פרשת נצבים – וילך/ מהי המצווה שהיא מעל הזמן והמקום?

פרטים

קטגוריה: פרשת ניצבים

פורסם בשני, 19 אוקטובר 2020 13:59

נכתב על ידי Super User

כניסות: 1725

פרשת נצבים – וילך/ מהי המצווה שהיא מעל הזמן והמקום?

מאמר מאת: אהובה קליין .

לעילוי נשמת אמי: חיה ז"ל בת בן-ציון.

פרשה נצבים נקראת בכל שנה- שבת טרם ראש השנה והסיבה לכך היא: חשיבות קיום התורה הלכה ולמעשה  מתוקף  היותה ברית נצחית בין ה' לעם ישראל בחיינו, ונושא התשובה- המרמז על יום הדין הקרב ובא: "אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם.."[דברים כ"ט, ט]

חז"ל אומרים רעיון נפלא: כי המילים: "אתם נצבים היום"-בגימטרייה =694 בדיוק כמניין המילים: "לעמוד לסליחות" ואכן הימים הקודמים לראש השנה הם ימי סליחות- לפי מנהג ספרד  החל מראש  חודש אלול, לפי מנהג אשכנז-במשך שבוע ימים טרם יום הדין.

התורה מדגישה: "כי המצווה הזאת אשר אנוכי מצווך היום לא- נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא: לא בשמים היא לאמור מי יעלה –לנו השמימה וייקחה לנו וישמענו אותה ונעשנה: ולא מעבר לים היא לאמור מי יעבור לנו אל- עבר הים וייקחה לנו וישמענו אותה ונעשנה: כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ולבבך לעשותו".[דברים ל, י"א-ט"ו]

השאלות הן:

א] על איזו מצווה התורה מדברת?

ב] היכן מוצאים בתנ"ך דוגמאות לרעיון: קרוב ורחוק ,בנוסף למקור בפרשתנו?

התשובה לשאלה א]

הרמב"ן סובר: כי מדובר  באופן כללי על התורה כולה, אך בדגש על- מצוות התשובה ,גם אם עם ישראל נמצא רחוק בגלות "בקצה השמים" תהיה באפשרותו לשוב אל ה' ומצוותיו כי אין זה רחוק בפועל, אפשרי לקיים את התורה בכל זמן ובכל מקום "שיתוודו את עוונם ואת עוון אבותיהם בפיהם וישובו אל ה', ויקבלו עליהם היום את התורה לדורות. אולם עצם המצווה היא -מצוות תשובה"

ה"כלי יקר" אומר : כי  את המצווה הזאת  ניתן לפרש בשתי דרכים-

1] קיום התורה, דרך התורה כוללת שני כוונים: האחד: לימוד התורה לעומק והבנתה, כפי שנאמר בתהלים: "סוד ה' ליראיו.." [תהלים כ"ה ,ד]

"היא לא נפלאת היא ממך—הכוונה נפלאים מעשה ה' מאומות העולם, אבל לא מעם ישראל, כמו שנאמר: "נפלאים מעשיך ונפשי יודעת מאד"[שם קל"ט, ד]

הכוון השני: קיום התורה  הלכה למעשה,

: "כי לא רחוקה"-כמו שה' לא ציווה להביא קורבנות שאינם ברשות עם ישראל, אלא רק מן הבקר והצאן שברשותו, בדומה לכך לא ציווה ה' להביא מצווה ממרחקים ,אלא  קיום המצוות מתוך הדברים המצויים  בתורה עצמה- הקרובה ביותר.

דבר זה מתבטא יפה במשפט: "כי קרוב אליך הדבר בפיך ולבבך לעשותו". הלב משמש למקום העיון והחכמה והפה משמש למקום העשייה ,כי גם אם לא תבוא לידי העם איזו מצווה, הרי ניתן לקיימה בפה, כפי שאמרו חז"ל: "כל העוסק בתורת עולה כאילו הקריבה.."[ מסכת מנחות קי, ע"א]ובנוסף אם התכוון לקיים מצווה, אבל נאנס ולא היה באפשרותו לקיים בפועל ,מעלה עליו ה' כאילו כן קיים את המצווה[ברכות ו, ע"א]

2]  הדרך השנייה: עשיית התשובה. עם ישראל אינו יכול להגיד כי לא ידע שה'  מקבל את תשובת החוטאים, היות ומתוך לימוד התורה עם ישראל יודע יותר מכל האומות : כי  ישראל והתשובה קדמו לעולם, כפי שכתוב:[מסכת  פסחים  נ"ד, ע"א]

ספורנו ובעל הטורים מפרשים: כי הכוונה לתשובה שהיא נמצאת בהישג יד," לא  נפלאת היא ממך"- שיצטרך נביא להורות אותה לך. לא רחוקה היא שתצטרך לחכמי דור רחוקים, שיורך מה לעשות"- אלא היא זמינה בכל עת ובכל מקום.

רבי שמואל בר רב נחמן מביא משל יפה להמחשת המשפט: "כי קרוב אליך הדבר מאד"

 מעשה בבת מלך שאף אחד לא הכיר אותה. אך היה למלך אהוב אחד שהיה נכנס  אליו כל שעה והייתה הבת עומדת לפניו.

אמר המלך לאהובו: "ראה היאך אני מחבב אותך! שאין ברייה[ייצור נברא, אדם] מכיר את ביתי-וזו עומדת לפניך"

בדומה לכך אמר הקב"ה לעם ישראל: "ראו מה אתם חביבים עלי! שאין ברייה בפלטין שלי[בארמון שלי-בעולם שבראתי] מכיר את התורה ולכם נתתיה, שנאמר: "כי קרוב אליך  הדבר מאד"

רבינו בחיי אומר: כי כל מצוות התורה  נחלקות לשלושה חלקים:

1] מצוות התלויות בדיבור, כגון: לימוד תורה, כפי שנאמר: "ודיברת  בם"

מצוות קידוש  והבדלה, שכתוב בה: "זכור"[שמות כ, ח]ועל כך אמרו חז"ל: "זכרהו על היין בכניסתו וביציאתו"[פסחים ק"ו, ע"א]

2] מצוות התלויות בלב, כגון: האמונה בה'  ומצוות הייחוד ומצוות האהבה לקב"ה.

3] מצוות התלויות במעשה-כגון: ציצית, תפילין מזוזה, לולב, שופר, סוכה, מילה, צדקה.

מצוות אלו נכללות בפסוק: "כי קרוב אליך הדבר מאד, בפיך ובלבבך לעשותו"

רעיון נפלא זה מזכיר את דברי שמעון הצדיק: "על שלושה דברים העולם עומד: על התורה, ועל העבודה ועל גמילות חסדים"[מסכת אבות א,ב]

על התורה-"בפיך"

על העבודה-"בלבבך" [תפילה- עבודה שבלב]

על גמילות חסדים- מצוות מעשיות, כגון: צדקה -כנגד: "לעשותו"

התשובה לשאלה ב]

רעיון הקרוב והרחוק נמצא רבות בתנ"ך, הנה כמה דוגמאות:

א] רחוק: "רחוק ה' מרשעים ותפילת צדיקים ישמע"[משלי ט"ו,כ"ט]

ב] קרוב: "והיה כקרבכם אל- המלחמה וניגש הכהן  לדבר אל העם"

ג] קרוב  ורחוק: "..מדוע דרך רשעים צלחה שלו כל בוגדי בגד: נטעתם גם שורשו ילכו גם- עשו פרי ,קרוב  אתה בפיהם ורחוק מכליותיהם"

ד] קרוב  לעומת רחוק: "טוב שכן קרוב מאח רחוק" [משלי כ"ז, י]

ה] רחוק וקרוב:" שלום, שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו" [ישעיהו נ"ז,י"ט]

ו] קרוב: "כי קרוב יום ה'"[צפניה א,ז]

ז]רחוק:"..וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחוק"[בראשית  כ"ב,ד]

ח]"קרוב ה' לכל קוראיו.." [תהלים קמ"ה,י"ז]

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להגיע למסקנה כי ניתן לעסוק בתורה ובעיקר בתשובה בכל מקום ובכל זמן.

יהי רצון שיקויים בנו הפסוק: "ובחרת בחיים למען תחייה אתה וזרעך..."

ונזכה בכל הברכות והישועות. אמן ואמן.

הפטרת פרשת ניצבים-וילך-מי הם החתן והכלה?

פרטים

קטגוריה: פרשת ניצבים

פורסם בראשון, 18 אוקטובר 2020 13:47

נכתב על ידי Super User

כניסות: 1936

הפטרת  פרשת ניצבים-וילך-מי הם החתן והכלה?

 / מאת: אהובה קליין

נושא החתן והכלה מופיע פעמים רבות בתנ"ך ובדרך כלל הוא דימוי בעל אופי של שמחה. כפי שאנו קוראים גם בהפטרת פרשת ניצבים וילך:

"שוש אשיש בה' תגל נפשי באלוקי כי הלבישני בגדי ישע מעיל צדקה יעטני כחתן יכהן פאר וככלה תעדה כליה"

ובהמשך  נאמר:"...ומשוש חתן על כלה ישיש עליך אלוקיך"

השאלות הן:

א] מי היא הכלה ומי הוא החתן בדברי הנביא?

ב] היכן מצאנו בתנ"ך דוגמאות לדימוי החתן והכלה?

התשובה לשאלה א]

לפי דעת מקרא: החתן מסמל את הקב"ה  הלובש  "פאר" וזוהי עטרה,בידוע כי בימי קדם היו נוהגים לשים על ראש החתן עטרה ,ובפסוקים אלה:הכלה מרוב התלהבותה וחיבתה לחתן –מדמה כי  על ראשו ציץ של כהן גדול,או זוהי  מגבעתו של כהן הדיוט.

היא מספרת כי החתן מעניק לה בגדים נאים ליום הנישואין- בגדי ישע   והדבר  נחשב  בעיניה כשירות של הכהן בקודש.

הכלה המסמלת את ירושלים,כנסת ישראל,או ארץ ישראל  כישות אחת –

  מתארת את עצמה  כעומדת לפני ה'  ביום נישואיה,מקושטת בתכשיטיה.

היא שמחה באלוקים שגרם לה טובה גדולה,כמו שנאמר בשיר- השירים:"..נגילה ונשמחה בך"[שם א,ד]

מעמד זה ,מסמל את יום גאולתה של ירושלים וכשם שהאדמה אשר נזרעה בידי האדם,מצמיחה  אחר כך צמחים,כך  ה' יצמיח ישועה לישראל לעיני הגויים.

לפי דברי המלבים: בגדי הכלה הניתנים  מהחתן –מסמלים את הישועה שתבוא על עם ישראל ביום הגאולה.

לפי דברי מצודת דויד: כמו החתן והכלה המתאחדים ביום נישואיהם ואינם נפרדים,כך מובטח לעם ישראל  שישב בארצו ולא ייפרד  עוד מאדמתו .

התשובה  לשאלה ב]

מסתבר כי בתנ"ך ניתן למצוא דוגמאות רבות לנושא  החתן והכלה,פעמים הכוונה ממש לחתן וכלה,אך פעמים החתן יסמל את ה' ואילו הכלה את עם ישראל, הנה כמה מהדוגמאות:

א] "התשכח  בתולה עדיה כלה קישוריה ועמי שכחוני ימים אין מספר"

כאן הנביא ירמיהו מתלונן : כי למרות שכלה אינה שוכחת את תכשיטיה ביום נישואיה,עם ישראל המשול לכלה,שכח את ה' זמן רב.

[ירמיהו ב,ל"ב]

ב] "קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה,קול אומרים הודו את ה' צבאות"

[ירמיהו ל"ג,י"א]

ג] והשבתי מערי יהודה ומחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה כי לחורבה תהיה הארץ"[ירמיהו ,ז,ל"ד]

כאן הכוונה,  בעבור חטאי ישראל,  כעונש- הארץ תהיה במצב של חורבה והעדר שמחת חתן וכלה.

ד] תקעו שופר בציון קידשו- צום קראו עצרת:אספו- עם קדשו קהל קיבצו  זקנים איספו עוללים ויונקי שדיים  יצא חתן  מחדרו וכלה מחופתה"

[יואל ב,ט"ו]

ה] "איתי  מלבנון כלה איתי מלבנון תבואי תשורי מראש אמנה מראש שניר וחרמון ממעונות אריות מהררי נמרים"[שיר השירים  ד,ח]

כאן הקב"ה פונה אל עם ישראל ואומר להם, כי עימו יחדיו ירדו לגלות אחרי חורבן בית  המקדש,ועימו יחדיו עתידים לחזור אל ארץ הקודש מן הלבנון

כמו חתן המלווה את כלתו  מן המלכויות שנקראו:"לבנון"

"ממעונות אריות "=הכוונה לסיחון ועוג,"מהררי נמרים"-הם הכנענים.

ו]"לבבתני אחותי כלה לבבתני באחד מעינייך באחד ענק מצווארונך:מה יפו דודיך אחותי כלה מה טובו דודיך מיין  וריח שמנייך מכל-בשמים".

[שיר השירים ד,ט ]

ז] מה יפו דודיך אחותי כלה מה טובו דודיך מיין וריח שמנייך מכל בשמים"

[שיר השירים ד,י]"דודיך"-אלו הקורבנות שעם ישראל הקריבו בשילה,בנוב וגבעון.

"אחותי כלה"-משמש כינוי לעם ישראל..."

לסיכום,בהפטרת פרשת ניצבים וילך-מתאר הנביא ישעיהו את יום הגאולה

כיום שמחה גדולה-ממש כשמחת כלולות- כדוגמת חתן  המרעיף על הכלה מתנות  בהן היא מתקשטת לכבודו.

החתן הוא משל לקב"ה והכלה   מסמלת את ירושלים,ישראל,או כנסת ישראל.

רעיון זה מופיע פעמים רבות במקרא  ובאופן בולט בשיר השירים.

מי ייתן ובקרוב עם ישראל יזכה למימוש חזון נחמה זה.

כפי המשפט:"ישועת ה' כהרף עין"

ציון ביום כלולותיה/ שיר מאת: אהובה קליין ©

פרטים

קטגוריה: פרשת ניצבים

פורסם בראשון, 18 אוקטובר 2020 13:46

נכתב על ידי Super User

כניסות: 1911

 

ישנה ברית/שיר מאת: אהובה קליין ©

פרטים

קטגוריה: פרשת ניצבים

פורסם בראשון, 18 אוקטובר 2020 10:45

נכתב על ידי Super User

כניסות: 1609

ישנה ברית/שיר מאת: אהובה קליין ©

ישנה ברית בשר ודם
פעמים  תקוים
פעמים תופר
ראשיתה מתיקות סופה מר.

דוגמת צדקיהו מלך יהודה
פעל בניגוד לציווי תורה
משמים נענש בחומרה
במלחמה קשה ונוראה.

ישנה ברית אנשי תרמית
נחפזים לשנות תדמית
דוגמת  יושבי גבעון הערמומיים
בפני יהושע הערימו סיפורים.

ישנה ברית מימי בראשית
בתום המבול הבטחה אלוקית
אות ססגונית לכלל האנושות
הכול יתבוננו בה בהתרגשות.

ישנה ברית עתיקת יומין 
דוגמת ברית בין הבתרים
בין אברהם לאלוקים
חתומה בסלע לעולמים.

ישנה ברית לנצח  נצחים
לפני משה הכול ניצבים
נעשה לנשמע מקדימים
מפירותיה נהנים כנופת צופים..

הערה: השיר בהשראת פרשת ניצבים [חומש דברים ]

פרשת ניצבים - מה בין ברית אלוקית לברית בשר ודם?

פרטים

קטגוריה: פרשת ניצבים

פורסם בראשון, 18 אוקטובר 2020 10:45

נכתב על ידי Super User

כניסות: 1670

פרשת ניצבים - מה בין ברית אלוקית לברית בשר ודם?
מאמר מאת:אהובה קליין. 

ברית היא :התחייבות משני צדדים והיא חייבת להתקיים הלכה למעשה,אלא אם
אחד מהצדדים אינו מקיים אותה- הוא נחשב למפר הברית.
פרשתנו פותחת בנושא הברית בין הקב"ה לעם ישראל כאיש אחד.
וכך התורה מתארת את הדבר:

משה אוסף אליו את כל העם ואומר:"אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם,
ראשיכם שבטיכם,זקניכם ושוטריכם,כל איש ישראל:טפכם,נשיכם,וגירך אשר
בקרב מחניך, מחוטב עציך עד שואב מימך: לעוברך בברית ה' אלוקיך ובאלתו,
אשר ה' אלוקיך כורת עמך היום: למען הקים אותך לו לעם והוא יהיה לך-
לאלוקים,כאשר-דיבר-לך וכאשר נשבע לאבותיך,לאברהם,ליצחק וליעקב:" 
[דברים כ"ט,ט-י"ג]

השאלות הן:
א] מה ההבדל בין ברית אלוקית לבין ברית בשר ודם?
ב] היכן ניתן למצוא בתנ"ך דוגמאות לבריתות?

התשובה לשאלה א] ברית אלוקית מתקיימת לעד בכל תנאי ובכל מצב.
כדוגמת הברית שהתרחשה אחרי המבול ועד היום, אנו זוכים לראות את 
אות הברית:הלוא היא: הקשת בענן.

כפי שכתוב:"ויאמר אלוקים זאת אות הברית אשר-אני נותן ביני וביניכם ובין כל 
נפש חיה אשר אתכם לדורות עולם: את-קשתי נתתי בענן והייתה לאות ברית ביני 
ובין הארץ: והיה בענני ענן על-הארץ ונראתה הקשת בענן:וזכרתי את בריתי-
אשר ביני וביניכם ובין כל- נפש חיה בכל בשר ולא יהיה עוד המים למבול לשחת 
כל- בשר: והייתה הקשת בענן וראיתיה לזכור ברית עולם בין אלוקים ובין כל 
נפש חיה בכל בשר אשר על הארץ" [בראשית ט,י"ב-י"ח]
ואכן כבר מקטנות כל ילד זוכה להכיר את הקשת בענן-אשר היא הוכחה לקיום 
הברית- עד היום הזה.

לעומת הברית האלוקית-ברית בשר ודם ,לא תמיד מתקיימת מתוך כוונה תמימה.
התשובה לשאלה ב]בנוסף לברית המוזכרת הנ"ל פוגשים אנו בברית הנקראת: ברית בן הבתרים
בין הקב"ה לאברהם אבינו-אבי האומה.

ה' פונה אליו ואומר:"קחה לי עגלה משולשת ועז משולשת ואיל משולש ותור וגוזל:
וייקח לו את כל- אלה ויבתר אותם בתווך וייתן איש בתרו לקראת רעהו ואת-
הציפור לא בתר:וירד העיט על הפגרים וישב אותם אברם: ויהי השמש לבוא –
ותרדמה נפלה על-אברם והנה אימה חשכה גדולה נופלת עליו:ויאמר לאברם-
ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם ארבע מאות
שנה:וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנוכי אחרי כן יצאו ברכוש גדול:ואתה תבוא
אל-אבותיך בשלום תיקבר בשיבה טובה:ודור רביעי ישובו הנה.." [בראשית
ט"ו,ט-ט"ז] ובהמשך נאמר כי ה' כרת ברית:"ביום ההוא כרת ה' את אברם
ברית לאמור לזרעך נתתי את הארץ הזאת...."[שם ט"ו,י"ח-כ"א]

רש"י אומר: כי אברם בתר דווקא את הבהמות לפי שאומות העולם משולים
לפרים ואילים ושעירים,כמו שנאמר:"סבבוני פרים רבים..."[תהלים כ"ב]
וכפי שנאמר [בדניאל ח]"והאיל אשר ראית בעל הקרניים מלכי מדי ופרס"
וישראל נמשלו לבני יונה כמו שנאמר:[שיר השירים ב]:"יונתי בחגווי הסלע"
לפיכך בתר את הבהמות-רמז שאומות העולם יהיו כלים והולכים ואת הציפור לא
בתר,רמז שעם ישראל יתקיימו לנצח.

דוגמא ב] אבימלך כורת ברית עם יצחק:"ואבימלך הלך אליו מגרר ואחוזת מרעהו
ופיכול שר צבאו ויאמר אליהם יצחק מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אותי
ותשלחוני מאתכם,ויאמרו ראו ראינו כי היה ה' עימך ונאמר תהי נא אלה בינותנו
בינינו ובינך ונכרתה ברית עימך"..ויעש להם משתה ויאכלו וישתו וישכימו בבוקר 
וישבעו איש לאחיו וישלחם יצחק וילכו מאיתו בשלום" [בראשית כ"ו,כ"ו-ל"ב]
במקרה זה ניתן לראות אויב כמלך גרר- מתפייס עם יצחק וכורת איתו ברית.

דוגמא ג] המלך צדקיהו כורת ברית עם העם כדי לשלוח את העבדים והשפחות
לחופשי- בניגוד לרצון ה' והוא נענש על כך:"ותשובו אתם היום ותעשו את הישר
בעיני לקרוא דרור איש לרעהו ותכרתו ברית לפני בבית אשר נקרא שמי עליו"
[ירמיהו ל"ד,ט"ו]

העונש מידה כנגד מידה:"..הנני קורא לכם דרור נאום ה' אל החרב אל הדבר ואל
הרעב ונתתי אתכם לזוועה לכל ממלכות הארץ..." [שם ל"ד,י"ז]
חטאו של צדקיהו מלך יהודה היה בכך: שהוא כרת ברית עם כל העם בירושלים,
בניגוד לציווי התורה בה נאמר: לשלח את העבדים בתום שבע שנים- הוא שחרר את
כולם לחופש טרם הזמן .
חטא זה נובע מתוך שיקולים פוליטיים,הוא ודאי רצה לרכוש כך את נאמנות העם 
אליו.

דוגמא ד] ברית שנכרתה בין חירם מלך צור -לבין שלמה המלך.
ברית זאת גם נבעה מתוך שיקולים מיוחדים כפי שהתנ"ך מביא זאת לפנינו:"וישלח
חירם מלך צור את עבדיו אל שלמה כי שמע כי אותו משחו למלך תחת אביהו כי
אוהב היה חירם לדוד כל הימים"

וסיבה נוספת: "ויהי כשמוע חירם את דברי שלמה וישמח מאד ויאמר ברוך ה' היום
אשר נתן לדוד בן חכם על העם הרב הזה "[מלכים –א,ה,כ"א] 
כמו כן,חירם היה משבט דן ושלמה משבט יהודה ובניית המקדש הייתה המשך –
למשכן וגם שם התקיים שיתוף פעולה בין בצלאל בן אורי-שהיה משבט יהודה לבין
אהליהב בן אחיסמך שהשתייך לשבט דן.

דוגמא ה] אנשי גבעון נקטו בעורמה ובאו לפני יהושע כשהם מחופשים ככתוב:
"ויושבי גבעון שמעו את אשר עשה יהושע ליריחו ולעי ויעשו גם המה בעורמה
וילכו ויצטיירו וייקחו שקים בלים לחמוריהם ונאדות יין בלים ומבוקעים ומצוררים 
ונעלות בלות ומטולאות ברגליהם ושלמות בלות עליהם וכול לחם צידם יבש היה 
נקודים..." [יהושע ט,ג-ט]

אנשי גבעון היו גרים קרוב ליהושע והם ידעו כי יהושע עשוי להלחם גם נגדם
ופחדו ולכן באו ואמרו: כי הם מארץ רחוקה ואיתם צידה לדרך והתוצאה הייתה:
"ויעש להם יהושע שלום ויכרות להם ברית לחיותם וישבעו להם נשיאי העדה"
[שם ט,ט"ו]רק אחרי שלושה ימים האמת יצאה לאור וישראל לא יכלו להלחם נגדם
-לפי שנשיאי העדה נשבעו להם בה' שלא יפגעו בהם לרעה.

לכן יהושע הפך אותם לשואבי מים ולחוטבי עצים-כדי שישמשו גם את עם ישראל
וגם את המזבח,כפי שנאמר:"ויתנם יהושע ביום ההוא חוטבי עצים ושואבי מים –
לעדה ולמזבח ה' עד היום הזה אל המקום אשר יבחר"[יהושע ט,כ"ז]

לסיכום,לאור האמור לעיל,בתחילת פרשת ניצבים ניתן ללמוד כי משה אוסף אליו 
את כל העם כאיש אחד- כולל את שואבי המים וחוטבי העצים ועל כך אומר רש"י:
כי אותם אנשים- כנענים היו והתגיירו ממש כאותם גבעונים בימי יהושע.
לאור כל הדוגמאות בנושא הברית.ניתן לראות בברור: כי בריתות הנחתמות בין
בני אדם הן נובעות מתוך שיקולים ואינטרסים ולכן לא תמיד הדבר נעשה ביושר,
אלא יש מקרים של תרמית,או ברית בניגוד לרצון ה'.

לעומת זאת ברית אלוקית עם ישראל- היא נובעת מתוך אהבה ודאגה לעם והיא גם
נצחית,העוברת מדור לדור.
כולה אהבה טהורה כדוגמת אהבת אב לבניו כמו שנאמר:
"בנים אתם לה' "[דברים י"ד,א]

מי ייתן ועם ישראל לא יפר את הברית לעד אלא יקיים את כל המצוות כראוי:
"כי המצווה הזאת אשר אנוכי מצווך היום לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא"
[דברים ל,י"א]