בחסדי ה' יתברך: שיפור גדול במצבה של התינוקת

פרטים

קטגוריה: מאמרים אקטואליים

פורסם בראשון, 04 יולי 2021 06:07

נכתב על ידי Super User

כניסות: 503

מקור: מייל שכתבה דודתה והועבר בקבוצות לתפילות.

שלום לכולם
אני לא מאמינה שאני זוכה לכתוב את המייל הזה.
לזכות לראות מה תפילות עושות עין בעין, זה לא דבר שזוכים לו כל יום.
וזכינו כולנו לראות זאת, יש אצל רותי שינוי עצום עצום עצום!!
בזכות התפילות, הקבלות והמעשים טובים, קיצרתם לה את הדרך באלפי קמ"ש:
היא היתה צריכה אין ספור טיפולים מסוגים שונים, מוטוריקה, פסיכולוגי, גופני ועוד...
אין לתאר מה ניבאו הרופאים, לא היה ברור בכלל שהיא תוכל לראות, אמרו שהקרנית שלה נכוותה קשות, אין לדעת מבחינה מוחית כמה ואיך..., מבחינה מוטורית היא תצטרך עוד שיקום ארוך
ובנוסף כמובן- השתלות עור בהרבה מחלקי הגוף, וגם בקרקפת, ויתכן כי תהיה ללא שיער.
ועכשיו- תראו איך תפילות קורעות את רוע הגזרה, בניגוד לכל התחזיות:
התינוקת המתוקה הזו רואה נהדר, מתקשרת נפלא, בחסדי השם, התחיל לגדול לה שיער, היא כבר עומדת, מציירת, ואפילו מדביקה מדבקות...
ולנס הגדול מכולם- רותי היתה צריכה לעבור ביום שני בשבוע שעבר השתלת עור, בהרבה מקומות בגוף, אולם אחי התייעץ, ולא קיבל תשובה ברורה, ולכן הניתוח לא נעשה, לפני כמה ימים היה הפלסטיקאי:
ואמר כי היא לא תצטרך השתלות עור כלל וכלל!
אין עוד מלבדו!
זו ילדה של תפילות. אין ספק.
היא הנס של המחלקה...
כל המלאכים שנבראו מהתפילות, הקבלות שיר השירים, שהתפללתם וקיבלתם על עצמכם עמדו לידה, הגנו ושמרו עליה.
ליד מיטתה של התינוקת, הדפסנו חלק גדול מהתגובות שלכם, על הקבלות הטובות והתפילות (טשטשנו את השמות, אל דאגה), וזו אגב, הסיבה שביקשנו שתעדכנו במייל חוזר, ופלקט ענק עם כל התגובות היה לידה בטיפול נמרץ, וגם עכשיו במחלקה.
אין תפילה ששבה ריקם!!

ידעתי להרעיד את לבבות עם כולם עם הסיפור הטרגי והקשה הזה, אני מרגישה חובה וזכות לספר בשורות טובות שכאלו.
רותי צריכה עוד המון המון תפילות, עדיין כל החלפת תחבושת היא סבל בל יתואר, עדיין לא ברור איך יראה כל אזור המצח, והפנים עדיין כוויות ואדומות, הידיים גם כן..., ויש בכל אופן עוד שיקום ארוך אורך ומלא סבל...

אנא, המשיכו להתפלל, תראו איזה רעש התפילות והקבלות שלכם עושות בשמיים, הצלחתם לקרוע את רוע הגזרה, ולהביא תחתיה גזרה טובה ומבורכת.
אנו מתחננים- המשיכו להתפלל!!
בתקווה שנזכה לבשר תמיד אך בשורות טובות.

שם התינוקת לתפילה: רות ויקטוריה בת תהילה רובידה

כנס אבן ישראל לחינוך יהודי בעידן הפוסט מודרני

פרטים

קטגוריה: מאמרים אקטואליים

פורסם בראשון, 20 יוני 2021 17:55

נכתב על ידי Super User

כניסות: 1069

חוקים- מאז ולתמיד

פרטים

קטגוריה: מאמרים אקטואליים

פורסם ברביעי, 16 יוני 2021 12:39

נכתב על ידי Super User

כניסות: 495

חוקים- מאז ולתמיד

נקודה למחשבה

הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א

סיפר המגיד הנודע מארה"ב רבי פסח קראהן שליט"א: קהילה אמריקאית קטנה התארגנה לכתיבת ספר תורה עבור בית הכנסת שבקהילתם, ארגנו ערבי התרמה כדי לאסוף תרומות הנצרכות לכתיבת ספר התורה, שכרו סופר מומחה וירא שמים, וציפו בקוצר רוח להשלמת ספר התורה, לקראת יום הכנסת ספר התורה להיכל בית הכנסת.

כדי לשתף גם את הנשים במצווה הגדולה, הציעו להן להכין מעילים לספר התורה החדש. הובהר להן מראש שכל המעילים יהיו בשימוש לספר תורה החדש או לספרי התורה האחרים, אך היפה ביותר ייבחר למעמד הכנסת ספר התורה. הנשים עבדו במרץ רב וכל אחת התאמצה לתפור ולרקום את המעיל הנפלא ביותר.

הגיע יום הכנסת ספר התורה והרב עם ראש הקהל נתבקשו לבחור את המעיל היפה ביותר. הבחירה הייתה קשה אולם לבסוף הוחלט על מעיל מסויים שנתפר ע"י אישה מבוגרת ועשירה, התורמת בקביעות ממון רב לבית הכנסת. התרגשותה של האשה הייתה גדולה, הנה יש שכר למאמציה והיא תזכה בכבוד הגדול ובזכות הגדולה לפאר את ספר התורה ביום חגו.

זמן קצר לפני יציאת התהלוכה לעבר ביהכ"נ הוזמנה האישה לבית הרב להיות נוכחת בהלבשת ספר התורה החדש במעיל שהיא טוותה בידיה, אך כאן נכונה לה אכזבה גדולה. המעיל הולבש על הספר אך התברר שהוא קצר מדי. הגבאים ניסו למשוך את המעיל ולמתוח אותו אך ללא הועיל, מבוכת האישה הייתה גדולה. בין רגע נמוגה גאוותה ואת מקומה תפסה הבושה והאכזבה.

ברגע האחרון כאשר הרב וראש הקהל עמדו ללכת ולבחור מעיל אחר, קראה האישה בקול: "יש לי רעיון. אפשר בהחלט להשתמש במעיל שלי!"

"הכיצד?", שאלו כולם והאישה הסבירה בנחרצות: "פשוט מאוד. קחו סכין, תקצרו את יריעות ספר התורה ואז המעיל בוודאי יתאים"....

&&&

"זה החוק הראשון שלכם? עוד ג'ובים, עוד לשכות, עוד נהגים, עוד תקציבים, עוד סידור עבודה לחבר'ה. כל מה שמעניין אתכם זה ג'ובים. אם זה לא קשור לג'ובים, שום דבר לא מעניין אתכם. לא מספיק לכם 36 שרים ו-16 סגני שרים? מפלצת עם 52 ראשים, אתם רוצים עוד. מישהו אצלכם בממשלת המנותקים זוכר מאיפה מגיע הכסף? זה כסף של אנשים עובדים. אתם לא רואים בני אדם, אתם רואים כספומטים".

את הדברים המאד- נחרצים שקראתם כעת כנגד ביזבוזי הכספים של הממשלה, מינוי 36 שרים וחקיקת החוק הנורבגי, נשא בפאתוס, מילה במילה, יאיר לפיד, אך לפני כשנה. השבוע מונה לפיד לראש ממשלה חליפי בממשלה שהוא וחברו הטוב נפתלי בנט הקימו, ממשלת 'האחים והמוסלמים', כאשר מספר השרים בממשלתם הוא הגבוה ביותר מקום המדינה, יחסית למספר הזעום של חכ"י הקואליציה. וכן, לפיד, שומר כספי האנשים-העובדים הידוע, גם משתמש במלוא המרץ בחוק הנורבגי וממנה רשימה ארוכה ארוכה של חכי"ם חדשים, במקום כל השרים וסגני השרים.

שקרים על גבי שקרים מלווים את הקמת הממשלה החדשה. ערימות של כזבים ובדותות, הפרת הבטחות, ועוד לא ידוע כמה חוקים ישונו, בדרך למטרה הנכספת, חסימת נתניהו בעתיד. ככה הם פני המדינה וחוקיה. כך מתנהלים הדברים בחוקי הערכאות, חוקי הממשלות.

ישנם חוקים? ישנם החלטות והבנות שאנחנו עצמנו קבענו אותם? לא נורא, ממלמלים משהו בסגנון של התנצלות, מסבירים שזאת 'חובה לאומית לאיחוי הקרעים וליכוד השורות' ומוחקים את כל המשנה הסדורה במחי יד.

ולהבדיל, אלף אלפי שנות אור, חוקי תורתנו הקדושה והטהורה.

"זאת חוקת התורה". וכתב רש"י: "לפי שהשטן ואומות העולם מונין את ישראל לומר מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה, לפיכך כתב בה חוקה, גזירה היא מלפני ואין לך רשות להרהר אחריה".

נשאל: מדוע כתבה התורה 'זאת חוקת התורה' ולא כתוב 'זאת חוקת הפרה'? הרי התורה עצמה כוללת מצוות רבות שיש בהם טעמים רבים. אם כך, מדוע כללו את כל התורה בשם חוקה?

מסבירים, שבמילים אלו מונחת אבן הפינה לאמונתנו בתורה הקדושה. כפי שמצוות פרה אדומה היא חוקה ללא טעם, כך כל התורה, גם המצוות שנאמר בהם טעם, הם חוקה, שחייבים לקיימם ללא טעם והבנה, אלא רק בגלל שכך ציווה הבורא יתברך. המקיים את התורה רק בגלל טעמים והבנות ולא בגלל שזהו רצונו יתברך, סופו ח"ו להטעים את התורה לרוחו ולרוח התקופה והזמן, לשנות ולקצץ בנטיעות, לפי צרכי השעה הנוחים לו.

תילי תילים של דיונים עמוקים נידונו, אין ספור ספרים נכתבו ומליוני לומדים במרוצת הדורות עסקו, ועוסקים, בהבנה וחדירה לדיוק, להבין ולהשכיל מה התכוונו גדולינו וקדמונינו בכל דבר הלכה שקבעו, התנאים והאמוראים הקדושים, הראשונים והאחרונים. כל מנהג שהתקבל נחשב ל'מנהג ישראל תורה' וכל דבר שיצא מפיהם של גדולי הדורות, נחשב לנכס צאן ברזל, ממנו לא נשנה ולו בפסיק קטנטן. כל דבר תורה ופסק הלכה קיים לעד, ללא שום שינוי או אילוץ.

אפשר לשנות סגנונות, דרכי פעולה, אופי החינוך משתנה מתקופה לתקופה. שפת הדיבור וההנגשה יכולה להשתנות, אך גם עם העטיפה משתנה, התכנים הם אותם תכנים, המסרים- אותם מסרים. וכמובן, חוקי התורה עצמם, ההלכות, המנהגים- חקוקים להם לעד.

הרשו לי משהו בנימה אישית:

היום, עוד לפני שהחמה תשקע, נכניס בס"ד, בהתרגשות גדולה, את בננו בכורנו ני"ו מתחת החופה בשעטו"מ. החתן ילבש קיטל לבן, כי כך כתבו המהר"ם מינץ ותלמיד המהרש"ל ה'מטה משה', לפני כ400-500 שנה. החופה תהיה תחת כיפת השמים, כי כך הורה הרמ"א בשם גדולי אשכנז. בחתונה ישתתפו בס"ד גם עמלי תורה, כך כבר חז"ל (כתובות יז) קבעו לנו ש'מבטלים תלמוד תורה להכנסת כלה' והרמ"א, לפני מאות שנים, פסק זאת להלכה. הורי החתן והכלה יישאו אבוקות בידיהם, כמנהג אשכנז הקדום, המובא בדברי המהרי"ל ועוד. הכלה ושושבינותיה יקיפו את החתן, כי כך נהגו באשכנז לפני דורות. הכלה תעמוד לימינו של החתן, כי כך קבעו ה'רוקח' והמהרי"ל. למרות שישנם דרכים נוספות לקדש אשה, נהגו ישראל לקדש דווקא בקנין כסף, כפי שקבע לנו הרמב"ם, בספרו שהוציא לפני כ840 שנה. ניקח דווקא טבעת זהב, כפי הוראת הזוהר הקדוש, שמחברו רשב"י זיע"א חי לפני כ1800 שנה, הוראה שהובאה בדברי הרמ"א, לפני כמה מאות שנים. את שבע הברכות נברך בדיוק בנוסח שקבעו לנו חז"ל, במסכת כתובות דף ז- ח, ב'תלמוד הבבלי' שנחתם לפני כ1500 שנה.

כך נמשיך, כמו שכולנו נוהגים, לעשות הכל בדיוק 'לפי הספר'. לפי ההלכות והמנהגים שקבעו לנו גדולי עולם לפני אלפי ומאות שנים. אנחנו יודעים וחשים עד כמה אנחנו קטנטנים לעומת גדולי דעה ואנו מצייתים באהבה גמורה לכל מוצא פיהם וכתביהם.

הם, אי שם מעבר להרי החושך, בממשלה ובכנסת, ימשיכו לשנות חוקים  במחי יד, לפי מצב הרוח או לפי שבשבת הסוקרים או הג'וב החדש והמבטיח, ואילו אנו, מה נתפלל  ברגשה מתחת החופה, לפניה ואחריה? מה כולנו כאחד רוצים בכל מאודנו ונימי נפשנו?

שנזכה לגדל את בנינו ובנותינו, נכדינו ונכדותינו, עד סוף כל הדורות, באותה דרך, בדיוק, בה התחנכו אבותינו, עם אותה מערכת חוקים מפוארת, נצחית.

--- ושתמיד נשמח בחוקי ומצוות השי"ת....

דברי חיזוק בעקבות אסון מירון

פרטים

קטגוריה: מאמרים אקטואליים

פורסם בראשון, 02 מאי 2021 13:08

נכתב על ידי Super User

כניסות: 896

שירת אני מאמין - דקות לפני האסון

במה להתחזק? דברי הגר"ח קניבסקי שליט"א

דברי חיזוק מהרב אליהו שלזינגר שליט"א, רבה של שכונת גילה בירושלים
בתכנית הפוך על הפוך של הרב משה בן לולו, רדיו קול חי

דברי חיזוק מהרב זמיר כהן שליט"א, הידברות

דברי חיזוק והספד מהרב מאיר זקבך, על בנו מנחם זקבך זצ"ל, שנהרג באסון במירון.

במה אפשר להתחזק בעקבות האסון הנורא במירון?! | הרב יואל ראטה שליט"א

אבא איתנו, ועל כן, לא נלך לאיבוד: מאמר לפרשת כי תישא - פרה - תשפ"א

פרטים

קטגוריה: מאמרים אקטואליים

פורסם בשישי, 05 מרס 2021 12:57

נכתב על ידי Super User

כניסות: 2503

בס"ד

יום שישי. ערב שבת פרשת פרה. קודש וחול משמשים בערבוביה. טומאה וטהרה. חטא העגל והפרה הממתינה כדי לטהר מטומאת מת. בית המקדש השלישי עומד אחר כותלנו, גדול, קדוש, רק מחכה שנהיה מוכנים.
ואנחנו בתוך ביתינו, אבל בגלות.
רוצים להיכנס - אך מצאונו השומרים.
רוצים לבוא הביתה - ומגורשים משם.
וגם השכינה מגורשת.
וגם ארצנו מוצפת נכרים.
וגם השליט כאן, ערב רב של סובייקטים לא טובים, מורדים ופושעים, מחללים אותנו, מחללים את ביתינו, מחללים את מסורת הברית.
ואת נשות הערב רב, שבאות לקלל את אבא שלנו בפתח ביתו, מקיפים שוטרים של ערב רב, שוטרים של מלכות רשע, שלטון של גלות.
מקיפים במשמרת כבוד - ומונעים כל מאבק.
ואנחנו שוב באים ושוב זועקים ושוב נאנקים, וכבר אנקתינו נשמעת. וה' רואה הכל.
וגם במקום שגורשה שכינתו, גם שם הוא נמצא. וגם בתוך הטומאה הכי גדולה. וגם בתוך הכפירה והלעג והתוהו והערב רב. גם שם ה' נמצא וגם שם ה' רואה וגם משם הוא יגאל אותנו.

וההחלטה הזו של שלטון הערב רב, החלטה שמכירה במשחקי ילדים של "גיור רפורמי", של יומרה לצרף לעם הקדוש והנשגב שלנו, שעבר אלפי שנות מסע, ערב רב של עמים שאפילו לא לומדים להיות יהודים אלא לומדים כללי דת אחרת, דת שמורדת בכל עיקרי אמונה ובכל השולחן הערוך ובכל עשרת הדיברות!
ההחלטה הזו, המכאיבה הזו, גם היא אינה אלא שעון מעורר שבא להעיר אותנו, להבין עד כמה אנחנו בתוך הגאולה ובתוך הגלות בו זמנית.
אנחנו גולים בארצנו.
ועוד פסיעה והתהום מציפה את כולנו - ועוד פסיעה ואין עם ישראל אלא אוסף של עמים שהצטרפו לדת הרפורמית, שאין היא יהדות! כי דת שלועגת ליהדות אינה יהדות! כי דת שמורדת בעיקרי האמונה אינה יהדות! כי דת שמביאה אנשים אל ביתו של המלך כדי ללעוג לו וכדי למרוד בדבריו - זו לא יהדות! זהו חטא העגל!
חטא העגל כל ראש חודש.
חטא העגל מול משכן השכינה.

ומה יהיה?
וכך כתבתי לפני כ-16 שנה, כאשר הבג"צ - אולי לא אותם אנשים אך אותה רשעות ואותה טומאה ואותו רוע - החליט להכיר בגיורים רפורמיים מחו"ל:

"שבוע שעבר תם חזון מדינת היהודים. מדינת ישראל הפכה סופית להיות מדינה של כל אזרחיה. כל מי שרוצה יכול לבוא, ללמוד קורס, לקבל חותמת והופ, הינה הוא זכאי לקבל סל קליטה על חשבון משלמי המיסים. בשבוע שעבר חרבה מדינת היהודים. והשאלה הגדולה היא מה יבנה על חורבותיה.
האם יצליח אהרון ברק לממש את חזונו, שהוא גם חלום הבלהות של הסאטמרים? האם יצליח בית המשפט העליון להפוך את המדינה הזו למדינה של גויים מכל האומות, לפס יצור חדש של שואה שקטה ואולי גם שואה רועשת? האם אנחנו, צאצאי היהודים, נצטרך שוב לקחת את מקל הנדודים, ולצאת לחפש מקלט חדש להסתתר בו מפני הפרעות והפוגרומים שממתינים לנו בפתח?
ואולי אנחנו נתעורר סוף סוף, ואז ה' ירחם עלינו, ודווקא על חורבותיה של מדינת היהודים תקום סוף סוף המדינה היהודית האמיתית, מדינה שתהיה מבוססת על ערכי התנ"ך, והחוקה שלה תהיה עשרת הדיברות? אולי דווקא על חורבותיו של חזונו של הרצל ימומש סוף סוף חזון הנביאים?
ימים יגידו מה יהיה, אבל בינתיים, מן הראוי לצקת מצבת שיש גדולה על פתחו של בית המשפט העליון בירושלים, ולכתוב עליה באותיות של קידוש לבנה:
פ"נ מדינת היהודים. בת 57 היתה במותה. ת.נ.צ.ב.ה."

ימים עברו, קרוב ל-16 שנה, אם נדייק. ובמהלך הימים האלו שעברו, הוצפה הארץ במליון גויים, נישואי תערובת הפכו לנורמה, התגברות על היצרים הפכה למעשה "לא חוקי", מחבלים קיבלו אות כבוד, ותומכות טרור קיבלו משמרות של שוטרים כדי לגרש את השכינה מביתה -
ואנחנו נבוכים, בוכים, תוהים, מה יקרה עכשיו? לאן נגיע? מה עוד צפוי להיות?
כבר התהום פעורה לפנינו, ורק לזעוק אפשר.

ופתאום מגיעה הנחמה, בתוך נבואת יחזקאל הנביא היא צומחת, בתוך נבואה שהיא לכאורה נבואת פורענות, אך אין נבואה שמחה ממנה, ואת התגשמותה אנו רואים מול עינינו. התגשמות כואבת, ומלאה אור של אהבה.
וכך כותב יחזקאל הנביא, פרק כ':
"כה אמר ה' אלקים
הלדרוש אותי אתם באים , חי אני אם אדרש לכם נאום ה' אלקים,
ביום בחרי בישראל ואשא ידי לזרע בית יעקב...
ואשא ידי להם לאמור אני ה' אלקיכם
ביום ההוא נשאתי ידי להם להוציאם מארץ מצרים אלא ארץ אשר תרתי להם
זבת חלב ודבש
צבי היא לכל הארצות.
ואומר אליהם: איש שיקוצי עיניו השליכו
ובגילולי מצרים אל תיטמאו....
וימרו בי, ולא אבוא לשמוע אלי...
את שיקוצי עיניהם לא השליכו ואת גילולי מצרים לא עזבו.
ואומר לשפוך חמתי עליהם...
ואעש למען שמי
לבלתי החל לעיני הגויים אשר המה בתוכם
אשר נודעתי אליהם לעיניהם.

ואוציאם מארץ מצרים ואביאם אל המדבר.
ואתן להם את חוקותי ואת משפטי הודעתי אותם
אשר יעשה אותם האדם וחי בהם
וגם את שבתותי נתתי להם
להיות לאות ביני וביניהם
לדעת כי אני ה' מקדשם!
וימרו בי בית ישראל...
בחוקותי לא הלכו ואת משפטי מאסו אשר יעשה אותם האדם וחי בהם
ואת שבתותי חיללו מאוד.
ואומר לשפוך חמתי עליהם....
ואעשה למען שמי לבלתי החל לעיני הגויים

אשר הוצאתים לעיניהם.
וגם אני נשאתי ידי להם במדבר לבלתי הביא אותם אל הארץ אשר נתתי
זבת חלב ודבש, צבי היא לכל הארצות
יען במשפטי מאסו ואת חוקותי לא הלכו בהם ואת שבתותי חיללו
כי אחרי גילוליהם ליבם הולך
ותחס עיני עליהם משחתם
ולא עשיתי אותם כלה במדבר.

ואומר אל בניהם במדבר:
בחוקי אבותיכם אל תלכו ואת משפטיהם אל תשמורו ובגילוליהם אל תטמאו
אני ה' אלוקיהם, בחוקותי לכו, ואת משפטי שמרו, ועשו אותם
ואת שבתותי קדשו, והיו לאות ביני וביניכם,
לדעת כי אני ה' אלוקיכם.
וימרו בי הבנים. בחוקותי לא הלכו, ואת משפטי לא שמרו לעשות אותם,
אשר יעשה אותם האדם וחי בהם,
ואת שבתותי חיללו,
ואומר לשפוך חמתי עליהם לכלות אפי בם במדבר.
והשיבותי את ידי, ואעש למען שמי, לבלתי החל לעיני הגויים אשר הוצאתי אותם לעיניהם.
גם אני נשאתי את ידי להם במדבר, להפיץ אותם בגויים ולזרות אותם בארצות,
יען משפטי לא עשו, וחוקותי מאסו, ואת שבתותי חיללו, ואחרי גילולי אבותם היו עיניהם."

ואז ממשיך יחזקאל לדבר על זקני ישראל על הבמות והשיקוצים אשר בימיהם, והוא מזהיר אותם:
העולה על רוחכם היו לא תהיה"
אשר אתם אומרים נהיה כגויים כמשפחות הארצות לשרת עץ ואבן.
חי אני נאום ה' אלקים
אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחימה שפוכה אמלוך עליכם.
והוצאתי אתכם מן העמים
וקיבצתי אתכם מן הארצות אשר נפוצותם בם
ביד חזקה ובזרוע נטויה בחימה שפוכה
והבאתי אתכם אל מדבר העמים
ונשפטתי אתכם שם פנים אל פנים.
כאשר נשפטתי את אבותיכם במדבר ארץ מצרים
כן אשפוט אתכם נאום ה' אלקים
והעברתי אתכם תחת השבט
והבאתי אתכם במסורת הברית
וברותי מכם המורדים והפושעים בי.
מארץ מגוריהם אוציא אותם ואל אדמת ישראל לא יבוא
וידעתם כי אני ה'....
בריח ניחוח ארצה אתכם
בהוציאי אתכם מן העמים
וקיבצתי אתכם מן הארצות אשר נפוצותם בם
ונקדשתי בכם לעיני הגויים
וידעתם כי אני ה'
בהביאי אתכם אל אדמת ישראל
אל הארץ אשר נשאתי את ידי
לתת אותה לאבותיכם.
וזכרתם שם את דרכיכם
ואת כל עלילותיכם....
וידעתם כי אני ה' בעשותי אתכם למען שמי
לא כדרכיכים הרעים וכעלילותיכם הנשחתות בית ישראל
נאום ה' אלקים"

והנבואה הקדושה הזו, לכאורה נבואת מוסר היא, נבואת תוכחה
אך גם נבואת נחמה:

לא כדרככם אעשה איתכם, ילדים שלי, ולא כעלילותיכם,
ואם גם חטאתם, וגם נפלתם, וגם התלכלכתם בבוץ,
וגם מריתם, וגם מרדתם, וגם ישבתם שנים רבות על הגדר,
ולא מחיתם על כבודי, ולא התקהלתם להגן על שמי, ולא נלחמתם מול הקמים לחלל את שמי בתוך ביתי,
ולא מנעתם את הצפת ארצי בגויים, ולא שמרתם על אחים שלכם, ולא שמעתם את שמי,
וגם את כבודי חיללתם, וגם את כתרי שברתם, וגם לא התקהלתם לשמור,
ואת שבתותי חיללתם מאוד,
ואת טומאות העמים הבאתם אל ביתי,
אבל אני לא אפר את בריתי
ולא אשפוך את חמתי,
ובעדינות אעיר אתכם, ובאהבה, ואמלוך.
וגם הכתר שלי ששברתם, והתפזר בעולם, כתר של כבוד שחולל,
כתר תורה, כהונה ומלכות ששברתם,
כתר שהתפזר בכל העולם - ובשליחותי הוא נשלח.
והחיבוק שלי, גם אם הוא כואב, אין מנוס ממנו
עד שתתעוררו.
עד שתקומו להגן על שמי.
עד שתתקהלו לשמור על כבודי.
עד שתבינו שאתם עם סגולה
שאני אבא שלכם ואתם בני.
שהחוקים שנתתי לכם, חוקי אמת הם, חוקי עולם, חוקי נצח
חוקים שבשבילם בראתי את עולמי
ובשבילם בראתי אתכם.

עד כאן.
ונבואת הנחמה הזו מראה שה' לא ינטוש אותנו, שה' שומר עלינו, שה' נמצא איתנו,
שה' מנהיג אותנו בהנהגה גלויה, ברורה, ומלאה אהבה ורחמים.
וגם הכתר, ממידת הרחמים הוא.
שבת שלום