סוֹד חָכְמַת שְׁלֹמֹה

פרטים

קטגוריה: פרשת תרומה

פורסם בחמישי, 23 פברואר 2023 10:43

נכתב על ידי Super User

כניסות: 242

סוֹד חָכְמַת שְׁלֹמֹה

מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַייְן ©

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ שָׁטַח מִשְׁאָלָה

בִּפְנֵי אֱלֹוקִים רָם וְנִשָּׂא

אֵלָיו בְּגִבְעוֹן בַּחֲלוֹם הִתְגַּלָּה

חִישׁ הֶאֱזִין לְבַקָּשָׁתוֹ בִּמְלוֹאָהּ.

בִּקֵּשׁ מִבּוֹרְאוֹ לֵב שׁוֹמֵעַ

לָרֶדֶת לָעָם , אֵלָיו לְהַגִּיעַ

לְהַבְחִין בֵּין טוֹב לְרֹועַ

עֵת לְזַכּוֹת עֵת לְהַרְשִׁיעַ.

בּוֹרֵא עוֹלָם  הֶאֱזִין לִדְבָרָיו

כְּהֶרֶף עַיִן מִלֵּא בַּקָּשׁוֹתָיו

הִרְעִיף עָלָיו בִּרְכַּת שָׁמַיִם

חָכְמָה כְּיָם רְחַב יָדַיִים.

לֵב חָכָם וְנָבוֹן כִּפְלַיִם

הֵקִים מִקְדָּשׁ בִּירוּשָׁלַיִם

הַתּוֹרָה קִיֵּם כַּהֲלָכָה

בְּנֹועַם הֲלִיכוֹת וְהַצְלָחָה.

שְׁמוֹ הָלַךְ לְפָנָיו

אֶל הָעָם נָשָׂא עֵינָיו

חָכְמָתוֹ הִרְקִיעַה שְׁחָקִים

בְּרִית כָּרַת עִם מְלָכִים.

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת: הַהַפְטָרָה [מְלָכִים-א פֶּרֶק ה, ו']

פרשת תרומה - הדרך לאחדות העם – בימינו !

פרטים

קטגוריה: פרשת תרומה

פורסם בחמישי, 23 פברואר 2023 10:41

נכתב על ידי Super User

כניסות: 221

פרשת תרומה - הדרך לאחדות העם – בימינו !

מאת: אהובה קליין .

הפרשה פותחת במילים: "וַיְדַבֵּר ה', אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ- לִי תְּרוּמָה:  מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי...  וְזֹאת, הַתְּרוּמָה, אֲשֶׁר תִּקְחוּ, מֵאִתָּם:  זָהָב וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת. וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי, וְשֵׁשׁ וְעִזִּים. וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים, וַעֲצֵי שִׁטִּים.  שֶׁמֶן, לַמָּאֹר; בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים. אַבְנֵי-שֹׁהַם, וְאַבְנֵי מִלֻּאִים, לָאֵפֹד, וְלַחֹשֶׁן.  וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם". [שמות  כ"ה, א'- ט]

בהפטרה אנו קוראים: [ספר מלכים א', פרק  ה- מפסוק כ"ו-עד פרק ו', פסוק י"ד]

ַ"וה', נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה, כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר-לוֹ; וַיְהִי שָׁלֹם, בֵּין חִירָם וּבֵין שְׁלֹמֹה, וַיִּכְרְתוּ בְרִית, שְׁנֵיהֶם.  וַיַּעַל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מַס, מִכָּל-יִשְׂרָאֵל; וַיְהִי הַמַּס, שְׁלֹשִׁים אֶלֶף אִישׁ. וַיִּשְׁלָחֵם לְבָנוֹנָה, עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים בַּחֹדֶשׁ חֲלִיפוֹת--חֹדֶשׁ יִהְיוּ בַלְּבָנוֹן, שְׁנַיִם חֳדָשִׁים בְּבֵיתוֹ; וַאֲדֹנִירָם, עַל-הַמַּס.  וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה שִׁבְעִים אֶלֶף, נֹשֵׂא סַבָּל; וּשְׁמֹנִים אֶלֶף, חֹצֵב בָּהָר. לְבַד מִשָּׂרֵי הַנִּצָּבִים לִשְׁלֹמֹה, אֲשֶׁר עַל-הַמְּלָאכָה, שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים, וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת--הָרֹדִים בָּעָם, הָעֹשִׂים בַּמְּלָאכָה לא וַיְצַו הַמֶּלֶךְ וַיַּסִּעוּ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת אֲבָנִים יְקָרוֹת, לְיַסֵּד הַבָּיִת--אַבְנֵי גָזִית. וַיִּפְסְלוּ בֹּנֵי שְׁלֹמֹה, וּבֹנֵי חִירוֹם--וְהַגִּבְלִים; וַיָּכִינוּ הָעֵצִים וְהָאֲבָנִים, לִבְנוֹת הַבָּיִת": [מלכים-א: ה, כ"ו- ל"ב]

בהמשך דבר ה' אל שלמה המלך:  "וַיְהִי, דְּבַר-יְהוָה, אֶל-שְׁלֹמֹה, לֵאמֹר.  הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר-אַתָּה בֹנֶה, אִם-תֵּלֵךְ בְּחֻקֹּתַי וְאֶת-מִשְׁפָּטַי תַּעֲשֶׂה, וְשָׁמַרְתָּ אֶת -כָּל-מִצְוֺתַי, לָלֶכֶת בָּהֶם--וַהֲקִמֹתִי אֶת-דְּבָרִי אִתָּךְ, אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל-דָּוִד אָבִיךָ. וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וְלֹא אֶעֱזֹב, אֶת-עַמִּי יִשְׂרָאֵל". [ו', "א-י"ד].

השאלות הן:

א] מדוע  הקמת המשכן מתואר בחמישה פרשיות  תורה?

ב] הקשר בין הקמת המשכן להקמת מקדש שלמה - והמטרה?

תשובות.

תיאור הקמת המשכן  בחמשה פרשיות.

ה"נתיבות שלום" שואל שאלה זו ? ומתעמק  בשאלתו מדוע נכנסת – התורה לכל  הפרטים  ויש אף פרטים שנשנים בפרשיות אלו ולכאורה זה ניראה מיותר? ויש אף שואלים מדוע נכתבה מצווה זו בכלל הרי זה מיועד לאותו הדור? ועוד נראה שלהקמת המשכן היה צורך  בבצלאל  שעליו נאמר:  "ואמלא אותו בחכמה ותבונה ובדעת "- שהן נחשבות למדרגות הגבוהות ביותר?

חז"ל מציינים [מסכת ברכות נ"ה] בצלאל היה יודע לצרף אותיות שנבראו באמצעותן שמים וארץ ועל כן מדוע היה צריך בכל הדברים האלה לצורך הקמת המשכן?

על פי הזוהר הקדוש: קדושת התורה היא גבוהה  עד בלי די..

הבעש"ט אומר ב"תורת תמימה" שלא נגע איש מעולם - אפילו באות אחת מהתורה ואיש לא הגיע להבין את תכלית התורה והרמוז בה  באות אחת?  מהטעם שכל התורה היא השתלשלות  מעולמות עליונים - עד למטה - לעולם העשייה.

בגמרא מסופר [מסכת שבת פ"ח]"שבשעה שעלה משה למרום, מלאכי השרת התלוננו לפני הקב"ה: "חמדה גנוזה אתה מבקש לתת לבשר ודם – כלומר - אין שום שייכות להעניק את התורה בקדושתה העילאית לאדם בשר ודם הדר בעולם למטה ?

תשובת משה הייתה: שהפירוש האחרון המשתלשל בתורה לעולם העשייה באופן פעיל - כגון: "לא תרצח" ומצאנו בתורה בתקיעות השופר של ראש השנה שזה מהנושאים המרוממים ביותר ואילו בתורה כתוב: רק "יום תרועה יהיה לכם"

מכך דרשו חז"ל: את כל דיני התקיעות ויש בכך על פי הקבלה - רזים מעל רזים  במדרגות גבוהות מאד, בשל חשיבות הערך של כל אות בתורה – אם חסרה אות אחת בתורה - ספר התורה  פסול מפני שכולו קודש קודשים.

גם בריאת האדם בצלם אלוקים - משמש כמפה - למה שמתרחש בעולמות  עליונים. יש הרבה אורות עליונים במבנה ראשו של האדם לכל פרטיו.

כך גם המשכן.

על פי תורת הנסתר: כל המשכן מרמז על אורות עליונים. וכל חלק וחלק מן המשכן – יש כנגדו  חלק הנמצא באורות העליונים.

לכן המשכן  הוא כעין מפה לכל העולמות האלה - ומטרת הקמתו כדברי תנחומא: נתאווה ה' לשכון בדירה בתחתונים . מהטעם הזה הוריד ה' אורות  מהעליונים לעולם הזה.

לכן חשוב להדגיש כי היה יודע בצלאל בן אורי – לצרף אותיות שנבראו באמצעותן – שמים וארץ  כדי להמשיך בבניית המשכן  את סודות הבריאה של שמים וארץ.

לגבי עבודת האדם את ה' הם כלולים  בכל חלקי המשכן.

הסיבה שהתורה האריכה בהקמת המשכן להורות : שיש כוונות עליונות בכל פרט ופרט של המשכן ופרשיות אלה –נחשבות לעיקר התורה - כי הם מבטאים את רצון ה' שנתאווה שתהיה דירה גם בתחתונים  ומטרה זו יכולה להתקיים רק באמצעות המשכן.

הקשר בין המשכן למקדש שלמה.

בפרשתנו מדובר: בהבאת תרומה למען הקמת המשכן במדבר   אשר היה  מבנה זמני– לפי שהיו  בני ישראל שוהים  בקרבת המשכן בכל מקום במדבר וכשהיו עוברים לחניה הבאה  היו נוהגים לקפל את המשכן וחלקיו השונים ונעים הלאה אל עבר החניה הבאה.

מה שאין כן לגבי המקדש - שבנה אותו שלמה בעזרת עבדיו הרבים – הוא שימש כמבנה קבוע בירושלים. אך מנגד -  המשכן וגם המקדש שמשו  כמטרה למקום השכנת השכינה – בקרב עם ישראל. לגבי המשכן נאמר:  "וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם".

בהפטרה נאמר: "...וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וְלֹא אֶעֱזֹב, אֶת-עַמִּי יִשְׂרָאֵל".

השראת השכינה מותנית בתנאי:

"הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר-אַתָּה בֹנֶה, אִם-תֵּלֵךְ בְּחֻקֹּתַי וְאֶת-מִשְׁפָּטַי תַּעֲשֶׂה, וְשָׁמַרְתָּ אֶת-כָּל - מִצְוֺתַי, לָלֶכֶת בָּהֶם"

המלבי"ם מבאר: אין עיקר בית המקדש מתבטא באבנים ובעצים  הנעשים על ידי האומנים- אלא המטרה: שיתאחדו כל בני ישראל לעבוד את ה' יחדיו.

ה' נתן את כיסא המלכות לבית דוד - בתנאי אחד: רק אם ישמרו את התורה ומצוותיה.

בעל הטורים וגם רבינו בחיי אומרים: כי יש במילה: "שכנתי"- רמז למספר השנים בהם עמד בית ראשון ושני, בית ראשון עמד ת"י שנים כמניין לשוכני בתוכם, ובית שני עמד ת"כ שנים.

בפרשתנו נאמר: " דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ - לִי תְּרוּמָה" והרי היה צריך הכתוב  לומר:  "דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, ויתנו לִי תְּרוּמָה"?  אלא הקב"ה נותן לעם ישראל להבין: כי כל תרומה שיביאו עבור הקמת המשכן - כולל, כסף, זהב, ונחושת... הם אוצרות שה' מעניק לנו. ויש להימנע מהחשיבה המוטעית כאשר אדם חושב שהכול עשה בעצמו – היינו - "וְאָמַרְתָּ֖ בִּלְבָבֶ֑ךָ כֹּחִי֙ וְעֹ֣צֶם יָדִ֔י עָ֥שָׂה לִ֖י אֶת־ הַחַ֥יִל הַזֶּֽה"׃ [דברים ח', י"ז]

בהפטרה נאמר: "וַיַּעַל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מַס, מִכָּל-יִשְׂרָאֵל....."

המדרש מסביר: בני ישראל מונים שישים ריבוא -אמר ה' לדוד המלך: כי מחצית בני ישראל יהיו  עוסקים תמיד בתורה -שהרי ידוע כי תלמידי חכמים  פטורים  מתשלום מס. לפיכך היה צריך שלמה המלך לגבות מס רק ממחצית, היינו - משלוש מאות אלף והוא לקח אחד מעשרה, כי: "העשירי יהיה קודש" וכך הגיע למספר של שלושים אלף.[הרב יהונתן אייבשיץ]

בפרשתנו היו ידועים אומני המשכן - כיוצרים  בעלי חכמה  בינה ודעת- ואילו בהפטרה - נאמר: "ויהוָה, נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה, כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר-לוֹ"

חכמה זו נחוצה הייתה למלך- כי גם באמצעותה היה מדריך את עבדיו לבנות את המקדש כפי שכתוב: "וַיִּבֶן הַבַּיִת, לַיהוָה".[מלכים ו', א]

הוא נעזר בבעלי מקצוע שונים- כפי שהכתוב מתאר: "וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת--הָרֹדִים בָּעָם, הָעֹשִׂים בַּמְּלָאכָה לא וַיְצַו הַמֶּלֶךְ וַיַּסִּעוּ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת אֲבָנִים יְקָרוֹת, לְיַסֵּד הַבָּיִת--אַבְנֵי גָזִית. וַיִּפְסְלוּ בֹּנֵי שְׁלֹמֹה, וּבֹנֵי חִירוֹם--וְהַגִּבְלִים; וַיָּכִינוּ הָעֵצִים וְהָאֲבָנִים, לִבְנוֹת הַבָּיִת"

באמצעות חכמתו היה כורת ברית עם חירם מלך צור- זהו שלום פרי חכמה מדינית.

רבי בונם מפשיסחה עונה על השאלה: כיצד כרת שלמה המלך שלום עם נוכרי?

תשובתו: "שניהם היו שני עולמות נפרדים, הברית הייתה בעלת אופי מדיני לגמרי ולא פנימי ורוחני".

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי גם בימים אלה ממש כאשר המחלוקת נפוצה בתוך העם - האמצעי היחיד להתאחד כאיש אחד בלב אחד - הוא: קיום המצוות הלכה למעשה -על פי התורה  הקדושה ורצוי  לעיין במגילת אסתר - כדי לבדוק - כיצד מגיב עמלק - אז והיום כאשר צופה במחלוקת שלנו:

"וַיֹּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל עָם וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים וְלַמֶּלֶךְ אֵין שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם" [מגילת אסתר פרק ג', ח']

יפים וחשובים דברי שלמה המלך כפתרון לאחדות העם והשראת השכינה עלינו: "דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי-נֹעַם;   וְכָל-נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם. עֵץ-חַיִּים הִיא, לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ;    וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר" [משלי  ג', י"ז]

דבר החסידות – פרשת תרומה – משנכנס אדר

פרטים

קטגוריה: פרשת תרומה

פורסם בחמישי, 23 פברואר 2023 10:33

נכתב על ידי Super User

כניסות: 163

ב"ה

דבר החסידות – פרשת תרומה – משנכנס אדר

התשובה לכל השאלות

בחודש אדר ראשון ה'תשמ"ט כתב הרה"ח ר' יוסף יצחק שי' הכהן גוטניק מכתב לרבי על הקשיים שהיו לו באותה העת בעסקיו. וסיים את מכתבו:

"ואני מבקש בבקשה נפשית מכ"ק אדמו"ר שליט"א בכל מיני בקשות, תשובה לכל הנ"ל"

הרבי הקיף את המילים "תשובה לכל הנ"ל" והוסיף בכתי"ק:

מבוארת ובפרטיות בציווי תוה"ק להרבות בשמחה (והדוגמאות בתושב"ע מדברים גשמיים ממש. ויבש"ט

כלומר, הרבי מסביר שהתשובה לכל הבעיות בחודש זה – היא על ידי קיום ציווי התורה (תענית כט, א) "משנכנס אדר מרבין בשמחה". והרבי מפרט שבתורה שבעל פה יש דוגמאות איך להרבות בשמחה – באמצעות דברים גשמיים (בשר ויין וכדו').

(ליקוט מענות קודש תשמ"ט מענה נא. ההסבר ע"פ ביאור החוזר הרי"י שי' יעקבסון)

—Ÿ–

בין המשכן במדבר, שילה, וירושלים

"אין בין שילה לירושלים אלא . . קדושת שילה יש אחריה היתר, וקדושת ירושלים אין אחריה היתר".

(מגילה ט, סע"ב במשנה)

"יש אחריה היתר – כשחרבה שילה הותרו הבמות, כדאמרינן במס' זבחים (דף קיט.) כי לא באתם עד עתה אל המנוחה – זו שילה, שנחו מלכבוש, ואל הנחלה – זו ירושלים. למה חילקן הכתוב? כדי ליתן היתר בין זו לזו"

(רש"י)

בתורה אנו מוצאים את אותו ביטוי על משכן שילה ועל ביהמ"ק שבירושלים, ששניהם נקראו (ראה יד, כה) "המקום אשר יבחר ה'" כדרשת הספרי על הפסוק: "זו שילה ובית עולמים", מה שלא מצינו לשון כזה על המשכן במדבר (וגם לא על נוב וגבעון[1]).

וההבדל בין שילה למשכן מובן בפשטות:

למרות שגם במדבר "נאסרו הבמות", כלומר, נאסר עליהם להקריב קרבנות מחוץ למשכן – אבל זה עדיין לא היה "המקום אשר יבחר ה'", מכיון שהוא לא עמד במקום אחד אלא נסע ממקום למקום. משא"כ שילה, היה מקום קבוע להשראת השכינה למשך שס"ט שנה, שלכן גם בנו שם בית של אבנים.

[זה מיישב גם את הקושיא: מדוע כשנכנסו לארץ הותרו הבמות מיד[2], וכשחרבה שילה צריך לימוד מיוחד ("כי לא באתם גו'") ליתן היתר בין זו לזו – מדוע לא הותרו גם עכשיו הבמות בדרך ממילא כמו שהיה קודם המשכן?

אלא מכך מוכח, שבשילה נפעל ענין של קביעות מקום (שלא היה לפני זה) – "המקום אשר יבחר ה'", וזה ביטל את ענין הבמות, רק שאח"כ בא לימוד מיוחד "ליתן היתר בין זה לזה".]

אבל אם כן צריך להבין: מדוע נקרא דווקא ביהמ"ק שבירושלים "בית הבחירה", הרי גם משכן שילה הוא "מקום אשר יבחר ה'"?

אלא ההבדל יובן מחילוקי הלשונות בתורה, בין משכן שילה לירושלים:

בפרשת ראה (יב, ד) נאמר "לא תעשון כן לה' אלקיכם (להקטיר לשמים בכל מקום. רש"י) כי אם אל המקום אשר יבחר ה' . . והבאתם שמה עולותיכם גו'" – ובספרי נאמר (הובא ברש"י) שזה מדבר על שילה.

אח"כ נאמר "ועברתם את הירדן גו' והיה המקום אשר יבחר ה' אלוקיכם בו לשכן שמו שם – שמה תביאו את כל אשר אנכי מצוה גו'" – שזה מדבר על ירושלים.

רואים כאן הבדל מהותי בין הבחירה בשילה לירושלים:

הפסוק הראשון מדבר על השלילה – "לא תעשון כן" ולאחר מכן אומר "כי אם אל המקום אשר יבחר ה'", כלומר, הבחירה בשילה נובעת מהאיסור להקריב בכל מקום, שלכן בחר ה' במקום מסויים להקריב שם, לעומת זאת בירושלים מתחיל הכתוב "והיה המקום אשר יבחר ה' . . שמה תביאו", כלומר ירושלים בה בחר ה' להשרות שכינתו, וממילא היא גם מקום ההקרבה.

ובסגנון אחר:

בשילה מדבר הכתוב על הגברא: "והבאתם שמה עולותיכם גו'", ואילו בירושלים מדבר על המקום – "והיה המקום אשר יבחר . . שמה תביאו גו'". כלומר, שילה נבחרה בשביל ישראל, שיהיה להם מקום מיוחד להקרבה, ואילו ירושלים נבחרה מצד הקב"ה כביכול, שבחר בה להשראת שכינתו.

ונמצא: שחיוב ההקרבה בשילה הוא "חיוב גברא": כיון שנצטוו ישראל להקריב במקום מסויים – לכן צריכים להקריב דווקא שם, ואילו בירושלים, שנבחרה מצד עצמה, מצוות ההקרבה היא מצד ה"חפצא" דירושלים, ויש לומר שזה מוריד חיוב גם על החפצא של הקרבן עצמו.

לפי זה מדוייק לשון הרמב"ם (הל' ביהב"ח רפ"א) "כל הקרבנות כולם  . . מצות עשה להקריבן בבית הבחירה" (ולא "מצות עשה להקריב כל הקרבנות בבית הבחירה"): אין כאן תנאי באופן ההקרבה של המקריב בלבד, אלא גם חיוב מצד החפצא של הקרבנות עצמם.

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק כד, ראה שיחה א (עמ' 79 ואילך, ובמתורגם ללה"ק עמ' 94 ואילך). ערכים בש"ס וברמב"ם ערך שילה וירושלים. מתוך פרוייקט "אליבא דרבי" על הש"ס – מסכת מגילה.

[1]  ראה רמב"ן תבוא כו, ב. ביאור הרי"פ פערלא שם. ועוד.

[2]  ובלשון הרמב"ם (פיה"מ זבחים קיח, ב) "לפי שמיום שפסקו המחנות ונכנסו לארץ . . נסתלקה מצות ל"ת זו ונשאר מותר; שכל מי שרוצה להקריב בבמה מקריב כמו שהיה קודם המשכן".

--

צעירי חב"ד – סניף מרום כנען

בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר

שיעורים לנשים  |  מדרשיית נוער  |  מועדון לילדים  |  שיעור לעולים  |  ביקורי בית  |  מסיבות בחגים  |  דוכן תפילין ונרות שבת  |  התוועדויות  |  סדנאות מגוונות  |  תהילים לבנות  |  בדיקת תפילין ומזוזות  |  מכתבי יום הולדת  |  קייטנת גן ישראל  |  שיעור רמב"ם  |  הפצת חומר לשבת וחגים  |  מסיבות ראש חודש  |  ועוד

כתובת: רח' ביאליק 199/3, הר כנען, צפת

כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.

טלפון: 0506-737410

מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.

--

צעירי חב"ד – סניף מרום כנען

בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר

שיעורים לנשים  |  מדרשיית נוער  |  מועדון לילדים  |  שיעור לעולים  |  ביקורי בית  |  מסיבות בחגים  |  דוכן תפילין ונרות שבת  |  התוועדויות  |  סדנאות מגוונות  |  תהילים לבנות  |  בדיקת תפילין ומזוזות  |  מכתבי יום הולדת  |  קייטנת גן ישראל  |  שיעור רמב"ם  |  הפצת חומר לשבת וחגים  |  מסיבות ראש חודש  |  ועוד

כתובת: רח' ביאליק 199/3, הר כנען, צפת

כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.

טלפון: 0506-737410

מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.

פרשת תרומה - מה הקשר בין בריאת העולם למשכן?

פרטים

קטגוריה: פרשת תרומה

פורסם בחמישי, 03 פברואר 2022 05:26

נכתב על ידי Super User

כניסות: 287

פרשת תרומה - מה הקשר בין בריאת העולם למשכן?

מאת: אהובה קליין.

פרשה זו פותחת במילים: "וַיְדַבֵּר ה', אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה:  מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי וְזֹאת, הַתְּרוּמָה, אֲשֶׁר תִּקְחוּ, מֵאִתָּם:  זָהָב וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת". . [שמות כ"ה, א- ד]

בהמשך נאמר: "וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם".[להלן : כ"ה, ה]

בהפטרה לפרשה זו נאמר:

"וַיהוָה, נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה, כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר-לוֹ; וַיְהִי שָׁלֹם, בֵּין חִירָם וּבֵין שְׁלֹמֹה, וַיִּכְרְתוּ בְרִית, שְׁנֵיהֶם.  וַיַּעַל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מַס, מִכָּל-יִשְׂרָאֵל; וַיְהִי הַמַּס, שְׁלֹשִׁים אֶלֶף אִישׁ.  וַיִּשְׁלָחֵם לְבָנוֹנָה, עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים בַּחֹדֶשׁ חֲלִיפוֹת--חֹדֶשׁ יִהְיוּ בַלְּבָנוֹן, שְׁנַיִם חֳדָשִׁים בְּבֵיתוֹ; וַאֲדֹנִירָם, עַל-הַמַּס.  וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה שִׁבְעִים אֶלֶף, נֹשֵׂא סַבָּל; וּשְׁמֹנִים אֶלֶף, חֹצֵב בָּהָר.  לְבַד מִשָּׂרֵי הַנִּצָּבִים לִשְׁלֹמֹה, אֲשֶׁר עַל-הַמְּלָאכָה, שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים, וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת--הָרֹדִים בָּעָם, הָעֹשִׂים בַּמְּלָאכָה.  לא וַיְצַו הַמֶּלֶךְ וַיַּסִּעוּ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת אֲבָנִים יְקָרוֹת, לְיַסֵּד הַבָּיִת--אַבְנֵי גָזִית.  וַיִּפְסְלוּ בֹּנֵי שְׁלֹמֹה, וּבֹנֵי חִירוֹם--וְהַגִּבְלִים; וַיָּכִינוּ הָעֵצִים וְהָאֲבָנִים, לִבְנוֹת הַבָּיִת". מלכים א'-  פרק ה, כ"ו-  ל"ב]

השאלות הן:

א] מטרת התרומה ?

ב] מהו הקשר בין בריאת העולם למשכן ?

ג] בזכות מה הצליח שלמה לבנות את המקדש?

תשובות

מטרת התרומה.

בעל הטורים סובר: "וְיִקְחוּ- לִי תְּרוּמָה":   מילים אלה רומזות: שה' אומר: לשמי. בתוך המילה: "תרומה"  נמצאת  המילה - תורה והאות מ' רומזת שהתורה ניתנה לאחר מ' [40] יום בסיני , לכן כל מי שעוסק בתורה - כאילו לוקח - איתו את ה' .

על פי רש"י: כוונת הקב"ה: "וְיִקְחוּ- לִי תְּרוּמָה":  לשמי, תרומה - מלשון: הפרשה כלומר בני ישראל יפרישו לה' מממונם.

המילים: "מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ"-  לשון נדבה-וזה לשון- רצון טוב.   יש כאן על פי דברי רבותינו במסכת מגילה [כ"ט, ע"ב]: שלוש תרומות:

 א] תרומת 'בקע לגולגולת' למטרת עשיית האדנים  במשכן.

כמו שהכתוב מתאר:  "בֶּקַע, לַגֻּלְגֹּלֶת, מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ--לְכֹל הָעֹבֵר עַל-הַפְּקֻדִים, מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, לְשֵׁשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים, וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים.  וַיְהִי, מְאַת כִּכַּר הַכֶּסֶף, לָצֶקֶת אֵת אַדְנֵי הַקֹּדֶשׁ, וְאֵת אַדְנֵי הַפָּרֹכֶת:  מְאַת אֲדָנִים לִמְאַת הַכִּכָּר, כִּכָּר לָאָדֶן". [להלן  ל"ח, כ"ו- כ"ז]

ב] תרומת המזבח ' בקע לגולגולת' לקופות - כדי לקנות בזה  קורבנות ציבור.

ג] תרומת המשכן - כללה נדבת כל אחד ואחד - זה כולל י"ג דברים המפורטים בפרשה.

במסכת ירושלמי נאמר: "ר' חגי בשם ר' שמואל בר נחמן: שלוש תרומות נאמרו בפרשה זאת: תרומת אדנים  תרומת שקלים ותרומת המשכן.

שלושת התרומות הללו רמוזים בתחילת הפרשה - במילים: "תרומה", תרומתי", "התרומה"

רבינו בחיי מביא רעיון יפה: שלושת התרומות - כנגד שלוש  תרומות שהעולם נתרומם בהן,

החכמה, התבונה והדעת. כפי שכתוב במשלי [ ג, י"ט-  ] : "ה'--בְּחָכְמָה יָסַד-אָרֶץ;    כּוֹנֵן שָׁמַיִם, בִּתְבוּנָה , בְּדַעְתּוֹ, תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ.."

נרמז במעשה המשכן, מפני שהמשכן שקול כבריאת העולם , לכן הוזכרו כאן שלושת התרומות.

דעת מקרא מדגיש: כי המילים : "וְיִקְחוּ- לִי תְּרוּמָה":  מכוונות אל הגבאים - המתרימים שתפקידם לעבור בתוך  בני ישראל - ויקחו מהם את התרומה – כי אילו הפקודה הייתה מכוונת אל בעלי הרכוש עצמם הנותנים את התרומה – היה הכתוב מציין: "וירימו לי תרומה"

מטרת התרומה כפי שהכתוב מתאר: "וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם".

על פי מדרש רבה:

בשעה שאמר הקב"ה למשה: ועשו לי מקדש, נזדעזע משה ואמר: איך יכול  האדם  לעשות בית לה' והלא  נאמר: "כִּי, הַאֻמְנָם, יֵשֵׁב אֱלֹקִים, עַל-הָאָרֶץ; הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם, לֹא יְכַלְכְּלוּךָ..."  [מלכים א, ח, כ"ז, דברי שלמה המלך]

אמר לו הקב"ה [למשה]: לא לפי כוחי אני מבקש, אלא לפי כוחם- עשרים קרש בצפון , עשרים בדרום ושמונה במערב, בשעה שאמר את - "קרבני לחמי" - "צַו אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם:  אֶת-קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי, רֵיחַ נִיחֹחִי, תִּשְׁמְרוּ,  לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ". [במדבר כ"ח, ב]

אמר משה: אם אני מכניס את כל החיות שבעולם - יש בהם כדי העלאה אחת, או כל העצים - יש בה כדי הבערה אחת? אמר לו הקב"ה: לא כשם שאתה סבור, אלא הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני –תעשה בן הערביים ובשעה שאמר: ונתנו איש כופר נפשו.  אמר משה: מי יוכל ליתן פדיון נפשו?  אמר לו הקב"ה: לא כשם שאתה סבור, אלא זה יתנו מחצית השקל בשקל הקודש"

על פי דברי חז"ל אלה: אנו לומדים כי אין הקב"ה בא  בתלונה עם בריותיו, כל אחד מחויב לבצע -  רק מה שיש בכוחו .

על כך אמר שלמה המלך: "כֹּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ עֲשֵׂה כִּי אֵין מַעֲשֶׂה וְחֶשְׁבּוֹן וְדַעַת וְחָכְמָה בִּשְׁאוֹל אֲשֶׁר אַתָּה הֹלֵךְ שָׁמָּה". [קהלת ט', י]

ועל כך כמה הסברים יפים ומחכימים:

יש לנצל את הזמן במלואו  ולא לבזבז את הזמן לריק - מתוך מחשבה שתמיד יהיה לנו כוח. הן בכוח הפיזי והן באמצעות הכוח הרוחני "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת, מי שלא טרח בערב שבת מהיכן יאכל בשבת?!" " (עבודה זרה ג.)  "שוב יום אחד לפני מיתתך - לפי שאין אדם יודע אימתי ימות, יעשה תשובה היום שמא ימות למחר" " (רבי אליעזר, משנה אבות ב י , פירוש ברטנורא) ,    "עד שהנר דולק תן לו שמן עד שלא יכבה, כבה הנר אין השמן מועיל לו"  (אוצר המדרשים (אייזנשטיין), ילמדנו, עמוד 225) .

מכאן שכל יהודי חייב לקבוע לו זמן ללמוד תורה על פי יכולתו, מי במשניות , מי בגמרא ומי בהלכה וכן הדין בענייני צדקה.

אמרו חז"ל: [גמרא, מסכת שבת, ל"א]: "בשעה שמכניסין אדם לבית הדין [של העולם הבא] אומרים לו: נשאת באמונה? קבעת עיתים לתורה? ציפית לישועה? פלפלת בחכמה?"

הקשר בין בריאת העולם למשכן.

"נתיבות שלום" סבור: כי בצלאל- מאומני המשכן - היה מסוגל לצרף אותיות שנבראו בהן שמים וארץ , הוא מסיק זאת מן הנאמר בפרשה:

"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, רְאוּ קָרָא יְהוָה בְּשֵׁם, בְּצַלְאֵל בֶּן-אוּרִי בֶן-חוּר, לְמַטֵּה יְהוּדָה.  וַיְמַלֵּא אֹתוֹ, רוּחַ אֱלֹקִים, בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת, וּבְכָל-מְלָאכָה.  וְלַחְשֹׁב, מַחֲשָׁבֹת--לַעֲשֹׂת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף, וּבַנְּחֹשֶׁת.  וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת, וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ; לַעֲשׂוֹת, בְּכָל-מְלֶאכֶת מַחֲשָׁבֶת. 

וּלְהוֹרֹת, נָתַן בְּלִבּוֹ:  הוּא, וְאָהֳלִיאָב בֶּן- אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה-דָן. מִלֵּא אֹתָם חָכְמַת-לֵב, לַעֲשׂוֹת כָּל-מְלֶאכֶת חָרָשׁ וְחֹשֵׁב, וְרֹקֵם בַּתְּכֵלֶת וּבָאַרְגָּמָן בְּתוֹלַעַת הַשָּׁנִי וּבַשֵּׁשׁ, וְאֹרֵג; עֹשֵׂי, כָּל-מְלָאכָה, וְחֹשְׁבֵי, מַחֲשָׁבֹת". [שמות ל"ה, ל- ל"ה]

מכאן  שבצלאל בן אורי בן חור- מילא אותו ה' - חכמה ,בינה ודעת.

על בריאת העולם נאמר:

"ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה". [משלי ג, י"ט]

"בְּ֭דַעְתּוֹ תְּהוֹמ֣וֹת נִבְקָ֑עוּ" [משלי ג', כ]

מכאן: כשם  שבריאת העולם הייתה בחכמה ותבונה כך גם מלאכת המשכן הייתה באמצעות-חכמה, תבונה ודעת.

שלמה המלך זוכה לבנות את  המקדש.

בהפטרה בספר מלכים-א, פרק ה, אנו קוראים על כך שה' העניק חכמה גדולה- לשלמה והחכמה הזו ניתנה לו בזכות תפילתו כפי שהתפלל לה' :

"וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ, לִשְׁפֹּט אֶת-עַמְּךָ, לְהָבִין, בֵּין-טוֹב לְרָע: כִּי מִי יוּכַל לשְׁפֹּט, אֶת-עַמְּךָ הַכָּבֵד הַזֶּה. 

 "וַיִּיטַב הַדָּבָר, בְּעֵינֵי ה':  כִּי שָׁאַל שְׁלֹמֹה, אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה.  וַיֹּאמֶר אֱלֹקים אֵלָיו, יַעַן אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא-שָׁאַלְתָּ לְּךָ יָמִים רַבִּים וְלֹא-שָׁאַלְתָּ לְּךָ עֹשֶׁר, וְלֹא שָׁאַלְתָּ, נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ; וְשָׁאַלְתָּ לְּךָ הָבִין, לִשְׁמֹעַ מִשְׁפָּט.  הִנֵּה עָשִׂיתִי, כִּדְבָרֶיךָ; הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ, לֵב חָכָם וְנָבוֹן, אֲשֶׁר כָּמוֹךָ לֹא-הָיָה לְפָנֶיךָ, וְאַחֲרֶיךָ לֹא-יָקוּם כָּמוֹךָ.  וְגַם אֲשֶׁר לֹא-שָׁאַלְתָּ נָתַתִּי לָךְ, גַּם-עֹשֶׁר גַּם-כָּבוֹד:  אֲשֶׁר לֹא-הָיָה כָמוֹךָ אִישׁ בַּמְּלָכִים, כָּל-יָמֶיךָ"

וְאִם תֵּלֵךְ בִּדְרָכַי, לִשְׁמֹר חֻקַּי וּמִצְוֺתַי, כַּאֲשֶׁר הָלַךְ, דָּוִיד אָבִיךָ--וְהַאֲרַכְתִּי, אֶת-יָמֶיךָ. . [מלכים -א, ג, ט- י ט"ו]

ה' אמר לשלמה: אל תהא סבור, כי בניין הבית נעשה על ידי הכסף והזהב הרב שהשקעת בו ,כל אלה הם דוממים ולא בית מקדש , התנאי הוא: "רק  אם תלך בחוקותיי ואם משפטי תעשה" רק כך תזכה לבנות את הבית הזה  , זה יגרום להשראת השכינה  בבית מקדש! ובעזרת קיום התורה - אפילו  לאחר החורבן תקוים ההבטחה: "ושכנתי בתוך בני ישראל ולא אעזוב את עמי  ישראל.." [כוכב יעקב]

לסיכום, לאור האמור לעיל: כשם  שבריאת העולם הייתה בחכמה ותבונה כך גם מלאכת המשכן הייתה באמצעות-חכמה, תבונה ודעת.

שלמה המלך בזכות  תפילותיו  ובקשותיו זכה לחכמה ותבונה עילאית , עושר ובניית המקדש - כפי שהבטיח ה' עוד לאביו - דוד המלך.

יהי רצון שנזכה במהרה להגשמת דברי הנביא ישעיהו: " וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם. וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו, כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלִָם..., [ישעיהו ב, ב-ג]

.

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ וְאַבְנֵי הַגָּזִית.

פרטים

קטגוריה: פרשת תרומה

פורסם בחמישי, 03 פברואר 2022 05:24

נכתב על ידי Super User

כניסות: 243

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ וְאַבְנֵי הַגָּזִית.

מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַייְן ©

 בְּאחד הַלֵּילוֹת בְּגִבְעוֹן

 שְׁלֹמֹה חָלַם  חֲלוֹם,

 אֱלוֹקִים לְבַקָּשָׁתוֹ נַעֲנָה

 בְּחָכְמָה וּתְבוּנָה  זָכָה.

  חָכְמָתוֹ הֵאִירָה לְכָל  פָּנִים

  כְּמִגְדַּלּוֹר  מֵאִיר בְּלֵב יָמִים

  נְבוּאָה קוֹרֶמֶת עוֹר וְגִידִים

  שְׁלֹמֹה מֵקִים בֵּית אֱלֹוקִים.

 בִּירוּשָׁלַיִם בֵּית הַבְּחִירָה

 מֵאַבְנֵי גָּזִית  בַּהֲדַר נִבְנָה

 לִמְלָאכָה  הַכֹּול נִרְתָּמִים 

 חוֹצְבִים בהַר סַבָּלִים וְאָמָּנִים.

 גַּם כַּאֲשֶׁר בַּעֲוֹנֹותֵינוּ  נֶחֱרַב

 שְׁכִינָתוֹ עָלֵינוּ שׁוֹכֶנֶת לָעַד

 בְּצִוּוּי אֱלוֹקִי  לְכָל הָעָם:

 וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם. 

  אַךְ לֹא יִרְחַק הַיּוֹם

  הַבְטָחָה מִפִּי עֶלְיוֹן

  בֵּית הַבְּחִירָה יִבָּנֶה בִּמְהֵרָה

  אֵלָיו  הָעַמִּים יַגִּיעוּ בִּנְהִירָה - כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה..

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת תְּרוּמָה וְהַהַפְטָרָה בִּמְלָכִים-א- [פֶּרֶק ה] [יְשַׁעְיָהוּ ב, ב-ג]