חומש במדבר

דבר החסידות – פרשת קרח

ב"ה

ע"פ בקשת א' הנמענים שי' שמוסר שיעור כל שלישי בערב ונוהג למסור רעיון מ"דבר-החסידות" – אשתדל להקדים ולשלוח את הטור קרוב יותר לתחילת השבוע.

ולהעיר שהשבוע מתחילה השנה החמישית בע"ה ש"דבר-החסידות" נשלחת (ומגיעה, כיום, לכמה אלפים מישראל כ"י) מדי שבוע, וכאן המקום להביע יישר כח על ההשתתפות, על ההערות, על ההעברה הלאה ובעיקר על השימוש בסיכומים אלה.

א"ח

 

דבר החסידות – פרשת קרח

 

כל חלב לה'

בפרשתנו נאמרה פרשת מתנות כהונה. אומרת התורה (יח, יב) "כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן, ראשיתם אשר יתנו לה' לך נתתים. ביכורי כל אשר בארצם וגו'".

כלומר, שמתנות כהונה דורשים מן האדם שני דברים: א) שיש לתת את ראשיתפרי הארץ ואת ראשית גז הצאן לה'. ולא זו בלבד אלא  ב) יש לתת גם אתהמובחר – כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן.

הרמב"ם מלמדנו שכן הוא בכל המצוות, ובלשונו הזהב (בסוף הל' איסורי מזבח): "והוא הדין בכל דבר שהוא לשם הא-ל הטוב שיהיה מן הנאה והטוב; אם בנה בית תפילה – יהיה נאה מבית ישיבתו, האכיל רעב – יאכיל מן הטוב והמתוק שבשלחנו, כסה ערום – יכסה מן היפה שבכסותו, הקדיש דבר – יקדיש מן היפה שבנכסיו, וכן הוא אומר כל חלב לה' וגו'".

כשם שיש את ה'חלב' והמובחר במזון, לבוש ובית (שהם שלשת הסוגים שהרמב"ם מדבר עליהם) – כך יש גם את ה'חלב' בעניין הזמן: שהזמן הכי מובחר ורגוע שבכל יום הוא מיד לאחר הקימה, שאז רגוע המוח.

יש איפוא לדעת גם כאן ש"כל חלב לה'" – שזמן זה צריך לתת לקב"ה! ככתוב (לעיל טו, כ) "ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה", ופירש כ"ק אדמו"ר הריי"צ: "ראשית עריסותיכם" – ראשית כשקמים מהעריסה, מהמיטה, כלומר את הזמן הראשון שלאחר הקימה – יש לתת תרומה לה'.

לפיכך, כשנדונו בארה"ב סדרי הלימודים בישיבות עמד על כך הרבי הריי"צ בתוקף שאך ורק לימודי הקודש יתקיימו בבוקר, ולימודי החול יתקיימו במחצית השניה של היום, שכן בבוקר כשהמוח רגוע – הוא הזמן המוצלח ביותר, ו"כל חלב להוי'".

וכן בעלי-עסקים, למרות שעיסוקם ב"עובדין דחול" – עליהם לדעת שהעיקר הוא תורה ותפילה, וראשית ומבחר הזמן של היום יש להקדיש לה': קודם צריך להתפלל, ואח"כ ללמוד – כמ"ש בהלכה (שו"ע סי' קנה ס"א) – שמבית הכנסת יש ללכת לבית המדרש, ורק אח"כ אפשר לעסוק בדברי הרשות.

שבת שלום!

 

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק ב, קרח (עמ' 326 ואילך. ובמתורגם ללה"ק עמ' 31 ואילך). הרעיון לעיבוד מספר "מעייו חי" ח"ד עמ' 76 ואילך.

 

תיקון טעות: ב"דבר החסידות" שבוע שעבר (שלח) נכתב שהתוס' המביא את המדרש מקושש לש"ש נתכוין הוא בב"ב קיט, א, ויש לתקן קיט, ב. הטעות הזו מופיעה גם ב"פנינים עה"ת והמועדים" (היכל מנחם תשס"ה) עמ' קיט וגם שם יש לתקן כנ"ל.

כמו"כ בשיחה הנוכחית כתבו ב"מעיין חי" (ח"ד עמ' 78) ראשית עריסותיכם – כשקמים מֵהַמֵיטָב, וצ"ל מֵהַמִטָה, כבפנים.