אקטואליה

איך נשמור על מדינה יהודית?

איך נשמור על מדינה יהודית?

מקור המאמר: אתר ערוץ שבע

במאמר זה, אבקש להתייחס לכמה נקודות שעלו במאמרו של מר מנחם רהט בנושא הגיורים בישראל, ולהיות לפה לציבור יקר, בעצם לרובו ככולו של הציבור האמונה, שחושב אף הוא באותו אופן.

א. ראשית כל, הנושא של "מי הוא גר" הוא נושא הלכתי טהור, והדיון עליו נעשה על ידי חכמי ישראל, ומוכרע על פי דעתם של רוב חכמי ישראל, על פי כללי ההלכה שקיבלנו מסיני: "אחרי רבים להטות", ועל פי הכרעת גדולי ישראל כל הדורות. 

ולכן, אין זה נכון לנסות לתת משקל יתר לדעת מיעוט כזו או אחרת, ובודאי שגם שאין זה נכון להיכנע לדעתם של אי אלו פוליטיקאים, שהאינטרסים שלהם ידועים מראש, ואינם מבינים את כובד האחריות, ואין הם ברי סמכא לדון בנושא רגיש זה. ובדיוק כמו שבנושאים רפואיים נתייעץ עם רופאים, ובנושאים של בטיחות מבנים נתייעץ עם מהנדסים, כך גם כאן, כשמדובר על בניינו של עם ישראל, המכריעים הם רוב חכמי ישראל.  

וההכרעה ההלכתית בנושא זה היא ברורה וחד משמעית, כפי שכבר הובא בתלמוד (בכורות ל ב): שאדם הבא להתגייר ומסכם לקבל את כל דברי התורה חוץ מדבר אחד, אין מקבלים אותו, ורבי יוסי ברבי יהודה אומר, אפילו דקדוק אחד מדברי סופרים.

וההכרעה המאוד ברורה הזו, לא לקבל גרים שלא קיבלו על עצמם עול תורה ומצוות במלואו, נוהגת לאורך כל הדורות עד היום, והוכרעה על ידי כל גדולי ישראל, וכפי שזעק על כך הרב קוק: "ואיך אפשר לקבל גרים באופן כזה שיודעים ברור שאחר גרותם יעברו על דברי תורה?!" (דעת כהן ס' קנ"ד), והוא מוסיף וכותב דברים ברורים מאוד וחד משמעיים, שהעושה כן, ומקבל גרים שאינם מתנהגים בדת ישראל, מכשיל את הרבים, וגורם לתקלות מרובות. 

ולכן כל מי שחושב "להקל בגיור" ו"למחוק 603 מצוות ולהשאיר רק 10" - אינו אלא טועה ומטעה - כי ה"גיור" שלו אינו גיור, בדיוק כמו שתנור שאינו אופה אינו אופה, ובדיוק כמו שאש שאינה נדלקת אינה נדלקת, ובדיוק כמו שחשמל שהוא כבוי הוא כבוי. 

ולאור זאת, אין מקום, לא לאף פובליציסט ולא לאף עיתונאי ולא לאף פוליטיקאי, לחשוב שהוא "בר סמכא" ויכול להכריע אחרת מהאופן שבו מכריעים גדולי ישראל, על פי התורה שקיבלנו בסיני, ועל פי מסורת הפסיקה, וגם "דעות יחיד" של כמה רבנים "על הרצף", אינן יכולות לשנות את התורה. 

 

וכעת רציתי להתייחס ליתר טענותיו של מר מנחם רהט. 

ב. כותב מר מנחם רהט:

"מסתבר שמאחורי הקלעים, הרחק מעין הציבור, מתחולל בקואליציה מאבק איתנים, בין המחנה החילוני בראשות ליברמן, שמעוניין לפתוח את שערי הכניסה לכרם ישראל בפני כל דיכפין, עם אפס מיכשולים ('גיור סוציולוגי'), לבין השר כהנא מ'ימינה', שמנסה לבלום את תיאבונם באמצעות מתווה ידידותי"

או במילים אחרות: יש כאן איום: אם לא תאשרו "גיור ידידותי מיקל" (קריא: "גיור שחז"ל היו פוסלים, והרב קוק היה פוסל, ו-99.9% מחכמי ישראל יפסלו גם היום, אבל קומץ רבנים "על הרצף" מוכנים "להסכים איתו הסכמה שבשתיקה"), אז יבואו קריב וליברמן ויחלקו "תעודות גיור" לכל דיכפין ולכל תינוק גוי שנולד."

ורק שכח מר מנחם רהט לספר לנו שה"איום" הנורא הזה – שהוא באמת נורא! - יכול להתפוגג בין רגע, אם רק יואילו כל "הנשמות הטובות" שמצאו את עצמם בתוך הקואליציה הרעה הזו, להבין את גודל הסכנה, גם ב"פייק גיור לתינוקות גויים", וגם ב"פייק גיור לילדים גויים בלי קבלת עול תורה ומצוות", ולהבין את המשמעות של מה שעומד כאן על הפרק, שהוא, במילים פשוטות, פירוק עם ישראל לשני חלקים: "ישראל השניה והחרדים", שיתעלמו מה"פייק גיורים", והיהדות תמשיך אצלם; מול הציבור הקרוי "ישראל הראשונה", ש"יתלהב" מה"התחדשות" הפיקטיבית הזו, ויבנה לעצמו מהר מאוד דת חדשה, רפורמית, שבה "כל אחד עושה מה בראש שלו ומתחתן עם מי שבראש שלו, באישור רבאי קריב ובד"צ יוליה", והבעיה הגדולה היא שבסרט הזה כבר היינו: כי זה בדיוק התהליך שהתרחש אצל תלמידי ישו, שגם הם "רק" התירו איסורי תורה ו"רק" "הקלו" על מתגיירים, וראינו מה קרה בסוף. 

ואם כל שומרי המסורת והמאמינים שכן נמצאים בקואליציה יבינו זאת, הרי ביום אחד ובהצבעת אי אמון אחת הם יכולים לפרק את קואליציית המדון, וכל האיום הליברמני על עתידנו היהודי כאן - פג בין רגע. 

ולכן את הלחצים יש להפנות לכל המסורתיים וחובשי הכיפה שבקואליציה הזו, ולשאול אותם: האם באמת אתם כל כך רוצים שהסוף של מדינת היהודים, והפיצול הזה של עם ישראל, בין "יהודים יראי שמים שממשיכים ביהדות" מול "פייק מתבוללים שעזבו את היהדות והמציאו דת חדשה מכווצת" - האם באמת אתם רוצים שהאסון הזה יהיה רשום על שמכם? כי כל אחד מכם יכול לקום ולהגיד: עד כאן. כי כל אחד מכם יכול לגלות אחריות על העתיד של העם שלנו - ולהביא לתפנית שבעזרת השם תציל את המצב של עם שחזר לארצו אחרי 2000 שנה – ופתאום קמו גורמים המאיימים על תקומתו.

ג. כל "הצעת ידידות" כזו או אחרת, וכל "מתווה גיור מיקל" כזה או אחר, המעביר את האחריות על הגיור לידי רבני עיר או כפר או ראשי ישיבות או מורים בתלמודי תורה וכיוצא בזה, עם או בלי פיקוח של רשות ממשלתית מלאכותית כזו או אחרת, היא טעות אסטרטגית מביכה, בערך ברמה של טירון בשחמט שחושף את המלך שלו למט סנדלרים מיידי, ועדיף שלא אפרט מדוע, כדי לא לתת רעיונות "לצד השני". 

ד. המצב בארץ אכן מדאיג אבל ראשית כל עלינו לחשוב: למי אנחנו דואגים? מה חשוב לנו כאן? ואת מי באמת אנחנו *יכולים* להציל?

האם חשוב לנו עתיד היהודים בעולם? בתפוצות? האם חשוב לנו שכמה שיותר אנשים יתקראו "יהודים" אפילו אם הם לא?

האם חשוב לנו עתיד היהודים בישראל? והאם חשוב לנו שמדינת ישראל תמשיך להיות מדינה עם רוב יהודי אמיתי? וכעת הבה נצא מנקודת הנחה שחשוב לנו המשך קיומה של מדינת ישראל כמדינה עם רוב יהודי, ודאגה לעתיד היהודי של תושביה:

וכאן בא מר רהט ושואל: הרי ישנם כחצי מליון עולים מארצות ברית המועצות שאינם יהודים, ומה נעשה איתם?

אבל כאן הפתרון הוא פשוט ומיידי, וכבר זעק עליו הרבי מליובאוויטש: הרי כל הסיבה למצב הנורא הזה כאן בארצנו, היא בגלל החורים של חוק השבות, שהביאו להצפת הארץ בנוכרים שהצליחו להשיג "תעודת סבא יהודי" - תעודה שאין לה שום משמעות אמיתית!

ואותם מהגרים לא יהודים לא באו הנה כי "סבלו בניכר בשל יהדותם" - אלא בשביל לשפר תנאים כלכליים, ובעידוד גורמים חסרי אחריות שמשכנעים אותם להגר הנה. ומאידך: הרבה יהודים שבאמת סבלו בבריה"מ בשל יהדותם, פתאום מגלים כאן, בישראל, את אותם פורעים אנטישמיים שפגעו בהם בשל יהדותם, והצליחו "להשיג תעודת עולה", להתנייד הנה - ולהמשיך לפגוע ביהודים שכאן. 

ומעבר לכך, מן הראוי שנסתכל טיפה קדימה: כל יום שעובר וחוק השבות אינו מתוקן, וכל גוי שהוא נכד של סבא יהודי ומהגר הנה, וכל גוי שמצליח להשיג "תעודת סבא מזויפת" ומהגר הנה, וכל אדם שעבר "גיור פייק רפורמי" ויכול להגר הנה, הוא, אישתו, וכל יוצאי חלציו, כל אלו באמת מהווים סיכון ממשי ליהדות של מדינת היהודים, ולכן, כל עוד לא נתקן את חוק השבות, באמת כמות הגויים שנצטרך להתמודד איתם עלולה לגדול בטור גאומטרי - והבאנו את הקץ למדינת היהודים, חלילה, בקוצר ראייתנו. 

ואם נסתכל יותר לעומק, נבין שכל "הקלה" פיקטיבית בגיורים, אולי תביא לכך שחלק מאותם גויים ירגישו יותר טוב עם עצמם אם יספקו להם "תעודת פייק גיור מזויפת", אבל מצד שני היא גם עלולה לגרום לעוד המוני גויים להגר הנה, כאשר הם יודעים שבקלות הם יקבלו "תעודות פייק גיור" כאלו, ואז נצטרך חלילה להתמודד לא עם חצי מליון גויים ו-100 אלף זוגות מעורבים, אלא עם בעיה חמורה פי עשר, שהולכת ונעשית חמורה פי מאה – עד לסוף הצפוי מראש והבלתי נמנע, אם לא נתעשת ונמנע את ה"הקלה" הפיקטיבית הזו. 

ולעומת זאת, הפתרון הראשוני, שצריך להיעשות לפני כל דבר אחר: הוא: תיקון הבעיה המהותית, או במלים אחרות: תיקון החור בדלי. זאת באמצעות ביטול חוק השבות הנוכחי, שמבוסס על חוקי נירברג של הנאצים ימ"ש, וגורר אחריו שואה שקטה נגררת, ובמקומו, חקיקת "חוק השבות של עזרא הסופר" שמאפשר עליה לארץ ליהודים בלבד: לא נשים נוכריות, לא ילדים נוכריים, לא נכדים ולא נינים ולא שכנים של יהודים, וגם לא נוצרים מאתיופיה ש"הצליחו להשיג כתובת של יהודי מישראל" - אלא יהודים בלבד. 

כי רק מי שעבר אלפיים שנות גלות, רק מי שעבר אינקווזיציה ושואה ומסעות צלב ופוגרומים, ורק מי שעבר גיור אמיתי, וקיבל על עצמו תורה ומצוות במלואן, רק הם ראויים לעלות לישראל ולהצטרף לעם היהודי השב לארצו.

וכאן, אנו מוכרחים להבין שתיקון זה, אותו ניסה להעביר לאחרונה ממש ח"כ איתמר בן גביר, הוא הדבר היחיד שבאמת יכול לתקן את הבעיה משורשה, ותיקון החוק הזה, לא צריך להיתפס אצלנו כ"חזון אחרית הימים" אלא כדבר שהוא כורח המציאות.

ה. בנוסף לכל אלו, כולנו יודעים שהדבר שמונע מאותם חצי מליון גויים להתגייר, הוא לא "חוסר הנחמדות" של הדיינים המגיירים, וגם לא "חידות הלכתיות מפולפלות" ב"מבחני הקבלה" וגם לא "זקנם הארוך של הדיינים" - אלא העדר הנכונות של המהגרים הגויים לקבל על עצמם את מצוות התורה. או, כמו שהסבירה היטב אחת מנבחרות הציבור של אותם מהגרים: "למה צריך תרי"ג מצוות? מספיק עשר". ולכן, שום "הקלה" לא יכולה להתבצע כאן – כי כל "הקלה" אין משמעותה "אימון בחיוך רחב יותר", אלא, חד משמעית, כל "הקלה" מתורגמת מיידית לויתור על הדרישה של קיום אורח חיים דתי של המתגיירים, כלומר: הליכה לקראת גיור שאינו תופס מבחינה הלכתית, כפי שראינו למעלה בסעיף א'. 

ולכן מי שבאמת חשוב לו העתיד היהודי של מי שכבר נמצא כאן, אדרבא, יפעל לעידוד עם ישראל לשמור תורה, לשמור שבת, לשמור כשרות במלואה, וכך גם אותם חסרי דת שכבר הובאו הנה וכבר נמצאים פה, ורוצים להיות באמת חלק מהעם היהודי, יוכלו להתגייר גיור אמיתי, תוך קבלת עול תורה ומצוות, ולהיות גרי צדק אמיתיים, ולהצטרף לעם ישראל באופן אמיתי ושלם. 

ו. יכול לבוא מישהו ולשאול: ומה עם יהודי התפוצות? האם אין ברצוננו לדאוג גם להם?

וכאן, דבר ראשון מוכרחים אנו להודות במגבלות יכולותינו: אין אנו יכולים לפתור את בעיית מליוני המתבוללים שלא חיים פה! הם בחרו לנתק את עצמם מעם ישראל, ואין לנו הרבה איך לעזור להם, ובודאי הצפה של מדינת ישראל באנשים מהסוג הזה לא תפתור את בעייתם, אלא רק "תדביק" גם אותנו חלילה ב"מקדם ההדבקה" שלהם. 

וביחד עם זה, ראוי לציין שההיסטוריה מוכיחה שדווקא קהילות שבהן החמירו בנושא זה, ואפילו לא ביצעו גיורים בכלל, דווקא שם אחוז ההתבוללות הוא קטן יותר. ובאותו אופן, מאוד יתכן שדווקא אם מדינת ישראל תכריז על נעילת שעריה בפני אנשים שאינם יהודים על פי ההלכה, אולי דווקא זה יכול אי"ה לעודד יהודים שנמצאים על גבול ההתבוללות, לחפש בת זוג יהודיה, ובכך להבטיח את השייכות של ילדיהם ואת האפשרות של ילדיהם לעלות לישראל, בבוא היום - וזו באמת האפשרות הכי טובה שיש בידינו לעזור באמת ליהודי התפוצות. 

ולכן, כשמסתכלים על הדברים במבט אובייקטיבי, לא מתוך אינטרסים, ולא מתוך אמוציות, מבינים שהדרך היחידה לשמור על המדינה הזו כמדינה יהודית, מוכרחה לעבור דרך שמירת יהדותה, ודרך שמירת המסורת המופלאה, שקיבלנו מסיני, וששמרה עלינו כל הדורות, ושתמשיך בעזרת השם לשמור עלינו גם הלאה, אם רק נעצור בזמן את הרכבת הזו של יצר ההשמדה העצמית שלנו, יצר שכל כך מזכיר את טעויות העבר (ע"ע הגיור "הידידותי" של האדומים - שהביא לסוף השושלת של החשמונאים, דרך הורדוס; וע"ע הגיור "הידידותי" שנעשה על ידי תלמידי ישו - שהביא לצמיחת הנצרות; וכך הלאה). 

ואם רק נתעורר, אם רק נתאחד, אם רק נשמיע קול אחד, ברור ויציב – בעד היהדות, בעד מדינה יהודית המתנהלת על פי חוקי היהדות, ובעד דאגה לעתיד היהודי שלנו כאן - אזי בעזרת השם נצליח להחזיר את הרכבת של המדינה היהודית, לפסים של חיים יהודיים, לפסים של ערכים יהודיים, לפסים של צפיה לצמיחת גאולתנו השלמה, במהרה בימינו אמן.

 

מרן שר התורה שליט"א: אשתתף בלימוד דפי הגמרא של 'משאת המלך'

מרן שר התורה שליט"א: אשתתף בלימוד דפי הגמרא של 'משאת המלך'

& בחורי שיעור ב' בישיבת משאת המלך פנו למרן הגר"ח קניבסקי וקיבלו תשובה מרגשת &

בישיבה לצעירים 'משאת המלך' באלעד, נהוג למכור את הדלקת הנרות שבהיכל הישיבה לפני תפילת ערבית במאות דפי גמרא, שהבחורים מתחייבים ללמוד עד חנוכה הבא, כאשר ההדלקה נמכרת בלימוד של מאות 'סימני' משנה ברורה.

ההדלקה הנחשקת ביותר היא הדלקת מסיבת החנוכה, (הנערכת הערב בישיבה), הנמכרת בין כל השיעורים, כאשר כל שיעור מתמודד על המקום הראשון ומאות דפי הגמרא מתחלקים בין כל חברי השיעור, כשהבחורים מכבדים בהדלקה אחד מרבני הישיבה.

בחורי שיעור ב', שרצו בכל מאודם לקנות את ההדלקה של מסיבת החנוכה, פנו לנשיא הישיבה מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א כדי להיוועץ בו כמה דפי גמרא יוכל כל בחור לקחת על עצמו.

תשובת שר התורה הפתיעה אותם.

הגר"ח שליט"א השיב: "ישיבת משאת המלך?! תקחו על עצמכם את ההצעה הכי גבוהה שיציעו, ואם צריך- אלמד גם אני בעצמי חלק מדפי הגמרא. גם אני רוצה להתחייב ללמוד גמרא"....

יש עוד צד - טור בעניין הכותל המערבי

יש עוד צד - טור בעניין הכותל המערבי

רינה אזולאי

שנה חדשה, ממשלה חדשה, והכותל המערבי [שוב] עולה לכותרות: מצד אחד יש את ההנהגה הרוחנית של עם ישראל, שדואגת לשמור על קדושת המקום: המקום הקדוש הזה, ששוחרר במסירות נפש ובניסים גלויים. המקום הקדוש הזה, שכל כך חשוב להמשיך ולשמור על קדושתו, לטובת כל המתפללים בו, ולטובת העם כולו. ומצד שני יש קבוצה המנסה "לשחרר אותו" מידי המאמינים ושומרי המסורת. קבוצה המגיעה כל ראש חודש לפעול בתוך הכותל, מקום קדוש ביהדות, עם פולחן שהוא אסור על פי כללי היהדות, ובאופן שפוגע ברגשי הדת של כלל המתפללים בו. בצורה ציורית פסטורלית הם מתארים את "פועלם" ה"הירואי", ואת כלל המתפללים והמתפללות בכותל, מתארים תומכי הקבוצה הזו כ"המון נוהם" וכ"מחושמלים מאיבה". כמה פשוט. כמה סטרילי. שחור ולבן. השחורים ההמוניים, מלאי האיבה, מול "כוחות הצדק והטוהר" הפועלים ל"שחרור הכותל מחדש". שחרור מידי מי? ולאיזו מטרה?

ואת הקול שלנו, אנחנו "ההמון" ה"מחושמל". את הקול הזה רציתי להשמיע. אנחנו,כל אותם מליוני מתפללים ומתפללות שמאמינים בקדושת המקום ומצפים לגאולה. אנחנו, מליוני המתפללים מכל רחבי הארץ, מכל רחבי העולם, שבסך הכל מחפשים את הפינה השלווה שלנו. את בית האלקים שלנו. את הסולם העולה בית א-ל. אנחנו, בני ובנות ישראל הראשונה, ישראל השניה, השלישית, הרביעית, whatever: מה בסך הכל ביקשנו? פינה של שלווה, פינה של רוחניות, פינה של טוהר, פינה של תום לב. ומה קיבלנו? קבוצה שבאה להרוס את הפינה הזו השלווה, הטהורה, עם פרובוקציה של ברכות לבטלה שאסורות על פי ההלכה. עם התנהגויות הפוגעות בכל מי שיש לו איזשהו קשר רגשי עם מסורת ישראל. עם דיבורים שמזעזעים כל מי שיש לו זיק של אמונה. ולמה. למה להרוס.

אז אנחנו פה, ולא רק אנחנו - - - מאות מליוני דורות של יהודים ויהודיות שברחו מאינקווזיציות. ששרדו שואה. או שלא הצליחו לשרוד. מאות דורות שהתפללו על צאצאיהם וצאצאי צאצאיהם שיהיו יודעי ה' ולומדי תורתו - וכעת באה קבוצה שנלחמת נגד התורה היקרה הזו. שנאבקת להכניס ספר תורה לרחבה רק כדי לחלל אותו עם פולחן של ברכות לבטלה שאסור על פי מה שכתוב בתוכו. קבוצה שהמוטיב המרכזי שלה הוא: "פעם היה אסור X והיום זה מותר" כאשר ה-X הזה, פעם הוא הנחת תפילין שלא על פי המסורת, אחר כך הוא ברכות לבטלה שהן עוון חמור הנגזר מ"לא תישא את שם השם לשוא" מעשרת הדיברות, ובהמשך ה-X הזה ה"פעם אסור והיום מותר" מגיע מהר מאוד גם לעידוד התבוללות ולדורות שלמים שהולכים לנו לאיבוד חלילה בגלל סיסמת השוא הזו.
ומי יזעק את זעקת כל אותן נשמות יקרות שעלולים לעזוב חלילה את עם ישראל, בגלל ההרפתקה המסוכנת הזו. ומי יזעק את זעקת יהדות התפוצות, שהקבוצה הזו כל כך עסוקה בהסתה שלה נגד מדינת ישראל, ובנסיון בלתי נדלה לנתק את הקשר היחיד שעדיין מחבר בין נידחי הגלות לבין מסורת עם ישראל לדורותיו. ומי יזעק את זעקת האומה. ולמה. למה. למה לפגוע כל כך.

אז לא, יקירנו ה"נאורים", אנחנו, האנשים והנשים, הנערות והנערים, הקשישים והקשישות, שבאים מכל רחבי הארץ, וגם מכל רחבי העולם, כדי להגן על המקום הקדוש לנו ולכל העם היקר שלנו, אנחנו לא "המון דביק" שיש להתעלם ממנו. אנחנו לא "מלאי איבה". אנחנו לא "פרימיטיביים". ואנחנו לא "שקופים". אנחנו, יהודים ויהודיות תמימים, באים וממלאים את הכותל כדי לבטא את תפילותינו. כדי לבטא את האמירה שלנו. כדי לבטא את התקווה שלנו. כדי לבטא את הקשר שלנו עם המקום הקדוש הזה, שבסופו של יום יפסיק להיות מחולל כל כך שוב ושוב, מדי חודש בחודשו.

כאן ביתנו, כאן המקום שלנו, לכאן אנו מגיעים בעיתות שמחה וחלילה בעתות צער, וכאן אנו מגיעים לצפות לישועה. להתפלל על הגאולה. לייחל אל מה שאתם בחרתם למחוק. ולכותל אפשר לבוא עם כל מיני בקשות, עם כל מיני תקוות, עם כל מיני משאלות - אבל אי אפשר "לקדש מינהג" שהוא אסור. אי אפשר "לקדש מנהג" שכל מהותו פגיעה באחרים.
כאן הבית של עם ישראל לדורותיו. כאן כמהו וציפו לישועה. כאן כמהו וציפו לבניין בית המקדש. כאן היא שרשרת הדורות.

ואי אפשר לבוא לכותל רק כדי להרוס. אי אפשר לבוא לכותל רק כדי לנתק. אי אפשר לבוא לכותל רק כדי לנסות לפגוע בקדושתו. הכותל הוא מקום קדוש, מגיעים אליו יהודים מכל העולם, ודרך החיבור שלהם אל מורשת ישראל, מתבצע החיזוק של הקשר ביניהם עם מורשת האבות. דווקא דרך ההגעה אל הכותל האחד, המאוחד, הקדוש, המקודש לכולנו, מתקרבים יהודי התפוצות מכל העולם אל מורשת אבותיהם - ואיך יש מי שרוצה לנתק את הכבל היחיד שעוד מחבר בינם לבינינו, דרך רחבה חלופית לפולחנים אלטרנטיביים שאינם יהדות! ואיך אפשר לנסות חלילה לקטוע באופן בלתי הפיך את הקשר בין נידחי ישראל לבין המקום הקדוש והאמונה המקודשת שלנו מדורי דורות?

אז גם אנחנו פה. אנחנו הנשים הנפגעות, וזעקתנו נשמעת.
וגם אבותינו ואימותינו, האבות והאימהות של כל מי ששם ישראל יקרא עליו, גם הם פה, וזעקתם נשמעת.
ומעל כל זה - אלקים נמצא פה. ואלקים נמצא בכל מקום, ואלקים רואה כל מה שנעשה, ואלקים רואה כל מה שקורה במקום בו הוא שיכן את שמו.
והוא רואה את כל אשר נעשה.
והוא שומע את כל מה שנאמר.
והוא רואה את הסרטונים שצולמו וגם את אלו שלא צולמו.
והוא רואה את הדברים שפורסמו וגם את אלו שלא פורסמו.
והוא רואה את חילול השם האיום הזה שנעשה בתוך ביתו.
ואת חילול הספר הקדוש שהוא נתן לנו.
ואת חילול המקום הקדוש שהוא נתן לנו.
ואת המחאות שלנו. ואת התייחסות המשטרה. ואת הפגיעה בנידחי התפוצות. ואת הפגיעה בנשים התמימות בעזרת הנשים.
ואת מי שבשם ה"קידמה" רומס אנשים. ואת מי שבשם "הציונות" פועל ומטיף נגד כל הבסיס של הרעיון הציוני.
ואלקים רואה הכל.
ואלקים שומע הכל.
ואלקים יודע.

 

בסרטון: שירי געגועים של מתפללים הממתינים לכניסה לכותל בשער הכניסה

 

 

מי שמשוכנע שדעותיו אמיתיות וצודקות

דברי הרב הירש, מתוך הספר שמש מרפא:

"מי שמשוכנע שדעותיו אמיתיות וצודקות ,

חייב להביע אותן ללא הרף, ובכל הזדמנות,

בגילוי לב, ובלי להתחשב במידת התמיכה שיש לו,

או ברמת ההתנגדות שיפגוש.

 

רק לשקר דרושים תומכים כדי להצליח.

לשקר דרושה סמכות המספרים, כדי למלאות את מה שחסר לו בצידקת טיעונו.

 

האמת לעומת זאת, תמיד תנצח בסופו של דבר, אפילו אם הדבר יקח זמן.

אצילות אמיצה וטהורה, מבוטאת עם כל אש ההתלהבות של השכנוע

, ועם כל הבהירות של המודעות הבטוחה, מבוטאת שוב ושוב בכל הזדמנות,

בסופו של דבר תשיג האמת את הכבוד וההערכה, אפילו של אלו שלא מוכנים לקבלה.

 

האמת היחידה שהלכה לאיבוד בלי כל אפשרות להחזירה, היא אותה אמת

שאין למחזיקיה אומץ, לדבר בגילוי לב עבורה

האמת לא הובסה מעולם מכוח ההתנגדות ,היא הובסה רק כשחביריה היו מידיי חלשים מלהגן עליה"...

שמחת בית השואבה בישיבת משאת המלך

בישיבה לצעירים משאת המלך באלעד, שמחו המוני בני הישיבה ובוגריה, יחד עם רבני הישיבה. בת

מונה: רבני הישיבה עם המרא דאתרא הגרש"ז גרוסמן שליט"א ורב שכונות הצפון הגר"י שוורץ שליט"א.

שמירת שבת העולמי

שמירת שבת העולמי
לזכות גאולת עמי.
נשמור שבת כהלכה
ונביא לעמנו ברכה.

בן אדם מה לך נרדם
שפוך שיחה, דרוש סליחה
ושמור שבת בשמחה.

לחצו כאן לקבלת חוברת הדרכה

לחצו כאן להורדת נוסח של סליחות

 

שמירת שבת העולמי

שמירת שבת העולמי
נחמו נחמו עמי
משיח בא לעמי
אמן כן יהי רצון
שבת טו באב
נשמור את השבת כהלכה
ובשבת נתאהב
בכל פעם בשמחה.
כל עם ישראל מתאחדים
בארץ ובכל התפוצות בעולם
לשמור את השבת
שבת טו באב
לקבלת משיח צדקנו לעם ישראל
:כל המקבל שמירת שבת, מוזמן לשלוח שמות לברכה
This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

לשמור על כנפי הרוח

לשמור על כנפי הרוח

ר. א. 

לפני פחות משלושה חודשים, הלך לעולמו דוד שני שלי, הרב מרדכי זקבך זצ"ל, שהיה אדם צדיק ותלמיד חכם גדול. חייו היו מסכת מופלאה של תורה וערכים, מעשים נאצלים ועשיה ברוכה. מתוך דוגמה אישית מופלאה הוא הנהיג קהילה יהודית מפוארת בצרפת, ניהל בנאמנות מערכת כשרות ידועה, התמודד באופן מעורר השראה עם אתגרי חיים לא פשוטים, והיה דמות מופת שזכינו לראות ולהכיר, כאן, בדור שלנו. בשנותיו האחרונות הוא חי במודיעין עילית, עיר של תורה במרכז הארץ. עיר שמייצרת נכסים רוחניים לעם שלנו כולו, ובעצם לעולם כולו.

החיים במודיעין עילית מתנהלים להם בשקט ובשלווה. התעשיה העיקרית של העיר מתנהלת בתוך בתי המדרש, וקול התורה עולה עד למעלה. השייכות של רוב האוכלוסיה לשני העשירונים התחתונים בלמ"ס לא מדאיגה שם איש ולא מעיבה על השלווה ועל הטוהר. אף אחד שם לא מחפש לנסוע לאיים הקאריביים וגם לא לקנות ארבע על ארבע חדש. בצניעות ובפשטות הם חיים את חייהם, ומתמקדים בכנפי הרוח האלו, כנפי הרוח של אומתנו. ולמרות שהם לא מתוגמלים כפי שראויים היו להיות, ולמרות שהתעשיה שלהם לא מספיק מוערכת, ולמרות האתגרים הכלכליים הלא תמיד פשוטים, הם ממשיכים, בעקביות מעוררת קנאה, להמשיך ולהיות חלק מהתעשיה הרוחנית הקדושה הזו שלנו, של כל העם שלנו, ובעצם של כל העולם.

במהלך השבעה הגעתי למודיעין עילית לנחם את המשפחה, ושוחחתי עם אחת מבנותיו, שהיא גם בת דודה שניה שלי וגם חברה טובה, והיא כבר דור שני בתעשיית כנפי הרוח. בעלה אברך, תורתו אומנותו, והיא עוסקת בחינוך. בנותיה נשואות לאברכים שעוסקים בתורה, ובניה עוסקים בתורה, ובעשיה חינוכית וחברתית. היא ישבה ושוחחה איתנו שיחה רב לשונית, עוברת בחינניות בין אנגלית, עברית וצרפתית, כדי שכל המנחמות ישמעו את הדברים.

הרבה דברים גדולים היא סיפרה על אביה, אבל משפט אחד מדבריה נחרט בלבי. לא תמיד אני עומדת בו, אבל זו השאיפה: "We don't talk about people", הוא היה תמיד אומר. מסרב לדבר על אנשים ומסרב גם לשמוע דיבורים של אחרים. שום small talk ושום רכילות, על אף אדם בשום מצב. כלל של זהב.

התחברתי. לא תמיד אני מצליחה לעמוד על הכלל הזה, אבל גם לנסות זה משהו. וגם עכשיו אנסה לומר את דברי על "גזרת המעונות" החדשה, בלי לדבר על אישיות כזו או אחרת, ובלי לחזור על דברים שכבר נגרסו פה, או דברים שניתן להגיע אליהם בחיפוש google אחד. אבל כאן בכוונתי לכתוב על מה שעדיין לא נאמר. לכתוב הכיוון הכללי שלנו, על הכיוון אליו אנחנו הולכים כאומה. לכתוב על כנפי הרוח שלנו.

*

במאות השנים האחרונות עבר העולם שינויים מהפכניים, שהשפיעו על כל אורח חיי האדם המודרני ועל דרכי התעסוקה שלו. המהפכה התעשייתית, שהחלה במאה השמונה עשרה, עם התפתחות מנוע הקיטור, ועם המצאות הרכבות, הרכבים, פסי היצור ובתי החרושת, הביאה בעקבותיה התפתחויות דרמטיות בתחומי התחבורה, התקשורת, התרבות ויחסי העמים. המהפכה הדיגיטלית, בעקבות פיתוח הטכנולוגיות הממוחשבות, הכניסה לחיינו את המחשב ואת האינטרנט, את הסלולר ואת מאגרי המידע. והיום אנו נמצאים על סף מהפיכה חדשה, המהפכה הרובוטית.

עם פריצת הדרך הטכנולוגית שחלה בשנים האחרונות בעולם המחקרי והתעשייתי, פריצת הדרך של בניית רשתות נוירוניות מלאכותיות שמסוגלות להבין דברים, להתנהל במרחבים פתוחים, וללמוד נושאים מתקדמים בצורה עמוקה, התברר שמחשבים, עם יכולות חישוב מספיק גבוהות, יכולים לבצע הרבה יותר סוגי מטלות ממה שיכולנו לשער. הם יכולים לנהוג או לטוס, למלצר או לבשל, להפעיל מפעלים, לתת שרות לקוחות, או למכור מוצרים בחנויות, פיזיות או וירטואליות. סוכנים ממוחשבים יכולים לנהל משא ומתן, לקבל החלטות, לנהל ניתוחים ואף להלחין מוסיקה. קצב התפתחות המערכות החדשות האלו הוא אדיר. השמים הם הגבול, וגם זה כבר לא כל כך בטוח, כי גם NASA כבר בתוך זה – ולאן כל זה יגיע.

וכאן, עם פתחו של העידן החדש הזה, והמהפכה הטכנולוגית המדהימה הזו, מוכרחים אנו לראות גם את השפעת הטכנולוגיות האלו עלינו, בני האדם, עם הקידום מגיע גם המשבר, ואיך הוא ייראה, ואיך נתמודד אתו.

המהפיכה התעשייתית אותה תיארנו, עם פתיחת האופקים שהיתה בעקבותיה, גם יצרה קושי להמוני אנשים שהיו עובדים בתחומים שהיו החיוניים ביותר עד כה –  כמו חקלאות וטקסטיל – ועם פיתוח הקיטור והמכונות, הפכה עבודתם למיותרת. רבבות משפחות איבדו את מטה לחמם עם השתלטות המכונות על ענפי האריגה והתפירה. רבבות משפחות אחרות זרמו מהכפרים לערים עם פיתוח הטכנולוגיות בענף המזון. עובדי הכפיים הפכו לעניים יותר והרבה פעמים לאנשים אומללים. העשירון העליון, של בעלי האמצעים ומקבלי ההחלטות, הפך  להיות עשיר יותר – ומנותק הרבה יותר. האבטלה גאתה ועמה צמחו שכונות המצוקה בפאתי כל עיר "מתקדמת" בעולם המערבי. והפערים האלו, בין מעמד מקבלי ההחלטות לבין מעמד הפועלים והמוחלשים, גררו תוצאות הרות אסון, והביאו למלחמות עקובות מדם.

אחר כך, בעשרות השנים האחרונות, הגיעה מהפיכת המיחשוב. מהפיכה שהחלה עם מחשבים ענקיים שתפסו אולמות שלמים, ותקשרו עם העולם דרך כרטיסיהם המנוקבים, הגענו לעידן שבו הטכנולוגיה המתקדמת ביותר נמצאת בכל פינה. מהפיכת המחשוב הביאה עימה התייעלות במשרדים, בתחום התקשורת, ובענפי התעשיה השונים, ושינתה אף היא, בדרכה, את עולם התעסוקה ואת אופן ההתנהלות שלנו, והביאה לגלובליזציה ואולי דווקא תרמה ליותר מקומות עבודה. ההתפתחות המדהימה הזו של עולם המיחשוב הביאה דווקא לענפי תעסוקה חדשים, של מפתחי מערכות, עולם ההיי טק התחיל לצמוח, טכנולוגיות התוכנה התקדמו יחד עם הצורך בעובדים שיפתחו את הטכנולוגיות הללו.

*

אבל עכשיו, בשנים האחרונות, אנו עומדים עכשיו על סף המהפכה הבאה, המהפכה הרובוטית. בשנים האחרונות היתה פריצת דרך מדעית חדשה בעולם של למידת המכונה, פריצת דרך שהובילה לרובוטים שיודעים להתנהל במרחב הפתוח, ויודעים לתפקד במגוון רב של תחומים, כפי שתיארתי למעלה. אבל המהפכה הזו, המהפכה הרובוטית, עם כל הפוטנציאל העומד מאחוריה, דווקא כן עלולה להעמיד את האנושות בפתחו של משבר תעסוקתי חריף, בהנחה שכל אותם רובוטים חדישים יוכלו לאייש משרות אנושיות בכח עבודה רובוטי זול. ואמנם, במחקר שערכו קרל בנדיקט פריי ומייקל אוסבורן עוד בשנת 2013, הם מצאו ש-47% מהמשרות בארצות הברית כבר נמצאות בסיכון לאוטומציה. ובשנת 2016 הודיעה חברת פוקסקון מטייוואן על החלפת 60 אלף עובדי מפעל שלה ברובוטים, וזוהי רק ההתחלה.

כי אם רובוטים בענף הרפואה יוכלו לעשות כמעט הכל – מה יקרה עם הרופאים, האחיות, עובדי הסיעוד וכוחות העזר. כי אם מערכות מיחשוב יכולות כבר לתרגם טקסטים, לנהל דיונים, ולנהל מסעדות שמתנהלות ללא מגע יד אדם, הרבה פקידים ומזכירים ימצאו את עצמם ללא מקומות עבודה. כי אם כבר היום יכולים מטוסים להתנהל ללא טייס, ומכוניות ללא נהג כבר נמצאות בדרך אל פס הייצור, יהיה צורך בהרבה פחות נהגי מוניות, אוטובוסים, ואולי גם בפחות טייסים. כי בעידן שבו רוב צבאות העולם יעברו להתנהלות רובוטית, יהיה אמנם צורך בהרבה פחות חיילים, וזו דווקא בשורה אדירה, אך מצד שני, יהיה גם צורך בהרבה פחות מפקדים וקצינים ואנשי קבע. וכל אותם רופאים, נהגים, מלצרים, טבחים, קצינים וטייסים, עלולים למצוא את עצמם בבית.

וכאן נשאלת השאלה: בעידן העתידי הזה, שנמצא כבר במרחק נגיעה, מה נעשה אנחנו? בעידן שבו רובוטים יכולים לעשות כמעט הכל – האם תמצא האנושות מקום חדש להתגדר בה, מקצועות חדשים שיתאימו לציבור הרחב, ולא רק לבעלי היכולות הגבוהות ביותר המסוגלים להתמודד עם הרמה המקצועית המצופה מהם, יחסית ל"מתחרים" הרובוטיים? האם תרבות של אכילה, שתיה, הנאות וקרקסים תחליף את הצורך האנושי לבנות ולנטוע, לייצר וליצור? ואיך נתמודד עם הסכנה המרחפת של המתאם החיובי הידוע בין אבטלה לבין פשיעה? ולאן כולנו נלך?

וכאן באות ירושלים ובני ברק, ביתר ומודיעין עילית, ומציגות אלטרנטיבה יפה, אנושית ומוסרית, שעשויה להיות שווה לכל נפש. אלטרנטיבה של כנפי רוח.

עולם הספר, עולם הרוח, פותח פתח עתידי, עבור כל העם שלנו, ובעצם עבור החברה האנושית כולה.

כי בעידן שבו החקלאות מנוהלת בידי מכונות והתעשיה מנוהלת על ידי מכונות וגם ענפי המסחר כבר מנוהלים בצורה כמעט לגמרי רובוטית, עדיין יכולים בני האדם ללמוד, ללמד, לחנך לערכים, ולבנות עוד ועוד נדבכים של עולם הרוח. כאן שום רובוט לא יכול להחליף תלמיד חכם, שום סוכן אוטומטי לא יחליף בת שעוזרת להוריה, ושום מכונה לא תוכל ללמד מוסר באמצעות דוגמה אישית. עולם שלם, רוחני, קיים כאן, והולך ונבנה, בדיוק בזמן שבו אנו זקוקים לו. עולם של תעשיית כנפי הרוח.

ומדינת ישראל שלנו, המדינה הזו, שקמה, שהתפתחה, שזכתה להיות "אור לגויים" בכמה וכמה היבטים, יכולה אף כאן, במימד הזה של ההון האנושי, להקדים את זמנה, אם היא תדע לתמחר נכון ולהעריך בצורה הראויה, ודווקא כן לתמרץ כראוי את תעשיית כנפי הרוח. אם תדע מדינת ישראל לחזק לא רק חמש יחידות במתמטיקה, אלא גם את לימודי התורה והרוח.  

כי דווקא בעידן העתידי הזה, שהוא קרוב כל כך, יכולה משפחה בני ברקית ממוצעת, שחיה חיים של תורה, חינוך, צניעות וערכים, להוות מודל ראוי של הצלחה. בית שבו האבא עוסק בלימוד תורה, והאמא עוסקת בחינוך הדור הבא. בית שבו הילדים גדלים ומתחנכים במוסדות מצוינים, לקראת דור עתידי שאף הוא משלב תורה, חינוך, צניעות וערכים – בית כזה יכול להוות מודל שיכול להתאים לאוכלוסיות הולכות וגדלות, ואולי אף לאנושות כולה, ולהתאים לחזון הנביאים על העידן העתידני של אחרית הימים: "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" (ישעיה י"א ט) "והשלחתי רעב בארץ, לא רעב ללחם ולא צמא למים, כי אם לשמע את דברי ה'"  (עמוס ח י"א).

אבל כאן נאלצת אני לנחות לקרקע המציאות הנוכחית, ולחזור להווה שמציף אותי בהרבה הרבה כאב. אבל מתוך המציאות הכל כך מורכבת, ומתוך מבט  אל עבר העידן העתידי הלא כל כך רחוק, ברור שדווקא מתוך הפער הגדול הזה, מוכרחים אנו לצאת בזעקה למקבלי ההחלטות שנטלו את ההגה לידיהם: שימו לב להיזהר עם ההגה, ואל תנסו חלילה לרסק את כנפי רוח שלנו! אנא שימרו על גרעין הכובד שלנו! אנא שימרו על הגרעין הזה שיכול לתת עתיד של תמיכה ושל אור לכולם! אנא תנו את כל התמיכה והפירגון והסיוע, לכל אותן משפחות, מכל בתי המדרש, שבחרו בחיי תורה, בחיי חינוך, ובחיבור לעולם הרוח – תחומים שרק הם לעולם לא יהיו מוחלפים על ידי שום רובוט. יש חשיבות מוסרית עליונה לתת להם, לכולם, את מלוא ההערכה ואת מלוא הכבוד ואת מלוא התמריצים הנדרשים כדי לעודד אותם להמשיך ולצעוד בדרך הזו, היפה, והנקיה, שהם צועדים בה, דרך שבעתיד הלא רחוק, הלוואי ונזכה כולנו להשתלב בה.

וכמו בעולם הכלכלי, שבו לא נצמצם פערים כלכליים בין עשירים לעניים באמצעות שריפת אסמים או קיצוץ כנפי מטוסים, אלא באמצעות עידוד העשירים ליצור עוד ועוד מקומות תעסוקה, כך בעולם הרוחני, יכולה המדינה לפעול לצמצום הפערים הרוחניים שבין תלמידי החכמים לבין אלו שאינם יודעים לשאול, לא חלילה באמצעות גזירות כלכליות וסגירת מעונות, אלא בדיוק להיפך: באמצעות תמריצים להפצת התורה בכל הערים, הקיבוצים והמושבות. באמצעות תמריצים להנגשת כנפי הרוח לכלל העם שלנו, בארץ ובתפוצות, והכל מתוך שמירה על טוהר ועל אמונה ועל נאמנות מוחלטת לחוקי האוירודינמיקה של כנפי הרוח: חוקי התורה וכללי הדרך ארץ.

מן הראוי שנלמד כולנו לייקר ולהאדיר את כנפי הרוח שלנו, ולתמוך ולסייע לכל מי שפועל להצמחתם.  יש לנו כנפי רוח, איתם אנו יכולים לעלות מעלה מעלה: אל נכחש בם, ואל נסגור להם את המעונות. אלא אדרבה, נדרוש אותם, נדרוש איתם, נפיץ אותם, ונעלה איתם ביחד בדרך העולה בית א-ל.

ונסיים בדברי הרב קוק, בחזונו על עתיד מדינת ישראל (חזון הגאולה), שפורסמו לפני שמונים שנה, וכאילו נכתבו אתמול:
"יש לנו שני ערכים כלליים בחיים : קודש וחול, 
ואנחנו בתקופתנו לקינו במחלה של הגדשת החול ...
מושג הקודש נעשה כל כך רפה אצל בני הדור,
עד שהוא נעשה אצלם שם נרדף עם כל ציור של רפיון וחולשה,
בעוד אשר באמת כל העוז וכל הגבורה - רק בו הם אצורים ...  
הקודש מוכרח לשוב על כנו בתנועה הלאומית והציונית שלנו,
כי רק עמו מקור חיים,
ואז יחייה הוא בכוחו גם את ערכי החול...
וזאת תהיה לנו דרך התשובה אשר תרפאנו מכל מחלותינו
ותקרב את גאולתנו השלימה
במהרה בימינו אמן ."