- פרטים
-
קטגוריה: פרשת חוקת
-
פורסם בשישי, 04 יולי 2025 06:16
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 367
יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי - וְיֵעוּדוֹ
מֵאֵת אֲהוּבָה קְלַייְן ©
יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי גֹּרַשׁ מִבֵּיתוֹ
הִלְבִּינוּ פָּנָיו פָּגְעוּ בִּכְבוֹדוֹ
אֶחָיו בְּמִידַּת הַדִּין כָּשְׁלוּ
חַסְרֵי רַחֲמִים וּמַצְפּוּן הָיוּ.
אִיּוּמֵיהֶם זִעְזְעוּ אָזְנָיו
חֲשָׁשׁ לְחַיָּיו -נָס בְּרַגְלָיו
הִתְיַישֵּׁב בְּאֶרֶץ טוֹב
חֲבֵרָיו סוֹבָבֻהוּ סוֹב.
הִתְגַּלָּה כְּגִבּוֹר חָיִל
יַחְדָּיו נִלְחַם יוֹמָם וַלַיִל
הִרְבָּה לָשׁוּב עִם שָׁלָל
מְזוֹנוֹ לְעוֹלָם לֹא נִשְׁלַל.
וַיְהִי הַיּוֹם הִגִּיעוּ אוֹרְחִים
זִקְנֵי גִּלְעָד אוֹתוֹ מַפְתִּיעִים
בְּעֵת מִלְחֶמֶת עַמּוֹן יְרֵאִים
בְּמִינֵי הַבְטָחוֹת לְעֶזְרָתוֹ מְשַׁוְּעִים.
יִפְתַּח הַגִּלְעָדִי בָּטַח בֶּאֱלוֹקִים
לְזִקְנֵי גִּלְעָד הִצִּיב תְּנָאִים
אָמְנָם לְיִשְׂרָאֵל נָחַל נִיצָּחוֹן
אַךְ נִדְרוֹ עַל עַצְמוֹ הֱבִיאוֹ אָסוֹן.
הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת הַהַפְטָרָה לְפָרָשַׁת: חֻוקַּת חֻמַּשׁ בַּמִּדְבָּר
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת חוקת
-
פורסם בשישי, 04 יולי 2025 06:15
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 338
פרשת חוקת - משא ומתן עם אויב - אז והיום?
מאת: אהובה קליין.
מתברר כי משא ומתן עם אויב - היה מקובל גם בימים קדומים כפי שאנו קוראים בפרשתנו:
"וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה מַלְאָכִים מִקָּדֵשׁ, אֶל ־ מֶלֶךְ אֱדוֹם: כֹּה אָמַר, אָחִיךָ יִשְׂרָאֵל, אַתָּה יָדַעְתָּ, אֵת כָּל ־הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתְנוּ. וַיֵּרְדוּ אֲבֹתֵינוּ מִצְרַיְמָה, וַנֵּשֶׁב בְּמִצְרַיִם יָמִים רַבִּים; וַיָּרֵעוּ לָנוּ מִצְרַיִם, וְלַאֲבֹתֵינוּ. וַנִּצְעַק אֶל ־ ה', וַיִּשְׁמַע קֹלֵנוּ, וַיִּשְׁלַח מַלְאָךְ, וַיֹּצִאֵנוּ מִמִּצְרָיִם; וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ בְקָדֵשׁ, עִיר קְצֵה גְבוּלֶךָ. נַעְבְּרָה ־ נָּא בְאַרְצֶךָ, לֹא נַעֲבֹר בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם, וְלֹא נִשְׁתֶּה, מֵי בְאֵר: דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ, לֹא נִטֶּה יָמִין וּשְׂמֹאול, עַד אֲשֶׁר ־ נַעֲבֹר, גְּבֻלֶךָ".[במדבר כ', י"ד- י"ח].
תשובת מלך אדום למלאכים והתוצאה:
"וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱדוֹם, לֹא תַעֲבֹר בִּי—פֶּן ־ בַּחֶרֶב, אֵצֵא לִקְרָאתֶךָ. וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו בְּנֵי ־ יִשְׂרָאֵל, בַּמְסִלָּה נַעֲלֶה, וְאִם ־מֵימֶיךָ נִשְׁתֶּה אֲנִי וּמִקְנַי, וְנָתַתִּי מִכְרָם; רַק אֵין ־ דָּבָר, בְּרַגְלַי אֶעֱבֹרָה. וַיֹּאמֶר, לֹא תַעֲבֹר; וַיֵּצֵא אֱדוֹם לִקְרָאתוֹ, בְּעַם כָּבֵד וּבְיָד חֲזָקָה. וַיְמָאֵן אֱדוֹם, נְתֹן אֶת ־ יִשְׂרָאֵל, עֲבֹר, בִּגְבֻלוֹ; וַיֵּט יִשְׂרָאֵל, מֵעָלָיו". [להלן ,כ', י"ח- כ"א]
ההפטרה:[שופטים פרק: י"א]:"וְיִפְתָּח הַגִּלְעָדִי, הָיָה גִּבּוֹר חַיִל,......"
השאלות הן:
א] מה הייתה תשובת מלך אדום-כיצד התנהל המשא ומתן?
ב] זקני גלעד מבקשים מיפתח שיצטרף אליהם [בהפטרה] מדוע?
ב] משא ומתן בעבר ובהווה - כיצד?
תשובות.
תשובת מלך אדום והתנהלות המשא ומתן - בין המלאכים.
מלך אדום עונה באופן נחרץ: "לֹא תַעֲבֹר בִּי—פֶּן־ בַּחֶרֶב, אֵצֵא לִקְרָאתֶךָ".
דעת מקרא מתייחס לתשובת: מלך אדום:
היא חריפה במיוחד , לא אמר מלך אדום למלאכים: "לא תעבור בארצי" אלא: "לֹא תַעֲבֹר בִּי". במילים אלה ישנה אזהרה חמורה שהמעבר- מזמין את השימוש של אדום בחרב לקראת עם ישראל!
בני ישראל מתעקשים לשכנעו בכל זאת - באמרם:
"בַּמְסִלָּה נַעֲלֶה, וְאִם ־מֵימֶיךָ נִשְׁתֶּה אֲנִי וּמִקְנַי, וְנָתַתִּי מִכְרָם; רַק אֵין ־דָּבָר, בְּרַגְלַי אֶעֱבֹרָה" [במדבר כ, י"ט] הכוונה : במקום לעבור בדרך מרכזית .עם ישראל מוכן לוותר ולעבור בדרך צדדית בהרים בלתי מיושבים, לא יגרמו נזק למשק המים, ההפך הוא הנכון, הם מוכנים לשלם את המחיר - במידה ויזדקקו בכל זאת למעט מים וזאת בכסף מלא. על פי השווי שיקבע בזמן מכירתם.
להלן תשובת מלך אדום - הפעם התשובה קצרה עוד יותר:
"לֹא תַעֲבֹר"!, ללמד את עם ישראל : חבל על כל דיבור וליתר הדגשה, אדום יוצא מיד: "וַיֵּצֵא אֱדוֹם לִקְרָאתוֹ, בְּעַם כָּבֵד וּבְיָד חֲזָקָה".
רש"ר מבאר את המילה: "במסילה": זוהי דרך העולה במעלה ההר.
לדעתו: היו שתי דרכים: דרך אחת נוחה יותר – העוברת: "דרך המלך" אשר מימינה ומשמאלה היו שדות כרמים ובארות שנחפרו, תחילה ,משה ביקש באמצעות המלאכים להגיד למלך אדום: שבני ישראל ילכו ב"דרך המלך" לא יעברו דרך השדות והכרמים לא ישתו שם אפילו מי באר. אך כשמלך אדום דוחה את הבקשה, הועלתה הבקשה השנייה שהיא פחות נוחה - לעלות דרך ההר שם היו יכולים למצוא מי נחלים שהיו עומדים לרשות עוברי אורח. בסופו של דבר נמצא שלא בקשו ממלך אדום - מלבד להתיר להם את המעבר ברגל.
רבינו בחיי מעיר על דברי המלאכים האומרים: "עַד אֲשֶׁר ־נַעֲבֹר, גְּבֻלֶךָ".
המלאכים לא אמרו למלך אדום - "עד אשר נבוא אל הארץ" למרות שזאת הייתה כוונתם - מחשש, פן יאמר מלך אדום: בא יעקב אביכם במרמה ולקח את בכורתי וברכתי . אם זה לא היה קורה - - הארץ המובטחת הייתה צריכה להינתן לי!
רש"י מביא על כך מדרש: אדום אומר : אתם מתגאים ב"קול" שלכם שהוריש לכם אביכם אני אצא גם במה שהוריש לי אבי: "על חרבך תחיה" הרי זוהי ברכה מאבי ואני אממש אותה !
כתוצאה מתשובתו של עשו ומפעולתו – ישראל יוצא לדרך, אך בדרך עקיפה: "ויט ישראל מעליו ויסעו מקדש ויבואו בני ישראל כל העדה..."
ראינו שמשה פנה באופן יפה ומסודר אל אדום - שהוא עשו - נכד אברהם ושותף גם ל-"כי גר יהיה זרעך"- שנגזרה על אברהם, משה מדגיש : רק אנחנו סבלנו במצרים ופרענו את שטר החוב גם עבור אדום ונגאלנו על ידי שצעקנו אל ה' כפי שכתוב: "ונצעק אל ה' וישמע קולנו וישלח מלאך ויוציאנו ממצרים"
רש"י מסביר : עם ישראל השתמש בברכתו של יצחק: "הקול קול יעקב "- כשיעקב מתפלל - צועק אל ה' ,ה' מקבל את תפילתו,
ישראל משתמש גם בקולו לצורך לימוד התורה, מנגד אדום מסרב לחיות בשלום עם ישראל - הוא מקיים את ברכת יצחק: "על חרבך תחיה" התוצאה: "ויצא אדום... ביד חזקה " [במדבר כ]
לאורך כל הדורות מתקיים מאבק שבסיסו רוחני, כל צד מקיים את ברכת יצחק : יעקב משתמש ב:"הקול קול יעקב" מנגד - עשו משתמש:" הידיים ידי עשו" ועל :"חרבך תחיה".
מכאן עלינו להסיק : יש לנו להשתמש בברכת יצחק אבינו - הקול קול יעקב"- על ידי ריבוי תפילות בכוונה לקב"ה כדי שיגאל אותנו ויוציאנו מאפלה לאורה במהרה , עלינו להתמיד גם בקול התורה. ככל שנרבה בתפילה ולימוד תורה, ידי עשו יחלשו ולא תהיה באפשרותו להתגבר על עם ישראל!
הקשר להפטרה: זקני גלעד מבקשים מיפתח שיצטרף למלחמה
"וְיִפְתָּח הַגִּלְעָדִי, הָיָה גִּיבּוֹר חַיִל, וְהוּא, בֶּן ־אִישָּׁה זוֹנָה; וַיּוֹלֶד גִּלְעָד, אֶת ־ יִפְתָּח. וַתֵּלֶד אֵשֶׁת ־ גִּלְעָד לוֹ, בָּנִים; וַיִּגְדְּלוּ בְנֵי ־ הָאִשָּׁה וַיְגָרְשׁוּ אֶת ־ יִפְתָּח, וַיֹּאמְרוּ לוֹ לֹא ־ תִנְחַל בְּבֵית ־ אָבִינוּ--כִּי בֶּן ־ אִישָּׁה אַחֶרֶת, אָתָּה. וַיִּבְרַח יִפְתָּח מִפְּנֵי אֶחָיו, וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב; וַיִּתְלַקְּטוּ אֶל ־יִפְתָּח אֲנָשִׁים רֵיקִים, וַיֵּצְאוּ עִמּוֹ.
וַיְהִי, מִיָּמִים; וַיִּלָּחֲמוּ בְנֵי ־ עַמּוֹן, עִם־ יִשְׂרָאֵל. וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר ־ נִלְחֲמוּ בְנֵי ־עַמּוֹן עִם ־ יִשְׂרָאֵל; וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי גִלְעָד, לָקַחַת אֶת־ יִפְתָּח מֵאֶרֶץ טוֹב. וַיֹּאמְרוּ לְיִפְתָּח--לְכָה, וְהָיִיתָה לָּנוּ לְקָצִין; וְנִלָּחֲמָה, בִּבְנֵי עַמּוֹן. וַיֹּאמֶר יִפְתָּח, לְזִקְנֵי גִלְעָד, הֲלֹא אַתֶּם שְׂנֵאתֶם אוֹתִי, וַתְּגָרְשׁוּנִי מִבֵּית אָבִי; וּמַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלַי, עַתָּה, כַּאֲשֶׁר, צַר לָכֶם? וַיֹּאמְרוּ זִקְנֵי גִלְעָד אֶל ־ יִפְתָּח, לָכֵן עַתָּה שַׁבְנוּ אֵלֶיךָ, וְהָלַכְתָּ עִמָּנוּ, וְנִלְחַמְתָּ בִּבְנֵי עַמּוֹן; וְהָיִיתָ לָּנוּ לְרֹאשׁ, לְכֹל יֹשְׁבֵי גִלְעָד. וַיֹּאמֶר יִפְתָּח אֶל ־ זִקְנֵי גִלְעָד, אִם מְשִׁיבִים אַתֶּם אוֹתִי לְהִילָּחֵם בִּבְנֵי עַמּוֹן, וְנָתַן ה' אוֹתָם, לְפָנָי--אָנֹכִי, אֶהְיֶה לָכֶם לְרֹאשׁ. וַיֹּאמְרוּ זִקְנֵי ־ גִלְעָד, אֶל ־ יִפְתָּח: ה', יִהְיֶה שֹׁמֵעַ בֵּינוֹתֵינוּ—אִם ־ לֹא כִדְבָרְךָ, כֵּן נַעֲשֶׂה. וַיֵּלֶךְ יִפְתָּח עִם ־ זִקְנֵי גִלְעָד, וַיָּשִׂימוּ הָעָם אוֹתוֹ עֲלֵיהֶם לְרֹאשׁ וּלְקָצִין; וַיְדַבֵּר יִפְתָּח אֶת ־כָּל ־דְּבָרָיו לִפְנֵי ה', בַּמִּצְפָּה.
וַיִּשְׁלַח יִפְתָּח מַלְאָכִים, אֶל ־ מֶלֶךְ בְּנֵי ־עַמּוֹן לֵאמֹר: מַה־לִּי וָלָךְ, כִּי בָאתָ אֵלַי לְהִילָּחֵם בְּאַרְצִי.?......."
ניתן לראות בתוכן הפטרה זו- איך יפתח הגלעדי – שולח מלאכים אל מלך בני- עמון ושואל אותו- מדוע הוא בא להילחם נגד ישראל ?
כאן רצה יפתח לשמוע מהם טענותיו של מלך בני עמון- אולי במטרה להגיע לפשרה מסוימת אתו, ואולי כך יתאפשר למנוע מלחמה, אך מלך בני עמון האשים את ישראל שלקחו לו את ארצו- כשיצאו ממצרים..
בסופו של דבר יפתח מנצח את בני עמון .ואילו בפרשת חוקת אנו קוראים על המלאכים שמשה שולח אל מלך אדום בבקשה לעבור דרך ארצו לארץ ישראל- הוא מסרב- עם ישראל יוצא נגדו להילחם- ובסוף אדום מובס ועם ישראל כובש חלק מארצו .
בהפטרה קוראים :
א]מינוי יפתח לראש וקצין על ידי תושבי גלעד..
ב[ המשא והמתן עם בני עמון- ובעקבות זאת –המלחמה והניצחון.
ג] נדרו הקשה של יפתח.
ההשוואה בין המשא ומתן שבפרשה ובהפטרה לבין ימינו.
בפרשת חוקת - ניתן לראות כיצד למרות המשא והמתן הקשוח בין מלך אדום והמלאכים שנשלחו על ידי משה-בסייעתא דשמיא ,ידם של ישראל הייתה על העליונה.
בהפטרה - מקרה דומה למרות התלונות השקריות של מלך בני עמון- כאילו , כביכול עם ישראל גזל את ארצו . יפתח - שולח אליו מלאכים. הניצחון הוא של ישראל! יפתח ניצח את בני עמון, אך שילם מחיר כבד עבור הנדר שנדר.
גם בימינו אנחנו שקועים במצב של מלחמות מנסים תוך כדי לחימה לפתור את הקשיים. לכן עלינו לקיים את בקשת יעקב: "הקול , קול יעקב. להגביר את קול התפילה ולימוד תורה.
לסיכום, לאור האמור : עלינו להתלכד יחדיו - כאיש אחד בלב אחד, להגביר את כוח התורה והתפילה- שהוא הכוח הרוחני בנוסף לכוח הגשמי וכמה חשוב המסר : של דוד לגוליית: וַיֹּאמֶר דָּוִד......אַתָּה בָּא אֵלַי, בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן; וְאָנֹכִי בָא-אֵלֶיךָ, בְּשֵׁם ה' צְבָאוֹת, אֱלֹקי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר חֵרַפְתָּ".[שמואל-א, י"ז, מ"ה]
ודברי זכריה הנביא חייבים לשמש אור לרגלנו:
"לֹא בְחַיִל, וְלֹא בְכֹחַ--כִּי אִם ־בְּרוּחִי, אָמַר ה' צְבָאוֹת".
[זכריה ד', ו']
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת חוקת
-
פורסם בשישי, 12 יולי 2024 01:33
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 929
פרשת חוקת - החטא ונחש הקדמון - אז והיום ?
מאת: אהובה קליין.
פרשה זו גדושה אירועים שונים במדבר, אחד מהם טענות בני ישראל המביעים געגוע לשוב למצרים:
"וַיִּסְעוּ מֵהֹר הָהָר, דֶּרֶךְ יַם-סוּף, לִסְבֹב, אֶת-אֶרֶץ אֱדוֹם; וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ-הָעָם, בַּדָּרֶךְ. וַיְדַבֵּר הָעָם, בֵּאלֹקִים וּבְמֹשֶׁה, לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם, לָמוּת בַּמִּדְבָּר: כִּי אֵין לֶחֶם, וְאֵין מַיִם, וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה, בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל. וַיְשַׁלַּח ה' בָּעָם, אֵת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים, וַיְנַשְּׁכוּ, אֶת-הָעָם; וַיָּמָת עַם-רָב, מִיִּשְׂרָאֵל. וַיָּבֹא הָעָם אֶל-מֹשֶׁה וַיֹּאמְרוּ חָטָאנוּ, כִּי-דִבַּרְנוּ בַיהוָה וָבָךְ--הִתְפַּלֵּל אֶל-ה', וְיָסֵר מֵעָלֵינוּ אֶת-הַנָּחָשׁ; וַיִּתְפַּלֵּל מֹשֶׁה, בְּעַד הָעָם. וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה, עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף, וְשִׂים אֹתוֹ, עַל-נֵס; וְהָיָה, כָּל- הַנָּשׁוּךְ, וְרָאָה אֹתוֹ, וָחָי. וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה נְחַשׁ נְחֹשֶׁת, וַיְשִׂמֵהוּ עַל-הַנֵּס; וְהָיָה, אִם-נָשַׁךְ הַנָּחָשׁ אֶת-אִישׁ--וְהִבִּיט אֶל-נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת, וָחָי".[ מדבר כ"א, ד-י']
השאלות הן:
א] מה הייתה טענת בני ישראל למשה?
ב] במה נענשו ומדוע היה צורך בנחש הנחושת?
תשובות.
טענת בני ישראל למשה.
נאמר: וַיְדַבֵּר הָעָם, בֵּאלֹקִים וּבְמֹשֶׁה, לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם, לָמוּת בַּמִּדְבָּר: כִּי אֵין לֶחֶם, וְאֵין מַיִם, וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה, בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל".
רש"י מבאר: כי ברגע שאדום לא נתנו רשות לעם ישראל לעבור דרכם ועל ידי כך, התארכה להם הדרך וטורח הדרך קשה עליהם - "וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ-הָעָם, בַּדָּרֶךְ". דעתם לא הייתה די רחבה לקבל את הטרחה הזו, זה היה גדול עליהם. הם הביעו את אי היכולת לעמוד בסבל הזה.
על פי "ילקוט שמעוני": בני ישראל היו מתרעמים ואומרים: וכי יש ילוד אישה אוכל ואינו מוציא ? ראית מימך אדם נותן חיטים לריחיים ואינו מוציא חיטה? אמר הקב"ה: ישראל כפויי טובה הם, ארבעים שנה אני דואג להם ומספק להם לחם במדבר- זהו לחם קל בדרך -שגם המלאכים אוכלים, ואני עושה להם טובה שהרי אני משווה אותם למלאכים והם במקום להעריך זאת – מתרעמים עלי והם אומרים:
וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה, בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל". אל תקרא הַקְּלֹקֵל-אלא קל.
ה"נתיבות שלום" מסביר: בזה שעם ישראל התלוננו בדבריהם על ירידת המן במדבר: וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה, בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל".
הרי לא הייתה להם סיבה להתלונן על רעב - כי אכלו את המן ולא סבלו מצמא – היה להם מים! אם כן, מדוע התלוננו שאין להם לחם ומים?
אלא, הבעיה הייתה שהם לא היו מרוצים מהנהגת הבורא שזה לא תאם את רצונם, נפשם קצה בלחם הקלוקל. ובזה היה הפגם שלהם. הם העבירו ביקורת על הנהגת הבורא וחלקו על דרכיו אלה. הרי התכלית אצל יהודי שתמיד יהיה שמח בחלקו.
כמו שנאמר: אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ,
שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קכ"ח, ב): "יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל, אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ". "אַשְׁרֶיךָ", בָּעוֹלָם הַזֶּה; "וְטוֹב לָךְ", לָעוֹלָם הַבָּא" [מסכת אבות ד, משנה א']. יהודי צריך תמיד להיות שמח בחלקו. עליו להיות שמח בהנהגת הבורא באופן שה' נוהג עמו. באופן זה היהודי עשיר וגם שמח.
עשרה ניסיונות עבר אברהם אבינו ובכולם עמד בהצלחה לפי שהכיר בה' שכל מה שהתנהג אתו היה לטובה ! כך כל יהודי צריך להבין שמה שה' עושה אתו זה לטובתו! גם אם אין הדבר מובן לו.
היצר הרע המתגבר על היהודי באופן נורא שיותר מאשר מפתה אותו בקנאה, תאווה וכבוד, מביא את היהודי למצב שאינו מרוצה מדרכי הבורא וזהו הפגם הגדול ביותר. וזה היה גם גודל החטא של עם ישראל בעניין הזה.
רבינו בחיי: מתפלא על תלונות עם ישראל: הרי מים היה להם בשפע אחרי שמשה הכה על הסלע, מזון גם היה להם, מן - לחם מן השמים אשר ירד - מידי יום ביומו, אלא הבעיה הייתה: שהם השוו בינם לבין שאר אומות העולם - שמקבלים מזון בשפע - בין אם הם זכאים ,או חייבים [בעונשים] בעוד שאצל עם ישראל, הלחם יורד כל יום מחדש ואין ה' מעניק להם מנה הגונה של מן למשך תקופה ארוכה!
אפילו המים ,שיש לכל העולם באופן בלתי פוסק, הרי אצל עם ישראל- ברגע שמרים נפטרה גם באר המים נסתלקה מהם במדבר.
ומאחר וכל העניינים מתנהלים אצל עם ישראל על פי העונש, או השכר, עם ישראל מחודש בהנהגת ה' - יותר משאר העמים. גם לגבי הלחם מן השמים- היו להם השגות: הוא לחם קלוקל- שהם נאלצים לאסוף אותו כל יום מחדש והוא עתיד להתקלקל במעיים שלהם ונפשם מאסה כבר במזון זה. הרי זה בנגוד לטבע ! משום שהאוכל הזה נספג בגופם ולעולם – לא נפרש מהם. זוהי הדיבה שבני ישראל הוציאו על המן - בדבר כה מכובד ונעלה - הם הטילו פגם באמצעות לשונם הרע !
הרי בכך שהם זכו – למן - שהוא מזון משמים -זוהי מעלה בדומה למלאכי השרת ,אך הסיבה לכך שהמן הופיע, יום, יום מחדש - על מנת שהם יבטחו תמיד בה', כמו שכתוב: "הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל ה' אֱלֹהֵינוּ.." [תהלים קכ"ג, ב]
האגדה מספרת: כאשר עם ישראל התלוננו שנמאס עליהם אכילת המן ,ה' כעס עליהם וקרא להם "כפויי טובה" לא רק שאינם מעריכים ומודים לה' על כל הטוב והנסים שה' עושה להם - הם עוד חוטאים בהוצאת דיבה על המן שירד להם מהשמיים.
יצאה בת קול ואמרה: "הקשיבו בני ישראל אל דבר ה', מזמן חטא אדם הראשון נענש הנחש שדיבר לשון הרע ומאז בכל אוכל שאוכל, הוא מרגיש טעם של עפר בלבד. ובכל זאת לא התלונן הנחש על עונשו הקשה. ואתם בני ישראל שנעשו לכם נסים בלי די, מוריד לכם ה' בכל יום אוכל משמים ואפילו שנראה המן בצבע ובצורה דומים בכל יום ויום, הרי אפשר לחוש בו את כל הטעמים שבעולם, וגם שליו נתן לכם ה' כשרציתם לאכול בשר ממש, מים מהסלע הוציא לכם גם כשלא הייתם ראויים לכך, ואתם בועטים בטובות שעושה לכם ה' ומתלוננים..."
הצורך במכת הנחשים ובנחש הנחושת:
האגדה מסבירה: ה' גוזר על המתלוננים - אשר היה להם מים וגם מן ושליו - עונש מוות על ידי נשיכת נחש – יבוא הנחש שאוכל את כל המעדנים בעולם ומרגיש בהם טעם עפר ואעניש את בני ישראל שאוכלים את המן ומרגישים בו טעם של כל מעדני העולם.
ה"נתיבות שלום" מדגיש : הרי בכל פעם שבני ישראל חטאו במדבר משה היה מתפלל עליהם וה' קיבל את תפילתו ואילו בחטא הזה היות והתלוננו על הנהגת הבורא היה צורך בנוסף לתפילה להקים את הנחש מהנחושת בראש העמוד והנשוך היה צריך להסתכל על נחש -הנחושת שאם לא היה מביט בו לא היה חי.
המטרה הייתה שיבין: כי הכול מאת: ה'!
כדברי חז"ל: בזמן שישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדים את לבם לאביהם שבשמים היו מתרפאים ואם לא היו מתים.
למעשה עם ישראל נענשו מידה כנגד מידה: הנחש הוא מקור הרע והקללה שקיבל שיאכל כל ימי חייו עפר - כי ה' אינו רוצה לשמוע את קולו - ואינו רוצה לקבל את תפילתו!
לעתיד לבוא מתקבצות כל החיות אצל הנחש ואומרות לו: ארי דורס ואוכל, זאב טורף ואוכל...אתה מה הנאה יש לך ? היינו שכל החיות אוכלות לצורך המזון ואילו הנחש נושך בני אדם והורגן בלא שום צורך בהסוואה ,למרות שיש לו תמיד מה לאכול הוא ,הורג בני אדם ובזה מתבטא הרוע של הנחש - שאינו מכיר טובה ואינו מסתפק במה שהי נותן לו - ועונש זה נתן ה' לישראל מידה כנגד מידה.
לסיכום לאור האמור לעיל. היהודי חייב להתחזק באמונה ולהכיר בהנהגת ה' - כי אין עוד מלבדו!
במיוחד בימינו – בעת מלחמה קיומית - חייבים אנו להאמין כי הכול מאת ה' ולכן יש לקבל באהבה את הנהגתו וגם כאשר אנו נתקלים בדברים שאינם מובנים לנו עלינו להאמין שכל מה שה' עושה לטובה!
עלינו רק להודות לו על הכול - לשאוף לאחדות העם ואהבת חינם -ויפים וחשובים דברי דוד המלך:
"הוֹרֵנִי ה', דַּרְכֶּךָ: וּנְחֵנִי, בְּאֹרַח מִישׁוֹר--לְמַעַן, שׁוֹרְרָי אַל- תִּתְּנֵנִי, בְּנֶפֶשׁ צָרָי: כִּי קָמוּ-בִי עֵדֵי-שֶׁקֶר, וִיפֵחַ חָמָס. לוּלֵא--הֶאֱמַנְתִּי, לִרְאוֹת בְּטוּב-ה': בְּאֶרֶץ חַיִּים. קַוֵּה, אֶל-ה': חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל-ה'" [תהלים כ"ז. י"א- י"ד]
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת חוקת
-
פורסם בשישי, 12 יולי 2024 01:32
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 906
הַנַּחַשׁ הַקַּדְמוֹן.
מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַייְן ©
פִּתְאוֹם בְּחֹם הַיְּשִׁימוֹן
הוֹפִיעַ הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹן
יִשְׂרָאֵל נוֹסְעִים מֵהֹר הָהָר
דֶּרֶךְ יָם סוּף - נַפְשָׁם תִּקָּצֵר.
מִגְּרוֹנָם דִּיבָּה מוֹצִיאִים
מֹשֶׁה וֶאֱלוֹקִים מַאֲשִׁימִים
נַפְשָׁם קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלוֹקֵל
נָחָשׁ בְּתוֹכָם מֵסִית מְבַלְבֵּל.
בֵּין חוֹלוֹת סְלָעִים וַאֲבָנִים
רוֹקְעִים רַגְלֵיהֶם גַּם זוֹעֲקִים
מֹשֶׁה נִדְהָם לְפֶרֶץ הַמִּלִּים
כֵּיצַד שָׁכְחוּ יְשׁוּעוֹת וְנִסִּים?
עִם שַׁחַר –מִן - מַעֲדָן מַלְאָכִים
בֵּין הָעַרְבַּיִם - בָּשָׂר שְׂלָוִוים
עַמּוּד הָאֵשׁ בְּלֵילוֹת יָאִיר
עַמּוּד הֶעָנָן בְּיוֹם יַבְהִיר.
מֹשֶׁה מֻפְתָּע נִשְׁבַּר
עֵינָיו לַחוֹת קוֹלוֹ נָדַם
אֱלוֹקִים מַבִּיט וְשׁוֹמֵעַ
בְּמַכַּת נְחָשִׁים יַרְתִּיעַ.
הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת חֻוקַּת. [חֻמַּשׁ בַּמִּדְבָּר].
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת חוקת
-
פורסם בחמישי, 22 יוני 2023 08:29
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 1068
מוֹת אַהֲרֹן וּבְכִי יִשְׂרָאֵל.
מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©
וַיְהִי הַיּוֹם מַר וְנִמְהָר
צִוּוּי אֱלוֹקִים בַּמִּדְבָּר
לְהַעֲלוֹת אַהֲרֹן וְאֶלְעָזָר
חִישׁ אֶל הֹר הָהָר.
שָׁם ייאָסֵף אַהֲרֹן
בְּעֵת יוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן
אֶלְעָזָר יִזְכֶּה לָרִאשׁוֹנָה
בִּגְדֵי כְּהֻנָּה בִּירֻשָּׁה
עֲדַת יִשְׂרָאֵל מַבִּיטִים
עֵינֵיהֶם הַכֹּול מְשַׁפְשְׁפִים
בִּשְׁלֹשֶׁת הַצַּדִּיקִים הָעוֹלִים
הָאָמְנָם מֵאַהֲרֹן נִפְרָדִים?
עֵת הִתְבַּהֲרָה הַתְּמוּנָה.
מָה גְּדוֹלָה הָאֲבֵדָה
לְפֶתַע חָשׁוּ גְּזֵרַת שָׁמַיִם
דְּמָעוֹת נִשְׁפְּכוּ כַּמַּיִם.
בַּצֵּל הָעֵץ נָשִׁים מְקוֹנְנוֹת
אֶל הַשָּׁמַיִם בּוֹכוֹת וְזוֹעֲקוֹת
עַל אַהֲרֹן אוֹהֵב הַשָּׁלוֹם
בְּלִיבָּן נֶחְרַט נֵר זִיכָּרוֹן.
הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת חֻוקַּת [חֻמַּשׁ בְּרֵאשִׁית]
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת חוקת
-
פורסם בחמישי, 22 יוני 2023 08:28
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 1063
פרשת חוקת - מדוע זכה אהרון לבכיית כל ישראל ?
מאת: אהובה קליין
פרשה מורחבת זו כוללת גם את נושא מות אהרון הכהן כפי שנאמר: "וַיִּיסְעוּ, מִקָּדֵשׁ; וַיָּבֹאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל כָּל-הָעֵדָה, הֹר הָהָר. וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן, בְּהֹר הָהָר, עַל-גְּבוּל אֶרֶץ-אֱדוֹם, לֵאמֹור. יֵיאָסֵף אַהֲרֹן, אֶל-עַמָּיו, כִּי לֹא יָבֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל--עַל אֲשֶׁר-מְרִיתֶם אֶת-פִּי, לְמֵי מְרִיבָה. כה קַח, אֶת-אַהֲרֹן, וְאֶת-אֶלְעָזָר, בְּנוֹ; וְהַעַל אֹתָם, הֹר הָהָר. וְהַפְשֵׁט אֶת-אַהֲרֹן אֶת-בְּגָדָיו, וְהִלְבַּשְׁתָּם אֶת-אֶלְעָזָר בְּנוֹ; וְאַהֲרֹן יֵיאָסֵף, וּמֵת שָׁם. וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה, כַּאֲשֶׁר צִיווָּה ה'; וַיַּעֲלוּ אֶל-הֹר הָהָר, לְעֵינֵי כָּל-הָעֵדָה. וַיַּפְשֵׁט מֹשֶׁה אֶת-אַהֲרֹן אֶת-בְּגָדָיו, וַיַּלְבֵּשׁ אֹתָם אֶת-אֶלְעָזָר בְּנוֹ, וַיָּמָת אַהֲרֹן שָׁם, בְּרֹאשׁ הָהָר; וַיֵּרֶד מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר, מִן-הָהָר. וַיִּרְאוּ, כָּל-הָעֵדָה, כִּי גָווַע, אַהֲרֹן; וַיִּבְכּוּ אֶת-אַהֲרֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם, כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל". [פרק כ', כ"ב- כ"ט]
השאלות הן:
א] מדוע נגזר על אהרון למות במדבר - ואימתי נפטר?
ב] מה גרם לעם ישראל - לבכות באופן כה עוצמתי על מות אהרון?
תשובות:
מותו של אהרון - אשר לא זכה להיכנס לארץ ישראל !
בספר הישר נאמר:
"בָּעֵת הַהִיא דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה, אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ יְיאַסֵּף שָׁם כִּי לֹא יָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיָעֵל אַהֲרֹן כְּדִבְרֵי ה' אֶל הֹר הָהָר וַיָּמָת שָׁם, בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, וְאַהֲרֹן בֶּן מְאַת שָׁנָה וְעֶשְׂרִים וְשָׁלוֹשׁ שָׁנִים בְּמוֹתוֹ בְּהֹר הָהָר".
הָאַגָּדָה מְסַפֶּרֶת:
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: ייְאַסֵּף אַהֲרֹן אָחִיךְ אֶל עַמָּיו- כִּי לֹא יָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל- עַל אֲשֶׁר מְרִיתֶם אֶת פִּי לְמֵי הַמְּרִיבָה!
וְעַתָּה בּוֹא אֶל אַהֲרֹן וְהַגֵּד לוֹ כִּי קָרַב יוֹמוֹ לָמוּת, וְנִיחַמְתָּהוּ וְאָמַרְתָּ לוֹ:
הִנְּךָ מֵת, אוּלָם הַנחל תַּנְחִיל לִפְנֵי מוֹתְךָ אֶת כֶּתֶר כְּהֻונָּתְךָ לְבָנֶיךָ!
וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וִימָרְרוּהוּ עַד מְאֹד וַיֵּבְךְּ כָּל הַלַּיְלָה.
וַיַּשְׁכֵּם מֹשֶׁה בַּבֹּקֶר וְיֵלֵךְ אֶל אַהֲרֹן וְיַעֲמֹד בְּפֶתַח אָהֳלוֹ וַיִּקְרָא אֵלָיו לֵאמֹר: אַהֲרֹן, אַהֲרֹן! וְיָצָא אֵלָיו אַהֲרֹן וַיַּרְא אֶת מֹשֶׁה אָחִיו וְיִשְׁתָּאֶה[הִתְפַּלֵּא] אֵלָיו מְאֹד וְיֹאמַר: מָה רָאִיתָ אָחִי, כִּי בָּאתָ אֵלָי? וַיַּעַן מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר: הָגִיתִי [לָמַדְתִּי] הַלַּיְלָה בְּתוֹרַת ה' וִיקַשׁ [כָּבֵד הָיָה] מִמֶּנִּי דָּבָר מִן הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִיווָּנוּ ה' וְאָמַר: אָבוֹא אֵלֶיךָ וְשֵׁאַלְתִּיךָ- אוּלַי תֵּדַע
וְהִגַּדְתָּ אַתָּה! וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן: דַּבֵּר נָא אֵלַי אָחִי אֵלַי אֶת הַדָּבָר הַהוּא וּשְׁמַעַתִּיו. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה: שְׁנָתִי אֲשֶׁר נָדְדָה בַּלַּיְלָה הַזֶּה שֶׁכַּחֲתָנִי אֶת הַדָּבָר, אוּלָם יָדַעְתִּי כִּי מְצֹא נִמְצֵאנוּ בְּסֵפֶר "בְּרֵאשִׁית"!
וְעַתָּה הוֹאֵל נָא אָחִי והבאת אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה וְקָרָאנוּ בּוֹ. וַיַּעַשׂ אַהֲרֹן כִּדְבַר מֹשֶׁה, וַייִּקַּח מֹשֶׁה אֶת הַסֵּפֶר וַיִּקְרָא לִפְנֵי אַהֲרֹן, וְאַהֲרֹן שׁוֹמֵעַ אֶת כָּל הַדְּבָרִים הַנִּקְרָאִים לְפָנָיו וְאוֹמֵר: יָפֶה עָשָׂה ה'! בְּחָכְמָה יָסַד אֶרֶץ!
בִּתְבוּנָה כּוֹנֵן שָׁמַיִם!,, וַיְהִי בְּקָרוֹא מֹשֶׁה לִפְנֵי אַהֲרֹן אֶת תּוֹלְדוֹת הָאָדָם בְּהִיבָּרְאוֹ, וְיֹאמַר מֹשֶׁה: מָה אוֹמֵר וּמָה אֲדַבֵּר עַל הָאָדָם אֲשֶׁר הֵבִיא מָוֶת לְעוֹלָם? וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן: גְּזֵרַת ה' עוֹשֵׂנוּ הִיא! וְעַתָּה רְאֵה נָא גַּם רְאֵה כִּי שָׁם ה' אֶת הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ בְּגַן עֶדְנוֹ וְיִיטַב עִמָּהֶם כַּאֲשֶׁר לֹא הֵיטִיב עִם אִישׁ מִן הַיּוֹם הַהוּא וְעַד עַתָּה! אוּלָם כַּאֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל ה' וְיֶחֶטְאוּ לוֹ, וְיִגְרְשֵׁם מִן הָעֵדֶן וְיֹאמַר לוֹ: עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב!
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה שִׂים נָא לִבְּךָ עַל אַחֲרִית הָאָדָם וְרָאִיתָ כִּי אַחֲרֵי הַחֲסָדִים אֲשֶׁר עָשָׂה ה' עִמּוֹ, פָּקַד עָלָיו אֶת פְּקֻדַּת כָּל הָאָדָם. וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן: זֹאת הִיא אַחֲרִית כָּל חַי!
וַיִּשְׁמַע אַהֲרֹן וַיָּשֶׂם עַל לֵב וְיֹאמַר: הֲלֹא תַּגיד לִי אָחִי: מַדּוּעַ תִּרְבֶּה לְדַבֵּר הַיּוֹם עַל הַמָּווֶת? וְלֹא עָנָהוּ מֹשֶׁה –כִּי צַר הָיָה לוֹ מְאֹד עַל אַהֲרֹן אָחִיו. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּצַר בּוֹ אַהֲרֹן מְאֹד, וְיֹאמַר מֹשֶׁה: ה' צִיווַּנִי לְהַגִּידְךָ דָּבָר וְאַתָּה קוּמָהּ נָא, אָחִי וְעָלִינוּ אֶל הֹר הָהָר"!
חז"ל מתפלאים, מדוע לא זכה אהרון להיכנס לארץ ישראל הרי נאמר במפורש שמשה היכה על הסלע - ולא נאמר כך על אהרון ? על כך תשובתם : לא במקרה התורה מתארת את הכאת הסלע פעמיים על ידי משה: "וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת-יָדוֹ, וַיַּךְ אֶת-הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ--פַּעֲמָיִם; וַיֵּצְאוּ מַיִם רַבִּים, וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם.[במדבר כ, י"א]
בפסוק זה טמון חטאו של אהרון בעניין הכאת הסלע, ולמה?
אילו היה משה מכה על הסלע רק פעם אחת לא הייתה סיבה להאשים גם את אהרון בדבר - שבוודאי הופתע מן המעשה שלא התאים לדברי אלוקים במילים: "וְדִבַּרְתֶּם אֶל-הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם" [שם, כ' ,ח]
אך ברגע שמשה הרים את המטה להכות שנית בסלע, היה יכול אהרון לעצור אותו מהכאה זו , היות ולא עצר אהרון את משה בפעולה השנייה של ההכאה על הסלע - לכן נענש - בכך נעשה שותף לאחיו משה - בחטא מי המריבה , לכן נגזר על שניהם למות במדבר בשנת הארבעים ליציאתם ממצרים.
כל עם ישראל מבכה את מות אהרון.
נאמר: "וַיִּרְאוּ, כָּל-הָעֵדָה, כִּי גָווַע, אַהֲרֹן; וַיִּבְכּוּ אֶת - אַהֲרֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם, כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל".
רש"י מסביר על פי חז"ל נאמר: "כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל"- האנשים והנשים - לפי שהיה אהרון רודף שלום ומטיל אהבה בין בעלי מריבה ובין איש לאשתו וכן אומר הילל:
"....הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן: אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת, וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה" [מסכת אבות א', י"ב]
הָאַגָּדָה מְסַפֶּרֶת:
"וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אֶלְעָזָר יוֹרְדִים מִן הָהָר וְאַהֲרֹן אֵינֶנּוּ וְיָמֵר לָהֶם הַדָּבָר הַזֶּה, עַד מְאֹד, וַיְהִי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר אָמְרוּ: אֵין זֹאת כִּי קִנֵּא מֹשֶׁה בִּגְדֻולַּת אַהֲרֹן אָחִיו וִימִיתֵהוּ שם עַל הָהָר: וְיֵשׁ אֲשֶׁר אָמְרוּ: קִנֵּא אֶלְעָזָר בִּכְהֻונַּת אָבִיו הַגְּדוֹלָה וְיַהְרְגֵהוּ וְיֵירְשָׁהוּ! וַיְהִי הֵם מְדַבְּרִים וּמֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר יָרְדוּ מִן הָהָר וְיָרוּצוּ אֲלֵיהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיֹאמְרוּ: אַיֵּה אַהֲרֹן אִישׁ הַשָּׁלוֹם וְהַחֶסֶד?
וְיִיתן מֹשֶׁה אֶת קוֹלוֹ בִּבְכִי וְיֹאמַר: מֵת אַהֲרֹן! וְיֹאמְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: הָאָמְנָם קָרָה הַדָּבָר הַזֶּה אֶת הָאִישׁ אֲשֶׁר הִתְייַצֵּב לִפְנֵי מַלְאַךְ הַמָּווֶת וְיַחֲשֹׂךְ אוֹתוֹ מִנְּגֹף אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל?.. וְעַתָּה הֵשִׁיבָה לָנוּ אֶת אַהֲרֹן אֲהוּבֵנוּ וְלֹא נָמוּת!
וְיַעֲמֹד מֹשֶׁה וְיִתְפַּלֵּל אֶל ה' וַיֹּאמֶר: לֹא עַל מוֹתִי דָּווָה לִבִּי, כִּי אִם עַל הַחֲשָׁד אֲשֶׁר יַחְשְׁדוּנִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל כֵּן אָנֹכִי מִתְחַנֵּן אֵלֶיךָ ה' אֱלֹוקִי לֵאמֹור: פְּקַח נָא אֶת עֵינֵיהֶם וְרָאוּ כִּי מֵת אַהֲרֹן וְסָרָה תְּלוּנָתָם מֵעָלַי!
וַיְצַו ה' וְיִפְתְּחוּ הַמַּלְאָכִים אֶת הַמְּעָרָה וְיוֹצִיאוּ אֶת הַמִּטָּה אֲשֶׁר אַהֲרֹן מֵת בָּהּ וְיִישְׁאוּהָ בַּמָּרוֹם וְיִקְרְאוּ: תּוֹרַת אֱמֶת הָייְתָה בְּפִיהוּ! יָבוֹא שָׁלוֹם יָבוֹא שָׁלוֹם! וְיִרְאוּ בְּנִי יִשְׂרָאֵל כִּי גָווַע אַהֲרֹן וַיִּבְכּוּ לוֹ וִיסַפְּרוּ לוֹ לֵאמֹור:
אָבַד חָסִיד מִן הָאָרֶץ ! מֵת אִישׁ הַשָּׁלוֹם ! וְתַבְכֶּינָה לוֹ הַנָּשִׁים וּתְקוֹנְנֶהָ עָלָיו לֵאמֹור: אוֹיָה לָנוּ כִּי גָּווַע הָאִישׁ הַמַּרְבֶּה שְׁלוֹם בֵּיתֵנוּ! גָּווַע הָאִישׁ הַמַּרְבֶּה שְׁלוֹם בֵּיתֵנוּ!"
ישנו מדרש השואל:
כיצד יתכן כי על משה נאמר: "ויבכו בני ישראל את משה" [דברים ל"ד, ח']
ובאהרון נאמר: "וַיִּבְכּוּ אֶת-אַהֲרֹן..... כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל".
אם כן, מפני מה על אהרון בכו כל ישראל ואילו על משה הם לא בכו עליו, אלא מקצתם?
התשובה: משה היה דיין, ואי אפשר לדיין לזכות שני בעלי הדין כאחד. אלא לזכות את הזכאי ולחייב את החייב, אבל אהרון לא היה דיין, אלא מטיל שלום בין אדם לחברו: לכן נאמר כי בכו עליו כל עם ישראל, על משה - בכו מקצתם.
ה"חיזקוני" מסביר: את המילים: "וַיִּרְאוּ, כָּל - הָעֵדָה, כִּי גָווַע, אַהֲרֹן";
בשני פירושים:
א] כל העדה ראתה - כאשר ירד משה מההר ובגדיו קרועים ואפר על ראשו - בוכה ואומר: "אוי עליך אהרון אחי"
ב] ידיעה קרויה: ראיה. כמו שנאמר על יעקב: "וירא יעקב כי יש שבר במצרים" [בראשית מ', ט"ו] כלומר – כל העם ידע כי נפטר אהרון.
"בעל הטורים" אומר על המילים: "וַיִּרְאוּ, כָּל-הָעֵדָה, כִּי גָווַע, אַהֲרֹן";
"וַיִּרְאוּ"- בגימטריא – בעננים. [גמרא תענית ט']
לפי שכאשר אהרון נפטר הסתלקו ענני הכבוד- כי הענן היה בזכות אהרון כפי שכתוב: "כִּי בֶּעָנָן, אֵרָאֶה עַל - הַכַּפֹּרֶת" [ויקרא ט"ז, ב']. ולכן הענן בזכות אהרון, ומניין שהעננים בזכותו" ?
תשובה: לפי שנאמר:
"וַיְהִי, כְּדַבֵּר אַהֲרֹן אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וַיִּפְנוּ, אֶל-הַמִּדְבָּר; וְהִנֵּה כְּבוֹד ה', נִרְאָה בֶּעָנָן".[שמות ט"ז, י']
לסיכום, לאור האמור לעיל: כל העם ביכה את מות אהרון נראה שכולם הבינו איזו אבדה גדולה הייתה להם - לפי שאהרון בנוסף לכך שהיה כהן גדול היה משכין שלום בין איש לרעהו - ובזכותו רבים חיו חיי שלום וענני הכבוד היו מלווים אותם במדבר במהלך כל ימי חייו , אך ביום פטירתו נסתלקו גם ענני הכבוד.
יהי רצון שנזכה ללמוד מדרכי אהרון הכהן ודברי דוד המלך ירקמו עור וגידים במהרה בימינו - כנאמר:
"שַׁאֲלוּ, שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם; יִשְׁלָיוּ, אֹהֲבָיִךְ. יְהִי - שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ; שַׁלְוָה, בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ. לְמַעַן, אַחַי וְרֵעָי-- אֲדַבְּרָה - נָּא שָׁלוֹם בָּךְ.
לְמַעַן, בֵּית-ה' אֱלֹקינוּ-- אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ" אמן ואמן. [תהלים קכ"ב, ו'-ט']
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת חוקת
-
פורסם בחמישי, 30 יוני 2022 13:12
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 1178
פרשת חוקת - מה לנפילת משה ואהרון וכבוד ה' ?
מאת: אהובה קליין.
בפרשה זו אנו שוב פוגשים את עם ישראל - מתלונן לפני משה והפעם על העדר המים במדבר- כפי שהתורה מתארת:
"וַיָּבֹאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל כָּל-הָעֵדָה מִדְבַּר-צִן, בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, וַיֵּשֶׁב הָעָם, בְּקָדֵשׁ; וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם, וַתִּקָּבֵר שָׁם. וְלֹא-הָיָה מַיִם, לָעֵדָה; וַיִּקָּהֲלוּ, עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן. וַיָּרֶב הָעָם, עִם-מֹשֶׁה; וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר, וְלוּ גָוַעְנוּ בִּגְוַע אַחֵינוּ לִפְנֵי ה'. וְלָמָה הֲבֵאתֶם אֶת-קְהַל ה', אֶל-הַמִּדְבָּר הַזֶּה, לָמוּת שָׁם, אֲנַחְנוּ וּבְעִירֵנוּ. וְלָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ, מִמִּצְרַיִם, לְהָבִיא אֹתָנוּ, אֶל-הַמָּקוֹם הָרָע הַזֶּה: לֹא מְקוֹם זֶרַע, וּתְאֵנָה וְגֶפֶן וְרִמּוֹן, וּמַיִם אַיִן, לִשְׁתּוֹת. וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן מִפְּנֵי הַקָּהָל, אֶל-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, וַיִּפְּלוּ, עַל - פְּנֵיהֶם; וַיֵּרָא כְבוֹד - ה', אֲלֵיהֶם". [במדבר כ, א-ז']
השאלות הן:
א] האם יש קשר - בין מות מרים - להעדר מים במדבר ?
ב] באיזה אופן תבעו בני ישראל מים ממשה ?
ג] מה הייתה תגובת משה ואהרון ?
תשובות.
מות מרים והעדר המים במדבר:
נאמר: "וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם, וַתִּקָּבֵר שָׁם".
ספר "שני המאורות" מבאר : אומרים חז"ל: כי בזמן שעם ישראל נדד במדבר היו חופרים להם קברים בכל תשעה באב ולנים בתוכם, ולמחרת היו כאלה שמתו בקבריהם ואחרים –נשארו חיים ושבים לבתיהם, כך היו נוהגים עד שמתו כל אנשי דור המרגלים - אשר נגזר עליהם למות במדבר. מכאן שבמדבר הייתה קודמת תמיד הקבורה למיתה, אך כאן בפרשה נאמר תחילה:
"וַתָּמָת שָׁם - מִרְיָם" , רק אחר כך כתוב:" וַתִּקָּבֵר שָׁם", מכאן המסקנה: שכלו מתי מדבר ולא היו עוד מקדימים קבורה למיתה.
רש"י מסביר: ארבעים שנה שבני ישראל הלכו במדבר היה להם מים. אך עם מותה של מרים, הכתוב מציין: "ולא היה להם מים לעדה " מתוך סמיכות העניינים - מותה של מרים וציון חוסר המים לעדה - הוא מגיע למסקנה: כל עוד מרים הייתה בחיים - בזכותה היה לעדה מים!
רש"י מתבסס על דברי הגמרא: "ר' יוסי בר' יהודה אומר: שלושה פרנסים טובים עמדו לישראל, אלו הן: "משה , אהרון ומרים ו -ג' מתנות טובות ניתנו על ידם. אלו הן: באר ענן ומן. באר - בזכות מרים, עמוד הענן - בזכות אהרון, מן - בזכות משה. מתה מרים נסתלק הבאר שנאמר:"ותמת שם מרים: בהמשך נאמר: "ולא היה מים לעדה" [תענית ט]
בעל ה"כלי יקר" [רבי שלמה אפרים מלונצ'יץ] טוען: כי היות ובני ישראל לא הספידו כנדרש את מרים הצדיקה, במותה - נענשו בחוסר מים.
עובדה כי כאשר אהרון נפטר נאמר: "ויבכו את אהרון שלושים יום" [במדבר כ, כ"ט] וכאשר משה נפטר נאמר: "ויבכו בני ישראל את משה.. שלושים יום" [דברים ל"ד, ח] ואילו בפרשתנו אין שום רמז לאבל על מרים במותה.
בכך בני ישראל גילו כפיות טובה כלפי מרים - שהרי במשך ארבעים שנה הם נהנו מבאר המים שלה.
גם "דעת מקרא" סובר: שלא מוזכר בכתובים שבכו על מותה. מסיבה זו, הבאר נסתלקה באותה שעה וזאת על מנת שכולם ידעו כי באר המים הייתה מתוך- זכותה של מרים.
רש"ר [ הרב שמשון רפאל הירש] סובר: הרי כפי דברי חז"ל - לא היה מים לעדה הכוונה - לבאר שליוותה אותם במדבר בזכות מרים - בעבור פעילותה השקטה – למען עתידו המוסרי של העם . אך כעת כולם ידעו - כי מות מרים היה הפסד גדול לכל האומה והדבר הזה התברר מיד לאחר מותה.
בני ישראל תובעים מים ממשה.
"דעת מקרא" מסביר: כי מהמילים "וַיִּקָּהֲלוּ, עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן". הפועל : "קהל" עם מילת היחס: "על" מוכיח - כי זאת הייתה התקהלות עוינת - מסתבר שהתקהלות הייתה נגד משה וגם אהרון - נגד מנהיגותם - ומכאן שהתלונות של העם היו כלפי ה' - שהרי משה ואהרון פעלו בשליחותו.
אך מתקהלים אלה - לא היה בהם האומץ להזכיר את שם ה' בפירוש - כפי שעשו בפרשת המרגלים וזאת מטעם העונש הכבד שהטיל עליהם ה' שם וגם בעקבות העונש הכבד ,בעבור מחלוקת קורח. ועל כך הכתוב מגלה לנו את כוונתם בסוף אירוע:
" הֵמָּה מֵי מְרִיבָה, אֲשֶׁר-רָבוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-ה'; וַיִּקָּדֵשׁ, בָּם."
רש"ר מתייחס למילים: "וַיָּרֶב הָעָם, עִם-מֹשֶׁה; וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹור, וְלוּ גָוַועְנוּ בִּגְוַוע אַחֵינוּ לִפְנֵי ה'"
מסביר: המילה: " גָוַוְענוּ"- "גוויעה"- היא מוות טבעי ללא ייסורים וכל מתי מדבר שנענשו ונגזר עליהם לא להיכנס לארץ בעבור שהוציאו את דיבת הארץ רעה - כולם מתו לפני ה', כי ההשגחה ושמירת ה' לא התנתקה מהם ממש עם נשימתם האחרונה - מיתתם הייתה באופן טבעי כדרך מות כל אדם - ולא על ידי משהו חריג, או אסון , אך לעומתם העם שבא בטענות על העדר המים במדבר - היה סבור שהוא ימות בצמא!
עוד החריפו את טעמתם כלפי משה ואהרון באומרם: "וְלָמָה הֲבֵאתֶם אֶת-קְהַל ה', אֶל-הַמִּדְבָּר הַזֶּה, לָמוּת שָׁם, אֲנַחְנוּ וּבְעִירֵנוּ ? "
בכך התכוונו להגיד: כי משה ואהרון בגדו בהם - בגדו ב"קהל ה' "
בעוד שה' רוצה לאפשר להם לחיות ולהכניסם לארץ המובטחת ושואף לשמור עליהם - למען עתיד מאושר, אך משה ואהרון הביאו את הקהל הזה למדבר כדי למות שם בייסורים גדולים . יחד עם בעלי החיים שלהם.
על כן היה על משה ואהרון להימנע ממצב זה ואם לא למען עם ישראל- אז למען בהמותיהם והיה עליהם לחוס על יצורים אומללים אלה.
עתה תקופת המסעות הייתה צריכה להסתיים וכעת הגיע הזמן להיכנס אל תוך ארץ ישראל-ארץ זבת חלב ודבש. בעונת האביב הזו הייתה צריכה להיות סביב – פריחה ולבלוב. אך בניגוד לכך - יש מצב של צימאון וזה מתוך רצון משה ואהרון ולא מתוך רצון ה'.
"אמר רבי חמא בר חנינא: כל העושה מריבה עם רבו, כאילו עושה מריבה עם השכינה, שנאמר: "המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את ה' "אומנם בני ישראל רבו עם משה ואהרון, אבל היות והם נבחרי אלוקים – כאילו ישראל רבו עם ה'. [מסכת סנהדרין ק"א]
תגובת משה ואהרון.
נאמר: "וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן מִפְּנֵי הַקָּהָל, אֶל-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, וַיִּפְּלוּ, עַל-פְּנֵיהֶם; וַיֵּרָא כְבוֹד-ה', אֲלֵיהֶם".
דעת מקרא סובר: משה ואהרון ברחו אל אוהל מועד, הם בקשו מקלט מפני זעם הקהל – הם פשוט חששו לחייהם כפי שכבר אירע במריבה הראשונה על המים ושם צעק משה: "וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל-ה' לֵאמֹר, מָה אֶעֱשֶׂה לָעָם הַזֶּה; עוֹד מְעַט, וּסְקָלֻנִי". [שמות י"ד, ד]
מתברר, שזו לא הפעם הראשונה שמשה ואהרון נפלו על פניהם ,כך היה בעניין המרגלים גם במחלוקת קורח ועדתו - נפלו על פניהם ,למרות שהמניע הוא כל פעם שונה. אבל כאן נראה שהנפילה אפיים של משה ואהרון הייתה תפילה - וההוכחה: שבעקבותיה נראה כבוד ה' אליהם-כפי שכתוב: "וַיֵּרָא כְבוֹד-ה', אֲלֵיהֶם. ְדַבֵּר ה', אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ...."
ראיתי בספר: "לקח טוב": שמכאן לומדים: על נפילת אפיים בתפילה.
על כך יש שלוש כוונות בתפילה:
א] למורא שכינה - הנופל על פניו - מביע בושה וצניעות - שהרי כיסוי הפנים הוא מדרכי ענווה ובושה. והיות שהמתפלל יודע שהשכינה כנגדו: כפי שנאמר: "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד" [תהלים ט"ו] לכן תיקנו כיסוי הפנים - מטעם יראת שמים כפי שמסופר על משה - בראותו את הסנה:
"וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹהִים."
לשון זאת של נפילת אפיים נזכרת גם בעניין חיות הקודש. על פי הסבר חז"ל = חיות הקודש נופלות על פניהם כדי שלא יסתכלו בכבוד השכינה.
ב] להראות צער והכנעה. הנופל על פניו מצטער ונכנע וכידוע ההכנעה - היא מתוך עיקרי התשובה וההתעוררות , נפילת אפיים של המתפלל - מביאה אותו שהקב"ה יקבל את תפילתו.
ג] להראות אסירת חושיו וביטול הרגשותיו. כאילו כבולות וכל הצלחתו – תלויה בחסדי הבורא לכן הנפילה מבטאת התבטלות.
רש"ר מסביר: את הפסוק: "וָּיבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן מִפְּנֵי הַקָּהָל,.."
יש כאן השוואה לנח- כמו שנאמר עליו : "וַיָּבֹא נֹחַ, וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וּנְשֵׁי-בָנָיו אִתּוֹ--אֶל-הַתֵּיבָה":[בראשית ז, ז] – מפני מה בא ? מפני המבול-שהביא ה'.
האגדה מספרת:
"וַיְהִי כִּרְאוֹת מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶת קֶצֶף בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הוֹלֵךְ הָלוֹךְ וְגָדֵל וְיִרְאוּ מְאֹד וְיָנוּסוּ אֶל אֹהֶל מוֹעֵד, וַיִּרָא כְּבוֹד ה' וַיֹּאמֶר הָ' אֶל מֹשֶׁה: מָה לְךָ עַתָּה בְּאֹהֶל מוֹעֵד? וַיַּעַן מֹשֶׁה אֶת ה' וַיֹּאמֶר: ה' אֱלוֹקִי קָמוּ עָלַי בָּנֶיךָ וְיִקְצְפוּ עֲלֵי קֶצֶף גָּדוֹל וְלוּלֵא נִמְלַטְתִּי לְאֹהֶל מוֹעֵד, כִּי עַתָּה סְקָלוּנִי:
וַיֹּאמֶר ה': עַד מָתַי תִּתֵּן דֹּפִי בְּבָנַי? הֵן גַּם בְּחֹרֵב אָמַרְתָּ: עוֹד מְעַט וְסִקְלוּנִי....."
לסיכום, לאור האמור לעיל, כאשר משה ואהרון חשו כי העם שופך את כל כעסו עליהם כמנהיגים - ומפנים גם את כעסם על ה'- הם נופלים על פניהם – מרוב צער לאות תפילה והכנעה לפני ה'.
הקב"ה הרואה ושומע מיד מראה את כבודו למשה ואהרון: וַיֵּרָא כְבוֹד-ה', אֲלֵיהֶם"- וכאן הקשר בין נפילת משה ואהרון על פניהם לבין מראה כבוד ה' עליהם.
ויפים דברי המשנה: "דַּע מַה לְּמַעְלָה מִמְּךָ, עַיִן רוֹאָה וְאֹזֶן שׁוֹמַעַת, וְכָל מַעֲשֶׂיךָ בַּסֵּפֶר נִכְתָּבִין": [מסכת אבות ב. א]
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת חוקת
-
פורסם ברביעי, 29 יוני 2022 10:11
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 1408
ב"ה
דבר החסידות – פרשת חוקת – ג' תמוז
מוקדש לבעל המאמרים והשיחות הנכתבות כאן, הלוא הוא נשיא ישראל ואוהבו, צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל ורבים השיב מעוון, הגאון האלקי אדוננו מורנו ורבנו נשיא דורנו
– לקראת יום ההילולא הכ"ח, ש"ק ג' תמוז הבעל"ט –
"כרועה עדרו ירעה, בזרועו יקבץ טלאים ובחיקו ישא"
מספרת הגב' דבורה אליאן, ארה"ב:
הייתי תלמידת "מכון חנה" לבעלות תשובה בקראון-הייטס כאשר השתדכתי עם בעלי בסוף קיץ תשמ"ג, והתייעצנו עם הרבי מתי להינשא: תאריך אחד היה י"ב תשרי והשני היה בחודש כסלו.
הרבי השיב למכתבנו "למה לחכות כל כך הרבה" והקיף בעיגול את התאריך י"ב תשרי. היה לנו זמן קצר מאוד לארגן חתונה אבל עשינו כדבריו.
[התברר לנו, שאמנם שהרבי נוהג לערוך התוועדות לרגל י"ג תשרי, יום ההילולא של אדמו"ר מהר"ש, אבל היא נערכת במוצאי י"ג תשרי, כך שזה לא אמור להתנגש עם החתונה]
בצהרי יום החתונה מתקשר אלי מזכירו של הרבי הרב בנימין קליין ובפיו הודעה: שמסיבות רוחניות הוחלט להקדים את ההתוועדות להערב, אך על מנת לפייס את הכלה, הרבי מבקש שנודיע לכל אורחי החתונה שהחתונה תתחיל בזמן ושיכוונו בעת נטילת ידים ששבע הברכות יתקיימו בהתוועדות אצלו, בבית מדרשו של הרבי!!!
החתונה נערכה באולם שמעבר לכביש של בית מדרשו של הרבי 770. וכך, כשהגיע הזמן לשבע-ברכות, פמליה של חתן וכלה וכל החוגגים איתם חצתה את הכביש ל-770, שהיה מלא מפה אל פה. ההמון פילס דרך לחתן, וכן בעזרת הנשים – לכלה.
הרבי ראה שהגענו והחל לדבר במעלת שמחת חתן וכלה, ואמר:
"מאחר שחלקינו החמצנו את החתונה הערב, כיון שהיינו כאן בהתוועדות, אל לנו לוותר על מצוות שמחת חתן וכלה ועלינו להשלימה עכשיו".
הרב יעקב יהודה העכט, שהיה היו"ר של מכון חנה התכבד בשבע ברכות, וכל מאות החסידים שנכחו שם השתתפו בשמחתנו.
ומסיימת הגב' אליאן:
"בכל פעם שאני חושבת על כך אני נדהמת מחדש. היו עשרות חתונות שהתקיימו במקביל להתוועדויות, ובמה זכינו דווקא אנחנו ששבע הברכות שלנו יתקיימו בתוך ההתוועדות של הרבי? והרבי בכלל לא חייב לנו שום דבר!
הרגישות של הרבי, לחשוב על שני בעלי-תשובה צעירים שנישאים בחתונה קטנה יחסית, ולמנוע את עגמת הנפש שהייתה עלולה להיגרם לכלה טרייה ביום חופתה, זאת גדלות שאין לתאר."
(מפי בעלת המעשה, ע"פ הסרט "Sensitivity" ["רגישות"], סיפורים על הרבי בהוצאת JEM. וראה ג"כ תו"מ התוועדויות תשד"מ ח"א עמ' 168)
~~~
שלושת ההרים שנשארו
בסיפור הסתלקותו של אהרן הכהן פותח הכתוב (פרשתנו, כ-כב): "ויבואו בני ישראל כל העדה הר ההר".
מפרש רש"י: "הר על גבי הר, כתפוח קטן על גבי תפוח גדול. ואף על פי שהענן הולך לפניהם ומשווה את ההרים, שלושה נשארו בהן: הר סיני – לתורה, והר נבו – לקבורת משה, והר ההר – לקבורת אהרן".
וצריך להבין:
מדוע ממתין רש"י עד למיתת אהרן כדי לספר שנשארו שלשה הרים, הרי כבר במתן תורה בפרשת יתרו היה צורך לתרץ את השאלה: כיצד נשאר הר סיני, הרי הענן משווה את כל ההרים*?
ויש לתרץ:
בפעם הראשונה שמדובר בתורה על הר סיני הוא נקרא בשם "הר האלוקים" (שמות ג, א), וממילא מובן שאין מקום לשאלה מדוע הענן לא השווה אותו, כי מכיוון שמדובר על "הר האלקים" – פשיטא שחס ושלום להסירו, כשם שחלילה וחס להסיר את בית המקדש, "בית אלקים" (ורק אחרי שרש"י צריך לפרש על הר ההר שנשאר לקבורת אהרן – הוא מוסיף שגם הר סיני נשאר לתורה, ואין כבר צורך לתירוץ ד"הר האלקים").
אבל עדיין יש לדייק: מקורם של דברי רש"י הוא במדרש**, אבל רש"י משנה מהמדרש בשני פרטים:
א) במדרש נאמר: "הר סיני לשכינה" ורש"י משנה וכותב "הר סיני לתורה".
ב) במדרש נאמר שבנוסף לשלושת הרים אלה, היה הענן "מניח מקום גבוה למשכן" בכל מקום שחנו בני ישראל, ומדוע משמיט רש"י דברים אלו?
מבאר הרבי שקושיה אחת מתורצת בחברתה:
לשיטת המדרש: הטעם שהר סיני נשאר על מקומו הוא לצורך השראת השכינה, שכן כבוד השכינה הוא לשכון במקום גבוה, ובהתאם לזה – גם המשכן (שעליו נאמר "ושכנתי בתוכם") בכל מקום שהוא חנה היה צריך לעמוד אף הוא במקום גבוה.
ואילו לשיטת רש"י: מצד השראת השכינה אין משמעות למקום גבוה כי לפני הקב"ה אין הבדל בין הר למישור, ולכן גם המשכן יכל לעמוד על הקרקע הישרה, ובעצם גם התורה יכלה להינתן במישור (ובפרט שמשה שקיבל תורה מסיני היה "עניו מאוד" ולא היה איכפת לו אם תינתן התורה על הר או במישור) והטעם שבכל זאת הר סיני נשאר הוא מצד כבוד התורה שניתנה עליו, ולכן מדייק רש"י וכותב "הר סיני – לתורה".
שבת הילולא שלום!
מבוסס על: שיחת ש"פ חוקת תשל"ז. שיחת ש"פ חוקת-בלק תשמ"ו (נד' בתו"מ התוועדויות תשמ"ו ח"ד עמ' 53 ואילך). העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" במדבר (היכל מנחם הוצ' תשע"ג) עמ' שכט-של.
______________
*) ואין לתרץ שהשאלה מתעוררת רק בהר ההר כיון שהוא "הר על גבי הר" ולכן קשה מאוד לטפס עליו וצריך להשוותו, משא"כ בנוגע להר סיני שהוא הר סתם, ואדרבה: "מכיך מכל טוריא" הרי אין כל כך קושיא שנשאר הר.
– כי פשוט שאין זה מתרץ את השאלה: וכי משום שאין זה הר על גבי הר אין צריך הענן להשוותו?! היכן מצינו שהענן היה משווה רק הרים גבוהים ומשונים ולא הר סתם?!
**) במדבר רבה פי"ט, טז. תנחומא פרשתנו יד.
--
צעירי חב"ד – סניף מרום כנען
בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר
שיעורים לנשים | מדרשיית נוער | מועדון לילדים | שיעור לעולים | ביקורי בית | מסיבות בחגים | דוכן תפילין ונרות שבת | התוועדויות | סדנאות מגוונות | תהילים לבנות | בדיקת תפילין ומזוזות | מכתבי יום הולדת | קייטנת גן ישראל | שיעור רמב"ם | הפצת חומר לשבת וחגים | מסיבות ראש חודש | ועוד
כתובת: רח' ביאליק 199/3, הר כנען, צפת
כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.
טלפון: 0506-737410
מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.
תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.
