מאמרים

מעלת השבת - מתוך שיחה לפרשת ויקהל של הרבנית בקשי דורון תחי'

מעלת השבת - מתוך שיחה לפרשת ויקהל של הרבנית בקשי דורון תחי'

שמו של הקב"ה - שבת. השבת שקולה לכל התורה כולה, וכל התורה כולה רמוזה בתיבת שבת:
ומבוא האור החיים הקדוש לפרשת יתרו כך:
יש בתורה תרי"ג מצוות. מתוכן, את שתי המצוות הראשונות שבעשרת הדיברות שמענו מפי הגבורה, ותרי"א מצוות נוספות שמענו ממשה רבנו.
"אנכי ה' אלקיך" היא כנגד מצוות עשה, ו"לא יהיה לך" היא כנגד מצוות לא תעשה.
מצוות עשה, מצד הרחמים - בבחינת קבלת שכר.
מצוות לא תעשה - מצד הדין - לשון אדנות, מידת הדין.
שם הויה שהוא מצד הרחמים, ועוד שם אדנות שהוא מצד הדין, ביחד הם 91 בגימטריה.
ואם נחבר תרי"א ביחד עם 91 נקבל 702, בגימטריה שבת.

כתוב במסכת שבת: כל השומר שבת כהלכתה, אפילו עובד ע"ז כדור אנוש, מוחלין לו. דרך השבת מתחברים לעבודת ה', והמלאכה היחידה שיש בשבת: לשבות!

ועוד כותב האור החיים הקדוש: "וינח ביום השביעי: כאן נתחכם ה' לאסור מלאכות אשר מנו חכמים... שיש בהם מלאכה שאין בה שום טורח כלל בעשייתה כמו שתאמר המוציא כלי מרשות היחיד לרשות הרבים או להפך וכדומה"
הבעיה היא לא של הטורח והיגיעה, אלא מלאכה: יצירה של דבר בחדש. בשבת: אין בעיה עם עבודה: לארגן סעודה וכדומה - אלא יש איסור על יצירת משהו חדש, על הפעילה הנוצרת, כמו יצירת מעגל חשמלי, וזו היא מנוחת השבת.

ה' ברא את העולם באופן שאחרי כל ששה ימים הוא חוזר לתוהו ובוהו - וההנשמה של העולם היא דרך השבת. בשבת יש נפש חדשה לעולם, יש חידוש של הבריאה. המנוחה מהתמדת המלאכה ומהרצף, נותנת לעולם נפש חדשה.
"כי העולם היה רופף ורועד עד שבאה שבת ונתקיים העולם ונתייסד". (האור החיים לפרשת בראשית). וינח - העולם עמד בקיומו - כך ה' מקיים את העולם.
"וינח ביום השביעי" - ביום זה מקבל העולם את כוחו וקיומו, וכך כל שבת נותנת לעולם להתקיים הלאה. קדושת השבת - עליה עומד העולם.

השבת היא מקור הברכה: כל ימות השבוע ניזונים מברכת השבת: ימים ראשון, שני ושלישי ניזונים מהשבת הקודמת, וימים רביעי, חמישי ושישי - משבת הבאה.
התנאים הקדושים, כל דבר שקנו, קנו לכבוד שבת, וכולם היו שותפים בהכנות לשבת, גם תלמידי חכמים גדולים, ובכל הכנה יש לכוון ולומר: "לכבוד שבת קודש". דרך ההכנות לשבת, זוכים להארת השבת.

גוי ששומר שבת חייב מיתה. מדוע? כי השבת היא יום של חופה והתייחדות עם הקב"ה. כמו זוג בחדר יחוד: אי אפשר להתפרץ ולהפריע להם! זה יום חתונתם ברזא דאחד! כך השבת: יום אחדות עם הקב"ה, ולכן, גוי שעדין לא שייך לעם ישראל,
לא יכול להיכנס לחדר היחוד של הקב"ה עם כנסת ישראל.
השבת: שולחנו של הקב"ה: "אכלו מעדני ושתו משמני" - לוו בשביל השבת ואני פורע - אני מזמין אתכם לסעודה! וזו גם ההרגשה כשמתכונינים לשבת.
השבת היא אות לעולם - היא סימן לקשר שלנו עם הקב"ה, לברית שלנו עם הקב"ה, ולכך שאנחנו שייכים לו.
וכתוב "אני ה' מקדשכם" - הקדושה היא מהקב"ה - אנו רק צריכים לעשות את ההכנה לכך.
אמר הקב"ה למשה: "מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני מבקש ליתנה לישראל - לך והודיעם". כותב הקדושת לוי: המתנה הטובה היא האור והקדושה הבאה מלמעלה לתוך ליבות בני האדם. רוח קדושה ושכל חדש וחיות רוחנית הבאה מעולם העליון הנקרא ערבות,
אשר שם תענוג וחיות, אשר בו גנזי חיים.... וכפי אשר תהיה הכנתו, כן תהיה השגתו.

חילול שבת - הוא חמור ביותר. שמירת שבת היא הצוויון של ארץ היהודים, זה יום של ברכה, ריבוי, שפע: השורש ב,ר,ך מסמל על ריבוי (222 בגימטריה). דרך השבת מגיע ריבוי הרווחים. ואמנם, חברות מסחריות שהחלו לשמור את השבת, הרגישו שהפכו להיות רווחיים: אל על, קפה קפה, ועוד.
וכן כתוב "לא תבערו אש בכל מושבותיכם": בשבת - אסור לכעוס! אש הגיהנום נכבית בשבת. וגם לומדים מכאן שחטא חילול שבת גורם לדליקות - אין הדליקה מצויה אלא בעוון חילול שבת.
המשקל כנגד כל המבערים למיניהם - לחזק את שמירת השבת, להרחיב את גבולות הקדושה. השבת נותנת חיות וקדושה, חיזוק ושלווה, והיא משפיעה ברכתה על כל ימות השבוע. אדם שמכבד את השבת, מרגיש אותה: והיא משפיעה כל כל חייו.

ויה"ר שה' יזכנו לקבל שבתות מתוך עונג, שמחה ובריאות!