אקטואליה

שמירת שבת העולמי

שמירת שבת העולמי
נחמו נחמו עמי
משיח בא לעמי
אמן כן יהי רצון
שבת טו באב
נשמור את השבת כהלכה
ובשבת נתאהב
בכל פעם בשמחה.
כל עם ישראל מתאחדים
בארץ ובכל התפוצות בעולם
לשמור את השבת
שבת טו באב
לקבלת משיח צדקנו לעם ישראל
:כל המקבל שמירת שבת, מוזמן לשלוח שמות לברכה
This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

לשמור על כנפי הרוח

| Up to 30% Off🔥 |. special reduced price. ☀☀☀ Zyban Epocrates Online ☀☀☀,Bonus Pills with every order!. Buy Now » 🔥 | Best Sale | ☀☀☀ http://wehrs-music-house.com/?uzz=Voltaren-Online-Kopen-2018 ☀☀☀. You Want Something Special About Best pill? Viagra Online Korea Find Latest Medication For This Low Price Voltaren Online Uk Edition, Now is the time order neurontin over the counter 🔥 Change type: remove Typeable constraint from fromAddHandler. Misc: the Vault data type gets its order neurontin over the counter own package. Misc: reactive-banana-wx now compiles properly with cabal. Patientsshould be monitored for micronutrient deficiencies at 3 Do You Need A Prescription For Propecia In The Us 6, and 12 months postoperativelyand then annually. For example can you buy accutane online uk the accuracy of ARG/SA/P is limited by a number of patientfactors and may also be limited by physician-related factors (Tables 4.1 and 4.2). http://studiomanduca.it/?eh=Kamagra-Guaranteed-Next-Day-Delivery-Uk&3f1=b7 source url SafeOnlineCanadianPharmacy. Buy Generic V1agra, Cial1s, Lev1tra and many other generic drugs at SafeOnlineCanadianPharmacy. Lowest prices for Generic and Brand drugs. Bonus 10 free pills, discounts and FREE SHIPPING. Cheapest drugs online - buy and save money. Buy Accutane Acne Treatment Tablets. Arcu mi porttitor est non felis aliquam ullamcorper sed porttitor accumsan No Prescription Tablets Lamisil maecenas lorem elit tristique quis iaculis at euismod vel arcu donec et lorem. Integer; Egestas; Give us a call: +00 (123) 456 7890. Send us a mail: [email protected] Mon. - Sat.: 08.00am - 18.00pm. Come visit us: Directions to our location. Despite their Voltaren Buy Nz 2018 in the recently held in guangzhou with the freehand on the forum, the experts expressed concern about the prospects for the 3 types of go here. Are you looking to BUY Priligy at affordable prices? Find them here! Buy Priligy. | Up to 40% Off🔥 |. coupons 50% off Where Can I Buy Zithromax Z pak ,BestBuyPharmacy. Check More » לשמור על כנפי הרוח

ר. א. 

לפני פחות משלושה חודשים, הלך לעולמו דוד שני שלי, הרב מרדכי זקבך זצ"ל, שהיה אדם צדיק ותלמיד חכם גדול. חייו היו מסכת מופלאה של תורה וערכים, מעשים נאצלים ועשיה ברוכה. מתוך דוגמה אישית מופלאה הוא הנהיג קהילה יהודית מפוארת בצרפת, ניהל בנאמנות מערכת כשרות ידועה, התמודד באופן מעורר השראה עם אתגרי חיים לא פשוטים, והיה דמות מופת שזכינו לראות ולהכיר, כאן, בדור שלנו. בשנותיו האחרונות הוא חי במודיעין עילית, עיר של תורה במרכז הארץ. עיר שמייצרת נכסים רוחניים לעם שלנו כולו, ובעצם לעולם כולו.

החיים במודיעין עילית מתנהלים להם בשקט ובשלווה. התעשיה העיקרית של העיר מתנהלת בתוך בתי המדרש, וקול התורה עולה עד למעלה. השייכות של רוב האוכלוסיה לשני העשירונים התחתונים בלמ"ס לא מדאיגה שם איש ולא מעיבה על השלווה ועל הטוהר. אף אחד שם לא מחפש לנסוע לאיים הקאריביים וגם לא לקנות ארבע על ארבע חדש. בצניעות ובפשטות הם חיים את חייהם, ומתמקדים בכנפי הרוח האלו, כנפי הרוח של אומתנו. ולמרות שהם לא מתוגמלים כפי שראויים היו להיות, ולמרות שהתעשיה שלהם לא מספיק מוערכת, ולמרות האתגרים הכלכליים הלא תמיד פשוטים, הם ממשיכים, בעקביות מעוררת קנאה, להמשיך ולהיות חלק מהתעשיה הרוחנית הקדושה הזו שלנו, של כל העם שלנו, ובעצם של כל העולם.

במהלך השבעה הגעתי למודיעין עילית לנחם את המשפחה, ושוחחתי עם אחת מבנותיו, שהיא גם בת דודה שניה שלי וגם חברה טובה, והיא כבר דור שני בתעשיית כנפי הרוח. בעלה אברך, תורתו אומנותו, והיא עוסקת בחינוך. בנותיה נשואות לאברכים שעוסקים בתורה, ובניה עוסקים בתורה, ובעשיה חינוכית וחברתית. היא ישבה ושוחחה איתנו שיחה רב לשונית, עוברת בחינניות בין אנגלית, עברית וצרפתית, כדי שכל המנחמות ישמעו את הדברים.

הרבה דברים גדולים היא סיפרה על אביה, אבל משפט אחד מדבריה נחרט בלבי. לא תמיד אני עומדת בו, אבל זו השאיפה: "We don't talk about people", הוא היה תמיד אומר. מסרב לדבר על אנשים ומסרב גם לשמוע דיבורים של אחרים. שום small talk ושום רכילות, על אף אדם בשום מצב. כלל של זהב.

התחברתי. לא תמיד אני מצליחה לעמוד על הכלל הזה, אבל גם לנסות זה משהו. וגם עכשיו אנסה לומר את דברי על "גזרת המעונות" החדשה, בלי לדבר על אישיות כזו או אחרת, ובלי לחזור על דברים שכבר נגרסו פה, או דברים שניתן להגיע אליהם בחיפוש google אחד. אבל כאן בכוונתי לכתוב על מה שעדיין לא נאמר. לכתוב הכיוון הכללי שלנו, על הכיוון אליו אנחנו הולכים כאומה. לכתוב על כנפי הרוח שלנו.

*

במאות השנים האחרונות עבר העולם שינויים מהפכניים, שהשפיעו על כל אורח חיי האדם המודרני ועל דרכי התעסוקה שלו. המהפכה התעשייתית, שהחלה במאה השמונה עשרה, עם התפתחות מנוע הקיטור, ועם המצאות הרכבות, הרכבים, פסי היצור ובתי החרושת, הביאה בעקבותיה התפתחויות דרמטיות בתחומי התחבורה, התקשורת, התרבות ויחסי העמים. המהפכה הדיגיטלית, בעקבות פיתוח הטכנולוגיות הממוחשבות, הכניסה לחיינו את המחשב ואת האינטרנט, את הסלולר ואת מאגרי המידע. והיום אנו נמצאים על סף מהפיכה חדשה, המהפכה הרובוטית.

עם פריצת הדרך הטכנולוגית שחלה בשנים האחרונות בעולם המחקרי והתעשייתי, פריצת הדרך של בניית רשתות נוירוניות מלאכותיות שמסוגלות להבין דברים, להתנהל במרחבים פתוחים, וללמוד נושאים מתקדמים בצורה עמוקה, התברר שמחשבים, עם יכולות חישוב מספיק גבוהות, יכולים לבצע הרבה יותר סוגי מטלות ממה שיכולנו לשער. הם יכולים לנהוג או לטוס, למלצר או לבשל, להפעיל מפעלים, לתת שרות לקוחות, או למכור מוצרים בחנויות, פיזיות או וירטואליות. סוכנים ממוחשבים יכולים לנהל משא ומתן, לקבל החלטות, לנהל ניתוחים ואף להלחין מוסיקה. קצב התפתחות המערכות החדשות האלו הוא אדיר. השמים הם הגבול, וגם זה כבר לא כל כך בטוח, כי גם NASA כבר בתוך זה – ולאן כל זה יגיע.

וכאן, עם פתחו של העידן החדש הזה, והמהפכה הטכנולוגית המדהימה הזו, מוכרחים אנו לראות גם את השפעת הטכנולוגיות האלו עלינו, בני האדם, עם הקידום מגיע גם המשבר, ואיך הוא ייראה, ואיך נתמודד אתו.

המהפיכה התעשייתית אותה תיארנו, עם פתיחת האופקים שהיתה בעקבותיה, גם יצרה קושי להמוני אנשים שהיו עובדים בתחומים שהיו החיוניים ביותר עד כה –  כמו חקלאות וטקסטיל – ועם פיתוח הקיטור והמכונות, הפכה עבודתם למיותרת. רבבות משפחות איבדו את מטה לחמם עם השתלטות המכונות על ענפי האריגה והתפירה. רבבות משפחות אחרות זרמו מהכפרים לערים עם פיתוח הטכנולוגיות בענף המזון. עובדי הכפיים הפכו לעניים יותר והרבה פעמים לאנשים אומללים. העשירון העליון, של בעלי האמצעים ומקבלי ההחלטות, הפך  להיות עשיר יותר – ומנותק הרבה יותר. האבטלה גאתה ועמה צמחו שכונות המצוקה בפאתי כל עיר "מתקדמת" בעולם המערבי. והפערים האלו, בין מעמד מקבלי ההחלטות לבין מעמד הפועלים והמוחלשים, גררו תוצאות הרות אסון, והביאו למלחמות עקובות מדם.

אחר כך, בעשרות השנים האחרונות, הגיעה מהפיכת המיחשוב. מהפיכה שהחלה עם מחשבים ענקיים שתפסו אולמות שלמים, ותקשרו עם העולם דרך כרטיסיהם המנוקבים, הגענו לעידן שבו הטכנולוגיה המתקדמת ביותר נמצאת בכל פינה. מהפיכת המחשוב הביאה עימה התייעלות במשרדים, בתחום התקשורת, ובענפי התעשיה השונים, ושינתה אף היא, בדרכה, את עולם התעסוקה ואת אופן ההתנהלות שלנו, והביאה לגלובליזציה ואולי דווקא תרמה ליותר מקומות עבודה. ההתפתחות המדהימה הזו של עולם המיחשוב הביאה דווקא לענפי תעסוקה חדשים, של מפתחי מערכות, עולם ההיי טק התחיל לצמוח, טכנולוגיות התוכנה התקדמו יחד עם הצורך בעובדים שיפתחו את הטכנולוגיות הללו.

*

אבל עכשיו, בשנים האחרונות, אנו עומדים עכשיו על סף המהפכה הבאה, המהפכה הרובוטית. בשנים האחרונות היתה פריצת דרך מדעית חדשה בעולם של למידת המכונה, פריצת דרך שהובילה לרובוטים שיודעים להתנהל במרחב הפתוח, ויודעים לתפקד במגוון רב של תחומים, כפי שתיארתי למעלה. אבל המהפכה הזו, המהפכה הרובוטית, עם כל הפוטנציאל העומד מאחוריה, דווקא כן עלולה להעמיד את האנושות בפתחו של משבר תעסוקתי חריף, בהנחה שכל אותם רובוטים חדישים יוכלו לאייש משרות אנושיות בכח עבודה רובוטי זול. ואמנם, במחקר שערכו קרל בנדיקט פריי ומייקל אוסבורן עוד בשנת 2013, הם מצאו ש-47% מהמשרות בארצות הברית כבר נמצאות בסיכון לאוטומציה. ובשנת 2016 הודיעה חברת פוקסקון מטייוואן על החלפת 60 אלף עובדי מפעל שלה ברובוטים, וזוהי רק ההתחלה.

כי אם רובוטים בענף הרפואה יוכלו לעשות כמעט הכל – מה יקרה עם הרופאים, האחיות, עובדי הסיעוד וכוחות העזר. כי אם מערכות מיחשוב יכולות כבר לתרגם טקסטים, לנהל דיונים, ולנהל מסעדות שמתנהלות ללא מגע יד אדם, הרבה פקידים ומזכירים ימצאו את עצמם ללא מקומות עבודה. כי אם כבר היום יכולים מטוסים להתנהל ללא טייס, ומכוניות ללא נהג כבר נמצאות בדרך אל פס הייצור, יהיה צורך בהרבה פחות נהגי מוניות, אוטובוסים, ואולי גם בפחות טייסים. כי בעידן שבו רוב צבאות העולם יעברו להתנהלות רובוטית, יהיה אמנם צורך בהרבה פחות חיילים, וזו דווקא בשורה אדירה, אך מצד שני, יהיה גם צורך בהרבה פחות מפקדים וקצינים ואנשי קבע. וכל אותם רופאים, נהגים, מלצרים, טבחים, קצינים וטייסים, עלולים למצוא את עצמם בבית.

וכאן נשאלת השאלה: בעידן העתידי הזה, שנמצא כבר במרחק נגיעה, מה נעשה אנחנו? בעידן שבו רובוטים יכולים לעשות כמעט הכל – האם תמצא האנושות מקום חדש להתגדר בה, מקצועות חדשים שיתאימו לציבור הרחב, ולא רק לבעלי היכולות הגבוהות ביותר המסוגלים להתמודד עם הרמה המקצועית המצופה מהם, יחסית ל"מתחרים" הרובוטיים? האם תרבות של אכילה, שתיה, הנאות וקרקסים תחליף את הצורך האנושי לבנות ולנטוע, לייצר וליצור? ואיך נתמודד עם הסכנה המרחפת של המתאם החיובי הידוע בין אבטלה לבין פשיעה? ולאן כולנו נלך?

וכאן באות ירושלים ובני ברק, ביתר ומודיעין עילית, ומציגות אלטרנטיבה יפה, אנושית ומוסרית, שעשויה להיות שווה לכל נפש. אלטרנטיבה של כנפי רוח.

עולם הספר, עולם הרוח, פותח פתח עתידי, עבור כל העם שלנו, ובעצם עבור החברה האנושית כולה.

כי בעידן שבו החקלאות מנוהלת בידי מכונות והתעשיה מנוהלת על ידי מכונות וגם ענפי המסחר כבר מנוהלים בצורה כמעט לגמרי רובוטית, עדיין יכולים בני האדם ללמוד, ללמד, לחנך לערכים, ולבנות עוד ועוד נדבכים של עולם הרוח. כאן שום רובוט לא יכול להחליף תלמיד חכם, שום סוכן אוטומטי לא יחליף בת שעוזרת להוריה, ושום מכונה לא תוכל ללמד מוסר באמצעות דוגמה אישית. עולם שלם, רוחני, קיים כאן, והולך ונבנה, בדיוק בזמן שבו אנו זקוקים לו. עולם של תעשיית כנפי הרוח.

ומדינת ישראל שלנו, המדינה הזו, שקמה, שהתפתחה, שזכתה להיות "אור לגויים" בכמה וכמה היבטים, יכולה אף כאן, במימד הזה של ההון האנושי, להקדים את זמנה, אם היא תדע לתמחר נכון ולהעריך בצורה הראויה, ודווקא כן לתמרץ כראוי את תעשיית כנפי הרוח. אם תדע מדינת ישראל לחזק לא רק חמש יחידות במתמטיקה, אלא גם את לימודי התורה והרוח.  

כי דווקא בעידן העתידי הזה, שהוא קרוב כל כך, יכולה משפחה בני ברקית ממוצעת, שחיה חיים של תורה, חינוך, צניעות וערכים, להוות מודל ראוי של הצלחה. בית שבו האבא עוסק בלימוד תורה, והאמא עוסקת בחינוך הדור הבא. בית שבו הילדים גדלים ומתחנכים במוסדות מצוינים, לקראת דור עתידי שאף הוא משלב תורה, חינוך, צניעות וערכים – בית כזה יכול להוות מודל שיכול להתאים לאוכלוסיות הולכות וגדלות, ואולי אף לאנושות כולה, ולהתאים לחזון הנביאים על העידן העתידני של אחרית הימים: "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" (ישעיה י"א ט) "והשלחתי רעב בארץ, לא רעב ללחם ולא צמא למים, כי אם לשמע את דברי ה'"  (עמוס ח י"א).

אבל כאן נאלצת אני לנחות לקרקע המציאות הנוכחית, ולחזור להווה שמציף אותי בהרבה הרבה כאב. אבל מתוך המציאות הכל כך מורכבת, ומתוך מבט  אל עבר העידן העתידי הלא כל כך רחוק, ברור שדווקא מתוך הפער הגדול הזה, מוכרחים אנו לצאת בזעקה למקבלי ההחלטות שנטלו את ההגה לידיהם: שימו לב להיזהר עם ההגה, ואל תנסו חלילה לרסק את כנפי רוח שלנו! אנא שימרו על גרעין הכובד שלנו! אנא שימרו על הגרעין הזה שיכול לתת עתיד של תמיכה ושל אור לכולם! אנא תנו את כל התמיכה והפירגון והסיוע, לכל אותן משפחות, מכל בתי המדרש, שבחרו בחיי תורה, בחיי חינוך, ובחיבור לעולם הרוח – תחומים שרק הם לעולם לא יהיו מוחלפים על ידי שום רובוט. יש חשיבות מוסרית עליונה לתת להם, לכולם, את מלוא ההערכה ואת מלוא הכבוד ואת מלוא התמריצים הנדרשים כדי לעודד אותם להמשיך ולצעוד בדרך הזו, היפה, והנקיה, שהם צועדים בה, דרך שבעתיד הלא רחוק, הלוואי ונזכה כולנו להשתלב בה.

וכמו בעולם הכלכלי, שבו לא נצמצם פערים כלכליים בין עשירים לעניים באמצעות שריפת אסמים או קיצוץ כנפי מטוסים, אלא באמצעות עידוד העשירים ליצור עוד ועוד מקומות תעסוקה, כך בעולם הרוחני, יכולה המדינה לפעול לצמצום הפערים הרוחניים שבין תלמידי החכמים לבין אלו שאינם יודעים לשאול, לא חלילה באמצעות גזירות כלכליות וסגירת מעונות, אלא בדיוק להיפך: באמצעות תמריצים להפצת התורה בכל הערים, הקיבוצים והמושבות. באמצעות תמריצים להנגשת כנפי הרוח לכלל העם שלנו, בארץ ובתפוצות, והכל מתוך שמירה על טוהר ועל אמונה ועל נאמנות מוחלטת לחוקי האוירודינמיקה של כנפי הרוח: חוקי התורה וכללי הדרך ארץ.

מן הראוי שנלמד כולנו לייקר ולהאדיר את כנפי הרוח שלנו, ולתמוך ולסייע לכל מי שפועל להצמחתם.  יש לנו כנפי רוח, איתם אנו יכולים לעלות מעלה מעלה: אל נכחש בם, ואל נסגור להם את המעונות. אלא אדרבה, נדרוש אותם, נדרוש איתם, נפיץ אותם, ונעלה איתם ביחד בדרך העולה בית א-ל.

ונסיים בדברי הרב קוק, בחזונו על עתיד מדינת ישראל (חזון הגאולה), שפורסמו לפני שמונים שנה, וכאילו נכתבו אתמול:
"יש לנו שני ערכים כלליים בחיים : קודש וחול, 
ואנחנו בתקופתנו לקינו במחלה של הגדשת החול ...
מושג הקודש נעשה כל כך רפה אצל בני הדור,
עד שהוא נעשה אצלם שם נרדף עם כל ציור של רפיון וחולשה,
בעוד אשר באמת כל העוז וכל הגבורה - רק בו הם אצורים ...  
הקודש מוכרח לשוב על כנו בתנועה הלאומית והציונית שלנו,
כי רק עמו מקור חיים,
ואז יחייה הוא בכוחו גם את ערכי החול...
וזאת תהיה לנו דרך התשובה אשר תרפאנו מכל מחלותינו
ותקרב את גאולתנו השלימה
במהרה בימינו אמן ."  

שמירת שבת העולמי

בס"ד

שמירת שבת העולמי
לקבלת משיח לעולמי

כל עם ישראל מתאחדים
בארץ ובעולם
לשמור את השבת כהלכה
ונזכה לקבל פני דוד מלכא משיחא
אמן כן יהי רצון

נא להפיץ חוברת חינם
ע"י הורדת החוברת
שבת קודש נפשי חולת אהבתך: http://www.shabes.net/shabat-files/alonim/shabat-kodesh-nafshi.pdf
חידון השבת: http://shabes.net/shabat-files/alonim/chidonShabat.pdf

בחסדי ה' יתברך: שיפור גדול במצבה של התינוקת

מקור: מייל שכתבה דודתה והועבר בקבוצות לתפילות.

שלום לכולם
אני לא מאמינה שאני זוכה לכתוב את המייל הזה.
לזכות לראות מה תפילות עושות עין בעין, זה לא דבר שזוכים לו כל יום.
וזכינו כולנו לראות זאת, יש אצל רותי שינוי עצום עצום עצום!!
בזכות התפילות, הקבלות והמעשים טובים, קיצרתם לה את הדרך באלפי קמ"ש:
היא היתה צריכה אין ספור טיפולים מסוגים שונים, מוטוריקה, פסיכולוגי, גופני ועוד...
אין לתאר מה ניבאו הרופאים, לא היה ברור בכלל שהיא תוכל לראות, אמרו שהקרנית שלה נכוותה קשות, אין לדעת מבחינה מוחית כמה ואיך..., מבחינה מוטורית היא תצטרך עוד שיקום ארוך
ובנוסף כמובן- השתלות עור בהרבה מחלקי הגוף, וגם בקרקפת, ויתכן כי תהיה ללא שיער.
ועכשיו- תראו איך תפילות קורעות את רוע הגזרה, בניגוד לכל התחזיות:
התינוקת המתוקה הזו רואה נהדר, מתקשרת נפלא, בחסדי השם, התחיל לגדול לה שיער, היא כבר עומדת, מציירת, ואפילו מדביקה מדבקות...
ולנס הגדול מכולם- רותי היתה צריכה לעבור ביום שני בשבוע שעבר השתלת עור, בהרבה מקומות בגוף, אולם אחי התייעץ, ולא קיבל תשובה ברורה, ולכן הניתוח לא נעשה, לפני כמה ימים היה הפלסטיקאי:
ואמר כי היא לא תצטרך השתלות עור כלל וכלל!
אין עוד מלבדו!
זו ילדה של תפילות. אין ספק.
היא הנס של המחלקה...
כל המלאכים שנבראו מהתפילות, הקבלות שיר השירים, שהתפללתם וקיבלתם על עצמכם עמדו לידה, הגנו ושמרו עליה.
ליד מיטתה של התינוקת, הדפסנו חלק גדול מהתגובות שלכם, על הקבלות הטובות והתפילות (טשטשנו את השמות, אל דאגה), וזו אגב, הסיבה שביקשנו שתעדכנו במייל חוזר, ופלקט ענק עם כל התגובות היה לידה בטיפול נמרץ, וגם עכשיו במחלקה.
אין תפילה ששבה ריקם!!

ידעתי להרעיד את לבבות עם כולם עם הסיפור הטרגי והקשה הזה, אני מרגישה חובה וזכות לספר בשורות טובות שכאלו.
רותי צריכה עוד המון המון תפילות, עדיין כל החלפת תחבושת היא סבל בל יתואר, עדיין לא ברור איך יראה כל אזור המצח, והפנים עדיין כוויות ואדומות, הידיים גם כן..., ויש בכל אופן עוד שיקום ארוך אורך ומלא סבל...

אנא, המשיכו להתפלל, תראו איזה רעש התפילות והקבלות שלכם עושות בשמיים, הצלחתם לקרוע את רוע הגזרה, ולהביא תחתיה גזרה טובה ומבורכת.
אנו מתחננים- המשיכו להתפלל!!
בתקווה שנזכה לבשר תמיד אך בשורות טובות.

שם התינוקת לתפילה: רות ויקטוריה בת תהילה רובידה

 

 

חוקים- מאז ולתמיד

חוקים- מאז ולתמיד

נקודה למחשבה

הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א

סיפר המגיד הנודע מארה"ב רבי פסח קראהן שליט"א: קהילה אמריקאית קטנה התארגנה לכתיבת ספר תורה עבור בית הכנסת שבקהילתם, ארגנו ערבי התרמה כדי לאסוף תרומות הנצרכות לכתיבת ספר התורה, שכרו סופר מומחה וירא שמים, וציפו בקוצר רוח להשלמת ספר התורה, לקראת יום הכנסת ספר התורה להיכל בית הכנסת.

כדי לשתף גם את הנשים במצווה הגדולה, הציעו להן להכין מעילים לספר התורה החדש. הובהר להן מראש שכל המעילים יהיו בשימוש לספר תורה החדש או לספרי התורה האחרים, אך היפה ביותר ייבחר למעמד הכנסת ספר התורה. הנשים עבדו במרץ רב וכל אחת התאמצה לתפור ולרקום את המעיל הנפלא ביותר.

הגיע יום הכנסת ספר התורה והרב עם ראש הקהל נתבקשו לבחור את המעיל היפה ביותר. הבחירה הייתה קשה אולם לבסוף הוחלט על מעיל מסויים שנתפר ע"י אישה מבוגרת ועשירה, התורמת בקביעות ממון רב לבית הכנסת. התרגשותה של האשה הייתה גדולה, הנה יש שכר למאמציה והיא תזכה בכבוד הגדול ובזכות הגדולה לפאר את ספר התורה ביום חגו.

זמן קצר לפני יציאת התהלוכה לעבר ביהכ"נ הוזמנה האישה לבית הרב להיות נוכחת בהלבשת ספר התורה החדש במעיל שהיא טוותה בידיה, אך כאן נכונה לה אכזבה גדולה. המעיל הולבש על הספר אך התברר שהוא קצר מדי. הגבאים ניסו למשוך את המעיל ולמתוח אותו אך ללא הועיל, מבוכת האישה הייתה גדולה. בין רגע נמוגה גאוותה ואת מקומה תפסה הבושה והאכזבה.

ברגע האחרון כאשר הרב וראש הקהל עמדו ללכת ולבחור מעיל אחר, קראה האישה בקול: "יש לי רעיון. אפשר בהחלט להשתמש במעיל שלי!"

"הכיצד?", שאלו כולם והאישה הסבירה בנחרצות: "פשוט מאוד. קחו סכין, תקצרו את יריעות ספר התורה ואז המעיל בוודאי יתאים"....

&&&

"זה החוק הראשון שלכם? עוד ג'ובים, עוד לשכות, עוד נהגים, עוד תקציבים, עוד סידור עבודה לחבר'ה. כל מה שמעניין אתכם זה ג'ובים. אם זה לא קשור לג'ובים, שום דבר לא מעניין אתכם. לא מספיק לכם 36 שרים ו-16 סגני שרים? מפלצת עם 52 ראשים, אתם רוצים עוד. מישהו אצלכם בממשלת המנותקים זוכר מאיפה מגיע הכסף? זה כסף של אנשים עובדים. אתם לא רואים בני אדם, אתם רואים כספומטים".

את הדברים המאד- נחרצים שקראתם כעת כנגד ביזבוזי הכספים של הממשלה, מינוי 36 שרים וחקיקת החוק הנורבגי, נשא בפאתוס, מילה במילה, יאיר לפיד, אך לפני כשנה. השבוע מונה לפיד לראש ממשלה חליפי בממשלה שהוא וחברו הטוב נפתלי בנט הקימו, ממשלת 'האחים והמוסלמים', כאשר מספר השרים בממשלתם הוא הגבוה ביותר מקום המדינה, יחסית למספר הזעום של חכ"י הקואליציה. וכן, לפיד, שומר כספי האנשים-העובדים הידוע, גם משתמש במלוא המרץ בחוק הנורבגי וממנה רשימה ארוכה ארוכה של חכי"ם חדשים, במקום כל השרים וסגני השרים.

שקרים על גבי שקרים מלווים את הקמת הממשלה החדשה. ערימות של כזבים ובדותות, הפרת הבטחות, ועוד לא ידוע כמה חוקים ישונו, בדרך למטרה הנכספת, חסימת נתניהו בעתיד. ככה הם פני המדינה וחוקיה. כך מתנהלים הדברים בחוקי הערכאות, חוקי הממשלות.

ישנם חוקים? ישנם החלטות והבנות שאנחנו עצמנו קבענו אותם? לא נורא, ממלמלים משהו בסגנון של התנצלות, מסבירים שזאת 'חובה לאומית לאיחוי הקרעים וליכוד השורות' ומוחקים את כל המשנה הסדורה במחי יד.

ולהבדיל, אלף אלפי שנות אור, חוקי תורתנו הקדושה והטהורה.

"זאת חוקת התורה". וכתב רש"י: "לפי שהשטן ואומות העולם מונין את ישראל לומר מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה, לפיכך כתב בה חוקה, גזירה היא מלפני ואין לך רשות להרהר אחריה".

נשאל: מדוע כתבה התורה 'זאת חוקת התורה' ולא כתוב 'זאת חוקת הפרה'? הרי התורה עצמה כוללת מצוות רבות שיש בהם טעמים רבים. אם כך, מדוע כללו את כל התורה בשם חוקה?

מסבירים, שבמילים אלו מונחת אבן הפינה לאמונתנו בתורה הקדושה. כפי שמצוות פרה אדומה היא חוקה ללא טעם, כך כל התורה, גם המצוות שנאמר בהם טעם, הם חוקה, שחייבים לקיימם ללא טעם והבנה, אלא רק בגלל שכך ציווה הבורא יתברך. המקיים את התורה רק בגלל טעמים והבנות ולא בגלל שזהו רצונו יתברך, סופו ח"ו להטעים את התורה לרוחו ולרוח התקופה והזמן, לשנות ולקצץ בנטיעות, לפי צרכי השעה הנוחים לו.

תילי תילים של דיונים עמוקים נידונו, אין ספור ספרים נכתבו ומליוני לומדים במרוצת הדורות עסקו, ועוסקים, בהבנה וחדירה לדיוק, להבין ולהשכיל מה התכוונו גדולינו וקדמונינו בכל דבר הלכה שקבעו, התנאים והאמוראים הקדושים, הראשונים והאחרונים. כל מנהג שהתקבל נחשב ל'מנהג ישראל תורה' וכל דבר שיצא מפיהם של גדולי הדורות, נחשב לנכס צאן ברזל, ממנו לא נשנה ולו בפסיק קטנטן. כל דבר תורה ופסק הלכה קיים לעד, ללא שום שינוי או אילוץ.

אפשר לשנות סגנונות, דרכי פעולה, אופי החינוך משתנה מתקופה לתקופה. שפת הדיבור וההנגשה יכולה להשתנות, אך גם עם העטיפה משתנה, התכנים הם אותם תכנים, המסרים- אותם מסרים. וכמובן, חוקי התורה עצמם, ההלכות, המנהגים- חקוקים להם לעד.

הרשו לי משהו בנימה אישית:

היום, עוד לפני שהחמה תשקע, נכניס בס"ד, בהתרגשות גדולה, את בננו בכורנו ני"ו מתחת החופה בשעטו"מ. החתן ילבש קיטל לבן, כי כך כתבו המהר"ם מינץ ותלמיד המהרש"ל ה'מטה משה', לפני כ400-500 שנה. החופה תהיה תחת כיפת השמים, כי כך הורה הרמ"א בשם גדולי אשכנז. בחתונה ישתתפו בס"ד גם עמלי תורה, כך כבר חז"ל (כתובות יז) קבעו לנו ש'מבטלים תלמוד תורה להכנסת כלה' והרמ"א, לפני מאות שנים, פסק זאת להלכה. הורי החתן והכלה יישאו אבוקות בידיהם, כמנהג אשכנז הקדום, המובא בדברי המהרי"ל ועוד. הכלה ושושבינותיה יקיפו את החתן, כי כך נהגו באשכנז לפני דורות. הכלה תעמוד לימינו של החתן, כי כך קבעו ה'רוקח' והמהרי"ל. למרות שישנם דרכים נוספות לקדש אשה, נהגו ישראל לקדש דווקא בקנין כסף, כפי שקבע לנו הרמב"ם, בספרו שהוציא לפני כ840 שנה. ניקח דווקא טבעת זהב, כפי הוראת הזוהר הקדוש, שמחברו רשב"י זיע"א חי לפני כ1800 שנה, הוראה שהובאה בדברי הרמ"א, לפני כמה מאות שנים. את שבע הברכות נברך בדיוק בנוסח שקבעו לנו חז"ל, במסכת כתובות דף ז- ח, ב'תלמוד הבבלי' שנחתם לפני כ1500 שנה.

כך נמשיך, כמו שכולנו נוהגים, לעשות הכל בדיוק 'לפי הספר'. לפי ההלכות והמנהגים שקבעו לנו גדולי עולם לפני אלפי ומאות שנים. אנחנו יודעים וחשים עד כמה אנחנו קטנטנים לעומת גדולי דעה ואנו מצייתים באהבה גמורה לכל מוצא פיהם וכתביהם.

הם, אי שם מעבר להרי החושך, בממשלה ובכנסת, ימשיכו לשנות חוקים  במחי יד, לפי מצב הרוח או לפי שבשבת הסוקרים או הג'וב החדש והמבטיח, ואילו אנו, מה נתפלל  ברגשה מתחת החופה, לפניה ואחריה? מה כולנו כאחד רוצים בכל מאודנו ונימי נפשנו?

שנזכה לגדל את בנינו ובנותינו, נכדינו ונכדותינו, עד סוף כל הדורות, באותה דרך, בדיוק, בה התחנכו אבותינו, עם אותה מערכת חוקים מפוארת, נצחית.

--- ושתמיד נשמח בחוקי ומצוות השי"ת....

 

 

אבא איתנו, ועל כן, לא נלך לאיבוד: מאמר לפרשת כי תישא - פרה - תשפ"א

בס"ד

יום שישי. ערב שבת פרשת פרה. קודש וחול משמשים בערבוביה. טומאה וטהרה. חטא העגל והפרה הממתינה כדי לטהר מטומאת מת. בית המקדש השלישי עומד אחר כותלנו, גדול, קדוש, רק מחכה שנהיה מוכנים.
ואנחנו בתוך ביתינו, אבל בגלות.
רוצים להיכנס - אך מצאונו השומרים.
רוצים לבוא הביתה - ומגורשים משם.
וגם השכינה מגורשת.
וגם ארצנו מוצפת נכרים.
וגם השליט כאן, ערב רב של סובייקטים לא טובים, מורדים ופושעים, מחללים אותנו, מחללים את ביתינו, מחללים את מסורת הברית.
ואת נשות הערב רב, שבאות לקלל את אבא שלנו בפתח ביתו, מקיפים שוטרים של ערב רב, שוטרים של מלכות רשע, שלטון של גלות.
מקיפים במשמרת כבוד - ומונעים כל מאבק.
ואנחנו שוב באים ושוב זועקים ושוב נאנקים, וכבר אנקתינו נשמעת. וה' רואה הכל.
וגם במקום שגורשה שכינתו, גם שם הוא נמצא. וגם בתוך הטומאה הכי גדולה. וגם בתוך הכפירה והלעג והתוהו והערב רב. גם שם ה' נמצא וגם שם ה' רואה וגם משם הוא יגאל אותנו.

וההחלטה הזו של שלטון הערב רב, החלטה שמכירה במשחקי ילדים של "גיור רפורמי", של יומרה לצרף לעם הקדוש והנשגב שלנו, שעבר אלפי שנות מסע, ערב רב של עמים שאפילו לא לומדים להיות יהודים אלא לומדים כללי דת אחרת, דת שמורדת בכל עיקרי אמונה ובכל השולחן הערוך ובכל עשרת הדיברות!
ההחלטה הזו, המכאיבה הזו, גם היא אינה אלא שעון מעורר שבא להעיר אותנו, להבין עד כמה אנחנו בתוך הגאולה ובתוך הגלות בו זמנית.
אנחנו גולים בארצנו.
ועוד פסיעה והתהום מציפה את כולנו - ועוד פסיעה ואין עם ישראל אלא אוסף של עמים שהצטרפו לדת הרפורמית, שאין היא יהדות! כי דת שלועגת ליהדות אינה יהדות! כי דת שמורדת בעיקרי האמונה אינה יהדות! כי דת שמביאה אנשים אל ביתו של המלך כדי ללעוג לו וכדי למרוד בדבריו - זו לא יהדות! זהו חטא העגל!
חטא העגל כל ראש חודש.
חטא העגל מול משכן השכינה.

ומה יהיה?
וכך כתבתי לפני כ-16 שנה, כאשר הבג"צ - אולי לא אותם אנשים אך אותה רשעות ואותה טומאה ואותו רוע - החליט להכיר בגיורים רפורמיים מחו"ל:

"שבוע שעבר תם חזון מדינת היהודים. מדינת ישראל הפכה סופית להיות מדינה של כל אזרחיה. כל מי שרוצה יכול לבוא, ללמוד קורס, לקבל חותמת והופ, הינה הוא זכאי לקבל סל קליטה על חשבון משלמי המיסים. בשבוע שעבר חרבה מדינת היהודים. והשאלה הגדולה היא מה יבנה על חורבותיה.
האם יצליח אהרון ברק לממש את חזונו, שהוא גם חלום הבלהות של הסאטמרים? האם יצליח בית המשפט העליון להפוך את המדינה הזו למדינה של גויים מכל האומות, לפס יצור חדש של שואה שקטה ואולי גם שואה רועשת? האם אנחנו, צאצאי היהודים, נצטרך שוב לקחת את מקל הנדודים, ולצאת לחפש מקלט חדש להסתתר בו מפני הפרעות והפוגרומים שממתינים לנו בפתח?
ואולי אנחנו נתעורר סוף סוף, ואז ה' ירחם עלינו, ודווקא על חורבותיה של מדינת היהודים תקום סוף סוף המדינה היהודית האמיתית, מדינה שתהיה מבוססת על ערכי התנ"ך, והחוקה שלה תהיה עשרת הדיברות? אולי דווקא על חורבותיו של חזונו של הרצל ימומש סוף סוף חזון הנביאים?
ימים יגידו מה יהיה, אבל בינתיים, מן הראוי לצקת מצבת שיש גדולה על פתחו של בית המשפט העליון בירושלים, ולכתוב עליה באותיות של קידוש לבנה:
פ"נ מדינת היהודים. בת 57 היתה במותה. ת.נ.צ.ב.ה."

ימים עברו, קרוב ל-16 שנה, אם נדייק. ובמהלך הימים האלו שעברו, הוצפה הארץ במליון גויים, נישואי תערובת הפכו לנורמה, התגברות על היצרים הפכה למעשה "לא חוקי", מחבלים קיבלו אות כבוד, ותומכות טרור קיבלו משמרות של שוטרים כדי לגרש את השכינה מביתה -
ואנחנו נבוכים, בוכים, תוהים, מה יקרה עכשיו? לאן נגיע? מה עוד צפוי להיות?
כבר התהום פעורה לפנינו, ורק לזעוק אפשר.

ופתאום מגיעה הנחמה, בתוך נבואת יחזקאל הנביא היא צומחת, בתוך נבואה שהיא לכאורה נבואת פורענות, אך אין נבואה שמחה ממנה, ואת התגשמותה אנו רואים מול עינינו. התגשמות כואבת, ומלאה אור של אהבה.
וכך כותב יחזקאל הנביא, פרק כ':
"כה אמר ה' אלקים
הלדרוש אותי אתם באים , חי אני אם אדרש לכם נאום ה' אלקים,
ביום בחרי בישראל ואשא ידי לזרע בית יעקב...
ואשא ידי להם לאמור אני ה' אלקיכם
ביום ההוא נשאתי ידי להם להוציאם מארץ מצרים אלא ארץ אשר תרתי להם
זבת חלב ודבש
צבי היא לכל הארצות.
ואומר אליהם: איש שיקוצי עיניו השליכו
ובגילולי מצרים אל תיטמאו....
וימרו בי, ולא אבוא לשמוע אלי...
את שיקוצי עיניהם לא השליכו ואת גילולי מצרים לא עזבו.
ואומר לשפוך חמתי עליהם...
ואעש למען שמי
לבלתי החל לעיני הגויים אשר המה בתוכם
אשר נודעתי אליהם לעיניהם.

ואוציאם מארץ מצרים ואביאם אל המדבר.
ואתן להם את חוקותי ואת משפטי הודעתי אותם
אשר יעשה אותם האדם וחי בהם
וגם את שבתותי נתתי להם
להיות לאות ביני וביניהם
לדעת כי אני ה' מקדשם!
וימרו בי בית ישראל...
בחוקותי לא הלכו ואת משפטי מאסו אשר יעשה אותם האדם וחי בהם
ואת שבתותי חיללו מאוד.
ואומר לשפוך חמתי עליהם....
ואעשה למען שמי לבלתי החל לעיני הגויים

אשר הוצאתים לעיניהם.
וגם אני נשאתי ידי להם במדבר לבלתי הביא אותם אל הארץ אשר נתתי
זבת חלב ודבש, צבי היא לכל הארצות
יען במשפטי מאסו ואת חוקותי לא הלכו בהם ואת שבתותי חיללו
כי אחרי גילוליהם ליבם הולך
ותחס עיני עליהם משחתם
ולא עשיתי אותם כלה במדבר.

ואומר אל בניהם במדבר:
בחוקי אבותיכם אל תלכו ואת משפטיהם אל תשמורו ובגילוליהם אל תטמאו
אני ה' אלוקיהם, בחוקותי לכו, ואת משפטי שמרו, ועשו אותם
ואת שבתותי קדשו, והיו לאות ביני וביניכם,
לדעת כי אני ה' אלוקיכם.
וימרו בי הבנים. בחוקותי לא הלכו, ואת משפטי לא שמרו לעשות אותם,
אשר יעשה אותם האדם וחי בהם,
ואת שבתותי חיללו,
ואומר לשפוך חמתי עליהם לכלות אפי בם במדבר.
והשיבותי את ידי, ואעש למען שמי, לבלתי החל לעיני הגויים אשר הוצאתי אותם לעיניהם.
גם אני נשאתי את ידי להם במדבר, להפיץ אותם בגויים ולזרות אותם בארצות,
יען משפטי לא עשו, וחוקותי מאסו, ואת שבתותי חיללו, ואחרי גילולי אבותם היו עיניהם."

ואז ממשיך יחזקאל לדבר על זקני ישראל על הבמות והשיקוצים אשר בימיהם, והוא מזהיר אותם:
העולה על רוחכם היו לא תהיה"
אשר אתם אומרים נהיה כגויים כמשפחות הארצות לשרת עץ ואבן.
חי אני נאום ה' אלקים
אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחימה שפוכה אמלוך עליכם.
והוצאתי אתכם מן העמים
וקיבצתי אתכם מן הארצות אשר נפוצותם בם
ביד חזקה ובזרוע נטויה בחימה שפוכה
והבאתי אתכם אל מדבר העמים
ונשפטתי אתכם שם פנים אל פנים.
כאשר נשפטתי את אבותיכם במדבר ארץ מצרים
כן אשפוט אתכם נאום ה' אלקים
והעברתי אתכם תחת השבט
והבאתי אתכם במסורת הברית
וברותי מכם המורדים והפושעים בי.
מארץ מגוריהם אוציא אותם ואל אדמת ישראל לא יבוא
וידעתם כי אני ה'....
בריח ניחוח ארצה אתכם
בהוציאי אתכם מן העמים
וקיבצתי אתכם מן הארצות אשר נפוצותם בם
ונקדשתי בכם לעיני הגויים
וידעתם כי אני ה'
בהביאי אתכם אל אדמת ישראל
אל הארץ אשר נשאתי את ידי
לתת אותה לאבותיכם.
וזכרתם שם את דרכיכם
ואת כל עלילותיכם....
וידעתם כי אני ה' בעשותי אתכם למען שמי
לא כדרכיכים הרעים וכעלילותיכם הנשחתות בית ישראל
נאום ה' אלקים"

והנבואה הקדושה הזו, לכאורה נבואת מוסר היא, נבואת תוכחה
אך גם נבואת נחמה:

לא כדרככם אעשה איתכם, ילדים שלי, ולא כעלילותיכם,
ואם גם חטאתם, וגם נפלתם, וגם התלכלכתם בבוץ,
וגם מריתם, וגם מרדתם, וגם ישבתם שנים רבות על הגדר,
ולא מחיתם על כבודי, ולא התקהלתם להגן על שמי, ולא נלחמתם מול הקמים לחלל את שמי בתוך ביתי,
ולא מנעתם את הצפת ארצי בגויים, ולא שמרתם על אחים שלכם, ולא שמעתם את שמי,
וגם את כבודי חיללתם, וגם את כתרי שברתם, וגם לא התקהלתם לשמור,
ואת שבתותי חיללתם מאוד,
ואת טומאות העמים הבאתם אל ביתי,
אבל אני לא אפר את בריתי
ולא אשפוך את חמתי,
ובעדינות אעיר אתכם, ובאהבה, ואמלוך.
וגם הכתר שלי ששברתם, והתפזר בעולם, כתר של כבוד שחולל,
כתר תורה, כהונה ומלכות ששברתם,
כתר שהתפזר בכל העולם - ובשליחותי הוא נשלח.
והחיבוק שלי, גם אם הוא כואב, אין מנוס ממנו
עד שתתעוררו.
עד שתקומו להגן על שמי.
עד שתתקהלו לשמור על כבודי.
עד שתבינו שאתם עם סגולה
שאני אבא שלכם ואתם בני.
שהחוקים שנתתי לכם, חוקי אמת הם, חוקי עולם, חוקי נצח
חוקים שבשבילם בראתי את עולמי
ובשבילם בראתי אתכם.

עד כאן.
ונבואת הנחמה הזו מראה שה' לא ינטוש אותנו, שה' שומר עלינו, שה' נמצא איתנו,
שה' מנהיג אותנו בהנהגה גלויה, ברורה, ומלאה אהבה ורחמים.
וגם הכתר, ממידת הרחמים הוא.
שבת שלום

פ. נ. מדינת היהודים: מאמר בן 16 שנים

 מאמר זה הוא בן 16 שנים, פורסם במקור באתר מחלקה ראשונה ולמרבה הצער הפך אקטואלי שוב.

בית המשפט העליון החליט להכיר ב"גיורי קפיצה", והציבור ה"נאור" של מדינת ישראל צהל ושמח. הינה, סוף סוף הגענו אל המנוחה ואל הנחלה, אל הפלורליזם, אל ההכרה בכל הזרמים של היהדות.

כמה טוב. כמה נחמד. הינה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד.

כעת, כל מי שיהיה מעוניין בכך, יוכל ללמוד את לימודי היהדות כאן בארץ, ואחר-כך לנסוע לחו"ל ולקבל "תעודת גיור" מרב של קהילה כלשהי, אורתודוקסית, קונסרבטיבית, או רפורמית והינה, הוא יהודי. כמה חביב. כמה נחמד. כמה פלורליסטי.

הציבור הנאור של מדינת ישראל צהל ושמח, והציבור הנאור של הודו, סין, מקסיקו, תאילנד, ויתר ארצות העולם השלישי, גם הוא צהל ושמח. הינה, סוף סוף נפתח בפניהם הפתח להגיע אל המערב.

בואו, בואו בהמוניכם, סינים יקרים, מקסיקנים יקרים, תאילנדים יקרים. לא. אתם לא חייבים לקבל על עצמכם עול תורה ומצוות. כל מה שצריך לעשות זה לעבור איזה קורס מזורז של שנה-שנתיים, ואחר-כך לחזור לארץ מוצאיכם, למצוא איזה רבאי שאוהב כסף, להחתים אותו על תעודה והופ. הינה. גם אתם יהודים. אולי תצטרכו לעבור גם טקס של "ברית מילה", שהוא קצת כואב, אבל במאמץ לא גדול, אולי תוכלו למצוא גם רבאי שיסכים לגייר אתכם גם בלי הטקס הזה. בסך הכל הרי ממילא אין בכוונתכם לשמור על כללי היהדות, אז מה כל-כך קריטי דווקא בברית המילה. הכל שאלה של תקציבים, אתם יודעים.

אז נכון שתצטרכו להשקיע קצת כסף כדי לקבל את "תעודת הגיור". אולי תצטרכו גם לתרום קצת כסף לקהילה המקומית, אבל מיד אחר-כך תקבלו לידכם את מפתח הזהב. מיד אחר-כך תקבלו אזרחות של כבוד במדינת ישראל. תקבלו סל קליטה עשיר. תקבלו פטור ממסים ופטור ממכסים ודיור במרכז קליטה ושהות באולפן והכל, בלי שום מחויבויות. העיקר שיש לכם תעודה.

אז מה אם אבותינו סבלו אלפיים שנה בגלל יהדותם, בזמן שאבותיכם ישבו להם ועיבדו את מטעי הפאלחה שלהם בסין, מקסיקו ותאילנד. אז מה אם אבותינו שמרו את החוקים של אלוקים, בעוד אבותיכם השתחוו לעץ ולאבן. אז מה אם אנחנו עברנו גירושים, מסעות צלב, גיטאות, אינקווזיציות, שואה - ואתם לא עברתם כלום. בואו, הצטרפו. יש מקום לכולם.

אז מה המשמעות של היהדות בעיניכם? לאום? לא. יהדות אינה לאום. עובדה שכל אדם, מכל לאום שהוא, יכול להצטרף אליה. דת? לא. הרי אתם לא שומרים על כלום. יש לכם תעודה של יהודי - ואפילו ברית מילה אולי לא עשיתם. יש לכם תעודה של יהודי - האם אתם שומרים על עשרת הדברות? האם אתם שומרים את השבת? האם אתם שומעים לקול הציוויים שה' ציווה את העם היהודי? לא. אז במה באה לידי ביטוי עובדת הצטרפותכם לעם היהודי???? בכך שלמדתם קורס של שנתיים??? בכך שתרמתם קצת כסף לקהילה אנונימית אי-שם באמריקה??? במה אתם יהודים???

אנחנו עברנו מסע של אלפיים שנה - ואתם???

הציבור הנאור במדינת ישראל שש ושמח. הציבור הנאור בארצות העולם השלישי שש ושמח, ובשמים - המולה. כל מנהיגי הציונות לדורותיהם באים שם ומתקבצים סביב מושבו של תיאודור הרצל, ובאים אליו בטרוניות: הבטחתם מדינת יהודים, הבטחתם שלום בבית, הבטחתם אביב ופריחות - ואומנם, קמה לה מדינת היהודים, גדלה ופרחה, צמחה ולבלבה - אבל עכשיו באים בנינו, וקוטעים אותה מבפנים.

אנחנו באנו, נטענו, יבשנו ביצות, נטענו כרמים ופרדסים - והכל לשווא. אנחנו חיפשנו מקום שיהיה מקלט לעם היהודי - ועכשיו, גם המקלט מפסיק להיות יהודי.

הינה באים בנינו, ומייבאים הינה גויים בהמוניהם. גויים עם תעודות. הינה באים להם גויים מכל רחבי העולם. אנשים נחמדים מהודו, סין, מקסיקו ותאילנד. הם לומדים קורס של שנתיים. הם נוסעים לחו"ל לקבל תעודת גיור - והינה, הם כאן. הם ובניהם ואבותיהם וכל אשר להם. ואולי נשנה את חוק השבות שיאפשר עליה גם של מישהו שהוא שכן של מישהו שהתגייר? למה לא, יש מקום לכולם!!!

ועוד כמה שנים, ר"ל, יבואו ילדיהם של העולים ויבנו להם את בתי התפילה שלהם. יקימו מסגדים וכנסיות ובתים לאליליהם. יקימו פסלים של ישו ומריה ופסלים של בודהא ופסלים של כל מי שהם רגילים לסגוד לו. ויום אחד לאחר-מכן, יקומו אנשי המזרח הרחוק והקרוב ויחליטו ביחד שלא נוח לנו במחיצתנו, שאנחנו יהודים מדי וגם מסריחים מדי. ואז יספרו צאצאי הקואזאקים והנאצים לצאצאי הסינים והתאילנדים על סודות הפוגרומים ומסעות הצלב וההשמדה - והינה, הגיע הזמן שנחזור להיות יהודי נודד, ונלך לחפש לנו מקלט חדש. כי את המקלט הנוכחי החרבנו במו ידינו.

אבל מצד שני, למה לדאוג כל-כך הרבה? הרי אם נגיע למצב שבו כבר לא יובטח רוב יהודי כאן, במדינת ישראל, נוכל למצוא פתרונות משפטיים פשוטים ומיידיים, כדי להציל את המצב:

פתרון אפשרי אחד יהיה לפנות את דרום תל אביב מתושביו היהודיים, ולהקים בה את "מדינת המזרח הרחוק", וכך לשמור על רוב יהודי במדינת ישראל. ואז יתקיימו להם זו בצד זו מדינה פלשתינית ומדינת מזרח רחוק ומדינת מזרח אירופה שילכו ויתרחבו, לצד מדינה יהודית שתלך ותצטמצם, עד שתעלם מעצמה.

ופתרון אלטרנטיבי שני הוא פשוט להחליט שכל מי שגר פה, במדינה, הוא אוטומטית יהודי. למה לא בעצם? אולי גם הפלשתינים הם בעצם יהודים? בואו, נעביר אותם קורס של שנתיים, ניתן להם תעודה, והינה - כולם יהודים.

אז מה אם הם מתאבדים. גם אנחנו.

באים מייסדי המדינה החלוצים. באים אנשי העליות שבאו הינה ונטעו פה כרמים ונטעו פה פרדסים והקימו גשרים ועמלו על מה שאנחנו קיבלנו מן המוכן. באים מייסדי המדינה ושואלים: האם לשם כך באנו הנה? הרי באנו הינה כדי לממש את התקווה בת שנות אלפיים להיות עם חופשי בארצנו - והינה, במו ידיהם באים בנינו וכורתים את העצים שאנחנו נטענו. באים בנינו ומנפצים את התקווה.

ומה יהיה עכשיו. מה יהיה, הם שואלים. הבטחתם מדינת יהודים!!!

הם שואלים ותיאודור הרצל ע"ה מביט בהם במבוכה ואינו עונה דבר. את זה אפילו הרצל לא חזה. מה יהיה? מה יהיה, אנחנו שואלים. מה יהיה עכשיו?

בשבוע שעבר תם חזון מדינת היהודים. מדינת ישראל הפכה סופית להיות מדינה של כל אזרחיה. כל מי שרוצה יכול לבוא, ללמוד קורס, לקבל חותמת והופ, הינה הוא זכאי לקבל סל קליטה על חשבון משלמי המיסים. בשבוע שעבר חרבה מדינת היהודים. והשאלה הגדולה היא מה יבנה על חורבותיה.

האם יצליח אהרון ברק לממש את חזונו, שהוא גם חלום הבלהות של הסאטמרים? האם יצליח בית המשפט העליון להפוך את המדינה הזו למדינה של גויים מכל האומות, לפס יצור חדש של שואה שקטה ואולי גם שואה רועשת? האם אנחנו, צאצאי היהודים, נצטרך שוב לקחת את מקל הנדודים, ולצאת לחפש מקלט חדש להסתתר בו מפני הפרעות והפוגרומים שממתינים לנו בפתח?

ואולי אנחנו נתעורר סוף סוף, ואז ה' ירחם עלינו, ודווקא על חורבותיה של מדינת היהודים תקום סוף סוף המדינה היהודית האמיתית, מדינה שתהיה מבוססת על ערכי התנ"ך, והחוקה שלה תהיה עשרת הדיברות? אולי דווקא על חורבותיו של חזונו של הרצל ימומש סוף סוף חזון הנביאים?

ימים יגידו מה יהיה, אבל בינתיים, מן הראוי לצקת מצבת שיש גדולה על פתחו של בית המשפט העליון בירושלים, ולכתוב עליה באותיות של קידוש לבנה:

פ"נ מדינת היהודים. בת 57 היתה במותה. ת.נ.צ.ב.ה.

יש גם רגעים כאלה

סיוון רהב מאיר מביאה את דבריה של תמר וייזר מתל אביב:

"בשבת הגיעו שוטרים לבית הכנסת שלנו. כמו בכל השבתות האחרונות, התפללנו ברחבה שמחוץ לבית הכנסת, מתגעגעים לטעמה של שבת לפני שהעולם השתגע. האמת היא שהתלבטתי אם לבוא לתפילה, ואז חשבתי שזו 'שבת בראשית' וראוי שאשמע את הפסוקים היפים האלה על בריאת העולם. התלבשתי, ארגנתי את הילדים ובאתי לעזרת הנשים המאולתרת.
 
 
אבל אז, רגע לפני שכל המשפחה ונער הבר מצווה הלכו, רגע לפני שהשוטרים עלו חזרה לניידת, קם הרב חיים איידלס, חסיד גור, ואמר לשוטרים: רבותיי, בבקשה תישארו איתנו עוד שתי דקות. אנחנו מבקשים להודות לכם מכל הלב שאתם שומרים עלינו, שאכפת לכם מאיתנו. תודה רבה! הוא החל למחוא כפיים, כל הקהל הצטרף אליו, והוא המשיך: בכל שבת אנחנו מברכים את חיילי צה"ל וכוחות הביטחון, והשבת אנחנו מבקשים לברך אתכם במיוחד.
 
תדמיינו שוטר ושוטרת, לצד מתפללים מכל המגזרים ורב אחד בספודיק, הכובע החסידי הגבוה, בעת התפילה: מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלוקינוּ מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם...
 
עוד רגע למוזיאון הקורונה".