פרשת שופטים

פרטים

קטגוריה: פרשת שופטים

פורסם בשני, 26 אוקטובר 2020 08:09

נכתב על ידי Super User

כניסות: 319

פרשת שופטים     

יהא השיעור להצלחת והצלת עם ישראל/לרפואת פצועי וחולי עם ישראל /לע"נ שלושת החטופים הי"ד ולע"נ החיילים הגיבורים שלחמו באומץ,במסירות ובאמונה ולהרבות בעם ישראל אמונה ובטחון,אהבה ואחוה ושלום ורעות      

"אל תירא מפחד פתאם"(משלי ג',25)-מה לא לעשות מול "את ה' –אלוקיך תירא"(דברים ו',13)-מה כן לעשות

      "כי תצא למלחמה על אויבך וראית סוס ורכב עם רב ממך לא תירא מהם"(דברים כ',1)על כל אחד מהעם (נאמר בלשון יחיד "כי תצא") להשתדל לא לפחד (יראה שלילית),למרות שהפחד הוא רגש טבעי,שעלול להתעורר באדם,בעיקר בזמן של חוסר וודאות,אך הוא עלול להחליש את כוח התמודדותו של האדם,להתעצם ולהפוך לחרדהולשתק את האדם מלפעול ולחיות את חיי השיגרה.

       הרב קוק זצ"ל שבשבוע הבא ב-ג' אלול חל יום השנה לפטירתו כתב במאמר הפחד (בספרו:אֶדֶר היקַר): "הפחד הנפרז (=המופרז), הוא נוטל את זיו החיים של האדם... אין דבר רע ואכזרי בעולם דומה לו (=לפחד). הוא מגדיל את כל הרעות יותר באין ערוך ממה שהם... מקור כל חולשה, כל רפיון חומרי מוסרי ושכלי, הוא רק הפחד העובר את גבולו. הוא יאיים על האדם שלא יעשה כל דבר לישועתו, שלא ינקוף אצבע להצלתו- שמא ינזק, שמא יביא עליו רעה ... עד שהוא עושהו לחלש ומלא רפיון..."

שאלה למחשבה:מה עשוי לעזור להתמודד מול הפחד ולהיות בעלי אומץ וגבורה?

 אפשרות תשובה: הפסוק המצוטט לעיל,האומר בלשון יחיד:"לא תירא מהם" מסביר למה אל לאדם לפחד מהאויב:"כי (=מילת סיבה) ה' אלקיך עמך המעלך מארץ מצרים".כשם ש-ה' עזר לנו בעבר כך אנו בוטחים בו,מאמינים ומקווים שיהיה עמנו ויעזור לנו.אף הכהן, באומרו ,בלשון רבים:"אל ירך לבבכם,אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם" (דברים כ',3) מנמק:"כי (=מילת סיבה) ה' אלוקיכם ההולך עמכם להלחם לכם עם אויביכם להושיע אתכם".האדם עלול לפחד מדברים שונים ולדמיין לעצמו תרחישים שונים שעשויים לקרות,אך כנגד יראה שלילית מדברים שונים,שבגינה האדם חושש ולא מצליח להיות רגוע ולתפקד,על האדםלחזק את  יראת ה' (=יראת שמים) שבו,שהיא יראה חיובית שמחזקת ומעניקה כוחות.אנו מצווים:"עבדו את ה' ביראה"(משלי ב',11) ופסוקים רבים מדברים על התועלות שביראת ה':"הן יראת ה' היא חכמה"(איוב כ"ח,28) ויראה זו "תוסיף ימים" (משלי י',27).

      מראש חודש אלול התחלנו לומר מידי יום בתפילה "לדוד,ה' אורי וישעי-ממי אירא?!ה' מעוז חיי-ממי אפחד"?!(תהלים כ"ז,1) האדם צריך א"ב –אמונה וביטחון ב-ה' וכאשר הצליח לרוכשם ולחזקם יכול האדם להמשיך ולומר:"אם תחנה עלי מחנה (של האויב הנערך למלחמה מולנו)-לא יירא לבי" (תהלים כ"ז,3).התוכן של הדברים מביע ביטחון ב-ה' ואף צורת הבעת הדברים,בלשוןעתיד,מורה על ביטחון זה.בדומה לכך אנו אומרים בתחילת ההבדלה,בנוסחה האשכנזי: "הנה א-ל ישועתי אבטחולא אפחד".הביטחון מובע בפעלים,על דרך החיוב:"אבטח" וגם על דרך השלילה:"לא אפחד". הביטחון מובע גם בתוכן הדברים וגם בצורתם,שהיא פעלים בלשון עתיד.אדם יכול לומר בלשוןעבר:בטחתי ולא פחדתי,כי הוא יודע כיצד הגיב במצב כלשהו בעבר.האדם יכול לומר בלשוןהווה:עתה אני בוטח ולא פוחד,אך מנין לו לאדם לדעת שיבטח ולא יפחד בעתיד?! אלא שבטחונו ב-ה' כה רב,עד שהוא יכול לומר גם בלשון עתיד:אבטח ולא אפחד!

       במוצאי שבתות נוהגים בקהילות ישראל לשיר פיוטים ופסוקי ברכה שונים. אחד השירים המוכרים (שמיוּסד עפ"י א"ב) הוא:"אָמַר ה' לְיַעֲקֹב אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב". המשפט החוזר בשיר הוא: "לא נירא ולאנפחד - רק ממך (מ-ה') בלבד". אצ"ג (= אורי צבי גרינברג) ז"ל, סיפר (בספרו רחובות הנהר לפני שירו "זמר מן הבית"):בביתנו היתה אמא מכנסת ילדיה במוצאי שבת. ומזמרת בלווית קולותינו את הזמר הנ"ל בנוּסח משלה – בזה הסדר:'אָמַר אֲדוֹשֵם לְיַעֲקֹב – יאָ (=כן,ביידיש) טאַטּע (=אבא ביידיש,מבטא קירבה) יאָ, אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב – ניין (=לא,ביידיש) פאָטער(=אפשרות נוספת לאבא ביידיש,מבטא אדנות,שלטון) ניין…'.

יֶלֶד הָיִיתִי וּבְגוּפִי כִּבְגוּף הַצִּפֹּר / וְגַם כִּבְמִתַּחַת נִימִים בַּחֲטִיבַת כִּנּוֹר,/רָן זֶמֶר אִמִּי בְּמוֹצָאֵי שַבָּתוֹת לֵילֵי מֹר,/ וְחַם בָּעֵינַיִם וְחַם בָּאָזְנַיִם: חֹם קֵן,/כִּבְבֶקֶת אָבִי הַקַּדְמוֹן עֲלֵי נַחַל אַרְנוֹן;/ כְּצִפֹּר מְרַנֶּנֶת רִנַּנְתִּיו מִנִּי לֵב לְגָרוֹן:/- אָמַר ה' לְיַעֲקֹב – כֵּן, אָבִי,כן / - אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב – לֹא, אָבִי, לֹא.

       גם הרב משה צבי נריה זצ"ל שר שיר זה:  "אמר ה' ליעקב – כן אבא כן / אל תירא עבדי יעקב – לא אבא לא / לא נירא ולאנפחד רק ממך בלבד"  http://youtu.be/SWXwXenV_6Y (השיר מתחיל ב-3:06)

     הרב אברהם יעקב שרייבר כתב לפני מס' שנים (מאמר ב"אמונת עתיך" - עלון מספר 47 של מכון התורה והארץ) ודבריו מתאימים גם לימינו:בימים אלו אנו נתונים במלחמה מיוחדת, שהחיילים השותפים בה הם גם נשים וילדים, וכן אזרחים  ההולכים לעבודת יומם, נוסעים בכבישים וחיים את חייהם. כל אלו משתתפים כיום במלחמה ממש, בעצם ישיבתם במקומותיהם ברחבי הארץ. שהרי מטרת האוייב  לנצח אותנו, לכבוש את ארצנו ולסלקנו מן הארץ, והיושבים בישובי הספר משיבים בזה למעשה מלחמה שערה, בעצם אחיזתנו המוחלטת בארץ ובירושתנו אותה, וזוכים בזה לקיים את המצווה המיוחדת למלחמה: שלא ירך לבבנו, שלא נירא ולא נחפז ולא נערוץמפניהם.             

שבת שלום וחודש טוב! ויהי רצון "שתהא בנו...יראת שמים" כפי שבקשנו בברכת החודש ותהיה יראתו (=יראת ה') על פנינו לבלתי נחטא (כפי שאמר משה לעם במעמד הר סיני "ובעבור תהיה יראתו (=יראת ה') על פניכם לבלתי תחטאו" שמות כ',16)   עדנה ויג                     This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

פרשת שופטים - במה הוזהרו עם ישראל בבואם לארץ?

פרטים

קטגוריה: פרשת שופטים

פורסם בראשון, 25 אוקטובר 2020 20:50

נכתב על ידי Super User

כניסות: 238

פרשת  שופטים - במה הוזהרו  עם ישראל בבואם לארץ?

מאת: אהובה קליין.

בפרשה זו, נושאים רבים , אחד מהם: האיסור על עם ישראל ללמוד ממעשה הגויים , חלילה, כפי שכתוב בפרשה:

"כִּי אַתָּה בָּא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-ה' אֱלֹקיךָ נֹתֵן לָךְ--לֹא-תִלְמַד לַעֲשׂוֹת, כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם הָהֵם. לֹא-יִמָּצֵא בְךָ, מַעֲבִיר בְּנוֹ-וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ, קֹסֵם קְסָמִים, מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף. וְחֹבֵר, חָבֶר; וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי, וְדֹרֵשׁ אֶל-הַמֵּתִים.  כִּי-תוֹעֲבַת ה', כָּל-עֹשֵׂה אֵלֶּה; וּבִגְלַל, הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה, ה' אֱלֹקיךָ, מוֹרִישׁ אוֹתָם מִפָּנֶיךָ.  תָּמִים תִּהְיֶה, עִם ה' אֱלֹקיךָ. כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר אַתָּה יוֹרֵשׁ אוֹתָם--אֶל-מְעֹנְנִים וְאֶל-קֹסְמִים, יִשְׁמָעוּ; וְאַתָּה--לֹא כֵן, נָתַן לְךָ ה' אֱלֹקיךָ".  [דברים י"ח, ט- י"ד]

השאלות הן:

א] במה הוזהרו עם ישראל בכניסה לארץ ?

ב] מה פירוש הציווי: "תָּמִים תִּהְיֶה, עִם ה' אֱלֹקיךָ" !

תשובות.

התורה מזהירה את עם ישראל.

כשעם ישראל נכנס לארץ ישראל-  נאמר:  "לֹא-תִלְמַד לַעֲשׂוֹת, כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם הָהֵם"

רש"י מסביר: עם ישראל יבין מתוך ההתבוננות במעשה הגויים כמה מעשיהם מקולקלים ועל עם ישראל מוטל ללמד את בניו לא לנהוג  כמותם , כי מעשיהם הוא חוק לגויים. רש"י מבסס את דבריו על [מדרש ספרי ]

דעת מקרא שואל: מדוע התורה קשרה בין איסור כשפים לביאת הארץ? התשובה: כשיכנסו עם ישראל לארץ יהיו נצרכים לירידת גשמים ועל כך נאמר בראשית רבה [ פרשה י"ג, ב] כל תפילתן של הבריות  היא על הארץ על כן הוזהרו שלא יפנו אל הקוסמים לשאול על הגשמים [על פי העמק דבר להנצי"ב]

הלימוד הזה  למען עשיית כשפים נאסר על עם ישראל. בדומה לכך: נצטווה המלך בישראל  ללמוד תורה – למען ילמד ליראה את ה' ולא יסור ימין ושמאל מן התורה הקדושה. ויש להתרחק מתועבות הגויים - לפי שהכשפים משפילים גבהות אדם , לכן היא תועבת ה' ! בתחילה התורה  מכנה את עושי הכשפים בלשון : "הַגּוֹיִם הָהֵם"- זהו לשון רמז של זילות. 

בהמשך, התורה מחמירה בלשון: "לֹא-יִמָּצֵא בְךָ".- בדומה לאיסור של אכילת שאור בפסח כמו שנאמר:

"שִׁבְעַת יָמִים--שְׂאֹר, לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם": [שמות, י"ב, י"ט] מה שלא הזהיר כן על דברים אחרים שגם הם אסורים!

ספורנו מדגיש את הסיבה  לכך: שאסור לעשות: כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹייִם – כי בסופו של דבר עם ישראל יגלה - כי כל זה שקר וכזב וכל אשר ינבאו להם - המעוננים, הקוסמים וחוזי הכוכבים, יתבדה לגמרי.

הה"ק מהר"ם ז"ל מאמשינוב טוען:  כי כל העמים אינם מסוגלים – להתגבר על כוחות הרוע שבהם, ואלו הם: המעוננים , קוסמים והמקננים בלבם וזאת - מפני שיצר הרע מסית אותם לעשות רע והם משתכנעים לציית לו. אבל היהודי- הוא שונה- היות וה' נתן לו  כוח התנגדות כדי שיוכל להגיד: "לא כן !"  אינני רוצה לשמוע בקול היצר הרע" לכן נאמר:

"כִּי אַתָּה בָּא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-ה' אֱלֹקיךָ נֹתֵן לָךְ"

ונאמר: " נָתַן לְךָ "-  שנתן לכך את הכוח של "לא כן"!

רבינו בחיי מבהיר: דרשו רז"ל- אתה חייב ללמוד  להבין , כדי  להורות ומצאנו בשבעים  אנשי הסנהדרין שהיו צריכים להיות בקיאים בכל החכמות, כולל חכמת הכשפים - כדי שיוכלו לדון בכל הנושאים- דין אמת - על פי משפט התורה. אילו לא היו מגיעים לשלמות ידיעת כל סוגי הכישוף והיה חסר להם סוג אחד של כישוף שלא ידעו, לא היו מסוגלים לפסוק בו הלכה.

מנה הכתוב  תשע תועבות - כשפים שהיו הכנענים עוסקים בהן והחל ב"מולך" שהיו מקריבים את הילד שלהם לעבודה זרה -  ומתוך שהעבירה כה הייתה כבדה - על כן העונש הוא: כרת. ואילו יתר סוגי הכשפים- הם אסורים בגדר "לא תעשה" מאחר שהתורה הזהירה  מלהחזיק בעבירות אלה ואחר כך דיברה התורה על יראת שמים.

קסמים- הכוונה: שהיה האיש אוחז במקלו והיה חושב: האם כדאי לו ללכת למקום מסוים - או לא כדאי ללכת.

ועל כך אמר הנביא  הושע: "עַמִּי בְּעֵצוֹ יִשְׁאָל, וּמַקְלוֹ יַגִּיד לוֹ" [הושע ד, י"ב]

מְעוֹנֵן -  יש בזה שלוש משמעויות:

א] לשון עונה [תקופה] – על כך אומר רבי עקיבא: שיש אנשים הסוברים: שעונה מסוימת יפה להתחיל במשהו מסוים.

ב] לשון עין – חכמים אומרים - הכוונה לאוחזי העיניים.

ג] לשון ענן: מביט בעננים ועל פי זה נותן עצות.

מנחש-   כגון , פת הלחם נפלה מפיו, או צבי הפריע לו בדרך ועל פי זה הוא מחליט החלטות.

יש הסוברים: כי מנחש- הוא מביט בעופות, או בכנפיהם או, בצפצוף שלהם, כפי שנאמר: "כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל וּבַעַל הכנפים [כְּנָפַיִם] יַגֵּיד דָּבָר".

[קהלת  י, כ]  הכוונה לזה המכיר בצפצוף שלהם - אחד שמזהה על פי חיבוט הכנפיים או בפרישתן - ומסיק מיני מסקנות.

מכשף- רבינו בחיי מביא את דברי הרמב"ן: מכשף - הוא שם כללי לכל סוגי הכישוף.

חובר חבר וידעוני- הם סוגי כישוף שונים וגם בהם אסור לשאול. ויש לדעת ולהבין שבענייני כשפים,: ה' שברא הכול יש מאין- דאג שיהיו  עליונים מנהיגי התחתונים אשר למטה מהם.

"נתן כוח הארץ וכל אשר לפניה בכוכבים ובמזלות לפי הנהגתם ועשה עוד על הכוכבים והמזלות- מנהיגים מלאכים ושרים- שהם נפש להם".

וחובר חבר:- מאסף שדים ומחבר אותם, או שמאסף נחשים ועקרבים במקום אחד.

ושואל באוב- שמעלה את נשמת המת- בבית השחי שלו ומדבר משחיו.

דעה  אחרת למקצת רבותינו שבתלמוד- שיש כוח למי שיודע את חכמת האוב- להחיות את המת ולהשיב את נפשו לגופו במשך י"ב חודשים בלבד.

ידעוני- אדם מכניס עצם –של חיה ששמה ידוע לתוך פיו- ומדבר על ידי כישוף ואותה חיה  נקראת: "בני השדה"- כפי שכתוב:

"כִּי עִם אַבְנֵי הַשָּׂדֶה בְרִיתֶךָ וְחַיַּת הַשָּׂדֶה הָשְׁלְמָה לָךְ". [איוב, ה', כ"ג]

ודורש אל המתים: "זה המעלה בזכר והנשאל בגולגולת, או בכל עניין אחר שידרוש בהם"

"תָּמִים תִּהְיֶה, עִם ה' אֱלֹקיךָ"

הרמב"ם סובר  שיהודי יהיה תמים בדעה והשכל ואל יאמין בניחושים ,קסמים וכשפים מפני שהם תוהו והבל ומי שנמשך אליהם  הוא חסר דעת.

שאלו פעם את הצדיק מלובלין: מי יותר חשוב - אדם גדול ,או תמים? והשיב להם: כי תמים חשוב יותר והראיה לכך, כאשר אנחנו רואים לפנינו שתי חלות: האחת גדולה, לא שלמה והשנייה קטנה ושלמה, הדין הוא: שצריכים לברך על החלה הקטנה  שהיא שלמה.

"החפץ חיים"  הביא משל, למה  הדבר דומה?  מעשה באיש כפרי שנסע לעיר לפני חג הסוכות ,לקנות אתרוג מהודר בשביל  חותנו, כששב לביתו, התפאר באתרוגו בפני איש כפרי אחד, האיש הכפרי מאד התלהב וביקש ממנו שימכור לו חצי מאתרוג זה - בכסף  מלא, ואכן מכר לו את חצי האתרוג ואת החצי הנותר מהאתרוג הביא לחותנו, ברגע שחותנו ראה את חצי האתרוג כעס מאד, התפלא האיש על הכעס ושאל: מדוע  הנך כועס? הרי  אני יודע בוודאות מהרב- שזהו אתרוג מהודר., ענה לו חותנו: הלוואי שהיית מביא עשרים אתרוגים פשוטים, לא כל כך מהודרים, אבל שלמים. וזה היה עדיף מחצי אתרוג מהודר, אך פסול!

הנמשל: יש אנשים שמהדרים במצוות בין אדם למקום - אך מנגד מזלזלים במצוות שבין אדם לחברו, או ההפך. אנשים אלה - הם בבחינת אתרוג מהודר- חתוך לחצאים, עדיף היה שלא היו מהדרים כל כך, אבל שלמים, לקיים  שתי מצוות: בין אדם למקום ובין  אדם לחברו [אוצר החיים]

רש"י מסביר: על היהודי  להתהלך  בתמימות עם ה' ולצפות רק ממנו ויש להימנע מלחקור עתידות, אלא כל מה שבא עליו  יקבל בתמימות.

דעת מקרא מסביר: יהודי יהיה  תמים עם ה' - יראת ה' תהיה שלמה ולא תהיה עם אמונה  זו- שום כוח של כישוף וניחוש ושום כוח אחר ויראה זו- היא האמונה בשלמות הלב!

בעל הטורים סובר: האות ת' גדולה - שאם  תלך בתמימות –עם ה', כאילו  קיימת מצוות מאלף עד ת'.

לסיכום, לאור האמור לעיל,  הקב"ה מזהיר את עם ישראל –טרם הכניסה   לארץ לא ללמוד מתועבות הגויים הפונים- לכשפים ,קוסמים ויידעונים,  אלא     להאמין בקב"ה וללכת אתו בתמימות. הדבר מצווה עליהם ,דווקא עם  בואם לארץ- כי בארץ הם חייבים  להתברך בגשמים ובפרנסה מבורא עולם ובגלל -החשש של קטני אמונה העלולים לגשת ליידעונים ומנחשים למיניהם,  התורה מצווה: להיות  יראי שמים ולהלך בתמימות לפני ה' - בדומה לדרכו של אברהם אבינו- אבי האומה שעליו נאמר:

"וַיְהִ֣י אַבְרָ֔ם בֶּן־ תִּשְׁעִ֥ים שָׁנָ֖ה וְתֵ֣שַׁע שָׁנִ֑ים וַיֵּרָ֨א יְהֹוָ֜ה אֶל־ אַבְרָ֗ם וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אֲנִי־ אֵ֣ל שַׁדַּ֔י הִתְהַלֵּ֥ךְ לְפָנַ֖י וֶהְיֵ֥ה תָמִֽים"׃

ְ

להיות תמים עם אלוקים

פרטים

קטגוריה: פרשת שופטים

פורסם בראשון, 25 אוקטובר 2020 20:44

נכתב על ידי Super User

כניסות: 227

להיות תמים עם אלוקים

שיר מאת: אהובה קליין ©

בתום שנות נדודים

טרם לארץ נכנסים

עם נבחר אלוקים

מתועבות הגויים  מוזהרים.

להימנע מחיבור ליידעונים

להתרחק מכשפים וקוסמים

לבטוח נאמנה באלוקים

 להיות  עמו תמים.

זוהי ארץ הבחירה

עיני ה' תמיד בה

מראשית עד אחרית השנה

לעם נבחר עתיר אמונה.

בנים אנחנו לאלוקים

בנתיבי אבות הולכים

בשורשים תמיד דבקים

מאבינו בשמים מתייראים.

הערה: השיר בהשראת: פרשת שופטים [חומש דברים]

המלך והתורה

פרטים

קטגוריה: פרשת שופטים

פורסם בראשון, 25 אוקטובר 2020 19:47

נכתב על ידי Super User

כניסות: 360

המלך והתורה

שיר מאת: אהובה קליין ©

מלך נבחר אלוקים

מבין אחיו היהודים

ירחיק עצמו מגאווה

יבוז לענייני תאווה.

בידו ספר תורה

בכל דרך ושעה

יהגה יומם ולילה

יתעלה מעלה מעלה.

 ינבור תמיד במעשיו

 יתור אחר מגרעותיו

 התורה תאיר עיניו

 לעד יזכור אלוקיו.

 הערה: השיר בהשראת: פרשת   שופטים [חומש דברים]

המלך והתורה

פרטים

קטגוריה: פרשת שופטים

פורסם בראשון, 25 אוקטובר 2020 19:45

נכתב על ידי Super User

כניסות: 291

המלך והתורה

שיר מאת: אהובה קליין ©

מלך נבחר אלוקים

מבין אחיו היהודים

ירחיק עצמו מגאווה

יבוז לענייני תאווה.

בידו ספר תורה

בכל דרך ושעה

יהגה יומם ולילה

יתעלה מעלה מעלה.

 ינבור תמיד במעשיו

 יתור אחר מגרעותיו

 התורה תאיר עיניו

 לעד יזכור אלוקיו.

 הערה: השיר בהשראת: פרשת   שופטים [חומש דברים]