בזכות התורה ולומדיה - ינצל העולם - ברוכים השבים לזמן אלול
- פרטים
- קטגוריה: תלמוד תורה
- פורסם ברביעי, 04 ספטמבר 2024 16:11
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 29
בִּזְכוּת הַתּוֹרָה וְלוֹמְדֶיהָ- יִנָּצֵל הָעוֹלָם
ברוכים השבים ל'זמן אלול'
הרב הגאון רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א
נכון לחודש תמוז השנה, לפי האומדן הידוע, בעולם חיים כ-8.1 מיליארד בני אדם. העולם גדל בשנים האחרונות בקצב של 1.1% לשנה. העולם מורכב ממיליארדי נכרים, כאשר לפי האומדן שפורסם בערב ראש השנה התשפ"ד- חיים בעולם כ15.7 מליון יהודים. לדאבונינו, חלקם הגדול אינו שומר תורה ומצוות. כמה מתוכם עוסקים בעסק התורה הקדושה? לא יותר מכמה מאות אלפים.
וְהָאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אִלְמָלֵא תּוֹרָה לֹא נִתְקַיְּמוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר "אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי" (פסחים סח, ב). הוי אומר, העולם עומד על עסק התורה. אם רגע אחד לא ילמדו תורה בעולם, העולם ייחרב מיד, ללא זכות קיום בסיסית.
"לֹא יִפָּלֵא אֵפוֹא עַל הַמַּצָּב הַנּוֹכְחִי וְעַל הַצָּרוֹת הַנּוֹרָאוֹת שֶׁאָנוּ סוֹבְלִים, כִּי כָּל זֶה בָּא לָנוּ עַל עֲוֹן בִּטּוּל תּוֹרָה וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חָזָ"ל (שַׁבָּת ל"ב) שֶׁבְּעָווֹן בִּטּוּל תּוֹרָה חֶרֶב וּבִזָּה בָּא לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם חֶרֶב נֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית", וְהַתּוֹרָה נִקְרֵאת בְּרִית, שֶׁנֶּאֱמַר "אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי", וּמִמֵּילָא עַל יְדֵי בִּטּוּל תּוֹרָה נִתְמַעֲטָה הָאֱמוּנָה, וּמֵחִסָּרוֹן אֱמוּנָה בָּא מִמֵּילָא לְאָלָה וְכַחַשׁ וְכוּ' שע"ז אוֹמֵר הַנָּבִיא: "עַל כֵּן תֶּאֱבַל הָאָרֶץ וְאֻמְלַל כָּל יוֹשְׁבֵי בָּהּ", וְכֵן עַל יְדֵי זֶה שֶׁנִּתְמַעֵט לִמּוּד הַתּוֹרָה, נִתְמַעֲטָה גַּם כֵּן הַהַכָּרָה וְעֵרֶךְ גֹּדֶל הַמִּצְוָה שֶׁל הַחְזָקַת הַתּוֹרָה לְאֵלֶּה הֲתַלְמִידֵי הַחֲכָמִים הַמְּמַעֲטִים שֶׁהוֹתִיר לָנוּ ד' לִפְלֵטָה בְּגָלוּתֵנוּ הַמַּר הַזֶּה, הֵמָּה בְּנֵי הַיְּשִׁיבוֹת הַמּוּעָטִים הַסּוֹבְלִים דֹּחַק וְלַחַץ נוֹרָא. וְאָמְרוּ חָזָ"ל: "אִם רָאִיתָ עֲיָרוֹת שֶׁנִּתְלָשִׁין, דַּע שֶׁלֹּא הֶחֱזִיקוּ בִּשְׂכַר סוֹפְרִים וּבִשְׂכַר מִשְׁנָיוֹת". (חפץ חיים – אגרות ומאמרים סימן כח).
אנחנו, הקומץ הקטן- יחסית שלומד תורה, מחזיקים את העולם. מויישי, ילד חינני בן שבע, שיושב כעת במודיעין עילית ולומד חומש, מחזיק על כתפיו חמישית מאוכלוסיית סינגפור. שמעון, בן ישיבה צעיר אחד מירושלים, שהתחיל השבוע 'שנים אוחזין'- נושא על גבו חצי מליון איש מבוליביה, ור' יעקב ישראל, אברך בכולל האברכים בחיפה, דואג שחצי מליון אמריקאיים יחיו עכשיו. כל המאורעות, הצרות והאסונות, וגם כל הטובות והנפלאות, החסדים והניסים, קובע לנו הסב"ק החפץ חיים זי"ע, באים בגלל עסק התורה. ככל שנרבה יותר תורה בעולם, כך יהיה טוב יותר. ככל שנמעיט בה, כך יהיה להיפך. הדברים כתובים בחז"ל ובכל ספרי הקדמונים, כידוע לכולנו.
וכשמלך העולם יישב על כסא דין ויעבור לכסא רחמים, כדי לבדוק ולהחליט על גורל הבריאה בראש השנה הקרב, העולם כולו תלוי בברית לימוד התורה הקדושה. גורל כל הנבראים, גורל האומה היהודית, גורל מלחמת ישראל- ישמעאל, השבויים ואלפי העקורים, וכן, גורלנו האישי שלנו. האחריות המוטלת על כתפינו, לומדי התורה, היא אחריות אישית על למעלה משמונה מיליארדי בני אדם!
&&&&
סח הגר"א מן שליט"א: "בערב ראש חודש אלול שאלתי את רבינו שר התורה מרן הגר"ח קניבסקי זצוק"ל, שאני צריך לדבר לפני הצבור לפני תפילת יום כיפור קטן. מה לומר?
השיבני מרן הגר"ח זיע"א: "תאמר שלימוד התורה של חודש האלול, זו ההכנה ליום דין ראש השנה".
יהודי נכנס לרבינו רבי חיים זצוק"ל ושאל: "היום כבר י"ד באלול ועוד לא זז בפנימיותי כלום לקראת ראש השנה. מה יהיה, מה העצה?".
"ללמוד", השיב לו מרן זי"ע. "ללמוד"...
ב'תשעת הימים' האחרון נפטר לבית עולמו הבחור המופלא צבי פליגלמן זצוק"ל. צביקה היה בן 53, אך כל ימיו היה בחור בישיבת 'קול תורה'. מדוכא ביסורים, בקושי נותרו איברים פעילים בגופו. ישוב היה עשרות שנים בכסא גלגלים ודיבורו היה קשה עליו. עשרות שנים היה צביקה אחד מאבני היסוד של 'קול תורה'. בחורים למדו בישיבה, התארסו ונישאו, הקימו בתים, גדלו לאברכים ובהמשך התעלו למרביצי תורה ויראה, וצביקה נשאר על משמרתו, לומד בישיבה עם חברותות, עשרות שנים ברציפות, ללא הפוגה, בעמל התורה בלתי פוסק ובשמחה עצומה ותמידית, שמחה מתפרצת. מכתיב בדיבורו המסורבל מערכות של חידושי תורה לחברותות שלו, ומדפיס את חידושיו בקבצי וספרי 'ארץ הצבי'. השתתפתי בתוגה בהלוויתו, שיצאה מישיבת 'קול תורה'. קשה לתאר את הבכיות העצומות של בחורים צעירים, שצביקה, שכל גופו היה מלא וגדוש ביסורים, רומם את רוחם ונשמתם.
בביתו של רבי צביקה פליגלמן זצ"ל נערך כינוס חודשי, אליו הגיעו בוגרי הישיבה, אברכים ובחורים, שם דיבר בכל חודש רב אחר. הגיעו לשם רבים מגדולי התורה ואישי המוסר, וכל שיחותיהם ושיעוריהם הודפסו בקבצי 'בית ועד', שצביקה עמל ויגע שייכתבו, ייערכו ויודפסו.
הנה קטע מ'בית ועד' חלק ט': "הגר"י גלינסקי זצ"ל מרגלא בפומיה לספר מה ששמע מאביו, שבכל שנה בחודש אלול היה ה"חפץ חיים" מעורר רבות על לימוד התורה כהכנה לראש השנה, ואף היה דורש לציבור שידמו לעצמם, שהנה אתרוג מהודר שווה חמש מאות דולר (בזמנו לא היו אתרוגים כל כך שכיחים באירופה הקרה, ובכל עיר היו אתרוגים בודדים, ובעירם היו רק חמישה או שישה אתרוגים לכל בית הכנסת, ומחירו של אתרוג מהודר היה שווה בערך חמש מאות דולר), ובאתרוג יש מצות עשה אחת של "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר". ואילו בלימוד התורה, על כל מילה יש מצות עשה, והיינו חמש מאות דולר. והחפץ חיים אמר על עצמו, שהוא בדק ומצא שבדקה אפשר לומר מאתיים מילים, הרי מאתיים אתרוגים כפול חמש מאות דולר. בשעה יש שישים דקות, סך הכל שנים עשר אלף אתרוגים, שכל אחד שווה חמש מאות דולר, ואם כן איך אפשר שלא ללמוד. ואמר, שלכן דורשים מהאדם שכל חמש דקות פנויות שיש לו באלול, ינצלם ללימוד התורה, משום שכל רגע פנוי, זה עוד כמה אתרוגים!".
ואכן, הגה"צ רבי שלום שכנא זאהן זצ"ל, עורר מדי חודש אלול בערב ראש השנה את מה ששמע מרבינו ה'חפץ חיים', בימים הספורים בהם זכה לשהות במחיצתו בראדין, שהעצה הטובה ביותר לזכות בדין היא על ידי עמל התורה. "הזוכה בשמים לתואר עמל בתורה", אמר ה'חפץ חיים', "יש לו 'פרוטקציה' מיוחדת בעת המשפט. דנים אותו בקבוצה נפרדת, וכל מעשיו נדונים לפי הסתכלות זו, בקטגוריה של 'עמל בתורה".
הגאון רבי אליקים שלזינגר, ראש ישיבת הרמה בלונדון, סיפר ("הדור והתקופה", עמ' מ"ט) שפעם בחודש אלול שאל אותו רבינו ה"חזון איש" זי"ע איך עבודת האלול, וענה לו שהוא לומד קצת מוסר. השיב לו החזו"א: "אני לומד יותר גמרא!".
בדרשתו ביום א' דסליחות דרש כ"ק האדמו"ר בעל ה'דברי יציב' מצאנז זצוק"ל דרשה נוקבת, בה נשא דברים כדורבנות על החיוב להיות שקועים רק בלימוד בימים אלו, וכך אמר: "הַגַּם שֶׁמּוּבָא בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבִּימֵי הָרַחֲמִים וְהָרָצוֹן הָעִקָּר הוּא לַעֲסֹק בַּתְּפִלָּה- מֻחְלָט וּבָרוּר אֶצְלִי שֶׁלֹּא נֶאֶמְרוּ הַדְּבָרִים אֶלָּא לְאֵלּוּ שֶׁבְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה יָשְׁבוּ עַל הַתּוֹרָה וְהָעֲבוֹדָה וּבַיָּמִים הַקְּדוֹשִׁים בָּאוּ לַחֲשֹׁב חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם וְהִתְבּוֹדְדוּ בֵּינָם לְבֵין עַצְמָם וְעָסְקוּ יוֹתֵר בִּדְבֵקוּת וּבִתְפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת, אֲבָל לַאֲנָשִׁים כְּעֶרְכֵּנוּ, שֶׁכָּל כָּךְ מְמַעֲטִים בְּלִמּוּד בְּמֶשֶׁךְ יְמוֹת הַשָּׁנָה וְהַרְבֵּה חָסַרְנוּ מִלִּלְמֹד בָּהּ, אַדְּרַבָּה יֵשׁ לָנוּ לַעֲסֹק בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְעָלֵינוּ לְהִשְׁתַּדֵּל וּלְהַשְׁלִים זֹאת וְלַעֲסֹק בְּיָמִים אֵלּוּ רַק בְּדִבְרֵי תּוֹרָה יוֹמָם וְלַיְלָה וּמִנֵּהּ לֹא תָּזוּעַ. וְהַתְּשׁוּבָה הָרִאשׁוֹנָה הִיא לִרְצוֹת וּלְפַיֵּס אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי אֵין יִשְׂרָאֵל נִגְאָלִין אֶלָּא בִּזְכוּת הַתּוֹרָה".
החיבור הראשוני לתורה מתחיל בעצם הלימוד. ללמוד, לעיין, לעמול ולחשוב. ללמוד ברציפות, ובעיקר, בהתמסרות מוחלטת. כעת, כשאנו לומדים, הבה ניצוק את התוכן העמוק והקשר שלנו אל נותן התורה. אנו לומדים תורה, כי זהו רצון מלך העולם. אנו משקיעים את כל כוחותינו ב'ספר החוקים' שלו, לדעת את רצונותיו ואת תפקידנו, כעבדיו, בעולם. וכשאנו לומדים את תורתו של המלך ית"ש, רוצים לדעת ולהבין את חוקיו, מצוותיו ומשפטיו- אין הכנה טובה יותר מכך להמלכת ה' מלכנו עלינו בראש השנה.
'זמן אלול' נפלא ומרומם לכולנו!!
{פורסם ביתד נאמן}