חומש בראשית

דבר החסידות – פרשת בראשית

ב"ה

דבר החסידות – פרשת בראשית

 

שבת כללית

קבלה בידנו ממורנו הבעל-שם-טוב, ששבת בראשית היא שבת כללית המשפיעה על כל השנה כולה, וכפי שנהגו רבותינו נשיאי חב"ד לומר: "כפי שנעמדים בשבת בראשית - כך הולך כל השנה...".

[רמז לגדלותה של פרשת בראשית דוקא, אנו למדים מכך שרוב מספר השנים של כל חמשה-חומשי-תורה נמצא בפרשה זו, שכן סיום התורה הוא כשבני-ישראל חנו בערבות מואב בסוף שנת הארבעים, דהיינו שנת 2,488, וכבר בסוף פרשת בראשית מסופר על לידת שם חם ויפת, כמאה שנה לפני המבול, כלומר:  בשנת 1,556 – רוב שנות התורה בפרשה אחת!]

משמעות הענין: במשך חודש תשרי נמצא יהודי בסביבה של קדושה; בתחילה אלו ימי הדין ועשרת ימי תשובה ואח"כ ימי השמחה של סוכות ושמחת תורה, בהם הוא מתעלה טפח מעל הקרקע. שבת בראשית לעומתם, מסמלת את החזרה לימי השיגרה, ישר מה'חממה' של תשרי לימים הקרים של החורף.

לכן העבודה של שבת בראשית היא 'לפרק את החבילות' שצברנו בימי החגים ולהוריד אותם לפסים מעשיים של החלטות טובות בנוגע לחיזוק התורה ומצוותיה במשך השנה החדשה שבאה עלינו לטובה.


שבת שלום וחורף בריא!

 

 

מיוסד על: תו"מ התוועדויות ה'תשנ"ב ח"א עמ' 188 ואילך. לקו"ש ח"ב עמ' 450.