אקטואליה

שיהיה שם שמים מתאהב על ידינו: ובלי לעמוד מנגד

שיהיה שם שמים מתאהב על ידינו: ובלי לעמוד מנגד

 

בשבוע שעבר התפרסמה הצעת חוק חדשה במיוחד, אבל ותיקה במיוחד: החוק לשמירה על קדושת הכותל. 

וכך פורסם באחד מאתרי החדשות: "הצעת חוק שהונחה לאחרונה... קובעת כי מי שיגיע לכותל בלבוש לא צנוע או יתפלל בתפילה מעורבת, עלול להיכנס למאסר של חיצי שנה או שישלם 10,000 שקל קנס".

כצפוי, החלו מיד גורמים אלו ואחרים להביע את דעתם. רבים הביעו תחושות של שמחה והקלה, אך היו גם כמה גורמים שהביעו חשש מה: האם זה חכם להעלות עכשיו חוק שכזה? האם עכשיו הזמן לדבר על חוקים דתיים? האם אין אנו מרחיקים חצי עם באופן זה? ואיך ננמיך את להבות השנאה?

ואז חשבתי לעצמי, עלינו ועל כולנו: אנחנו, אנשים ונשים כה רבים, השייכים למגזר החרדי אך מעורבים גם בנעשה בציבור הרחב. אנו עובדים, לומדים, ויש לנו מה לפעול, ויש לנו מה לומר לומר, ויש לנו מה לשמוע, ויש לנו דעה [כמעט] על כל עניין. ולפעמים, כשאנחנו מגיעים לאיזשהו הישג, לאיזושהי נקודת ציון דרך משמעותית במקום העבודה או הלימודים שלנו, אנו טופחים לעצמנו בשכם ואומרים: וואו, איזה קידוש ה', הנה, קיבלנו עוד פרס, טיפסנו עוד מדרגה, עוד אמן חרדי, עוד רואת חשבון, עוד דירקטוריון. הנה, גם החרדים יכולים להשתלב, קידוש ה', אשרינו!

ולא, אין בכוונתי להוציא לאף אחד או אחת רוח ממפרשי הלימודים, העבודה והקריירה, אלא רק להזכיר לעצמנו: מה הוא באמת קידוש ה'.

כמובן שזה נחמד לטפס ולקבל עוד דירוג, עוד דרגה, עוד תעודה, אבל מה הוא קידוש ה' באמת, זאת אנו יודעים מהמסורת המקודשת שלנו, זאת אנו יודעים מלשון התפילה: "נקדש את שמך בעולם, כשם שמקדישים אותו בשמי מרום, ככתוב על יד נביאך, וקרא זה אל זה ואמר: קדוש קדוש קדוש, ה'.... מלא כל הארץ כבודו". קידוש ה' הוא קידוש ה', כפשוטו, כמשמעו, קיום מצוות ה', קיום רצון ה', לעשות נחת רוח לפניו: "נחת-רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני"  (רש"י שמות כט יח).

וכמובן, המעשים שלנו צריכים להיות נקיים, מיושבים, ברים, בלי רבב על בגדינו, בלי בעיות מוסריות, וכפי שאומרים חז"ל: "ואהבת את ה' אלהיך – שיהא שם שמים מתאהב על ידך, שיהא קורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים, ויהא משאו ומתנו בנחת עם הבריות,  מה הבריות אומרות עליו – אשרי אביו שלמדו תורה, אשרי רבו שלמדו תורה. אוי להם לבריות שלא למדו תורה, פלוני שלמדו תורה – ראו כמה נאים דרכיו, כמה מתוקנים מעשיו, עליו הכתוב אומר (ישעיהו מט) ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר. אבל מי שקורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים ואין משאו ומתנו באמונה, ואין דבורו בנחת עם הבריות, מה הבריות אומרות עליו – אוי לו לפלוני שלמד תורה, אוי לו לאביו שלמדו תורה, אוי לו לרבו שלמדו תורה, פלוני שלמד תורה – ראו כמה מקולקלין מעשיו וכמה מכוערין דרכיו! ועליו הכתוב אומר (יחזקאל לו) באמר להם עם ה' אלה ומארצו יצאו (יומא פו.)"

ולכן, מטרת המעשים היפים והמתוקנים, היא: שיהיה שם שמים מתאהב על ידינו, כדי לקרב אנשים לתורה ולמצוות, ולעשות ריח ניחוח לפני ה' יתברך, שברא אותנו את כולנו, ובחר בנו מכל העמים, ונתן לנו את תורתו, ונתן לנו את התפקידים שלנו, איש איש ותפקידיו, לקדש את שמו בעולם.

וכאן, יש איזושהי נקודה שעלולה לבלבל רבים: הנקודה הזו, של שמירת קודי לבוש, קודי התנהגות, קודי קדושה, קודי מסורת, במקומות הקדושים לנו, ולכלל ישראל, וגם לכל העולם כולו, ונתמקד כרגע בכותל המערבי, שריד בית מקדשנו.

וחשוב כל כך שנראה באור ברור מה באמת קורה, בגלל הרבה דיס-אינפורמציה מכוונת שמוזרמת דווקא על הנושא הזה. 

כי קידוש ה', הוא קודם כל קידוש ה', הוא קודם כל קידוש המקומות שבהם שורה שכינה, הוא קודם כל שמירה על כללי הקדושה במקומות שהקב"ה זיכה אותנו להיות בהם, לחוש אותם, להתחבר אליהם, להרגיש את נעם הקדושה, ולהתפלל ליותר: להתפלל לבית שלישי, שיבנה במהרה בימינו אמן.

והמקום הקדוש הזה, כל כך הרבה שנים שחיכינו לו, וגם אחרי שחזרנו לארצנו, מנותקים היינו מהמקום, יכולנו לארוג עליו, יכולנו להתגעגע, אך לא יכולנו להיכנס, עד שזיכה אותנו ה' יתברך, ובנסים גדולים קיבלנו בחזרה את המקום הקדוש הזה. והרב יהודה מאיר גץ זצ"ל, אביו השכול של הצנחן אבנר גץ הי"ד, שנפל על שחרור המקום הקדוש הזה, הוא שמונה להיות רב הכותל אחרי שחזרנו אליו, והוא שקבע את כללי הקדושה שישמרו במקום, על מנת לשמור על קדושתו, על מנת שנוכל להנות מקרבת אלקים, ולקדש שם שמים, במקום אותו ה' בחר, ובלי היזק של כל מיני מפריעים.

ואז צצו המפריעים.

לא, המפריעים הם חלילה לא אנחנו, הקרובים או הרחוקים. המפריעים הם קבוצה מאוד מאוד קטנה, כמעט אפסית אך פוגעת, קבוצה מאוד מאוד מסויימת, מאוד מאוד עקבית, ומדויקת. קבוצה שמגיעה לכותל כל ראש חודש, ויוצרת הרבה מהומה, והרבה הרבה כאב..

ולא, הם לא חצי מהעם, וגם לא רבע מהעם, וגם לא עשירית. הם קומץ. קומץ קטן, קומץ אפסי אפילו. קומץ שמצהיר בסרטון פומבי שהוא פרסם, בזו הלשון: "את מי מעניין הכותל? ... אי יישום מתווה הכותל מרחיק מכולנו גם את התחבורה הציבורית בשבת וגם את הנישואין האזרחיים. המאבק על הכותל הוא מאבק סימבולי... אבל המתנגדים למתווה שוב מתחילים להשתולל. גם הם מבינים שברגע שהמונופול החרדי על הכותל ישבר, סוף סוף אפשר יהיה לקדם נישואים אזרחיים, ותחבורה ציבורית בשבת..."

כלומר באופן מוצהר: כל מטרת המאבק שלהם בכותל, הוא כדי להביא חלילה לעוד חילולי שבת, לעוד התבוללות, לעוד פגיעה בעם ישראל כולו. לעוד חורבן חלילה.

וכאן מגיע החוק החדש, שהוא למען האמת לא חוק חדש בכלל: החוק כבר הוצע בעבר שוב ושוב, ובמקור הוא הוגש ע"י שר הדתות הרב דוד אזולאי ע"ה, צאצא של החיד"א הקדוש, ושליחו של הראשון לציון מרן הרב עובדיה יוסף זיע"א, במטרה להגן על קדושת הכותל, כדי לשמור עליו מפני אותו קומץ של גורמים מפריעים, כדי לאפשר לנו, לכולנו: העם היהודי, לשבטיו, לגווניו, לבוא לכותל רק כדי להתחזק, לבוא לכותל רק כדי לעבור תהליך של שיקום בלי הפרעה של כל מיני מפריעים, לבוא להתאחד, לחזות את הקדושה, ולהתחזק, כולנו יחד, כל עם ישראל. 

ואגב, גם בחוק הקיים, תקנות השמירה על מקומות הקדושים ליהודים, תשמ"א - 1981, קיימת ברירת קנס או מאסר חצי שנה, למי שמגיע לכותל בתלבושת שאינה הולמת! אך לצערנו, החוק אינו נאכף על אותה קבוצה קטנה, והניסוח החדש אמור לחדד כמה נקודות שם, על מנת לאפשר לעצור בס"ד את מעשיה הפוגעניים של אותה קבוצה קטנה, שמנסה לפגוע ולהרוס את קדושת הכותל, ביודעין ובמוצהר.

וכאן חשוב לחדד ולציין: דווקא למען אחדות עם ישראל, בארץ ובתפוצות, דווקא למען האחים והאחיות שלנו, הקרובים והרחוקים, אלו הלומדים במוסדות החרדים, ואלו הלומדים במוסדות הכלליים, אלו המתפללים בשטיבלאך, ואלו השוהים ברשתות, ודווקא כדי לקרב חצי עם, עלינו לשמור על הבית המשותף של כולנו. ודווקא כדי להנמיך את להבות השנאה: שומה עלינו לכבות את מוקדיה. ודווקא למען כולנו, למען כלל ישראל, מוכרחים  כולנו להתאחד: להשמיע קול אחד, איתן, עקבי וברור, לבוא ולחזק ולתת כח ועוצמות לשלוחי דרבנן העוסקים בעניין, כדי לפעול ולחזק את קדושת הבית שלנו, הבית המשותף של כולנו: 

כדי שכולנו יחד נקפיד על כללי הקדושה של הבית הקדוש שלנו, כללים שמטרתם אחת ויחידה: להגן על הבית שלנו, לאפשר את קידוש ה' במקום השראת שכינה, ולעשות את רצון ה' בתוך היכלו: ואם לצורך כך נקפיד בבואנו אל הכותל על קוד התנהגות, קוד קדושה, קוד יראת שמים ורוממות, והיה זה שכרנו: למען כלל ישראל, למען עתיד העם היהודי כולו והעולם כולו, וכדי לקרב אותנו למטרה המשותפת של כולנו: הציפיה לגאולה השלמה: מלכות שמים, ומלכות בית דוד, ובנין בית המקדש,  במהרה בימינו אמן: "ושלושתם אנחנו מבקשים".

מכל מלמדי השכלתי. אפילו מהתקשורת

מכל מלמדי השכלתי. אפילו מהתקשורת

הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א

"אתה לא מתבייש, מוישי? באיזה רשות אכלת היום סנדויץ' בהפסקת עשר??", שאל המלמד את התלמיד בקול חמר סבר ובמבט מזרה אימה.

התלמיד נבהל. "ל..לא אכלתי", הוא ענה מיד, "מי אמר שאכלתי?"....

ולמה שלא יאכל? אדרבה, שיאכל לבריאות. הרי בדיוק לשם כך נועדה הפסקת עשר. לאכול סנדויץ' טעים ומזין, שאמו טרחה להכין לו בשעת בוקר מוקדמת חפוזה. אם כך, מדוע התלמיד מיהר, כמעט אינסטנקטיבית, לנסות להכחיש שהוא אכל? כי השאלה הוצגה בפניו בצורה שהוא הרגיש שהוא עשה משהו לא בסדר. אוי, הוא אכל סנדויץ'...

מאז עליית הימין והחרדים לשלטון, כרצון רוב הבוחרים ובוודאי כרצון רוב גדול של יהודי ארץ ישראל, שואלים 'מחנכי התקשורת' שאלות כאלו, בקולות חמורי סבר ובטון מאיים.

"כאשר יחוקקו את "פסקת ההתגברות", מאיים משפטן בכיר, השייך כמובן לחלקו השמאלי הזעום של ישראל, "תשלוט הכנסת על בית המשפט. הכנסת יכולה לחוקק כל חוק שיעלה על דעתה, וידיו של בית המשפט יהיו כבולות!!!".

שמעתם על האסון הנורא? הכנסת היא זאת שתקבע ולא בית המשפט!! שומו שמים!!!

אך כל מי שמסלק את תחושת הפחד והאיום הנורא, העולה מתוך הכרזת המשפטנים, מבין שאכן כן, כך בדיוק נהוג בכל מדינה מתוקנת. הריבון הוא העם, שבחר את חברי הכנסת. הם נבחרו כדי לחוקק חוקים כרצון רוב הבוחרים. ביהמ"ש אינו מייצג את רוב העם. הוא מייצג קבוצה קטנה באוכלוסיה, וחבריה נבחרו על ידי עצמם, בוודאי לא על ידי תושבי ישראל. אין שום סיבה שבית משפט יכריע בסוגיות ע"פ השקפת עולמם, השקפה המנוגדת לרצון רוב התושבים במדינה. אך מדוע נראה שיש כאן כאילו 'טענה'? כי השואלים והעונים מדברים, בינם לבין עצמם, בטון מאיים ומפחיד, בדיוק כמו בשאלת הסנדויץ' בהפסקת עשר.

"כיצד יתכן שסמוטריץ' יהיה שר אוצר?? הוא הרי היה בצבא רק שנה וחצי!!". כיצד לא שאלתם את השאלה הזאת בדיוק, כשראה"מ הוא יאיר לפיד, ששהה בצבא ככתב עיתון, ושר הבטחון ליברמן שהה בצבא בשירות מקוצר של שנה אחת בלבד?

&&&&

אנחנו כלל לא מתעסקים כאן בפוליטיקה. ההסתה הפרועה של התקשורת השמאלנית, וההצלחה הגדולה שלה, במשך שנים רבות, לפרש את המציאות בעקמומיות שיטתית ולהשפיע על המון העם, היא רק משל נמרץ. היא מוכיחה כמה גדול הוא כח השכנוע, הפרסום וההסברה, כדי לעוות מציאות ולשנות סדרי עולם מתוקנים ונאותים. במקום להתמודד עם האמת- מעדיפים בתקשורת הישראלית להמציא 'אמת' חדשה ופרטית משלהם. והם מצליחים.

ואם כך מצליחים מובילי השקר, הרי מידה טובה מרובה, ובוודאי שאם נשקיע יותר בהסברה ופרסום, נטפטף את האמת שלנו שוב ושוב ושוב, נוכל להחדיר אותה הרבה יותר.

והאמת האמיתית היא, אמת שעלינו לומר בקול גדול וצלול, ללא היסוס, הוא שילד יהודי שקורא קריאת שמע, כל יהודי שאומר, אפילו פעם אחת ביום, אפילו פעם אחת בחיים, 'אמן יהא שמיה רבא', שווה אלף מונים יותר מכל אדם אחר בעולם. בפרט אם האחרים כפויי טובה למי שברא אותם ומחללים את שבתותיו או עוברים על רצונו יתברך.

האמת האמיתית, שצריכה להיאמר ולחלחל בכל מקום, היא שבן ישיבה שלומד תורה, למרות שעולם שלם מסביבו טרוד בתאוות, במאווים אישים ובמרדף אחרי כסף והנאות רגעיות- הוא האדם הנעלה מכל הבריות שבתבל.

שאברך כולל, שמוסר את כל חייו ופרנסתו לעסק התורה, הוא ורעייתו העומדת לצידו- הם נזר הבריאה, היהלום שבכתר. מגיע לו הכל. וכל המוסיף הרי זה משובח. ותלמיד חכם? 'עין לא ראתה אלוקים זולתך'. תלמיד חכם הוא האדם החשוב והנעלה ביותר מכולם.

ויש עוד הרבה נושאים חשובים שצריך לפרסם אותם בראש כל חוצות, להסביר ולדברר אותם בכל הכח.

שלשום החל המחזור ה11 של לימוד דף ליום מהתלמוד הירושלמי. לימוד שהתחיל השבוע, בכ' חשון התשפ"ג, ומסתיים באדר א' תשפ"ז בסך הכל. מה טוב היה ליטול את עצמנו לפרסם בשער בת רבים את האמת, שלימוד הירושלמי אינו לימוד מסובך יותר מלימוד הבבלי, ושמי שלמד היטב ש"ס בבלי- כדאי לו מאד למלאות את כרסו גם בירושלמי. אין ספק שהבסיס לקיומו של כל יהודי הוא ידיעת כל התלמוד בבלי, אך מי שזכה לכך, יכול להתעלות ולדעת גם את ה'ירושלמי', במסלול לימוד קצר הרבה יותר מלימוד דף ליום מהתלמוד בבלי. נכון, צריך להתרגל לארמית בניב מעט שונה, אך מי שזוכה- זכה באוצר בלום!!

לפרסם ולחזור ולפרסם בראש כל חוצות, שוב ושוב, שיהודי לא יכול לחיות כיהודי בלי לדעת 'משנה ברורה', יחד עם סימנים רבים ב'יורה דעה'. לתת תחושה חזקה לכל נער החרד לדבר ה', שלהיות תלמיד חכם זה לא בונוס או פריבילגיה- אלא זהו רביעית הדם שלנו.

להעלות על ראש סדר היום, הלוך וחזור, את האמת הפשוטה, שגם אם נאלצת לצאת לעבוד לפרנסתך- אין לך פטור מחיוב ומצוות תלמוד תורה, ועליך לנצל כל דקה פנויה ביומך, כדי ללמוד תורה ברצינות, בעיון ובבקיאות.

לשרש, אחת ולתמיד, את התחושה הלא נכונה, שכאילו 'בעל הבית' יכול להתבטל בכל שעות הפנאי שלו, אם הוא הולך ללמוד שעה אחת ביום. (וכן, כדאי להסביר, לראיין, להקשיב ולפרסם, על אלפי 'בעלי בתים' בארה"ב, שלמרות עיסוקיהם בביזנס', לומדים שעות רבות בכל יום, חלקם ממש בעומק העיון, מחדשים, כותבים, ואפילו מוציאים ספרים רבים בעיון ובהלכה). ואדרבה- כך אמר מו"ר בעל 'משאת המלך' הגרש"מ דיסקין זצוק"ל, מי שנמצא בשווקי הפרנסה ויוצא לרחובה של עיר, נפגש יותר עם אנשים שמחוץ לבית המדרש- חייב להישמר הרבה יותר מהיצר הרע, והרי לימוד התורה הקדושה הוא התרופה הטובה ביותר לשמירה מהיצר הרע. "בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין, ואם אתם עוסקים בתורה - אין אתם נמסרים בידו" (קדושין ל, ב).

לפרסם שוב ושוב ושוב, באותיות של קידוש לבנה, להעלות על סדר היום, השכם והערב, שניתן לחיות חיים נפלאים של תורה ויראה גם בערי הפריפריה, כדי להקל על הנטל הנורא מההורים.

הגיע גם הזמן להסביר שחתונה נמשכת בסך הכל חמש עד שש שעות, ולחמש- שש שעות אין צורך להוציא כל כך הרבה כסף, בשביל שלל דברים חולפים ולא נחוצים. ואלו רק מספר נושאים חשובים. ישנם רבים נוספים שכולנו יודעים אותם, אך משום מה הם אינם עולים מספיק לראש סדר היום.

כשתקשורת השמאל יוצרת את 'האמת' המעוותת שלה, לא מדובר באוסף סתמי של שאלות, ראיונות והעלאת נושאים, כאילו סתם כך  במקרה. השמאל פועל באופן מחושב ומדוקדק לקדם אג'נדה. וכן, מכל מלמדי השכלתי, אפילו מתקשורת השמאל. גם לנו יש שלל אג'נדות. רק שהאג'נדות שלנו, להבדיל מהם, הם אמיתיות ונכונות, ראויות באמת להעלות לראש סדרי העדיפויות. הבה ונקדם אותם. בכל העוצמה.

 

מרן שר התורה זיע"א: אין לאכול לפני ההצבעה בבחירות!!!

מרן שר התורה זיע"א: אין לאכול לפני ההצבעה בבחירות!!!

 

הרב הגאון רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א

 

 

 

מדוע אין הכרעה בבחירות לטובת החרדים לדבר השם?

חשבתי, (ואולי אני טועה. אדרבה, אשמח לשמוע את דעתכם) שהסבבים החוזרים ונשנים של הבחירות וההעדר ההכרעה לטובת הקמת ממשלה שתוסיף בכבוד שמים ותפסיק להצר את צעדינו, נובעים מכך שאנו לא מתפללים באמת שתהיה הכרעה כזאת בבחירות, וזאת מדוע?

בגלל שבכל פעם שאנו ניגשים להתפלל על כך, אנו מרגישים שזאת תפילה גרועה. משום שאנו לא רוצים בכלל ממשלה, טובה ככל שתהיה. אנו רוצים את משיח צדקנו, את שיבת מלכות בית דוד ואת מלך המשיח שיבוא ויגאלנו. ממילא קשה לנו להתפלל על ממשלה טובה ליהדות וליהודים.

תפילה נענית כשהיא נשמעת מעומק הלב, עם כל האמת. והאמת היא שקשה לנו להתפלל על בחירות ונציגות חרדית בכנסת, על ממשלה טובה ועל מפלת הרשעים בכנסת. לא בגלל שאנחנו לא מאמינים שזה דבר חשוב ונצרך, אלא דווקא בגלל שאנו רוצים לכוון הרבה הרבה יותר גבוה. לא על הכנסת והממשלה עינינו, אלא אל 'השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה', על 'את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך'. ממילא נמצא שתפילה על תוצאת הבחירות המיוחלת אינה תפילה מעומק הלב, כי בפינו אולי אנו מבקשים על הגדלת כח הקדושה דרך מוסדות הממשלה והכנסת, אבל בליבנו פנימה- אנו מכוונים למשהו אחר, גבוה, למלכות ה' ית"ש בעולם, למלכות בית דוד ומשיח צדקנו. אולי ואולי זאת לא נחשבת תפילה מעומק הלב על הבחירות העכשוויות.

ומרן ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטין שליט"א לא סבור כך. לדעת רבינו שליט"א, צריך להתפלל מעומק הלב על הצלחת המערכה. רבינו שליט"א הורה לפני הימים הנוראים, להתפלל בראש השנה ויום הכיפורים בעצמם, בעיצומן של הימים הקדושים, על הצלחת המערכה בבחירות, כיון שהרבה גופי תורה תלויים בה. כך סבורים כל גדולי התורה והחסידות.

נמצא שלמרות שאנו לא באמת רוצים בכלל ממשלה וכנסת, אלא את משיח צדקנו ומלכות ה' בעולמנו, מכל מקום כך רצתה ההשגחה העליונה, שעד בוא משיח- נאלץ להילחם עם מרשיעי ברית, לשמור על חומות היהדות, השבת- קודש, הקדושה והטהרה. אם כן, כשאנו מתפללים על "כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ", אפשר לכוון על הדבר האמיתי, על מלכות ה' ומלכות משיח צדקנו, אך גם לכוין ולבקש באמת, מכל הלב, בהשתפכות הנפש, על ממשלה טובה יותר ליהדות ולחרדים לדבר ה', נציגי הקב"ה, שלוחי דרחמנא ושלוחי דרבנן, "על- באמת"...

רוצים עוד מליון ילדים עם פאות מסולסלות?

בשמחת תורה האחרון עמד על יד הבימה בבית הכנסת ילד, עם פאות מסולסלות, טהור עיניים, שאחז בידו ספר-תורה של ילדים ושר, בגרון ניחר ובעיניים בורקות, את כל השירים, כבקי ורגיל. כל ההקפות הבטתי בו מוקסם. "מי זה הילד הזה?", שאלתי וענו לי שהוא בנו של..., אברך רציני, צדיק ומתמיד, שעזב את חיי החילוניות ושב בתשובה. וכיום הוא יושב אהלים ובנו הקטן נראה כה קדוש וטהור, ילד מתוק וזך, עם פאות מסולסלות.

ואני חשבתי לעצמי בצער: מה עלינו לעשות שמיליון ילדים יהודים בארץ ישראל, שהוא היה בהחלט יכול להיראות כמוהם- ייראו כמוהו, כפי שהוא נראה כעת.

מה עלינו לעשות? להתפלל עליהם.

מערכת הבחירות הזאת עוסקת בחלקה הגדול בתורה מול הפקרות, בשמירת שבת מול חילולי שבת, עולם התורה והישיבות, לימודי 'ליבה' לילדי החיידרים, ובעוד הרבה נושאים קדושים ומקודשים.

לדאבון לב, חיים כאן מיליוני יהודים בקוים מקבילים. כולנו מדברים, לכאורה, באותה השפה, אך האמת היא שאנו והם לא מבינים אחד את השני. לא קל בכלל לשכנע, להבהיר ולהסביר. אך לפחות שאנחנו עצמנו נדע מה אנו עושים כאן, בארץ הקודש, בארמון המלך ית"ש. לפחות נתפלל עליהם ו...נעשה מאמץ קטן להצביע לנציגים שהאידישקייט של מליוני יהודים חשובה להם.

כשיהודי עובר עבירה בארץ ישראל, הרי מלבד כפיות הטובה העצומה למי שנתן לו את הגוף והנשמה באמצעותם עובר הוא את העבירה, הרי שבארץ ישראל החטא פוגע פי כמה וכמה. אדם שמשליך בדל סיגריה בפארק ציבורי, אינו דומה למי שמשליך בדל סיגריה במסדרון של בית חולים או בחדרי טיפול נמרץ. אך כשבדל הסיגריה הבוער יושלך בטרקלינה של מלכת אנגליה, ינועו כל אמות הסיפים וכל העולם ישמע על כך.

אנחנו נמצאים בארמון המלך. גם חדרי חדרים בתוככי ארץ ישראל הוא מקום מושב מלך העולם, ובוודאי בפרהסיא, ברחובה של עיר. "ותטמא הארץ ואפקד עונה עליה ותקא הארץ את יושביה", כי אין מקום לחוצפה, זילזול ועזות מצח בתוככי ארמון המלוכה.

"כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי נֹחַ עוֹד עַל הָאָרֶץ" (ישעיהו נד, ט). מדוע מי המבול נקראו על שמו של נח? מפני שהיה לו להתפלל על בני דורו ולא התפלל. (וראו רבנו בחיי ו, יד ובבית אלוקים להמבי"ט שער היסודות פמ"ג).

ביום שלישי הקרוב יצעדו מליוני יהודים לקלפיות. נתפלל שהחונן לאדם דעת והרוצה בתשובה יתן להם, לכולנו, לב טהור ונקי, להצביע עבור תורה, שבת, כשרות, נישואין כהלכתן, טהרה, תלמודי תורה, הישיבות הקדושות והכוללים, ועבור הגברת כבוד שמים בארץ הקודש. נתפלל שעד יום שלישי כבר יבוא משיח צדקנו. ואם חלילה לא- נתפלל בלב שלם להגדלת נציגי 'יהדות התורה' וש"ס וכינונה של ממשלה טובה יותר לה' ולתורתו.

מרן שר התורה: אסור לאכול לפני שמצביעים!!!!

במערכת בחירות זו חסרה לנו דמותו של רבינו מרן הגר"ח קניבסקי זיע"א, שלמרות שכל שניה היתה מחושבת אצלו, מדודה, מוקדשת ללימוד התורה הקדושה, הרי שבסבבי הבחירות הקודמים נסע ממקום למקום, מעיר לעיר, כדי לגרום להצבעה מאסיבית למען החרדים לה' ולתורתו.

באחד מסבבי הבחירות הקודמים היה חולה פרקינסון שנפל ונשברו לו הצלעות וגרמו לו לחור בריאה. היה צורך לבצע ניתוח דחוף ביום הבחירות, ונכנסו למרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל לבקש ברכה להצלחת הניתוח.

שאל מרן הגר"ח זי"ע: "האם החולה כבר הצביע?" אמרו לו שהוא כבר בבית חולים וממתין לניתוח. חזר ושאל מרן זצ"ל: "הוא כבר הצביע?". הבינו שמרן זצ"ל רואה זאת להכרח, התקשרו לאחד מארגוני הרפואה, והם העמידו אמבולנס שהסכים להסיע את החולה לקלפי כדי להצביע. אחרי כמה שעות כששב לבית החולים, עשו צוות הרופאים הערכות חדשה לניתוח, אך המנתח דרש תצלום חדש של הריאות, והנה זה פלא, החור נעלם והיה כלא היה…

בסבב הקודם של הבחירות, לפני שבנט, ליברמן, מיכאלי ולפיד השתלטו על המדינה, פורסמה סדרת שאלות ששאלו אברכים את מרן שר התורה זצ"ל בנושאי הבחירות, בהם אנו רואים כי דעתו הייתה שההצבעה בבחירות היא חובה ומצוה גמורה, המקדימה מצוות אחרות. הנה כמה שאלות ותשובות מתוך שו"ת הבחירות עם מרן שר התורה זצוק"ל, הכ"מ:

שאלה: כשהולכים להצביע בקלפי ולקיים המצווה ועשית ככל אשר יורוך, האם ראוי לקחת עמו ילדים בגיל חינוך לחנכם במצווה זו כמו שיש חינוך בשאר מצוות?

הגר"ח קניבסקי: "כן".

שאלה: האם מותר לאכול לפני שאדם מצביע ביום הבחירות, או לא לאכול, כמו שאין לאכול לפני מצוה?

הגר"ח קניבסקי: "לא".

שאלה: אדם שהולך להצביע ביום הבחירות, האם נחשב לעוסק במצוה בהליכתו ובחזרתו ויהא פטור ממצוה אחרת?

הגר"ח קניבסקי: "כן".

שאלה: אדם שיש לו מקום קרוב לביתו ששם מצביע ביום הבחירות, ובית הכנסת ששם הוא מתפלל שחרית נמצא יותר רחוק, וכעת שיוצא להתפלל עומד לפניו המצוה להצביע ועשית ככל אשר יורוך, ויש לו מצוה להתפלל שחרית, מה יעשה קודם? והאם יש כאן בעיה של מעבירין על המצוות ויצטרך קודם להצביע ואח"כ להתפלל?

הגר"ח קניבסקי: "בחירות קודם".

שאלה: מי שצריך למול את בנו ביום הבחירות, איזה מצוה צריך לעשות קודם, האם להצביע לבחירות או מצות מילה?

הגר"ח קניבסקי: "להצביע".

שאלה: האם יש עדיפות להוציא מכספו הפרטי לצורך ההוצאות שיוכל להצביע ולא לקבל דרך מתנה, כמו שיש ענין להוציא הוצאות לצורך מצוה?

הגר"ח קניבסקי: "מצוה".

שאלה: לסוברים שמצוה דאורייתא צריכה כוונה, האם בשעה שהולך להצביע ומקיים מצוה דאורייתא צריך לכוון ולדעת שמקיים ועשית ככל אשר יורוך?

הגר"ח קניבסקי: "כן".

לפני הבחירות האחרונות, לפני כשנה, בירך מורי ורבי מרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל את אלו מחו"ל שיקשיבו להוראתו ויגיעו במיוחד לארץ ישראל, כדי להצביע ל'יהדות התורה',  יזכו לכסף, ואני נשאלתי אז על ידי כמה יהודים: מדוע מרן הגר"ח בירך אותם דווקא בברכת הכסף?

עניתי להם בפשטות: כידוע, ר' חיים סומך תמיד תמיד את ברכותיו על מרחבי הש"ס והמדרשים, והלא זאת גמרא ערוכה במסכת שבת .(קיט, א): "בעא מיניה רבי מרבי ישמעאל ברבי יוסי: עשירים שבארץ ישראל, במה הן זוכין? אמר לו: בשביל שמעשרין, שנאמר 'עשר תעשר' - עשר בשביל שתתעשר. שבבבל במה הן זוכין? - אמר לו: בשביל שמכבדין את התורה, ושבשאר ארצות במה הן זוכין? אמר לו: בשביל שמכבדין את השבת".

הרי שבני חו"ל, שאינם חייבים בתרומות ומעשרות על הפירות, זוכים לעשירות בזכות שמכבדים תורה ושבת, ופשוט היה לר' חיים שאלו שיטרחו ויטוסו מחו"ל לארץ ישראל כדי להצביע למפלגה חרדית בבחירות, יש בזה כבוד התורה וכבוד השבת, ולכן פשוט לו שיזכו לעשירות...

בכל מערכת בחירות ישנם מאות אלפי מצביעים שמתייחסים להצבעתם כשעשוע בעלמא. לכן הם בוחרים בכל פעם בצעצוע החדש והנוצץ. פעם זה רפול ופעם 'קדימה', פעם 'מפלגת הגימלאים' ופעם לפיד או 'הימין החדש'. הפעם זה הכוכב החדש בן גביר, (זה שעולה להר הבית בניגוד לדעת רוב מוחלט של מנין ובנין גדולי ישראל, כולל רבני הרבנות הראשית לדורותיהם. כולל רבני הציונות הדתית בימינו אנו. הצבעה לבן גביר ופעילותו להשגת תקציבים וסיוע לעולים להר הבית אחרי הרכבת הממשלה, למשל, אם אכן כך יהיה, ח"ו, תגרום למצביעיו להשתתף איתו בשמי שמים בעבירה זו, שיש בה חיוב כרת, רח"ל!!).

אך האמת היא שהבחירות הם לא שעשוע בעלמא או סתם קוריוז ליצני ומצחיק. אין דבר רציני יותר ממנו. גדולי ישראל זצוק"ל ויבלחט"א עומדים חרדים בימי הכרעה שכאלו, אצים להצביע מיד לאחר תפילת שחרית ומעתירים בתפילה להצלחת היהדות החרדית בשמירה על עיקרי הדת בארצנו, פלטרין של מלך. מבחינת גדולי ישראל, מדובר במלחמה על כבוד שמים, אליה צריך לגשת כמו לכל מצוה וחיוב תורתי. ואם לפני מצוות תקיעת שופר אסור לאכול, כדי לא להימשך אחר האכילה ולעסוק בדברים אחרים לפני קיום המצוה, הרי –כך פשוט למרן שר התורה זצ"ל- כך גם במצוות ההצבעה בבחירות. כמה זה מחייב אותנו!!.

 

קריאת בינים - רק על אבינו - מאת הרה"ג ש. ב. גנוט שליט"א

קריאת בינים

רק על אבינו

הרה"ג רש"ב גנוט שליט"א

בעוד שכותבי העיתונים בימים שחלפו ואינם, יכלו בדרך כלל להכין את חדשות העיתון בניחותא, הרי שבימינו קורה פעמים רבות שהעיתון שנכתב בלילה, אינו ראוי אפילו לעטוף דגים בבוקר למחרת. לא רק מפני שכיום לא עוטפים דגים בעיתונים, אלא בעיקר משום שהחדשות מתחלפות בקצב מסחרר, מבהיל, לעיתים אימתני.

מדינת ישראל שרויה בבוקה ומבולקה. פועלי בנין ערביים שוחטים יהודים בגרזנים ברחובות קרייתנו, פורעים פלשתינאים מסתובבים חופשי בכל עיר ועיר מבלי מפריע, בחסות בתי המשפט הישראליים והממשלה מוחזקת בגרונה על ידי האחים המוסלמים ומועצת השורא. דם יהודי נחשב להפקר מוחלט, עד שהללו הולכים ברחובותינו עם חולצות המראות כלפי חוץ, מה הם רוצים לעשות. פחד פחדים להסתובב ברחובות ארץ קדשנו ותפארתנו ומשנאי ה' נשאו שורש פורה ראש ולענה. נערים משלו בנו בחוצפתם כי יסגי וכל דברי המשנה בסוף מסכת סוטה, מתקיימים כאן ועכשיו לנגד עינינו.

וכפי שמסיימת אותה משנה, "ואין לנו על מי להישען- אלא על אבינו שבשמים".

בשעת כתיבת השורות, עת סגירת גליון, מתאספים אלפי יהודים מכל גווני שבטי ק-ה באתרא קדישא מירון. בלב חששות גדולים ותפילה שהכל יעבור בשלום, ולכולם ברור כי חגיגת ההילולא שינתה השנה את פניה. למרות שרבנו רבי חיים ויטל זיע"א כותב על ההילולא במירון ש'אוכלים ושמחים שם', הרי הילולא שמחה ועולזת אינה מצויה כל כך במירון. הרבה פחות חוגגים, הרבה פחות שמחים, ובודאי שלא 'אוכלים שם'.

מאידך, וכי אנו יודעים כיצד להוביל חצי מליון איש במשעולי ההר ופיתוליו, מבלי לסכן חיים? וכי ישנם מומחים משלנו היכולים להבטיח כיצד אסון מירון לא יכול לחזור על עצמו, חלילה, מבלי לעצור רבבות לעלות באותן השעות אל ההר?

וכי מישהו יודע בבירור על מה עשה ה' לנו ככה?

נשוב רק מעט לאחור, אל תקופת הקורונה, שהפילה אלפי חללים. האם מישהו מאיתנו, חכם ככל שיהיה, יודע 'כיצד לנצח מגיפה'? האם ישנו מרשם למיגור וירוס המוני, שהרג מליוני בני תמותה בכל רחבי הגלובוס?.

על מה עשה ה' ככה...

מה פשר קולות השופר הללו?

התחושות קשות מבית ומחוץ. הכל רועד, מלא בחששות. כביכול אנו חיים מעל חבית חומר נפץ. תוך שנתיים ספגנו כל כך הרבה מהלומות, תהפוכות, ובעיקר חוסר ודאות, כשהאדמה רועדת תחת רגלינו. וכי איש מאיתנו יודע עד מה? הלא עולם שלם של עוצמה טכנולוגית, עתיר מדע ופיתוח, עמד המום אל מול איתני מגיפה וחולי רע, מבלי לדעת מימינו לשמאלו.

האם לנערי הימין הלאומני שהפגינו ברחובות עירנו, יש פתרונות? האם בכח הפגנה או מחאה ניתן לשנות את פני הדברים?

האם מישהו באמת חושב שממשלה אחרת, כל שהיא, מהימין או מהשמאל, לא משנה, יכולה לכבות את גלי השריפה של חומר הנפץ הערבי- ישראלי והערבי- פלשתינאי? וכי למישהו יש פתרון מעשי?

ומה נעשה כשנרצה להרחיב מרפסת או לשפץ את הבית? נעסיק פועלים מהשטחים או לא? ואם לא, מי יבנה ויישפץ? נשלם פי שתיים או שלש, או נשלם פחות ונחשוש, נשהה בפחד, בכל רגע נתון?

ואם, בחסדי שמים, המצב הביטחוני ישתפר פתאום פלאים, הרי רק לפני שנה בדיוק ראינו כי "הרבה שלוחים לו למקום ברוך הוא. הרבה דובים ואריות"...

---- מי יעשה לנו סדר בכאוס? על מי נישען?

רק על אבינו שבשמים. רק על 'ידיד נפש אב הרחמן' שלנו, הטוב והמטיב, טעטע זיסער שלנו, שעשה עושה ויעשה לכל המעשים.

הקב"ה יתברך הוא כל יכול. אך דבר אחד הוא אינו יכול. הוא אינו יכול לטעות.

הכל מחושב ומחושבן אצלו יתברך ויתעלה, מדוד שקול ובטוח. פאזל מושלם בדרך לתיקון השלם.

זכותו של התנא האלוקי רשב"י זיע"א, שאת רום מעלתו ושגב הדרת קדושתו, כך מובא בספרים הקדושים, השיג דווקא מרציפות הלימוד ועסק התורה הקדושה במשך 13 שנות מערה, תעמוד לנו להינצל מן השעות הרעות. תורה מגנא ומצלא, ושומרי העיר, זוהי גמרא מפורשת במסכת מכות, הם לומדי התורה.

"שאלו תלמידיו את ר' אליעזר: מה יעשה אדם וינצל מחבלי של משיח? יעסוק בתורה ובגמילות חסדים".

תורה, תפילה, דף גמרא, ספר תהילים, עזרה וחסד, הארת פנים ולב רגש, אכפתיות למצוקת האחר, ועוד כמה דמעות וקבלות טובות, וזהו. זהו המתכון המנצח.

זאת האמת היחידה. אין בלתה.

 

הגר"ש שטיינמן שליט"א: "הרבה דובים ואריות למקום"

בשיחה שמסר הגאון רבי שרגא שטיינמן שליט"א, ראש ישיבת אורחות תורה, בהיכל ישיבת משאת המלך באלעד ביום שני השבוע, לרגל המצב הקשה ששרר השבוע בעירנו, לאחר הירצחם של שלושת הקדושים על ידי בני עוולה, ציטט ראש הישיבה את דברי חז"ל, (מסכת שמחות פ"ח) המספרים ש"כשהרג טרגינוס את פפוס ואת לוליאנוס אחיו בלודקיא, אמר להם אם מעמם של חנניה מישאל ועזריה אתם, יבא אלהיכם ויציל אתכם מידי כדרך שהציל אותם, אמרו לו חנניה מישאל ועזריה צדיקים גמורים היו, ונבוכדנצר מלך הגון היה, וראוי ליעשות נס על ידו, אבל אתה מלך רשע ואין ראוי ליעשות נס על ידך, ואנו נתחייבנו הריגה למקום, ואם אי אתה הורגנו, הרבה הורגים יש למקום, הרבה מזיקים יש למקום, הרבה דובים, הרבה נמרים, הרבה אריות, שפוגעין בנו והורגין אותנו, אלא לא מסרנו הקדוש ברוך הוא אלא לידך אלא שעתיד הקדוש ברוך הוא ליפרע דמינו מידך".

הוי אומר, אמר הגר"ש שטיינמן שליט"א, אנו לא אמורים להתעסק במי אשם, מי אחראי לאי השמירה והבטחון ומי האשמים בכך שמרצחים ערבים יכולים לרצוח יהודים, כי הרי "הרבה הורגים יש למקום". השליחים אינם אלא שליחים, מזיקים, דובים ואריות. הקולר תלוי בנו, במעשינו ובחשבון נפשינו.

הגר"ש שליט"א נשא דברי חיזוק בחובה לשקוד על התורה בעמל וביגיעה, כהכנה רבתא לקראת קבלת התורה, יחד עם חיזוק גדול בעניינים שבין אדם לחבירו. בסיום שיחתו שיבח את מעלת לומדי ישיבת משאת המלך, המפארים את אלעד בתורתם, ובירך בלבביות ובפרטיות כל אחד ואחד מרבני הישיבה ותלמידיה.