פרשת בלק

עם לבדד ישכון

עם לבדד ישכון

שיר מאת: אהובה קליין ©

 

עם לבדד ישכון

לעיני כול יכון

יציב ואיתן כסלע

לעד מעל הטבע.

 

סודו גנוז בשורשים

טמון בעומק רגבים

מכוח האבות ואימהות

עוצמת הרים וגבעות.

 

בים סוער ניצב

ניצחון  בכל מצב

עיניו נושא למרום

נאחז בכוח עליון.

 

ציץ זהב לראשו

שריד מקדש בליבו

נר לרגליו תורתו

כהרף עין גאולתו.

 

הערה: השיר בהשראת פרשת בלק [חומש במדבר]

 

 

 

 

 

 

פרשת בלק- "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב"-כיצד?

פרשת בלק- "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב"-כיצד?

 

מאמר מאת: אהובה קליין.

 

פרשה זו קרויה על שם בלק מלך מואב והדבר מעורר פליאה רבה, כיצד מלך רשע זה- ששנאתו הייתה  רבה לעם ישראל, עד כי כה התאמץ בכל כוחו לקלל את כל האומה, זכה שפרשה שלמה תיקרא על שמו ?"

 

חז"ל עונים על קושייה זו - ומבססים את דבריהם על מאמר המופיע במסכת סוטה [מ"ז, ע"א]

 

"בשכר ארבעים ושניים קורבנות, שהקריב בלק מלך מואב- זכה ויצאה ממנו רות, שיצאו ממנה דוד ושלמה"

 

מכאן שבזכות צאצאיו- דוד המלך ובנו שלמה - זכה בלק שתיקרא פרשה  על שמו.

 

שנאתו של בלק נובעת מקנאה ופחד מפני כוחם של ישראל, הוא רואה את ניצחונותיהם  כנגד סיחון מלך האמורי, והניצחון כנגד עוג מלך הבשן, דבר הגורם לו לרצות ולהפעיל כוח רוחני כנגד ישראל באמצעות       בלעם נביא הגויים שיקלל את עם ישראל.      דברי בלעם: "כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו הן—עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב: מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל.." [במדבר כ"ג, ט-י]                             

 

למרבה הפלא קללותיו של בלעם הופכות לברכות ולנבואות לגבי ישראל ואין הדבר עולה בידו לבצע את זממו.

 

השאלות הן:

 

א] כיצד הביט בלעם  בעם ישראל?

 

א] מה המשמעות: "עם לבדד ישכון"?

 

ב] "מנה עפר יעקב"- למה התכוון בלעם?

 

התשובות:

 

בלעם מביט בעם ישראל.

 

על פי האבן עזרא: בלעם עומד במקום גבוה- על ראש צורים וכך משקיף על עם ישראל.

 

רש"י סובר: כי בלעם מסתכל על שורשיהם של עם ישראל והוא רואה אותם -היינו האבות והאימהות- שמשם נובעת חיותם הנצחית.

 

הוא גם רואה את כל ההתפתחות  שלהם במשך ההיסטוריה והוא מגיע לנקודה היסודית: "עם לבדד ישכון.."

 

הכלי יקר מסביר: כי בלעם מתחיל להתייחס אל עם ישראל החל מאברהם אבינו ולא מתרח, שהרי אברהם נקרא: "צור"-  והוכחה - שנאמר: "הביטו אל צור חצבתם.."[ישעיהו נ"א, ,א-ב]

 

הכוונה: הביטו אל אברהם אביכם וצור תמים זה- עשה מהפכה- הוא שרף את העבודה הזרה מן הארץ.

 

והגבעות- הן משל לאימהות של עם ישראל.

 

עם לבדד ישכון.

 

הרידב"ז [רבי יעקב דויד בן זאב וילבסקי]  מסביר: בני ישראל משולים לאש כפי שנאמר: "והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה"[עובדיה י"ח]  ואומות  העולם נמשלו למים כפי שכתוב: "הווי המון עמים רבים כהמות ימים יהמיון"[ישעיהו י"ז, י"ב]

 

והרעיון הוא: כי כל עוד קיימת מחיצה בין המים לאש- כמו מים המתבשלים בסיר על האש- הרי האש גוברת על המים.  ואחרי בישול ארוך- המים מתאדים עד הטיפה האחרונה. אך לעומת זאת - כאשר אין שום דבר המבדיל בין המים לאש, בסופו של דבר המים  מתגברים על האש ומכבים אותה.

 

הנציב מוולוזין  מתרץ  את הנושא באופן דומה: כאשר עם ישראל אינו מתערב עם הגויים בעודו יושב בתוכם הוא זוכה לשכון במנוחה בקרב  הגויים עד בוא הגאולה. אבל ,כאשר הוא כן מתערב בקרב הגויים ,נאמר עליו "לא יתחשב" כלומר הוא מגיע למצב שהוא אינו חשוב והדבר גורם לזלזול מצד הגויים כלפיו.

 

רש"י אומר: כי בלעם מסתכל בראשיהם ובתחילת שורשיהם של עם ישראל והם נראים חזקים ומיוסדים כצורים וגבעות על ידי האבות והאימהות-  האבות זכו לשכון בדד -שאינם מתערבבים עם שאר האומות,

 

פירוש נוסף: כשעם ישראל שמח אין אומה אחרת שמחה עימם, שנאמר: "ה' בדד ינחנו "[דברים ל"ב, י"ב]

 

אונקלוס מסביר: כי עם ישראל לבדם עתידים לרשת את הארץ.

 

דעת מקרא מסביר: כי עם ישראל אינו מונה את עצמו כאחד הגויים ואינו לומד ממידותיהם ומעשיהם ,הוא מתנשא לגובה מוסרי מעל כולם.

 

אבן עזרא אומר: כשם שעם ישראל בודד בזמן  שבלעם משקיף עליו, כך יישאר בודד לעד. לעומת זאת שאר העמים מתמזגים ומתבוללים זה בזה במהלך הדורות ומשנים את תורותיהם והחוקים שלהם ואילו ישראל יישאר לבדו עם תורתו לנצח ושום מדינה ,או עם  מסוגלים להתגבר עליו.

 

אברבנאל טוען: בעוד שכל הדתות האחרות אספו תחת חסותם עמים רבים, שנהגו לשמור על לאומיות נפרדת, עם ישראל- דתה ולאומיותה  אחת  היא  ואיננה יכולה להפריד בין שני הדברים.

 

העמק דבר אומר: כי המצב של : "עם לבדד ישכון " מכוון לתקופת הגלות של ישראל. בעוד שכל עם אחר  אם היה נקלע למצב כזה- היה נעלם מבמת ההיסטוריה.

 

ואילו עם ישראל, למרות כל הייסורים שעבר- חי  וקיים לעד.

 

ה"כלי יקר" מסביר: כי המשמעות של: "עם לבדד ישכון"- מיום שנאמר לאברהם אבינו: "לך- לך מארצך.." חלה  עליו התבודדות מכל אומה ואינו מצטרף לא לבית אביו ולא לשום אומה, כי אלוקים לקח אותו לחלקו.

 

"מי מנה עפר יעקב"

 

הרמב"ן מפרש : בלעם  אומר: אני רואה את עם ישראל מראש ההרים, הם שוכנים לבדם ולא מתאפשר לספור אותם- כי הם כה רבים כמו עפר הארץ שלא ניתן למנות.

 

 וגם אין אפשרות לספור את רובע ישראל הכולל מחנות ודגלים, וכאן התנבא עליהם  שיתרבו כחול על פני הים לבדם ולא יהיה ניתן למדוד או לספור אותם.

 

אור  החיים מסביר: כי בלעם הרשע חיפש באיזו דרך ניתן להרע לעם ישראל ,הוא  ניסה להיכנס בהם דרכם ובדרך אבותיהם, ללא הצלחה,   לכן חיפש  לפגוע בהם דרך ענף שהוא מספרם, כדברי חז"ל: "אין הברכה שורה לא בדבר מנוי.." לכן רצה הרשע להכניס עין הרע על ידי שיספור אותם ,אך לא עלה בידו ואז הגיע למסקנה: שלא ניתן למנות את ישראל שנמשלו לעפר הארץ- כלומר-הם  כה מרובים כעפר הארץ והברכה הזו שהובטחה לאברהם אבינו בפועל נתקיימה ביעקב, ולכן אמר: "מי מנה עפר יעקב"

 

ה"כלי יקר" אומר: כי הקב"ה לא נתן מספר לשום אומה, אלא רק לישראל וזה מוכיח את גודל מעלתם. ועל זה אמר בלעם: "מי מנה עפר מיעקב" וזה מופת שאין  לו צירוף עם כל אומה ולשון.

 

דעת מקרא מתרץ : כי המשפט: "מי מנה עפר יעקב"?- זוהי שאלה רטורית. ומשמעותה: שלא ניתן לספור את זרע יעקב-כלומר את בני ישראל שהרי נתקיימה בהם הברכה: "ושמתי  את זרעך כעפר הארץ, אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ גם זרעך ימנה"[בראשית י"ג, ט"ז]

 

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להסיק, כי ישראל- היא אומה בודדה ומיוחדת עוד מימי אברהם אבינו, לא ניתן לפגוע בה ולהחריבה, על אף  ניסיונות נשנים וחוזרים בכל דור מצד האויבים.

 

וזה מתוקף כוחה הנובע  משורשיה- האבות והאימהות . לאורך ההיסטוריה השכילה לשמור נאמנות לשורשים , לא שינתה את: לשונה, לבושה ושמה.

 

גם עתידה טמון בקיום התורה ומצוותיה,  כמו שנאמר: "עץ חיים היא למחזיקים בה.."              

פרשת בלק- מדוע נקראה הפרשה על שמו?

פרשת  בלק- מדוע נקראה הפרשה על שמו?
מאמר מאת: אהובה קליין.
[המאמר מוקדש לעילוי נשמת אמי –חיה ז"ל-בת בן- ציון.]
הפרשה  פותחת במבטו של מלך מואב  אל עבר עם ישראל ההולך, מתרבה ומתעצם לנגד עיניו, כפי שנאמר: 
"וירא בלק בן- צפור את כל אשר עשה ישראל לאמורי: ויגר מואב מפני העם מאד כי רב הוא וייקץ מואב מפני ישראל: ויאמר מואב אל-זקני מדיין עתה ילחכו הקהל את כל—סביבתינו כלחוך השור את ירק השדה ובלק בן ציפור מלך בעת ההיא".
בהמשך בלק מנסה למצוא פתרון לפגוע בעוצמת עם ישראל ולשם כך שולח שליחים אל בלעם, כפי שהכתוב מתאר:
"וישלח מלאכים אל- בלעם בן—בעור פתורה אשר על- הנהר ארץ בני עמו לקרוא לו לאמור הנה עם יצא ממצרים הנה כיסה את  עין הארץ והוא יושב ממולי: ועתה לכה- נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני אולי אוכל נכה- בו ואגרשנו מן הארץ..."[במדבר כ"ב, ב-י]
השאלות הן:
א] מפני מה זכה בלק שתיקרא פרשה  בתורה על שמו?
ב] מי היה בלק בן ציפור?
ג] "וירא בלק"- מה ראה?
ד] איזה מלך מזכיר לנו בלק בראייתו?
התשובה לשאלה א]
על כך עונים חז"ל:" בשכר ארבעים ושניים קורבנות, שהקריב בלק מלך מואב- זכה ויצאה ממנו רות, שיצאו ממנה דויד ושלמה"[מסכת סוטה מ"ז, ע"א]
בכל התורה כולה ישנן רק חמש פרשיות  הנקראות בשמות אנשים, ופרשת בלק- היא אחת מהן.
וזאת לפי שעמדה לבלק הזכות ,שממנו יצאו שני המלכים החשובים בתולדות עם ישראל ומתוכם -שלמה שזכה לבנות את המקדש.
וישנה עוד דעה מעניינת: בדרך כלל האויבים השונאים את ישראל מסתירים את שנאתם על ידי מעטפת מילים יפות וכך הם מטעים את ישראל,  ומסיבה זו אין  ישראל נזהרים מהם כראוי. אך בלק היה  גוי "הגון" לפי שגילה את האמת- שנאתו הגדולה לישראל לעיני כולם וגוי ישר כמוהו-ראוי שתקרא פרשה על שמו[מתוך  דברי הרה"ק  ר"מ מפרמישלן זצ"ל ]
 
התשובה לשאלה ב]
לפי דברי רבינו בחיי: בלק בן ציפור היה מלך מואב, אך יש לשאול: מדוע בפסוק הראשון אין התורה מציינת מיד שבלק היה  מלך, אלא כתוב: "וירא בלק בן ציפור את כל אשר עשה ישראל לאמורי.." התורה מגלה לנו את חששותיו ופחדיו של מלך מואב  לאחר שראה שמתו  סיחון ועוג מלך הבשן ומה עוללו עם ישראל לאמורי ולעוג-בחסדי ה'-  בלק לא החשיב עצמו למלך  לפיכך הכתוב הזכירו רק בשמו ולא בתואר: מלך.
וכבר ניבא הנביא עמוס על גורלו של האמורי: "ואנוכי השמדתי את האמורי מפניהם אשר כגובה ארזים גבהו וחסון  הוא כאלונים ואשמיד פריו ממעל ושורשיו מתחת"[עמוס ב, ט]
ורבינו בחיי מביא משל, משל למלך שהיו לו  שומרים וסמך עליהם שהם יגנו עליו כראוי מפני האויב,
אך כאשר הגיע האויב  והרגם ,מיד המלך החל חושש לשלומו.
והנמשל: בלק ראה את תבוסתם של סיחון –מלך האמורי ועוג מלך הבשן, והרי הוא היה משלם להם תמורת שמירתם עליו והם היו שקולים כנגד כולם, כפי שנאמר: "לסיחון מלך האמורי ולעוג מלך הבשן ולכל ממלכות כנען"[תהלים קל"ה, י"א ]
לפיכך החל לפחד.
הרמב"ן אומר: שאין הוא יודע את הטעם ,מדוע הוזכר  בלק שהוא מלך-"בעת ההיא" מן הראוי היה שהכתוב יציין  כבר בתחילה כי בלק בן ציפור הוא  מלך ולכן הרמב"ן מעלה השערה: כי יתכן שבלק היה גיבור שנודע במעשה  גבורתו , ולכן הכתוב מזכיר ,כי אף על פי כן  שהוא היה באותו זמן מלך תקיף ואמיץ ונחשב כגיבור  בליבו,  למרות זאת פחד מאד  מישראל.
מוסיף הרמב"ן ואומר: כי יתכן שבאותה תקופה לא היה למואב מלך, אך המואבים  פחדו מאד מבני ישראל ולכן עשו שני דברים:
א]שלחו אל  זקני מדיין  להגיד מה כוחה של ישראל 
ב] הקימו עליהם מלך זה -בעצת מדיין.
הרמב"ן מביא גם מדרש:[מדבר סיני רבה כ, ד] בלק בן ציפור היה מלך בעת ההיא, אך בתחילה הוא היה נסיך, אלא משנהרג  סיחון, המואבים המליכו אותו עליהם וזה היה צורך השעה.
הגאון רבי חיים סולוביינצ'יק אומר: כי בלק לא היה כלל מגזע המלוכה במואב, וגם לא התאים למלכות בגלל סגולותיו האישיות, אלא לאחר הניצחונות  של עם ישראל בעבר הירדן המזרחי, החל בלק  בולט באופן מיוחד בעיני אנשי מואב כצופה המזהיר אותם , בעודו-  ניצב בשער- מפני עם ישראל החזקים ומכוון שהיו לו עצות שונות כיצד לפגוע בעוצמת ישראל מינוהו באותו זמן למלך- הם עשו זאת כי האמינו כי יש בכוחו להצילם מידי ישראל.
התשובה לשאלה ג]
יש אומרים: "וירא" מלשון ראייה ממש- ראה שעם ישראל-מתרבה מאד כפי שהדבר מתואר בפסוק:" ויגר מואב מפני העם מאד כי רב הוא.."[במדבר כ"ב,ג]
לפי דברי רש"י: "וירא"- לשון הבנה והתבוננות - מתוך שהתבונן במפלתו של האמורי הגיע לפחד מפני ישראל"
לפי דברי רבינו בחיי: הוא מביא מדרש: "כל ראייתם של רשעים לפורענות"
וההוכחה שבהמשך הוא פקד על בלעם לקלל ולעקור אומה שלמה.
רבינו בחיי מביא עוד דוגמאות לראייתם של רשעים שמטרתם פורענות:
"וירא חם אבי כנען את ערוות אביו...."[בראשית ט, כ"א]
"ויראו בני האלוהים את בנות האדם "[בראשית ו,ב]
"ויראו אותה שרי פרעה.."[שם י"ב, ט"ו] - המצרים ראו את שרה-אשת אברהם.
"וירא אותה שכם בן חמור"[שם ל"ד,ב] - הסיפור על דינה.
לפי דברי "כלי יקר": ידוע כי דרכם של מלכים להתבונן בספר דברי הימים אשר שם ניתן לקרוא כל מה שהתרחש בדורות הקודמים - וזאת לעומת ההמון העם  אשר יודע את מה שמתרחש בהווה ,או מפי השמועה על העבר.
לכן בלק קרא בספר את מה שעשה יעקב  כנגד האמורי, כפי שיעקב אומר זאת ליוסף בנו: "ואני נתתי לך שכם אחד על- אחיך אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי"-וזה היה ניצחון של מעטים כנגד רבים-כנגד אומה שלמה-האמורי[בראשית מ"ח, כ"ב]
לפי דעת חז"ל [בבא  בתרא קכ"ג, ע"א]:"בחרבי ובקשתי"- פרושו בתפילתי- לפי זה ראה מלך  מואב כי כוחו של יעקב בכוח התפילה- שבפיו - מכאן הגיע למסקנה גם להשתמש בכוח הפה.
ולכן נאמר: "וירא בלק" ולא נאמר שהוא שמע-אלא ראה את ההיסטוריה בספר דברי הימים למלכי האדמה  כתוצאה מכך- נכנס פחד  בליבו.
התשובה לשאלה ד]
בלק מלך -מואב מזכיר מאד את פרעה מלך מצרים בראייתו והתבוננותו בעם ישראל-ההולך ומתרבה.
אצל פרעה נאמר:" ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף: ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו: הבה נתחכמה לו פן- ירבה  והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שונאנו ונלחם בנו.."[שמות א,ח]
ואילו אצל  מלך מואב נאמר: "ויגר מואב מפני העם מאד- כי רב הוא"
ההבדל הבולט בין שני מלכים אלה: פרעה  חיפש כל מיני דרכים גשמיות כדי להמעיט את עם ישראל ואילו בלק חיפש דווקא דרכים רוחניות- לקלל את העם- כי ידע שכוחו של עם ישראל הוא בפיו-בכוח התפילה, לכן חשב  כי באמצעות קללות יצליח לפגוע בישראל.
אך ,בסייעתא דשמיא, לא עלה בידו להשיג את המטרה, כפי שגם פרעה נכשל במעשיו.
והקללות הפכו לברכות.
יהי רצון שעם ישראל יתחזק בקיום מצוות בין אדם למקום ומצוות בין אדם לחברו והקב"ה יגן עלינו כמו שנאמר: "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון" [שמות י"ד, י"ד]
 
 
 
 
 
 
 
 

בלק מלך מואב/ שיר מאת: אהובה קליין©

בלק מלך מואב/ שיר מאת: אהובה קליין©
בלק מלך מואב
לוטש בישראל עיניו
ליבו סוער כגלים
מוחו קודח הרהורים.
 
הדור  לבוש מלכות
שפוף כאלון בכות
אימה  ופחד באבריו
נהרות שנאה בעורקיו.
 
תר אחר פתרון
להביס זה ההמון
לא כמלך מצרים
שגזרותיו זעקו לשמים.
 
אלא דרכים עקלקלות
מאבק בעזרת  קללות
אלוקים  נוצר בניו
כנשר נושא גוזליו.
הערה: השיר בהשראת פרשת בלק [חומש במדבר]
 
 

פרשת בלק- מה סודו של האריה?/מאת: אהובה קליין.

פרשת בלק- מה סודו של האריה?/מאת: אהובה קליין.


בפרשתנו מנסה בלעם לקלל את עם ישראל בציווי בלק מלך מואב,אך בסופו של דבר התבלבל ויצא מהלל.
את עם ישראל מכנה אריה:"הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא לא ישכב עד יאכל טרף ודם-חללים ישתה"[במדבר כ"ג,כ"ד]
ובפסוק נוסף הוא אומר:"כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו מברכיך ברוך ואורריך ארור"[שם כ"ד,ט]

השאלות הן:
א] מדוע בלעם ממשיל את ישראל דווקא לאריה?
ב]היכן מצאנו בתנ"ך  דוגמאות להופעת האריה?
ג] כיצד משמש האריה סמל ביהדות?

תשובה לשאלה א]
כל דברי בלעם היוצאים מפיו הם בפיקוח הקב"ה ולכן גם אם אמר דברים שלא התכוון לאומרם,הרי המילים מכוונות מכוח עליון:
"עם כלביא יקום.."
אומר על כך רש"י:כאשר עם ישראל מתעורר משנתו בשעות המקודמות של הבוקר-הוא מתגבר על ייצרו כארי לחטוף את המצוות בזריזות -להתעטף בטלית,
לקבל עול מלכות שמים –על ידי אמירת:"שמע ישראל" ולהניח תפילין.
רש"י מצטט את דברי תנחומא:"אין בעולם כיוצא בהן.הרי הן ישנים בתורה ומצוות.עמדו משנתן-עומדים כאריות..." 
הכוונה -המחבלים שואפים להזיק לעם ישראל,אבל בזכות התפילה- נחלשים ועונים אחריו:"ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" ומיד בורחים.
והוא ניצל בזכות אמירת:"שמע ישראל",המלאכים השומרים עליו ביום- עם בוא הלילה מעבירים את השמירה עליו למלאכי הלילה,וכשיהודי הולך לישון,הוא מפקיד רוחו בידי הקב"ה-כנאמר:"בידך אפקיד רוחי.."[תהלים ל"א,ו]
כאשר היהודי מתעורר עם שחר ,מלאכי הלילה מעבירים אותו למלאכים השומרים עליו ביום,שנאמר:
"נפשי לה' משומרים לבוקר שומרים לבוקר",[תהלים  ק"ל,ה]
לכן בלעם מצהיר:אין אומה כזאת בעולם מלבד ישראל,המשולה לאריה.
אשר שוקד ונחרץ להגן על עצמו מפני האויבים:"לא ישכב עד יאכל טרף"
טרף-זה בלעם,"ודם חללים" אלו מלכי מדיין.שנאמר:"ואת מלכי מדיין הרגו חלליהם"[במדבר ל"א,ח]
לפי אונקלוס: "לא ישכב עד יאכל טרף"- מדובר בכיבוש הארץ על ידי עם ישראל-כטרף הנאכל על ידי האריה.
לפי הרמב"ן:"כלביא יקום"-בתחילה ישראל הם גור ואחר כך בבחינת אריה שלא  ישכון בארצו עד שיאכל טרף וישתה דם מלכי כנען.
[פירוש זה בדומה לדברי אונקלוס]
מכאן שעם ישראל הוא כאריה-הן מבחינה רוחנית שיש בו כוח וגבורה להתגבר על ייצרו ולעבוד עבודת ה' בכל שעות היום והן מבחינה פיסית,הוא ערני כאריה ומסתער על אויביו בבחינת:"הבא להורגך השכם להורגו"
[במדבר רבה פרשה כ"א,פסקה ד']

התשובה לשאלה ב]
הנה כמה מקורות:
מקור א] יעקב בימיו האחרונים אוסף אליו את בניו ומנסה לספר להם את מה שעתיד להתרחש באחרית הימים,אומנם לא עלה באפשרותו לגלות את הכול,
אך כן בירך אותם בברכות שהתקיימו:
ליהודה אמר:"גור אריה יהודה מטרף בני עלית כרע כאריה וכלביא מי יקימנו"
[בראשית מ"ט,ט]
לימים- בית דוד היה נצר לשבט יהודה.
לפי אבן עזרא: מה שמאפיין את האריה-הוא רובץ על טרפו ואין חיה אחרת שמסוגלת להבריח אותו.
מקור ב] שמשון הגיבור משסע את האריה,כפי שמתואר:"וירד שמשון ואביו ואימו תמנתה ויבואו עד כרמי תמנתה והנה כפיר אריות שואג לקראתו"
[שופטים י"ד,ה]
מקור ג] "אריה שאג מי לא ירא?"[עמוס ג,ח]

התשובה לשאלה ג]
האריה בהיותו מלך החיות מופיע בבתי כנסיות-מעל ארון הקודש.
הוא משמש גם כסמל ירושלים בהיותה שוכנת  בנחלת שבט יהודה.
האריה גם מופיע כסמל חודש אב.
בספר היצירה נאמר:"המליך[הקב"ה] אות ט' וקשר לו כתר וצר בו אריה בעולם ואב בשנה וכוליא ימנית בנפש"
מסתבר שחודש זה  מתאפיין בתכונת המלכות והשלטון משום כך גם מידת הגאווה מצויה בו.
המרגלים כשלו בשליחותם לפי שאחזו במידת הגאווה ורדיפה אחר השררה.
מזל אריה מאפיין בדרך כלל מנהיגים גדולים בעולם.
האריה משתייך ליסוד האש שהוא מרומם מיתר היסודות.
היות ויש לאש נטייה לעלות כלפי מעלה.
סדר היסודות:אש,מים ,רוח.
הנולד בחודש זה-הוא טיפוס מלכותי ובאופיו מעריך את עצמו מאד.
מכבד את הזולת ומכובד  בסביבתו,שואף להרשים אחרים,אם לא עולה בידו להשיג את מטרותיו,עלול להיות גאוותן,לכן הצלחתו תלויה בהתנהגותו,רק בעזרת מידת הענווה יגיע רחוק.

לסיכום:
לאור האמור לעיל :ניתן להגיע למסקנה כי בלעם שאף לקלל את עם ישראל,אלא שלא עלה בידו לעשות כן,בסופו יצא מברך את העם ,כי זה היה רצון הקב"ה המגן על בניו.
על מנת שעם ישראל יצליח לאחוז בארץ ישראל –עליו להיות עם מאוחד ודבוק בתורה ולקיים את מצוותיה ,בדרך זו יתגבר על כל המכשולים ויצטיין כאריה בגבורתו,ויזכה להגנה מבוראו.
יהי רצון שעם ישראל יישם את דברי יהודה בין תימא:"הווי עז כנמר,וקל כנשר,רץ כצבי,וגיבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים"[מסכת אבות,ה,כ]
דבר שיסייע בגאולת העם במהרה.

 

 

 

האריה/שיר מאת: אהובה קליין©

האריה/שיר  מאת: אהובה קליין©

לאריה כתר מלוכה
ישראל מיצג בברכה
פעמים נחבא אל הכלים
ערנותו מרקיעה שחקים.

רעמתו מעטרת פניו
כזרקורים יאירו עיניו
שאגותיו בוקעות רקיעים
חיש מניסות אויבים.

יעקב באחרית  ימיו
בנבואתו בירך בניו
יהודה המשיל לארי
בחוכמתו שלום להביא.

בלעם שאף  לקלל
בסופו יצא מהלל
ללביא דימה ישראל
המשכים לעבודת האל.

עם מאוחד כמנורה
דבוק לחבלי התורה
כליש נושא גבורה
למרחקים יפיץ אורה.

הערה: השיר בהשראת פרשת בלק.

15.6.13


 

בלק ומעלליו/ שיר מאת אהובה קליין ©

בלק ומעלליו/ שיר מאת אהובה קליין ©

בלק בן ציפור
בספינתו שואף לחתור
בתוך ים של מעללים
משתוקק  ישראל להעלים.

אל בלעם שולח שליחים
תוכניותיו מהכוח לפועל להשלים
מנסה לנווט בשר ודם
לשנות סדרי מלכות עולם.

מזימותיו צוללות לתוך מעמקים
ברכות פורחות  כלבלוב העצים
לב  שרים ומלכים בידי אלוקים
בניו אינו נוטש לעולמים.

הערה: השיר בהשראת פרשת בלק[חומש במדבר.]

פרשת בלק.השגחה פרטית בפרשה- כיצד?

פרשת בלק.השגחה פרטית בפרשה- כיצד?
מאמר: מאת: אהובה קליין.

בפרשה זו ניתן לראות בברור איך מלך - כדוגמת בלק  משתוקק להרע לעם ישראל,אך שאיפתו נכשלה.
כמו שנאמר: "רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא  תקום" [משלי י"ט]
והכול החל כאשר בלק בן ציפור –מלך מואב, ראה כי עם ישראל ניצח  בחסדי ה' -את האמורי .
מלחמה זו נערכה סמוך לארץ מואב,כאשר ראו זאת המואבים החל  לקנן פחד בנפשם ,שמא עם ישראל מעוניין להילחם בהם ולכבוש את ארצם, לכן
בלק בן ציפור נתקף בפחדים,כפי שהכתוב מתאר:
"וירא  בלק בן ציפור את כל-אשר עשה ישראל לאמורי:ויגר מואב מפני העם מאד כי רב-הוא,ויקץ מואב מפני בני ישראל: ויאמר מואב אל-זקני מדיין: עתה ילחכו הקהל את כל-סביבותינו כלחוך השור את ירק השדה.ובלק בן ציפור מלך למואב בעת ההיא:"[במדבר כ"ב,ב-ה]

ובהמשך הכתוב מתאר את תוכניותיו:

"וישלח  מלאכים אל- בלעם בן בעור פתורה אשר על-הנהר ארץ בני עמו לקרוא לו לאמור: הנה עם יצא ממצרים,הנה כיסה את עין הארץ והוא יושב מולי ועתה לכה ארה-לי את העם הזה,כי עצום הוא ממני,אולי אוכל בו ואגרשנו מן- הארץ,כי ידעתי את אשר- תברך מבורך ואשר תאור יואר: וילכו זקני מואב וזקני מדיין,וקסמים בידם,ויבואו אל בלעם וידברו אליו דברי בלק.."
[במדבר  כ"ב,ה-ח]

בלעם מבקש מהם להמתין לילה שלם,אך ה' מודיע לו כי לא ייתן לו לקלל את עם ישראל- בעודו עם מבורך.
כאשר בלעם עונה להם:כי אין הוא יכול למלא את בקשתם היות והדבר בניגוד לרצון ה', בלק אינו נכנע ושולח שוב מלאכים אליו, ובפעם הזאת הם ממתינים  שוב לילה שלם.
בלעם חולם כי ה' מדבר אליו ואומר לו :"..אם לקרוא לך באו האנשים קום לך איתם,ואך את הדבר אשר-אדבר אליך אותו תעשה"[שם, כ"ב,כ]

בלעם מקבל מסר ברור מאת הבורא -כי אין הוא יכול לעשות כל העולה  על רוחו -דהיינו לקלל את עם ישראל כרצון בלק בן ציפור.

 כאשר בלעם הולך בבוקר עם אתונו ושרי מואב   ונעריו מתלווים אליו, לפתע קורה משהו מוזר  מאד.האתון  סוטה מהשביל אל עבר השדה שבצידי הדרך,בלעם מנסה להטות אותה  חזרה ומכה אותה,האתון שהיא סמל החומריות, בניגוד לאדם שיש  לו גוף ונשמה-רואה דברים שבלעם אינו רואה,היא מביטה במלאך העומד בצד ובידו חרב שלופה.

ומיד פותחת את פיה ואומרת לבלעם:"מה עשיתי לך כי הכיתני זה שלוש רגלים?"
בסופו של דבר במקום לקלל את עם ישראל,בלעם מברך,ואחת הברכות היא:
"מה טובו אוהליך יעקב משכנותך ישראל"

השאלות הן:
א] כיצד יתכן שאלוקים בפעם ראשונה אמר לבלעם:"לא תלך עימהם:לא תאור את העם כי ברוך הוא" ואילו בפעם שנייה,אלוקים מאשר לו ללכת,בתנאי שיבצע את הוראות ה'? 
ב] מה מטרת הנס של דיבור פי האתון?
ג] מה ניתן ללמוד מהתנהלות כל המאורע אשר בסופו של דבר עם ישראל התברך בברכות  בניגוד לרצון מלך מואב?
ד] היכן מוצאים דוגמאות  בתנ"ך על התנהלות  דומה-המתבצעת כנגד רצונו של אדם?

התשובה לשאלה א]
כמה קדמונים  מפרשים וביניהם גם אבן עזרא:כי בפעם הראשונה ה' אסר על בלעם ללכת ולקלל את עם ישראל -היות ולא היה מעוניין שילך עם השרים שהיו  פחותי ערך ואילו בפעם שנייה כאשר בלק שלח "שרים רבים ונכבדים מאלה" בלעם  גמר בליבו- להצטרף אליהם.
לפי  פירושו של ריב"ש: ה' רמז לבלעם,אומנם הוא עתיד ללכת עם  אחרים , אבל לא  יוכל לקלל את עם ישראל כי הוא מבורך.
אורח חיים אומר: כי היות ובלעם כיבד את ה' וסמך עליו לעשות כל דבר ואמר לשליחים:"והשיבותי אתכם דבר,כאשר ידבר ה'"-לכן ה' גם התייחס אליו בכבוד ואומנם אסר עליו להצטרף לשליחים הראשונים, אבל אישר לו ללכת עם השליחים המכובדים יותר.
בנושא הקללות,ה' אסר מהתחלה ולא שינה זאת בהמשך,אם כי יתכן שבלעם שיער בנפשו -כי גם כאן יש סיכוי שה' ישנה את החלטתו.

התשובה לשאלה ב]
במסכת אבות [ה,ו]מסופר כי:"פי האתון" נברא בערב שבת בין השמשות[בסוף ששת ימי הבריאה ובסמוך ל:"שבת בראשית"]
הכוונה שהאתון תפתח את פיה בניגוד לדרך הטבע.
ועל כך אומר הרמב"ן כי:יש כאן רצון להזהיר את בלעם שלא ילך בדרך של קסמים וניחושים ולא יקלל את עם ישראל-היות וכשם שה' מסוגל לפתוח פיות שאין להם כוח הדיבור[דוגמת האתון] באותה מידה ה' יכול להשתיק פיות שמדברים לא לרוחו,או לשים בפיהם מילים בהתאם לרצונו.
ספורנו אומר:"כל זה היה כדי שיתעורר בלעם לשוב בתשובה, בזכרו כי מה' מענה-לשון[דיבור שוטף] גם לבלתי מוכן[למי שאינו יכול לדבר בדרך הטבע] כל-שכן שיוכל להסירו מן המוכן[מן האדם שנברא עם כושר דיבור]כרצונו"
לפי  פירושו של :"הכלי יקר" עצם עניין הדיבור על ידי האתון - מוכיח לבלעם שאין לו להתגאות  בכוח הנבואה , כשראה לתדהמתו שגם האתון מדברת ומסוגלת לראות דברים הנעלמים מעיניו, וכל זה ניתן לה כי הדבר היה לטובת עם ישראל.

התשובה לשאלה ג] 
מתוך כל מה שהכתוב מתאר: החל מרצונו של בלק לקלל את ישראל  ושליחת השליחים פעמיים אל בלעם ונס כושר הדיבור של האתון- ניתן ללמוד: כי ישנה השגחה פרטית על כל בריה בעולם ולא תמיד התוכניות של האדם מתממשות,כי יש בורא עולם,אחד ויחיד שהוא מנהיג את היקום.
כמו שנאמר במסכת אבות:"..והסתכל בשלושה דברים ,ואין  אתה בא לידי עברה: דע מה למעלה ממך: עין רואה,ואוזן שומעת,וכל מעשיך בספר נכתבים" [אבות ב,א]
מכאן שישנה השגחה פרטית והקב"ה רואה הכול ושומע ,וכל דבר נכתב בספרו ואינו שוכח ,ומכאן ניתן להסיק כי הקב"ה שולט על כל פרט והוא אשר מנהל את העניינים בעולם, וכאשר הדברים אינם לרוחו,הוא פשוט משנה את הכול ומתכנן לפרטי פרטים את כל המהלכים בעולם לפי רצונו ותוכניותיו.

התשובה לשאלה ד]
בתנ"ך ניתן למצוא הרבה דוגמאות המוכיחות כי בסופו של דבר הכול מתנהל בידי אלוקים ולא תמיד הדבר מתממש לפי  רצון האדם.
דוגמא1]
שנאת בני יעקב כלפי יוסף אחיהם: הם מנסים לקטוע את  תחזית חלומותיו באומרם:"ועתה לכו ונהרגהו ונשליכהו באחד הבורות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה יהיו חלומותיו" [בראשית ל"ז,כ] לאחר שהורד למצרים,הסוף ידוע כי יוסף עלה לגדולה דאג לספק מזון למשפחתו והיה אחראי על המזון במצרים ופרעה הכיר בחוכמתו.
דוגמא 2]
קורח ואנשיו ניסו לחלוק על שלטונם של אהרון ומשה ובסופו של דבר  נבלעו על ידי  האדמה.
דוגמא 3]
כשבני ישראל יוצאים ממצרים והים נבקע לשניים ,המצרים רודפים אחריהם,אך הם טובעים בים,כי  התוכנית האלוקית הייתה להוציא את ישראל  ביד רמה.
דוגמא 4]
שאול מנסה להרוג את דויד אך לא מצליח,כי הדבר בניגוד לרצון ה'.
"ויבקש שאול להכות בחנית בדויד..ודויד נס וימלט הלילה ההוא.."
[שמואל א,י"ח,י]
דוגמא 5] דויד המלך אומר בתהלים:"גם חושך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשיכה כאורה:" [תהלים  קל"ט,י"ב]

כלומר- ישנה השגחה פרטית ולא ניתן להימלט מזה גם בחשכה.
לסיכום, עלינו להתחזק באמונה ולדעת כי הקב"ה בכבודו ובעצמו משגיח באופן פרטי על כל פרט בעולם והכול מתבצע בהתאם לרצונו הבלעדי.
ויהי רצון ויתגשמו דברי הנביא:"כל- כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון תקום איתך למשפט תרשיעי זאת נחלת עבדי ה' וצדקתם מאיתי נאום ה'" [ישעיה נ"ד, י"ז]

פרשת בלק- מדוע המואבים פנו דווקא אל זקני מדיין?

פרשת בלק- מדוע המואבים פנו דווקא אל זקני מדיין?
מאת: אהובה קליין.

הפרשה פותחת בראייתו של בלק בן-ציפור-מלך מואב-את הניסים שעשה ה' לעם ישראל:את הניצחון שלהם על עוג מלך הבשן וכל בני ביתו ועמו,את חנייתם של העם בערבות מואב.
מכאן כי פרשה זו היא המשך של קודמתה-פרשת חוקת.
וכך התורה מתארת את פני הדברים:
"וירא בלק בן- ציפור את כל אשר עשה ישראל לאמורי ויגר מואב מפני העם כי רב-הוא ויקץ מואב מפני ישראל:ויאמר מואב אל זקני מדיין עתה ילחכו הקהל את כל—סביבתינו כלחוך השור את ירק השדה ,ובלק בן ציפור מלך למואב בעת ההיא וישלח מלאכים אל- בלעם בן—בעור פתורה אשר על- הנהר ארץ בני עמו לקרוא לו...ועתה לכה- נא ארה- לי את העם הזה כי- עצום הוא ממני אולי אוכל נכה-בו ואגרשנו מן הארץ כי ידעתי את אשר- תברך מבורך ואשר תאור יואר וילכו זקני מואב וזקני מדיין וקסמים בידם ויבואו אל –בלעם וידברו אליו דברי בלק"[במדבר כ"ב,ב-ח]

השאלות הן:
א] מאין שעם ישראל היה מאוחד באותה תקופה כאיש אחד?
ב] מי היה בלעם ומה תפקידו?
ג] מדוע המואבים בקשו את עזרת- המדיינים דווקא?

התשובה לשאלה א]
על כך עונים חז"ל: כי במלחמת סיחון המתוארת בסוף פרשת חוקת נאמר:"ויכהו ישראל לפי חרב.." [במדבר כ"א,כ"ד]- בלשון יחיד ולא נאמר:"ויכו אותו" בלשון רבים- מכאן המסקנה שעם ישראל היו מאוחדים כאיש אחד בלב אחד. ממש כמו בזמן מעמד הר סיני, גם שם הכתוב מדבר על עם ישראל בלשון יחיד:"ויחן שם ישראל נגד ההר"[שמות י"ט,ב]ממצב זה – שעם ישראל היה מלוכד- חשש מאד מלך מואב ולכן נאמר עליו:"ויגר מואב מפני העם מאד, כי רב הוא" [במדבר כ"ב,ג]
התשובה לשאלה ב]
הרמב"ן אומר : כי ייעודו של בלעם היה כייעוד שרו של עשיו בזמן המאבק עם יעקב, הקב"ה רצה שישראל יתברכו מפיו של נביא גויים,ובלעם שידע זאת הסתיר את הדבר בפני שרי בלק.
בלעם במהותו היה קוסם ונועד להיות נביא רק לשעה לכבודם של ישראל.
אבן עזרא אומר: כי בלעם היה חוזה בכוכבים ויודע את סוד המזלות,כשהיה מבחין במזלו של מישהו כי הרעה קרבה אליו היה מקלל אותו,ואילו הסובבים אותו כשראו כי מייד אחרי כן הורע מצבו של אותו איש-היו מייחסים זאת לגדולתו של בלעם.,בכך הוא מתגלה כרמאי.
אברבנאל אומר:כי מטרת ה' הייתה -כי נביא גויים יברך את עם ישראל וכך הדבר ירתיע מאד את האויבים סביב,ומנגד- יתרום לעם ישראל קלות יתר להביס את אויביו.

התשובה לשאלה ג]
האמת שהדבר היה תמוה מאד שהמואבים פנו דווקא לזקני מדיין, הרי הם היו מרוחקים ממקום יישובם ומן ההיגיון היה שיפנו אל אדום שהיו בקרבתם,על כך עונים חז"ל :[במדבר רבה כ',ד'] המואבים ידעו כי מנהיג ישראל היה חי שנים במדיין ולכן בעזרת ראשי מדיין רצו לבדוק את כוחותיו ומעלותיו מקרוב.שהרי הרגישו צורך בכך בשל תחושת האיום של ישראל עליהם.
זקני מדיין גילו כי כוחו של משה גנוז בפיו, מסיבה זו הם פנו לבלעם הקוסם שהיה ידוע כי כוחו בלשונו. לפי דברי רבי שמשון רפאל הירש:ישנה עוד סיבה מעניינת לפנייתם של המואבים למדיין והיא- מיקומה של ארץ זו קרוב למצרים והמדיינים היו מקיימים קשרי מסחר עם ארץ מצרים,לכן אפשרי לקבל חוות דעת מהם על אופיים של שבטי ישראל ששהו במצרים כעבדים ועתה חל בהם מהפך ,הגיעו למדרגה כה גבוהה- מנצחים את עוג מלך הבשן ,סיחון מלך האמורי.
לאור האמור לעיל, ניתן להסיק כי כאשר עם ישראל מלוכד כאיש אחד בלב אחד-הדבר מרתיע את אויביו סביב וזאת במיוחד כאשר הוא דבוק בקב"ה בפיו- בכוח התפילה ובהליכה באורחות התורה,אזי השכינה שורה עליו- כדברי דויד המלך:"ה' צילך על יד ימינך" [תהלים].

בלק וזקני מדיין/ שיר מאת: אהובה קליין.

בלק וזקני מדיין/ שיר מאת: אהובה קליין.

בראות בלק בן ציפור
ניצחון ישראל בחסדי עליון
אימה ופחד נפל ליבו
בלבל מוחו הסעיר דמיונו.

כהרף עין פיתרון
מניעת סכנה ואסון
שליחים אל בלעם
זקני מואב ומדיין.

 בידיהם מיני מקלות קסמים
בעורקיהם מפלי שנאה גואים
בפני נביא גויים מתייצבים
להפעיל קיסמי קללות מבקשים.

כגודל הציפייה גודל האכזבה
הקללה שינתה פניה לברכה
בלק נחל מפלה
ישראל זכו לתפילה.

הערה: השיר בהשראת פרשת בלק [חומש במדבר]