פרשת משפטים – עיוות דין וההשלכות על חיינו !

פרטים

קטגוריה: פרשת משפטים

פורסם בחמישי, 16 פברואר 2023 21:14

נכתב על ידי Super User

כניסות: 132

פרשת משפטים – עיוות דין וההשלכות על חיינו !

מאת: אהובה קליין

פרשתנו  פותחת במילים: "וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם" [שמות כ"א, א']

בהמשך הפרשה  נאמר: "וַעֲבַדְתֶּם, אֵת ה' אֱלֹקיכֶם, וּבֵרַךְ אֶת-לַחְמְךָ, וְאֶת-מֵימֶיךָ; וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה, מִקִּרְבֶּךָ לֹא תִהְיֶה מְשַׁכֵּלָה וַעֲקָרָה, בְּאַרְצֶךָ; אֶת-מִסְפַּר יָמֶיךָ, אֲמַלֵּא.  אֶת-אֵימָתִי, אֲשַׁלַּח לְפָנֶיךָ, וְהַמֹּתִי אֶת-כָּל-הָעָם, אֲשֶׁר תָּבֹוא בָּהֶם; וְנָתַתִּי אֶת-כָּל אֹויְבֶיךָ אֵלֶיךָ, עֹרֶף".[להלן  כ"ג, כ"ה-כ"ח]

השאלות הן:

א] מה משמעות משפט הפתיחה: "וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם"?

ב] מה הקשר בין עבודת ה' וברכת ה'?

תשובות.

"וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם"- המשמעות.

ה"נתיבות שלום" סובר: [כנראה  על ידי וו החיבור המופיע בתחילת המשפט]: "וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם.."  כי בפרשיות יתרו ופרשת משפטים  נאמרה  קבלת התורה. תחילתה בפרשת  יתרו במילים:

"בַּחֹדֶשׁ, הַשְּׁלִישִׁי, לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם--בַּיּוֹם הַזֶּה, בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי." [שמות י"ט, א] – כוללת את כל ההכנה לקבלת התורה , מעמד הר סיני ועשרת הדברות ואילו בסוף פרשתנו נאמר: "וְאֶל-מֹשֶׁה אָמַר עֲלֵה אֶל-יְהוָה"

רש"י סבור שפרשה זו  נאמרה בד' בסיון לפני עשרת הדברות ואילו בתווך נאמרו כל דיני המשפטים הכלולים בפרשת : משפטים.

ראוי להתייחס לשאלה: מדוע התורה הפסיקה באמצע פרשת קבלת התורה ועשרת הדברות  בעניין  "המשפטים אשר תשים לפניהם". למרות שחז"ל אמרו: שאין מוקדם ומאוחר בתורה. אך כנראה שטמונה בתוך הפסקה זו איזו כוונה. במדרש מפורש [שמו"ר, ל.ט] על פי הפסוק בתהלים [ קמ"ז, י"ט]:

"מַגִּיד דְּבָרָו לְיַעֲקֹב;    חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו, לְיִשְׂרָאֵל".

"מַגִּיד דְּבָרָו לְיַעֲקֹב - אלו הם עשרת הדברות.  

"חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו, לְיִשְׂרָאֵל"- אלו המשפטים -ומתוך כך אנו למדים שהמשפטים הם ברמה שווה של קדושה לעשרת הדיברות.

חשוב לציין את הרמה הגבוהה  מאד של המשפטים ועוד שבמשפטים נאמר לישראל שזו דרגה גבוהה יותר מדבריו ליעקב.

במסכת [שבת י'] נאמר:  שכל דיין הדן דין של אמת - נעשה שותף לה' במעשה בראשית - לפי שהעמידו את הדיין - שדן דין אמת במדרגה כזו נעלה שנעשה שותף לה' במעשה הבריאה ועוד טעם  בגודל קדושת המשפטים  - לפי שהם עיקר התורה.

זה שהדיין הוציא דין אמת ע"פ התורה – דין זה נחשב חלק מהתורה.

שנאמר:  "מַגִּיד דְּבָרָו לְיַעֲקֹב....." ואחר כך נאמר:".... לֹא עָשָׂה כֵן, לְכָל-גּוֹי--    וּמִשְׁפָּטִים בַּל-יְדָעוּם" [תהלים קמ"ז, כ'] -

מוכיח: כי משפטי הגויים הם שכליים ושיקול  הדעת של בשר ודם  ובהם עלולים השופטים לטעות,  לא כן - עם ישראל  הדנים לפי ה'-  כדברי חז"ל: [מסכת ברכות, ו'] "שלושה שיושבין בדין - שכינה עמהם, כביכול למעלה הרי לא שייך בכלל טעות "שדבר מלכנו אמת וקיים לעד"

בשיקול הדעת הגשמי יתכנו  טעויות וניתן להפריכם ,כי יתכן שאין הם אמת , אך מנגד - משפטי התורה הם תמיד אמת!

מעשה הידוע מהבעש"ט: אדם אחד בא  לדין בפני רב גדול ופסק לו שהוא חייב בדין.

שאל האיש את הרב: יודע אני שהתורה אמת ודברי  ה' אמתיים ונצחיים.

איני מפקפק בדין שנפסק על פי דין תורה - אבל אני יודע שלא כך היו פני הדברים ואיני חייב לשלם כסף לבעל הדין ואיך  ניתן ליישב את שני דברים אלה כאחד ?

השיב לו הרב: דע לך כי בגלגול הקודם נשארת חייב כסף לאדם זה ולכן ירדת שנית לעולם  שלנו - כדי שתפרע לו את החוב מן הגלגול הקודם, פירעון זה יהיה - שעל פי המעשה   בהווה - אינך חייב לו דבר, אלא עליך לפרוע את החוב מהעבר וזו הסיבה – שיצאת חייב בדין על פי התורה!

הרב חיים קניבסקי זצ"ל- [בספר "כל משאלותיך"]  מתייחס לדברי רש"י על   הפסוק :"וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם". "אפילו ידעת בדין אחד שהם דנין כדיני ישראל ,אל תביאהו בערכאות שלהם"

מסתבר כי הרב לא אישר למי שבא לשאול אותו להיות –- שופט.

הקשר בין עבודת ה' לברכת ה'.

נאמר: "וַעֲבַדְתֶּם, אֵת ה' אֱלֹקיכֶם, וּבֵרַךְ אֶת-לַחְמְךָ, וְאֶת-מֵימֶיךָ; וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה, מִקִּרְבֶּךָ.."

רבי חיים ליב שמואלביץ מסביר  [בספרו "שיחות מוסר"] את המושג להיות: "עבד ה' ": נאמר [גמרא קידושין ל"א, א]:"גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה" , מכאן ניתן ללמוד: כי עיקר הקושי בקיום מצוות ה'- שהוא צריך לקיימן מתוך הכרח ואין עצה ואין חכמה - אלא הוא משועבד לקיים את צווי ה' ועצם ההכרח - הוא קושי גדול לאדם.

על פי  [גמרא מסכת חולין ה, ב] נאמר על הכתוב: "אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ יְהוָה" [ תהלים ל"ו]

אמר  ר"י אמר רב: אלו בני אדם הערומים בדעת ומשימין עצמן כבהמה" כלומר: כמו שהבהמה  עושה הכול על פי בעליה  :  "קורא לה והיא באה" הרי זה נחשב כאילו בעל הבית משך אותה - כך גם האנשים שאפילו הם בעלי השגות גבוהות הם  מקיימים את דבר ה' - "כ"מוכרחים" עד דעת האלוקים - זה נקרא  עבד ה' שאין לו שום חשבון ,אלא לנגד עיניו עומד רצון ה' בלבד!

הרב מביא דוגמא יפה: על פי רש"י [ בראשית ט"ז, ג']: שרה פיתתה את הגר בדברים - שתינשא לאברהם ואמרה לה:" אשרייך שזכית להדבק בגוף קדוש כזה, אבל יש לתמוה על כך - כי הגר באה בעצת אביה להידבק באברהם מתוך הערכה רבה לאברהם שאמר : מוטב שתהא בתי שפחה בבית זה ולא גבירה בבית אחר"

ודאי הכירה הגר את האמת , נשאלת השאלה: מדוע שרה הייתה חייבת לדבר על ליבה להינשא לאברהם? אלא ניתן להבין שעל ידי נישואיה לאברהם - הגר נעשית כבולה ו"מוכרחת" להתנהג כפי מנהגי בית אברהם , אך לזה היא לא הייתה מוכנה , על כן שרה אמנו הייתה מפתה אותה בדברים. כאן ניתן לראות בבירור שהכי קשה לאדם - הגדר העומדת בפניו ומגבילה את יכולתו וחירותו.

ה"כלי יקר" מסביר את הקשר בין עבודת ה' לברכת ה': הרי נאמר: "וַעֲבַדְתֶּם, אֵת ה' אֱלֹקיכֶם, וּבֵרַךְ אֶת-לַחְמְךָ, וְאֶת-מֵימֶיךָ; וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה, מִקִּרְבֶּךָ"- כאן הכתוב מתחיל בלשון רבים:" וַעֲבַדְתֶּם" ומסיים בלשון יחיד וזאת מהטעם: היות וכל עם ישראל ערבים זה לזה ואין ה' מברך לחם של כל יחיד ויחיד, אלא עד שעובדי ה' יהיו רבים וכולם יעבדוהו כאחד .

בנוגע לתפילה: יש אומרים: טוב יותר כשרבים נאספים בבתי הכנסת להתפלל "כי הן אל כביר לא ימאס", מנגד: בענייני אכילה - עדיף שיאכל כל אחד את פת לחמו לבדו, זאת מהסיבה שרוב המחלות - מאכילה מחוץ לבית .לכן נאמר: "ּבֵרַךְ אֶת-לַחְמְךָ, וְאֶת-מֵימֶיךָ; וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה, מִקִּרְבֶּךָ"

דעת מקרא מבאר: כי בשכר שתעבדו את ה' אלוקיכם -  ה' יברך אתכם:

ברכת הלחם כוללת את הברכה : שתיתן הארץ את יבולה וברכת המים - כוללת שיתנו השמים את גשמיהם. גם המעיינות והנחלים יהיו משופעים במים ועוד יש בברכת המים והלחם - שהמזון והמים שיעמדו לרשותנו - יהיה בהם להבריא ולחזק את גופנו ולא יתערבבו בהם רעלים הגורמים למחלות.

בכך ה'  מבטיח – שירפא אותנו מכל מחלה ואף ימנע מהמחלה להגיע אלינו.

נאמרו הברכות הללו , כדי להוציא מאלה העובדים עבודה זרה ומאמינים שבעקבות הסגידה לאלילים הם יהיו בריאים ויזכו במזון ומים.

אומרת התורה לישראל: להשמיד את האלילים ולעבוד רק את ה' - אז ירפא את עם ישראל ואף יספק להם מזון. המילים: "וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה, מִקִּרְבֶּךָ". יש בהן רמז: שכל מי שה' בקרבו ובמקום שה' שוכן שם = אין חולי.

הבטחה זו נמצאת בעוד מקומות במקרא:

"וַיֹּאמֶר אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל ה' אֱלֹקיךָ, וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה, וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֺתָיו, וְשָׁמַרְתָּ כָּל- חֻקָּיו--כָּל-הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם, לֹא-אָשִׂים עָלֶיךָ, כִּי אֲנִי יְהוָה, רֹפְאֶךָ" [לעיל, ט"ו, כ"ו].

"וְהֵסִיר ה' מִמְּךָ, כָּל-חֹלִי; וְכָל- מַדְווֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ, לֹא יְשִׂימָם בָּךְ, וּנְתָנָם, בְּכָל- שֹׂנְאֶיךָ". [דברים, ט"ו]

ה"חיזקוני" טוען: הכוונה- שהברכה תהיה מצויה בכל מיני מאכל שנקראים לחם וכל מיני משקים הקרויים מים, כמו שנאמר: "נֹותְנֵ֤י לַחְמִי וּמֵימַ֔י" [הושע ב, ז] והכתוב משיב: "לָכֵן אָשׁוּב--וְלָקַחְתִּי דְגָנִי בְּעִתּוֹ, וְתִירוֹשִׁי  בְּמוֹעֲדוֹ" [שם י"א]

ומדוע נאמר כאן: "וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה, מִקִּרְבֶּךָ"? כי הכתוב מדגיש: חשוב שהאדם יהיה בריא, כי אם חלילה הוא חולה ,מה יועיל מאכל לאדם חולה שאינו יכול לאכול? מהסיבה הזו אמר יעקב אבינו:"וַיִּדַּר יַעֲקֹב, נֶדֶר לֵאמֹר:  אִם-יִהְיֶה אֱלֹקים עִמָּדִי, וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ, וְנָתַן-לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל, וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ". [בראשית כ"ח, כ]

לסיכום לאור האמור לעיל, לומדים אנו על המשפט  כי המשפטים אותם התורה מתארת בפרשתנו – הם בעלי קדושה כעשרת הדיברות והמקיים את מצוות ה' כראוי זוכה לברכת שמים. השופט חייב  לשקול היטב את פסק הדין ובצדק וידע כי: "חֶרֶב בָּאָה לָעוֹלָם   עַל עִינּוּי הַדִּין, וְעַל עִוּוּת הַדִּין וְעַל הַמּוֹרִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה" [מסכת אבות ה, ח]

חשובים דברי הנביא ישעיהו: "וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִילָּה אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה.": [ישעיהו א' כ"ו]       

ברכה אלוקית

פרטים

קטגוריה: פרשת משפטים

פורסם בחמישי, 16 פברואר 2023 21:12

נכתב על ידי Super User

כניסות: 133

ברכה אלוקית

מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַייְן ©

מְטַיְּלִים בְּחֵיק הַטֶּבַע

נֶהֱנִים מִכָּל  רֶגַע

נֶעֱמָדִים עַל סְלָעִים

יַחְדָּיו הוֹרִים וִילָדִים.

עֵינֵיהֶם לַנּוֹף נוֹשְׂאִים

מָה טוֹב ומָה נָעִים

אֵי שָׁם כְּנַף רְנָנִים

קוֹלוֹת שִׁירָה מְהַדְהֲדִים.

לְרָאשֵׁיהֶם מַרְבַד עֲנָנִים

סַסְגּוֹנִיִּים בּוֹהֲקִים מְחוֹלְלִים

מַלְכוּת וְטֹהַר זוֹעֲקִים

אֱמוּנַת אֱלֹוקים מְרַמְּזִים.

לְפֶתַע הִתְגַּלּוּת טְהוֹרָה

שַׁלְהֶבֶת לוֹחֶשֶׁת אַדִּירָה

מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים

מַרְעִיף בְּרָכוֹת וַחֲסָדִים.

עַל בָּנָיו הָאֲהוּבִים

אֲשֶׁר בְּצִלּוֹ  חוֹסִים

תּוֹרָתוֹ  בְּצָמָא שׁוֹתִים

כִּדְבַשׁ וְחָלָב לָהֶם עֲרֵבִים.

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים [חומש שמות] 

מַחֲזֶה נְבוּאִי - מאת אהובה קליין

פרטים

קטגוריה: פרשת משפטים

פורסם בחמישי, 27 ינואר 2022 15:49

נכתב על ידי Super User

כניסות: 245

מַחֲזֶה נְבוּאִי

 מֵאֵת:  אהובה קליין ©

הִסְכִּיתוּ וְשִׁמְּעוּ הַקּוֹרְאִים

עַל אַנְשֵׁי מִדְבָּר נוֹדְדִים

בֵּין חוֹלוֹת הָרִים וּסְלָעִים

בְּמַיִם וְלֶחֶם הָיוּ מְשֻׁפָּעִים.

מִמַּעֲמַד הַר סִינַי הָיוּ נִרְגָּשִׁים

אֵירוּעַ  אַדִּיר רְעָמִים וּבְרָקִים

בּוֹ נָדַמּוּ בַּעֲלֵי הַחַיִּים

הָס מִצִּיּוּץ,כַּנְפֵי רְנָנִים.

עַתָּה הָיוּ טְרוּדִים

עַל עֲתִיד הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים

כֵּיצַד יישְאוּ יִיסוּרִים  וּמַגֵּפוֹת

שֶׁמָּא  יִשְׁכְּחוּ עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת?

לְפֶתַע , מַחֲזֶה נְבוּאִי בַּשָּׁמַיִם

אֵלָיו כֻּלָּם נָשְׂאוּ עֵינַייִם

הַבְטָחָה אֱלוֹקִית נִצְחִית

נְבוּאָה  טְהוֹרָה  עִילאִית.

אֱלֹוקים יָסִיר חֹלִי מֵעָלֵינוּ

כַּאֲשֶׁר נִשָּׂא לְרָקִיעַ עֵינֵנוּ

אֱמוּנָתֵנוּ בּוֹ , נִתֵּן לָעַד

נִלְמַד תּוֹרַת מֹשֶׁה , כְּיַעַד.

כַּטַּל יַרְעִיף עָלֵינוּ בְּרָכוֹת

יַעֲלִים נְגָעִים וּמַגֵּפוֹת

לָנוּ יַעֲנִיק , אֹרֶךְ חַיִּים

וְאַף יוֹסִיף שְׁנוֹת חַיִּים.

הערה: השיר בהשראת פרשת: משפטים [חומש שמות]     

פרשת משפטים – המתכון לחיים טובים ללא מחלות

פרטים

קטגוריה: פרשת משפטים

פורסם בחמישי, 27 ינואר 2022 15:46

נכתב על ידי Super User

כניסות: 234

פרשת משפטים – המתכון לחיים טובים ללא מחלות .

מאת: אהובה קליין.

הפרשה  פותחת במילים: "וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם". [שמות כ"א, א]

מעניין , כי תחילה התורה מתארת: מצוות שבין אדם לחברו ובהמשך: מצוות שבין אדם למקום.

אומר על כך: רבי שמחה בונים מפשיסחה: מכאן: "שדרך ארץ קדמה לתורה". ראוי לציין: כי הכתוב מתאר את תוצאות קיום המצוות בפועל- הלכה למעשה:

"וַעֲבַדְתֶּם, אֵת ה' אֱלֹקיכֶם, וּבֵרַךְ אֶת-לַחְמְךָ, וְאֶת-מֵימֶיךָ; וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה, מִקִּרְבֶּךָ.  לֹא תִהְיֶה מְשַׁכֵּלָה וַעֲקָרָה, בְּאַרְצֶךָ; אֶת-מִסְפַּר יָמֶיךָ, אֲמַלֵּא.  אֶת-אֵימָתִי, אֲשַׁלַּח לְפָנֶיךָ, וְהַמֹּתִי אֶת-כָּל-הָעָם, אֲשֶׁר תָּבֹא בָּהֶם; וְנָתַתִּי אֶת-כָּל- אֹויְבֶיךָ אֵלֶיךָ, עֹרֶף..."  [ שמות כ"ג, כ"ה- כ"ה]

השאלות הן:

א] מה משמעות המילים: "וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים..."?

ב] מהו המתכון לבריאות  לאורך כל ימינו ?

תשובות.

"ואלה המשפטים.."- המשמעות.

רבים הם המפרשים הדנים בעניין חשוב זה, להלן כמה מהם:

"נתיבות שלום" מסביר: בפרשיות: יתרו ומשפטים - מתארת התורה את מתן תורה לעם ישראל- תחילה בפרשת יתרו במילים: "בחודש השלישי.." שם – אנו קוראים על ההכנות הרבות לקראת מעמד הר סיני ואילו כאן בפרשה - הכתוב מתאר את עליית משה אל האלוקים.

רש"י מפרש: כי פרשה זו נאמרה ב : ד' סיון טרם עשרת הדברות, באמצע הפרשה מתוארים כל דיני  המשפטים וראוי לבאר, מדוע התורה הפסיקה באמצע פרשת מתן תורה ועשרת הדיברות ועברה לנושא: המשפטים שיש  לשים לפני עם ישראל?

אומנם סבורים חז"ל: כי אין מוקדם ומאוחר בתורה, אך בוודאי יש כאן  כוונה מסוימת . נאמר במדרש [שמו"ר, ל, ט] על פי תהלים קמ"ז, י"ט:

"מַגִּיד דְּבָרָו לְיַעֲקֹב;    חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו, לְיִשְׂרָאֵל".

מַגִּיד דְּבָרָו לְיַעֲקֹב;    - הכוונה-  לעשרת הדברות.

"חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו, לְיִשְׂרָאֵל"- הכוונה ל- "אלו המשפטים".

מכאן נלמד על פי חז"ל ודברי תהלים: שהמשפטים הם באותה דרגת קדושה כמו עשרת הדברות.

ויש לבאר את חשיבות המדרגה הגבוהה של המשפטים, ואפילו נאמר על המשפטים שזו דרגה גבוהה יותר מדבריו ליעקב.

שהרי אמרו חז"ל [מסכת שבת י']: כל דיין שפוסק דין אמת - נעשה שותף לקב"ה - במעשה בראשית!

לפי זה: דיין עומד במדרגה מאד נשגבה וכל זה מהטעם:  שגודל קדושת המשפטים – הם במדרגה כה עליונה שהם: עיקר התורה. יש להבין שהחוקים והמשפטים שניתנו וכתובים בתורה – נחשבים לגופי תורה וכל דין  תורה שנפסק על פיהם נעשה חלק מהתורה ונחשב לדברי אלוקים חיים -לנצח - וזו הכוונה: שדיין - הפוסק דין על סמך התורה - נעשה הדין הזה חלק מהתורה עצמה.

מה ההבדל בין משפט הגויים למשפט היהודים? הדבר מתפרש על סמך הכתוב

"מַגִּיד דְּבָרָו לְיַעֲקֹב;  חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו, לְיִשְׂרָאֵל" שהרי משפטי הגויים - הם תוצאת שיקול הדעת  של בשר ודם - ויש חשש לטעויות - מה שאין כן אצל ישראל –המתבססים על פי משפטי ה'- כדברי חז"ל  [מסכת ברכות ו']: "שלושה שיושבים בדין - שכינה עמהם, אלו דברי אלוקים חיים ולכן הם דברי אמת - ללא טעויות. בשיקול דעת גשמי - אצל הגויים - יש חשש לטעויות, ניתן להפריכן ויתכן שאינם דברי אמת.

אך מנגד דברי התורה - תמיד משקפים רק את האמת!

 ה"נתיבות שלום" מביא מעשה ידוע מהבעש"ט:

"אדם  בא לדין לפני  רב גדול ויצא חייב  בדינו. אח"כ שאל אותו: אמנם יודע אני בבירור שהתורה אמת ודבר ה' אמת וקיים לעד ואיני מפקפק שהדין נפסק באמת ע"פ דין תורה, אבל אני לעצמי  יודע שלא כך היה המעשה ובאמת איני חייב לשלם לבעל דיני, והיאך יתיישבו שתי אמיתות אלו כאחד?

השיב לו הרב , להווי ידוע לך שבגלגול הקודם נשארת חייב כסף לאדם זה ולכן ירדת  שוב לעולם הזה - כדי שתפרע לו את החוב מן הגלגול הקודם, והפירעון יהיה באופן שע"פ המעשה של עכשיו – אינך חייב לו כלום ,אלא רק בכדי לשלם את החוב הקודם יצא כך הפסק ע"פ התורה"

המסקנה לגבי מקרה זה: שע"פ תורת המשפטים נפרעים כל החשבונות בין איש לרעהו על פי  - רזא  דגלגוליא" – היינו - סוד הגלגול.

רש"י  אומר על המילים: "וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים,.." האות וו המופיע בתחילת המשפט באה להוסיף על הראשונים - מה ראשונים מסיני אף אלו מסיני והכוונה: כשם שעשרת הדברות הם בדרגה - גבוהה  מעל גבוהה לפי שנפתחו שבעה רקיעים והכל ראו שאין עוד מלבדו של ה' – באותו אופן המשפטים – הם דברי ה' בשלב של - גבוה מעל גבוה וכמו שהתורה ניתנה ברעמים וברקים –אף המשפטים ניתנו בקולות וברקים ,לכן פרשת משפטים  מופיעה באמצע קבלת התורה - לפי שכל דיין הדן דין - נעשה  שותף לה' במעשה בראשית.

ר' משה פיינשטיין כתב בספרו :"קול רם" שמדברי רשי"י: ניתן ללמוד שלושה דברים הקשורים לתלמיד חכם:

א] גם אם התלמיד חכם אינו נמנה על שבעים ואחת מדייני הסנהדרין - הוא חייב כמו שנצטוו דייני הסנהדרין - לשבת במקדש - להיות בבחינת "אצל המקדש" עליו לזכור: כי: " אלוקים ניצב בעדת א-ל"

ידיעה זו עליו לדעת - בין אם יושב בדין ,בין אם מלמד ובין אם הוא לומד תורה   כמו שכתוב במסכת אבות: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ". [מסכת אבות, ג, ו] ואם אינו נוהג בדרך זו ,אינו ראוי להיחשב תלמיד חכם ובוודאי שאינו ראוי גם לדון.

ב] על התלמיד חכם להבין - כי המשפטים הם מסיני , ה' נתן אותם ועל כן הוא צריך ללמוד אותם כדי להבין את כוונת ה' בהם ומה רצה ללמדנו באמצעותם.

ג] – יש להסיק מדברי רש"י - שיש ללמוד גם עם אחרים ולהוסיף תלמידים- על מנת להסביר להם את טעמי הדינים ולפרשם בדומה לשולחן ערוך -  במטרה: שגם התלמידים ישמשו גדולי תורה.

"בעל הטורים" מפרש את המילה: "המשפטים" בדרך של ראשי תיבות: - הדיין מצווה לעשות פשרה, טרם יעשה משפט, כפי שנאמר במסכת סנהדרין [ו, ע"ב] מצווה לפשר בין הצדדים היריבים במשפט, שנאמר: "אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם"[זכריה ח, ט"ז] והלוא במקום שיש משפט אין שלום, ובמקום שאין שלום יש משפט ? אלא איזהו משפט שיש בו שלום? הווי אומר: זה ביצוע  [היינו עשיית פשרה בדין]

המתכון לבריאות: "וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה, מִקִּרְבֶּךָ".

נאמר: "וַעֲבַדְתֶּם, אֵת ה' אֱלֹקיכֶם וּבֵרַךְ אֶת-לַחְמְךָ, וְאֶת-מֵימֶיךָ; וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה, מִקִּרְבֶּךָ".

דעת מקרא מבאר: כי בשכר שתעבדו את ה' אלוקיכם -  ה' יברך אתכם:

ברכת הלחם כוללת את הברכה : שתיתן הארץ את יבולה וברכת המים - כוללת שיתנו השמים את גשמיהם. גם המעיינות והנחלים יהיו משופעים במים ועוד יש בברכת המים והלחם - שהמזון והמים שיעמדו לרשותנו - יהיה בו להבריא ולחזק את גופנו ולא יתערבבו בהם רעלים הגורמים למחלות.

בכך ה'  מבטיח – שירפא אותנו מכל מחלה ואף ימנע מהמחלה להגיע אלינו.

נאמרו הברכות הללו , כדי להוציא מאלה העובדים עבודה זרה ומאמינים שבעקבות הסגידה לאלילים הם יהיו בריאים ויזכו במזון ומים.

אומרת התורה לישראל: להשמיד את האלילים ולעבוד רק את ה' - אז ירפא את עם ישראל ואף יספק להם מזון. המילים: "וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה, מִקִּרְבֶּךָ". יש בהן רמז: שכל מי שה' בקרבו ובמקום שה' שוכן שם = אין חולי.

הבטחה זו נמצאת בעוד מקומות במקרא:

"וַיֹּאמֶר אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל ה' אֱלֹקיךָ, וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה, וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֺתָיו, וְשָׁמַרְתָּ כָּל-חֻקָּיו--כָּל-הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם, לֹא-אָשִׂים עָלֶיךָ, כִּי אֲנִי ה', רֹפְאֶךָ" [לעיל, ט"ו, כ"ו].

"וְהֵסִיר ה' מִמְּךָ, כָּל-חֹלִי; וְכָל- מַדְווֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ, לֹא יְשִׂימָם בָּךְ, וּנְתָנָם, בְּכָל- שֹׂנְאֶיךָ". [דברים, ט"ו]

רבינו בחיי מסביר:  יש מחלות בגוף האדם הנובעות כתוצאה מהמאכלים והמשקאות הנכנסים לגוף  ויש מחלות מחוץ לגוף - שנובעות מפאת שינוי מזג האוויר  כפי השתנות מערכת הכוכבים.

חשוב להבין, בשכר זה שעם ישראל יעבוד רק את ה' : ה' יברך את המזון והמשקה ובכך יסיר מעליהם כל חולי. הצדיק  המקיים את ציווי התורה- לא יזדקק לגשת לרופא – לא כמו שקרה לאסא מלך יהודה שחלה ונאמר עליו:

"וְגַם- בְּחָלְיוֹ לֹא-דָרַשׁ אֶת-ה', כִּי בָּרֹפְאִים". [דברי הימים ב', ט"ו, י"ב]

ידוע כי יעקב ביקש בריאות מה' כאשר  נדר- נדר :

"וַיִּדַּר יַעֲקֹב, נֶדֶר לֵאמֹר:  אִם-יִהְיֶה אֱלֹקים עִמָּדִי, וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ, וְנָתַן-לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל, וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ" [בראשית כ"ח, כ]. ומדוע זו בקשה לבריאות? כי יעקב ידע שהחולה אינו יכול ללבוש בגד ולא מסוגל לאכול לחם.

ה"נתיבות שלום" מבאר: כאשר יהודי מתקדש וחי את חייו הגשמיים והרוחניים בקדושה, אזי מתקיימת בו הברכה: אדם מקדש את עצמו מעט - מקדשים אותו הרבה. ומתברך לחמו ומימיו ועל כל ענייניו שורה הקדושה. שהרי התורה נקראת גם: לחם ומים.

כמו שכתוב:" לְכוּ, לַחֲמוּ בְלַחֲמִי" [משלי ט', ה] וכן נאמר: "הוֹי כָּל-צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם.."[ישעיהו  נ"ה, א] כאשר יהודי מתאפק מתאוותיו - אז ה' אומר: "שימו לחם"- העניקו לו כל טוב הן בגשמיות והן ברוחניות.

אבל אם נוהג הפוך- ונוטל את כוח ההנאות הגשמיות מנזיד עדשים ,אז יסבול צער – הן בגשמיות והן ברוחניות.

הנה סיפור מהבעש'ט: שראה נסיך אחד רוכב על סוסו וכולו משתעשע ועליז אמר עליו הבעש"ט- אומנם מן השמים נועד לו מזל – להיות מלך, אך היות ונטל את כל הנאותיו הגשמיות מהרכיבה על הסוס - - הפסיד את המלוכה!

הנמשל הוא: חיי היהודי ,שפוסקים לו  מן השמים –בטרם ירד לעולם, מדרגות והשגות גבוהות- אבל בהנאה אחת גשמית  מאבד את הכול. ההבטחה שכל המחלה שה' שם במצרים לא ישים על ישראל- כוונתה: ה' הכביד את לב פרעה ועבדיו - הכבדת הלב - זוהי מחלת מצרים, לכן יהודי מצווה להיות מחובר אל ה', אך אם הוא מתרחק מה' זוהי הכבדת הלב - וזוהי מחלת מצרים.

לסיכום, יהודי חייב לחיות בקדושה וכך זוכה לברכת ה' בכל דבר,  בבריאות טובה ללא מחלות ועוד זוכה – שה' ימלא את ימיו  באריכות ימים טובה.

יפים דברי שלמה המלך:

"תְּחִלַּת חָכְמָה, יִרְאַת ה';    וְדַעַת קְדֹשִׁים בִּינָה.  כִּי-בִי, יִרְבּוּ יָמֶיךָ;    וְיוֹסִיפוּ לְּךָ, שְׁנוֹת חַיִּים". [משלי  ט, - י"א]

דבר החסידות – פרשת משפטים

פרטים

קטגוריה: פרשת משפטים

פורסם ברביעי, 26 ינואר 2022 03:31

נכתב על ידי Super User

כניסות: 257

ב"ה

דבר החסידות – פרשת משפטים

עבד של 'עברי'

כך דרשו חסידי פולין וגאליציע, על קהילות ליטא שמשקיעים את כל אונם בדקדוק:

כי תקנה עבד עברי – אם תקנא במי שהוא 'עבד' לדקדוק [='עברי'];

שש שנים יעבוד – הוא עובד חוט של שש [=פשתן, כלומר 'חוט השערה'].

אבל תדע:

ובשביעית – בשבת – יצא לחפשי חינם... הוא לא מרגיש את קדושת השבת.

(שמעתי מהרה"ח ר' אברהם מייזליש ע"ה, לפני 25 שנה, בהתוועדות יום הולדתי – אבלחט"א – בתות"ל כפר חב"ד. וזהו החלק הראשון של הווארט בלבד. ואכמ"ל)

~~~

"מודה במקצת" בעבודת ה'

מהכתוב בפרשתנו (כב, ח) "אשר יאמר כי הוא זה" – לומדים חז"ל (ב"ק קו, ב) את דין "מודה במקצת"– שאם אדם תובע את חברו במאה זוז, והנתבע מודה בחמישים – עליו לשלם חמישים ולהשבע על החמישים האחרים.

ויש לבאר דין זה בעבודת ה':

ה"תובע" – הוא היצר הרע, כדברי הגמרא (ב"ב טז, א) "יורד ומתעה ועולה ומרגיז . . הוא שטן הוא יצה"ר", כלומר, תחילה היצה"ר גורם ליהודי להכשל בחטא (או לפחות ב"חטא" מלשון חסרון – לקו"ת מטות פב, א), ואח"כ הוא מגיע לתבוע – שמכיון שהיהודי הזה נכשל – צריך להעביר אותו לרשותו רח"ל.

ואילו ה"נתבע" – היהודי – הוא "מודה במקצת": אמנם הוא נכשל ר"ל בחטא, אבל לא "הכל" – הוא לא מונח בחטא בכל מהותו ח"ו, שהרי עצם הנשמה היא בכלל למעלה מחטא, כי גם בשעת החטא היתה באמנה אתו (תניא פכ"ד), וגם בגלוי, הרי אפילו פושעי ישראל מלאין מצוות כרימון (ערובין יט, א. חגיגה בסופה), ולכן לא יתכן אצל שום יהודי שיהיה כולו רע ח"ו.

ועל פי זה משמעות הכתוב היא:

"על כל דבר פשע" – כשיהודי פושע ומועל ר"ל בשליחות שלו בעוה"ז, או אפילו "על כל אבדה" – כשהוא מחסיר ממה שיכל למלא שליחותו [וארבעת הפרטים "על שור על חמור על שה על שלמה" הם ארבעת הסוגים של נפש הבהמית, שמביאים לידי דבר פשע ואבדה]

-         הנה על כל תביעות אלה משיב יהודי )"אשר יאמר") "כי הוא זה" – שרק את המקצת הוא מודה, כנ"ל.

ופסק התורה היא שמודה במקצת חייב שבועה, כלומר:

מכיון שהוא כבר נפל ב"מקצת" ברשות היצר, צריך הוא תוספת כח לשמור את עצמו שלא יפול עוד יותר (גם לא – ע"י אי רצונו להיות "מודה ועוזב ירוחם"). ולכן משביעים אותו – מלשון שובע* – בכוחות יותר נעלים, כדי שיוכל להחזיק ולהישאר בצד הקדושה.

שבת שלום!

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק טז, משפטים שיחה ד (עמ' 269 ואילך. ובמתורגם ללה"ק עמ' 145 ואילך). ובהמשך שם ביאור דברי הגמרא (ב"ק מו, ב) "אין נזקקין אלא לתובע תחלה" ושיטת הש"ך בזה שאין מודה במקצת חייב שבועה כאשר "זילי נכסי" – וביאור כ"ז בעבודת ה'. ואכ"מ.

______________

*)  ראה קיצורים והערות לתניא סוף ע' נז ואילך (בפירוש מארז"ל (ספ"ג דנדה) "משביעין אותו תהי צדיק כו'").

--

צעירי חב"ד – סניף מרום כנען

בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר

שיעורים לנשים  |  מדרשיית נוער  |  מועדון לילדים  |  שיעור לעולים  |  ביקורי בית  |  מסיבות בחגים  |  דוכן תפילין ונרות שבת  |  התוועדויות  |  סדנאות מגוונות  |  תהילים לבנות  |  בדיקת תפילין ומזוזות  |  מכתבי יום הולדת  |  קייטנת גן ישראל  |  שיעור רמב"ם  |  הפצת חומר לשבת וחגים  |  מסיבות ראש חודש  |  ועוד

כתובת: רח' ביאליק 199/3, הר כנען, צפת

כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.

טלפון: 0506-737410

מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.