פרשת וישב
ובאותיות פשוטות בנוגע אלינו: ע"י עבודתו של יהודי בעולם בתורה ומצוות, וכן באכילתו ומשאו-ומתנו וכו' לשם שמים – הרי הוא 'מברר' ומעלה את 'ניצוצות הקדושה' שבתוכו להתאחד באחדות ה'.
וממשיך, שהעבודה של מאלמים אלומים היא גם בנשמות, כלומר, יש צורך לאסוף נשמות יהודים ולאחד אותם לאלומה אחת. והרבי מדייק בזה שהאלומים הרי הם 'בתוך השדה', ללמדנו שגם יהודים כאלו שאינם 'בבית' של תורה וקדושה יש לאסוף אותם הביתה ולפעול עליהם 'ותשתחוין לאלומתי' – שיהיו בביטול ל"יוסף הצדיק", צדיק הדור.
שבת פ' וישב חלה בסמיכות לי"ט בכסלו, חג גאולתו של אדמו"ר הזקן ממאסר, ואצלו אכן ראו את העבודה הזו של 'מאלמים אלומים', שהתעסק רבות בעשיית בעלי-תשובה וחמש שנים נסע ממקום למקום לעורר ולקרב בנ"י לתומ"צ.
גם עלינו מוטל איפה להיות "מאלמים אלומים" – לאסוף יהודים ולהתוועד יחדיו בפרט בי"ט בכסלו ובשבת הסמוכה לה, וזה יביא סוף כל סוף ליציאתנו מ'מצרים' – הגאולה השלמה ע"י משיח צדקנו בקרוב ממש.
- פרטים
- נכתב על ידי Super User
- קטגוריה: פרשת וישב
- כניסות: 1634
דבר תורה לפרשת וישב - נאוה שלוסברג
שלום וברכה,
בשבת הקרובה יקראו בבית הכנסת את פרשת "וישב" (בראשית ל"ז - מ"א)
נושאים מרכזיים בפרשה:
- קורות יוסף
יוסף היה אהוב על אביו יותר משאר אחיו, ובגלל זה, ובמיוחד בגלל שני החלומות שחלם, קנאו בו אחיו ושנאוהו.
כשבא, לפי מצוות אביו אצל אחיו שרעו את הצאן הרחק ממקום מגוריהם, התנפלו עליו, ובסופו של דבר נמכר לעבד במצרים. ע"פ סימנים שהביאו האחים, סבר יעקב כי חיה רעה טרפה את יוסף והוא התאבל עליו.
- מעשה יהודה ותמר
יהודה בנו של יעקב נשא אישה כנענית, היא ילדה לו שני בנים והם מתו בלי להותיר אחריהם זרע.
תמר, כלתו של יהודה, אלמנת שני בניו, חיכתה להינשא לבנו השלישי כשיגדל.
יהודה בא אל כלתו, בחשבו שהיא זונה, והוליד ממנה בנים תאומים - פרץ וזרח.
סיפור זה מעיד כי היבום היה נהוג בישראל זמן רב לפני מתן תורה.
- המשך קורות יוסף בשנים הראשונות לאחר שנמכר לעבד,
יוסף הורד מצרימה ונמכר לעבד לפוטיפר, אחד מגדולי המלכות.
כשראה פוטיפר כי ה' מצליח ביד יוסף את כל מעשיו, מינהו למנהל משק ביתו.
אשתו של פוטיפר נתנה עיניה בעבד יפה-התואר ופתתה אותו לדבר עברה.
מאחר שסרב, הלשינה עליו לפני בעלה, ויוסף הושם בבית הסוהר. שם נפגש עם שניים משרי המלך:
שר המשקים ושר האופים, שנחבשו אף הם בכלא, ופתר להם חלומות שחלמו. דברי פתרונו נתקיימו.
"וישב יעקב בארץ מגורי אביו, בארץ כנען" (ל"ז, א')
ידועים דברי חז"ל שהאבות הקדושים התאפיינו כל אחד במידה מיוחדת,
אברהם אבינו - כנגד מידת החסד,
יצחק - גבורה,
ויעקב - מידת האמת. יעקב אבינו ראה את המידות של אבותיו הקדושים ולמד מהם.
אברהם אבינו היה בעל חסד, ובכח מידה זו הפיץ ופרסם את התורה בכל העולם כולו.
יצחק אבינו גילה את הפחד (יראה) מבורא העולם, וזה היה מענפי מידת הגבורה.
יעקב אבינו למד מאביו יצחק ע"ה את המורא ועל כן כתוב "וישב יעקב בארץ מגורי אביו" והוא מלשון מורא ופחד, ומעלה גדולה ועצומה היא
כמו שכתוב (משלי כח, יד) "אשרי אדם מפחד תמיד". ומעלה זו גבוהה יותר מעבודת ה' מתוך יראה,
כי זו מדרגה של מורא מתוך עבודת ה' מאהבה.
(מדרשותיו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל)
רש"י - ביקש יעקב לישב בשלווה, קפץ עליו רוגזו של יוסף
כל ימי חייו ניהל יעקב מלחמות נגד כוחות הרע, נגד שליחי היצר הרע, שהופיעו פעם בדמותו של לבן ופעם בדמותו של עשו.
עכשיו משהגיע לזיקנה, ביקש לישב בשלווה ולא ללחום עוד נגד היצר, בסברו כי כבר ניצח אותו לחלוטין.
ברם, מן השמיים רצו שימשיך יעקב במלחמתו נגד היצר, כי אף אם כשלעצמו כבר לא זקוק היה לכך, הרי יש בזה משום טובה לעולם, כאשר צדיק נלחם ביצר הרע ומכריע אותו.
אמר הקדוש ברוך-הוא: לא די לצדיקים מה שמתוקן להם לעולם הבא אלא שמבקשים לישב בשלווה בעולם הזה (רש"י)
הרי ישנן הרבה מצוות, אשר "אוכלים פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא" - והלוא ודאי קיים יעקב את את המצוות הללו, ומדוע איפוא לא היה ראוי באמת למעט שלווה גם בעולם הזה, בתור פירות של אותן מצוות?
ברם, "קרן", פירושו, השכר בעד עצם המצווה, ו"פירות" פירושו, השכר בעד הקשיים והמניעות שנתקל בהם האדם אגב קיום המצוות.
קשיים ומניעות אלה באים מחמת מאמציו של היצר הרע למנוע את האדם מקיום מצוות ה'.
את פרשת וישב קוראים בדרך כלל בשבת שלפני חנוכה.
בשנים שבהן יש בחנוכה שתי שבתות, קוראים את פרשת וישב בשבת הראשונה.
בשנים שבהן יום א' של חנוכה חל ביום ו', קוראים את הפרשה ביום ב' של חנוכה.
שבת שלום,
נאוה
לע"נ אבי-מורי ר' מנחם-מנדל ב"ר משה הכהן שלוסברג ז"ל
- פרטים
- נכתב על ידי Super User
- קטגוריה: פרשת וישב
- כניסות: 1960
פרשת וישב - הקשר בין גלות מצרים - לשליחת יוסף לאחיו
מאת: אהובה קליין.
בפרשה זו יעקב, סוף סוף בתום נדודיו - יושב בכנען, מחפש שלווה ,אבל כדברי רש"י: קפץ עליו רוגזו של יוסף:
לאחר שיוסף מספר את חלומותיו לאחיו- הם כועסים עליו כפי שהכתוב מתאר:"וַיֹּאמְרוּ לוֹ, אֶחָיו, הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ, אִם-מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בָּנוּ; וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ, עַל-חֲלֹמֹתָיו וְעַל-דְּבָרָיו. וַיַּחֲלֹם עוֹד חֲלוֹם אַחֵר, וַיְסַפֵּר אֹתוֹ לְאֶחָיו; וַיֹּאמֶר, הִנֵּה חָלַמְתִּי חֲלוֹם עוֹד, וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים, מִשְׁתַּחֲוִים לִי. י וַיְסַפֵּר אֶל-אָבִיו, וְאֶל-אֶחָיו, וַיִּגְעַר-בּוֹ אָבִיו, וַיֹּאמֶר לוֹ מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָּ: הֲבוֹא נָבוֹא, אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ, לְהִשְׁתַּחֲוֺת לְךָ, אָרְצָה. וַיְקַנְאוּ-בוֹ, אֶחָיו; וְאָבִיו, שָׁמַר אֶת-הַדָּבָר. וַיֵּלְכוּ, אֶחָיו, לִרְעוֹת אֶת-צֹאן אֲבִיהֶם, בִּשְׁכֶם. וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל-יוֹסֵף, הֲלוֹא אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם--לְכָה, וְאֶשְׁלָחֲךָ אֲלֵיהֶם; וַיֹּאמֶר לוֹ, הִנֵּנִי". [בראשית ל"ז, ה-י"ד]
השאלות הן:
א] ממה נבעה שנאת האחים ליוסף?
ה] מדוע שולח יעקב את יוסף אל אחיו ביודעו את שנאתם אליו?
תשובות.
מקור השנאה של האחים אל יוסף
על פי האגדה: יעקב החל ללמד את יוסף תורה ,את אשר למד בבית שם ועבר ,יעקב שם לב, כי יוסף מקשיב ללימוד קשב רב ולכן אהב אותו מאד, כשיוסף נוכח לדעת שאביו כה אוהב אותו ,החל להתנשא על אחיו ,היה לובש את בגדיו הטובים והיה מתייפה מול עיניי אחיו. והנה כאשר רם לבבו יתר על המידה ,שכח את אשר לימד אותו אביו: "לא תלך רכיל", היה בא יוסף אל אביו ומלשין עליהם. כתגובה על כך, יעקב שלח לקרוא ליתר בניו והם באו והתייצבו לפניו ואמר להם: הנה זקנתי ולא ידעתי את יום מותי, לכן אני אומר לכם את דברי האחרונים: לאחר מותי אתם תירשו את בתיי ואת שדותיי וכרמי, את צאני, כספי ואתם צפויים להיות עשירים מאד.
אבל חלילה לכם להתנשא על אחיכם בני בלהה וזלפה ולצחוק עליהם ולהגיד: הם בני שפחות - כי זוהי תועבת ה' וזוהי גבהות לב!
יעקב מזהיר אותם לא לאכול אבר מן החי - מן הצאן. ושלא יתנהגו כגויים כי ה' אוהב רק אנשים העושים את רצונו.
כשיצאו האחים מהבית אמרו: ה' יברך את אבינו בשלום, יאריך את ימיו ואך ימשיך ללמדנו ולהחכימנו, אבל בעצם אנחנו משתוממים, כיצד קרא לנו אבינו בפתאומיות? מדוע לא חיכה לנו עד שובנו מן השדה?, אין זאת, כנראה בא אליו איש אחד וסיפר עלינו דברים רעים! לכן אבינו קרא לנו לגשת אליו ,לפתע, אחד הנערים מתוך עבדי אביהם אמר: אני שמעתי את יוסף מאשים אתכם באומרו: כזאת וכזאת עשו אחיי.. ברגע שהאחים שמעו את דברי הנער- הם כעסו מאד על יוסף !
יעקב תפר ליוסף כותנת פסים יפה ששמשה לו - לכבוד ולתפארת , מאותו רגע האחים הרגישו כי יעקב אוהב את יוסף יותר מכל אחיו ושנאו אותו ומתוך כך לא יכלו דברו לשלום, הם החליטו לא להעמיד פנים ולא להיות אנשי מרמה - היינו אחד בפה ואחד בלב! אלא להראות לו שהם כועסים עליו!
כאשר יוסף סיפר את שני חלומותיו לאחיו - הכעס אצל אחיו התעצם.
הרש"ר [הרב שמשון רפאל הירש] מסביר: חלום השיבולים של יוסף אשר בו כל האלומות של האחים השתחוו לו, לא מצא כלל חן בעיני האחים, הרי האחים היו רועי צאן ולא עובדי אדמה! וייעודם להיות עובדי אדמה - היה טמון בעתיד הרחוק, לכן אם יוסף חלם חלום מעין זה - מוכיח כי מחשבותיו בכיוון זה גרמו לו את החלום - יתכן שזו תוצאה המוכיחה– כי יעקב -אביהם לימד אותו על העתיד הלאומי שנועד למשפחתו. מה גם שחלום האלומות, מוכיח איך יוסף כיחיד עומד במרכז ומסביב כולם משתחווים לו!
ה"חיזקוני" אומר על המילים: "וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם, וַיַּגֵּד לְאֶחָיו; וַיּוֹסִפוּ עוֹד, שְׂנֹא אֹתוֹ". [שם, ל"ז, ה]
כאן הכתוב אינו מפרט מה היה חלום זה?
כי לא התגשם ,לפיכך אין פרטים על החלום הזה! רק אחר כך בהמשך יוסף מספר על תוכן חלומותיו לאחיו.
לפי רש"י: התורה מפרטת את חולשותיו של יוסף אשר גרמו לשנאה אליו: היה מסלסל בשערו וממצמץ בעיניו, היה רגיל להתרועע עם בני השפחות שאחיו האחרים - ריחקו אותם, ואת דיבתם של בני הגבירות היה מספר לאביו.
הרמב"ן סובר: כי יעקב העמיד את יוסף בהיותו עדיין נער- לרשותם של בני השפחות שהם היו רועים את הצאן ובהיותו "נער" [עדיין צעיר בן שבע עשרה] הם נצטוו- לשמור עליו. הוא היה כל הזמן במחיצתם וראה את מעשיהם והביא את דיבתם של בני השפחות אל אביו, ולכן שנאו אותו, לעומת זאת בני הגבירות – שנאו את יוסף בגלל הקנאה ,היות ואביו עשה לו כותונת פסים ואהב אותו יותר מהם.
יעקב שולח את יוסף אל אחיו.
יש להתפלא מאד על כך שיעקב מצווה על יוסף בן הזקונים האהוב ללכת אל אחיו, במיוחד לאחר שכעס עליו בעקבות סיפור חלומותיו לאחיו ,כפי שאומרים זאת רוב הפרשנים:
תגובת יעקב ליוסף:
"ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחוות לך ארצה"? [שם ל"ז, י]
רש"י מצדיק את התנהגותו של יעקב ואומר: כי יעקב ראה צורך לגעור ביוסף- לפי שהבין כי על ידי סיפור חלומותיו, הוא מושך על עצמו שנאה מצד אחיו.
יעקב אמר ליוסף, כי החלום במלואו לא יכול להתקיים, הרי כבר רחל נפטרה וכי יתכן כי יעקב ורחל-ההורים-יבואו להשתחוות לו?
אך, יעקב לא ידע כי דברי החלום מכוונים לבלהה, כי למרות שלא הייתה אמו הביולוגית ,מכל מקום, היא גידלה אותו כאם.
רבותינו למדו, כי אין חלום בלא דברים בטלים, ויעקב שידע זאת הוא בכל זאת רצה לעקור עניין זה מלב הבנים -על מנת שלא יאמינו לחלומותיו וכך יהיה אפשר למנוע את קנאת האחים כלפי יוסף.
אך רש"י מדגיש: כי כנראה יעקב בסתר ליבו האמין לחלומות ולכן נאמר שהוא שמר את הדבר-המתין מתי יתקיימו החלומות בפועל במציאות.
רבינו בחיי אומר: על סמך בראשית רבה, כי רוח הקודש אמרה ליעקב לשמור את הדבר.
האגדה מספרת: דבר ה' היה אל יעקב: שמור את הדברים אשר דיבר אליך יוסף, עליך לזכור שדברים אלה יתרחשו בעתיד -כי אתה ובניך עתידים עוד להשתחוות אל יוסף כי אני אגדלהו וארוממהו מאד, לכן יעקב שמר את הדבר וחיכה לבואו.
ויהי היום ויעקב פונה אל יוסף ואומר לו: זה ימים אחדים – לא ידעתי את שלום אחיך ואת שלום הצאן, לכן אני שרוי בדאגה. דברי האב העציבו מאד את יוסף ואמר לאביו: אל נא תעצב אבי הטוב, לא קרה שום אסון, זו לא הפעם הראשונה שהם אינם באים בזמן הביתה, גם בעבר היו מאחרים- אך ,גם אם מאחרים-שבים הביתה בריאים ושלמים.
אמר יעקב ליוסף: היום חלמתי: ורוחי מאד סוערת מפחד! - כי ראיתי שאני ואחיך מובלים למצרים ,נשאתי את עיניי ומלאך ה' התייצב מולי ושאלתיו: האם אשוב אל ארץ מולדתי? והמלאך ענה: כי שם אמות! התעוררתי בחרדה גדולה- אני חושב שהמלכים שנלחמנו איתם בעבר- שונאים אותנו ויתכן שהם תכננו לקחתנו בשבי ,למכור אותנו למצרים כעבדים, לפתע נזכרתי בהבטחת ה' לאברהם: כי נרד מצרימה ונהיה שם גרים ,כעת אני חושב שהגיעה התקופה הזו באופן מעשי, לכן אבקשך ללכת לדרוש בשלום אחיך.
כעת יוסף חש מבוכה רבה, הוא ידע שאם ילך אל אחיו - הם עלולים להרע לו ולפגוע בו, אך אם לא ילך - יכאיב לליבו של אביו הטוב - החליט בכל זאת ללכת - כי חשובה לו מנוחת אביו ושלוותו יקרה לו גם מחייו שלו!
אם כן, כיצד ניתן ליישב את ציוויו של יעקב ליוסף- ללכת לחפש אחר אחיו השונאים אותו?
אומרים חז"ל במדרש תנחומא:"לכו חזו מפעלות אלוקים נורא עלילה על בני אדם וכו',אמר רבי יודן היה הקב"ה מבקש לקיים גזירת . "ידוע תדע"-הכוונה: להבטחת ה' עוד לאברהם בברית בן הבתרים:
"וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה". [בראשית ט"ו, י"ג]
והביא עלילה לכל דברים אלה- כדי שיאהב יעקב את יוסף וישנאהו אחיו, וימכרו אותו לישמעאלים ויורידוהו מצרימה" והסיבה הראשונה לכל העלילות אחריה: דברי יעקב: "ויאמר ישראל ליוסף הלא אחיך רועים בשכם לכה ואשלחך אליהם": ההבטחה שניתנה בברית בין הבתרים מתקיימת באמצעות מילות יעקב ליוסף!
הנצי"ב בספרו "העמק שאלה" מפרש: אומנם הייתה כאן שנאת אחים ליוסף אך כל ההתרחשות התגלגלה בגלל גזרת: "ידוע תדע" והיא הייתה יכולה להתרחש גם לולא השנאה בכל אופן התורה ,לא לחינם מספרת לנו- כיצד ירדו אבותינו למצרים ללמדנו מוסר שהשנאה יכולה להביא את כל הרעה הזאת.
לפי דברי המהר"ל: בספרו: "גור אריה" :מעורר כל דבר נבדל ועליון על אחרים- רגשי קנאה ושנאה לכן נשטם יעקב ונשטם גם יוסף –שהיה נזיר אחיו- השנאה הזאת הקודמת לגלות מצרים- באה ללמדנו: כי קיים קשר סיבתי בין שתי שנאות אלה ודבר זה חייב לנו לשמש לקח גם לדורות הבאים.
לסיכום, לאור האמור לעיל ,מוכח כי ישנו קשר הדוק בן שליחת יוסף לאחיו וגלות מצרים- כי אלוקים המבטיח לאברהם כי בוא תבוא הגלות- אכן מקיים תמיד את הבטחתו!
יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה".
- פרטים
- נכתב על ידי Super User
- קטגוריה: פרשת וישב
- כניסות: 1526
יוסף מציית לאביו
שיר מאת: אהובה קליין ©
יוסף יפה תואר
עלם מקרין זוהר
שערותיו ירבה לסלסל
שלוות אחיו יטלטל.
רועה צאן השפחות
לאורך מרחבי שדות
בחליל רועים יחלל
בחלומותיו יסחף ויתפאר.
ויהי באחד הימים
התאחרו לשוב האחים
אביהם יעקב התעצב
לבו חיש הצמיח כאב.
ציווה לבן הזקונים
בעל כותנת הפסים:
הֲלוֹא אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם
לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֲלֵיהֶם.
יוסף עלם חמודות
חשש מפני הבאות
אך אוהב אביו נאמנה
יציית לפקודתו באהבה.
הערה: השיר בהשראת פרשת וישב [חומש בראשית]
- פרטים
- נכתב על ידי Super User
- קטגוריה: פרשת וישב
- כניסות: 1483
יוסף מושלך לבור.
שיר מאת: אהובה קליין ©
בציווי אביו -יעקב התמים
יוסף כצבי רץ לאחים
שרעפים ממעל בו צופים
קל כנשר רב פעלים.
בראות אותו אחיו הזועמים
בחדרי ליבם רעה זוממים
חיש להמיתו יחדיו מתנכלים
באמתחתם פירות בְּאֻשִׁים.
תוכניות ותחבולות מיד רוקמים
להעלים חלומות בן הזקונים
אל הבור אותו משליכים
נטול המים- מלא נחשים.
הערה: השיר בהשראת פרשת וישב [חומש בראשית]
- פרטים
- נכתב על ידי Super User
- קטגוריה: פרשת וישב
- כניסות: 1618
פרשת וישב - מה גנוז בשנאת האחים ליוסף ?
מאת: אהובה קליין.
בפרשה זו יוסף - בציווי יעקב אביו - הולך לתור אחר אחיו הרועים בשדה ולדרוש בשלומם
כפי שהכתוב מתאר: "וַיִּרְאוּ אֹתוֹ, מֵרָחֹק; וּבְטֶרֶם יִקְרַב אֲלֵיהֶם, וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתוֹ לַהֲמִיתוֹ. וַיֹּאמְרוּ, אִישׁ אֶל-אָחִיו: הִנֵּה, בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה--בָּא. וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ, וְנַשְׁלִכֵהוּ בְּאַחַד הַבֹּרוֹת, וְאָמַרְנוּ, חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ; וְנִרְאֶה, מַה-יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו. וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן, וַיַּצִּלֵהוּ מִיָּדָם; וַיֹּאמֶר, לֹא נַכֶּנּוּ נָפֶשׁ. וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רְאוּבֵן, אַל-תִּשְׁפְּכוּ-דָם--הַשְׁלִיכוּ אֹתוֹ אֶל-הַבּוֹר הַזֶּה אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר, וְיָד אַל-תִּשְׁלְחוּ-בוֹ: לְמַעַן, הַצִּיל אֹתוֹ מִיָּדָם, לַהֲשִׁיבוֹ, אֶל-אָבִיו. וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר-בָּא יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו; וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת-יוֹסֵף אֶת-כֻּתָּנְתּוֹ, אֶת-כְּתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלָיו. וַיִּקָּחֻהוּ--וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ, הַבֹּרָה; וְהַבּוֹר רֵק, אֵין בּוֹ מָיִם. וַיֵּשְׁבוּ, לֶאֱכָל-לֶחֶם, וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ, וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד.." [בראשית ל"ז, י"ח- כ"ה]
השאלות הן:
א] מהיכן נבעה שנאת האחים ליוסף?
א] מה משמעות השלכת יוסף לבור?
ב] התנהגות האחים לאחר השלכת יוסף לבור?
תשובות.
שנאת האחים ליוסף.
הסבר יפה לסיבת שנאת האחים כלפי יוסף כותב הרב אליהו שלזינגר בספרו "אלה הדברים" על התורה.
שתי הסיבות העיקריות לשנאה זו כלפי יוסף היו:
א] "וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת- דִּבָּתָם רָעָה, אֶל-אֲבִיהֶם".[ בראשית ל"ז, ב]
ב] וְיִשְׂרָאֵל, אָהַב אֶת-יוֹסֵף מִכָּל-בָּנָיו--כִּי-בֶן-זְקֻנִים הוּא, לוֹ; וְעָשָׂה לוֹ, כְּתֹנֶת פַּסִּים. "וַיִּרְאוּ אֶחָיו, כִּי-אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל-אֶחָיו--וַיִּשְׂנְאוּ, אֹתוֹ; וְלֹא יָכְלוּ, דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם".[בראשית ל"ז, ג- ד]
נשאלת השאלה - האם בגלל שתי סיבות – ישנה הצדקה להרוג את יוסף?
אלא הייתה סיבה נוספת לשנאתם .
אברבנאל ו"בעל העקדה" מסבירים: השבטים ראו – כי אברהם, ראש לכל האבות והיו לו בנים רבים: יצחק, ישמעאל ובני קטורה, אולם, רק יצחק נבחר להיות חלק של כלל ישראל, כפי שהכתוב מציין:
"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל הַנַּעַר וְעַל אֲמָתֶךָ כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע". [שם, כ"א, י"ב] ליצחק היו שני בנים- יעקב ועשיו, אך מתוך השניים - רק יעקב נבחר להמשיך את שושלת האבות ולבנות את בית ישראל ,לעומתו עשיו נדחה ולא זכה לשום חלק בכלל ישראל.
לכן , כשראו האחים שיוסף מוציא דיבה רעה עליהם ,מלשין עליהם שהם אוכלים אבר מן החי ומזלזלים בבני השפחות וחשודים על עריות,
בנוסף , יעקב אהב את יוסף אהבה יתרה, נפל עליהם פחד נוראי - משום כך חששו שיעקב יעביר את כוחו כממשיך השרשרת של כלל ישראל -רק ליוסף ואילו שאר האחים לא ישתייכו בתוך כלל ישראל.
זה הטעם לכך ששנאו אותו ,זממו להורגו ולסלקו מדרכיהם. בדומה לכך שיעקב לקח את הברכות מעשיו בדרך רמייה ,היות ועשיו שאף לקבל את הברכות מיצחק אביו - באמצעות הצייד הכפול שלו- הן בשדה והן בפיו- צד ומרמה את אביו כמצטייר בעיניו צדיק וישר דרך. באופן זה החליטו אחי יוסף להבטיח את המשך השושלת של יעקב בתוך כלל ישראל , הסבר זה מתאים לתוכן הפסוקים ולהסברו של רש"י: הטוען: כי יוסף - היה בן זקונים ליעקב וכל מה שלמד אצל שם ועבר - מסר רק ליוסף, מכך הסיקו האחים שיעקב מעוניין לדחותם וההוכחה - שלימד את יוסף בלבד תורה ופסח עליהם.
חז"ל אומרים: שכל השנאה של האחים כלפי יוסף וכל הפעולות שהתלוו לתחושתם כלפיו - נבעה מתוך ההחלטה של ההשגחה העליונה בשמים כדי לקיים את הבטחת ה' :
"וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה". [בראשית ט"ו, י"ג].
השלכת יוסף לבור.
על פי רש"י: מהמילים:" וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתוֹ לַהֲמִיתוֹ" – מלשון "נכלים" ערמומיות ניתן להסיק: שהאחים- הפעילו מחשבות ותחבולות להרע לו ולהורגו.
וכאשר אמרו: "וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ"- ענתה להם רוח הקודש:
"וְנִרְאֶה, מַה-יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו" לפי שגזירת ה' הייתה לקיים חלומותיו וכוונותיהם של האחים הייתה להורגו ולבטל את חלומותיו. לכן אומר הכתוב: נראה רצון מי יצא לפועל? רצון ה': שיתגשמו חלומות יוסף? או, רצון האחים להרוג את יוסף? ולא ניתן לפרש את דברי האחים: כביכול מה יהיו חלומותיו של יוסף לאחר שיהרגוהו!
לפי רש"י, ראובן הבכור רצה למנוע את ההריגה על ידי שיבוא הוא אחר כך להעלותו מן הבור ולהשיבו לאביהם. יוצא, אפוא, שראובן היה שונה משאר אחיו בדעותיו - לפי שהבין שהאשמה תוטל עליו בהיותו הבכור.
יוסף מושלך לבור כשהאחים מפשיטים מעליו את כותונת הפסים, הבור היה ריק ממים, אך מלא בנחשים ועקרבים.
ה"אוזניים לתורה" [רבי זלמן סורוצקין.]מסביר: מעלת הבור הייתה: שהיה ריק ממים, ואילו החיסרון - ששרצו בו נחשים ועקרבים והסכנה רבה לזה שמצוי בקרבתם ,אך בתורה לא מפורש שהיו בבור נחשים ועקרבים, אלא הכתוב מציין את חוסר המים. חז"ל מסיקים: אם על הבור התורה לא מציינת בפירוש את החיסרון דהיינו- הנחשים והעקרבים -קל וחומר שעל בני אדם עלינו לדבר במעלותיהם באופן ברור ואם יש הכרח לספר את חסרונותיהם עלינו רק לרמוז על כך ולא באופן גלוי ומפורש.
הרמב"ן אומר: [על סמך מסכת שבת כ"ב] שהיו נחשים ועקרבים בתוך החורים של הבור, או בתחתית הבור והם לא ידעו על כך , שאילו היו מבחינים בהם ורואים שהם אינם מזיקים לו, היה הדבר ברור להם שנעשה ליוסף נס כי הוא צדיק גמור והיו יודעים שהזכות שלו מצילה אותו מכל רע ואיך יגעו במשיח ה' שהוא חפץ בו ומצילו. כפי שנאמר:
"אֱלָהִי שְׁלַח מַלְאֲכֵהּ, וּסְגַר פֻּם אַרְיָוָתָא--וְלָא חַבְּלוּנִי; כָּל-קֳבֵל, דִּי קָדָמוֹהִי זָכוּ הִשְׁתְּכַחַת לִי,.." [דניאל ו, כ"ג] אבל הדבר הזה לא היה ידוע להם.
רבינו בחיי מביא מדרש: הבור של יעקב נתרוקן ממים אל בניו, שלא ידעו תורה, נאמר: שאין בבור מים והכוונה שאין בהם דברי תורה - שנמשלה למים לפי שנאמר:"הוֹי כָּל-צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם" [ישעיהו נ"ה, א] ההוכחה: שלא ידעו על האיסור שכתוב בתורה: "כִּי-יִמָּצֵא אִישׁ, גֹּנֵב נֶפֶשׁ מֵאֶחָיו מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהִתְעַמֶּר-בּוֹ, וּמְכָרוֹ--וּמֵת הַגַּנָּב הַהוּא, וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ". [דברים כ"ד, ז]
התנהגות האחים בתום השלכת יוסף לבור.
נאמר: "וַיֵּשְׁבוּ, לֶאֱכָל-לֶחֶם"
רבינו בחיי - מסביר בשני פירושים:
א] האחים קבעו עצמם בסעודה.
ב] ובמדרש תהלים :"אמר הקב"ה אתם מכרתם אחיכם בתוך מאכל ומשתה שנאמר: "וַיֵּשְׁבוּ, לֶאֱכָל-לֶחֶם" הרי בניכם נמכרים בשושן מתוך מאכל ומשתה, שנאמר: "בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ, לְמָלְכוֹ, עָשָׂה מִשְׁתֶּה, לְכָל-שָׂרָיו וַעֲבָדָיו.." [מגילת אסתר א, ג]והמן בא ולוקח אתכם מתוך מאכל ומשתה שנאמר: "וְהַמֶּלֶךְ וְהָמָן יָשְׁבוּ לִשְׁתּוֹת, וְהָעִיר שׁוּשָׁן נָבוֹכָה". [מגילת אסתר ג, ט"ו]
כלומר - בזמן שנגזר לאבד ולהשמיד את היהודים, המלך והמן חוגגים במאכל ומשתה.
לסיכום, לאור האמור לעיל ,ניתן להסיק על אחי יוסף ,כי בנוסף לאותם גורמים שהביאו אותם לשנאתם – האהבה היתרה של אביהם וחלומותיו, הרי היה גם גורם גנוז- והוא: הפחד שרק הוא ימשיך את שושלת אבותיהם ואילו הם ידחו הצידה - כדוגמת עשיו.
שנאתם וקנאתם הייתה בגדר:
"הַקִּנְאָה, ְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם"
[מסכת אבות ד, כ"א]
- פרטים
- נכתב על ידי Super User
- קטגוריה: פרשת וישב
- כניסות: 1571
יוסף איש מצליח.
שיר מאת: אהובה קליין ©
יוסף הורד למצרים
דבוק ביראת שמים
אחיו זממו להעלימו
אך לא חרב עולמו.
נרכש מידי ישמעאלים
לידי שר הטבחים
כארי צלח מכשולים
אחז בחבל עליונים.
האמין הכול לטובה
לאשת אדונו לא התפתה
צדיק כארז ותמר
ציפיות אחיו שבר.
הערה: השיר בהשראת: פרשת וישב [חומש בראשית]
- פרטים
- נכתב על ידי Super User
- קטגוריה: פרשת וישב
- כניסות: 1370
פרשת וישב- מדוע שלח יעקב את יוסף אל אחיו-השונאים אותו?
מאת: אהובה קליין
הפרשה פותחת בתיאור ישיבתו של יעקב- בארץ כנען ועל כך אומר רש"י : כי יעקב ביקש לשבת בשלוה לאחר ששב מגלותו לארץ מגורי אביו , הוא שאף מעט להירגע ודווקא אז קפץ עליו רוגזו של יוסף שאותו אהב מכל בניו כפי שהכתוב מציין: "וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים" [בראשית ל"ג, ז].
למרות יחס האחים אל יוסף, יעקב שולח את יוסף אליהם - כפי שהכתוב מתאר: "וַיֵּלְכוּ, אֶחָיו, לִרְעוֹת אֶת-צֹאן אֲבִיהֶם, בִּשְׁכֶם. וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל-יוֹסֵף, הֲלוֹא אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם--לְכָה, וְאֶשְׁלָחֲךָ אֲלֵיהֶם; וַיֹּאמֶר לוֹ, הִנֵּנִי. וַיֹּאמֶר לוֹ, לֶךְ-נָא רְאֵה אֶת-שְׁלוֹם אַחֶיךָ וְאֶת-שְׁלוֹם הַצֹּאן, וַהֲשִׁבֵנִי, דָּבָר; וַיִּשְׁלָחֵהוּ מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן, וַיָּבֹא שְׁכֶמָה. וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ, וְהִנֵּה תֹעֶה בַּשָּׂדֶה; וַיִּשְׁאָלֵהוּ הָאִישׁ לֵאמֹר, מַה-תְּבַקֵּשׁ. וַיֹּאמֶר, אֶת-אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ; הַגִּידָה-נָּא לִי, אֵיפֹה הֵם רֹעִים. וַיֹּאמֶר הָאִישׁ, נָסְעוּ מִזֶּה--כִּי שָׁמַעְתִּי אֹמְרִים, נֵלְכָה דֹּתָיְנָה; וַיֵּלֶךְ יוֹסֵף אַחַר אֶחָיו, וַיִּמְצָאֵם בְּדֹתָן. וַיִּרְאוּ אֹתוֹ, מֵרָחֹק; וּבְטֶרֶם יִקְרַב אֲלֵיהֶם, וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתוֹ לַהֲמִיתוֹ. יוַיֹּאמְרוּ, אִישׁ אֶל-אָחִיו: הִנֵּה, בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה--בָּא. וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ, וְנַשְׁלִכֵהוּ בְּאַחַד הַבֹּרוֹת, וְאָמַרְנוּ, חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ; וְנִרְאֶה, מַה-יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו". [בראשית ל"ז, י"ב-כ]
השאלות הן:
א] מדוע אהב יעקב את יוסף מכל בניו?
ב] מהי כותנת הפסים שיעקב עשה ליוסף?
ג] יעקב שולח את יוסף אל אחיו – מדוע ?
תשובות.
אהבת יעקב ליוסף.
"וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ.."
רש"י מסביר : הסיבה לאהבתו היתרה של יעקב ליוסף הייתה: - כי יוסף בן זקונים- היינו - שנולד לו לעת זקנתו.
ואונקלוס מתרגם: "בר חכים הוא ליה"- יוסף היה בן חכם ליעקב, כל מה שיעקב למד בבית מדרשם של שם ועבר מסר ליוסף.
פירוש נוסף למילה: "בן זקונים"-שהיה יוסף: "זיו – איקונין", לאביו- פני יוסף היו דומים לפני יעקב.
"בעל הטורים"- אומר: אותיות "זקונים"- מרמזות על חמישה מששת סדרי משנה: ז'- זרעים- ק'- קודשים-נ'-נשים, י'-"ישועות"[כינוי לסדר נזיקין - שבת ל"א, ע"א] מ'- מועד. וכאשר כותבים: את המילה-"זקונים" בכתיב מלא, הו"ו מרמזת על השישי בסדרי המשנה בסדר "טהרות"- מכאן המסקנה: שיעקב לימד את יוסף את התורה כולה....
ה"כלי יקר" מסביר: כי יעקב אהב את יוסף מכל בניו כי היה בן זקונים- שנאמר: "והוא נער את בני בלהה", שהיה עושה מעשה נערות בדומה להם, למרות זאת יעקב אהב אותו: "לפי שבהיותו אצלו היה מתנהג את עצמו כזקן ורגיל ופרקו נאה, ולא ידע הנהגתו שעם אחיו על כן אמר : כי בן זקונים הוא לו"
במילה "לו"- הוא הדגיש שדווקא לו - הוא היה בן זקונים ולא לאחיו - כי כאשר היה בחברתם של אחיו היה עושה מעשה נערות כמותם, אבל כאשר היה אצל אביו הזקן, היה עושה מעשה זקנה, ואולי לא רצה לשנות מן המנהג וידע להתנהג עם כל אחד בהתאם לרמתו.
ה"כלי יקר" ממשיך ואומר: כי יש הסוברים: שכל מה שיעקב למד אצל שם ועבר- מסר ליוסף אך לא לשאר בניו - כי כל בניו מאסו בחכמות ולא התחברו אל אביהם כדי להקשיב לדבריו, לעומתם –יוסף היה נכסף אל אביו ותמיד היה מוכן לשמוע מה שלמד בבית מדרשם של שם ועבר.- לכן יעקב היה אוהב אותו.
והיה דומה ליעקב בחכמה-"כי חכמת אדם תאיר פניו" ויש רמז למה שאמרו רז"ל : גדול תלמוד שמביא לידי מעשה.
כך הזכיר כאן את שלמות יוסף שהפסוק מתאר: שהוא היה רועה את אחיו בצאן "למעט כל מיני רעיה אסורים", ואחיו לא אהבו אותו בגלל שהיה חכם ולמד הרבה תורה.
הרב שמשון רפאל הירש מסביר: יעקב אהב את יוסף- כי היו לו תכונות אישיות בלתי רגילות - למרות כל חולשותיו , יעקב ראה בו כממשיך דרכו- הוא ראה בו את היורש לכל קנייניו הרוחניים.
הרמב"ן מסביר את אהבתו היתרה של יעקב ליוסף לפי שנראה לו, כי מנהג ידוע של זקנים, לקחת אחד מבניהם הקטנים שישרתו את הישיש כדי שיוכל להישען עליו ולא להיפרד ממנו והוא נקרא:" בן זקונים" לפי שמשרת אותו לעת זקנתו. ולכן יעקב לקח אותו לשרתו ומהטעם הזה יוסף מראש לא הלך לרעות את הצאן עם אחיו הרחק מהבית.
כתונת הפסים- המשמעות.
נאמר: "וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים"
רש"י מסביר: בשני אופנים:
א] כותונת זו הייתה מצמר מובחר רך ונקי, ובדברי חז"ל- ניקרא בשם: "כלי מילת"[מסכת שבת ל]
בלשון המקרא: נקרא "פסים"- כמו שנאמר במגילת אסתר[א', ו'] – "חור כרפס ותכלת" ובגמרא מפורש [מגילה י"ב]- "כרפס כרים של פסים"- ולבישת כותונת זאת מסמלת דרך של חשיבות, וכמו כותונת הפסים המוזכרת אצל מעשה של תמר ואמנון [שמואל-ב, י"ג, י"ח] שם נאמר: "ועליה כותונת פסים כי כן תלבשן [תלבשנה] בנות המלך" – זהו לפי פשוטו של מקרא.
ב] מדרש אגדה: דורש את האותיות של המילה: "פסים"- רמז למה שמתרחש עם יוסף בעתיד: על פי ראשי תיבות: שנמכר לפוטיפר, נמכר לסוחרים, ולישמעאלים ונמכר למדיינים.
רבינו בחיי מביא כמה פירושים.
א] זה היה בגד מעולה –כמו שכתוב: "וכותונת תשבץ" [שמות כ"ח] ועניין זה גרם לקנאה מצד האחים, ומעניין זה דרשו חז"ל: "לעולם אל ישנה אדם את בנו בן הבנים"
הכותונת הזאת הייתה אחת ה מהסיבות הראשונות שבעטיה נתגלגלו למצרים לצורך שיעבוד ויותר מאוחר מות עשרת הרוגי מלכות, "כי כן –הגוף - כותונת הנפש"
ב] במדרש נאמר על בגד הפסים: "משום שהכותונת הייתה גדולה ומכסה את שתי ידיו".
ג] פסים- על שם שהטילו ביניהם [גורלות] באיזו מיתה ימיתו אותו מתוך ארבע מיתות בית –דין.
וההוכחה, שנאמר: "ויתנכלו אותו להמיתו" ומכוון שהם מכרו אותו הטילו פיס ביניהם, מי יוביל את הכותונת לאביהם ולבסוף נפל הפיס על יהודה, כמו שנאמר בכתובים: "הכר נא" [בראשית ל"ח]הכר נא למי החותמת. באותו רגע כאילו פסקו חייו של יעקב לכן פסקו חיי בניו מן העולם- הכוונה לער ואונן- כפי שנאמר בירמיהו: "ומשלם עוון אבות אל חיק בניהם אחריהם"
ד] יעקב פסק ליוסף סוד- כ"ב אותיות. והכוונה שיעקב הלביש את יוסף כ"ב אותיות – חכמה שלמד מפי שם ועבר.
ה"כלי יקר" מביא הסבר מעניין: לאחר שראובן בלבל את יצועי אביו יעקב לקח ממנו את הבכורה והעבירה ליוסף ולכן תפר לו כותונת פסים לפי - שהעבודה בבכורות-היה הבכור כהן לאל עליון ולכן התקין גם ליוסף בגד שמטרתו- כבוד ותפארת הדומה לבגדי כהונה –שהרי לכוהנים היה בגד מכובד ומשובץ אבנים. ואולי גם מסיבה זו נאמר על יוסף:" בן זקונים" כאילו היה הזקן והבכור מכל בניו. לכן אחיו אמרו לו:"המלוך תמלוך עלינו אם משל תמשול בנו"- היות והבכור נוטל פי שניים בכל אשר מגיע לו ואף לו מיועדת הבכורה, כמו שנאמר: "ראובן בכורי אתה יתר שאת ויתר עז"- הכוונה מלכות.
לפי הרב שמשון רפאל הירש: זה היה בגד מיוחד שהיה לו עיטור בקצוות, עיטור שנעשה בכל בגד- כדי לציין את חשיבות האישיות.
יעקב שולח את יוסף לאחיו.
כאן נשאלת השאלה: מדוע יוסף נשלח לראות את אחיו בשדה?
על כך אומרים חז"ל במדרש תנחומא:"לכו חזו מפעלות אלוקים נורא עלילה על בני אדם וכו',אמר רבי יודן היה הקב"ה מבקש לקיים גזירת . "ידוע תדע"- והביא עלילה לכל דברים אלה-כדי שיאהב יעקב את יוסף וישנאהו אחיו, וימכרו אותו לישמעאלים ויורידוהו מצרימה" והסיבה הראשונה לכל העלילות אחריה: דברי יעקב: "ויאמר ישראל ליוסף הלא אחיך רועים בשכם לכה ואשלחך אליהם":
ההבטחה שניתנה בברית בין הבתרים מתקיימת באמצעות מילות יעקב ליוסף.
לסיכום, לאור האמור לעיל: התורה מוכיחה לנו כי הבטחת ה' בברית בין הבתרים מתקיימת הלכה למעשה, אך בד בבד היא מלמדת אותנו עד כמה יש להימנע משנאת אחים והשנאה היא, היא שגורמת את הרעה , למרות הגזירה שהייתה כבר מראש[ דברי הנצי"ב]
- פרטים
- נכתב על ידי Super User
- קטגוריה: פרשת וישב
- כניסות: 1422
יוסף נשלח אל אחיו.
שיר מאת: אהובה קליין ©
ויהי עת השחר הפציע
יעקב את יוסף הפתיע
לגשת אל אחיו דרש
לראות שלומם מה חדש?
יוסף עטור כותנת פסים
כמלבוש תפארת כוהנים
הנארג סודות ורזים
תחזית נבואת אלוקים.
עת הבחינו בו אחיו
זממו להורגו עם חלומותיו
השנאה הרקיעה שחקים
המוות ריחף באוויר.
נורא עלילה על בני אדם
תכניות רקומות אצל בורא עולם
קורמות עור וגידים
פרי "ברית בין הבתרים".
הערה: השיר בהשראת: פרשת וישב[ חומש בראשית]
18,12,16
- פרטים
- נכתב על ידי Super User
- קטגוריה: פרשת וישב
- כניסות: 1531
יעקב יושב בכנען/ שיר מאת: אהובה קליין.
יעקב יושב בכנען
לנצח יחפוץ במען
עורג לשלווה ומנוחה
לימוד מתוך שמחה.
חייו רצף מאורעות
מנוסה ירידה עליות
שורשיו טבועים בליבו
כסלע מאדירים נפשו.
איש תם יושב אוהלים
אהבה יתרה לבן זקונים
תסיט הגשמת תכניותיו
השרביט בידי אלוקיו.
הערה:השיר בהשראת פרשת וישב[חומש בראשית]
- פרטים
- נכתב על ידי Super User
- קטגוריה: פרשת וישב
- כניסות: 1391