יהדות

איפה הראש נמצא?! - נקודה למחשבה

איפה הראש נמצא?!

נקודה למחשבה

הרב הגאון רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א

סח לי פעם מו"ר בעל 'משאת המלך' הגרש"מ דיסקין זצוק"ל: "איך אני יודע היכן 'מונח' האברך או הבחור שעומד לפניי? אני מדבר איתו במילי דעלמא, סתם שיחה ידידותית  על הא ועל דא. אם הוא 'מונח בלימוד'- נגיע מהר מאד לדבר על משהו לימודי. הוא ישאל שאלה, יזכיר נושא הלכתי, יגיד דבר תורה, ישתמש במונח תורתי, יסתובב סביב הלימוד"...

לכל אדם ישנם 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע ו365 יום בשנה.  סדר יומו של כל אחד מאיתנו מלא וגדוש בעיסוקים שונים, חלקם קודש, חלקם חול, חלקם סתמיים, חלקם בין קודש לחול.

ישנם יהודים רבים ששגרת חייהם דומה להפליא לשגרת חייהם של האחרים, אך ההבדל ביניהם נעוץ במה הם שמים במרכז. אחד עובד כל היום עד כלות גופו, אך גולת הכותרת של יומו הוא שעת הלימוד בערב. השני לומד את אותו השעה, אך מבחינתו, מדובר בעוד מטלה יומית בת שעה. הוא מבין שאי אפשר לחיות בלי תורה- אז הוא לומד. ישנו יהודי שלומד כל היום- אך הוא מחכה כבר לחצי שעה הלילית בה הוא קורא ספר מתח. חבירו קורא גם כן חצי שעה ביום בעיתון היומי, אך הוא עושה זאת רק כי הוא צריך קצת להתאוורר ולהחליף כוחות. שניהם לומדים את אותם השעות, אך ראובן 'מונח' בספר המתח, בעוד שמעון- מונח בסוגיות. וכן, הוא עושה גם את ה'מיעוט שיחה' היומי שלו, כדי שיהיה לו כח ללמוד גם מחר כל היום.

העולם מלא וגדוש, ברוך ה', ביהודים שכל ציר חייהם נע סביב תורה ומצוות, אך חלקם זכו שהתורה והמצוות הם העונג שלהם, רביעית הדם, מיצוי החלום האישי ופסגת השאיפות, בעוד שאחרים עושים את אותם הדברים בדיוק, אבל הנשמה שלהם נמצאת בנסיעה, בטיול, בחופשה או בתחביב.

קשה להסביר את זה למי שלא מבין. "מה הבעיה? אני מתפלל, לומד, מקיים מצוות, עושה כל מה שצריך". אבל מי שחי 'בתוכו'- מבין בדיוק שהמחשבות, החלומות והיכן שהמח והלב מרוכזים, היכן שטוב לך להיות, לעשות ולהרגיש- שם אתה נמצא באמת.

בריכוזי הלומדים ואברכי הכוללים, ישנם אלפי אברכים שהלימוד וחיי הרוחניות הם עיקר יומם. גם אם הם יתעסקו בכל מדוחי החיים, בגזירת הפרנסה, המשכנתא, התשלומים וה'מחיר למשתכן' שלהם או של ילדיהם, הראש שלהם נמצא בסוגיא והלב שלהם נמצא ב'פסוקי דזמרא', בהדלקת נר חנוכה ובאתרוג, בלימוד היומי עם הילדים או במחברת חידושי התורה וסיכומי הסוגיות שלהם. אך ישנם גם הרבה יהודים, שכלפי חוץ נראים כאנשי עסקים וסוחרים, אך המח והלב שלהם תפוס בעיקר בחלק הרוחני.

בעבר ערכתי כמה ספרים של יהודי מבארא פארק. לא הכרתיו אישית. הוא כתב ספר בענין מסויים שגם אני כתבתי עליו. התכתבנו, ואז הוא העביר לי, במשך מספר שנים, שטיקלאך תורה מסודרים על סדר המועדים, כדי ללטשם ולחדדם, להוסיף, להאיר ולהעיר בהם ולסדרם לספר. הייתי סמוך ובטוח שמדובר באחד מגדולי מרביצי התורה, למדן ותיק המכהן באחד מהיכלי התורה בארה"ב. בעיקר התכתבנו רבות, ובשיחות הטלפון עימו ניסינו לגשר על פערי האידיש ו'הלשון קודש'. ואז, ביום בהיר אחד, התנצל האיש ש'אתה יודע שאני ביזנעס- מן, איש עסקים. אין לי הרבה זמן ללמוד'...

נאלמתי דומייה. מסע בירורים קצר הוכיח שהאיש, חסיד סאטמר, נחשב לאדם אמיד, בערך בן גילי, שיש לו משרדי יוקרה ועסקים מסועפים. לכאורה, יהודי שטרוד על המחייה ועל הכלכלה. למעשה, תורתו עיקר ומלאכתו טפלה. אי אפשר בשום אופן לחדש חידושי תורה ברמה כה גבוהה ולהיכנס לעומקם של הסוגיות, כולל בסוגיות חמורות בסדר 'קדשים' ו'תמיד נשחט', בבקיאות מופלאה בעומקי ה'רייד' והלומדס', מבלי להיות שקוע כל כולו בתורה.

&&&

בפרשת השבוע אנו למדים שיעקב אבינו שב כדי ליטול פכים קטנים שהשאיר מאחוריו, ואמרו על כך חז"ל "מכאן לצדיקים שחביב עליהם ממונם יותר מגופם".

מרן הגאון רבי אהרן קוטלר זצוק"ל הצביע על דברי רש"י (בראשית נ, ה) והמדרש, ש"שנטל יעקב כל כסף וזהב שהביא מבית לבן ועשה אותו כרי, ואמר לעשו טול זה בשביל חלקך במערה". ובפרקי דרבי אליעזר (פרק לה) מובא שעשו לקח את כל הרכוש שיצחק הניח אחרי פטירתו ונתן ליעקב תמורתו את חלקו במערת המכפלה. יעקב, שסיכן את נפשו על פכין קטנים, נטל את כל כל חלק ירושתו מיצחק ונתן לעשו. הוא אסף את כל הכסף והזהב שהביא מבית לבן ומסרו לעשו, רק כדי שעשו לא ייקבר במערת המכפלה. הכל בטל ומבוטל אצל יעקב למול ענין רוחני. שם היה היה, שם הוא נמצא. זאת היתה שאיפתו וכל מאוויו. שום דבר בעולם לא היה שווה אצלו כשמדובר בענין רוחני.

ואצל עשו, מצביע מרן הגר"א קוטלר זצוק"ל (משנת רבי אהרן, עמוד ריא), מצינו בדיוק להיפך. חז"ל הקדושים (ב"ב טז, ב) מספרים שביום פטירת אברהם אבינו ע"ה עבר עשו חמש עבירות חמורות ביותר, ביניהם רציחה, כפירה בהשי"ת וכפירה  בתחיית המתים, וגם ביזוי הבכורה. ומה מוזכר בתורה מכל אותם מעשים חמורים? רק חטא אחד, "ויבז עשו את הבכורה". מדוע?

משום שסיבת כל חטאיו נבעה מכך שהעניינים הרוחניים לא נחשבו בעיניו כלל. דבר זה גרוע הוא בעיני התורה הקדושה אף יותר מהעבירות היותר חמורות והוא זה שגרם לו לזלזל בבכורה ולמוכרה ליעקב, תמורת נזיד עדשים. עשו פעל לעיתים פעולות טובות, אך מחשבותיו ושאיפותיו התמקדו בענייני העולם הזה ותאוותיו. כך הוא התדרדר לתהומות.

&&&&

הרבי רבי העניך מאלכסנדר זצוק"ל אמר: "מהו החילוק בין חכם לטיפש? החכם לפני כל דבר שהוא עושה, הוא חושב איפה הראש שלי עכשיו. אך הטיפש רק לאחר כל דבר שהוא עושה, הוא חושב, אוי, איפה היה הראש שלי… החכם חושב לפני התפילה לפני מי הולך הוא להתפלל, והטיפש חושב איפה היה הראש שלי בעת התפילה".

וסיפר בדרך מליצה: היה כסיל שביקש לעשות סדר בחייו, ולפני שהלך לישון לקח פתק ורשם שם כל מה שהוא צריך לזכור ולא לשכוח. הוא כתב ברשימתו שהבגדים מונחים סמוך לארון, והנעליים סמוך למיטה, והדבר האחרון שהיה כתוב ברשימה הוא, שהראש מונח על הכרית.

כשקם בבוקר למחרת היום לקח את הרשימה והתחיל לחפש דבר אחר דבר. הוא מצא את הבגדים סמוך לארון, את הנעליים גילה סמוך למיטתו, ובסוף הרשימה ראה שכתוב שהראש נמצא על הכרית, ובדק ולא מצא שם את הראש. ושאל בבהלה: "אבל איפה אני נמצא?"…

והנמשל ברור, נוגע גם לענייננו אנו. נגדיר לעצמנו, כבר בתחילת היום, מה חשוב לנו באמת בכל מהלך 24 השעות הקרובות. מה נצטרך לעשות, אך מה תהיה פסגת חלומותינו ושאיפותינו, מה יהיה העיקר ומה הטפל, היכן נעמיד את הדובדבן שבקצפת, מה הוא האמצעי, אך מהי המטרה והתכלית שלנו, לשמה קמנו היום בבוקר.