- פרטים
-
קטגוריה: פרשת ואתחנן
-
פורסם בשבת, 17 אוקטובר 2020 20:11
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 1371
פרשת ואתחנן- מדוע אין עשרת הדיברות פותחים בבריאת העולם?
מאת: אהובה קליין
אחד הנושאים החשובים בפרשה :עשרת הדיברות:
"ותקרבון ותעמדון תחת ההר וההר בוער באש עד לב השמים חושך ענן וערפל: וידבר ה' אליכם מתוך האש קול דברים אתם שומעים ותמונה אינכם רואים זולתי קול ויגד לכם את—בריתו אשר ציוה אתכם לעשות עשרת הדברים ויכתבם על- שני לוחות אבנים ואותי ציוה ה' בעת ההיא ללמד אתכם חוקים ומשפטים לעשותכם אותם בארץ אשר אתם עוברים שמה לרשתה" [דברים ד,י"א-ט"ו]
השאלות הן:
א] מדוע משה מדגיש: כי עם ישראל לא ראה במעמד הר סיני תמונה, אלא קול?
ב] מדוע עשרת הדיברות אינם פותחים בבריאת העולם?
ג] מה הקשר בין שמירת מצוות התורה לבין ירושת הארץ?
התשובה לשאלה א]
על שאלה זו עונה האבן עזרא: אומנם דרכו של עולם שהקול אינו נראה בעין, אך במעמד הר סיני היה מצב מיוחד כפי שכתוב:"וכל העם רואים את הקולות"
אור החיים שואל : קשה להבין איך תמונה שבדרך כלל רואים - לא ראו ואילו את הקולות שרגילים לשמוע-ראו? והוא עונה: המלאך שהוא מייצג את הדיבור עצמו -היה מדבר עם כל אחד מבני ישראל והם היו רואים אותו, משה חשש שבני ישראל יחשבו שהם ראו את ה' בכבודו ובעצמו ,לכן הדגיש להם:"תמונה אינכם רואים"
התשובה לשאלה ב]
עשרת הדיברות אינם פותחים בבריאת העולם ,אלא:"אנוכי...אשר הוצאיתיך מארץ מצרים" ולא:"אנוכי...אשר בראתי השמים והארץ"
על כך אומר רבי יהודה הלוי בה"כוזרי":הרי את בריאת השמים והארץ לא ראו בני אדם,לעומת זאת יציאת מצרים הייתה לעיני בני ישראל שהיו בעת יציאתם ממצרים בסך- שישים ריבוא.
[שמות י"ב,ל"ז]
רבי זלמן סורוצקין בספרו:"אוזניים לתורה" לפרשת יתרו כותב:
"לא בא הקב"ה לספר בהר סיני לבני ישראל את כל עלילותיו מבריאת העולם ואילך, אלא לחזק את האמונה והאמון בדבריו, לפיכך לא הזכיר מבריאת העולם שלא ראו זאת בעצמם יוצאי מצרים ,שעיניהם ראו ולא זר וכמו שאמר בתחילת הפרשה[שמות י"ט,ד]:"אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים"
[הכוונה למכות מצרים שבני ישראל ראו במו עיניהם]
הרלב"ג[רבי לוי בן גרשון] אומר פירוש מעניין:התורה פותחת ביציאת מצרים – דבר שנעשה לעם ישראל בלבד, לעומת זאת בריאת העולם נעשתה למען כל האנושות.
רבי חזקיהו בן מנוח[ה"חיזקוני"] אומר: אם ה' היה פותח בבריאת העולם היו מתלוננים בני ישראל: הרי עשית זאת לכל שאר אומות העולם ומדוע תטיל רק עלינו את התורה ושמירת מצוותיה?
התשובה לשאלה ג]
ארץ ישראל נועדה לעם ישראל עוד מימי אברהם אבינו כפי שה' הבטיח לו:"כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה ולזרעך עד עולם"[בראשית י"ב, ט"ו]
אך, הארץ אינה מובטחת בכל מצב , אלא בתנאי שעם ישראל יקיים את המצוות- כפי שהתורה מבטיחה:"ושמעת ישראל ושמרת לעשות אשר ייטב לך ואשר תרבון מאד כאשר דיבר ה' אלוקי אבותיך- לך ארץ זבת חלב ודבש".
יהי רצון וכל עם ישראל יקיימו את מצוות התורה -הכוללות מצוות בין אדם למקום ומצוות בין אדם לחברו.
ובע"ה נזכה לראות בקרוב ממש את גאולת ישראל בכלל ובפרט. אמן ואמן.
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת ואתחנן
-
פורסם בשישי, 16 אוקטובר 2020 11:10
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 1211
פרשת ואתחנן-האם תחנוני משה הועילו? / מאת: אהובה קליין
הפרשה פותחת בתחנוני משה אל ה' בבקשה להיכנס לארץ הקודש, וכך נאמר בלשון הכתוב:
"ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמור: ה' אלוקים אתה החילות להראות את- עבדך את – גודלך ואת ידך החזקה, אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורתך?
אעברה- נא ואראה את – הארץ הטובה אשר בעבר הירדן ההר הטוב הזה והלבנון.." [דברים ג,כ"ג-כ"ה]
ותשובת ה' הייתה:"...רב לך, אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה עלה לראש הפסגה ושא עינך ימה וצפונה ותימנה ומזרחה וראה בעינך, כי לא תעבור את הירדן הזה.." [שם,ג,כ"ו-כ"ט]
השאלות הנשאלות כאן הן:
שאלה א: מדוע חפץ משה מאד להיכנס לארץ הקודש?
שאלה ב: באיזה אופן התחנן משה אל ה' על-מנת שימלא לו את בקשתו?
שאלה ג: מדוע משה מדגיש את נושא: הזמן: "בעת ההיא"?
שאלה ד: האם תחנוני משה הועילו?
התשובה לשאלה א: מעניין כי בשאלה זו דנה גם הגמרא:" מפני מה נתאווה משה להיכנס לארץ וכי לאכול מפריה הוא צריך? או לשבוע מטובה הוא צריך? אלא, כך אמר משה: הרבה מצוות נצטוו ישראל ואין מקיימין, אלא בארץ ישראל- אכנס לארץ ישראל כדי שיתקיימו כולן על ידי" [סוטה י"ד]
כוונת הגמרא: האם משה שהוא ברמה רוחנית כה גבוהה - זקוק לפירות ארץ ישראל כדי להירגע ולרומם את רוחו? אלא, מטרתו הייתה לקיים מצוות שאין אפשרות לקיימן בחוץ לארץ, אלא רק בארץ ישראל .
התשובה לשאלה ב: לפי מה שמסופר במדרש רבה לפרשת:" וזאת הברכה"- התפלל משה חמש מאות וחמש עשרה תפילות ואם נוסיף למניין אותיות אלה- את מניין אותיות הויה = 26- נגיע לסכום של 541= בגימטרייא-"ישראל"- מכאן לומדים: כי כאשר עם ישראל דבק באלוקים תפילתם-
מתקבלת במרומים,
חז"ל מוסיפים כי המילה :"ואתחנן" בגימטרייא- תפלה, שירה,- מכאן מסיקים -כי רצוי מאד שנתפלל מתוך שירה וזימרה , כפי שכתוב בתהילים:"כל עצמותי תאמרנה" [תהילים ל"ה,י]
ויש אומרים כי הדבר מרמז על: יד וראש- כלומר תפילין.
ויש דעה שאומרת: משה התפלל תפילה שהיה משוכנע שהיא לא תשוב ריקם,
הכוונה- לתפילת י"ג מידות של רחמים,
בתפילתו תחילה משבח את הקב"ה ורק אחר כך שוטח את תחנוניו, כפי שכתוב:"אתה החילות להראות את עבדך את גודלך" משה טוען כי הוא אמר תפילת י"ג מידות- שהרי הובטח לו שאינן שבות ריקם, כעת משה מבקש שאכן בקשות אלה תתממשנה .
אך מנגד, אלוקים נשבע למשה שלא יכניסו לארץ-
כפי שכתוב: " ויאמר ה' אל- משה ואל אהרון: יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל, לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם"
[במדבר כ, י"ב]
מסיבה זו ה' ביקש את משה להפסיק להוסיף עוד תפילות.
ומכאן ניתן ללמוד יסוד חשוב, כי יש ערך למילה ולשבועה וכאשר מבטיחים יש גם לקיים.
התשובה לשאלה ג: משה אומר:" בעת ההיא" - והוא מתכוון לתקופה בה התנהלו מלחמות ישראל נגד מלכי עבר הירדן המזרחי ולכן מאחר שמשה נלחם בסיחון – מלך האמורי ובעוג מלך הבשן- חשב שאולי-
" הותר הנדר" והוא יוכל להשתתף בכיבוש ארצות שבעה גויים - ממערב לירדן וזאת על פי הפתגם:
"המתחיל במצווה אומרים לו גמור"[ירושלמי פסחים: ה]
לכן משה כיוון תפילתו דווקא לזמן ההוא.
התשובה לשאלה ד: האם תחנוני משה הועילו:
על כך עונה:הצדיק רבי שמואל מסוכאצ'וב, בעל "שם משמואל": משה ביקש שתי בקשות:
א]לעבור את הירדן.
ב] לראות את ארץ ישראל ממערב לירדן,
על כך אמרו חז"ל: ש"תפילה עשתה מחצה" [ויקרא רבה י,ה] גם במקרה זה תפילתו הועילה רק לקבל מחצית הבקשה- לראות את הארץ הקדושה זכה, אבל לא זכה להיכנס אליה.
ומדוע ה' ביקש ממשה לא להוסיף להתפלל? התשובה לכך היא: כי מעתה המנהיגות הוטלה על יהושע ותפקידו של משה תם ולא היה ערך שמשה יכנס לארץ ויראה איך יהושע תלמידו ינהיג את העם.
לסכום: ניתן להסיק "אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם – אל ימנע עצמו מן הרחמים".[דברי הגמרא]
גם במצב של משה: אומנם ה' נשבע שלא יכנס לארץ וכבר נתמנה יהושע למנהיג, אך בזכות תחנוני משה- לפחות זכה במחצית המשאלה: לראות את ארץ ישראל!
