פרשת משפטים- האם מותר לכרות ברית עם אויב?

פרטים

קטגוריה: פרשת משפטים

פורסם בחמישי, 20 פברואר 2025 20:39

נכתב על ידי Super User

כניסות: 190

פרשת  משפטים- האם מותר לכרות ברית עם אויב?

מאת: אהובה קליין.

הפרשה פותחת בפסוקים: "וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם".

היא כוללת חוקים ומשפטים בעיקר בין אדם לחברו , אך גם הסבר מעניין- לגבי האויבים כפי שנאמר: "וְשָׁלַחְתִּי אֶת-הַצִּרְעָה, לְפָנֶיךָ; וְגֵרְשָׁה, אֶת - הַחִוִּי אֶת-הַכְּנַעֲנִי וְאֶת - הַחִתִּי--מִלְּפָנֶיךָ.  לֹא אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ, בְּשָׁנָה אֶחָת:  פֶּן-תִּהְיֶה הָאָרֶץ שְׁמָמָה, וְרַבָּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה. מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ, מִפָּנֶיךָ, עַד אֲשֶׁר תִּפְרֶה, וְנָחַלְתָּ אֶת-הָאָרֶץ.  וְשַׁתִּי אֶת - גְּבֻלְךָ, מִיַּם-סוּף וְעַד-יָם פְּלִישְׁתִּים, וּמִמִּדְבָּר, עַד-הַנָּהָר:  כִּי אֶתֵּן בְּיֶדְכֶם, אֵת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, וְגֵרַשְׁתָּמוֹ, מִפָּנֶיךָ.  לֹא - תִכְרֹת לָהֶם וְלֵאלֹהֵיהֶם, בְּרִית.  לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ, פֶּן-יַחֲטִיאוּ אֹתְךָ לִי:  כִּי תַעֲבֹד אֶת  אֱלֹהֵיהֶם, כִּי-יִהְיֶה לְךָ לְמוֹקֵשׁ"[שמות כ"ג, כ"ח- ל"ג]

השאלות הן:

א] מה משמעות וו החיבור בתחילת הפרשה ומה הסכנה בעיוות הדין?

ב] כיצד יש לנהוג עם האויבים בימינו - ולהבטיח את ישיבתנו בארץ?

תשובות

משמעות וו החיבור בפרשה - והסכנה בעיוות הדין.

המתבונן בשורה הראשונה הפותחת את הפרשה - מבחין בוו החיבור?

רש"י סבור: בפרשת יתרו התורה מתארת את מעמד הר סיני- כולל עשרת הדיברות -"ואלה" בא להוסיף על עשרת הדברות שבפרשת יתרו - מה הראשונים מסיני - אף כאן בפרשתנו - הדינים  הם מסיני!

בנוסף מעניין לציין: כי מסכת אבות מתחילה במילים: "מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים,.."

נשאלת השאלה: מדוע רק משנה זו מתחילה  באזכרת  "משה קיבל תורה.." לעומת שאר המסכתות?

התשובה: כדי שנדע: אומנם  גם לגויים יש ספרי מוסר , אך לעומת ספריהם, מסכת אבות העוסקת במוסר היהודי – ניתנה  בסיני  כמו התורה כולה .

"בעל הטורים" מסביר:"ואל"ה"- (ראשי תיבות)" וחייב אדם לחקור הדין.

"המשפטי"ם"- ראשי תיבות: הדיין מצווה שיעשה פשרה טרם יעשה משפט.

אש"ר- ראשי תיבות: אם שניהם רוצים. תשי"ם - ראשי תיבות: תשמע שניהם יחד מדברים......

ועוד אומר: "בעל הטורים על המשפט: "וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם": יש בפסוק זה חמש מילים לומר לך: שכל הדן דין אמת, לאמתו, הרי הוא כאילו קיים חמישה חומשי תורה, וכאילו נעשה שותף להקב"ה במעשי בראשית.

האדמו"ר רבי בונים מפשיסחא: סובר: "וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם"- לימדה אותנו התורה שיהיו המשפטים - היינו -המצוות שבין אדם לחברו לפני המצוות שבין  אדם למקום-כי  דרך ארץ קדמה לתורה!

המשפט חייב  להתנהל – אך ורק – בדרך  אמת וצדק! 

מנגד- אם קיים חלילה עיוות  בהליך  המשפטי -  הדבר מסכן  את כל  עם ישראל בארץ ישראל.

כפי שנאמר:

"חֶרֶב בָּאָה לָעוֹלָם עַל עִינּוּי הַדִּין, וְעַל עִוּוּת הַדִּין, וְעַל הַמּוֹרִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה". [מסכת אבות ה .ח']

הרמב"ם מסביר:

עינוי הדין - הוא איחור המשפט, ועיון בו ימים רבים בדבר המבואר.

עוות הדין - הוא שידון במה שאינו ראוי:

רבי עובדיה מברטנורא: מסביר:

"עינוי הדין - שיודעים להיכן הדין נוטה ומעכבין ואין פוסקין אותו:

עיוות הדין - לזכות את החייב ולחייב את הזכאי:

על המורים בתורה שלא כהלכה - לאסור את המותר ולהתיר את האסור".

איסור כריתת ברית עם האויבים,

נאמר: "לֹא - תִכְרֹת לָהֶם וְלֵאלֹהֵיהֶם, בְּרִית". 

על פי ספר החינוך: אסור לכרות ברית לשבעת העמים שישבו כאן בארץ וגם עם עובדי אלילים.

כך הוא אומר: שלא נכרות ברית, כלומר: שלא נבטיח באהבתנו אל העם הרע-הכופרים – שהם שבעה עמים שבתורה - שהיו מחזיקים בארצנו טרם בואנו שם, והן החיתי, והאמורי וכו'.

שנאמר: "לֹא - תִכְרֹת לָהֶם וְלֵאלֹהֵיהֶם, בְּרִית". שלא נעשה עמהם שלום ונניח אותם לעבוד עבודה זרה .

משורשי מצווה זו, לאבד עבודה זרה וכל משמשיה מן  העולם , ואלו שבעת העממים היו - עיקר עבודה זרה ויסודה הראשון, ועל כן נעקרו מארצם, ונצטווינו לשרש אחריהם ולאבד זכרם לעולם, כמו שכתוב עליהם בתורה:

"כִּי יְבִיאֲךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ; וְנָשַׁל גּוֹיִם-רַבִּים מִפָּנֶיךָ הַחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי וְהָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי, וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי--שִׁבְעָה גוֹיִם, רַבִּים וַעֲצוּמִים מִמֶּךָּ. וּנְתָנָם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְפָנֶיךָ--וְהִכִּיתָם:  הַחֲרֵם תַּחֲרִים אֹתָם, לֹא - תִכְרֹות לָהֶם בְּרִית וְלֹא תְחָנֵּם". [דברים ז'-א'- ג]

בימים אלה ממש נוכחים אנו להבין: כי  עלינו להיות  מחוברים לתורה הקדושה בְּיֶתֶר שְׂאֵת ואין לקיים ברית עם  אויבים - אשר שואפים חלילה להשמידנו  מעל פני האדמה אשר הובטחה , אך ורק , לעם היהודי! כפי שנאמר לאברהם - אבי האומה בהבטחת ברית בן הבתרים: "בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא כָּרַ֧ת יְהֹוָ֛ה אֶת־ אַבְרָ֖ם בְּרִ֣ית לֵאמֹ֑ר לְזַרְעֲךָ֗ נָתַ֙תִּי֙ אֶת־ הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את מִנְּהַ֣ר מִצְרַ֔יִם עַד ־ הַנָּהָ֥ר הַגָּדֹ֖ל נְהַר ־ פְּרָֽת" [בראשית, ט"ו, י"ח]

האויבים מחנכים את ילדיהם  החל מהגיל הרך – להשמיד חלילה, את היהודים!

כנגד מעשיהם עלינו לחזק את שיעורי התנ"ך במוסדות החינוך בנוסף כל משפחה חייבת ללמד את ילדיהם בביתם - פרשת השבוע  מידי שבת בשבת ובכל בית  יהודי –חייב שימצא ספר תנ"ך שלם.

המילים הבאות מחזקות את אשר עלנו  לעשות:

"לֹא - תִכְרֹת לָהֶם וְלֵאלֹהֵיהֶם, בְּרִית.  לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ, פֶּן-יַחֲטִיאוּ אֹתְךָ לִי:  כִּי תַעֲבֹד אֶת - אֱלֹהֵיהֶם, כִּי- יִהְיֶה לְךָ לְמוֹקֵשׁ"

רש"ר [הרב שמשון רפאל הירש] מסביר: כשם שברכות הבריאות  והכוח שלנו  מובטחים באמצעות יד ה' – כגון הברכה הבאה:

"וַעֲבַדְתֶּם, אֵת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וּבֵרַךְ אֶת-לַחְמְךָ, וְאֶת-מֵימֶיךָ; וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה, מִקִּרְבֶּךָ" [להלן: כ"ג, כ"ה]

כך פועל יד ה' להביא כליה על האויבים שיגורשו  מפנינו. שני דברים אלה יבואו רק כפועל יוצא מהכנעה המוסרית של עם ישראל לרצון ה'- היינו קיום התורה בפועל!

אם עם ישראל כשהתיישב בארץ היה מקיים את רצון ה' - ניתן היה לחסוך את כל המלחמות  נגד האויבים שנגזר עליהם כיליון בשל השחתתם, ועם ישראל היה זוכה לנחת –נוטע את שורשיו כשהוא אוחז בתורה בארצנו  המובטחת.

לסיכום, לאור האמור לעיל: עלינו לשוב להתחבר לשורשי  אבותינו ולקיים את החיבור לתורתנו ואז נזכה ,בע"ה ,לחיות כאן בשלווה ובטחון ויפים וחשובים דברי דוד אל גוליית:

"וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל הַפְּלִשְׁתִּי: אַתָּה בָּא אֵלַי בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן וְאָנֹכִי בָא אֵלֶיךָ בְּשֵׁם ה' צְבָ-אוֹת אֱלֹקֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר חֵרַפְתָּ"

 [שמואל –א, י"ז, מ"ה]

משפטי ה' - מצילי חיים

פרטים

קטגוריה: פרשת משפטים

פורסם בחמישי, 20 פברואר 2025 20:37

נכתב על ידי Super User

כניסות: 184

מִשְׁפְּטֵי ה' - מַצִּילֵי חַיִּים.

מֵאֵת אֲהוּבָה קְלַייְן ©

מֹשֶׁה גְּדוֹל הַנְּבִיאִים

מְדַלֵּג כְּאַיָּל עַל סְלָעִים

בְּרָמָ"ח אֲבָרָיו אֱמוּנָה

עָלָיו שׁוֹרָה  שְׁכִינָה.

רוּחַ נוֹשֵׂאת עֲנָנָה

מִתּוֹכָהּ בּוֹקַעַת הוֹרָאָה:

כְּרִיתַת בְּרִית עם אוֹיְבִים

סוֹפָהּ – שְׂדֵה מוֹקְשִׁים.

מַקְשִׁיב לְמִשְׁפְּטֵי  אֱלוֹקִים

חֲשׁוּבִים - מַצִּילֵי חַיִּים

לְעַם עַתִּיר גָּלוּיוֹת  וְייִסּוּרִים

הָעוֹרֵג לְיָמִים  רְגוּעִים וּשְׁלֵוִים.

בְּסִינַי נִמְסְרוּ הַמִּשְׁפָּטִים

לָנֶצַח בַּשָּׁמַיִם חֲרוּתִים

אֱלוֹקִים עַל עַמּוֹ מַבִּיט

יָמִים כְּלֵילוֹת מַתְמִיד.

עַם חָכָם מְחֻבָּר לַתּוֹרָה

בְּכָל שַׁעַל  זוֹכֶה לַהֲגַנָּה

מֵעָלָיו כִּפַּת   שָׁמַיִם

בְּרָכוֹת וִישׁוּעוֹת כַּמַּיִם.

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת: פָּרָשַׁת  מִשְׁפָּטִים. [חֻמַּשׁ שְׁמוֹת] 

פרשת משפטים – עיוות דין וההשלכות על חיינו !

פרטים

קטגוריה: פרשת משפטים

פורסם בחמישי, 16 פברואר 2023 21:14

נכתב על ידי Super User

כניסות: 773

פרשת משפטים – עיוות דין וההשלכות על חיינו !

מאת: אהובה קליין

פרשתנו  פותחת במילים: "וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם" [שמות כ"א, א']

בהמשך הפרשה  נאמר: "וַעֲבַדְתֶּם, אֵת ה' אֱלֹקיכֶם, וּבֵרַךְ אֶת-לַחְמְךָ, וְאֶת-מֵימֶיךָ; וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה, מִקִּרְבֶּךָ לֹא תִהְיֶה מְשַׁכֵּלָה וַעֲקָרָה, בְּאַרְצֶךָ; אֶת-מִסְפַּר יָמֶיךָ, אֲמַלֵּא.  אֶת-אֵימָתִי, אֲשַׁלַּח לְפָנֶיךָ, וְהַמֹּתִי אֶת-כָּל-הָעָם, אֲשֶׁר תָּבֹוא בָּהֶם; וְנָתַתִּי אֶת-כָּל אֹויְבֶיךָ אֵלֶיךָ, עֹרֶף".[להלן  כ"ג, כ"ה-כ"ח]

השאלות הן:

א] מה משמעות משפט הפתיחה: "וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם"?

ב] מה הקשר בין עבודת ה' וברכת ה'?

תשובות.

"וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם"- המשמעות.

ה"נתיבות שלום" סובר: [כנראה  על ידי וו החיבור המופיע בתחילת המשפט]: "וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם.."  כי בפרשיות יתרו ופרשת משפטים  נאמרה  קבלת התורה. תחילתה בפרשת  יתרו במילים:

"בַּחֹדֶשׁ, הַשְּׁלִישִׁי, לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם--בַּיּוֹם הַזֶּה, בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי." [שמות י"ט, א] – כוללת את כל ההכנה לקבלת התורה , מעמד הר סיני ועשרת הדברות ואילו בסוף פרשתנו נאמר: "וְאֶל-מֹשֶׁה אָמַר עֲלֵה אֶל-יְהוָה"

רש"י סבור שפרשה זו  נאמרה בד' בסיון לפני עשרת הדברות ואילו בתווך נאמרו כל דיני המשפטים הכלולים בפרשת : משפטים.

ראוי להתייחס לשאלה: מדוע התורה הפסיקה באמצע פרשת קבלת התורה ועשרת הדברות  בעניין  "המשפטים אשר תשים לפניהם". למרות שחז"ל אמרו: שאין מוקדם ומאוחר בתורה. אך כנראה שטמונה בתוך הפסקה זו איזו כוונה. במדרש מפורש [שמו"ר, ל.ט] על פי הפסוק בתהלים [ קמ"ז, י"ט]:

"מַגִּיד דְּבָרָו לְיַעֲקֹב;    חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו, לְיִשְׂרָאֵל".

"מַגִּיד דְּבָרָו לְיַעֲקֹב - אלו הם עשרת הדברות.  

"חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו, לְיִשְׂרָאֵל"- אלו המשפטים -ומתוך כך אנו למדים שהמשפטים הם ברמה שווה של קדושה לעשרת הדיברות.

חשוב לציין את הרמה הגבוהה  מאד של המשפטים ועוד שבמשפטים נאמר לישראל שזו דרגה גבוהה יותר מדבריו ליעקב.

במסכת [שבת י'] נאמר:  שכל דיין הדן דין של אמת - נעשה שותף לה' במעשה בראשית - לפי שהעמידו את הדיין - שדן דין אמת במדרגה כזו נעלה שנעשה שותף לה' במעשה הבריאה ועוד טעם  בגודל קדושת המשפטים  - לפי שהם עיקר התורה.

זה שהדיין הוציא דין אמת ע"פ התורה – דין זה נחשב חלק מהתורה.

שנאמר:  "מַגִּיד דְּבָרָו לְיַעֲקֹב....." ואחר כך נאמר:".... לֹא עָשָׂה כֵן, לְכָל-גּוֹי--    וּמִשְׁפָּטִים בַּל-יְדָעוּם" [תהלים קמ"ז, כ'] -

מוכיח: כי משפטי הגויים הם שכליים ושיקול  הדעת של בשר ודם  ובהם עלולים השופטים לטעות,  לא כן - עם ישראל  הדנים לפי ה'-  כדברי חז"ל: [מסכת ברכות, ו'] "שלושה שיושבין בדין - שכינה עמהם, כביכול למעלה הרי לא שייך בכלל טעות "שדבר מלכנו אמת וקיים לעד"

בשיקול הדעת הגשמי יתכנו  טעויות וניתן להפריכם ,כי יתכן שאין הם אמת , אך מנגד - משפטי התורה הם תמיד אמת!

מעשה הידוע מהבעש"ט: אדם אחד בא  לדין בפני רב גדול ופסק לו שהוא חייב בדין.

שאל האיש את הרב: יודע אני שהתורה אמת ודברי  ה' אמתיים ונצחיים.

איני מפקפק בדין שנפסק על פי דין תורה - אבל אני יודע שלא כך היו פני הדברים ואיני חייב לשלם כסף לבעל הדין ואיך  ניתן ליישב את שני דברים אלה כאחד ?

השיב לו הרב: דע לך כי בגלגול הקודם נשארת חייב כסף לאדם זה ולכן ירדת שנית לעולם  שלנו - כדי שתפרע לו את החוב מן הגלגול הקודם, פירעון זה יהיה - שעל פי המעשה   בהווה - אינך חייב לו דבר, אלא עליך לפרוע את החוב מהעבר וזו הסיבה – שיצאת חייב בדין על פי התורה!

הרב חיים קניבסקי זצ"ל- [בספר "כל משאלותיך"]  מתייחס לדברי רש"י על   הפסוק :"וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם". "אפילו ידעת בדין אחד שהם דנין כדיני ישראל ,אל תביאהו בערכאות שלהם"

מסתבר כי הרב לא אישר למי שבא לשאול אותו להיות –- שופט.

הקשר בין עבודת ה' לברכת ה'.

נאמר: "וַעֲבַדְתֶּם, אֵת ה' אֱלֹקיכֶם, וּבֵרַךְ אֶת-לַחְמְךָ, וְאֶת-מֵימֶיךָ; וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה, מִקִּרְבֶּךָ.."

רבי חיים ליב שמואלביץ מסביר  [בספרו "שיחות מוסר"] את המושג להיות: "עבד ה' ": נאמר [גמרא קידושין ל"א, א]:"גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה" , מכאן ניתן ללמוד: כי עיקר הקושי בקיום מצוות ה'- שהוא צריך לקיימן מתוך הכרח ואין עצה ואין חכמה - אלא הוא משועבד לקיים את צווי ה' ועצם ההכרח - הוא קושי גדול לאדם.

על פי  [גמרא מסכת חולין ה, ב] נאמר על הכתוב: "אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ יְהוָה" [ תהלים ל"ו]

אמר  ר"י אמר רב: אלו בני אדם הערומים בדעת ומשימין עצמן כבהמה" כלומר: כמו שהבהמה  עושה הכול על פי בעליה  :  "קורא לה והיא באה" הרי זה נחשב כאילו בעל הבית משך אותה - כך גם האנשים שאפילו הם בעלי השגות גבוהות הם  מקיימים את דבר ה' - "כ"מוכרחים" עד דעת האלוקים - זה נקרא  עבד ה' שאין לו שום חשבון ,אלא לנגד עיניו עומד רצון ה' בלבד!

הרב מביא דוגמא יפה: על פי רש"י [ בראשית ט"ז, ג']: שרה פיתתה את הגר בדברים - שתינשא לאברהם ואמרה לה:" אשרייך שזכית להדבק בגוף קדוש כזה, אבל יש לתמוה על כך - כי הגר באה בעצת אביה להידבק באברהם מתוך הערכה רבה לאברהם שאמר : מוטב שתהא בתי שפחה בבית זה ולא גבירה בבית אחר"

ודאי הכירה הגר את האמת , נשאלת השאלה: מדוע שרה הייתה חייבת לדבר על ליבה להינשא לאברהם? אלא ניתן להבין שעל ידי נישואיה לאברהם - הגר נעשית כבולה ו"מוכרחת" להתנהג כפי מנהגי בית אברהם , אך לזה היא לא הייתה מוכנה , על כן שרה אמנו הייתה מפתה אותה בדברים. כאן ניתן לראות בבירור שהכי קשה לאדם - הגדר העומדת בפניו ומגבילה את יכולתו וחירותו.

ה"כלי יקר" מסביר את הקשר בין עבודת ה' לברכת ה': הרי נאמר: "וַעֲבַדְתֶּם, אֵת ה' אֱלֹקיכֶם, וּבֵרַךְ אֶת-לַחְמְךָ, וְאֶת-מֵימֶיךָ; וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה, מִקִּרְבֶּךָ"- כאן הכתוב מתחיל בלשון רבים:" וַעֲבַדְתֶּם" ומסיים בלשון יחיד וזאת מהטעם: היות וכל עם ישראל ערבים זה לזה ואין ה' מברך לחם של כל יחיד ויחיד, אלא עד שעובדי ה' יהיו רבים וכולם יעבדוהו כאחד .

בנוגע לתפילה: יש אומרים: טוב יותר כשרבים נאספים בבתי הכנסת להתפלל "כי הן אל כביר לא ימאס", מנגד: בענייני אכילה - עדיף שיאכל כל אחד את פת לחמו לבדו, זאת מהסיבה שרוב המחלות - מאכילה מחוץ לבית .לכן נאמר: "ּבֵרַךְ אֶת-לַחְמְךָ, וְאֶת-מֵימֶיךָ; וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה, מִקִּרְבֶּךָ"

דעת מקרא מבאר: כי בשכר שתעבדו את ה' אלוקיכם -  ה' יברך אתכם:

ברכת הלחם כוללת את הברכה : שתיתן הארץ את יבולה וברכת המים - כוללת שיתנו השמים את גשמיהם. גם המעיינות והנחלים יהיו משופעים במים ועוד יש בברכת המים והלחם - שהמזון והמים שיעמדו לרשותנו - יהיה בהם להבריא ולחזק את גופנו ולא יתערבבו בהם רעלים הגורמים למחלות.

בכך ה'  מבטיח – שירפא אותנו מכל מחלה ואף ימנע מהמחלה להגיע אלינו.

נאמרו הברכות הללו , כדי להוציא מאלה העובדים עבודה זרה ומאמינים שבעקבות הסגידה לאלילים הם יהיו בריאים ויזכו במזון ומים.

אומרת התורה לישראל: להשמיד את האלילים ולעבוד רק את ה' - אז ירפא את עם ישראל ואף יספק להם מזון. המילים: "וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה, מִקִּרְבֶּךָ". יש בהן רמז: שכל מי שה' בקרבו ובמקום שה' שוכן שם = אין חולי.

הבטחה זו נמצאת בעוד מקומות במקרא:

"וַיֹּאמֶר אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל ה' אֱלֹקיךָ, וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה, וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֺתָיו, וְשָׁמַרְתָּ כָּל- חֻקָּיו--כָּל-הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם, לֹא-אָשִׂים עָלֶיךָ, כִּי אֲנִי יְהוָה, רֹפְאֶךָ" [לעיל, ט"ו, כ"ו].

"וְהֵסִיר ה' מִמְּךָ, כָּל-חֹלִי; וְכָל- מַדְווֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ, לֹא יְשִׂימָם בָּךְ, וּנְתָנָם, בְּכָל- שֹׂנְאֶיךָ". [דברים, ט"ו]

ה"חיזקוני" טוען: הכוונה- שהברכה תהיה מצויה בכל מיני מאכל שנקראים לחם וכל מיני משקים הקרויים מים, כמו שנאמר: "נֹותְנֵ֤י לַחְמִי וּמֵימַ֔י" [הושע ב, ז] והכתוב משיב: "לָכֵן אָשׁוּב--וְלָקַחְתִּי דְגָנִי בְּעִתּוֹ, וְתִירוֹשִׁי  בְּמוֹעֲדוֹ" [שם י"א]

ומדוע נאמר כאן: "וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה, מִקִּרְבֶּךָ"? כי הכתוב מדגיש: חשוב שהאדם יהיה בריא, כי אם חלילה הוא חולה ,מה יועיל מאכל לאדם חולה שאינו יכול לאכול? מהסיבה הזו אמר יעקב אבינו:"וַיִּדַּר יַעֲקֹב, נֶדֶר לֵאמֹר:  אִם-יִהְיֶה אֱלֹקים עִמָּדִי, וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ, וְנָתַן-לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל, וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ". [בראשית כ"ח, כ]

לסיכום לאור האמור לעיל, לומדים אנו על המשפט  כי המשפטים אותם התורה מתארת בפרשתנו – הם בעלי קדושה כעשרת הדיברות והמקיים את מצוות ה' כראוי זוכה לברכת שמים. השופט חייב  לשקול היטב את פסק הדין ובצדק וידע כי: "חֶרֶב בָּאָה לָעוֹלָם   עַל עִינּוּי הַדִּין, וְעַל עִוּוּת הַדִּין וְעַל הַמּוֹרִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה" [מסכת אבות ה, ח]

חשובים דברי הנביא ישעיהו: "וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִילָּה אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה.": [ישעיהו א' כ"ו]       

ברכה אלוקית

פרטים

קטגוריה: פרשת משפטים

פורסם בחמישי, 16 פברואר 2023 21:12

נכתב על ידי Super User

כניסות: 801

ברכה אלוקית

מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַייְן ©

מְטַיְּלִים בְּחֵיק הַטֶּבַע

נֶהֱנִים מִכָּל  רֶגַע

נֶעֱמָדִים עַל סְלָעִים

יַחְדָּיו הוֹרִים וִילָדִים.

עֵינֵיהֶם לַנּוֹף נוֹשְׂאִים

מָה טוֹב ומָה נָעִים

אֵי שָׁם כְּנַף רְנָנִים

קוֹלוֹת שִׁירָה מְהַדְהֲדִים.

לְרָאשֵׁיהֶם מַרְבַד עֲנָנִים

סַסְגּוֹנִיִּים בּוֹהֲקִים מְחוֹלְלִים

מַלְכוּת וְטֹהַר זוֹעֲקִים

אֱמוּנַת אֱלֹוקים מְרַמְּזִים.

לְפֶתַע הִתְגַּלּוּת טְהוֹרָה

שַׁלְהֶבֶת לוֹחֶשֶׁת אַדִּירָה

מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים

מַרְעִיף בְּרָכוֹת וַחֲסָדִים.

עַל בָּנָיו הָאֲהוּבִים

אֲשֶׁר בְּצִלּוֹ  חוֹסִים

תּוֹרָתוֹ  בְּצָמָא שׁוֹתִים

כִּדְבַשׁ וְחָלָב לָהֶם עֲרֵבִים.

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים [חומש שמות] 

מַחֲזֶה נְבוּאִי - מאת אהובה קליין

פרטים

קטגוריה: פרשת משפטים

פורסם בחמישי, 27 ינואר 2022 15:49

נכתב על ידי Super User

כניסות: 927

מַחֲזֶה נְבוּאִי

 מֵאֵת:  אהובה קליין ©

הִסְכִּיתוּ וְשִׁמְּעוּ הַקּוֹרְאִים

עַל אַנְשֵׁי מִדְבָּר נוֹדְדִים

בֵּין חוֹלוֹת הָרִים וּסְלָעִים

בְּמַיִם וְלֶחֶם הָיוּ מְשֻׁפָּעִים.

מִמַּעֲמַד הַר סִינַי הָיוּ נִרְגָּשִׁים

אֵירוּעַ  אַדִּיר רְעָמִים וּבְרָקִים

בּוֹ נָדַמּוּ בַּעֲלֵי הַחַיִּים

הָס מִצִּיּוּץ,כַּנְפֵי רְנָנִים.

עַתָּה הָיוּ טְרוּדִים

עַל עֲתִיד הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים

כֵּיצַד יישְאוּ יִיסוּרִים  וּמַגֵּפוֹת

שֶׁמָּא  יִשְׁכְּחוּ עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת?

לְפֶתַע , מַחֲזֶה נְבוּאִי בַּשָּׁמַיִם

אֵלָיו כֻּלָּם נָשְׂאוּ עֵינַייִם

הַבְטָחָה אֱלוֹקִית נִצְחִית

נְבוּאָה  טְהוֹרָה  עִילאִית.

אֱלֹוקים יָסִיר חֹלִי מֵעָלֵינוּ

כַּאֲשֶׁר נִשָּׂא לְרָקִיעַ עֵינֵנוּ

אֱמוּנָתֵנוּ בּוֹ , נִתֵּן לָעַד

נִלְמַד תּוֹרַת מֹשֶׁה , כְּיַעַד.

כַּטַּל יַרְעִיף עָלֵינוּ בְּרָכוֹת

יַעֲלִים נְגָעִים וּמַגֵּפוֹת

לָנוּ יַעֲנִיק , אֹרֶךְ חַיִּים

וְאַף יוֹסִיף שְׁנוֹת חַיִּים.

הערה: השיר בהשראת פרשת: משפטים [חומש שמות]