אקטואליה

יש עוד צד - טור בעניין הכותל המערבי

יש עוד צד - טור בעניין הכותל המערבי

רינה אזולאי

שנה חדשה, ממשלה חדשה, והכותל המערבי [שוב] עולה לכותרות: מצד אחד יש את ההנהגה הרוחנית של עם ישראל, שדואגת לשמור על קדושת המקום: המקום הקדוש הזה, ששוחרר במסירות נפש ובניסים גלויים. המקום הקדוש הזה, שכל כך חשוב להמשיך ולשמור על קדושתו, לטובת כל המתפללים בו, ולטובת העם כולו. ומצד שני יש קבוצה המנסה "לשחרר אותו" מידי המאמינים ושומרי המסורת. קבוצה המגיעה כל ראש חודש לפעול בתוך הכותל, מקום קדוש ביהדות, עם פולחן שהוא אסור על פי כללי היהדות, ובאופן שפוגע ברגשי הדת של כלל המתפללים בו. בצורה ציורית פסטורלית הם מתארים את "פועלם" ה"הירואי", ואת כלל המתפללים והמתפללות בכותל, מתארים תומכי הקבוצה הזו כ"המון נוהם" וכ"מחושמלים מאיבה". כמה פשוט. כמה סטרילי. שחור ולבן. השחורים ההמוניים, מלאי האיבה, מול "כוחות הצדק והטוהר" הפועלים ל"שחרור הכותל מחדש". שחרור מידי מי? ולאיזו מטרה?

ואת הקול שלנו, אנחנו "ההמון" ה"מחושמל". את הקול הזה רציתי להשמיע. אנחנו,כל אותם מליוני מתפללים ומתפללות שמאמינים בקדושת המקום ומצפים לגאולה. אנחנו, מליוני המתפללים מכל רחבי הארץ, מכל רחבי העולם, שבסך הכל מחפשים את הפינה השלווה שלנו. את בית האלקים שלנו. את הסולם העולה בית א-ל. אנחנו, בני ובנות ישראל הראשונה, ישראל השניה, השלישית, הרביעית, whatever: מה בסך הכל ביקשנו? פינה של שלווה, פינה של רוחניות, פינה של טוהר, פינה של תום לב. ומה קיבלנו? קבוצה שבאה להרוס את הפינה הזו השלווה, הטהורה, עם פרובוקציה של ברכות לבטלה שאסורות על פי ההלכה. עם התנהגויות הפוגעות בכל מי שיש לו איזשהו קשר רגשי עם מסורת ישראל. עם דיבורים שמזעזעים כל מי שיש לו זיק של אמונה. ולמה. למה להרוס.

אז אנחנו פה, ולא רק אנחנו - - - מאות מליוני דורות של יהודים ויהודיות שברחו מאינקווזיציות. ששרדו שואה. או שלא הצליחו לשרוד. מאות דורות שהתפללו על צאצאיהם וצאצאי צאצאיהם שיהיו יודעי ה' ולומדי תורתו - וכעת באה קבוצה שנלחמת נגד התורה היקרה הזו. שנאבקת להכניס ספר תורה לרחבה רק כדי לחלל אותו עם פולחן של ברכות לבטלה שאסור על פי מה שכתוב בתוכו. קבוצה שהמוטיב המרכזי שלה הוא: "פעם היה אסור X והיום זה מותר" כאשר ה-X הזה, פעם הוא הנחת תפילין שלא על פי המסורת, אחר כך הוא ברכות לבטלה שהן עוון חמור הנגזר מ"לא תישא את שם השם לשוא" מעשרת הדיברות, ובהמשך ה-X הזה ה"פעם אסור והיום מותר" מגיע מהר מאוד גם לעידוד התבוללות ולדורות שלמים שהולכים לנו לאיבוד חלילה בגלל סיסמת השוא הזו.
ומי יזעק את זעקת כל אותן נשמות יקרות שעלולים לעזוב חלילה את עם ישראל, בגלל ההרפתקה המסוכנת הזו. ומי יזעק את זעקת יהדות התפוצות, שהקבוצה הזו כל כך עסוקה בהסתה שלה נגד מדינת ישראל, ובנסיון בלתי נדלה לנתק את הקשר היחיד שעדיין מחבר בין נידחי הגלות לבין מסורת עם ישראל לדורותיו. ומי יזעק את זעקת האומה. ולמה. למה. למה לפגוע כל כך.

אז לא, יקירנו ה"נאורים", אנחנו, האנשים והנשים, הנערות והנערים, הקשישים והקשישות, שבאים מכל רחבי הארץ, וגם מכל רחבי העולם, כדי להגן על המקום הקדוש לנו ולכל העם היקר שלנו, אנחנו לא "המון דביק" שיש להתעלם ממנו. אנחנו לא "מלאי איבה". אנחנו לא "פרימיטיביים". ואנחנו לא "שקופים". אנחנו, יהודים ויהודיות תמימים, באים וממלאים את הכותל כדי לבטא את תפילותינו. כדי לבטא את האמירה שלנו. כדי לבטא את התקווה שלנו. כדי לבטא את הקשר שלנו עם המקום הקדוש הזה, שבסופו של יום יפסיק להיות מחולל כל כך שוב ושוב, מדי חודש בחודשו.

כאן ביתנו, כאן המקום שלנו, לכאן אנו מגיעים בעיתות שמחה וחלילה בעתות צער, וכאן אנו מגיעים לצפות לישועה. להתפלל על הגאולה. לייחל אל מה שאתם בחרתם למחוק. ולכותל אפשר לבוא עם כל מיני בקשות, עם כל מיני תקוות, עם כל מיני משאלות - אבל אי אפשר "לקדש מינהג" שהוא אסור. אי אפשר "לקדש מנהג" שכל מהותו פגיעה באחרים.
כאן הבית של עם ישראל לדורותיו. כאן כמהו וציפו לישועה. כאן כמהו וציפו לבניין בית המקדש. כאן היא שרשרת הדורות.

ואי אפשר לבוא לכותל רק כדי להרוס. אי אפשר לבוא לכותל רק כדי לנתק. אי אפשר לבוא לכותל רק כדי לנסות לפגוע בקדושתו. הכותל הוא מקום קדוש, מגיעים אליו יהודים מכל העולם, ודרך החיבור שלהם אל מורשת ישראל, מתבצע החיזוק של הקשר ביניהם עם מורשת האבות. דווקא דרך ההגעה אל הכותל האחד, המאוחד, הקדוש, המקודש לכולנו, מתקרבים יהודי התפוצות מכל העולם אל מורשת אבותיהם - ואיך יש מי שרוצה לנתק את הכבל היחיד שעוד מחבר בינם לבינינו, דרך רחבה חלופית לפולחנים אלטרנטיביים שאינם יהדות! ואיך אפשר לנסות חלילה לקטוע באופן בלתי הפיך את הקשר בין נידחי ישראל לבין המקום הקדוש והאמונה המקודשת שלנו מדורי דורות?

אז גם אנחנו פה. אנחנו הנשים הנפגעות, וזעקתנו נשמעת.
וגם אבותינו ואימותינו, האבות והאימהות של כל מי ששם ישראל יקרא עליו, גם הם פה, וזעקתם נשמעת.
ומעל כל זה - אלקים נמצא פה. ואלקים נמצא בכל מקום, ואלקים רואה כל מה שנעשה, ואלקים רואה כל מה שקורה במקום בו הוא שיכן את שמו.
והוא רואה את כל אשר נעשה.
והוא שומע את כל מה שנאמר.
והוא רואה את הסרטונים שצולמו וגם את אלו שלא צולמו.
והוא רואה את הדברים שפורסמו וגם את אלו שלא פורסמו.
והוא רואה את חילול השם האיום הזה שנעשה בתוך ביתו.
ואת חילול הספר הקדוש שהוא נתן לנו.
ואת חילול המקום הקדוש שהוא נתן לנו.
ואת המחאות שלנו. ואת התייחסות המשטרה. ואת הפגיעה בנידחי התפוצות. ואת הפגיעה בנשים התמימות בעזרת הנשים.
ואת מי שבשם ה"קידמה" רומס אנשים. ואת מי שבשם "הציונות" פועל ומטיף נגד כל הבסיס של הרעיון הציוני.
ואלקים רואה הכל.
ואלקים שומע הכל.
ואלקים יודע.

 

בסרטון: שירי געגועים של מתפללים הממתינים לכניסה לכותל בשער הכניסה

 

 

מי שמשוכנע שדעותיו אמיתיות וצודקות

דברי הרב הירש, מתוך הספר שמש מרפא:

"מי שמשוכנע שדעותיו אמיתיות וצודקות ,

חייב להביע אותן ללא הרף, ובכל הזדמנות,

בגילוי לב, ובלי להתחשב במידת התמיכה שיש לו,

או ברמת ההתנגדות שיפגוש.

 

רק לשקר דרושים תומכים כדי להצליח.

לשקר דרושה סמכות המספרים, כדי למלאות את מה שחסר לו בצידקת טיעונו.

 

האמת לעומת זאת, תמיד תנצח בסופו של דבר, אפילו אם הדבר יקח זמן.

אצילות אמיצה וטהורה, מבוטאת עם כל אש ההתלהבות של השכנוע

, ועם כל הבהירות של המודעות הבטוחה, מבוטאת שוב ושוב בכל הזדמנות,

בסופו של דבר תשיג האמת את הכבוד וההערכה, אפילו של אלו שלא מוכנים לקבלה.

 

האמת היחידה שהלכה לאיבוד בלי כל אפשרות להחזירה, היא אותה אמת

שאין למחזיקיה אומץ, לדבר בגילוי לב עבורה

האמת לא הובסה מעולם מכוח ההתנגדות ,היא הובסה רק כשחביריה היו מידיי חלשים מלהגן עליה"...

שמחת בית השואבה בישיבת משאת המלך

בישיבה לצעירים משאת המלך באלעד, שמחו המוני בני הישיבה ובוגריה, יחד עם רבני הישיבה. בת

מונה: רבני הישיבה עם המרא דאתרא הגרש"ז גרוסמן שליט"א ורב שכונות הצפון הגר"י שוורץ שליט"א.

שמירת שבת העולמי

שמירת שבת העולמי
לזכות גאולת עמי.
נשמור שבת כהלכה
ונביא לעמנו ברכה.

בן אדם מה לך נרדם
שפוך שיחה, דרוש סליחה
ושמור שבת בשמחה.

לחצו כאן לקבלת חוברת הדרכה

לחצו כאן להורדת נוסח של סליחות

 

שמירת שבת העולמי

שמירת שבת העולמי
נחמו נחמו עמי
משיח בא לעמי
אמן כן יהי רצון
שבת טו באב
נשמור את השבת כהלכה
ובשבת נתאהב
בכל פעם בשמחה.
כל עם ישראל מתאחדים
בארץ ובכל התפוצות בעולם
לשמור את השבת
שבת טו באב
לקבלת משיח צדקנו לעם ישראל
:כל המקבל שמירת שבת, מוזמן לשלוח שמות לברכה
This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

לשמור על כנפי הרוח

לשמור על כנפי הרוח

רינה אזולאי 

במאות השנים האחרונות עבר העולם שינויים מהפכניים, שהשפיעו על כל אורח חיי האדם המודרני ועל דרכי התעסוקה שלו. המהפכה התעשייתית, שהחלה במאה השמונה עשרה, עם התפתחות מנוע הקיטור, ועם המצאות הרכבות, הרכבים, פסי היצור ובתי החרושת, הביאה בעקבותיה התפתחויות דרמטיות בתחומי התחבורה, התקשורת, התרבות ויחסי העמים. המהפכה הדיגיטלית, בעקבות פיתוח הטכנולוגיות הממוחשבות, הכניסה לחיינו את המחשב ואת האינטרנט, את הסלולר ואת מאגרי המידע. והיום אנו נמצאים על סף מהפיכה חדשה, המהפכה הרובוטית.

עם פריצת הדרך הטכנולוגית שחלה בשנים האחרונות בעולם המחקרי והתעשייתי, פריצת הדרך של בניית רשתות נוירוניות מלאכותיות שמסוגלות להבין דברים, להתנהל במרחבים פתוחים, וללמוד נושאים מתקדמים בצורה עמוקה, התברר שמחשבים, עם יכולות חישוב מספיק גבוהות, יכולים לבצע הרבה יותר סוגי מטלות ממה שיכולנו לשער. הם יכולים לנהוג או לטוס, למלצר או לבשל, להפעיל מפעלים, לתת שרות לקוחות, או למכור מוצרים בחנויות, פיזיות או וירטואליות. סוכנים ממוחשבים יכולים לנהל משא ומתן, לקבל החלטות, לנהל ניתוחים ואף להלחין מוסיקה. קצב התפתחות המערכות החדשות האלו הוא אדיר. השמים הם הגבול, וגם זה כבר לא כל כך בטוח, כי גם NASA כבר בתוך זה – ולאן כל זה יגיע.

וכאן, עם פתחו של העידן החדש הזה, והמהפכה הטכנולוגית המדהימה הזו, מוכרחים אנו לראות גם את השפעת הטכנולוגיות האלו עלינו, בני האדם, עם הקידום מגיע גם המשבר, ואיך הוא ייראה, ואיך נתמודד אתו.

המהפיכה התעשייתית אותה תיארנו, עם פתיחת האופקים שהיתה בעקבותיה, גם יצרה קושי להמוני אנשים שהיו עובדים בתחומים שהיו החיוניים ביותר עד כה –  כמו חקלאות וטקסטיל – ועם פיתוח הקיטור והמכונות, הפכה עבודתם למיותרת. רבבות משפחות איבדו את מטה לחמם עם השתלטות המכונות על ענפי האריגה והתפירה. רבבות משפחות אחרות זרמו מהכפרים לערים עם פיתוח הטכנולוגיות בענף המזון. עובדי הכפיים הפכו לעניים יותר והרבה פעמים לאנשים אומללים. העשירון העליון, של בעלי האמצעים ומקבלי ההחלטות, הפך  להיות עשיר יותר – ומנותק הרבה יותר. האבטלה גאתה ועמה צמחו שכונות המצוקה בפאתי כל עיר "מתקדמת" בעולם המערבי. והפערים האלו, בין מעמד מקבלי ההחלטות לבין מעמד הפועלים והמוחלשים, גררו תוצאות הרות אסון, והביאו למלחמות עקובות מדם.

אחר כך, בעשרות השנים האחרונות, הגיעה מהפיכת המיחשוב. מהפיכה שהחלה עם מחשבים ענקיים שתפסו אולמות שלמים, ותקשרו עם העולם דרך כרטיסיהם המנוקבים, הגענו לעידן שבו הטכנולוגיה המתקדמת ביותר נמצאת בכל פינה. מהפיכת המחשוב הביאה עימה התייעלות במשרדים, בתחום התקשורת, ובענפי התעשיה השונים, ושינתה אף היא, בדרכה, את עולם התעסוקה ואת אופן ההתנהלות שלנו, והביאה לגלובליזציה ואולי דווקא תרמה ליותר מקומות עבודה. ההתפתחות המדהימה הזו של עולם המיחשוב הביאה דווקא לענפי תעסוקה חדשים, של מפתחי מערכות, עולם ההיי טק התחיל לצמוח, טכנולוגיות התוכנה התקדמו יחד עם הצורך בעובדים שיפתחו את הטכנולוגיות הללו.

*

אבל עכשיו, בשנים האחרונות, אנו עומדים עכשיו על סף המהפכה הבאה, המהפכה הרובוטית. בשנים האחרונות היתה פריצת דרך מדעית חדשה בעולם של למידת המכונה, פריצת דרך שהובילה לרובוטים שיודעים להתנהל במרחב הפתוח, ויודעים לתפקד במגוון רב של תחומים, כפי שתיארתי למעלה. אבל המהפכה הזו, המהפכה הרובוטית, עם כל הפוטנציאל העומד מאחוריה, דווקא כן עלולה להעמיד את האנושות בפתחו של משבר תעסוקתי חריף, בהנחה שכל אותם רובוטים חדישים יוכלו לאייש משרות אנושיות בכח עבודה רובוטי זול. ואמנם, במחקר שערכו קרל בנדיקט פריי ומייקל אוסבורן עוד בשנת 2013, הם מצאו ש-47% מהמשרות בארצות הברית כבר נמצאות בסיכון לאוטומציה. ובשנת 2016 הודיעה חברת פוקסקון מטייוואן על החלפת 60 אלף עובדי מפעל שלה ברובוטים, וזוהי רק ההתחלה.

כי אם רובוטים בענף הרפואה יוכלו לעשות כמעט הכל – מה יקרה עם הרופאים, האחיות, עובדי הסיעוד וכוחות העזר. כי אם מערכות מיחשוב יכולות כבר לתרגם טקסטים, לנהל דיונים, ולנהל מסעדות שמתנהלות ללא מגע יד אדם, הרבה פקידים ומזכירים ימצאו את עצמם ללא מקומות עבודה. כי אם כבר היום יכולים מטוסים להתנהל ללא טייס, ומכוניות ללא נהג כבר נמצאות בדרך אל פס הייצור, יהיה צורך בהרבה פחות נהגי מוניות, אוטובוסים, ואולי גם בפחות טייסים. כי בעידן שבו רוב צבאות העולם יעברו להתנהלות רובוטית, יהיה אמנם צורך בהרבה פחות חיילים, וזו דווקא בשורה אדירה, אך מצד שני, יהיה גם צורך בהרבה פחות מפקדים וקצינים ואנשי קבע. וכל אותם רופאים, נהגים, מלצרים, טבחים, קצינים וטייסים, עלולים למצוא את עצמם בבית.

וכאן נשאלת השאלה: בעידן העתידי הזה, שנמצא כבר במרחק נגיעה, מה נעשה אנחנו? בעידן שבו רובוטים יכולים לעשות כמעט הכל – האם תמצא האנושות מקום חדש להתגדר בה, מקצועות חדשים שיתאימו לציבור הרחב, ולא רק לבעלי היכולות הגבוהות ביותר המסוגלים להתמודד עם הרמה המקצועית המצופה מהם, יחסית ל"מתחרים" הרובוטיים? האם תרבות של אכילה, שתיה, הנאות וקרקסים תחליף את הצורך האנושי לבנות ולנטוע, לייצר וליצור? ואיך נתמודד עם הסכנה המרחפת של המתאם החיובי הידוע בין אבטלה לבין פשיעה? ולאן כולנו נלך?

וכאן באות ירושלים ובני ברק, ביתר ומודיעין עילית, ומציגות אלטרנטיבה יפה, אנושית ומוסרית, שעשויה להיות שווה לכל נפש. אלטרנטיבה של כנפי רוח.

עולם הספר, עולם הרוח, פותח פתח עתידי, עבור כל העם שלנו, ובעצם עבור החברה האנושית כולה.

כי בעידן שבו החקלאות מנוהלת בידי מכונות והתעשיה מנוהלת על ידי מכונות וגם ענפי המסחר כבר מנוהלים בצורה כמעט לגמרי רובוטית, עדיין יכולים בני האדם ללמוד, ללמד, לחנך לערכים, ולבנות עוד ועוד נדבכים של עולם הרוח. כאן שום רובוט לא יכול להחליף תלמיד חכם, שום סוכן אוטומטי לא יחליף בת שעוזרת להוריה, ושום מכונה לא תוכל ללמד מוסר באמצעות דוגמה אישית. עולם שלם, רוחני, קיים כאן, והולך ונבנה, בדיוק בזמן שבו אנו זקוקים לו. עולם של תעשיית כנפי הרוח.

ומדינת ישראל שלנו, המדינה הזו, שקמה, שהתפתחה, שזכתה להיות "אור לגויים" בכמה וכמה היבטים, יכולה אף כאן, במימד הזה של ההון האנושי, להקדים את זמנה, אם היא תדע לתמחר נכון ולהעריך בצורה הראויה, ודווקא כן לתמרץ כראוי את תעשיית כנפי הרוח. אם תדע מדינת ישראל לחזק לא רק חמש יחידות במתמטיקה, אלא גם את לימודי התורה והרוח.  

כי דווקא בעידן העתידי הזה, שהוא קרוב כל כך, יכולה משפחה בני ברקית ממוצעת, שחיה חיים של תורה, חינוך, צניעות וערכים, להוות מודל ראוי של הצלחה. בית שבו האבא עוסק בלימוד תורה, והאמא עוסקת בחינוך הדור הבא. בית שבו הילדים גדלים ומתחנכים במוסדות מצוינים, לקראת דור עתידי שאף הוא משלב תורה, חינוך, צניעות וערכים – בית כזה יכול להוות מודל שיכול להתאים לאוכלוסיות הולכות וגדלות, ואולי אף לאנושות כולה, ולהתאים לחזון הנביאים על העידן העתידני של אחרית הימים: "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" (ישעיה י"א ט) "והשלחתי רעב בארץ, לא רעב ללחם ולא צמא למים, כי אם לשמע את דברי ה'"  (עמוס ח י"א).

אבל כאן נאלצת אני לנחות לקרקע המציאות הנוכחית, ולחזור להווה שמציף אותי בהרבה הרבה כאב. אבל מתוך המציאות הכל כך מורכבת, ומתוך מבט  אל עבר העידן העתידי הלא כל כך רחוק, ברור שדווקא מתוך הפער הגדול הזה, מוכרחים אנו לצאת בזעקה למקבלי ההחלטות שנטלו את ההגה לידיהם: שימו לב להיזהר עם ההגה, ואל תנסו חלילה לרסק את כנפי רוח שלנו! אנא שימרו על גרעין הכובד שלנו! אנא שימרו על הגרעין הזה שיכול לתת עתיד של תמיכה ושל אור לכולם! אנא תנו את כל התמיכה והפירגון והסיוע, לכל אותן משפחות, מכל בתי המדרש, שבחרו בחיי תורה, בחיי חינוך, ובחיבור לעולם הרוח – תחומים שרק הם לעולם לא יהיו מוחלפים על ידי שום רובוט. יש חשיבות מוסרית עליונה לתת להם, לכולם, את מלוא ההערכה ואת מלוא הכבוד ואת מלוא התמריצים הנדרשים כדי לעודד אותם להמשיך ולצעוד בדרך הזו, היפה, והנקיה, שהם צועדים בה, דרך שבעתיד הלא רחוק, הלוואי ונזכה כולנו להשתלב בה.

וכמו בעולם הכלכלי, שבו לא נצמצם פערים כלכליים בין עשירים לעניים באמצעות שריפת אסמים או קיצוץ כנפי מטוסים, אלא באמצעות עידוד העשירים ליצור עוד ועוד מקומות תעסוקה, כך בעולם הרוחני, יכולה המדינה לפעול לצמצום הפערים הרוחניים שבין תלמידי החכמים לבין אלו שאינם יודעים לשאול, לא חלילה באמצעות גזירות כלכליות וסגירת מעונות, אלא בדיוק להיפך: באמצעות תמריצים להפצת התורה בכל הערים, הקיבוצים והמושבות. באמצעות תמריצים להנגשת כנפי הרוח לכלל העם שלנו, בארץ ובתפוצות, והכל מתוך שמירה על טוהר ועל אמונה ועל נאמנות מוחלטת לחוקי האוירודינמיקה של כנפי הרוח: חוקי התורה וכללי הדרך ארץ.

מן הראוי שנלמד כולנו לייקר ולהאדיר את כנפי הרוח שלנו, ולתמוך ולסייע לכל מי שפועל להצמחתם.  יש לנו כנפי רוח, איתם אנו יכולים לעלות מעלה מעלה: אל נכחש בם, ואל נסגור להם את המעונות. אלא אדרבה, נדרוש אותם, נדרוש איתם, נפיץ אותם, ונעלה איתם ביחד בדרך העולה בית א-ל.

ונסיים בדברי הרב קוק, בחזונו על עתיד מדינת ישראל (חזון הגאולה), שפורסמו לפני שמונים שנה, וכאילו נכתבו אתמול:
"יש לנו שני ערכים כלליים בחיים : קודש וחול, 
ואנחנו בתקופתנו לקינו במחלה של הגדשת החול ...
מושג הקודש נעשה כל כך רפה אצל בני הדור,
עד שהוא נעשה אצלם שם נרדף עם כל ציור של רפיון וחולשה,
בעוד אשר באמת כל העוז וכל הגבורה - רק בו הם אצורים ...  
הקודש מוכרח לשוב על כנו בתנועה הלאומית והציונית שלנו,
כי רק עמו מקור חיים,
ואז יחייה הוא בכוחו גם את ערכי החול...
וזאת תהיה לנו דרך התשובה אשר תרפאנו מכל מחלותינו
ותקרב את גאולתנו השלימה
במהרה בימינו אמן ."  

שמירת שבת העולמי

בס"ד

שמירת שבת העולמי
לקבלת משיח לעולמי

כל עם ישראל מתאחדים
בארץ ובעולם
לשמור את השבת כהלכה
ונזכה לקבל פני דוד מלכא משיחא
אמן כן יהי רצון

נא להפיץ חוברת חינם
ע"י הורדת החוברת
שבת קודש נפשי חולת אהבתך: http://www.shabes.net/shabat-files/alonim/shabat-kodesh-nafshi.pdf
חידון השבת: http://shabes.net/shabat-files/alonim/chidonShabat.pdf

בחסדי ה' יתברך: שיפור גדול במצבה של התינוקת

מקור: מייל שכתבה דודתה והועבר בקבוצות לתפילות.

שלום לכולם
אני לא מאמינה שאני זוכה לכתוב את המייל הזה.
לזכות לראות מה תפילות עושות עין בעין, זה לא דבר שזוכים לו כל יום.
וזכינו כולנו לראות זאת, יש אצל רותי שינוי עצום עצום עצום!!
בזכות התפילות, הקבלות והמעשים טובים, קיצרתם לה את הדרך באלפי קמ"ש:
היא היתה צריכה אין ספור טיפולים מסוגים שונים, מוטוריקה, פסיכולוגי, גופני ועוד...
אין לתאר מה ניבאו הרופאים, לא היה ברור בכלל שהיא תוכל לראות, אמרו שהקרנית שלה נכוותה קשות, אין לדעת מבחינה מוחית כמה ואיך..., מבחינה מוטורית היא תצטרך עוד שיקום ארוך
ובנוסף כמובן- השתלות עור בהרבה מחלקי הגוף, וגם בקרקפת, ויתכן כי תהיה ללא שיער.
ועכשיו- תראו איך תפילות קורעות את רוע הגזרה, בניגוד לכל התחזיות:
התינוקת המתוקה הזו רואה נהדר, מתקשרת נפלא, בחסדי השם, התחיל לגדול לה שיער, היא כבר עומדת, מציירת, ואפילו מדביקה מדבקות...
ולנס הגדול מכולם- רותי היתה צריכה לעבור ביום שני בשבוע שעבר השתלת עור, בהרבה מקומות בגוף, אולם אחי התייעץ, ולא קיבל תשובה ברורה, ולכן הניתוח לא נעשה, לפני כמה ימים היה הפלסטיקאי:
ואמר כי היא לא תצטרך השתלות עור כלל וכלל!
אין עוד מלבדו!
זו ילדה של תפילות. אין ספק.
היא הנס של המחלקה...
כל המלאכים שנבראו מהתפילות, הקבלות שיר השירים, שהתפללתם וקיבלתם על עצמכם עמדו לידה, הגנו ושמרו עליה.
ליד מיטתה של התינוקת, הדפסנו חלק גדול מהתגובות שלכם, על הקבלות הטובות והתפילות (טשטשנו את השמות, אל דאגה), וזו אגב, הסיבה שביקשנו שתעדכנו במייל חוזר, ופלקט ענק עם כל התגובות היה לידה בטיפול נמרץ, וגם עכשיו במחלקה.
אין תפילה ששבה ריקם!!

ידעתי להרעיד את לבבות עם כולם עם הסיפור הטרגי והקשה הזה, אני מרגישה חובה וזכות לספר בשורות טובות שכאלו.
רותי צריכה עוד המון המון תפילות, עדיין כל החלפת תחבושת היא סבל בל יתואר, עדיין לא ברור איך יראה כל אזור המצח, והפנים עדיין כוויות ואדומות, הידיים גם כן..., ויש בכל אופן עוד שיקום ארוך אורך ומלא סבל...

אנא, המשיכו להתפלל, תראו איזה רעש התפילות והקבלות שלכם עושות בשמיים, הצלחתם לקרוע את רוע הגזרה, ולהביא תחתיה גזרה טובה ומבורכת.
אנו מתחננים- המשיכו להתפלל!!
בתקווה שנזכה לבשר תמיד אך בשורות טובות.

שם התינוקת לתפילה: רות ויקטוריה בת תהילה רובידה