פרשת חוקת

מַחְלֹקֶת בַּמִּדְבָּר

מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַייְן ©

בְּלֵב הַמִּדְבָּר הַחֹם גּוֹבֵר

רוּחַ עֲדַת יִשְׂרָאֵל שׁוֹבֵר

אַיֵּה הַבְּאֵר – בִּזְכוּת מִרְיָם

כְּהֶרֶף עַיִן - הַכֹּול  נֶעֱלַם?

לְפֶתַע , מִרְיָם נִפְטְרָה       

כְּאִלּוּ דָּבָר לֹא קָרָה

אַיֵּה הַבֶּכִי וְהָאֲבֵלוֹת

הֵיכָן הַדְּמָעוֹת וְהָעַצְבוּת?

פִּתְאוֹם הַדְּמָמָה פָּסְקָה

מֵהָעֵדָה נִשְׁמְעָה זְעָקָה

מְרִיבָה כַּעַס וּמָדוֹן

כְּנֶגֶד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן.

מַּחֲלֹקֶת פּוֹרֶצֶת כְּלֶהָבָה

חִישׁ  מַעֲלִימָה כָּל אַהֲבָה

מוֹחֶקֶת כָּל חֶלְקָה טוֹבָה

מַגְבִּירָה אֶת רוּחַ הַשִּׁכְחָה.

אוֹי לְזֶה הָאָסוֹן

שׁוֹבֵר מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן

אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד בָּאִים

שְׁנֵיהֶם עַל פְּנֵיהֶם נוֹפְלִים.

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת: חֻקַּת [חֻמַּשׁ בַּמִּדְבָּר]    

פרטים

נכתב על ידי Super User

קטגוריה: פרשת חוקת

פורסם ב21 יוני 2026

כניסות: 79

• אהובה קליין
• פרשת חוקת

פרשת חוקת - צו השעה לעם ישראל היום.

מאת: אהובה קליין

בפרשה זו  אנחנו שוב נחשפים לתלונת העם אל משה ואהרון  בהעדר  מים במדבר כנאמר:

" וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה מִדְבַּרִ צין, בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, וַיֵּשֶׁב הָעָם, בְּקָדֵשׁ; וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם, וַתִּקָּבֵר שָׁם.  וְלֹא הָיָה מַיִם, לָעֵדָה; וַיִּקָּהֲלוּ, עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן.  וַיָּרֶב הָעָם, עִם מֹשֶׁה; וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר, וְלוּ גָוַעְנוּ בִּגְוַע אַחֵינוּ לִפְנֵי יְהוָה.  וְלָמָה הֲבֵאתֶם אֶת קְהַל יְהוָה, אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה, לָמוּת שָׁם, אֲנַחְנוּ וּבְעִירֵנוּ.  וְלָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ, מִמִּצְרַיִם, לְהָבִיא אֹתָנוּ, אֶל הַמָּקוֹם הָרָע הַזֶּה:  לֹא מְקוֹם זֶרַע, וּתְאֵנָה וְגֶפֶן וְרִמּוֹן, וּמַיִם אַיִן, לִשְׁתּוֹת.  וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן מִפְּנֵי הַקָּהָל, אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, וַיִּפְּלוּ, עַל פְּנֵיהֶם" [במדבר  כ', א'- ז']

השאלות הן:

א] מה משמעות שם הפרשה?

ב] מי היו "כל העדה" שבאו למדבר צין ומדוע לא היה להם מים?

תשובות.

משמעות שם הפרשה: "חֻקַּת" - "זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה".

רש"י מסביר: היות והשטן ואומות העולם שואלים את עם ישראל: מה המצווה הזאת ומה טעם יש בה? [כוונתם על מצוות פרה אדומה]- לכן כתוב:   "חֻקַּת הַתּוֹרָה": כביכול ה' אומר: גזרה שווה היא לפניי, כי אין לך רשות להרהר  אחריה, במילים אחרות: אין לשאול על כך שאלות.

הרב אליהו שלזינגר מסביר: התורה רמזה כאן: שקיום המצוות אינו תלוי  בעיקר בטעמי המצוות, אלא  חיוב עצמי, ואדם מחויב לקיימן מפני שכך נצטווה על ידי ה' - והחיוב הוא כדברי עם ישראל לרגלי הר סיני בזמן מתן התורה באומרם יחד- כאיש אחד בלב אחד: "נעשה ונשמע"- במילים אלה יש  הקדמת  ה"נעשה" ל"שמע" ואף אם פעמים יכול יהודי לחשוב שטעם המצווה אינו מתאים לחשיבה שלו. אין כאן סיבה- לא לקיים את המצווה  היות וקיום מצווה  אינו תלוי בטעמה, והיהודי מחויב בקיום המצווה- בכל אופן, בכל מצב ובכל תנאי.: [ בהשראת הספר  "אלה הדברים –על התורה" / הרב אליהו שלזינגר]

עוד הסבר מעניין: חוקת התורה היא נצחית - בעבור נצחיות התורה ה' חקק חוקה לעולם- התורה היא מחשבה – הכוללת את כל המחשבות מכילה את כל התורות, היא מכילה סודות גנוזים וגם מפוענחים בכל שטחי הבריאה, היצירה והעשייה, היא כוללת את כל החוקים- חוקי שמים וארץ - חוקי אדם וחוקי טבע,

את הטבעי ואת העל טבעי, הגלוי והסודי - ואת כל הזמנים: עבר, הווה, ועתיד, היא מעיין של האמת האלוקית - מתוך התורה ניתן לשאוב דברים למעלה מהשגתנו, התורה  עוצמתית  מכל חוזק היא: "כפטיש יפוצץ סלע" [כדברי הזוהר] התורה מכילה כל הדברים שהתגלו ודברים שעדיין לא התגלו - היא עולה על כל הקדושות - התורה  שבכתב נקראת: "זה", ואילו התורה שבעל פה נקראת: "זאת". מעניין לציין: כי בתורה שבכתב מאמינים גם חלק ניכר מאומות העולם שאימצו את חוקיה. כל יהודי הוא  אות בתורה. אות חקוקה שאינה נמחקת. [בהשראת הספר "התמצית" מאת: מאיר ינאי]

"ויָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל  כָּל הָעֵדָה  מִדְבַּר צִין וְלֹא הָיָה מַיִם, לָעֵדָה"

על פי רש"י: מדובר על כל העדה- שהם כל העדה שעתידה להיכנס לארץ ישראל והוא מבסס את דבריו על דברי תנחומא: "מהו "כל העדה"?- עדה שלמה, עדה הנכנסת לארץ ישראל- לפי שמתו  יוצאי מצרים ואלו מן אותן שכתוב בהם-'חיים' שנאמר:[דברים ד, ד]"ואתם הדבקים בה' חיים כולכם היום "

רש"י מדגיש  כי המילים: "כל העדה"- אינן במשמעות של כמות, אלא במשמעות של איכות- לפי שמדובר בכל האנשים שכללו את העדה- זוהי  עדה בלתי פגומה עדה שלמה, "שלא היו מקצתן לחיים וקצתם למיתה שהיא עדה בלתי שלמה, אלא כולן לחיים שכבר מתו כל אותן שהיו למיתה". כלומר: כולם נועדו להישאר בחיים. [רא"ם]

רש"ר [רבינו שמשון רפאל  הירש]  מפרש: בני ישראל שבאו למדבר צין היו:" כל העדה"- המאוחדים לייעודם המשותף-כפי שמורה השם: "עדה" הגורל שנגזר עליהם- אשר עתיד חדש נפתח עתה בפניהם הם היו "עדה שלמה "- עדה הנכנסת לארץ ישראל לפי שמתו כבר יוצאי מצרים ואלה הם שנאמר עליהם: "חיים כולכם היום"

בהמשך נאמר: "וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם"

שואל רש"י: מדוע נסמכה מיתת מרים לפרשת פרה אדומה[ המופיעה בתחילת פרשה זו?

תשובתו: לומר לך: מה קורבנות מכפרים—הכוונה: כמו שפרה אדומה מכפרת אף מיתת צדיקים מכפרת [מסכת מועד קטן, כ"ח]

מרים מתה מיתת נשיקה ומדוע לא נאמר עליה :"על פי ה'-ותשובתו" שאין  זה דרך כבוד של מעלה ואילו על אהרון שמת במיתת נשיקה נאמר: "על פי ה' "

על המשפט: "וְלֹא־הָיָה מַיִם, לָעֵדָה"-  מסביר רש"י: מכאן לומדים: שבמשך כל ארבעים  השנה הייתה להם מים בזכות מרים [תענית מ']

רש"י אומר: שארבעים שנה היה לעם ישראל מים. דבריו מבוססים על דברי הגמרא: "ר' יוסי בר' יהודה אומר: שלושה פרנסים טובים עמדו לישראל. אלו הן: משה ואהרון ומרים, ו-ג' מתנות ניתנו על ידם, ואלו הן: באר וענן ומן.

באר- בזכות מרים. עמוד ענן - בזכות אהרון, מן - בזכות משה, מתה מרים נסתלק הבאר שנאמר:"ותמת שם מרים" וכתיב בתריה: "ולא היה מים לעדה" [מסכת  תענית ט.]

רבינו בחיי אומר: על המילים:" וישב העם.. "כל מקום שנאמר: "וישב"- זה לשון צער. ולכן מיד אחרי זה כתוב: "ותמת שם מרים" והכתוב סמך מיד את נושא הסלע, שגרם לסיבת מיתת משה ואהרון במדבר שלא זכו להיכנס לארץ ישראל.

עוד מוסיף רבינו בחיי: כי לעם ישראל היה את באר המים בזכות מרים לפי שהיה לה זכות המים ממשה- לפי שנאמר: "ותתייצב אחותו מרחוק ועכשיו עם מותה נסתלק גם הבאר.

"כלי יקר" נותן הסבר מיוחד: מדוע פסקו המים לעם ישראל? לפי שהעם לא הספיד אותה כראוי-לכן נענש.  כאשר משה ואהרון נפטרו, נאמר: "ויבכו אותם בני ישראל" וכאן לא נאמר שהם בכו.

"כלי יקר"- אומר רעיון נפלא: על המילים:"וירב העם עם משה"- בכל התלונות שהיו לבני ישראל- לא מצאנו לשון מריבה ,אלא על עסקי מים פעמיים. כאן בפרשה וגם במסה ומריבה, כמו שנאמר: "ויקרא שם המקום מסה ומריבה על ריב בני ישראל ועל נסותם את ה' לאמור היש ה' בקרבנו אם- אין" [שמות י"ז, ז]

הטעם לכך: לפי שמהמים נברא המחלוקת, כדעת רז"ל [בראשית רבה ד:ו]:

"מפני  מה לא נאמר: "כי טוב" בשני ? לפי שבו נבראה המחלוקת נאמר: 'ויהי מבדיל בין מים למים', ומפורש בקבלה [משלי י"ז, י"ד]:'פוטר מים ראשית מדון' מה שנפטרו ונבדלו המים זה מזה - ראשית מדון והתחלה לכל מריבה, וכן מריבת רועי יצחק על  אודות המים-כי כל זה נמשך בטבע ממים הראשונים מן המים ביום השני - לפי שביום זה - הבדיל ה' בין המים התחתונים לבין המים  העליונים.

לפיכך רבו עם משה שנמשה מן המים - וידו משלה במים בים סוף וגם בסלע לכן  תבעו מים גם מצור החלמיש.

מעניינים דבריו של  רש"ר: המדגיש  את  מסעות הארוכים של ישראל- המלאים  באין ספור של אירועים קשים- ובכל הקשיים האלה-לא נטלו הנשים חלק במעשי הבגידה שבה נבעו מייאוש - הן בטחו בשמחה בה' וייחלו לו במסירות - ומשום כך לא נכללו בגזירה הנוראה - למות במדבר. והנה אימהות וסבתות עמדו לעלות עם הדור החדש אל הארץ המובטחת להם, ותוך שהן מביאות  באמתחתן את הזיכרונות מהעבר במצרים ומדרך הארוכה במדבר בליווי הדרכת ה' והיה להן כוח להשפיע על הדור החדש-ברוח היהודית והנצחית ויש להעריך את מרים אשר שימשה דוגמא ומופת גם כנביאה!

נאמר:"ותמת שם ותיקבר שם" כי במקום שמתה שם תהא קבורתה לאלתר והיא נשכחה כמו שהמת נשכח מהלב- בני ישראל היו כפויי טובה ולא הרגישו בהעדרה לכן נענשו בחיסרון המים - כדי שידעו למפרע - שהבאר הייתה בזכות אותה צדיקה!

ילקוט שמעוני מבאר: כיוון שמתה מרים ומשה ואהרון היו עסוקים בה ואילו ישראל מבקשים מים ואין הם מוצאים, מיד התאספו לעבר משה ואהרון  כאשר  הם הופיעו-ונראו בשטח, אמר משה לאהרון: מה ההתכנסות הזאת  אתה יכול להגיד לי? ענה לו אהרון: האם הם לא בני  אברהם ויצחק הם - גומלי חסדים-בני גומלי חסדים?

ענה לו משה: אינך יכול להבדיל בין כינוס לכינוס אין מדובר בכינוס של תקנה, אלא בכינוס של קלקלה[מלשון קלקול-כישלון-חטא]

כי אילו היה זה כינוס של תקנה היו צריכים להיות בראשם שרי אלפים, שרי מאות, שרי חמישים ושרי עשרות. ואתה רוצה לומר לי שהם באים לגמול חסד? מיד הטיחו כנגד משה שנאמר:

"וַיָּרֶב הָעָם, עִם מֹשֶׁה"; כיוון שראו   פנים  זועמות-–משה ואהרון ברחו להם לאוהל מועד- כמו שנאמר:

"וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן מִפְּנֵי הַקָּהָל, אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, וַיִּפְּלוּ, עַל פְּנֵיהֶם"

משל  למה הדבר דומה? לגדול המדינה[כנראה : ראש מדינה] שבני המדינה הזדעזעו בו [כנראה הוציאו אותו משלוותו] והוא ברח לארמון המלוכה מיד פנה אליהם ה' כפי שכתוב: "וַיֵּרָא כְבוֹד ־יְהוָה, אֲלֵיהֶם".

אמר להם – למשרתי הציבור: עליכם לצאת  מכאן במהרה הבנים שלי מתים בצמא ואתם יושבים ומתאבלים על הזיקנה!

לפי אבן עזרא- היו נראים משה ואהרון כבורחים והם נפלו על המטה להתפלל ויש אומרים  שכוונתם הייתה לדרוש את ה' בנבואה.

לסיכום, לאור האמור לעיל , דווקא בימים אלה של אי ודאות מבחינה ביטחונית -יש להימנע ממחלוקות בתוך העם, חייבים אנו להתאחד - כאיש אחד בלב אחד  ולא לבטוח  באנשים גם אם הם מצטיירים בעיננו כנדיבים - כדברי הנביא ירמיהו

"כֹּה אָמַר יְהֹוָה אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם וְשָׂם בָּשָׂר זְרֹעוֹ וּמִן יְהֹוָה יָסוּר לִבּוֹ".[ירמיהו י"ז, ה']  מנגד אומר ירמיהו הנביא:

"בָּרוּךְ הַגֶּבֶר, אֲשֶׁר יִבְטַח בַּיהוָה; וְהָיָה יְהוָה, מִבְטַחוֹ.  וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל־מַיִם, וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו, וְלֹא ירא יִרְאֶה כִּי־יָבֹא חֹם, וְהָיָה עָלֵהוּ רַעֲנָן; וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג, וְלֹא יָמִישׁ מֵעֲשׂוֹת פֶּרִי".[שם י"ז, ז'-ט']

יפה וחשובה עצת דוד המלך: "טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף".[תהלים קי"ט, ע"ב]

פרטים

נכתב על ידי Super User

קטגוריה: פרשת חוקת

פורסם ב21 יוני 2026

כניסות: 78

• אהובה קליין
• פרשת חוקת

יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי - וְיֵעוּדוֹ 

מֵאֵת אֲהוּבָה קְלַייְן ©

יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי גֹּרַשׁ מִבֵּיתוֹ

הִלְבִּינוּ פָּנָיו פָּגְעוּ בִּכְבוֹדוֹ

אֶחָיו בְּמִידַּת הַדִּין כָּשְׁלוּ

חַסְרֵי רַחֲמִים וּמַצְפּוּן הָיוּ.

אִיּוּמֵיהֶם  זִעְזְעוּ אָזְנָיו

חֲשָׁשׁ לְחַיָּיו -נָס בְּרַגְלָיו

הִתְיַישֵּׁב בְּאֶרֶץ טוֹב

חֲבֵרָיו סוֹבָבֻהוּ סוֹב.

הִתְגַּלָּה כְּגִבּוֹר חָיִל

יַחְדָּיו נִלְחַם יוֹמָם וַלַיִל

הִרְבָּה לָשׁוּב עִם שָׁלָל

מְזוֹנוֹ לְעוֹלָם לֹא נִשְׁלַל.

וַיְהִי הַיּוֹם הִגִּיעוּ אוֹרְחִים

זִקְנֵי גִּלְעָד אוֹתוֹ מַפְתִּיעִים

בְּעֵת מִלְחֶמֶת עַמּוֹן  יְרֵאִים

בְּמִינֵי הַבְטָחוֹת לְעֶזְרָתוֹ מְשַׁוְּעִים.

יִפְתַּח הַגִּלְעָדִי בָּטַח בֶּאֱלוֹקִים

לְזִקְנֵי גִּלְעָד הִצִּיב תְּנָאִים

אָמְנָם לְיִשְׂרָאֵל נָחַל נִיצָּחוֹן

אַךְ נִדְרוֹ עַל עַצְמוֹ  הֱבִיאוֹ אָסוֹן.

הֶעָרָה:  הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת הַהַפְטָרָה  לְפָרָשַׁת: חֻוקַּת חֻמַּשׁ בַּמִּדְבָּר 

פרטים

נכתב על ידי Super User

קטגוריה: פרשת חוקת

פורסם ב04 יולי 2025

כניסות: 801

• אהובה קליין
• יפתח הגלעדי

פרשת חוקת - משא ומתן עם אויב - אז והיום?

מאת: אהובה קליין.

מתברר כי משא ומתן עם אויב - היה מקובל גם בימים קדומים כפי שאנו קוראים בפרשתנו:

"וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה מַלְאָכִים מִקָּדֵשׁ, אֶל ־ מֶלֶךְ אֱדוֹם:  כֹּה אָמַר, אָחִיךָ יִשְׂרָאֵל, אַתָּה יָדַעְתָּ, אֵת כָּל ־הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתְנוּ.  וַיֵּרְדוּ אֲבֹתֵינוּ מִצְרַיְמָה, וַנֵּשֶׁב בְּמִצְרַיִם יָמִים רַבִּים; וַיָּרֵעוּ לָנוּ מִצְרַיִם, וְלַאֲבֹתֵינוּ.  וַנִּצְעַק אֶל ־ ה', וַיִּשְׁמַע קֹלֵנוּ, וַיִּשְׁלַח מַלְאָךְ, וַיֹּצִאֵנוּ מִמִּצְרָיִם; וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ בְקָדֵשׁ, עִיר קְצֵה גְבוּלֶךָ. נַעְבְּרָה ־ נָּא בְאַרְצֶךָ, לֹא נַעֲבֹר בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם, וְלֹא נִשְׁתֶּה, מֵי בְאֵר:  דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ, לֹא נִטֶּה יָמִין וּשְׂמֹאול, עַד אֲשֶׁר ־ נַעֲבֹר, גְּבֻלֶךָ".[במדבר כ', י"ד- י"ח].

תשובת מלך אדום למלאכים והתוצאה:

"וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱדוֹם, לֹא תַעֲבֹר בִּי—פֶּן ־ בַּחֶרֶב, אֵצֵא לִקְרָאתֶךָ. וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו בְּנֵי ־ יִשְׂרָאֵל, בַּמְסִלָּה נַעֲלֶה, וְאִם ־מֵימֶיךָ נִשְׁתֶּה אֲנִי וּמִקְנַי, וְנָתַתִּי מִכְרָם; רַק אֵין ־ דָּבָר, בְּרַגְלַי אֶעֱבֹרָה.  וַיֹּאמֶר, לֹא תַעֲבֹר; וַיֵּצֵא אֱדוֹם לִקְרָאתוֹ, בְּעַם כָּבֵד וּבְיָד חֲזָקָה.  וַיְמָאֵן אֱדוֹם, נְתֹן אֶת ־ יִשְׂרָאֵל, עֲבֹר, בִּגְבֻלוֹ; וַיֵּט יִשְׂרָאֵל, מֵעָלָיו". [להלן ,כ', י"ח- כ"א]

ההפטרה:[שופטים פרק: י"א]:"וְיִפְתָּח הַגִּלְעָדִי, הָיָה גִּבּוֹר חַיִל,......"

השאלות  הן:

א] מה הייתה תשובת מלך אדום-כיצד התנהל המשא ומתן?

ב] זקני גלעד מבקשים מיפתח שיצטרף אליהם [בהפטרה] מדוע?

ב] משא ומתן בעבר ובהווה - כיצד?

תשובות.

תשובת מלך אדום  והתנהלות המשא ומתן - בין המלאכים.

מלך אדום עונה באופן נחרץ: "לֹא תַעֲבֹר בִּי—פֶּן־ בַּחֶרֶב, אֵצֵא לִקְרָאתֶךָ".

דעת מקרא מתייחס לתשובת: מלך אדום: 

היא חריפה במיוחד , לא  אמר מלך אדום למלאכים: "לא תעבור בארצי" אלא: "לֹא תַעֲבֹר בִּי". במילים אלה ישנה  אזהרה חמורה שהמעבר- מזמין את השימוש של אדום בחרב לקראת עם ישראל!

בני ישראל מתעקשים לשכנעו בכל זאת - באמרם:

"בַּמְסִלָּה נַעֲלֶה, וְאִם ־מֵימֶיךָ נִשְׁתֶּה אֲנִי וּמִקְנַי, וְנָתַתִּי מִכְרָם; רַק אֵין ־דָּבָר, בְּרַגְלַי אֶעֱבֹרָה" [במדבר כ, י"ט] הכוונה : במקום לעבור בדרך מרכזית .עם ישראל מוכן לוותר ולעבור בדרך  צדדית בהרים בלתי  מיושבים, לא יגרמו נזק למשק המים, ההפך הוא הנכון, הם מוכנים  לשלם את  המחיר - במידה ויזדקקו בכל זאת  למעט  מים  וזאת בכסף מלא. על פי השווי שיקבע בזמן מכירתם.

להלן תשובת מלך אדום - הפעם התשובה קצרה עוד יותר:

"לֹא תַעֲבֹר"!, ללמד את עם ישראל : חבל על כל דיבור וליתר הדגשה, אדום יוצא מיד: "וַיֵּצֵא אֱדוֹם לִקְרָאתוֹ, בְּעַם כָּבֵד וּבְיָד חֲזָקָה". 

רש"ר מבאר את המילה: "במסילה": זוהי דרך העולה במעלה ההר.

לדעתו: היו שתי דרכים: דרך אחת נוחה יותר – העוברת: "דרך המלך" אשר מימינה ומשמאלה היו שדות כרמים ובארות שנחפרו, תחילה ,משה ביקש באמצעות המלאכים להגיד למלך אדום: שבני ישראל ילכו ב"דרך המלך" לא יעברו דרך השדות והכרמים לא ישתו שם אפילו מי באר. אך כשמלך אדום דוחה את הבקשה, הועלתה הבקשה השנייה שהיא פחות נוחה - לעלות דרך ההר שם היו יכולים למצוא מי נחלים שהיו עומדים לרשות עוברי אורח. בסופו של דבר  נמצא שלא בקשו ממלך אדום - מלבד להתיר להם את המעבר ברגל.

רבינו בחיי מעיר על דברי המלאכים האומרים: "עַד אֲשֶׁר ־נַעֲבֹר, גְּבֻלֶךָ".

המלאכים לא אמרו למלך אדום - "עד אשר נבוא אל הארץ" למרות שזאת הייתה כוונתם - מחשש, פן יאמר מלך אדום: בא יעקב אביכם במרמה ולקח את בכורתי וברכתי . אם  זה לא היה קורה - - הארץ המובטחת הייתה צריכה להינתן לי!

רש"י מביא על כך מדרש: אדום  אומר : אתם מתגאים ב"קול" שלכם שהוריש לכם אביכם  אני אצא גם במה שהוריש לי אבי: "על חרבך תחיה"  הרי זוהי ברכה  מאבי ואני אממש אותה !

כתוצאה מתשובתו של עשו ומפעולתו – ישראל יוצא לדרך,  אך בדרך עקיפה: "ויט ישראל מעליו ויסעו מקדש ויבואו בני ישראל כל העדה..."

ראינו שמשה פנה באופן יפה ומסודר אל אדום - שהוא עשו - נכד אברהם ושותף גם ל-"כי גר  יהיה זרעך"- שנגזרה על אברהם, משה מדגיש : רק אנחנו  סבלנו במצרים ופרענו את  שטר החוב גם עבור  אדום ונגאלנו על ידי שצעקנו אל ה' כפי שכתוב: "ונצעק אל ה' וישמע קולנו וישלח מלאך ויוציאנו ממצרים"

רש"י מסביר : עם ישראל השתמש בברכתו של יצחק: "הקול קול יעקב "- כשיעקב מתפלל - צועק אל ה' ,ה' מקבל  את  תפילתו,

ישראל משתמש גם בקולו לצורך לימוד התורה, מנגד אדום מסרב לחיות בשלום עם ישראל -  הוא  מקיים את ברכת יצחק: "על חרבך תחיה" התוצאה: "ויצא אדום... ביד חזקה " [במדבר כ]

לאורך כל הדורות מתקיים  מאבק שבסיסו  רוחני, כל צד  מקיים את ברכת  יצחק : יעקב משתמש ב:"הקול קול יעקב"  מנגד - עשו משתמש:" הידיים ידי עשו" ועל :"חרבך תחיה".

מכאן עלינו להסיק : יש לנו להשתמש בברכת יצחק אבינו - הקול  קול יעקב"- על ידי ריבוי תפילות בכוונה לקב"ה  כדי שיגאל אותנו  ויוציאנו מאפלה לאורה במהרה , עלינו להתמיד גם בקול התורה. ככל שנרבה בתפילה ולימוד תורה, ידי עשו יחלשו ולא תהיה באפשרותו להתגבר על עם ישראל!

הקשר להפטרה: זקני גלעד מבקשים מיפתח שיצטרף למלחמה

"וְיִפְתָּח הַגִּלְעָדִי, הָיָה גִּיבּוֹר חַיִל, וְהוּא, בֶּן ־אִישָּׁה זוֹנָה; וַיּוֹלֶד גִּלְעָד, אֶת ־ יִפְתָּח. וַתֵּלֶד אֵשֶׁת ־ גִּלְעָד לוֹ, בָּנִים; וַיִּגְדְּלוּ בְנֵי ־ הָאִשָּׁה וַיְגָרְשׁוּ אֶת ־ יִפְתָּח, וַיֹּאמְרוּ לוֹ לֹא ־ תִנְחַל בְּבֵית ־ אָבִינוּ--כִּי בֶּן ־ אִישָּׁה אַחֶרֶת, אָתָּה.  וַיִּבְרַח יִפְתָּח מִפְּנֵי אֶחָיו, וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב; וַיִּתְלַקְּטוּ אֶל ־יִפְתָּח אֲנָשִׁים רֵיקִים, וַיֵּצְאוּ עִמּוֹ. 

וַיְהִי, מִיָּמִים; וַיִּלָּחֲמוּ בְנֵי ־ עַמּוֹן, עִם־ יִשְׂרָאֵל. וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר ־ נִלְחֲמוּ בְנֵי ־עַמּוֹן עִם ־ יִשְׂרָאֵל; וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי גִלְעָד, לָקַחַת אֶת־ יִפְתָּח מֵאֶרֶץ טוֹב.  וַיֹּאמְרוּ לְיִפְתָּח--לְכָה, וְהָיִיתָה לָּנוּ לְקָצִין; וְנִלָּחֲמָה, בִּבְנֵי עַמּוֹן. וַיֹּאמֶר יִפְתָּח, לְזִקְנֵי גִלְעָד, הֲלֹא אַתֶּם שְׂנֵאתֶם אוֹתִי, וַתְּגָרְשׁוּנִי מִבֵּית אָבִי; וּמַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלַי, עַתָּה, כַּאֲשֶׁר, צַר לָכֶם? וַיֹּאמְרוּ זִקְנֵי גִלְעָד אֶל  ־ יִפְתָּח, לָכֵן עַתָּה שַׁבְנוּ אֵלֶיךָ, וְהָלַכְתָּ עִמָּנוּ, וְנִלְחַמְתָּ בִּבְנֵי עַמּוֹן; וְהָיִיתָ לָּנוּ לְרֹאשׁ, לְכֹל יֹשְׁבֵי גִלְעָד.  וַיֹּאמֶר יִפְתָּח אֶל ־ זִקְנֵי גִלְעָד, אִם מְשִׁיבִים אַתֶּם אוֹתִי לְהִילָּחֵם בִּבְנֵי עַמּוֹן, וְנָתַן ה' אוֹתָם, לְפָנָי--אָנֹכִי, אֶהְיֶה לָכֶם לְרֹאשׁ. וַיֹּאמְרוּ זִקְנֵי ־ גִלְעָד, אֶל ־ יִפְתָּח:  ה', יִהְיֶה שֹׁמֵעַ בֵּינוֹתֵינוּ—אִם ־ לֹא כִדְבָרְךָ, כֵּן נַעֲשֶׂה.  וַיֵּלֶךְ יִפְתָּח עִם ־ זִקְנֵי גִלְעָד, וַיָּשִׂימוּ הָעָם אוֹתוֹ עֲלֵיהֶם לְרֹאשׁ וּלְקָצִין; וַיְדַבֵּר יִפְתָּח אֶת ־כָּל ־דְּבָרָיו לִפְנֵי ה', בַּמִּצְפָּה. 

וַיִּשְׁלַח יִפְתָּח מַלְאָכִים, אֶל ־ מֶלֶךְ בְּנֵי ־עַמּוֹן לֵאמֹר:  מַה־לִּי וָלָךְ, כִּי בָאתָ אֵלַי לְהִילָּחֵם בְּאַרְצִי.?......."

ניתן לראות בתוכן הפטרה זו- איך יפתח הגלעדי – שולח מלאכים  אל מלך בני- עמון  ושואל אותו- מדוע הוא בא להילחם נגד ישראל ?

כאן רצה יפתח לשמוע מהם טענותיו של מלך בני  עמון- אולי  במטרה להגיע לפשרה מסוימת אתו, ואולי כך יתאפשר למנוע מלחמה, אך מלך בני  עמון האשים את ישראל שלקחו לו את ארצו- כשיצאו  ממצרים..

בסופו של דבר  יפתח מנצח את  בני עמון .ואילו בפרשת חוקת אנו קוראים על המלאכים שמשה  שולח אל מלך אדום  בבקשה לעבור  דרך ארצו לארץ ישראל-  הוא מסרב- עם ישראל יוצא נגדו להילחם- ובסוף אדום מובס ועם ישראל כובש חלק מארצו .

בהפטרה קוראים :

א]מינוי יפתח לראש וקצין על ידי תושבי גלעד..

ב[ המשא והמתן  עם בני עמון- ובעקבות זאת –המלחמה והניצחון.

ג] נדרו הקשה של יפתח.

ההשוואה בין המשא ומתן שבפרשה ובהפטרה לבין ימינו.          

בפרשת חוקת - ניתן לראות כיצד למרות המשא והמתן הקשוח בין מלך אדום והמלאכים שנשלחו על  ידי משה-בסייעתא דשמיא ,ידם של ישראל הייתה על העליונה.

בהפטרה - מקרה דומה למרות התלונות השקריות של מלך בני עמון- כאילו , כביכול עם ישראל גזל את ארצו .  יפתח - שולח אליו מלאכים.  הניצחון הוא של ישראל! יפתח ניצח את בני עמון, אך שילם מחיר כבד עבור הנדר שנדר.

גם בימינו  אנחנו שקועים במצב  של מלחמות  מנסים תוך כדי לחימה לפתור את הקשיים. לכן עלינו  לקיים את בקשת   יעקב: "הקול , קול יעקב. להגביר את קול התפילה ולימוד תורה.

לסיכום, לאור  האמור : עלינו להתלכד יחדיו - כאיש אחד בלב אחד, להגביר את  כוח התורה והתפילה- שהוא הכוח הרוחני בנוסף לכוח הגשמי וכמה  חשוב המסר : של דוד לגוליית: וַיֹּאמֶר דָּוִד......אַתָּה בָּא אֵלַי, בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן; וְאָנֹכִי בָא-אֵלֶיךָ, בְּשֵׁם ה' צְבָאוֹת, אֱלֹקי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר חֵרַפְתָּ".[שמואל-א, י"ז, מ"ה]

ודברי זכריה הנביא חייבים לשמש אור לרגלנו:

"לֹא בְחַיִל, וְלֹא בְכֹחַ--כִּי אִם ־בְּרוּחִי, אָמַר ה' צְבָאוֹת".

[זכריה ד', ו']

פרטים

נכתב על ידי Super User

קטגוריה: פרשת חוקת

פורסם ב04 יולי 2025

כניסות: 776

• אהובה קליין
• פרשת חוקת

פרשת חוקת - החטא ונחש הקדמון - אז והיום ?

מאת: אהובה קליין.

פרשה זו גדושה אירועים שונים במדבר, אחד מהם טענות בני ישראל  המביעים געגוע לשוב למצרים:

"וַיִּסְעוּ מֵהֹר הָהָר, דֶּרֶךְ יַם-סוּף, לִסְבֹב, אֶת-אֶרֶץ אֱדוֹם; וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ-הָעָם, בַּדָּרֶךְ.  וַיְדַבֵּר הָעָם, בֵּאלֹקִים וּבְמֹשֶׁה, לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם, לָמוּת בַּמִּדְבָּר:  כִּי אֵין לֶחֶם, וְאֵין מַיִם, וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה, בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל. וַיְשַׁלַּח ה' בָּעָם, אֵת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים, וַיְנַשְּׁכוּ, אֶת-הָעָם; וַיָּמָת עַם-רָב, מִיִּשְׂרָאֵל.  וַיָּבֹא הָעָם אֶל-מֹשֶׁה וַיֹּאמְרוּ חָטָאנוּ, כִּי-דִבַּרְנוּ בַיהוָה וָבָךְ--הִתְפַּלֵּל אֶל-ה', וְיָסֵר מֵעָלֵינוּ אֶת-הַנָּחָשׁ; וַיִּתְפַּלֵּל מֹשֶׁה, בְּעַד הָעָם. וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה, עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף, וְשִׂים אֹתוֹ, עַל-נֵס; וְהָיָה, כָּל- הַנָּשׁוּךְ, וְרָאָה אֹתוֹ, וָחָי.  וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה נְחַשׁ נְחֹשֶׁת, וַיְשִׂמֵהוּ עַל-הַנֵּס; וְהָיָה, אִם-נָשַׁךְ הַנָּחָשׁ אֶת-אִישׁ--וְהִבִּיט אֶל-נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת, וָחָי".[ מדבר כ"א, ד-י']

השאלות הן:

א] מה הייתה טענת בני ישראל למשה?

ב]  במה נענשו ומדוע היה צורך בנחש הנחושת?

תשובות.

טענת בני ישראל למשה.

נאמר: וַיְדַבֵּר הָעָם, בֵּאלֹקִים וּבְמֹשֶׁה, לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם, לָמוּת בַּמִּדְבָּר:  כִּי אֵין לֶחֶם, וְאֵין מַיִם, וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה, בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל". 

רש"י מבאר: כי ברגע שאדום לא נתנו רשות לעם ישראל לעבור דרכם ועל ידי כך, התארכה להם הדרך וטורח הדרך קשה עליהם - "וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ-הָעָם, בַּדָּרֶךְ".  דעתם לא הייתה די רחבה לקבל את הטרחה  הזו, זה היה גדול עליהם. הם הביעו את אי היכולת לעמוד בסבל הזה.

על  פי "ילקוט שמעוני": בני ישראל היו מתרעמים ואומרים: וכי יש ילוד אישה אוכל ואינו מוציא ? ראית מימך אדם נותן חיטים לריחיים ואינו מוציא חיטה? אמר הקב"ה: ישראל כפויי טובה הם,  ארבעים שנה אני דואג להם ומספק להם לחם במדבר- זהו לחם קל בדרך -שגם המלאכים אוכלים, ואני עושה להם טובה שהרי אני משווה אותם למלאכים והם במקום להעריך זאת – מתרעמים עלי והם אומרים:

וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה, בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל".  אל תקרא הַקְּלֹקֵל-אלא קל.

ה"נתיבות שלום" מסביר: בזה שעם ישראל התלוננו  בדבריהם על ירידת המן במדבר: וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה, בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל".

הרי לא הייתה להם סיבה  להתלונן על רעב - כי אכלו את המן ולא סבלו מצמא – היה להם מים!  אם כן, מדוע התלוננו שאין להם לחם ומים?

אלא, הבעיה הייתה שהם לא היו מרוצים מהנהגת הבורא שזה לא תאם את רצונם, נפשם קצה  בלחם הקלוקל. ובזה היה הפגם שלהם. הם העבירו ביקורת על הנהגת הבורא וחלקו על דרכיו אלה. הרי התכלית אצל יהודי שתמיד  יהיה שמח בחלקו.

כמו שנאמר: אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ,

שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קכ"ח, ב): "יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל, אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ". "אַשְׁרֶיךָ", בָּעוֹלָם הַזֶּה; "וְטוֹב לָךְ", לָעוֹלָם הַבָּא" [מסכת אבות  ד, משנה א']. יהודי צריך תמיד להיות שמח בחלקו. עליו להיות שמח בהנהגת הבורא באופן שה' נוהג עמו. באופן זה  היהודי עשיר וגם שמח.

עשרה ניסיונות עבר אברהם אבינו ובכולם עמד בהצלחה לפי שהכיר בה' שכל מה שהתנהג אתו היה לטובה !  כך כל יהודי צריך  להבין שמה שה' עושה אתו זה לטובתו! גם אם אין הדבר מובן לו.

היצר הרע המתגבר על היהודי באופן נורא שיותר מאשר מפתה אותו בקנאה, תאווה וכבוד, מביא את היהודי למצב שאינו מרוצה מדרכי הבורא וזהו הפגם הגדול ביותר. וזה היה גם גודל החטא של עם ישראל בעניין הזה.

רבינו בחיי: מתפלא על תלונות עם ישראל: הרי מים היה להם בשפע אחרי שמשה הכה  על הסלע, מזון גם היה להם, מן - לחם מן השמים אשר ירד - מידי יום ביומו, אלא הבעיה הייתה:  שהם השוו בינם  לבין שאר אומות העולם -  שמקבלים מזון בשפע - בין אם הם זכאים ,או חייבים [בעונשים] בעוד שאצל עם ישראל, הלחם יורד כל יום מחדש  ואין ה' מעניק להם מנה  הגונה של מן למשך תקופה  ארוכה!

אפילו המים ,שיש לכל העולם באופן בלתי פוסק, הרי אצל עם ישראל- ברגע שמרים נפטרה גם באר המים נסתלקה מהם במדבר.

ומאחר וכל העניינים מתנהלים אצל עם ישראל על פי העונש, או השכר, עם ישראל מחודש בהנהגת ה' - יותר משאר העמים. גם לגבי הלחם מן השמים- היו להם השגות: הוא לחם קלוקל- שהם נאלצים לאסוף אותו כל יום מחדש והוא עתיד להתקלקל במעיים שלהם ונפשם מאסה כבר במזון זה. הרי זה בנגוד לטבע ! משום שהאוכל הזה נספג בגופם ולעולם – לא נפרש מהם. זוהי הדיבה שבני ישראל הוציאו על המן - בדבר  כה מכובד ונעלה - הם הטילו פגם באמצעות לשונם הרע !

הרי בכך שהם זכו – למן - שהוא מזון משמים -זוהי מעלה   בדומה למלאכי השרת ,אך הסיבה לכך שהמן הופיע, יום, יום מחדש -  על מנת שהם יבטחו תמיד בה', כמו שכתוב: "הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲ‍דוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל ה'  אֱלֹהֵינוּ.."   [תהלים קכ"ג, ב]

האגדה מספרת:  כאשר עם ישראל התלוננו שנמאס עליהם אכילת המן ,ה' כעס עליהם  וקרא להם "כפויי טובה" לא רק שאינם מעריכים ומודים לה' על  כל הטוב והנסים שה' עושה להם - הם עוד חוטאים בהוצאת דיבה על המן שירד להם מהשמיים.

יצאה בת קול ואמרה: "הקשיבו בני ישראל אל דבר ה', מזמן חטא אדם הראשון נענש הנחש שדיבר לשון הרע ומאז בכל אוכל שאוכל, הוא מרגיש  טעם של עפר בלבד. ובכל זאת לא התלונן הנחש על עונשו הקשה. ואתם בני ישראל שנעשו לכם נסים בלי די,  מוריד לכם ה'  בכל יום אוכל משמים ואפילו שנראה המן בצבע ובצורה דומים בכל יום ויום, הרי אפשר לחוש בו את כל הטעמים שבעולם, וגם שליו נתן לכם ה' כשרציתם לאכול בשר ממש, מים מהסלע הוציא לכם גם כשלא הייתם ראויים לכך, ואתם בועטים בטובות שעושה לכם ה' ומתלוננים..."

הצורך במכת הנחשים  ובנחש הנחושת:

האגדה מסבירה: ה' גוזר על  המתלוננים - אשר היה להם מים וגם מן ושליו - עונש מוות על ידי נשיכת נחש – יבוא הנחש שאוכל את  כל המעדנים בעולם ומרגיש בהם טעם עפר ואעניש את בני ישראל שאוכלים את המן ומרגישים בו טעם של כל מעדני העולם.

ה"נתיבות שלום" מדגיש : הרי בכל פעם שבני ישראל חטאו במדבר משה היה מתפלל עליהם וה' קיבל את תפילתו ואילו בחטא הזה היות והתלוננו על הנהגת הבורא היה צורך בנוסף לתפילה להקים את  הנחש מהנחושת בראש העמוד והנשוך היה צריך להסתכל על נחש -הנחושת שאם לא היה מביט בו לא היה חי.

המטרה הייתה שיבין:  כי הכול מאת: ה'!

כדברי חז"ל: בזמן שישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדים את לבם לאביהם שבשמים היו מתרפאים ואם לא היו  מתים.

למעשה עם ישראל נענשו מידה כנגד מידה: הנחש הוא מקור הרע והקללה שקיבל שיאכל כל ימי חייו עפר - כי ה' אינו רוצה לשמוע את קולו - ואינו רוצה לקבל את תפילתו!

לעתיד לבוא מתקבצות כל החיות אצל הנחש ואומרות לו: ארי  דורס ואוכל, זאב טורף ואוכל...אתה מה הנאה יש לך ? היינו שכל החיות אוכלות לצורך המזון ואילו הנחש נושך בני אדם והורגן בלא שום צורך בהסוואה ,למרות שיש לו תמיד מה לאכול הוא ,הורג בני  אדם ובזה מתבטא הרוע של הנחש - שאינו מכיר  טובה ואינו מסתפק במה שהי נותן לו - ועונש זה נתן ה' לישראל מידה  כנגד מידה.

לסיכום לאור האמור לעיל. היהודי חייב להתחזק באמונה ולהכיר בהנהגת ה' - כי אין עוד מלבדו!

במיוחד בימינו – בעת מלחמה קיומית - חייבים אנו להאמין כי הכול מאת ה' ולכן  יש לקבל באהבה את  הנהגתו וגם כאשר אנו נתקלים בדברים שאינם מובנים לנו עלינו להאמין שכל מה שה' עושה לטובה!

עלינו רק להודות לו על הכול  -  לשאוף לאחדות העם ואהבת חינם -ויפים וחשובים דברי דוד המלך:

"הוֹרֵנִי ה', דַּרְכֶּךָ:    וּנְחֵנִי, בְּאֹרַח מִישׁוֹר--לְמַעַן, שׁוֹרְרָי אַל- תִּתְּנֵנִי, בְּנֶפֶשׁ צָרָי:    כִּי קָמוּ-בִי עֵדֵי-שֶׁקֶר, וִיפֵחַ חָמָס. לוּלֵא--הֶאֱמַנְתִּי, לִרְאוֹת בְּטוּב-ה':    בְּאֶרֶץ חַיִּים. קַוֵּה, אֶל-ה':    חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל-ה'" [תהלים כ"ז. י"א- י"ד]         

פרטים

נכתב על ידי Super User

קטגוריה: פרשת חוקת

פורסם ב12 יולי 2024

כניסות: 1334

• אהובה קליין
• פרשת חוקת