חומש בראשית

דבר החסידות – פרשת בראשית

ב"ה

 

דבר החסידות – פרשת בראשית

 

מדוע פותחים התורה בחגיגות גדולות?

 

פעם שאלו את הגה"ח השליח הראשי לצפת הרב ארי' לייב קפלן, מדוע חוגגים את תחילת התורה בחגיגות גדולות עם הרבה "גשמיות"? והשיב:

במצוות סוכה יש דין שהמצטער פטור מן הסוכה. ולכאורה הדבר תמוה: הרי בכל המצוות אם קשה לנו לקיימן – אז אדרבה אומרים לנו "לפום צערא אגרא" ושיש לעשות כל מאמץ ומסירות נפש עבור המצווה, ואיך זה שכאן במצוות סוכה צריך לקיימה רק אם 'נוח' ונחמד לנו?

אלא, הדבר יובן ע"פ משל: כאשר יש קשר בין בני אדם, או בין בני זוג – הנה אם יש ויכוחים וחילוקי דעות ביניהם – בדרך כלל מתגברים על המכשול ואז הקשר מתחזק, שלמרות הכל ממשיכים יחד.

אבל אם חלילה יש בעיה עיקרית ומהותית, שנוגעת לעצם הקשר ביניהם – אז לפעמים אין ברירה ומפרקים החבילה ר"ל...

כמו"כ בנידון דידן:

במצווה רגילה, כאשר יש לאדם קושי – עליו להתגבר ובכל זאת לקיים המצווה, ואז אדרבה מתחזק הקשר שלו עם הקב"ה, כשמבטל רצונו מפני רצון העליון. אבל כשמדובר במצוות סוכה, שאז הקב"ה מזמין אותנו לראשונה לביתו אחרי המחילה של יוכ"פ – הנה אם האדם אינו מרגיש בנוח בסוכה – אין לו מה לחפש כאן, כי זה היסוד לתחילת הקשר עם הקב"ה, אז אין זה יכול להיעשות 'בכפייה' אלא בשמחה ובטוב לבב.

-         ועל דרך זה מובן גם השמחה בהתחלת התורה, שצ"ל דווקא מתוך הרחבה גדולה, בשמחה גדולה ועצומה...

(שמעתי בהתוועדות לציון יום הולדתו י"ט תשרי, בהתוועדות בסוכה מפי בנו וממלא מקומו הרב חיים שי')

 

~~~

ובקשר לפתיחת התורה (ופרשת בראשית שהיא פרשה כללית), מצו"ב נקודות בקשר לפתיחת הש"ס "מאימתי", שהיא גם משנה כללית הכוללת את כל הש"ס

 

מתכיפין סיום (תושב"כ) להתחלה (של תושבע"פ)

 

תורה שבכתב מסיימת באות למ"ד ("לעיני כל ישראל"), ולכן תושבע"פ מתחילה באות שאחריה – מ"ם ("מאימתי").

גם אם מצרפים את הנ"ך לתושב"כ – אחרון הספרים הוא דברי הימים (ב"ב יד, ב) שמסיים ג"כ בלמ"ד ("עמו ויעל").

הכל כלול

במשנה הראשונה נרמזים כל ששת הסדרים:

"תרומתן" – קשור לסדר זרעים.

"מאימתי . . משעה . . עד" שעניינם זמן – רומז לסדר מועד.

 "שבאו בניו מבית המשתה" (סעודת נישואין) – סדר נשים.

"להרחיק . . מן העבירה" – סדר נזיקין.

"הקטר חלבים ואברים . . וכל הנאכלים..." – סדר קדשים.

"משעה שהכהנים נכנסים" – כהנים שנטמאו (רש"י) – סדר טהרות.

הפתיחה ב"מאימתי"

ופותח ב"מאימתי" לשון אימה*, כי השער להיכנס ללימוד התורה הוא יראת שמים, ככתוב (תהילים קיא, י) "ראשית חכמה יראת ה'". ובגמ' שבת (לא, ב) אמר רבה בר רב הונא: "כל אדם שיש בו תורה ואין בו יראת שמים – דומה לגזבר שמסרו לו מפתחות הפנימיות ומפתחות החיצוניות לא מסרו לו".

 

שבת (בראשית) שלום!

 

מבוסס על: נקודה מרשימות חוב' יג. ועיי"ש שמבאר באריכות את כל המשנה הראשונה על דרך החסידות ועבודת האדם לקונו.

 

______________

*)  בספר השיחות תש"ד (לאדמו"ר הריי"צ, עמ' 66) מסופר, שרבינו הזקן שמע תורה מפי הרב המגיד ממעזריטש ותוכנה: "מאימתי" מלשון אימה ופחד – עי"ז יכול להיות "קורין את שמע", ואז "בערבין": ערב הוא לילה וערב הוא מתיקות, שנהיה אתהפכא מרירו למתקא וכו' – ע"ש.

ובשיחת י"ט כסלו ה'תשי"ג (תורת מנחם התוועדויות ח"ז ע' 217) מסופר, שכאשר אדה"ז התחיל ללמוד עם המלאך התחלת הש"ס מאימתי כו' ופירשה לפי הפירוש הפשוט – התלהב המלאך בדבקותו ואמר: "אזוי? אזוי? [=כך? כך?] – מאימתי הוא מלשון אימה ויראה!".

ובסיפורי חסידים (הרש"י זוין) עה"ת, (ואתחנן סיפור 410) מובא סיפור דומה על הרה"ק רבי שמעלקא מניקלשבורג ורבי זושא מאניפולי [הובא ב"דבר החסידות" ואתחנן].

 

 

--

 

 

צעירי חב"ד – סניף מרום כנען

בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר

 

שיעורים לנשים  |  מדרשיית נוער   מועדון לילדים  |  שיעור לעולים  |  ביקורי בית  |  מסיבות בחגים  |  דוכן תפילין ונרות שבת  |  התוועדויות  |  סדנאות מגוונות  |  תהילים לבנות   בדיקת תפילין ומזוזות  |  מכתבי יום הולדת   קייטנת גן ישראל   שיעור רמב"ם  |  הפצת חומר לשבת וחגים  |  מסיבות ראש חודש  |  ועוד

 

כתובת: רחביאליק 199/3, הר כנען, צפת

כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.

טלפון: 0506-737410

מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.