פרשת תרומה

פרשת תרומה- מדוע מקום משכן ה'- נקרא "מקדש"?

פרשת תרומה- מדוע  מקום משכן ה'- נקרא "מקדש"?
 
פרשת תרומה פותחת בפנינו נושא רחב היקף :מלאכת המשכן וכליו בתיאור מפורט  על פני- חמש  פרשיות,וכל המשכן נבנה  מתרומתם של עם ישראל.בתוך תיאור כלי המשכן ישנו פסוק המדבר על תכלית הקמת המשכן,כפי שכתוב:
"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"[שמות כ"ה,ח]

השאלות הן:
א] מדוע התורה קוראת  לבית הנועד למשכן ה'-  בשם:"מקדש"?
ב] נאמר:"..ושכנתי בתוכם"- ולא נאמר:"ושכנתי בתוכו"- מה ההסבר לכך?
ג] כיצד ניתן בימינו לקיים את כל מצוות התורה  באין מקדש?

התשובה לשאלה א]
על פי רש"י: התורה קוראת למקדש בשם זה-לפי שייעודו בעתיד לקדש את עם ישראל,ממקום זה תצא הקדושה לאומה.
לפי אבן עזרא:המקום נקרא מקדש-כי בבית זה תשכון הקדושה האלוקית.
רשב"ם והחיזקוני מפרשים-זהו מקום מועד ומזומן למפגש בין הקב"ה  והאדם,כפי שנאמר:"ונועדתי לבני ישראל"
אור החיים הקדוש טוען: כי הקדושה חלה על המקדש מיד בתום השלמתו גם אם עדיין לא בוצעו בו מלאכות קודש,או טרם השכינה שרתה במקום.
לפי דברי רבנו בחיי:"קרא  המשכן מקדש על שם שהוא מקודש בשריית השכינה.ויתכן לומר לפי שהוא דוגמת ביהמ"ק של מעלה"

התשובה לשאלה ב]
לפי דברי ספורנו:"ושכנתי בתוכם"-הכוונה שה'  ישכון בתוך בני ישראל, כדי לקבל את תפילתם ועבודתם באותו אופן שמשרה את שכינתו מבין שני הכרובים - מעל הכפורת במשכן עצמו.
לפי דברי אור החיים:המקום אשר יקדישו לשכינה יהיה בתוך בני ישראל,והם יקיפו את המשכן בארבעה דגלים, ויתכן שמצב זה משמש  תשובה למה שחשקו בני ישראל במעמד הר סיני ששם היה ה' מוקף בדגלי המלאכים והוא שוכן בתוכם,גם הם  שאפו שהשכינה  תשרה בתוכם.
לכן באה התשובה של הקב"ה לעם ישראל:"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"
רבינו בחיי מביא מדרש  המספר: כי הקב"ה אמר  לעם ישראל:אתם צאני [כפי שנאמר:"ואתנה צאני"[יחזקאל ל"ד]ואני הרועה שלכם,כפי שנאמר:"רועה ישראל האזינה"[תהלים פ] ולכן עשו לי דיר לרועה כדי שיבוא ויראה אתכם.
אתם כרם שנאמר:"כי כרם ה'  צבאות בית ישראל "[ישעיהו ה] ואני שומר שנאמר:"הנה לא ינום ולא ישן  שומר ישראל"[תהלים קכ"א]עשו סוכה לשומר על מנת שיבוא וישמור בו עליכם.אתם בניי ואני אביכם,אתם בניי-לפי שנאמר:"בנים אתם לה' אלוקיכם "[דברים י"ד]ואני אביכם,שנאמר:"כי הייתי לישראל לאב"[ירמיהו ל"א]וכבוד יש לבנים כאשר הם אצל אביהן וכבוד לאביהם כשהוא אצלם,כמו שנאמר:"עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם"[משלי י"ז] לכן נאמר:"עשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"-בתוך בני ישראל.
בעל הטורים וגם רבינו בחיי אומרים: כי יש במילה:"שכנתי"- רמז למספר השנים בהם עמד בית ראשון ושני,בית ראשון עמד ת"י שנים כמניין לשוכני בתוכם,ובית שני עמד ת"כ שנים.

התשובה לשאלה ג]
רבי יעקב יוסף מפולנאה שואל:  כיצד ניתן לקיים את כל המצוות על יסוד הנאמר:"ועשו לי מקדש.."?
תשובתו היא:האדם הוא :"עולם קטן" ולכן על כל אחד מוטל התפקיד שיעשה מקדש בליבו - כדי להשרות שם את השכינה וכאשר יווצר המצב שה' ישכון בליבו של כל אחד-יקוים  המשך הפסוק:"ושכנתי בתוכם"-ה' ישכון בתוך כלל ישראל.
לסיכום,לאור האמור לאיל ניתן להסיק-כי המקדש הוא מקום מקודש-בו השכינה שורה,או מקום מפגש בין בני ישראל ואלוקים.
מי ייתן ועם ישראל ילך בדרך התורה וירבה במצוות בין אדם למקום ומצוות בין אדם לחברו ויעסוק  בחסדים,כפי שנאמר:"עולם חסד יבנה.."[תהלים פ"ט,ג]
וכל זה מתוך אחדות מלאה.

יהי רצון שנזכה במהרה להיות  ראויים -שהשכינה תשרה על כל עם ישראל כאיש אחד בלב אחד.אמן ואמן.
 

חזון אחרית הימים/שיר מאת: אהובה קליין©

חזון אחרית הימים/שיר מאת: אהובה קליין©
 
חזון אחרית הימים
ענני רקיע מתאספים
לחזות במראה הנשגב
עם ישראל מאוחד.
 
קלים כנשרים גיבורים כאריות
הולכים לאור עשרת הדיברות
איש לרעהו יאמרו חזק
ללא כחל  ללא סרק.
 
בסולם הערכים מתעלים
לפסגת האושר מרקיעים
מעתה המקדש בתוכם
לעיני כל  ברואי עולם.
 
הערה: השיר בהשראת פרשת תרומה [חומש שמות].
 

פרשת תרומה- מדוע ה' זקוק למקדש בזמן שהעולם בחזקתו?

פרשת תרומה- מדוע ה' זקוק למקדש בזמן שהעולם בחזקתו?
מאת: אהובה קליין.

בפרשה זו, בה כל בני ישראל מביאים תרומה-להקמת המשכן:זהב,כסף,נחושת,עורות תחשים,אבני שוהם..נאמר:
"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"
[שמות כ"ה,ח]

השאלות הן:
א] מדוע  נקרא המשכן בשם מקדש?
ב] מדוע הקב"ה זקוק למקדש,בזמן שהשמים והארץ הם בחזקתו?
ג] מתי ייבנה בית המקדש השלישי?

התשובה לשאלה א]
לפי דברי רבינו בחיי:המשכן נקרא מקדש,מפני שהוא מקודש על ידי שריית השכינה,ואפשר לומר כי הוא  כתבנית בית המקדש של מעלה.
רבינו בחיי מביא מדרש יפה אשר לפיו:אמר ה' לעם ישראל:אתם צאני ואני הרועה שלכם,ומדוע דווקא הדימוי של הצאן?
התשובה לכך כי: יחזקאל הנביא אומר:"ואתנה צאני ואני רועה"[יחזקאל ל"ד] ובתהלים[פ]נאמר:"רועה ישראל האזינה"-הכוונה שיעשו דיר לרועה והוא יבוא לבקרם.
ישעיהו הנביא אומר:"כי כרם ה' צבאות בית ישראל ואני שומר"[ישעיה,ה]
בני ישראל ככרם וה' שומר עליהם וההוכחה:"הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל"[תהלים קכ"א]
עם ישראל הם כבנים וה' כאביהם,כפי שנאמר:"בנים אתם לה' אלוקיכם ואני אביכם "[דברים י"ד]
ובמשלי נאמר:"עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם"[משלי י"ז]
לפי מדרש זה:אלוקים משרה את שכינתו בתוך עם ישראל.
ומוסיף רבינו בחיי:יש במילה:"ושכנתי" רמז למספר השנים שעמד בית ראשון ובית שני.
רבי יוסף יעקב אומר:שכל אחד יעשה מקדש  בליבו ויכין שם מקום להשראת השכינה וכאשר ה' ישכון בליבו של כל יהודי-אזי יתגשם הפסוק:"..ושכנתי בתוכם"
ויש פירוש שאומר: שהתורה קוראת למשכן בשם:"מקדש"-על שם ייעודו בעתיד-לקדש את עם ישראל.
לפי רש"י:  בית שממנו  תצא קדושה לאומה.
רשב"ם והחיזקוני מסבירים: כי המשכן הוא מקום המיועד לפגישת בין ה' לבני האדם.

התשובה לשאלה ב]
שלמה המלך בכבודו  ובעצמו תמה על כך באומרו:"הנה השמים ושמי השמים לא יכלכולך,אף כי הבית הזה אשר בניתי"[מלכים א,ח]
גם הנביא ישעיהו משתומם באומרו:"כה אמר ה' השמים והארץ הדום רגליי,אי זה בית אשר  תבנו לי,ואי זה מקום מנוחתי".
לפי ההסבר של מדרש רבה[שמות ל"ד]:"אתה מוצא כשנתן הקב"ה את התורה לישראל,אילו בא עליהם בחוזק כוחו לא היו יכולים לעמוד,שנאמר:אם יוספים אנו לשמוע את קול ה' אלוקינו ומתנו"-לכן ה' בא אל עמו בהתאם לכוחו,וההוכחה לכך,שנאמר:"קול ה' בכוח "- בכוחו  ולא נאמר,אלא בכוח-לפי כוחו של כל אחד ואחד."אצל האדם ישנה הגבלה לגבי דברים -מופשטים,והתורה מתייחסת לעניין זה בהתחשבות,וצווי זה חייב שייקלט אצלנו באמצעות חמשת החושים  שלנו.לכן הקב"ה מדבר בלשון ומושג של בני האדם,באמצעות משהו מוחשי.
הקב"ה מתאים את הערכים העל אנושיים לכלי קיבול-האנושיים.

התשובה לשאלה ג]
לבניין הבית השלישי כל ישראל מצפה:
לפי דברי הנביא ישעיהו: בית המקדש השלישי עתיד,בע"ה להיבנות באחרית הימים:"והיה באחרית הימים נכון יהיה בית הר ה' בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגויים:והלכו עמים רבים ואמרו לכו:ונעלה אל הר ה' אל בית אלוקי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו-כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים"[ישעיה ב,ב-ג]
לפי דברי מיכה:"והיה באחרית הימים יהיה הר בית ה' נכון בראש ההרים ונישא הוא מגבעות ונהרו אליו עמים:והלכו גויים רבים ואמרו: לכו ונעלה אל הר ה' ואל בית אלוקי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו כי מציון..."
לגבי הזמן, מתי ייבנה המקדש השלישי,רבו הדעות,יש הסוברים: כי עתיד להיבנות אחרי בוא המשיח,ויש הסוברים כי המשיח בעצמו יבנה את המקדש.
ויש אומרים כי סמוך לבואו.
באשר לאופן בנייתו,גם רבו הסברות. יש כאלה הטוענים: כי המקדש יבנה על ידי ה',כמו שנאמר:"מקדש ה' כוננו ידיך"[שמות ט"ו,י"ז]
יש דעה  האומרת: כי המקדש יבנה על ידי אדם,אלא שמהשמים ירד לתוכו בית מקדש רוחני-ממש כירידת הנשמה לתוך הגוף הגשמי-כירידת האש של מעלה אל תוך האש של מטה.
באשר למיקומו של המקדש,גם כאן ישנן דעות שונות.
יש הסוברים :כי המקדש השלישי עתיד להיבנות במקום אשר בו נבנה בית המקדש השני,ויש האומרים: כי מיקומו יהיה רחוק מהעיר ארבעים מיל לצד צפון.
לסכום,
לאור האמור לעיל,המסקנה היא: למרות שאלוקים שולט על כל העולם,הוא  שואף להקמת המקדש בתוך עם ישראל הנחשבים לבניו,היות והם זקוקים למשהו מוחשי-בו ידעו כי השכינה שורה,
מתי יבנה המקדש? רק לאחר שיבנה נדע כולנו את התשובה. בכל אופן אנו מאמינים ומצפים :כי הדבר יכול להתרחש במהרה,בכל רגע-כמו שאנו מייחלים ומבטאים זאת בתפילתנו היום יומית:"יהי רצון מלפניך,ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו,שיבנה בית  המקדש במהרה בימינו..." אמן ואמן.


 

בית המקדש השלישי

בית המקדש השלישי
 /שיר מאת: אהובה קליין ©

תחילה משכן מקודש
בכתובים מכונה מקדש
בו ייערך מפגש
בכל יום חדש.

מקום שריית השכינה
לעם שוחר אמונה
בו ישטח תלאותיו
תפילה ברמ"ח אבריו.

שני בתי בחירה
אבדו בימי צרה
בעבור עוונות רבים
באו גלויות וייסורים.

אך הנה ימים באים
ישראל מאפלה יוצאים
  כהרף עין ישועה
מקדש שלישי גאולה.

הערה: השיר בהשראת פרשת תרומה[חומש שמות]

פרשת תרומה- מה מסמל ארון העדות במשכן?

פרשת תרומה- מה מסמל ארון העדות במשכן?
מאת: אהובה קליין.

בפרשתנו בין כלי המשכן מוזכר ארון העדות, ישנו תאור מפורט:

"ועשו ארון עצי שיטים אמתיים וחצי אורכו ואמה וחצי קומתו: 
וציפית אותו זהב טהור מבית ומחוץ תצפנו ועשית עליו זר זהב סביב: 
ויצקת לו ארבע טבעות זהב ונתת על ארבע פעמותיו ושתי טבעות על-צלעו האחת ושתי טבעות על- צלעו השנית:ועשית בדי עצי שיטים וצפית אותם זהב: 
והבאת את הבדים בטבעות על צלעות הארון לשאת את הארון בהם: בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסרו ממנו: ונתת אל—הארון את העדות אשר אתן אליך: 
ועשית כפורת זהב טהור אמתיים וחצי אורכה ואמה וחצי רוחבה ועשית שניים כרובים זהב מקשה תעשה אותם משני קצוות הכפורת.
ונועדתי לך שם ודיברתי איתך מעל הכפורת מבין שני הכרובים אשר על –ארון העדות את כל אשר אצווה אותך אל בני ישראל"[שמות כ"ה,י-כ"ג]

השאלות הן:
א] מדוע הארון חייב להיות מצופה זהב טהור ומה הדבר מסמל?
ב] בכל מידות הארון ישנם חצאים- האם יש לכך משמעות מיוחדת ?
ג] מה תפקיד הבדים ,מדוע צריכים להיות צמודים לארון?
ד]מה היה תפקיד הכרובים?

התשובה לשאלה א]
חז"ל אומרים כי הארון מסמל תלמידי חכמים והם בגדר
"זהב טהור"- לומדי תורה לשמה,ללא דופי או פגם.
לעומת זאת ,הבדים מסמלים את מחזיקי התורה אשר תומכים בלומדי התורה על ידי שתורמים להם כסף.
לכן בבדי הארון לא נאמר שיהיו מצופים זהב טהור כפי שנאמר בגוף הארון- היות ומחזיקי התורה גם אם יש ביניהם כאלה העושים את מלאכתם לא לשמה- למרות זאת רצויים הם לפני ה' - מהסיבה שהם תורמים להפצת התורה בעם ישראל.וזה דבר מבורך מאד.

התשובה לשאלה ב]
מתברר שאכן יש משמעות מיוחדת לכך שכל מידות הארון יש בהם חצאים. 
על כך אומר : בעל הטורים: כי האדם ידע שלעולם לא יהיה שלם בלימוד התורה למרות שלומד הרבה,עליו לשאוף להתאמץ ולהתמיד להתקדם עוד ועוד על מנת להגיע לשלמות בידיעת התורה ובעבודת הבורא.
לעומת זאת, מידות המזבח היו שלמות, מזבח הנחושת:"חמש אמות אורך וחמש אמות רוחב" ואצל מזבח הזהב נאמר:"אמה אורכו ואמה רוחבו"
מידות שלמות אלה מרמזות כי אדם המקריב קורבן על המזבח-חייב לקבל על עצמו לשוב בתשובה שלמה ,היות ובעבודת ה' המטרה היא שלמות-כפי שאנו לומדים זאת מהפסוק:"תמים תהיה עם ה' אלוקיך" 
[דברים י"ח,י"ג]

התשובה לשאלה ג]
על כך עונה ספר החינוך:הבדים העניקו כבוד והדר לארון.
"לפי שהארון הוא משכן התורה, והיא כל עיקרנו וכבודנו ונתחייבנו לנהוג בו כל כבוד וכל הדר בכל יכולתנו . על כן נצטווינו לבל נסיר בדי הארון ממנו, פן נהיה צריכים לצאת עם הארון לשום מקום במהירות, ואולי מתוך טירדא וחיפזון לא נבדוק יפה, להיות בדיו חזקים כל הצורך, ושמא חס ושלום ייפול מידם, ואין זה כבודו,אבל בהיותם מוכנים לעולם ולא יסורו ממנו, נעשה אותם חזקים הרבה, ולא תארע תקלה בהם"
-מכאן שהארון חייב להיות תמיד מוכן למצב של נשיאה.
החיזקוני אומר: כי הבדים צריכים להיות צמודים היטב לארון כי כאשר נושאים אותו - לא ירד הארון מעל כתפי הנושאים.
וטעם נוסף ומעניין: הבדים משמשים מעין מחיצה בדרכם של היוצאים והנכנסים -שהרי הארון מקומו בקודש הקודשים ולשם יכול להיכנס אך ורק הכהן הגדול פעם בשנה ביום הכיפורים.
הכלי יקר מפרש:כי הוא רואה את הקשר בין הבדים לארון ממש כמו הזיקה בין האומה לתורתה וברית נצחית בין עם ישראל לקב"ה.
כמו שנאמר ליהושע:"לא ימיש ספר התורה הזה מפיך" או:"לא ימושו מפיך, ומפי זרעך, ומפי זרע זרעך אמר ה'. מעתה ועד עולם"
הסבר מיוחד מביא רבי שמשון רפאל הירש: עצם עניין הבדים שתפקידם לשאת את הארון ממקום למקום-כך היא דרכה של התורה-היא מעל המקום ואפשר לקיימה בכל מקום בעולם ואכן עם ישראל נאחזו בה גם בגלויות ובזכותה ניצלו . לעומת זאת, השולחן והמזבח המסמלים את חיי החומר והרוח של עם ישראל- מקומם רק בארצנו.

התשובה לשאלה ד]
לפי אברבנאל: הכרובים היו בדמות ילדים רכים המסמלים את הטוהר שלהם במיוחד שמעולם לא חטאו- האחד בדמות נקבה והשני בדמות זכר והם באים לרמז שכל איש ואישה חייבים להיות קשורים לתורה ועבודת ה'.
"שפתי כהן" מפרש: כי עצם הדמיון של הכרובים לפני ילדים- בא לרמז לנו ולהדגיש את חשיבות לימוד התורה כבר מגיל הילדות המוקדמת,כמו שנאמר:"מפי עוללים ויונקים יסדת עוז"
ואולי מכאן ניתן להבין מדוע ה' בחר לדבר אל משה מבין הכרובים דווקא, שהרי מקום של טוהר ולימוד תינוקות של בית רבן -חביב מאד על הקב"ה.
לסיכום, ניתן להסיק מתוך דעות המפרשים על הארון:
כי הוא מסמל את תלמידי החכמים – לומדי התורה, הבדים מסמלים את תומכי התורה. גם מי שהוא בגדר תלמיד חכם, לעולם לא יראה עצמו מושלם בידיעותיו התורניות ,אלא יתאמץ לעלות ולהתעלות בלימוד.
כפי שנאמר:"כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה" [תהלים א,ב]
הכרובים מעל הארון מסמלים-תינוקות של בית רבן שלא חטאו ועסוקים בלימוד התורה- דבר מאד מעורך אצל הקב"ה. יהי רצון ונרבה בלימודי הקודש ונתמיד בקיום המצוות הלכה למעשה ויתקיים בנו הפסוק:"..ונתתיך לאור גויים להיות ישועתי עד קצה הארץ"[ישעיהו מ"ט,ו]אמן ואמן.

ארון העדות / שיר מאת: אהובה קליין©

ארון העדות / שיר מאת: אהובה קליין©

ארון עדות עתיר קדושה
לעד חוסה בצל שכינה
משכן קבע לתורה נצחית
כתלמיד חכם לומד מתמיד.

ארון מצופה זהב טהור
נייד חופשי כציפור דרור
אריגים יקרים צמודים לטבעותיו
כלומד תורה הנתמך בתומכיו.

ארון מעוטר כתר מלכים
כציץ מעטר ראש כוהנים
מעליו כרובים פורשי כנפיים
כתינוקות רכים אהובי שמים.

הערה: השיר בהשראת פרשת תרומה [חומש שמות]

הכרובים וארון העדות/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

הכרובים וארון העדות/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

מעל ארון העדות במשכן
פאר יצירה פרי אומן
זוג כרובים זהב טהור
פורשי כנפיים קורני אור.

מלאכת מחשבת ידי בצלאל
חכם לב מעדת ישראל
פני הכרובים כפני עוללים
איש ברעהו מתבוננים.

בארון גנוזים סודות
לוחות ,שברי לוחות
אותיות זועקות, מתחננות בוכות
עם דמעות משמים מתמזגות.

רב הנסתר על הגלוי
היכן הארון היום מצוי
נייחל ונתפלל לבוא הגואל
בוא יבוא מענה לשואל.

הערה: השיר בהשראת פרשות: תרומה, ויקהל, פקודי[חומש שמות]

תרומה / שיר מאת: אהובה קליין (c)

תרומה / שיר מאת: אהובה קליין (c)

בני ישראל אצים כאיילות
בציווי אלוקים יתרמו תרומות
איש אשר ידבנו ליבו
למען המשכן כליל תפארתו.

כסף זהב שאר מתכות
נשים על עדיהן מוותרות
עיני משה זורחות למרחקים 
נוכח שמחה גדושת שיאים.

החומר מפלס דרכו ליוצרים
אנשי רוח חכמים ונבונים
מלאכת מחשבת יומם וליל
פרי יצירתם יבורך בהלל.

הערה: השיר בהשראת פרשת תרומה [חומש שמות]

פרשת תרומה- מדוע נסמכה פרשת תרומה - לפרשת משפטים?/ אהובה קליין.

פרשת תרומה- מדוע נסמכה פרשת תרומה - לפרשת משפטים?/ אהובה קליין.

פרשת תרומה פותחת במילים:"וידבר ה' אל משה לאמור: 
דבר אל בני ישראל וייקחו- לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו ליבו תיקחו את תרומתי וזאת התרומה אשר תיקחו מאיתם זהב וכסף ונחושת ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועיזים ועורות אילים מאדמים ועורות תחשים ועצי שיטים,שמן למאור בשמים לשמן המשחה ולקטורת הסמים אבני שוהם ואבני מילואים לאפוד ולחושן: ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם.." [שמות כ"ה,א-ח]

המתבונן בפסוקים אלו נתקל במספר שאלות:
א] מדוע נסמכה פרשת תרומה לפרשת משפטים?
ב] כתוב:"וייקחו לי תרומה"- וכי הקב"ה זקוק לתרומות?
ג]מדוע נאמר:"וייקחו לי" ולא נאמר: "ויתנו לי"?
ד]למה מרמזים המתכות :"זהב וכסף ונחושת"?

התשובה לשאלה א]
לפי חז"ל:1] באה התורה ללמדנו שתרומה רצויה אצל הקב"ה רק כאשר היא נובעת מתוך כסף שנרכש ביושר, בצדק ומשפט, אך תרומה שבאה מתוך נכסים שנרכשו במרמה- אינה רצויה אצל ה' והיא נחשבת: "מצווה הבאה בעבירה" 2] סמיכות הפרשות משפטים ותרומה –
באה ללמד את האדם: אל יאמר-
אני מסתפק בכך שאיני מרמה ונוהג עם הבריות ביושר לפי החוק והמשפט- כאן בא הכתוב ללמדנו לא להסתפק רק בקיום" מצוות לא תעשה", אלא יש לקיים גם מצוות: "עשה", כגון לעזור לנצרכים. התשובה לשאלה ב]
שאלה זו שואלים גם חז"ל בילק"ש:"מי שנאמר בו לה' הארץ ומלואה, אשר לו הים והוא עשהו, ואמר הן לה' אלוקיך השמים וכו"
הוא צריך לבשר ודם?"
והתשובה היא: אלוקים חומד לשרות שכינתו בקרב ישראל- כמו אב 
המחמד בניו, המטרה להקים בתרומה- משכן כבוד וכפרה לישראל.
רש"י אומר: "וייקחו לי תרומה" המטרה-"לי"- לשמי = לשם ה'.
לפי מדרש תנא דרבי אליהו: בזמן מעמד הר סיני כאשר עם ישראל קבלו את התורה ואמרו:"נעשה ונשמע" מייד אמר הקב"ה:"וייקחו לי תרומה", ועל כך מסביר האדמו"ר רבי אורי מקאנייניץ': כי ישנו מנהג מקובל אצל עם ישראל לנדור ולנדב- בעת העלייה לתורה- לבית- הכנסת ולענייני צדקה אחרים –וכך יוצא שהיהודי עוסק בקיום מצוות הקריאה בתורה ותפילה בציבור יחד עם מצוות שיש בהם משום חסרון כיס, הנדבה שהיהודי תורם - היא זכר למעמד מתן התורה,
התשובה לשאלה ג]
המלבי"ם מפרש: אילו היה כתוב:"ויתנו לי תרומה" היו חושבים כולם כי מוטלת על כל יחיד לנדב למלאכת המשכן ,אך רצון הבורא היה : שהמשכן יוקם אך ורק מתרומות שנידבו מתוך רצון טוב ואמיתי ולא מתוך כפייה – בני ישראל נצטוו למנות גבאים כדי שייקחו "תרומה מאת כל איש אשר ידבנו ליבו" [שמות כ"ה,ב] חז"ל מפרשים:"לי" בגימטרייא= ארבעים- רמז לדברי חכמים בהפרשת תרומה:"עין יפה- אחד מארבעים"[תרומות ד,ג] והכוונה -לאדם נדיב לב המפריש בעין יפה מיבול שדהו אחד מארבעים- [שניים וחצי אחוזים] כתרומה לכוהן. התשובה לשאלה ד]
בעל "חת"ם סופר" אומר: כי באותיות של "זהב , כסף,נחושת" - ישנם רמזים מעניינים מאד:
במילה:"זהב"= הימים בהם קוראים בתורה בבית הכנסת :
ז- שבת שהוא היום השביעי בשבוע.
ה- יום החמישי בשבוע.
ב- יום השני בשבוע.
המילה:" כסף" מרמזת על החגים מן התורה:
כ- יום כיפורים
ס- חג הסוכות.
פ- חג הפסח.
המילה "נחושת" מרמזת ליתר החגים והמועדים שבהם נוהגים לקרוא בתורה.
נ- נרות [חנוכה]
ח- חודש= ראש חודש.ראש השנה.
ש- שבועות, שמיני עצרת.
ת- תעניות.
לסכום,מכל הנאמר על נושא התרומה- ניתן להסיק כי התרומה אינה ניתנת מתוך כפייה, אלא מתוך יושר ,נדיבות לב ורצון טוב- רק תרומה מסוג זה רצויה אצל הקב"ה.
ומהמשפט:"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"- [כ"ה,ח]
ניתן להסיק כי כל אדם יכול לעשות מקדש בליבו למען השראת השכינה עליו וכאשר יזכה להיות בצל השכינה יקוים בו הפסוק 
"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" ומקום שהשכינה שורה שם גם הברכה שורה.
יהי רצון ועם ישראל ירבה בקיום מצוות- בין אדם למקום ומצוות בין אדם לחברו.
ובע"ה גאולה קרובה לבוא. אמן ואמן.