חגים ומועדים וימים מיוחדים

שו"ת ממרן הגר"ח קניבסקי זיע"א בענייני מצות ההקהל

שו"ת ממרן הגר"ח קניבסקי זיע"א בענייני מצות ההקהל

רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א, מראשי ישיבת משאת המלך באלעד

  • יל"ע האם קראו את פרשת המלך גם במשכן שילה, בנוב וגבעון, ומו"ר מרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל אמר לי שהרי מצינו בדברי הראשונים שפרשת המלך נאמרה ליהושע, וא"כ ודאי שקראו את פרשת ההקהל גם בנוב וגבעון.

 

  • מו"ר הגר"ח קניבסקי זצ"ל בס' נחל איתן (סט"ו ד) דן אמאי לא מצינו שמברכים ברכת אקב"ו לקרוא פרשת ההקהל, וכ' דנראה דמכיון ועיקרו משום ת"ת, לא תקנו ברכה ע"ז כיון שברכה"ת שמברכים על קריאה זו פוטרת זה, וכ' דכ"נ ברמב"ם פ"ג מעיוה"כ הי"א ופ"ג דחגיגה ה"ד דגבי מלך עיקרו "למען ילמדו" כמש"כ בתורה. [ומה שדן שם רבינו זצ"ל האם פרשת כה"ג היא מה"ת או מדרבנן, יעויין בדברי התויו"ט בפ"ח דסוטה דכ' בפירוש דהוא דרבנן ומתקנת חכמים. ועיין בזה בקונטרסי פרשת המלך].

 

  • שאלתי את מו"ר מרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל כיצד שמעו דברי תורה וברכות המלך, כאשר בביהמ"ק היו אלפי אלפי קטנים וטף, אשר עמדו עימם שעה ארוכה, ואיך נשמרו מריחם הרע, אם עשו צרכיהם. והשיב שכנראה כיסו את הטף היטב היטב.

 

  • היראים והסמ"ג סברו שמצוות הקהל מוטלת על המלך מהא דמלכים כ"ג א', "וישלח יאשיה ויאספו אליו כל זקני יהודה וירושלים ויעל המלך בית ה' וכל איש יהודה וכל יושבי ירושלים אתו וכו' וכל העם וכו' ויקרא באזניהם את כל ספר דברי הברית הנמצא בבית ה'". והתקשתי שהרי לא מוזכר שם כלל, לא רמז ולא דרש, שהיה בשעת קריאת ההקהל. ומפשטות הפסוקים משמע שאחר שחולדה הנביאה אמרה למלך תוכחת מוסר נוקבת חדרי בטן, כינס את ישראל, קרא באזניהם דברי התורה וכרת את הברית לשמוע בקול ד' ית"ש, וצ"ע..

 

ואמר לי מרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל שדייקו כן מהכתוב "ספר הברית" שהוא משנה תורה ונקרא בשעת מעמד ההקהל.

 

  • הסתפקתי האם כשהמלך צריך למול את בנו וגם לקרוא פרשת הקהל, מה קודם, עיין בזה בקונטרסי פרשת המלך את צדדי הספק. ומו"ר הגר"ח קניבסקי זצ"ל כתב לי שמצוות מילה קודמת לפרשת הקהל.