- פרטים
-
קטגוריה: פרשת ניצבים
-
פורסם בראשון, 18 אוקטובר 2020 10:45
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 451
פרשת ניצבים - מה בין ברית אלוקית לברית בשר ודם?
מאמר מאת:אהובה קליין.
ברית היא :התחייבות משני צדדים והיא חייבת להתקיים הלכה למעשה,אלא אם
אחד מהצדדים אינו מקיים אותה- הוא נחשב למפר הברית.
פרשתנו פותחת בנושא הברית בין הקב"ה לעם ישראל כאיש אחד.
וכך התורה מתארת את הדבר:
משה אוסף אליו את כל העם ואומר:"אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם,
ראשיכם שבטיכם,זקניכם ושוטריכם,כל איש ישראל:טפכם,נשיכם,וגירך אשר
בקרב מחניך, מחוטב עציך עד שואב מימך: לעוברך בברית ה' אלוקיך ובאלתו,
אשר ה' אלוקיך כורת עמך היום: למען הקים אותך לו לעם והוא יהיה לך-
לאלוקים,כאשר-דיבר-לך וכאשר נשבע לאבותיך,לאברהם,ליצחק וליעקב:"
[דברים כ"ט,ט-י"ג]
השאלות הן:
א] מה ההבדל בין ברית אלוקית לבין ברית בשר ודם?
ב] היכן ניתן למצוא בתנ"ך דוגמאות לבריתות?
התשובה לשאלה א] ברית אלוקית מתקיימת לעד בכל תנאי ובכל מצב.
כדוגמת הברית שהתרחשה אחרי המבול ועד היום, אנו זוכים לראות את
אות הברית:הלוא היא: הקשת בענן.
כפי שכתוב:"ויאמר אלוקים זאת אות הברית אשר-אני נותן ביני וביניכם ובין כל
נפש חיה אשר אתכם לדורות עולם: את-קשתי נתתי בענן והייתה לאות ברית ביני
ובין הארץ: והיה בענני ענן על-הארץ ונראתה הקשת בענן:וזכרתי את בריתי-
אשר ביני וביניכם ובין כל- נפש חיה בכל בשר ולא יהיה עוד המים למבול לשחת
כל- בשר: והייתה הקשת בענן וראיתיה לזכור ברית עולם בין אלוקים ובין כל
נפש חיה בכל בשר אשר על הארץ" [בראשית ט,י"ב-י"ח]
ואכן כבר מקטנות כל ילד זוכה להכיר את הקשת בענן-אשר היא הוכחה לקיום
הברית- עד היום הזה.
לעומת הברית האלוקית-ברית בשר ודם ,לא תמיד מתקיימת מתוך כוונה תמימה.
התשובה לשאלה ב]בנוסף לברית המוזכרת הנ"ל פוגשים אנו בברית הנקראת: ברית בן הבתרים
בין הקב"ה לאברהם אבינו-אבי האומה.
ה' פונה אליו ואומר:"קחה לי עגלה משולשת ועז משולשת ואיל משולש ותור וגוזל:
וייקח לו את כל- אלה ויבתר אותם בתווך וייתן איש בתרו לקראת רעהו ואת-
הציפור לא בתר:וירד העיט על הפגרים וישב אותם אברם: ויהי השמש לבוא –
ותרדמה נפלה על-אברם והנה אימה חשכה גדולה נופלת עליו:ויאמר לאברם-
ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם ארבע מאות
שנה:וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנוכי אחרי כן יצאו ברכוש גדול:ואתה תבוא
אל-אבותיך בשלום תיקבר בשיבה טובה:ודור רביעי ישובו הנה.." [בראשית
ט"ו,ט-ט"ז] ובהמשך נאמר כי ה' כרת ברית:"ביום ההוא כרת ה' את אברם
ברית לאמור לזרעך נתתי את הארץ הזאת...."[שם ט"ו,י"ח-כ"א]
רש"י אומר: כי אברם בתר דווקא את הבהמות לפי שאומות העולם משולים
לפרים ואילים ושעירים,כמו שנאמר:"סבבוני פרים רבים..."[תהלים כ"ב]
וכפי שנאמר [בדניאל ח]"והאיל אשר ראית בעל הקרניים מלכי מדי ופרס"
וישראל נמשלו לבני יונה כמו שנאמר:[שיר השירים ב]:"יונתי בחגווי הסלע"
לפיכך בתר את הבהמות-רמז שאומות העולם יהיו כלים והולכים ואת הציפור לא
בתר,רמז שעם ישראל יתקיימו לנצח.
דוגמא ב] אבימלך כורת ברית עם יצחק:"ואבימלך הלך אליו מגרר ואחוזת מרעהו
ופיכול שר צבאו ויאמר אליהם יצחק מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אותי
ותשלחוני מאתכם,ויאמרו ראו ראינו כי היה ה' עימך ונאמר תהי נא אלה בינותנו
בינינו ובינך ונכרתה ברית עימך"..ויעש להם משתה ויאכלו וישתו וישכימו בבוקר
וישבעו איש לאחיו וישלחם יצחק וילכו מאיתו בשלום" [בראשית כ"ו,כ"ו-ל"ב]
במקרה זה ניתן לראות אויב כמלך גרר- מתפייס עם יצחק וכורת איתו ברית.
דוגמא ג] המלך צדקיהו כורת ברית עם העם כדי לשלוח את העבדים והשפחות
לחופשי- בניגוד לרצון ה' והוא נענש על כך:"ותשובו אתם היום ותעשו את הישר
בעיני לקרוא דרור איש לרעהו ותכרתו ברית לפני בבית אשר נקרא שמי עליו"
[ירמיהו ל"ד,ט"ו]
העונש מידה כנגד מידה:"..הנני קורא לכם דרור נאום ה' אל החרב אל הדבר ואל
הרעב ונתתי אתכם לזוועה לכל ממלכות הארץ..." [שם ל"ד,י"ז]
חטאו של צדקיהו מלך יהודה היה בכך: שהוא כרת ברית עם כל העם בירושלים,
בניגוד לציווי התורה בה נאמר: לשלח את העבדים בתום שבע שנים- הוא שחרר את
כולם לחופש טרם הזמן .
חטא זה נובע מתוך שיקולים פוליטיים,הוא ודאי רצה לרכוש כך את נאמנות העם
אליו.
דוגמא ד] ברית שנכרתה בין חירם מלך צור -לבין שלמה המלך.
ברית זאת גם נבעה מתוך שיקולים מיוחדים כפי שהתנ"ך מביא זאת לפנינו:"וישלח
חירם מלך צור את עבדיו אל שלמה כי שמע כי אותו משחו למלך תחת אביהו כי
אוהב היה חירם לדוד כל הימים"
וסיבה נוספת: "ויהי כשמוע חירם את דברי שלמה וישמח מאד ויאמר ברוך ה' היום
אשר נתן לדוד בן חכם על העם הרב הזה "[מלכים –א,ה,כ"א]
כמו כן,חירם היה משבט דן ושלמה משבט יהודה ובניית המקדש הייתה המשך –
למשכן וגם שם התקיים שיתוף פעולה בין בצלאל בן אורי-שהיה משבט יהודה לבין
אהליהב בן אחיסמך שהשתייך לשבט דן.
דוגמא ה] אנשי גבעון נקטו בעורמה ובאו לפני יהושע כשהם מחופשים ככתוב:
"ויושבי גבעון שמעו את אשר עשה יהושע ליריחו ולעי ויעשו גם המה בעורמה
וילכו ויצטיירו וייקחו שקים בלים לחמוריהם ונאדות יין בלים ומבוקעים ומצוררים
ונעלות בלות ומטולאות ברגליהם ושלמות בלות עליהם וכול לחם צידם יבש היה
נקודים..." [יהושע ט,ג-ט]
אנשי גבעון היו גרים קרוב ליהושע והם ידעו כי יהושע עשוי להלחם גם נגדם
ופחדו ולכן באו ואמרו: כי הם מארץ רחוקה ואיתם צידה לדרך והתוצאה הייתה:
"ויעש להם יהושע שלום ויכרות להם ברית לחיותם וישבעו להם נשיאי העדה"
[שם ט,ט"ו]רק אחרי שלושה ימים האמת יצאה לאור וישראל לא יכלו להלחם נגדם
-לפי שנשיאי העדה נשבעו להם בה' שלא יפגעו בהם לרעה.
לכן יהושע הפך אותם לשואבי מים ולחוטבי עצים-כדי שישמשו גם את עם ישראל
וגם את המזבח,כפי שנאמר:"ויתנם יהושע ביום ההוא חוטבי עצים ושואבי מים –
לעדה ולמזבח ה' עד היום הזה אל המקום אשר יבחר"[יהושע ט,כ"ז]
לסיכום,לאור האמור לעיל,בתחילת פרשת ניצבים ניתן ללמוד כי משה אוסף אליו
את כל העם כאיש אחד- כולל את שואבי המים וחוטבי העצים ועל כך אומר רש"י:
כי אותם אנשים- כנענים היו והתגיירו ממש כאותם גבעונים בימי יהושע.
לאור כל הדוגמאות בנושא הברית.ניתן לראות בברור: כי בריתות הנחתמות בין
בני אדם הן נובעות מתוך שיקולים ואינטרסים ולכן לא תמיד הדבר נעשה ביושר,
אלא יש מקרים של תרמית,או ברית בניגוד לרצון ה'.
לעומת זאת ברית אלוקית עם ישראל- היא נובעת מתוך אהבה ודאגה לעם והיא גם
נצחית,העוברת מדור לדור.
כולה אהבה טהורה כדוגמת אהבת אב לבניו כמו שנאמר:
"בנים אתם לה' "[דברים י"ד,א]
מי ייתן ועם ישראל לא יפר את הברית לעד אלא יקיים את כל המצוות כראוי:
"כי המצווה הזאת אשר אנוכי מצווך היום לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא"
[דברים ל,י"א]
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת ניצבים
-
פורסם בשבת, 17 אוקטובר 2020 20:21
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 497
פרשת ניצבים וילך-מה המסר החשוב לכל עם ישראל?
/ מאת: אהובה קליין.
הפרשה פותחת בפסוקים הבאים:"אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוהיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם כל איש ישראל טפכם נשיכם וגירך אשר בקרב מחניך מחוטב עציך עד שואב מימך לעברך בברית ה' אלוהיך ובאלתו אשר ה' אלוהיך כורת עמך היום...פן יש בכם שורש פורה ראש ולענה" [דברים ט-י"ח]
השאלות הן:
א] באיזו ברית מדובר?
ב] מדוע הברית חלה לא רק על דור המדבר, אלא על כל הדורות שלאחריו?
ג] מה המסר החשוב לעם?
ד] היכן נרמז בפסוקים עניין תקיעת שופר?
התשובה לשאלה א]
לפי דברי רש"י: נצטווה משה לכרות ברית עם -עם ישראל כדי שיקבלו עליהם את התורה באלה ובשבועה – מסיבה זו אסף את כל העם דווקא ביום מותו.
תשובה לשאלה ב]
אברבנאל מיישב את השאלה בדרך הבאה:
בדרך כלל כאשר אדם לוקח הלוואה יורשיו חייבים בפירעונה, כי כשם שבניו זוכים בירושה מאביהם- באותה מידה הם חייבים לפרוע גם את חובותיו.
ברית התורה וירושת הארץ מחייבת את העם לכל הדורות, עם ישראל חייב להבין כי לא בקשתם וחרבם ירשו את הארץ אלא, הארץ היא כפיקדון והלוואה בתנאי שיקבלו ויקיימו את התורה.
רבנו בחיי אומר: הברית הזאת אינה כוללת רק חובה, אלא גם זכות- הברית מבטיחה לעם ישראל חיי נצח בארץ בזכות התורה.
הבנים חייבים לקיים את שבועת אבותיהם -לפי שהאבות הם השורשים והבנים הם הענפים המחוברים לעץ- המקבל את חיותו משורשיו.
חז"ל אומרים: כי כל הנפשות מאז ימי בראשית ועד אחרית הימים היו נוכחים בשעת קבלת התורה ולכן הברית מחייבת את כולם לאורך כל הדורות.
והמהר"ל מוסיף: זוהי ברית לעד- בין הקב"ה לבניו ואין הברית הזאת מתבטלת לעולם גם אם הבנים חוטאים. כי הברית נכרתה עם כלל האומה-את אשר ישנו פה ואת אשר איננו פה, לכן גם אם יש כאלה שחטאו,כיצד יש בכוחם לבטל ברית שנכרתה עם כל הדורות?
המהר"ל מפרש גם את דברי חז"ל האומרים: "מלמד שכפה עליהם הר כגיגית" מכאן שהברית אינה תלויה רק בבחירתם של בני ישראל למרות שהסכימו ואמרו:"נעשה ונשמע"
יש לברית זאת כוח סגולי מיוחד שלא ניתן להפרה.
התשובה לשאלה ג]
רבי חיים מאיר מוויז'ניץ אומר:ניתן כאן ללמוד על המסר החשוב לעם ישראל: חייבים להיות מלוכדים כאיש אחד לאורך כל הדרך, הרב מסתמך על דברי משה:
"ולא אתכם לבדכם אנוכי כורת את הברית הזאת"- כלומר:
אין ה' כורת ברית עם כל איש באופן נפרד ,אלא עם כל העם.
כגוף אחד בלב אחד.
ניתן גם ללמוד את הדברים מתוך דברי הפתיחה של הפרשה במילים:"כולכם"
"כל איש ישראל"
ואכן מסר זה הוא בעל חשיבות ממדרגה ראשונה ,לכולנו לאורך כל ההיסטוריה כולל בימים אלה.
התשובה לשאלה ד]
במילים:"פן יש בכם שורש פורה ראש ולענה" [דברים כ"ט,י"ז]
מבחינים בראשי תיבות: שופר.
תפקיד השופר לעורר את העם לחזור בתשובה.
כפי שאומר זאת הנביא עמוס:"אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו?" [עמוס,ג,ו]
לכן קבעו חז"ל לתקוע בשופר במהלך חודש אלול- חודש הרחמים והסליחות.
יש בכוח תקיעות השופר לעקור מלב האדם את כל השורשים הרעים המשפיעים לרעה על הנפש והנשמה.
לסיכום: ניתן להסיק מכל האמור לעיל: "כי הקב"ה כרת ברית עם כל עם ישראל – לעד.
יחד עם זאת, כדי שעם ישראל יוכל לעמוד גם בפני אויביו מסביב, עליו לזכור כי עליו לקיים את מצוות התורה מכוח הברית, ולהתאחד כאיש אחד בלב אחד- אחדות מושלמת -ממש כמו במעמד הר סיני התוצאה לא תאחר לבוא כפי שהתורה מבטיחה:"ושב ה' אלוהיך את שבותך ורחמך ושב וקיבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלוהיך שמה....והותירך ה' אלוהיך בכל מעשה ידיך בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך לטובה כי ישוב ה' לשוש עליך לטוב כאשר שש על אבותיך"[דברים ל,ג-י]
פרשה זו נקראת תמיד בשבת לפני ראש השנה- כי היא מכילה הרבה רמזים על נושא התשובה, כולל עניין השופר והגמול בעקבות שובם של עם ישראל לאלוקיו.
יהי רצון ועם ישראל, יתאחד במהרה כאיש אחד בלב אחד ויקיים את התורה כהלכתה ובע"ה הגאולה תגיע לכל בית ישראל.אמן ואמן.
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת ניצבים
-
פורסם בשישי, 16 אוקטובר 2020 11:17
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 403
העם והברית/ שיר מאת: אהובה קליין (c)
מפה לאוזן עוברת שמועה
העם כולו תזוזה ותנועה
ניצב מול איש האלוקים
משה הדגול גדול הנביאים.
עם שזור חוט שני
נטול מעמד ושוני
נשמה דולקת דורות
שורדת אסונות וגלויות.
לרוות צימאון גובר והולך
ממים חיים בחותם מלך
למען הנחיל הברית לבנים
לחם חוקם אור לגויים.
הערה: השיר בהשראת פרשת ניצבים וילך[ דברים]
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת ניצבים
-
פורסם בשישי, 16 אוקטובר 2020 11:16
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 441
פרשת ניצבים וילך-הכנות לראש השנה- כיצד?
מאת/ אהובה קליין
פרשת ניצבים וילך נקראת סמוך לראש השנה- יום הדין לכל ברואי העולם.
בפרשה, משה אוסף אליו את כל שכבות העם לברית מחודשת – היא התורה הקדושה, משה מדריך את העם ללכת בדרך הנכונה כפי שהדברים מופיעים בפרשה:"ושבת עד ה' אלוקיך ושמעת בקולו ככל אשר אנוכי מצווך היום אתה ובנך בכל לבבך ובכל נפשך.."[דברים ל,ב] בתמורה על כך יזכה העם רק לטוב - להבטחת הארץ ושיבת הבנים לנחלת אבותיהם.
השאלות הנשאלות הן:
שאלה א] כיצד האדם יבדוק אם אכן הוא הולך בדרך הנכונה ובתמורה יזכה לחיים טובים ואיכותיים?
שאלה ב] מה הן הסיבות לנפילה ברשת הרוע והחטאים?
שאלה ג] מהו הפיתרון למציאת האושר והחיים הטובים?
התשובה לשאלה א- מרומזת כבר בפסוק הראשון של פרשת ניצבים:"אתם ניצבים היום"[כ"ט, ט]- לדעתו של הרב פיינשטיין זצ"ל בספרו: "דרש משה"
בכל יום ויום אדם צריך לבחור מחדש ולהחליט בין הדרך הטובה- שהיא דרך החיים והטוב לבין הדרך הרעה- שהיא המוות.
עליו לבדוק באיזו דרך הלך עד כה, אם בדרך טובה- אזי עליו להתמיד בכך ואל ירום לבבו ויהיה בטוח בעצמו כי אינו יכול חס ושלום למעוד.
רעיון זה רמוז גם בדברי ה' אל האדם הראשון לאחר חטאו בגן העדן : "ויקרא ה' אלוקים אל האדם ויאמר לו אייכה"[בראשית ג, ט]
רש"י אומר כי אלוקים אמר:"אייכה" כדי לפתוח בדברים עם האדם, אך לעניות דעתי, יש כאן דברים עמוקים מאד- אפשר שהאדם ילמד מוסר השכל מכאן ויום יום ישאל עצמו:"אייכה"?- היכן הוא נמצא- האם במסלול הנכון המוביל לחיים טובים? או חס ושלום בדרך לא דרך.
התשובה לשאלה ב: אחת הסיבות ליפול בחטאים – היא פשוט תרדמה- האדם נרדם על המשמר, הרי התורה אומרת:" אשר אנוכי מצווך היום לאהבה את ה' אלוקיך וללכת בדרכיו לשמור מצוותיו וחוקותיו ומשפטיו וחיית ורבית" הרי מכאן שהדרך הנכונה היא לאהוב את ה'- כמו שאומרים גם בקריאת שמע:
"ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך" את הדרך הרעה האדם פותח בפסיעה אחת קטנה, אך כאשר אינו ממלא ציווי זה ואינו אוהב את ה'- הרי כבר פותח במו ידיו שער לנתיב רע ומכאן להגיע לעבודת אלילים- חס ושלום,המרחק לא רב.מצב זה נקרא:"תימהון לבב"- מושג זה מופיע בפרשת כי תבוא.רש"י מפרש את המושג:"תימהון לבב"- אוטם הלב ,ומכאן ניתן להגיע במהירות לתרדמת הנפש.
על כן, לפני ראש השנה כאשר נפתחים ספרי החיים וספרי המתים- לפני הקב"ה- עלינו להתעורר מתרדמתנו, את זאת ניתן לבצע על ידי תקיעת שופר.
ישנו גורם נוסף אשר עשוי להרחיקנו מהדרך הטובה, חס ושלום, והוא:
עניין המידות הרעות - המושרשות אצל האדם ואכן התורה מזהירה על כך בפירוש:"פן יש בכם איש או אישה... אשר לבבו פונה היום מעם ה' אלוקינו ללכת לעבוד את אלוהי הגויים ההם פן יש בכם שורש פורה ראש ולענה" [דברים כ"ט,י"ז]מכאן שגם אם בפועל האדם מקיים מצוות, אך יש בו מידות רעות- ישנו חשש כבד שיפנה בעתיד , חס ושלום, גם לעבודה זרה.
במשלי[כ"ה, כ"ח] נאמר:"עיר פרוצה אין חומה- איש אשר אין מעצר לרוחו"
אדם שאין לו ביקורת עצמית משלו- אין לו מעצורים- כל אויב יכול להיכנס אליו- תופעה זו מתרחשת אצל אדם שאינו שולט על מידותיו.
רבנו יונה אומר:כשאין מעצור לרוח האדם- הוא בנקל מסוגל להגיע לדרך הרעה.
התשובה לשאלה ג: הפיתרון להגיע לחיים הטובים- הרעיון מוסבר בדברי משה:"כי המצווה הזאת אשר אנוכי מצווך היום לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא לא בשמים היא.. ולא מעבר לים,, כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ולבבך לעשותו" [דברים פרק ל' י"א- י"ד]
למעשה, אין שום קושי להידבק בתורה –כי היא בהישג יד אצל כל אחד ואינה רחוקה כלל, דוד המלך מציע :"ראשית חוכמה יראת אלוקים שכל טוב לכל עושיהם, תהילתו עומדת לעד" אדם בעל יראה- בחוכמתו יתרחק מהעוונות. הרמב"ן אומר:[איגרת הרמב"ן] " ובעבור הענווה, תעלה ליבך מידת היראה, כי תיתן אל ליבך תמיד מאין באת ולאן אתה הולך,,, וכאשר תחשוב את כל אלה, תירא מבוראך ותישמר מן החטא, ובמידות האלה תהיה שמח בחלקך." ובמסכת אבות אומר עקביה בן מהללאל: "הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עברה: דע מאין באת?ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון..." [אבות,ג,א]
לסכום, ניתן להסיק כי פרשת ניצבים וילך- הנקראת לפני ראש השנה- באה לעורר את עם ישראל לשוב אל מלך מלכי המלכים והתורה נותנת פיתרונות כיצד ניתן לבצע את הציווי.
יהי רצון ועם ישראל יתעורר מתרדמתו וישוב אל חיק הקב"ה וימלא באהבה את המצוות- מצוות בין אדם לחברו ומצוות בין אדם למקום ובע"ה נזכה בקרוב מאד לגאולה שלמה, אמן ואמן.
