- פרטים
-
קטגוריה: פרשת בחוקותי
-
פורסם בראשון, 18 אוקטובר 2020 10:16
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 1150
מתכון שלום אמיתי
/ שיר מאת: אהובה קליין(c)
הוא בן מלך
השלום בעיניו ערך
תר אחריו שנים
מתייעץ בקרובים ורחוקים.
לעיתים חוצה יבשות
מבקר בארמונות ומלכויות
שב ובאמתחתו עצות אחיתופל
מאפילות עיניו כעשן אופל.
לפתע נופל האסימון
לעיניו מתגלה המטמון
מעיין בספר הספרים
אליו ניבטות המילים.
מתכון לשלום בטוח
לא בחיל ולא בכוח
דבקות בעץ החיים
קיום חוקים ומשפטים.
אזי השלווה תשרור בארצנו
ממש כבימי שלמה מלכנו
לא עוד אלימות בתוכנו
יונה ועלה זית מנת חלקינו.
הערה: השיר בהשראת פרשת בחוקותי
[חומש ויקרא]
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת בחוקותי
-
פורסם בשבת, 17 אוקטובר 2020 19:19
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 1191
פרשת בחוקותי: הדרך למציאת האושר האמיתי- כיצד?/ מאת: אהובה קליין.
פרשת בחוקותי פותחת בפסוקים הבאים:
"אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם ונתתי גשמיכם בעיתם ונתנה הארץ יבולה, ועץ השדה ייתן פריו, והשיג לכם דיש את - בציר, ובציר ישיג את- זרע ואכלתם לחמכם לשובע וישבתם לבטח בארצכם ונתתי שלום בארץ..." [ויקרא כ"ו,ג-ו]
בהמשך מתוארים העונשים- במידה ועם ישראל לא יקיים את מצוות התורה:
"ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל- המצוות האלה ואם בחוקותיי תמאסו ואם את משפטיי תגעל אתכם ,לבלתי עשות את כל מצוותיי,להפרכם את בריתי אף אני אעשה זאת לכם, והפקדתי עליכם בהלה, את השחפת ואת הקדחת מכלות עיניים ומדיבות נפש, וזרעתם לריק זרעכם ואכלהו אויבכם..."
תוך כדי התבוננות מעמיקה בכתובים- מתעוררות כמה שאלות:
א] מדוע התורה מדגישה את עניין ההליכה:"אם בחוקותיי תלכו?
ב]האם נכון להגיד כי- התורה מצמצמת בתיאור הברכות ומנגד מרחיבה בתיאור הקללות?
ג] האם ישנו קשר בין:"ואכלתם לחמכם לשובע ובין:"וישבתם לבטח בארצכם"? [ויקרא כ"ו,ה]
ד] מהו המתכון למציאת האושר האמיתי?
התשובה לשאלה א]
"אם בחוקותיי תלכו"- על כך אומר: האדמו"ר רבי יצחק מאיר מגור בעל: "חידושי הרי"ם:
התורה באה ללמדנו- כי כל יהודי חייב להיות בתנועה מתמדת – על מנת להצליח ולקדם את מדרגתו הרוחנית וימנע מעמידה ממושכת באותו מקום זמן רב- שמא דבר זה יגרום לו,חלילה, נסיגה.
ומוסיף על כך האדמו"ר רבי משה מקוברין: במסכת מכות [י,ע"ב]:"בדרך שאדם רוצה לילך בה- מוליכין אותו" מכאן המסקנה- כי יש לשאוף ללכת ולהמשיך בהליכה הרוחנית- כי בדרך שאדם ישאף להגיע - לשם מוליכים אותו. רש"י אומר: כי הכוונה שיהיו עמלים בתורה.
לפי רבי משה אליקים מקוז'ניץ: אין הכוונה רק ללמוד תורה, אלא לנהל את כל החיים ברוח התורה, לדוגמא: אדם העוסק במסחר, נזהר מלהונות בני אדם- גם בדרך זו עמל בתורה- כי מקיים את המצוות בפועל.
במסכת אבות נאמר: "בתורה אתה עמל"- אדם חייב לשאוף כי כל עמלו במהלך חייו יתנהלו על פי התורה הקדושה.
התשובה לשאלה ב]
האבן עזרא עונה על שאלה זו בצורה מעניינת:"רייקי מוח אמרו, כי הקללות רבות מהברכות: ולא אמרו אמת, אלא הברכות נאמרו בכללות [בניסוח כללי ללא כניסה לפרטים,] ואילו הקללות נאמרו בפרטות [בפירוט רב]- לירא ולהפחיד השומעים".
כלומר הקללות נאמרו באריכות כדי להפחיד את העם.
התשובה לשאלה ג]
על כך עונה רבי יעקב צבי מקלנבורג - בעל "הכתב והקבלה":
ישנו קשר הדוק בין שתי הברכות,כי בזמן שאדם נתקל במצב של עניות וחוסר פרנסה, בלית ברירה נאלץ לעזוב את הארץ ולנדוד לארצות רחוקות בדומה לאברהם שירד מצרימה בזמן הרעב, כמו שכתוב:"ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם- כי כבד הרעב בארץ" [בראשית י"ב,י]
וכך התרחש אצל יצחק:"ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם וילך יצחק אל אבימלך מלך פלשתי גררה" [בראשית כ"ו,א]
בדומה לכך קרה ליעקב ובניו אשר ירדו למצרים:"ויקם יעקב מבאר שבע ויישאו בני ישראל את- יעקב אביהם ואת- טפם ואת נשיהם בעגלות אשר שלח פרעה לשאת אותו וייקחו את מקניהם ואת רכושם אשר רכשו בארץ כנען ויבואו מצרימה יעקב וכל זרעו איתו,בניו ובני בניו אתו, בנותיו ובנות בניו וכל זרעו הביא איתו מצרימה" [בראשית מ"ו,ה-ח]
לכן הקב"ה מבטיח לעם ישראל הבטחה כפולה:ראשית: "ואכלתם לחמכם לשובע" –כלומר הפרנסה תמצא בשפע.
שנית:"וישבתם לבטח בארצכם" כתוצאה מהמצב הכלכלי הטוב, לא יזדקק היהודי לרדת לארצות זרות על מנת לפרנס את בני ביתו.
האבן- עזרא טוען משהו דומה:הוא מזכיר מצב יותר קדום: "וישבתם לבטח בארצכם"
הכוונה שלא יהיה שוב מצב שיאלצו לרדת מארץ ישראל בזמן רעב, כפי שהיה בימי קין ובעבור חטאו נענש בשתי קללות:"כי תעבוד את האדמה, לא תוסף תת כוחה לך: נע ונד תהיה בארץ" [בראשית ד,י"ב]
התשובה לשאלה ד]
מתוך כל האמור לעיל, ניתן ללמוד כי כדי שאדם ישיג את אושרו הנכסף, עליו לפעול:
להתמיד בהליכה במטרה להגיע למדרגה גבוהה, לקיים את מצוות התורה הלכה למעשה ,לחיות ברוח של קדושה- אזי
יפתחו בפניו: שערי שלום, בטחון, פרנסה ,רגיעה ואושר אמיתי. יהי רצון ועם ישראל יתמיד בקיום מצוות התורה ויתאחד כאיש אחד בלב אחד והישועה לא תאחר לבוא ובע"ה נתפלל לקב"ה שיהפוך יגון לשמחה- כדברי דוד המלך:"הפכת מספדי למחול לי, פיתחת שקי ותאזרני שמחה" [תהילים ל,י"ב]
וכך עם ישראל יגיע , בסייעתא דשמיא- למצב האידיאלי של ישיבה ללא מורא בארץ ישראל הפרנסה תהיה מצויה בשפע,
והשמחה והאושר תהיה נחלת הכלל.
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת בחוקותי
-
פורסם בשבת, 17 אוקטובר 2020 19:08
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 1274
חוקים ואושר / שיר מאת: אהובה קליין (c)
חוקי אלוקים נגד עיניו
טבועים בכל רמ"ח אבריו
גם אם נשגבים מבינתו
נחוש לקיימם באהבתו.
אז תיתן הארץ יבולה
תפרח תשגשג כל נחלה
לא עוד צער ומחלה
בגיא בהר ששון וצהלה.
השמים יוריקו ברכות כמטר
לא תהי עוד נהירה לניכר
איש לרעהו יאמר חזק
יגיע לאושר בצעדי ענק.
הערה: השיר בהשראת פרשת בחוקותיי [חומש ויקרא]
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת בחוקותי
-
פורסם בשישי, 16 אוקטובר 2020 10:49
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 1214
פרשת בהר בחוקותי- הנושא המשותף/ מאת: אהובה קליין
תוך כדי התבוננות בשתי הפרשות המחוברות: בהר בחוקותי
מתעוררת השאלה:
מדוע התוכחה הקשה:"וכשלו איש באחיו כמפני חרב ורודף אין" [ויקרא כ"ו ל"ז] המופיעה בפרשת בחוקותי- נקראת עם פרשת בהר- מה הסיבה לצירוף שתי הפרשיות?
על כך כמה טעמים:
א] לפי דעת חז"ל, עזרא הסופר תיקן כי יש לקרוא את הקללות המופיעות בפרשת בחוקותיי- לפני חג מתן תורה היות וחג השבועות הוא יום הדין לפירות ולאילנות [ר"ה א,ב] כדי "שתכלה שנה וקללותיה" ואין זה נאה לקרוא את נושא התוכחה ביום שהעולם נידון בו.
ב] משום ששתי הפרשות הן קצרות ועל מנת שיספיקו לקרוא את כל התורה כולה במשך שנה אחת שלמה, נוהגים לצרף כמה פרשות,פעמים אין מנוס מחיבורן.
ג] צרוף שתי פרשות אלה, מוכיח על הנושא המשותף המרכזי והוא- שנת השמיטה, מעניין שבתחילת פרשת בהר- המצווה הזו מופיעה מפורשת,
אך בהמשך היא נסתרת ונרמזת- בדברי חז"ל ופרשת בחוקותי מתארת את הגמול לשומרי מצוות השמיטה- שכר עבור שמירתה ותוכחה על אי שמירתה
כפי שהתורה מציינת:" אז תרצה הארץ את שבתותיה.. ואתם בארץ אויבכם"
מהי מצוות השמיטה?
מצוות השמיטה מופיעה בברור בפתיחת פרשת בהר:"וידבר ה' אל- משה בהר סיני לאמור: דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם כי תבואו אל הארץ אשר אנוכי נותן לכם ושבתה הארץ שבת לה' שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך ואספת את תבואתה ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ שבת לה'..." [ויקרא כ"ה,א-ד]
רש"י אומר: כי מטרת שנת השמיטה היא - לכבוד ה' ולא למען טובת האדמה ,או האדם.
רבי שמואל לוצאטו סובר: כי קיים מכנה משותף בין מצוות שמיטה לבין מצוות שמירת השבת המופיעה בסוף פרשת בהר [כ"ו,ב] כשם שמצוות שמירת השבת מוכיחה כי עם ישראל הוא עם קדוש לה'- בדומה לכך מצוות השמיטה מוכיחה- כי ארץ ישראל מקודשת בהשוואה ליתר הארצות ולכן נגזרה עליה מנוחה בשנה השביעית, בדומה לבורא עולם ששבת ביום השביעי ממלאכה בתום ששת ימי בריאת העולם.
על שום מה באה התוכחה ?
א] התוכחה באה על ביטול תורה.
ב] על חוסר עמל בתורה, אדם שאינו עמל בתורה אין התורה מתקיימת בו- כי אין לתורה קיום ללא עמל: "אין התורה מתקיימת, אלא במי שממית עצמו עליה [ברכות ס"ג] .ללא עמל אט, אט האדם יתנתק מהתורה ויכנס חלילה למצב התוכחה.
ג] אי שמירת מצוות השמיטה- אם אדם אינו מקיים את שמיטת הארץ ולימוד התורה ממילא הוא נגרר לעשיית עברות נוספות ומכאן דרכו סלולה למצב התוכחה.
משמעות התוכחה
"וכשלו איש בעוון אחיו..."
לפי דעת חז"ל הכוונה – "איש בעוון אחיו" אדם נענש לא רק על חטאיו ,אלא גם על חטא חברו- כי עם ישראל הם כגוף אחד וערבים זה לזה, הרי במעמד הר סיני קבלו את התורה כאיש אחד בלב אחד- כולם היו ערבים לכולם. המסקנה
עם ישראל נמצא בימים אלה במצב לא קל מכל הבחינות-לכן עליו לשאוף ללכת בדרך התורה ולהתאחד- התוצאה אינה דמיונית היא כתובה בפרשה:
"ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא--- תעבור בארצכם..." [ויקרא כ"ו,ו] על מנת להגיע לברכה זו- עלינו לזכור כי אנו ערבים זה לזה ועלינו לעזור איש לאחיו הן מבחינה גשמית והן מבחינה רוחנית.
בכך בע"ה נקרב את הגאולה במהרה .אמן ואמן.
