- פרטים
-
קטגוריה: פרשת בראשית
-
פורסם בשישי, 24 אוקטובר 2025 12:19
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 90
מַתִּיר אֲסוּרִים
מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©
מַעֲשֶׂה בְּכַמָּה אֲסִירִים
עַל סִבְלָם הָיוּ מְשׂוֹחֲחִים .
תָּרוּ אַחַר אוֹר בָּאֲפֵלָה
אֵימָה עֲלֵיהֶם נָפְלָה.
הָאֶחָד עַל הָאֲדָמָה יוֹשֵׁב
עַל פִּתְרוֹן שִׁחְרוּר חוֹשֵׁב
הַשֵּׁנִי מוֹחֶה בְּעֶצֶב דִּמְעָה
תָּר בִּכְאֵב אַחַר יְשׁוּעָה.
חֲבֵרוֹ מַעֲלֶה זִכְרוֹנוֹת
יָמִים טוֹבִים וַחֲלוֹמוֹת
הַיֵּאוּשׁ גּוֹבֵר עָלָיו
לְרֶגַע עוֹצֵם עֵינָיו.
לְפֶתַע הֵחֵל לוֹחֵשׁ מִלִּים
נִזְכָּר בַּאֲבוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים
כִּי לָה' הָיוּ מִתְפַּלְּלִים
בְּעֶזְרָתוֹ כְּהֶרֶף עַיִן נוֹשָׁעִים.
חִישׁ הִצְטָרְפוּ הָאֲסִירִים
לִתְפִלּוֹת בִּבְכִי תַּמְרוּרִים
לְפֶתַע רָאוּ אוֹת מִשָּׁמַיִם
יוֹצְאִים לַחָופְשִׁי שְׂמֵחִים כִּפְלַיִם.
הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית וְהַהַפְטָרָה: בִּישַׁעְיָהוּ[ מ"ב]
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת בראשית
-
פורסם בשישי, 24 אוקטובר 2025 12:18
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 104
פרשת בראשית - כוח הדיבור עד היכן?
מאת: אהובה קליין.
פרשת בראשית היא הראשונה הפותחת את חומש בראשית - הראשון מתוך חמישה חומשי התורה.
ספר זה – נקרא גם בשם ספר הישר - על שם אבותינו: אברהם יצחק ויעקב שנקראו: ישרים כמו שכתוב: "תמות נפשי מות ישרים" ומדוע אפילו בלעם קרא לאבותינו בשם ישרים כפי שמתבטא בשירת "האזינו"- "הצור תמים פועלו... צדיק וישר הוא" ?
התשובה , כי התורה באה לתת צידוק הדין של ה' על חורבן בית שני, לפי שבאותה תקופה היו הרבה צדיקים וגדולי תורה, אך לא היו ישרים, הם פעלו מתוך שנאת חינם ודבר זה אינו נסבל אצל הקב"ה, השואף לאהבת חינם בין הבריות , לכן נחרב המקדש השני.
לעומתם אבותינו: אברהם, יצחק ויעקב היו ישרים בנוסף על היותם אוהבי ה' וגם צדיקים, הם היו אוהבי בריות והתייחסו אליהם בכבוד כולל אל עובדי אלילים גויים ואומות העולם, כדוגמת: אברהם אבינו שהתפלל על אנשי סדום ועמורה ,למרות שלא אהב את התנהגותם ומעשיהם, לכן נקרא ספר בראשית שהוא ספר הבריאה - ספר הישר משום מעשה אבותינו [על פי העמק דבר]
בתחילת הפרשה אנו קוראים על סדר בריאת העולם כפי שכתוב:
" בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹקִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל־פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹקִים, מְרַחֶפֶת עַל־פְּנֵי הַמָּיִם. וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי ־ אוֹר. וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת הָאוֹר, כִּי ־ טוֹב; וַיַּבְדֵּל אֱלֹקִים, בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ. וַיִּקְרָא אֱלֹקִים לָאוֹר יוֹם, וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה; וַיְהִי ־ עֶרֶב וַיְהִי ־ בֹקֶר, יוֹם אֶחָד.
וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים, יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם, וִיהִי מַבְדִּיל, בֵּין מַיִם לָמָיִם. וַיַּעַשׂ אֱלֹקִים, אֶת ־ הָרָקִיעַ, וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ, וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ; וַיְהִי ־ כֵן. וַיִּקְרָא אֱלֹקִים לָרָקִיעַ, שָׁמָיִם; וַיְהִי ־ עֶרֶב וַיְהִי ־ בֹקֶר, יוֹם שֵׁנִי" [בראשית, א', א'- ח'].
בהמשך אחד הנושאים בפרשה: רצח הבל על ידי קין. כנאמר: "וַיֹּאמֶר קַיִן, אֶל הֶבֶל אָחִיו; וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה, וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ". [בראשית ד', ח']
בהפטרה אנו קוראים מתוך ספר ישעיהו את דברי הנביא,
להלן קטע מדבריו: "כֹּה אָמַר הָאֵל ה’, בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְנוֹטֵיהֶם, רֹקַע הָאָרֶץ, וְצֶאֱצָאֶיהָ; נֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ, וְרוּחַ לַהֹלְכִים בָּהּ. אֲנִי ה’ קְרָאתִיךָ בְצֶדֶק, וְאַחְזֵק בְּיָדֶךָ; וְאֶצָּרְךָ, וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם--לְאוֹר גּוֹיִם. לִפְקֹחַ, עֵינַיִם עִוְרוֹת; לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר, מִבֵּית כֶּלֶא יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ. אֲנִי ה’, הוּא שְׁמִי; וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן, וּתְהִלָּתִי לַפְּסִילִים. הָרִאשֹׁנוֹת, הִנֵּה בָאוּ; וַחֲדָשׁוֹת אֲנִי מַגִּיד, בְּטֶרֶם תִּצְמַחְנָה אַשְׁמִיעַ אֶתְכֶם".
[ישעיהו מ"ב, ה'- י']
השאלות הן:
א] מאין לומדים כי ישנה חשיבות גדולה לכוח הדיבור?
ב] מה אמר קין להבל בהיותם בשדה?
ג] מאין כי רק אלוקים יכול להוציא אסיר לחופשי?
תשובות.
החשיבות הגדולה של כוח הדיבור אצל האדם.
במסכת אבות נאמר: "בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר? וַהֲלֹא בְּמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת! אֶלָּא לְהִפָּרַע מִן הָרְשָׁעִים,
שֶׁמְּאַבְּדִין אֶת הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת;
וְלִתֵּן שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים,
שֶׁמְּקַייְּמִין אֶת הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת"
רש"י שואל: העולם היה יכול להיברא במאמר אחד-? והכוונה שה' ברא את העולם באמצעות הדיבור ומדוע נברא בעשרה מאמרות?
תשובתו: בתחילת הפרשה נאמר תשע פעמים: " וַיֹּאמֶר" ואילו המילה :"בראשית: גם נחשבת –למאמר, לפי שנאמר:
"בִּדְבַר ה’, שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ"[תהלים ל"ג, ו'] ה' ברא את כל הבריאה בדיבור, מכאן שהרשעים מאבדים את העולם הזה שנברא בעשרה מאמרות - על ידי רוע מעשיהם ומידת הדין עתידה להיפרע מהם ואילו הצדיקים יקבלו שכר טוב על מעשיהם הטובים בעולם – שנברא בעשרה מאמרות.
מכאן נלמד - כי אדם חייב לחסום את פיו שמא יעסוק בלשון הרע – או בקללות והעלבות את הזולת-ומהדיבור השלילי מגיעים ,חלילה למעשים נוראים!
הדיבור של קין והשפעתו הרעה על מעשיו.
נאמר: "וַיֹּאמֶר קַיִן, אֶל הֶבֶל אָחִיו; וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה"
אך לא כתוב מה אמר קין להבל?
רש"י עונה: נכנס אתו בדברי ריב כהכנה להריגתו.
האגדה מספרת: ביום ארבע עשר בניסן, אמר האדם הראשון : בליל זה עתידים ישראל להקריב קורבנות פסחים בבית המקדש בירושלים ויגרמו שמחה לה', לכן בניי: הקריבו גם אתם לה' קורבנות כדי שתהיו מקובלים לפניו.
הם חיפשו ומצאו ללכת אל הר המוריה. מקום שם עתידה להיבנות ירושלים ושם עתיד לעמוד המזבח בבית הבחירה.
הבל הביא ממיטב בכורות צאנו ואילו קין ערך תחילה משתה לעצמו ומהשארית של הסעודה הביא- שיבולים שנקלו על זרע פשתן- שהם פסולת ,בזמן שה' קיבל את מנחת הבל- את מנחת קין ה' לא קיבל.
הדבר גרם לקין לקנאה – ניגש אל הבל ועמר לו: "הבה נחלק בינינו את העולם" מאחר והייתה הסכמה מצד הבל, לקח קין את האדמה לעובדה. ולהבל נתן את כל הצאן והבקר, אך הזהירו שלא ייגש לשטח שלו, קין עבד את האדמה והבל היה רועה את הצאן בשדה. התחיל קין לריב עם הבל ואמר לו: "ברח אחי עוף אל השמים כי אין לך ולצאן מקום על הארץ. אדמה זו שעתה עומד עליה עם הצאן - שייכת לי !
ומי נתן לך רשות וגם לצאנך לדרוך עליה והצמר שאתה לובש שייך לי! הסר את בגד הצמר מעליך. וכך הריב הלך והתחזק עד שהבל ברח וקין רדף אחריו,,, לבסוף קין רצח את הבל.
ניתן לראות- כי הכול החל בדיבור ומשם זה הגיע לרצח!
על זה נאמר: "שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁו"ֹ.[משלי, כ"א, כ"ג]
רק אלוקים יכול להוציא את האסירים לחופשי.
על פי הפרשה אנחנו לומדים כי רק הקב"ה שברא את כל העולם הוא שולט על כל הבריאה -על פני כל תבל, על היום ועל הלילה ועל כל פרט ופרט ,אפילו הקטן ביותר שלא נראה לעין האדם.
לכן אומר ישעיהו הנביא:
"כֹּה אָמַר הָאֵל ה’, בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְנוֹטֵיהֶם, רֹקַע הָאָרֶץ, וְצֶאֱצָאֶיהָ; נֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ, וְרוּחַ לַהֹלְכִים בָּהּ".
בהמשך הוא אומר: "לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר, מִבֵּית כֶּלֶא יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ"
מכאן המסקנה: כי גם את האסיר ה' מוציא לחופשי מבית האסורים- ואילו השופט עושה את רצון ה' בלבד!
לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי גם החטופים שהשתחררו לאחרונה מהמנהרות - הדבר נעשה בשליטת אלוקים בלבד. ועל ידי שליחי ה'.. ולא בגלל ההפגנות בכבישים ושנאת חינם. ולא בעבור מילות גנאי ואיומים.
ההוכחה: בברכות השחר אנו מברכים: "ברוך אתה .ה' ..מתיר אסורים",
יפים וחשובים דברי דוד המלך:" לַיהוָה הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ".
בנוגע לכוח הדיבור – על פי חז"ל: חייב אדם לחשוב מה ברצונו להגיד- כי "ברית כרותה לשפתיים" המילים כה עוצמתיות -ההוכחה שה' ברא את העולם בעשרה מאמרות!
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת בראשית
-
פורסם בשבת, 26 אוקטובר 2024 16:57
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 754
פרשת בראשית - השבת - מעלותיה ליהודים וארץ ישראל.
מאת: אהובה קליין.
חומש בראשית הוא הספר הראשון מתוך חמישה חומשי התורה הפותח במילים:
"בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל - פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל - פְּנֵי הַמָּיִם". [בראשית, א', א]
כבר בתחילת הפרשה שואל רש"י: מדוע התורה פותחת בתיאור בריאת העולם ולא במצווה הראשונה שהצטוו עם ישראל בצאתם ממצרים? "החודש הזה לכם", היינו - פרשת קורבן פסח הפותחת במצוות קידוש החודש.
רש"י מביא את תשובת חז"ל: "כֹּחַ מַעֲשָׂיו, הִגִּיד לְעַמּוֹ -- לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם". [תהלים קי"א, ו']
הקב"ה מגלה את מעשיו - מעשה בראשית - כדי לתת תשובה לגויים שאם יאמרו לנו - כי אנחנו ליסטים וכבשנו שבע ארצות ואנחנו כביכול אוחזים בארץ ישראל שלא כדין ,אנחנו - עם ישראל נשיב להם: כל העולם כולל ארצנו שייך לאלוקים - רק הוא זה שברא את העולם והוא מעניק את ארץ ישראל למי שהוא חפץ, כאשר תחילה הארץ הייתה בידי שבעה עמי הגויים - זה היה רצון ה' וכשרצה לקחת מהם את הארץ המובטחת , אלוקים לקח מהם את ארץ ישראל והעניק אותה לעם ישראל. לכן אין אנו ליסטים, אלא בדין זכינו לקבל את ארצנו - ואנחנו קיבלנו אותה מבורא עולם.
הפרשה מתארת את סדר הבריאה והיום האחרון - הוא היום השביעי וכך נאמר:
"וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, וְכָל-צְבָאָם. וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה; וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מִכָּל-מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת-יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ: כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל-מְלַאכְתּוֹ, אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת".[בראשית ב', א-ד]
השאלות הן:
א] מה ההבדל בין אלוקים ליהודי בקבלת השבת?
ב] מה מקור הברכה בשמירת השבת?
ג] מה הקשר בין התורה לבין ארץ ישראל?
תשובות.
קבלת השבת - על ידי ה' ומנגד - קבלת השבת על ידי היהודי:
רש"י שואל: הרי צריך היה להיות כתוב:'ויכל אלוקים ביום השישי'?
על כך שני פירושים:
א] רבי שמעון מסביר : אין דומה מידת אלוקים למידת בשר ודם ומדוע? בבוא הזמן המדויק.
התשובה לכך היא: אדם בשר ודם אינו יכול לצמצם את זמניו ורגעיו בדייקנות ולהגיע לתכלית הדיוק. לכן בבוא יום השבת - הוא צריך להוסיף מחול על קודש ולהפסיק את מלאכתו מעט קודם זמן הגעת השבת.
אך לעומתו הקב"ה יודע היטב לחשב את הזמן - בתכלית הדיוק עושה את מלאכתו עד הרגע האחרון של יום שישי ועד בכלל -- ונכנס בו כחוט השערה. הכוונה ששעת סיום המלאכה הייתה ממש על גבול היום השביעי בדייקנות מוחלטת. עד שזה נדמה לנו כי ה' כילה את המלאכה ביום השביעי.
ב] הסבר נוסף: השלמת הבריאה הייתה אכן ביום השביעי בו נבראה המנוחה כי עד שלא באה השבת מה היה חסר לעולם? המנוחה ,אך כיון שבאה השבת – באה גם המנוחה לעולם.
לכן נאמר: "וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי" דווקא- מהטעם: כי רק כאשר באה המנוחה לעולם אז כלתה המלאכה בשלימות.
מקור הברכה בשבת.
נאמר: "וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת-יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ":
על פי רש"י: אלוקים נתן ברכה וקדושה ביום השבת ואת שני היסודות האלה ניתן למצוא בירידת המן במדבר - לפי שבמשך כל השבוע היה יורד להם מן במדבר בשיעור של עומר לגולגולת ואילו ביום שישי –בערב שבת היה יורד להם לחם משנה - מנה כפולה - אחת ליום שישי ואחת עבור שבת. זה עניין של ברכה, כי כך בני ישראל לא הוצרכו ללקוט פעם נוספת בשבת. כך ה' קידש את השבת לפי שהמן לא ירד בשבת. ולכן לא היה צורך לטרוח בשבת בענייני פרנסה. וזאת למרות שעדיין לא ניתנה באותו זמן - שמירת שבת.
לכן הנושא הזה העוסק בברכת השבת וקדושתה- הוא על שם העתיד כאשר בני ישראל הצטוו על שמירת השבת וכך יזכו לברכה וקדושה.
בנוגע למשפט הנאמר: "אֲשֶׁר-בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת".
מעניין כי לא נאמר בלשון עבר - 'אשר ברא אלוקים ועשה'? אלא כתוב בלשון עתיד:
התשובה לכך: נאמר: "לַעֲשׂוֹת". [לשון עתיד] - לפי שביסודם של דברים-גם היום השביעי נועד לעשיית מלאכה , אלא שאותה המלאכה שהייתה ראויה להיעשות - ה' כפל את המלאכה ועשה כבר ביום השישי - כדי שבשבת לא תעשה שום מלאכה. [כפי שמוסבר בבראשית רבה]. ואם כבר מדובר על חשיבות הברכה.
חז"ל אומרים: כי יש קשר רציף בין סיום פרשת "וזאת הברכה" לתחילת ספר בראשית- פרשת "בראשית "התורה מסתיימת באות : ל' - "לְעֵינֵי כָּל-יִשְׂרָאֵל" והתורה מתחלה באות: ב'-"בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים" שתי האותיות האלה יוצרות את המילה: "לב" , מכאן ניתן ללמוד: כשם שאין לנתק חלק מסוים מהלב, אפילו לרגע, כך לא ניתן לנתק אפילו רגע מסיום קריאת התורה ומפתיחתה מחדש בחומש בראשית.
אומרים רבותינו: שלוש ברכות בירך הקב"ה את עולמו.
א] ברכה ראשונה לדגים: "פְּרוּ וּרְבוּ, וּמִלְאוּ אֶת-הַמַּיִם בַּיַּמִּים",[בראשית א',, כ"ב]
ב] ברכה לאדם:" פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ" [בראשית א', כ"ח]
ג] ברכת השבת:" וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת-יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ"
כנגדן הכוהנים מברכים את ישראל שלוש ברכות בשלושה פסוקים:
יְבָֽרֶכְךָֽ יְיָ וְיִשְׁמְרֶֽךָ. (כֵּֽן יְהִֽי רָצֽוֹן) יָאֵֽר יְיָ פָּנָֽיו אֵלֶֽיךָ וִֽיחֻנֶּֽךָּ. (כֵּֽן יְהִֽי רָצֽוֹן) יִשָּֽׂא יְיָ פָּנָֽיו אֵלֶֽיךָ וְיָשֵֽׂם לְךָֽ שָׁלֽוֹם".
הקשר בין תורת ישראל לארץ ישראל:
משה טרם מותו אומר לעם ישראל: "תּוֹרָה צִוָּה -לָנוּ, מֹשֶׁה: מוֹרָשָׁה, קְהִלַּת יַעֲקֹב".[דברים ל"ג, ד]
רש"ר מסביר: זהו המאמר הלאומי שצריך לעבור בירושה בישראל - מדור לדור - התורה הזאת היא: "מורשה"- המורשת האמתית והארץ והכוח הם התוצאה –של מורשת חשובה זו.
גם דוד המלך אומר:"וַיִּתֵּן לָהֶם, אַרְצוֹת גּוֹיִם; וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ. בַּעֲבוּר, יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו-- וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ; הַלְלוּ-יָהּ". [תהלים ק"ה, מ"ד- מ"ה]
כלומר: הארץ מובטחת לנו בתנאי שנקיים את התורה ככתבה ולשונה.
חייב כל יהודי להכיר את ערכה של השבת:
שמירת שבת - היא אחת המצוות החשובות בעשרת הדיברות - שניתנו לעם ישראל במעמד הר סיני - השומר את השבת- זוכה לברכה מרובה בכל השבוע ויפה וחשוב המסר:-
"משמגיע יום השבת ודירתו של אדם מישראל שבתית: "שלחן ערוך, נר דלוק, מיטה מוצעת"- אז אומרת השכינה: הריני דרה אתו, אולם אם אין השבת ניכרת בדירה, אומרת השכינה: "אין זו דירה של ישראל.." [ילקוט ראובני]
לסיכום , לאור האמור לעיל ניתן להסיק: כי השבת יש בה עוצמה אדירה - להינצל מפורענויות הבאות לעולם ומנגד להתברך בברכות כנאמר:
מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק טז: "ר' יהושע אומר: אמר להן משה לישראל, אם תזכו לשמר שבת תנצלו משלש פורעניות, מיומו של גוג ומיומו של משיח ומימי בית דין הגדול… רבי אלעזר המודעי אומר: אמר להן משה לישראל, אם תזכו לשמר שבת עתיד המקום ליתן לכם (שש מידות טובות) ארץ ישראל, ועולם הבא, ועולם חדש, ומלכות בית דוד, וכהונה, ולויה.
יהי רצון ועם ישראל יצא מאפלה לאורה במהרה ויזכה לשמור שתי שבתות ברציפות ובכך להיגאל במהרה ולזכות בגאולה הנכספת, אמן ואמן.
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת בראשית
-
פורסם בחמישי, 12 אוקטובר 2023 19:58
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 998
פרשת בראשית- הגנוז בפרשה - ובתורה כולה -מדהים!
מאת: אהובה קליין .
פרשת בראשית הראשונה בחומש בראשית - הראשון בסדרת - חמישה חומשי תורה. חומש זה נקרא גם בשם: "ספר הישר" ופותח במילים:
"בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹקים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל-פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹקים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם. וַיֹּאמֶר אֱלֹקים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי-אוֹר. וַיַּרְא אֱלֹקים אֶת-הָאוֹר, כִּי-טוֹב; וַיַּבְדֵּל אֱלֹקים, בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ. וַיִּקְרָא אֱלֹקים לָאוֹר יוֹם, וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה; וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם אֶחָד". [בראשית פרק א, א- ה]
השאלות הן:
א] מה הקשר בין התורה לבריאת העולם ומהו "ספר הישר"?
ב] מה גנוז בחמישה חומשי תורה?
ג] הקשר להפטרה בספר ישעיהו?
תשובות.
בראשית-ספר הישר – הקשר לבריאת העולם.
מדרש מעניין מתאר: כי התורה אומרת: אני הייתי כלי אומנותו של הקב"ה ,בנוהג שבעולם, מלך בשר ודם בונה ארמון, אינו בונה אותו מדעת עצמו, אלא מסתמך על האומן - והאומן [האדריכל] – מסתמך על שרטוטים מתוך פנקסו- ומתכנן כיצד יקים את החדרים ושאר חלקי הארמון- באופן זה היה הקב"ה מביט בתורה ובורא את העולם - והתורה אמרה: "בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹקים"- אין ראשית - אלא תורה - כפי שנאמר: "יְהוָה קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז".[משלי ח, כ"ב]
חומש בראשית נקרא בפי הנביאים: בשם "ספר הישר", כפי שצוין במסכת: ע"ז כה, א,[ ביהושע י- י"ג] כתוב: "הלא היא כתובה על ספר הישר"
בשמואל – ב ,א, י"ח כתוב : "ויאמר ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה על ספר הישר" . לר' יוחנן הספר נקרא על שם אבותינו: אברהם יצחק ויעקב שנקראו: ישרים כמו שכתוב: "תמות נפשי מות ישרים" ומדוע אפילו בלעם קרא לאבותינו בשם "ישרים" כפי שמתבטא בשירת "האזינו"- "הצור תמים פועלו... צדיק וישר הוא" ?
התשובה לכך: כי התורה באה לתת צידוק הדין של ה' על חורבן בית שני, לפי שבאותה תקופה היו הרבה צדיקים וגדולי תורה, אך לא היו ישרים, הם פעלו מתוך שנאת חינם ודבר זה אינו נסבל אצל הקב"ה- השואף לאהבת חינם בין הבריות , לכן נחרב המקדש השני.
לעומתם, אבותינו: אברהם, יצחק ויעקב היו ישרים . בנוסף על היותם אוהבי ה' וצדיקים, הם היו אוהבי בריות והתייחסו אליהם בכבוד כולל אל עובדי אלילים , גויים ואומות העולם, דוגמת: אברהם אבינו שהתפלל על אנשי סדום ועמורה למרות שלא אהב את התנהגותם ומעשיהם, לכן נקרא ספר בראשית שהוא ספר הבריאה – "ספר הישר"- משום מעשה אבותינו. [על פי העמק דבר]
הגנוז בתורה כולה.
הגאון מווילנא [רבינו אליהו מווילנא] סובר: "והכלל, כי כל מה שהיה והווה ויהיה עד עולם- הכול כלול בתורה, מבראשית עד "לעיני כל ישראל"[מילים המסיימות את ספר "דברים"] ולא הכללים בלבד, אלא אפילו פרטיו של כל מין ומין ושל כל אדם בפרט, וכל מה שאירע לו מיום היוולדו עד סופו, וכל גלגוליו וכל פרטיו ופרטי פרטיו.
וכן של כל מין בהמה, חיה וכל בעל חי שבעולם, כל עשב וצומח ודומם, וכל פרטיהם ופרטי פרטיהם בכל מין ומין ואישי המינים עד עולם - ומה שיארע להם ושורשם.
וכן כל מה שכתוב באבות-משה וישראל, כולם הם בכול דור ודור, שכולם מתגלגלים ניצוצותיהם בכל דור ודור כידוע, וכן כך מעשיהם - מאדם הראשון עד סוף התורה, הוא בכל דור ודור כידוע, למבין, וכן הוא בכל אדם ואדם לבד, כמו שהתחיל לבאר במדרש הנעלם ברמז.
וכל זה נכלל כולו בפרשת בראשית- עד פרשת נח, וכללו נכלל בפרשה הראשונה עד "ברא אלוקים לעשות" וכלל כללי הכללים נרמז בפסוק ראשון ב:7 תיבות, 7 אלפי שנה.
בספרי הקבלה נאמר: שכל מצוות התורה רמוזים בפרשת בראשית.
באחד הימים במסיבת: פדיון הבן שנערך בסביבתו- שאל אחד המסובים את הגאון: היכן מצאנו בפרשה זו רמז למצוות פדיון הבן?
ענה רבינו לאיש: "בראשית"- ראשי תיבות:
בן ראשון אחר שלושים יום תפדה. עוד רמז מדהים בחמישה חומשי תורה – על פי הגר"א: הוא מבאר: כי הפסוקים הראשונים בכל אחד מחמשת חומשי התורה- רומזים - על המנורה במקדש .
פסוק ראשון בספר בראשית: "בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹקים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ" .מכיל: שבע מילים כנגד שבע קנים של המנורה.
פסוק ראשון בספר שמות פרק א': "וְאֵלֶּה, שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הַבָּאִים, מִצְרָיְמָה: אֵת יַעֲקֹב, אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ"- 11 מילים כנגד י"א כפתורים במנורה.
פסוק ראשון בספר ויקרא: ""וַיִּקְרָא, אֶל - מֹשֶׁה; וַיְדַבֵּר יְהוָה אֵלָיו, מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹור"- 9 מילים כנגד ט' פרחים במנורה.
פסוק ראשון בספר במדבר: "וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי, בְּאֹהֶל מוֹעֵד: בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית, לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם—לֵאמֹר".17 מילים, ואם הכולל- היינו י"ח- כנגד י"ח טפחים –גובה המנורה.
פסוק ראשון בספר דברים:" אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, בְּעֵבֶר, הַיַּרְדֵּן: בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין-פָּארָן וּבֵין-תֹּפֶל, וְלָבָן וַחֲצֵרֹת--וְדִי זָהָב".
22 מילים- כנגד כ"ב הגביעים במנורה.
הקשר להפטרה: [ישעיהו מ"ב- מ"ג]
כבר בתחילת ההפטרה – ניכר שישנו קשר לפרשת בראשית בנושא הבריאה ושליחות עם ישראל - להיות אור לגויים:
"כֹּה-אָמַר הָאֵל ה', בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְנוֹטֵיהֶם, רֹקַע הָאָרֶץ, וְצֶאֱצָאֶיהָ; נֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ, וְרוּחַ לַהֹלְכִים בָּהּ. אֲנִי יְהוָה קְרָאתִיךָ בְצֶדֶק, וְאַחְזֵק בְּיָדֶךָ; וְאֶצָּרְךָ, וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם--לְאוֹר גּוֹיִם".
יש כאן רמז מדהים גם למה שמתרחש כעת בארצנו: על היהודים שנלקחו לשבי –בדרום- באכזריות נוראה- בשמחת תורה:
"לִפְקֹחַ, עֵינַיִים עִוְרוֹת; לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר, מִבֵּית כֶּלֶא יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ" [ [ישעיהו מ"ב, ח']
אפשר שיש גם רמז לתוצאה הסופית של המלחמה- שתסתיים ,בע"ה-בניצחון גדול - וכל יושבי תבל יצאו בשיר חדש לכבוד גדולתו של ה'. ככתוב:
"שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ, תְּהִלָּתוֹ מִקְצֵה הָאָרֶץ; יוֹרְדֵי הַיָּם וּמְלֹאוֹ, אִיִּים וְיֹשְׁבֵיהֶם. יִשְׂאוּ מִדְבָּר וְעָרָיו, חֲצֵרִים תֵּשֵׁב קֵדָר; יָרֹנּוּ יֹשְׁבֵי סֶלַע, מֵרֹאשׁ הָרִים יִצְוָחוּ. י יָשִׂימוּ לַה', כָּבוֹד; וּתְהִלָּתוֹ, בָּאִיִּים יַגִּידוּ יְהוָה כַּגִּבּוֹר יֵצֵא, כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָעִיר קִנְאָה; יָרִיעַ, אַף-יַצְרִיחַ--עַל-אֹיְבָיו, יִתְגַּבָּר"
[ישעיהו מ"ב, י'- י"ד]
לסיכום : לאור האמור לעיל- התורה מתגלה כספר החכם ביותר בתבל הכולל את ההווה, עבר והעתיד ואף את המלחמה הנוכחית- ותוצאותיה המתרחשת ממש כעת בימים אלה.
כמה מרגיעים דברי אלוקים:
"וְעַתָּה כֹּה-אָמַר ה', בֹּרַאֲךָ יַעֲקֹב, וְיֹצֶרְךָ, יִשְׂרָאֵל: אַל -תִּירָא כִּי גְאַלְתִּיךָ, קָרָאתִי בְשִׁמְךָ לִי-אָתָּה. כִּי - תַעֲבֹר בַּמַּיִם אִתְּךָ-אָנִי, וּבַנְּהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּךָ: כִּי-תֵלֵךְ בְּמוֹ-אֵשׁ לֹא תִכָּוֶה, וְלֶהָבָה לֹא תִבְעַר-בָּךְ. כִּי, אֲנִי ה' אֱלֹקיךָ, קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, מוֹשִׁיעֶךָ" [ישעיהו מ"ג, א-ד]
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת בראשית
-
פורסם בחמישי, 12 אוקטובר 2023 19:56
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 978
שִׁיר חָדָשׁ
מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©
אֱלוֹקִים רָם וְנִשָּׂא
לַכֹּל - מַלְכוּתוֹ תִּיוָּדַע
בּוֹרֵא שָׁמַיִם וַאֲדָמָה
נוֹטֵעַ בְּאָדָם נְשָׁמָה.
נוֹצֵר בִּבְרִיאָה אוֹר
בְּשַׁרְבִיטוֹ יַעֲלִים שְׁחֹר
תּוֹרָה - עָבַר הוֹוֶה וְעָתִיד
בְּפִי הַנָּבִיא נְבוּאָה - יַגִּיד.
שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ
קוֹל שִׁירָה מָתוֹק מִדְּבַשׁ
הוֹלְכֵי מִדְבָּר וְיוֹרְדֵי הַיָּם
לְמֶלֶךְ עֶלְיוֹן - בּוֹרֵא עוֹלָם.
אַתֶּם יוֹשְׁבֵי הַסְּלָעִים
הַמְּרַנְּנִים בְּרֹאשׁ הֶהָרִים
הִשְׁמִיעוּ תְּהִילָּתוֹ בְּאִיִּים
סִלְסְלוּ קוֹלְכֶם הַנָּעִים.
ה' עַל אוֹיְבָיו מִתְגַּבֵּר
רוּחַ זֵּדִים שׁוֹבֵר
בָּנָיו כְּהֶרֶף עַיִן יוֹשִׁיעַ
לְעֵינֵי כָּל - נִיצָּחוֹן יַגִּיעַ.
חֵרְשִׁים לְפֶתַע יִשְׁמְעוּ
עִיווְּרִים כְּהֶרֶף עַיִן יִרְאוּ.
בְּכָל תֵּבֵל הגּוֹיִים מְרַנְּנִים
בְּפִי יִשְׂרָאֵל שִׁירַת גְּאוּלִים.
הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית –
חֻמָּשׁ בְּרֵאשִׁית וְהַהַפְטָרָה בִּישַׁעְיָהוּ מ"ב
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת בראשית
-
פורסם ברביעי, 19 אוקטובר 2022 20:11
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 1240
פרשת בראשית - מה גנוז בשמירת השבת לפרט ולכלל?
מאת: אהובה קליין.
פרשת בראשית הפותחת את חומש בראשית - מתארת את מעשה הבריאה. הכתוב מתאר את שביעות רצון ה' מהבריאה כך:
"וַיַּרְא אֱלֹקים אֶת-כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה, וְהִנֵּה-טוֹב מְאֹד; וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם הַשִּׁישִּׁי.[בראשית א, ל"א]
בהמשך : הכתוב מתאר את הופעת השבת:
"וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, וְכָל-צְבָאָם. וַיְכַל אֱלֹקים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה; וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מִכָּל-מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיְבָרֶךְ אֱלֹקים אֶת-יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ: כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל-מְלַאכְתּוֹ, אֲשֶׁר-בָּרָא אֱלֹקים לַעֲשׂוֹת. [בראשית ב', א'- ד']
השאלות הן :
א] מה רומזות לנו המילים: "יוֹם הַשִּׁישִּׁי" ?
ב] כיצד ה' קיבל את השבת ?
תשובות :
היום השישי בבריאה.
נאמר: "וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם הַשִּׁישִּׁי".
רש"י שואל : בכל ימי הבריאה לא נוספה האות ה"א למספר היום : אלא נאמר: יום שני ולא נאמר: 'יום השני', נאמר: יום שלישי ולא נאמר: 'יום השלישי' אם כן, מה השתנה ביום השישי שנוספה האות ה"א ליום שישי "השישי" ?
רש"י עונה על כך באמצעות שני פירושים:
א] ה' הוסיף את האות ה"א ליום שישי ונאמר: יוֹם הַשִּׁישִּׁי
היום הזה הוא - בגמר מעשה בראשית לפי שה' העמיד תנאי לכל מעשה בראשית : שהוא יוצר הבריאה ומקיים אותה - רק במטרה שעם ישראל יקבלו על עצמם את חמישה חומשי התורה ואם חלילה לא יקיימוה, ה' ישיב את כל העולם למצב שקדם לבריאה, היינו, תוהו ובוהו!
על כך רומזת האות ה"א - כמניין חמישה חומשי תורה.
ב] "יוֹם הַשִּׁישִּׁי" בתוספת ה"א הידיעה מרמז: שכל מעשה בראשית חלויים ועומדים, כלומר - עדיין אין להם זכות קיום עד אותו יום השישי הידוע שהוא: ו' בסיון המוכן ליום מתן תורה.
רש"ר [ רבי שמשון רפאל הירש ] מסביר את תוספת האות ה"א ליום השישי: "אמר רבי יודן, זו שעה יתרה שמוסיפין מחול אל הקודש" [ הכוונה שמקבלים את השבת קודם הזמן, או בסיום השבת מוסיפים עוד שעה להארכתה.]
מוסיף ואומר הרש"ר: הרי נאמר:
"וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם הַשִּׁישִּׁי". ה"א הידיעה מהווה משמעות ברורה שזהו יום מיוחד - שכל הימים שקדמו לו - הכינו לקראתו - כל מעשי בראשית הובילו ליום השישי - היום שמביא לבריאה את מטרתה ופסגתה - זה היום שהעניק לימים הקודמים את מטרתם והשלמתם.
היום השישי הביא אל האדמה את האדם – כלומר: ביום זה ניתן שליט על האדמה.
היום השישי מהווה חותם שמעטיר את הבריאה וגם מתעלה ונכנס לתחום השבת, אך הוא חותם את העולם החומרי והוא חשוב מאד לקיומו, לעומתו היום השביעי הכרחי לבריאה האצילית ביותר של היום השישי, היום השביעי מביא אל האדם - בחיר הנבראים הגשמיים - את ההכרה בנצחיות העולם הרוחני.
לכן יש משמעות חשובה לפתיחת הקידוש בערב שישי: "יום השישי ויכולו..."
אופן קבלת השבת על ידי אלוקים.
נאמר: " וַיְכַל אֱלֹקים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי"
שואל רש"י: וכי ה' כילה מלאכתו ביום השביעי? הרי ביום זה כבר ה' שבת מכל מלאכתו? היה צריך להיות כתוב: "ויכל אלוהים ביום השישי"?
תשובתו-בשני הסברים :
א] "רבי שמעון אומר: אין דומה מידת מלך מלכי המלכים למידת בשר ודם , כיון שאינו יודע לצמצם את עיתיו ורגעיו ולדייק בזמנו תכלית הדיוק, הרי שבבוא יום השבת הוא צריך להוסיף מחול על הקודש ולפסוק ממלאכתו מעט קודם כניסת השבת - כדי שלא יבוא לידי עשיית מלאכה בשבת"
המשמעות: שאדם אינו מסוגל לדייק בזמנים, כמו בורא עולם!
אבל הקב"ה שיודע לדייק עיתיו ורגעיו תכלית הדיוק, עשה מלאכתו עד הרגע האחרון של יום השישי ועד בכלל ונכנס בו כחוט השערה - מכאן, ששעת סיום המלאכה הייתה על גבול היום השביעי בדייקנות עד שהיה נדמה ונראה כאילו כילה את מלאכתו בו ביום השביעי.
ב] השלמת הבריאה הייתה אכן ביום השביעי - בו נבראה המנוחה, עד שלא באה השבת היה חסר משהו לעולם ומהו ? המנוחה. מכיוון שבאה השבת –הגיעה המנוחה לעולם.
לכן נאמר: "וַיְכַל אֱלֹקים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי". דווקא-כי רק כאשר הגיעה המנוחה לעולם, אז כלתה ונגמרה המלאכה בשלמות.
נאמר:"וַיְבָרֶךְ אֱלֹקים אֶת-יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ":
רש"י מבאר: אלוקים נתן ברכה וקדושה ביום השבת ואת שני היסודות האלה אנו מוצאים בירידת המן בדור המדבר:
ברכו במן - לפי שכל ימות השבוע הייתה ירידת המן בכמות:
"עומר לגולגולת "ואילו ביום שישי - בערב שבת היה יורד להם לחם משנה - מנה כפולה - אחת ליום השישי ואחת לשבת.
זו הכוונה לברכה - לפי שלא היה צורך ללקוט שוב ליום השבת וה' קידש במן שלא ירד בשבת - וזו הכוונה לקדושה לפי שלא הוצרכו בני ישראל לטרוח בענייני פרנסה בשבת. למרות שבתקופה זו במדבר עדיין לא ניתנה להם מצוות השבת ,הרי המקרא הזה העוסק בקדושת השבת נכתב על שם העתיד. שידעו ישראל כאשר יצטוו על מצוות השבת יזכו לברכתה וקדושתה.
עוד מתעוררת שאלה מעניינת: מדוע נאמר: "אֲשֶׁר-בָּרָא אֱלֹקים לַעֲשׂוֹת" [לשון עתיד] ולא נאמר: 'אשר ברא אלוקים ועשה' [לשון עבר]?
תשובת רש"י: בעצם גם היום השביעי נועד לעשיית מלאכה - אלא שאותה מלאכה שהייתה ראויה לעשות בשבת הקדים אותה ה' וכפל אותה כבר ביום השישי - במטרה שלא תעשה שום מלאכה בשבת.[כפי שמוסבר בבראשית-רבה]
הגר"א [הגאון רבנו אליהו מוילנא] מבאר:
כל מה שברא ה' בששת הימים הראשונים הכול היה בכוח בלבד, אך בפועל הקב"ה מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית ומוציאם לפועל וזו הכוונה:
"אֲשֶׁר-בָּרָא אֱלֹקים לַעֲשׂוֹת"
הרשב"ם אומר על המילים::"וַיְבָרֶךְ אֱלֹקים אֶת-יוֹם הַשְּׁבִיעִי": כשהגיע זמן השבת כבר ברא ה' את כל צרכי הבריות ומזונותיהם ויצא שהשבת הייתה מבורכת בכל טוב.
על פי מדרש חז"ל: מעשה במטרונה [בגברת נוכרייה ]אחת ששאלה את רבי חלפתא: לכמה ימים ברא ה' את העולם?
אמר לה: לשישה ימים "כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ" [שמות ל"א, י"ז]
שאלה אותו: מה הוא עושה מאותה שעה ועד עכשיו?
אמר לה: ה' יושב ומזווג זיווגים: בתו של פלוני לפלוני, אשתו של פלוני לפלוני.
אמרה לו: וזוהי אומנותו? אף אני יכולה לעשות כן! כמה שפחות וכמה עבדים שיש לי, אני יכולה לזווגם ! בזמן קצר.
אמר לה: אם בעינייך קלה כל כך מלאכת הזיווגים – הרי אצל ה' היא קשה כקריעת ים סוף!
הלך לו רבי יוסי בר חלפתא.
הלכה הגברת אספה אליה אלף עבדים ואלף שפחות, העמידה אותם שורות, שורות ואמרה: פלוני יישא את פלונית ופלונית תינשא לפלוני: ובלילה אחד זיווגה את כולם.
למחרת באו אליה כולם בטענות: זה היה ראשו פצוע – השני עינו פגועה וזה רגלו הייתה שבורה - שאלה אותם: מה לכם? זאת אומרת: איני רוצה באיש וזה טוען: איני חפץ באישה זו!
מיד הגברת שלחה וקראה לרבי חלפתא שיבוא ואמרה לו:
"אין אלוקים כאלוקיכם ,אמת היא תורתכם, נאה ומשובחת וכל מה שאמרת- יפה אמרת"!
ה'אור החיים' סובר: שהעולם היה רופף ורועד עד שבאה השבת ואז נתקיים העולם - מהטעם שביום השבת ה' ברא את נפש העולם , זו הכוונה למילים:" וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ".כי בשבת ניתנה הנפש בעולם ולכן נאמר:
"וַיְכַל אֱלֹקים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי" מהטעם שרק ביום השביעי ברא ה' את נפש העולם.
בזוהר הקדוש נאמר:
כי ברית המילה נעשית ביום השמיני מהסיבה - שתעבור השבת על התינוק ועל ידי זה הוא יהיה בעל נפש.
מכאן ניתן להבין מדוע נוהגים[ על פי הרמ"א [יורה דעה סימן רסה, סעיף י"ב]
" נהגו לעשות סעודה ומשתה בליל שבת לאחר שנולד זכר" ונהגו לקרוא לסעודה זו: "שלום זכר"
מהסיבה: כי בשבת נשלם הזכר על ידי שקיבל את הנפש. לכן נוכל להבין , מדוע עושים סעודה זו דווקא בליל שבת? משום שבשבת נשלם נפש הזכר. [מתוך ספר :"אור שלום" מאת: הרב שלום ברגר ממישקולץ]
ה"חפץ חיים" אמר: כל ימי ששת המעשה יונקים מן הקללה שהתקלל האדם הראשון: "בזיעת אפיך תאכל לחם" פרט לשבת שהיא אינה כלולה בקללה זו והקב"ה בירך את השבת וקידש אותה!
לסיכום, לאור האמור לעיל ניתן להסיק :
כמה מצוות שמירת השבת , המופיעה גם בעשרת הדיברות - כה חשובה ומועילה - הן לשלום העולם - הן לכל יהודי - לפי שיהודי השומר שבת מתברך ומתקדש כי השבת היא מקור הברכה! עלינו לראות נגד עיננו את דברי הכתוב:
"שֵׁשֶׁת יָמִים, יֵעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן קֹדֶשׁ, לַה'; כָּל הָעֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, מוֹת יוּמָת. וְשָׁמְרוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֶת-הַשַּׁבָּת, לַעֲשׂוֹת אֶת-הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם, בְּרִית עוֹלָם. בֵּינִי, וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--אוֹת הִוא, לְעֹלָם: כִּי-שֵׁשֶׁת יָמִים, עָשָׂה ה' אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ".
[שמות ל"א, ט"ו- י"ח]
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת בראשית
-
פורסם בחמישי, 30 ספטמבר 2021 16:40
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 1487
פרשת בראשית – מה הם האוצרות הגנוזים בתורה הקדושה ?
מאת: אהובה קליין:
פרשת בראשית פותחת בתיאור הבריאה - יצירת אלוקים - האומן הראשון והאחרון בתבל:
"בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹקִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל-פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹקִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם. וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי-אוֹר. וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת-הָאוֹר, כִּי-טוֹב; וַיַּבְדֵּל אֱלֹקִים, בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ. וַיִּקְרָא אֱלֹקִים לָאוֹר יוֹם, וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה; וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם אֶחָד
......... וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים--יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם, שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה; וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל-הָאָרֶץ, עַל-פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם. וַיִּבְרָא אֱלֹקִים, אֶת-הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים; וְאֵת כָּל-נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם, וְאֵת כָּל-עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ, וַיַּרְא אֱלֹקִים, כִּי-טוֹב. וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹקִים, לֵאמֹר: פְּרוּ וּרְבוּ, וּמִלְאוּ אֶת-הַמַּיִם בַּיַּמִּים, וְהָעוֹף, יִרֶב בָּאָרֶץ. וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם חֲמִישִׁי" [בראשית א, א -כ"ד]
השאלות הן:
א] מה הם האוצרות הגנוזים בפרשת בראשית ובתורה כולה?
ב] מהי מהות הבריאה ביום החמישי?
תשובות
האוצרות הגנוזים בפרשת בראשית ובתורה כולה.
הגר"א - הגאון אליהו מווילנה סובר:
"והכלל, כי כל מה שהיה והווה ויהיה עד עולם - הכול כלול בתורה, מבראשית עד "לעיני כל ישראל" [ סוף חומש דברים - כלומר: בכל חמישה חומשי התורה] ולא הכללים בלבד, אלא אפילו פרטיו של כל מין ומין ושל כל אדם בפרט, וכל מה שאירע לו מיום היוולדו עד סופו, וכל גלגוליו וכל פרטיו ופרטי פרטיו.
כן כל מין בהמה, חיה וכל בעל חי שבעולם, כל עשב וצומח ודומם וכל פרטיהם ופרטי פרטיהם, בכל מין ומין ואישי המינים עד עולם, ומה שיארע להם ושורשם.
וכן כל מה שכתוב באבות [אברהם, יצחק ויעקב] משה וישראל, כולם הם בכל דור ודור, שכולם מתגלגלים ניצוצותיהם בכל דור ודור כידוע, וכן כל מעשיהם מאדם הראשון עד סוף התורה הוא בכל דור ודור כידוע למבין, וכן הוא בכל אדם ואדם לבד,.. וכל זה נכלל כולו בפרשת בראשית עד פרשת נח, וכללו נכלל בפרשה הראשונה עד "ברא אלוקים לעשות" וכלל כלל הכללים נרמז בפסוק הראשון ב:ז' תיבות-ז' אלפי שנה"- מסקנה: מכאן שהכל כלול בתורה כולה וגם בפרשת בראשית-ואפילו בפסוק הראשון ובו שבע מילים..
עוד דבר מדהים: "אחד מהמסובים עם הגר"א [הגאון רבינו אליהו מווילנא] בסעודת פדיון הבן - שאלו אודות הנאמר בשם ספרי הקבלה: שכל מצוות התורה רמוזים בפרשת בראשית, והשיבו הגר"א בחיוב. שב האיש ושאל: היכן מצינו בפרשה זו רמז למצוות פדיון הבן?
נענה רבנו ואמר: שבתיבת "בראשית" מרומזת מצווה זו- כי "בראשית" נוטריקון [ראשי תיבות] : "בן ראשון אחר שלושים- יום תפדה"
עוד מדברי הגאון מווילנא: המביא את דברי הזוהר הקדוש: "ברא- שית" [מובא במסכת סוכה מ"ט, א] הוא אבן השתייה שנברא משש קצוות - לפי זה - העולם נברא משישה קצוות וכל הצדדים פונים למרכז –אבן השתייה-ואלו הם הצדדים:
א, ב, ג, ד, ה, ו- כאשר כותבים את האותיות האלה באופן מלא:
אלף-הסוף-פ,
בית- הסוף-ת,
גימל- הסוף-ל
דלית- הסוף-ת
הי-הסוף- י.
וו- הסוף -ו'.
כל סופי האותיות האלה –שמהן נברא העולם- יפלו על מרכז אבן השתייה וברגע שנחבר את כל סופי האותיות –הנופלות על מרכז האבן- נקבל:
את המילה= "תלפיות" כפי שנאמר:
"כְּמִגְדַּ֤ל דָּוִיד֙ צַוָּוארֵ֔ךְ בָּנ֖וּי לְתַלְפִּיּ֑וֹת" [שיר השירים ד', ד] - זה מסר נפלא!
בספר האגדה מסופר:
"בראשית ברא ה' את התורה ואת כיסא הכבוד [כבוד ה' ] ואחר אמר לברוא את אברהם. את יצחק ואת יעקב, את בני ישראל ואת בית המקדש ואת שם מלך המשיח, ואורה גדולה יצאה מבית המקדש ותעטוף את ה', ויברק האור הזה מקצה העולם ועד קצהו"
נאמר בפרשת בראשית: "וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי-אוֹר".
במדרש מופיע : ר' יצחק פתח לדרוש על ספר בראשית עם הפסוק:
"פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר" [תהלים קי"ט, ק"ל] וכאן הגר"א פירש הכוונה במדרש - שפתיחת דברי התורה - כלומר הפסוק הראשון בכל חומש מתוך חמשת חמישה ספרי תורה - מרמז על המנורה שהייתה מאירה בבית המקדש:
בחומש בראשית: בפסוק הראשון -ישנן ז תיבות - זאת כנגד שבעת קני המנורה.
בחומש שמות - בפסוק הראשון יש - י"א תיבות - כנגד י"א כפתורים שהיו במנורה.
בחומש ויקרא, בפסוק הראשון יש - ט תיבות – כנגד ט' הפרחים- המופיעים במנורה.
בחומש במדבר - בפסוק הראשון: עם הכולל יש בו י"ח תיבות- כנגד גובה המנורה- י"ח טפחים.
ובחומש דברים בפסוק הראשון: יש בו כ"ב תיבות כנגד כ"ב גביעים שמופיעים במנורה. [מתוך ספר: "תורה לדעת"]
מהות הבריאה ביום החמישי.
רש"י אומר לגבי הבריאה ביום החמישי על המילים: "יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם, שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה" הכוונה: שה' העניק להם כוח של חַיּוּת. ושרץ, פירושו: כל דבר חי שאינו גבוה מן הארץ.
בעוף
נקרא: שרץ העוף – הם הדקים והנמוכים הרוחשים על הארץ, כגון: זבובים וצרעות, יתושים וחגבים .
בשקצים:- נמלים , חיפושיות ותולעים.
"ובבריות"- כגון: חולד, עכבר, חומט וכיוצא בהם וכל סוגי הדגים בימים ובאגמים. [הם טמאים למאכל אדם]
תנינים: דגים גדולים בים.
רש"י מביא את דברי האגדה: הוא - לוייתן ובן זוגו - שברא אותם ה'- זכר ונקבה והרג את הנקבה, ומלח אותה למען הצדיקים לעתיד לבוא . כפי שנאמר: "וְהָרַג אֶת-הַתַּנִּין, אֲשֶׁר בַּיָּם". [ישעיהו כ"ז, א']
רבינו בחיי מוסיף: עתיד ה' לערוך סעודה לצדיקים- מבשרו של הלוויתן ועל ידי כך יתחזקו אצלם לא רק כוחות הגוף ,אלא גם כוחות הנפש-שיובילו אל כוחות רוחניים ויתחזק אצלם גם הכוח השכלי , כי אין השכינה שורה אצל האדם לא מבחינת עצלות ולא מתוך עצבות ,אלא מתוך דבר מצווה- וראינו על כך דוגמאות בתנ"ך:
כגון: שנאמר: "וְעַתָּה, קְחוּ-לִי מְנַגֵּן; וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן, וַתְּהִי עָלָיו יַד-יְהוָה" [מלכים –ב, ג, ט"ו] הנגינה גורמת גם כן לשמחה.
רש"י אומר על הברכה: "וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹקִים, לֵאמֹר: פְּרוּ וּרְבוּ.." ישנה חשיבות גדולה לברכה זו, לפי שמרבים לצוד אותם - לכן הוצרכו לברכה וגם החיות הוצרכו מאותה סיבה לברכה זו, אם כן ומדוע ה' לא בירך את החיות? כשם שבירך את הדגים ואת העופות? הרי בני אדם מרבים לאוכלם כשם שמרבים לאכול עופות ודגים? והחיות גם טורפות זו את זו. התשובה לכך: לפי שהיה גלוי לפני ה' שעתיד הנחש - שהוא כלול בחיית הארץ להחטיא את אדם וחווה שהרי באשמת הנחש - ירדה מיתה לעולם והיה עתיד לקלקלו, מהטעם הזה - אלוקים לא בירך את החיות על פני האדמה - שאם היה מברך אותם היה הנחש נכלל בתוך ברכה זו.
" ואם היה שכבר בירכו הקב"ה, לא היה מקללו אחר מיכן, ועליו נאמר: "...וְחוֹטֶא אֶחָד, יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה". [קהלת ט', י"ח]- שבשביל הנחש נמנעו כל הבהמות והחיות ורמש האדם שלא התברכו" כלומר בגלל הנחש- לא התברכו החיות והבהמות. [מדרש אגדה]
הרמב"ן מביא דרשה זו בשם רבותינו וכן רבינו בחיי ויתכן שמכאן מקור דבריו של רשי" .
רבינו בחיי סובר: כי ה' לא בירך את הבהמות והחיות ביום השישי כי מן הברכה שהתברכו הדגים והעופות –התברכו גם בעלי הנפש המתנועעת שבארץ ויש לדעת שמכוח הברכה שניתנה - הדגים קיימים ולא הוכחדו בזמן המבול. אלא נמחו האילנות והצמחים וכל בעלי החיים- מאדם ועד בהמה. והדגים: שרדו מתוך כוח הברכה שה' נתן: "פְּרוּ וּרְבוּ, וּמִלְאוּ אֶת-הַמַּיִם בַּיַּמִּים",
לכן לדגים ולעופות אין עניין ההולדה שלהם בזמנים ידועים –אלא בכל זמני השנה הם פרים ורבים ומולידים - מה שאין כן. באילנות וצמחים. ואילו בבהמות וחיות שלא בירך אותם אין מוציאים פירות ולא מולידים ,אלא בזמנים ידועים בשנה.
דוד המלך אומר:
"יוֹרְדֵי הַיָּם, בָּאֳנִיּוֹת; עֹשֵׂי מְלָאכָה, בְּמַיִם רַבִּים.
הֵמָּה רָאוּ, מַעֲשֵׂי יְהוָה; וְנִפְלְאוֹתָיו, בִּמְצוּלָה" [תהלים ק"ז, כ"ג-כ" ד].
על דרך הקבלה- רבינו בחיי אומר: על פי מאמר רז"ל: שהמלאכים נבראו ביום החמישי, והתנינים הגדולים הם - ארבע מחנות שכינה שהן מחול לשכינתו של הקב"ה - לקלסו [לשבחו] ולרוממו - בשירות ותשבחות מלשון: "שָׁם יְתַנּוּ צִדְקוֹת יְהוָה" [מתוך שירת דבורה שופטים ה, י"א]
וכבר הזכיר: "וְעוֹף יְעוֹפֵף" – שהכוונה למלאכים שכתוב בהם "ובשתיים יעופף"..
לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להסיק כמה נפלאה התורה הקדושה ומתוך התבוננות בעומקה- ניתן לגלות פלאי פלאים - את חוכמת האלוקים ומה גנוזים בבריאה- סודות ורזים- המתגלים רק ללומדים ולתלמידי חכמים- ועל אורח חיי יציר כפיו של הקב"ה- דוגמת העופות-כפי שאומר שלמה המלך::
"הַנִּיצנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ, עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ, וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ"
[שיר השירים ב. י"ב]
ויפים דברי דוד המלך:
"מָה־רַבּ֬וּ מַעֲשֶׂ֨יךָ ה' כֻּ֭לָּם בְּחׇכְמָ֣ה עָשִׂ֑ית מָלְאָ֥ה הָ֝אָ֗רֶץ קִנְיָנֶֽךָ"
[ תהלים ק"ד, כ"ד]
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת בראשית
-
פורסם בחמישי, 30 ספטמבר 2021 07:17
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 1467
כיצד הגיעה הסעודה הדשנה לקבר חבקוק?
וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח כִּי לֹא הִמְטִיר ה' אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה (ב, ה).
כי לא המטיר - ומה טעם לא המטיר, לפי שאדם אין לעבוד את האדמה ואין מכיר בטובתם של גשמים, וכשבא אדם וידע שהם צורך לעולם התפלל עליהם וירדו, וצמחו האילנות והדשאים (רש"י).
רבי ירוחם ממיר זצ"ל למד מכאן בספרו 'דעת תורה', כי אין נותנים לאדם מאומה מן השמים, עד שיתפלל על כך.
בעצם מעשה הבריאה נחקק ונקבע כי שום צמח לא יצמח ושום דבר לא ייצא לפועל עד שהאדם עצמו יתפלל לקבלו. כך טבע הקב"ה בבריאה. אם האדם חפץ בדבר מה, גם אם מהשמים רוצים לתת לו אותו, עליו להתפלל ולבקש. רק אז נפתחים לו צינורות השפע והוא יקבל אותם.
קראו נא מעשה נפלא עד למאד, אותו שמעתי מר' אריאל חייאייב, הספר של "מספרת אריאל" באלעד, שהוא יהודי ירא שמים, השוקד על התורה בכל שעות הבוקר בכולל האברכים של מוסדות 'אור האמת' ובשעות אחר הצהרים מספר במספרתו ביושר ובאמונה.
וכך סיפר לי ר' אריאל, בעודי מסתפר אצלו לפני חג השבועות: "בי"ד אייר האחרון חל יום ההילולא של רבי מאיר בעל הנס זיע"א בטבריה [על שאלת יום זה כיום קביעת היארצייט של רמבהע"נ, ראו בהרחבה במאמרו של הרה"ג רבי שרגא וויס זצ"ל מחיפה, בטאון סיני קב גליון ס - שב"ג]. מתפללי בית הכנסת ליוצאי בוכרה "חיי אדם" בנוה- יעקב בירושלים נסעו באותו יום למקומות הקדושים וגיסי הרב ברוך יוחננוב הזמין אותי להצטרף אליהם לנסיעה. התפללנו אצל רבי מאיר בעל הנס ומשם נסענו לכפר חקוק, לקבר חבקוק הנביא. במבנה הקבר יושב יהודי, שמטפח את המקום ונמצא שם כל היום. הוא עזר לנו להדליק נרות ועוד".
"לאחר התפילה הצעתי לכולם לשבת בסככה ליד חלקת הקבר ולאכול ארוחת צהרים, אך הנוסעים מ"חיי אדם" טענו שעוד 25 דקות נגיע למירון ושם נאכל ארוחת צהרים ליד קבר הרשב"י. המשכנו למירון ואז הופתענו ממטר סוחף וברד כבד שניתך על מירון. לא רצינו לאכול בתוך ציון הרשב"י ובחוץ ירד גשם זלעפות, אז אחד הנוסעים הציע שנחזור שוב לכפר חקוק ושם נאכל, באותה הסככה. היו כמובן אפשרויות רבות אחרות, לאכול באזור. אך כולם הסכימו שנשוב על עקבותינו לקבר חבקוק".
"שבנו לכפר חקוק. היהודי שישב ליד הציון אמר שלא ירדה שם אפילו טיפת גשם אחת. ערכנו סעודה כיד המלך, בשר כבש ופרגיות, והזמנו את אותו יהודי, שיושב בקבר חבקוק, להצטרף אלינו. ישבנו וסעדנו את ליבנו, דיברנו דברי תורה, שרנו שירי קודש ופנינו לברך ברכת המזון. לפתע נעמד אותו יהודי וביקש להתנצל בפנינו".
"על מה להתנצל?"- תמהנו, והוא הסביר: "מהבוקר לא אכלתי דבר. הגעתם לכאן בצהרים ושמחתי לשמוע שאתם מתלבטים האם לאכול כאן, כי הבנתי שתזמינו אותי להצטרף לסעודתכם. אך אז התאכזבתי לראות שהחלטתם להמשיך בדרככם ולא לאכול כאן. הייתי רעב מאד. נכנסתי לציון הקדוש ונשאתי תחינה לבורא העולם יתברך שמו שיחזיר אתכם הנה לארוחת צהרים, כי אני רעב, והנה- חזרתם. אז סליחה שגרמתי לכם לחזור"...
&&&&
מדוע הקב"ה שמע, בצורה כה מופלאה, לתפילתו של אותו יהודי, מיושבי קבר חבקוק הנביא?
אינני יודע. אינני מכירו ואיש מאיתנו אינו יודע חשבונות שמים. אך ברור לכולנו שהיתה זאת תפילה היוצאת מעומק הלב. יהודי רעב, שרואה כיצד קבוצת יהודים טובים היתה יכולה להצילו מרעבונו, מתפלל מעומק הלב, ותפילתו נענית. אנו אומרים שלש פעמים בכל יום ש"קרוב ה' לכל קוראיו- לכל אשר יקראוהו באמת". הקב"ה שומע תפילות אמיתיות, גם תפילות לארוחת צהרים טעימה, ובודאי לתפילות בענייני רוחניות ובקשת סייעתא דשמייא בעבודת ה', לעסק התורה ולקיום המצוות מתוך רוגע ושמחת הנפש.
"אחד משוח בשמן המשחה ואחד המרובה בבגדים ואחד שעבר ממשיחתו מחזירין את הרוצח רבי יהודה אומר אף משוח מלחמה מחזיר את הרוצח. לפיכך אמותיהן של כהנים מספקות להן מחיה וכסות כדי שלא יתפללו על בניהם שימותו" (משנה מכות פ"ב, ו)
חז"ל אמרו שאלו שחייבים גלות בגלל עוונותיהם, מגלגל הקב"ה שירצחו נפש בשגגה וכך יתחייבו לגלות לעיר מקלט. והנה רוצחים אלו יכולים להתפלל שהכהן הגדול ימות, כדי שהם יוכלו לצאת מעיר המקלט. הכיצד? מדוע שהקב"ה ישמע את תפילתם?
כי קשה להם בעיר המקלט. קשה להם לחיות כה רחוקים מכל משפחתם וחבריהם, ולכן הם מתפללים מתוככי קירות ליבם. תפילה שכזו עלולה להתקבל ולכן אמו של הכהן הגדול, החוששת לגורל בנה, מפייסת את הרוצחים, דואגת לכל מחסורם, כדי שלא יתפללו שבנה ימות, חלילה.
&&&&
ידידי הרב צבי נקר שליט"א מביא מעשה נפלא בספרו 'אמונה שלמה', בצירוף פרטים מדוייקים לאישוש העובדות.
בבני ברק נערכה מכירת ארבעת המינים במחירים מוזלים. הסחורה היתה יחסית מהודרת, אך ברמה סבירה, לא ברמה הגבוהה ביותר. מורי הצדק שהשיבו לשואלים באותה מכירה, החליטו שרק אם למישהו יש שאלה ספציפית, יבוא וישאל ויענו לו, וכך יוכלו לתת מענה לכולם.
הגיע יהודי בעל מבטא רוסי כבד, שאמר: "כבוד הרב, אני מבקש סליחה. הרבנים אמרו שיענו רק על שאלות מסוימות. אבל אני רוסי, הרב בטח שומע לפי המבטא. כשאני הייתי ילד, הרוסים לא אפשרו ליהודים לשמור תורה ומצוות, אני בכלל לא ידעתי שיש אלוקים, כולם פחדו ולא סיפרו לי כלום על היהדות. ידיעותי בנושא יהדות שאפו לאפס, אך נאמר לי שאני משתייך לעם היהודי. הגעתי לארץ, התחלתי לאט לאט להכיר את הקב"ה. לאט לאט אני לומד. עליתי לארץ לפני שנים, ולגבי ארבעת המינים אני לא יודע אפילו איזה שאלות לשאול. בחרתי לי מספר סטים שנראו לי מבחוץ יפים. בבקשה, כבודו יגיד לי אם מה שבחרתי טוב או לא טוב".
הרב הסכים לבדוק לו את האתרוגים והלולבים שלו ושל בניו. הרב לקח את האתרוג הראשון ולא האמין למראה עיניו. האתרוג היה מושלם, נקי לחלוטין ומרשים. חשב הרב, 'נו, מילא, יכול לקרות'. הוא לקח את האתרוג השני ופליאתו התעצמה, האתרוג השני היה מהודר ברמה גבוהה מאוד. לא פחות מהאתרוג הראשון. הרב היה המום. הוא לקח את האתרוג השלישי, גם הוא היה מהודר, נקי בתכלית ההידור, בעל גידול נאה ומרשים.
הרב חשב שאולי הוא לא רואה טוב, ולכן הלך להראות את הפלא לשאר הרבנים שנכחו במקום. כולם הסתכלו ונדהמו מהאתרוגים המהודרים. "האתרוגים האלו הם פסגת ההידור, הלוואי שנזכה השנה לקיים את המצוה עם כאלו אתרוגים מהודרים!", אמרו. מורה הצדק המשיך ובדק את הלולבים. הלולב היה מהודר להפליא, סגור לגמרי וירוק. הוא יצא מכליו בהתפעלות, גם הלולב השני והשלישי היו מהודרים להפליא, סגורים לחלוטין בקצה, ירוקים ורעננים.
הרב הסביר ליהודי על האוצר הגדול שנפל לידיו, ארבעת המינים בפסגת ההידור, שעולים הון רב בכל מקום. "כיצד זכית?", שאל המו"צ ברצינות.
"אני חי עם האלוקים", הסביר היהודי בפשטות, "התפללתי להשם לפני שהגעתי לכאן. אמרתי: "ה' אלוקים! אתה יודע שאני אוהב אותך! אתה יודע מה עברתי ברוסיה. לא הרשו לי לדעת שאתה קיים. לא נתנו לי ללמוד את תורתך. הגעתי לארץ ואני משתדל לאט לאט ללמוד ולדעת. אני לא יודע הלכות, אני לא יודע לבחור ארבעת המינים, אני מבקש ממך, ריבונו של עולם, שאתה תבחר לי את ארבעת המינים"…
--- כעת, כשאתה אוחז את הספר בידך ומתרגש, כפי שאני התרגשתי, מסיפורו של ר' אריאל מ"מספרת אלעד", זה הזמן לעצום עיניים לרגע, להיזכר ביהודי הזקוק לישועה, לרפואה, לילדים, ופשוט להתפלל עליו, לבקש מתוככי קירות ליבך למענו. כעת, כשאף אחד אינו רואה ושומע אותך, זה הזמן להתפלל ולבקש, אפילו תפילה קצרה ופשוטה, על מישהו שזקוק לתפילתך. הקב"ה שומע.
(קטעים מתוך הספר החדש 'מחשבה בפרשה' של הגרש"ב גנוט שליט"א, ובו לקחי מוסר ותבונה, סיפורי מופת, עובדות מגדולי ישראל, הגיונות מחשבה ופניני תורה והלכה, בצירוף הליכות והנהגות ממרן הגר"ח קניבסקי שליט"א. הספר מופץ בימים אלו ע"י 'יפה נוף').
