חומש דברים

וורט לשבת – פרשת ראה

וורט לשבת – פרשת ראה

 

מותר האדם מן הבהמה

בפרשתנו נידונות "הבהמה אשר תאכלו" וזאת "אשר לא תאכלו" והסימנים לבהמה טהורה הם: א) מפרסת פרסה. ב) מעלת גרה.

איך בכלל יש לאדם את הזכות לאכול מן החי? חז"ל אומרים (חולין ל, ב) "אין ושחט אלא ומשך"; מבואר בחסידות, שכאשר האדם לוקח בהמה, שוחט אותה כהלכה ואוכל אותה – הרי הוא "מושך" ומעלה אותה מִדרגת 'חי' לדרגת 'מְדַבֵּר', כי הרי באכילתה ע"י האדם היא נעשית דם ובשר כבשרו, וכך הוא מעלה אותה לדרגת המְדַבֵּר.

אולם, זהו דוקא כאשר הוא אוכל אותה כמו אדם, כי הרי גם באדם יש פרטים שבהם הוא דומה לבהמה, כנאמר (חגיגה טז, א) "בשלשה נדמה כבהמה". מהותו האמיתית של האדם היא, כפי שהשל"ה הק' מסביר, שאדם הוא מלשון "אֶדַּמֶּה לעליון" (ישעי' יד, יד), יתרונו של האדם על הבהמה הוא כאשר הוא מבצע את שליחותו של ה'אדם העליון' – הקב"ה.

איך יכול האדם לבדוק אם עבודת ה' שלו היא כראוי? סימן אחד הוא מפרסת פרסה כלומר שהיא מופרסת לימין ולשמאל; כאשר הוא עובד את ה' רק בכיוון אחד, אהבה או יראה – יתכן שהוא עושה את זה רק מצד טבעו, מתי רואים שהוא באמת עובד את ה' – כאשר הוא מבצע את רצון ה' בכל קו שנדרש!

הסימן השני הוא מעלה גרה – שהוא לא סומך על עצמו אלא 'לועס' ומתבונן לפני כל מעשה, כדי לברר שהוא אכן ע"פ רצון האדם העליון.

 

שבת שלום!

 

מיוסד על פי: לקוטי שיחות חלק ב' ראה (במתורגם ללה"ק: עמ' 78). חלק ד' בהוספות עמ' 1294.