פרשת בלק

פרשת בלק- מדוע המואבים פנו דווקא אל זקני מדיין?

פרשת בלק- מדוע המואבים פנו דווקא אל זקני מדיין?
מאת: אהובה קליין.

הפרשה פותחת בראייתו של בלק בן-ציפור-מלך מואב-את הניסים שעשה ה' לעם ישראל:את הניצחון שלהם על עוג מלך הבשן וכל בני ביתו ועמו,את חנייתם של העם בערבות מואב.
מכאן כי פרשה זו היא המשך של קודמתה-פרשת חוקת.
וכך התורה מתארת את פני הדברים:
"וירא בלק בן- ציפור את כל אשר עשה ישראל לאמורי ויגר מואב מפני העם כי רב-הוא ויקץ מואב מפני ישראל:ויאמר מואב אל זקני מדיין עתה ילחכו הקהל את כל—סביבתינו כלחוך השור את ירק השדה ,ובלק בן ציפור מלך למואב בעת ההיא וישלח מלאכים אל- בלעם בן—בעור פתורה אשר על- הנהר ארץ בני עמו לקרוא לו...ועתה לכה- נא ארה- לי את העם הזה כי- עצום הוא ממני אולי אוכל נכה-בו ואגרשנו מן הארץ כי ידעתי את אשר- תברך מבורך ואשר תאור יואר וילכו זקני מואב וזקני מדיין וקסמים בידם ויבואו אל –בלעם וידברו אליו דברי בלק"[במדבר כ"ב,ב-ח]

השאלות הן:
א] מאין שעם ישראל היה מאוחד באותה תקופה כאיש אחד?
ב] מי היה בלעם ומה תפקידו?
ג] מדוע המואבים בקשו את עזרת- המדיינים דווקא?

התשובה לשאלה א]
על כך עונים חז"ל: כי במלחמת סיחון המתוארת בסוף פרשת חוקת נאמר:"ויכהו ישראל לפי חרב.." [במדבר כ"א,כ"ד]- בלשון יחיד ולא נאמר:"ויכו אותו" בלשון רבים- מכאן המסקנה שעם ישראל היו מאוחדים כאיש אחד בלב אחד. ממש כמו בזמן מעמד הר סיני, גם שם הכתוב מדבר על עם ישראל בלשון יחיד:"ויחן שם ישראל נגד ההר"[שמות י"ט,ב]ממצב זה – שעם ישראל היה מלוכד- חשש מאד מלך מואב ולכן נאמר עליו:"ויגר מואב מפני העם מאד, כי רב הוא" [במדבר כ"ב,ג]
התשובה לשאלה ב]
הרמב"ן אומר : כי ייעודו של בלעם היה כייעוד שרו של עשיו בזמן המאבק עם יעקב, הקב"ה רצה שישראל יתברכו מפיו של נביא גויים,ובלעם שידע זאת הסתיר את הדבר בפני שרי בלק.
בלעם במהותו היה קוסם ונועד להיות נביא רק לשעה לכבודם של ישראל.
אבן עזרא אומר: כי בלעם היה חוזה בכוכבים ויודע את סוד המזלות,כשהיה מבחין במזלו של מישהו כי הרעה קרבה אליו היה מקלל אותו,ואילו הסובבים אותו כשראו כי מייד אחרי כן הורע מצבו של אותו איש-היו מייחסים זאת לגדולתו של בלעם.,בכך הוא מתגלה כרמאי.
אברבנאל אומר:כי מטרת ה' הייתה -כי נביא גויים יברך את עם ישראל וכך הדבר ירתיע מאד את האויבים סביב,ומנגד- יתרום לעם ישראל קלות יתר להביס את אויביו.

התשובה לשאלה ג]
האמת שהדבר היה תמוה מאד שהמואבים פנו דווקא לזקני מדיין, הרי הם היו מרוחקים ממקום יישובם ומן ההיגיון היה שיפנו אל אדום שהיו בקרבתם,על כך עונים חז"ל :[במדבר רבה כ',ד'] המואבים ידעו כי מנהיג ישראל היה חי שנים במדיין ולכן בעזרת ראשי מדיין רצו לבדוק את כוחותיו ומעלותיו מקרוב.שהרי הרגישו צורך בכך בשל תחושת האיום של ישראל עליהם.
זקני מדיין גילו כי כוחו של משה גנוז בפיו, מסיבה זו הם פנו לבלעם הקוסם שהיה ידוע כי כוחו בלשונו. לפי דברי רבי שמשון רפאל הירש:ישנה עוד סיבה מעניינת לפנייתם של המואבים למדיין והיא- מיקומה של ארץ זו קרוב למצרים והמדיינים היו מקיימים קשרי מסחר עם ארץ מצרים,לכן אפשרי לקבל חוות דעת מהם על אופיים של שבטי ישראל ששהו במצרים כעבדים ועתה חל בהם מהפך ,הגיעו למדרגה כה גבוהה- מנצחים את עוג מלך הבשן ,סיחון מלך האמורי.
לאור האמור לעיל, ניתן להסיק כי כאשר עם ישראל מלוכד כאיש אחד בלב אחד-הדבר מרתיע את אויביו סביב וזאת במיוחד כאשר הוא דבוק בקב"ה בפיו- בכוח התפילה ובהליכה באורחות התורה,אזי השכינה שורה עליו- כדברי דויד המלך:"ה' צילך על יד ימינך" [תהלים].

בלק וזקני מדיין/ שיר מאת: אהובה קליין.

בלק וזקני מדיין/ שיר מאת: אהובה קליין.

בראות בלק בן ציפור
ניצחון ישראל בחסדי עליון
אימה ופחד נפל ליבו
בלבל מוחו הסעיר דמיונו.

כהרף עין פיתרון
מניעת סכנה ואסון
שליחים אל בלעם
זקני מואב ומדיין.

 בידיהם מיני מקלות קסמים
בעורקיהם מפלי שנאה גואים
בפני נביא גויים מתייצבים
להפעיל קיסמי קללות מבקשים.

כגודל הציפייה גודל האכזבה
הקללה שינתה פניה לברכה
בלק נחל מפלה
ישראל זכו לתפילה.

הערה: השיר בהשראת פרשת בלק [חומש במדבר]

בלעם ואתונו / שיר מאת: אהובה קליין (c)

בלעם ואתונו / שיר מאת: אהובה קליין (c)

החמה מאירה במרום
מסנוורת בלעם והאתון
מלוויו שמחים ומאושרים
בחלקם שליחות שעשועים.

האתון מפזרת חיוכים
חוכמתה מרקיעה שחקים
בינתה עולה על אדונה
כמרחק שמים מאדמה.

לפתע תחזה במראות אלוקים
תספוג בגבה שלוש רגלים
תיצמד לגדר גפנים
נאנחת מזרם כאבים.

בלעם אובד עצות
נשמתו נוחלת אכזבות
ביקש לקלל עם מיוחד
יצא נפסד מברכם לעד.

הערה: השיר בהשראת פרשת בלק, [חומש במדבר]

פרשת בלק- סוד קיום עם ישראל- כיצד? / אהובה קליין

פרשת בלק- סוד קיום עם ישראל- כיצד? / אהובה קליין

"בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם"
כך נוהגים אנו- להגיד בליל הסדר מידי שנה[בהגדת פסח]
תוך כדי התבוננות בפרשה, מבחינים אנו במלחמה נדירה נגד ישראל,
כמוה לא נתקלנו- לאורך כל ההיסטוריה של עם היהודי וגם לא במקרא.

וכך מתוארת תחילת המלחמה בתורה:"וירא בלק בן ציפור את כל אשר עשה ישראל לאמורי ויגר מואב מפני העם מאד כי רב- הוא, וייקץ מואב מפני ישראל.... וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור פתורה... ועתה לכה- נא ארה- לי את העם הזה..." [במדבר פרק כ"ב, ב-ו]

השאלות המתעוררות בפרשה, הן:

א] מה גורם לבלק לרצות להילחם נגד עם ישראל?
ב] מדוע מחליט להשתמש באמצעי הקללות- ככלי נשק נגד העם?
ג] במה שונה מלחמה- קונבנציונאלית לבין מלחמת מילים בפה?
ד] מה הייתה תוצאת המלחמה?

התשובה לשאלה א : בלק מלך מואב חושש מפני ישראל:כפי שהוא מבטא זאת במילים הבאות:[לזקני מדיין] "עתה ילחכו הקהל את- כל סביבותינו כלחוך השור את ירק השדה..." [במדבר כ,ד] כוונתו, שזה עם מסוכן ולכן מביא כמשל: את השור המחסל את העשב בפיו. אברבנאל מסביר כך:"כאשר השור רועה, הרוק שבפיו נשאר בעשב ובהמה אחרת כבר אינה חפצה לרעות שם". רש"י אומר: כי השור רגיל לשלוח את לשונו סביב פניו וכך מצליח לתלוש כל עשב וירק במהירות- ולכן מואב פוחדים מישראל שינהג בהם כשור המחסל את סביבתו.

התשובה לשאלה ב, ג: מעניין, מדוע בלק בוחר במלחמה בפה- באמצעות קללות, מסתבר שבחוכמתו מבחין בין שני סוגי מלחמה:
מלחמה רוחנית- שבה נלחמים בכוח התורה- בכוח הרוחני של עם ישראל וכאן התוצאה תלויה בחוסן העם, האם יצליח לשמור על ערכי היהדות- דבר המגן עליו מפני כל האויבים וגורם אף לניסים גלויים [ממש- כמו במלחמת היונים נגד המכבים] כי ח"ו על-ידי התנתקות מן היהדות ומסורת האבות- לא תהיה לעם ישראל תקומה ולא תישאר שארית.
מלחמה קונבנציונאלית- מלחמה באמצעות כלי נשק, עיקר הצלחתה- בידי שמים, כמו שנאמר:" ה' ילחם לכם ואתם תחרישון" [שמות י"ד,י"ד] ובאמת ההיסטוריה מוכיחה כי תמיד אלוקים מגן על עם ישראל:"כי לא ייטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב". בלק ידע כי להלחם נגד ה'- אין לו אף סיכוי של הצלחה, אלא כישלון מוחלט הידוע מראש.
מהסיבה הזאת, בחר במלחמה הרוחנית התלויה בעיקרה- בישראל ובכוחם להשיב מלחמה שערה וחשב, לישראל יש כוח בפה באמצעות - תפילה לכן גם הוא משתמש ככלי מלחמה בפה על- ידי קללות.

התשובה לשאלה ד: כוונתו של בלעם הייתה לנתק את עם ישראל מתרבות עתיקת יומין- תורה ומצוות. את זאת חשב להשיג באמצעות הקללות, אך כנגד כך השאיר הקב"ה ברכה נצחית שבכוחה לשמר את המקור הרוחני- שעליו נשען עם ישראל- מקומות תפילה, בתי כנסת ובתי מדרש. וכפי שכתוב בגמרא:" מיום שחרב בית המקדש אין לו לקב"ה אלא ד' אמות של הלכה בלבד" [מסכת ברכות [ח,א] מקום התפילה מאיר לישראל ומגן עליו לאורך כל הדורות ומבטיח את קיומו לעד. משום כך קבעו חז"ל בכל בוקר בתפילת שחרית: להתחיל דווקא בברכה שנאמרה על ידי בלעם הרשע:"מה טובו אוהלך יעקב משכנותיך ישראל.."

בברכה זו טמון סוד קיום עם ישראל.
רצה בלעם לקלל ויצא מברך .
יהי רצון, ונתמיד בקיום מצוות התורה ואלוקים יעמוד לצידנו בכל עת צרה. אמן ואמן.