לשמור על כנפי הרוח

פרטים

קטגוריה: מאמרים אקטואליים

פורסם בחמישי, 15 יולי 2021 15:31

נכתב על ידי Super User

כניסות: 525

לשמור על כנפי הרוח

רינה אזולאי 

במאות השנים האחרונות עבר העולם שינויים מהפכניים, שהשפיעו על כל אורח חיי האדם המודרני ועל דרכי התעסוקה שלו. המהפכה התעשייתית, שהחלה במאה השמונה עשרה, עם התפתחות מנוע הקיטור, ועם המצאות הרכבות, הרכבים, פסי היצור ובתי החרושת, הביאה בעקבותיה התפתחויות דרמטיות בתחומי התחבורה, התקשורת, התרבות ויחסי העמים. המהפכה הדיגיטלית, בעקבות פיתוח הטכנולוגיות הממוחשבות, הכניסה לחיינו את המחשב ואת האינטרנט, את הסלולר ואת מאגרי המידע. והיום אנו נמצאים על סף מהפיכה חדשה, המהפכה הרובוטית.

עם פריצת הדרך הטכנולוגית שחלה בשנים האחרונות בעולם המחקרי והתעשייתי, פריצת הדרך של בניית רשתות נוירוניות מלאכותיות שמסוגלות להבין דברים, להתנהל במרחבים פתוחים, וללמוד נושאים מתקדמים בצורה עמוקה, התברר שמחשבים, עם יכולות חישוב מספיק גבוהות, יכולים לבצע הרבה יותר סוגי מטלות ממה שיכולנו לשער. הם יכולים לנהוג או לטוס, למלצר או לבשל, להפעיל מפעלים, לתת שרות לקוחות, או למכור מוצרים בחנויות, פיזיות או וירטואליות. סוכנים ממוחשבים יכולים לנהל משא ומתן, לקבל החלטות, לנהל ניתוחים ואף להלחין מוסיקה. קצב התפתחות המערכות החדשות האלו הוא אדיר. השמים הם הגבול, וגם זה כבר לא כל כך בטוח, כי גם NASA כבר בתוך זה – ולאן כל זה יגיע.

וכאן, עם פתחו של העידן החדש הזה, והמהפכה הטכנולוגית המדהימה הזו, מוכרחים אנו לראות גם את השפעת הטכנולוגיות האלו עלינו, בני האדם, עם הקידום מגיע גם המשבר, ואיך הוא ייראה, ואיך נתמודד אתו.

המהפיכה התעשייתית אותה תיארנו, עם פתיחת האופקים שהיתה בעקבותיה, גם יצרה קושי להמוני אנשים שהיו עובדים בתחומים שהיו החיוניים ביותר עד כה –  כמו חקלאות וטקסטיל – ועם פיתוח הקיטור והמכונות, הפכה עבודתם למיותרת. רבבות משפחות איבדו את מטה לחמם עם השתלטות המכונות על ענפי האריגה והתפירה. רבבות משפחות אחרות זרמו מהכפרים לערים עם פיתוח הטכנולוגיות בענף המזון. עובדי הכפיים הפכו לעניים יותר והרבה פעמים לאנשים אומללים. העשירון העליון, של בעלי האמצעים ומקבלי ההחלטות, הפך  להיות עשיר יותר – ומנותק הרבה יותר. האבטלה גאתה ועמה צמחו שכונות המצוקה בפאתי כל עיר "מתקדמת" בעולם המערבי. והפערים האלו, בין מעמד מקבלי ההחלטות לבין מעמד הפועלים והמוחלשים, גררו תוצאות הרות אסון, והביאו למלחמות עקובות מדם.

אחר כך, בעשרות השנים האחרונות, הגיעה מהפיכת המיחשוב. מהפיכה שהחלה עם מחשבים ענקיים שתפסו אולמות שלמים, ותקשרו עם העולם דרך כרטיסיהם המנוקבים, הגענו לעידן שבו הטכנולוגיה המתקדמת ביותר נמצאת בכל פינה. מהפיכת המחשוב הביאה עימה התייעלות במשרדים, בתחום התקשורת, ובענפי התעשיה השונים, ושינתה אף היא, בדרכה, את עולם התעסוקה ואת אופן ההתנהלות שלנו, והביאה לגלובליזציה ואולי דווקא תרמה ליותר מקומות עבודה. ההתפתחות המדהימה הזו של עולם המיחשוב הביאה דווקא לענפי תעסוקה חדשים, של מפתחי מערכות, עולם ההיי טק התחיל לצמוח, טכנולוגיות התוכנה התקדמו יחד עם הצורך בעובדים שיפתחו את הטכנולוגיות הללו.

*

אבל עכשיו, בשנים האחרונות, אנו עומדים עכשיו על סף המהפכה הבאה, המהפכה הרובוטית. בשנים האחרונות היתה פריצת דרך מדעית חדשה בעולם של למידת המכונה, פריצת דרך שהובילה לרובוטים שיודעים להתנהל במרחב הפתוח, ויודעים לתפקד במגוון רב של תחומים, כפי שתיארתי למעלה. אבל המהפכה הזו, המהפכה הרובוטית, עם כל הפוטנציאל העומד מאחוריה, דווקא כן עלולה להעמיד את האנושות בפתחו של משבר תעסוקתי חריף, בהנחה שכל אותם רובוטים חדישים יוכלו לאייש משרות אנושיות בכח עבודה רובוטי זול. ואמנם, במחקר שערכו קרל בנדיקט פריי ומייקל אוסבורן עוד בשנת 2013, הם מצאו ש-47% מהמשרות בארצות הברית כבר נמצאות בסיכון לאוטומציה. ובשנת 2016 הודיעה חברת פוקסקון מטייוואן על החלפת 60 אלף עובדי מפעל שלה ברובוטים, וזוהי רק ההתחלה.

כי אם רובוטים בענף הרפואה יוכלו לעשות כמעט הכל – מה יקרה עם הרופאים, האחיות, עובדי הסיעוד וכוחות העזר. כי אם מערכות מיחשוב יכולות כבר לתרגם טקסטים, לנהל דיונים, ולנהל מסעדות שמתנהלות ללא מגע יד אדם, הרבה פקידים ומזכירים ימצאו את עצמם ללא מקומות עבודה. כי אם כבר היום יכולים מטוסים להתנהל ללא טייס, ומכוניות ללא נהג כבר נמצאות בדרך אל פס הייצור, יהיה צורך בהרבה פחות נהגי מוניות, אוטובוסים, ואולי גם בפחות טייסים. כי בעידן שבו רוב צבאות העולם יעברו להתנהלות רובוטית, יהיה אמנם צורך בהרבה פחות חיילים, וזו דווקא בשורה אדירה, אך מצד שני, יהיה גם צורך בהרבה פחות מפקדים וקצינים ואנשי קבע. וכל אותם רופאים, נהגים, מלצרים, טבחים, קצינים וטייסים, עלולים למצוא את עצמם בבית.

וכאן נשאלת השאלה: בעידן העתידי הזה, שנמצא כבר במרחק נגיעה, מה נעשה אנחנו? בעידן שבו רובוטים יכולים לעשות כמעט הכל – האם תמצא האנושות מקום חדש להתגדר בה, מקצועות חדשים שיתאימו לציבור הרחב, ולא רק לבעלי היכולות הגבוהות ביותר המסוגלים להתמודד עם הרמה המקצועית המצופה מהם, יחסית ל"מתחרים" הרובוטיים? האם תרבות של אכילה, שתיה, הנאות וקרקסים תחליף את הצורך האנושי לבנות ולנטוע, לייצר וליצור? ואיך נתמודד עם הסכנה המרחפת של המתאם החיובי הידוע בין אבטלה לבין פשיעה? ולאן כולנו נלך?

וכאן באות ירושלים ובני ברק, ביתר ומודיעין עילית, ומציגות אלטרנטיבה יפה, אנושית ומוסרית, שעשויה להיות שווה לכל נפש. אלטרנטיבה של כנפי רוח.

עולם הספר, עולם הרוח, פותח פתח עתידי, עבור כל העם שלנו, ובעצם עבור החברה האנושית כולה.

כי בעידן שבו החקלאות מנוהלת בידי מכונות והתעשיה מנוהלת על ידי מכונות וגם ענפי המסחר כבר מנוהלים בצורה כמעט לגמרי רובוטית, עדיין יכולים בני האדם ללמוד, ללמד, לחנך לערכים, ולבנות עוד ועוד נדבכים של עולם הרוח. כאן שום רובוט לא יכול להחליף תלמיד חכם, שום סוכן אוטומטי לא יחליף בת שעוזרת להוריה, ושום מכונה לא תוכל ללמד מוסר באמצעות דוגמה אישית. עולם שלם, רוחני, קיים כאן, והולך ונבנה, בדיוק בזמן שבו אנו זקוקים לו. עולם של תעשיית כנפי הרוח.

ומדינת ישראל שלנו, המדינה הזו, שקמה, שהתפתחה, שזכתה להיות "אור לגויים" בכמה וכמה היבטים, יכולה אף כאן, במימד הזה של ההון האנושי, להקדים את זמנה, אם היא תדע לתמחר נכון ולהעריך בצורה הראויה, ודווקא כן לתמרץ כראוי את תעשיית כנפי הרוח. אם תדע מדינת ישראל לחזק לא רק חמש יחידות במתמטיקה, אלא גם את לימודי התורה והרוח.  

כי דווקא בעידן העתידי הזה, שהוא קרוב כל כך, יכולה משפחה בני ברקית ממוצעת, שחיה חיים של תורה, חינוך, צניעות וערכים, להוות מודל ראוי של הצלחה. בית שבו האבא עוסק בלימוד תורה, והאמא עוסקת בחינוך הדור הבא. בית שבו הילדים גדלים ומתחנכים במוסדות מצוינים, לקראת דור עתידי שאף הוא משלב תורה, חינוך, צניעות וערכים – בית כזה יכול להוות מודל שיכול להתאים לאוכלוסיות הולכות וגדלות, ואולי אף לאנושות כולה, ולהתאים לחזון הנביאים על העידן העתידני של אחרית הימים: "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" (ישעיה י"א ט) "והשלחתי רעב בארץ, לא רעב ללחם ולא צמא למים, כי אם לשמע את דברי ה'"  (עמוס ח י"א).

אבל כאן נאלצת אני לנחות לקרקע המציאות הנוכחית, ולחזור להווה שמציף אותי בהרבה הרבה כאב. אבל מתוך המציאות הכל כך מורכבת, ומתוך מבט  אל עבר העידן העתידי הלא כל כך רחוק, ברור שדווקא מתוך הפער הגדול הזה, מוכרחים אנו לצאת בזעקה למקבלי ההחלטות שנטלו את ההגה לידיהם: שימו לב להיזהר עם ההגה, ואל תנסו חלילה לרסק את כנפי רוח שלנו! אנא שימרו על גרעין הכובד שלנו! אנא שימרו על הגרעין הזה שיכול לתת עתיד של תמיכה ושל אור לכולם! אנא תנו את כל התמיכה והפירגון והסיוע, לכל אותן משפחות, מכל בתי המדרש, שבחרו בחיי תורה, בחיי חינוך, ובחיבור לעולם הרוח – תחומים שרק הם לעולם לא יהיו מוחלפים על ידי שום רובוט. יש חשיבות מוסרית עליונה לתת להם, לכולם, את מלוא ההערכה ואת מלוא הכבוד ואת מלוא התמריצים הנדרשים כדי לעודד אותם להמשיך ולצעוד בדרך הזו, היפה, והנקיה, שהם צועדים בה, דרך שבעתיד הלא רחוק, הלוואי ונזכה כולנו להשתלב בה.

וכמו בעולם הכלכלי, שבו לא נצמצם פערים כלכליים בין עשירים לעניים באמצעות שריפת אסמים או קיצוץ כנפי מטוסים, אלא באמצעות עידוד העשירים ליצור עוד ועוד מקומות תעסוקה, כך בעולם הרוחני, יכולה המדינה לפעול לצמצום הפערים הרוחניים שבין תלמידי החכמים לבין אלו שאינם יודעים לשאול, לא חלילה באמצעות גזירות כלכליות וסגירת מעונות, אלא בדיוק להיפך: באמצעות תמריצים להפצת התורה בכל הערים, הקיבוצים והמושבות. באמצעות תמריצים להנגשת כנפי הרוח לכלל העם שלנו, בארץ ובתפוצות, והכל מתוך שמירה על טוהר ועל אמונה ועל נאמנות מוחלטת לחוקי האוירודינמיקה של כנפי הרוח: חוקי התורה וכללי הדרך ארץ.

מן הראוי שנלמד כולנו לייקר ולהאדיר את כנפי הרוח שלנו, ולתמוך ולסייע לכל מי שפועל להצמחתם.  יש לנו כנפי רוח, איתם אנו יכולים לעלות מעלה מעלה: אל נכחש בם, ואל נסגור להם את המעונות. אלא אדרבה, נדרוש אותם, נדרוש איתם, נפיץ אותם, ונעלה איתם ביחד בדרך העולה בית א-ל.

ונסיים בדברי הרב קוק, בחזונו על עתיד מדינת ישראל (חזון הגאולה), שפורסמו לפני שמונים שנה, וכאילו נכתבו אתמול:
"יש לנו שני ערכים כלליים בחיים : קודש וחול, 
ואנחנו בתקופתנו לקינו במחלה של הגדשת החול ...
מושג הקודש נעשה כל כך רפה אצל בני הדור,
עד שהוא נעשה אצלם שם נרדף עם כל ציור של רפיון וחולשה,
בעוד אשר באמת כל העוז וכל הגבורה - רק בו הם אצורים ...  
הקודש מוכרח לשוב על כנו בתנועה הלאומית והציונית שלנו,
כי רק עמו מקור חיים,
ואז יחייה הוא בכוחו גם את ערכי החול...
וזאת תהיה לנו דרך התשובה אשר תרפאנו מכל מחלותינו
ותקרב את גאולתנו השלימה
במהרה בימינו אמן ."  

שמירת שבת העולמי

פרטים

קטגוריה: מאמרים אקטואליים

פורסם בראשון, 11 יולי 2021 05:40

נכתב על ידי Super User

כניסות: 387

בס"ד

שמירת שבת העולמי
לקבלת משיח לעולמי

כל עם ישראל מתאחדים
בארץ ובעולם
לשמור את השבת כהלכה
ונזכה לקבל פני דוד מלכא משיחא
אמן כן יהי רצון

נא להפיץ חוברת חינם
ע"י הורדת החוברת
שבת קודש נפשי חולת אהבתך: http://www.shabes.net/shabat-files/alonim/shabat-kodesh-nafshi.pdf
חידון השבת: http://shabes.net/shabat-files/alonim/chidonShabat.pdf

בחסדי ה' יתברך: שיפור גדול במצבה של התינוקת

פרטים

קטגוריה: מאמרים אקטואליים

פורסם בראשון, 04 יולי 2021 06:07

נכתב על ידי Super User

כניסות: 417

מקור: מייל שכתבה דודתה והועבר בקבוצות לתפילות.

שלום לכולם
אני לא מאמינה שאני זוכה לכתוב את המייל הזה.
לזכות לראות מה תפילות עושות עין בעין, זה לא דבר שזוכים לו כל יום.
וזכינו כולנו לראות זאת, יש אצל רותי שינוי עצום עצום עצום!!
בזכות התפילות, הקבלות והמעשים טובים, קיצרתם לה את הדרך באלפי קמ"ש:
היא היתה צריכה אין ספור טיפולים מסוגים שונים, מוטוריקה, פסיכולוגי, גופני ועוד...
אין לתאר מה ניבאו הרופאים, לא היה ברור בכלל שהיא תוכל לראות, אמרו שהקרנית שלה נכוותה קשות, אין לדעת מבחינה מוחית כמה ואיך..., מבחינה מוטורית היא תצטרך עוד שיקום ארוך
ובנוסף כמובן- השתלות עור בהרבה מחלקי הגוף, וגם בקרקפת, ויתכן כי תהיה ללא שיער.
ועכשיו- תראו איך תפילות קורעות את רוע הגזרה, בניגוד לכל התחזיות:
התינוקת המתוקה הזו רואה נהדר, מתקשרת נפלא, בחסדי השם, התחיל לגדול לה שיער, היא כבר עומדת, מציירת, ואפילו מדביקה מדבקות...
ולנס הגדול מכולם- רותי היתה צריכה לעבור ביום שני בשבוע שעבר השתלת עור, בהרבה מקומות בגוף, אולם אחי התייעץ, ולא קיבל תשובה ברורה, ולכן הניתוח לא נעשה, לפני כמה ימים היה הפלסטיקאי:
ואמר כי היא לא תצטרך השתלות עור כלל וכלל!
אין עוד מלבדו!
זו ילדה של תפילות. אין ספק.
היא הנס של המחלקה...
כל המלאכים שנבראו מהתפילות, הקבלות שיר השירים, שהתפללתם וקיבלתם על עצמכם עמדו לידה, הגנו ושמרו עליה.
ליד מיטתה של התינוקת, הדפסנו חלק גדול מהתגובות שלכם, על הקבלות הטובות והתפילות (טשטשנו את השמות, אל דאגה), וזו אגב, הסיבה שביקשנו שתעדכנו במייל חוזר, ופלקט ענק עם כל התגובות היה לידה בטיפול נמרץ, וגם עכשיו במחלקה.
אין תפילה ששבה ריקם!!

ידעתי להרעיד את לבבות עם כולם עם הסיפור הטרגי והקשה הזה, אני מרגישה חובה וזכות לספר בשורות טובות שכאלו.
רותי צריכה עוד המון המון תפילות, עדיין כל החלפת תחבושת היא סבל בל יתואר, עדיין לא ברור איך יראה כל אזור המצח, והפנים עדיין כוויות ואדומות, הידיים גם כן..., ויש בכל אופן עוד שיקום ארוך אורך ומלא סבל...

אנא, המשיכו להתפלל, תראו איזה רעש התפילות והקבלות שלכם עושות בשמיים, הצלחתם לקרוע את רוע הגזרה, ולהביא תחתיה גזרה טובה ומבורכת.
אנו מתחננים- המשיכו להתפלל!!
בתקווה שנזכה לבשר תמיד אך בשורות טובות.

שם התינוקת לתפילה: רות ויקטוריה בת תהילה רובידה

כנס אבן ישראל לחינוך יהודי בעידן הפוסט מודרני

פרטים

קטגוריה: מאמרים אקטואליים

פורסם בראשון, 20 יוני 2021 17:55

נכתב על ידי Super User

כניסות: 993

חוקים- מאז ולתמיד

פרטים

קטגוריה: מאמרים אקטואליים

פורסם ברביעי, 16 יוני 2021 12:39

נכתב על ידי Super User

כניסות: 420

חוקים- מאז ולתמיד

נקודה למחשבה

הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א

סיפר המגיד הנודע מארה"ב רבי פסח קראהן שליט"א: קהילה אמריקאית קטנה התארגנה לכתיבת ספר תורה עבור בית הכנסת שבקהילתם, ארגנו ערבי התרמה כדי לאסוף תרומות הנצרכות לכתיבת ספר התורה, שכרו סופר מומחה וירא שמים, וציפו בקוצר רוח להשלמת ספר התורה, לקראת יום הכנסת ספר התורה להיכל בית הכנסת.

כדי לשתף גם את הנשים במצווה הגדולה, הציעו להן להכין מעילים לספר התורה החדש. הובהר להן מראש שכל המעילים יהיו בשימוש לספר תורה החדש או לספרי התורה האחרים, אך היפה ביותר ייבחר למעמד הכנסת ספר התורה. הנשים עבדו במרץ רב וכל אחת התאמצה לתפור ולרקום את המעיל הנפלא ביותר.

הגיע יום הכנסת ספר התורה והרב עם ראש הקהל נתבקשו לבחור את המעיל היפה ביותר. הבחירה הייתה קשה אולם לבסוף הוחלט על מעיל מסויים שנתפר ע"י אישה מבוגרת ועשירה, התורמת בקביעות ממון רב לבית הכנסת. התרגשותה של האשה הייתה גדולה, הנה יש שכר למאמציה והיא תזכה בכבוד הגדול ובזכות הגדולה לפאר את ספר התורה ביום חגו.

זמן קצר לפני יציאת התהלוכה לעבר ביהכ"נ הוזמנה האישה לבית הרב להיות נוכחת בהלבשת ספר התורה החדש במעיל שהיא טוותה בידיה, אך כאן נכונה לה אכזבה גדולה. המעיל הולבש על הספר אך התברר שהוא קצר מדי. הגבאים ניסו למשוך את המעיל ולמתוח אותו אך ללא הועיל, מבוכת האישה הייתה גדולה. בין רגע נמוגה גאוותה ואת מקומה תפסה הבושה והאכזבה.

ברגע האחרון כאשר הרב וראש הקהל עמדו ללכת ולבחור מעיל אחר, קראה האישה בקול: "יש לי רעיון. אפשר בהחלט להשתמש במעיל שלי!"

"הכיצד?", שאלו כולם והאישה הסבירה בנחרצות: "פשוט מאוד. קחו סכין, תקצרו את יריעות ספר התורה ואז המעיל בוודאי יתאים"....

&&&

"זה החוק הראשון שלכם? עוד ג'ובים, עוד לשכות, עוד נהגים, עוד תקציבים, עוד סידור עבודה לחבר'ה. כל מה שמעניין אתכם זה ג'ובים. אם זה לא קשור לג'ובים, שום דבר לא מעניין אתכם. לא מספיק לכם 36 שרים ו-16 סגני שרים? מפלצת עם 52 ראשים, אתם רוצים עוד. מישהו אצלכם בממשלת המנותקים זוכר מאיפה מגיע הכסף? זה כסף של אנשים עובדים. אתם לא רואים בני אדם, אתם רואים כספומטים".

את הדברים המאד- נחרצים שקראתם כעת כנגד ביזבוזי הכספים של הממשלה, מינוי 36 שרים וחקיקת החוק הנורבגי, נשא בפאתוס, מילה במילה, יאיר לפיד, אך לפני כשנה. השבוע מונה לפיד לראש ממשלה חליפי בממשלה שהוא וחברו הטוב נפתלי בנט הקימו, ממשלת 'האחים והמוסלמים', כאשר מספר השרים בממשלתם הוא הגבוה ביותר מקום המדינה, יחסית למספר הזעום של חכ"י הקואליציה. וכן, לפיד, שומר כספי האנשים-העובדים הידוע, גם משתמש במלוא המרץ בחוק הנורבגי וממנה רשימה ארוכה ארוכה של חכי"ם חדשים, במקום כל השרים וסגני השרים.

שקרים על גבי שקרים מלווים את הקמת הממשלה החדשה. ערימות של כזבים ובדותות, הפרת הבטחות, ועוד לא ידוע כמה חוקים ישונו, בדרך למטרה הנכספת, חסימת נתניהו בעתיד. ככה הם פני המדינה וחוקיה. כך מתנהלים הדברים בחוקי הערכאות, חוקי הממשלות.

ישנם חוקים? ישנם החלטות והבנות שאנחנו עצמנו קבענו אותם? לא נורא, ממלמלים משהו בסגנון של התנצלות, מסבירים שזאת 'חובה לאומית לאיחוי הקרעים וליכוד השורות' ומוחקים את כל המשנה הסדורה במחי יד.

ולהבדיל, אלף אלפי שנות אור, חוקי תורתנו הקדושה והטהורה.

"זאת חוקת התורה". וכתב רש"י: "לפי שהשטן ואומות העולם מונין את ישראל לומר מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה, לפיכך כתב בה חוקה, גזירה היא מלפני ואין לך רשות להרהר אחריה".

נשאל: מדוע כתבה התורה 'זאת חוקת התורה' ולא כתוב 'זאת חוקת הפרה'? הרי התורה עצמה כוללת מצוות רבות שיש בהם טעמים רבים. אם כך, מדוע כללו את כל התורה בשם חוקה?

מסבירים, שבמילים אלו מונחת אבן הפינה לאמונתנו בתורה הקדושה. כפי שמצוות פרה אדומה היא חוקה ללא טעם, כך כל התורה, גם המצוות שנאמר בהם טעם, הם חוקה, שחייבים לקיימם ללא טעם והבנה, אלא רק בגלל שכך ציווה הבורא יתברך. המקיים את התורה רק בגלל טעמים והבנות ולא בגלל שזהו רצונו יתברך, סופו ח"ו להטעים את התורה לרוחו ולרוח התקופה והזמן, לשנות ולקצץ בנטיעות, לפי צרכי השעה הנוחים לו.

תילי תילים של דיונים עמוקים נידונו, אין ספור ספרים נכתבו ומליוני לומדים במרוצת הדורות עסקו, ועוסקים, בהבנה וחדירה לדיוק, להבין ולהשכיל מה התכוונו גדולינו וקדמונינו בכל דבר הלכה שקבעו, התנאים והאמוראים הקדושים, הראשונים והאחרונים. כל מנהג שהתקבל נחשב ל'מנהג ישראל תורה' וכל דבר שיצא מפיהם של גדולי הדורות, נחשב לנכס צאן ברזל, ממנו לא נשנה ולו בפסיק קטנטן. כל דבר תורה ופסק הלכה קיים לעד, ללא שום שינוי או אילוץ.

אפשר לשנות סגנונות, דרכי פעולה, אופי החינוך משתנה מתקופה לתקופה. שפת הדיבור וההנגשה יכולה להשתנות, אך גם עם העטיפה משתנה, התכנים הם אותם תכנים, המסרים- אותם מסרים. וכמובן, חוקי התורה עצמם, ההלכות, המנהגים- חקוקים להם לעד.

הרשו לי משהו בנימה אישית:

היום, עוד לפני שהחמה תשקע, נכניס בס"ד, בהתרגשות גדולה, את בננו בכורנו ני"ו מתחת החופה בשעטו"מ. החתן ילבש קיטל לבן, כי כך כתבו המהר"ם מינץ ותלמיד המהרש"ל ה'מטה משה', לפני כ400-500 שנה. החופה תהיה תחת כיפת השמים, כי כך הורה הרמ"א בשם גדולי אשכנז. בחתונה ישתתפו בס"ד גם עמלי תורה, כך כבר חז"ל (כתובות יז) קבעו לנו ש'מבטלים תלמוד תורה להכנסת כלה' והרמ"א, לפני מאות שנים, פסק זאת להלכה. הורי החתן והכלה יישאו אבוקות בידיהם, כמנהג אשכנז הקדום, המובא בדברי המהרי"ל ועוד. הכלה ושושבינותיה יקיפו את החתן, כי כך נהגו באשכנז לפני דורות. הכלה תעמוד לימינו של החתן, כי כך קבעו ה'רוקח' והמהרי"ל. למרות שישנם דרכים נוספות לקדש אשה, נהגו ישראל לקדש דווקא בקנין כסף, כפי שקבע לנו הרמב"ם, בספרו שהוציא לפני כ840 שנה. ניקח דווקא טבעת זהב, כפי הוראת הזוהר הקדוש, שמחברו רשב"י זיע"א חי לפני כ1800 שנה, הוראה שהובאה בדברי הרמ"א, לפני כמה מאות שנים. את שבע הברכות נברך בדיוק בנוסח שקבעו לנו חז"ל, במסכת כתובות דף ז- ח, ב'תלמוד הבבלי' שנחתם לפני כ1500 שנה.

כך נמשיך, כמו שכולנו נוהגים, לעשות הכל בדיוק 'לפי הספר'. לפי ההלכות והמנהגים שקבעו לנו גדולי עולם לפני אלפי ומאות שנים. אנחנו יודעים וחשים עד כמה אנחנו קטנטנים לעומת גדולי דעה ואנו מצייתים באהבה גמורה לכל מוצא פיהם וכתביהם.

הם, אי שם מעבר להרי החושך, בממשלה ובכנסת, ימשיכו לשנות חוקים  במחי יד, לפי מצב הרוח או לפי שבשבת הסוקרים או הג'וב החדש והמבטיח, ואילו אנו, מה נתפלל  ברגשה מתחת החופה, לפניה ואחריה? מה כולנו כאחד רוצים בכל מאודנו ונימי נפשנו?

שנזכה לגדל את בנינו ובנותינו, נכדינו ונכדותינו, עד סוף כל הדורות, באותה דרך, בדיוק, בה התחנכו אבותינו, עם אותה מערכת חוקים מפוארת, נצחית.

--- ושתמיד נשמח בחוקי ומצוות השי"ת....