|
|
כלי חמדה/ שיר מאת: אהובה קליין ©
הוא כחתן ביום חופתו
ממתין בכיליון עיניים לאהובתו
בצל יריעת קולות וברקים
מרבד הררי עטור ירוקים.
היא ככלה ביום כלולותיה
מצוחצחת הדורת מלבושיה
ליבה הומה כגלי הים
חוזה בחיזיון אפוף עשן.
כלי חמדה נתן בידיה
נר תמיד יזרח לרגליה
לה יזכור חסד נעורים
לכתה במדבר לילות כימים.
הערה: השיר בהשראת פרשת יתרו [חומש שמות]
פרשת יתרו- מה המשמעות של הדיבר:"לא תחמוד"?
מאת: אהובה קליין.
אחד הנושאים המרכזיים בפרשה הוא: מעמד הר סיני וכך התורה מתארת את האירוע המיוחד והקדוש:
"ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר ויהי קולות וברקים וענן כבד על—ההר וקול שופר חזק מאד ויחרד כל- העם אשר במחנה ויוצא משה את—העם לקראת האלוקים מן—המחנה ויתיצבו בתחתית ההר והר סיני עשן כולו מפני אשר ירד עליו ה' באש ..." [שמות י"ט,ט"ז-י"ט]
כידוע משה מקבל על הר סיני את עשרת הדיברות, ביניהם נימצא הדיבר:"לא תחמוד": "לא תחמוד בית רעך,לא תחמוד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמורו וכל אשר לרעך" [שם כ,י"ד]
השאלות הן:
א] מדוע עם ישראל היה חייב להתכונן לקבלת התורה –שלושה ימים דווקא?
ב] התורה מציינת: "בהיות הבוקר" מה תפקיד המילה:"בהיות" האין היא מיותרת?
ג] מה המשמעות של הדיבר:"לא תחמוד"?
התשובה לשאלה א]
על כך ישנה תשובה יפה ומעניינת של-
החכם מהגליל שדרש זאת לרב חיסדא:"ברוך הרחמן,שנתן תורה משולשת[הכוונה-תורה ,נביאים, כתובים] לעם משולש:[שהוא כולל:כוהנים,לויים וישראלים]
על ידי שלישי[ הכוונה למשה-שהיה השלישי להוריו.]
ביום השלישי[הכוונה לשלושת ימי הגבלה] בחודש השלישי[הכוונה לחודש סיוון שהוא השלישי לניסן-ראשון לחודשי השנה-על פי התורה.
התשובה לשאלה ב]
בדרך כלל כאשר מוזכרת המילה:" בוקר" במקרא,היא מופיעה ללא מילים נוספות, לדוגמא:
על אברהם נאמר כאשר הלך לעקוד את יצחק בנו:"וישכם אברהם בבוקר"[בראשית י"ט,כ"ז]
ואצל משה נאמר:"וישכם בבוקר ויבן מזבח" [שמות כ"ד,ד]
ואילו כאן בפרשה נאמר באופן מיוחד:"בהיות הבוקר"
רש"י מסביר כי: מכאן לומדים שה' הקדים את עם ישראל על הר סיני,וזאת בניגוד לרב בשר ודם, שבדרך כלל אינו מקדים להמתין לתלמידו.
רש"י מביא מקרה דומה- דברי ה' אל יחזקאל הנביא:
"קום צא אל הבקעה,ואקום ואצא אל הבקעה והנה שם כבוד ה' עומד" ומקדים את בואו של הנביא יחזקאל. [יחזקאל ג,כ"ב]
אף במעמד הר סיני ה'- שהוא עניו ,הקדים את כולם וההוכחה לכך שהשכם בבוקר נשמעו כבר קולות וברקים וזאת טרם בני ישראל הגיעו להר ועל ידי כך הקב"ה הראה שהוא ממתין ראשון לעם ישראל.
התשובה לשאלה ג]
הכוונה- אדם רואה באמצעות עיניו משהו ובלב חומד את הדבר- מאד חפץ בכך, באה התורה ואוסרת על כך, למעשה היא מצווה להגביל את המחשבה והתאווה בלב וכמובן את הפעילות המעשית הקשורה למחשבה.
נשאלת השאלה, וכי יש בכוחו של אדם לעצור את רגשותיו, מחשבותיו ומעשיו?
מסתבר שכן, אם אדם משליט את מוחו על הרגש בהתאם לצו התורה,הוא מסוגל לקיים איסור זה והתורה מעידה שאכן כך הדבר.
על כך אומר ספר החינוך:"ואל תתמה לומר,איך יהיה בידו של אדם למנוע מהתאוות אל אוצר כל כלי-חמדה, שיראה ברשות חברו,והוא מכולם ריק וריקם,ואיך תבוא התורה למנוע,במה שאי אפשר לו לאדם לעמוד עליו? זה הדבר אינו כן,ולא יאמרו אותם רק הטיפשים,הרעים והחטאים בנפשותם,כי אומנם בידי אדם למנוע עצמו ומחשבותיו ותאוותיו, מכל מה שירצה, וברשותו ודעתו להרחיק ולקרב חפצו בכל הדברים כרצונו,וליבו מסור אל כל אשר יחפוץ.."
בהתאם לדברים אלו ניתן להסיק- כי יש בכוחו הנפשי של האדם לרסן את מחשבותיו ותאוותיו בהתאם לצוו האלוקי.
לדעת אבן עזרא: האדם מסוגל לקיים את :"לא תחמוד" שמטרתו להשריש את יראת אלוקים בליבו, כי אין האדם חומד דבר בלתי ניתן להשגה,כמו לדוגמא : לא יאבק להשיג כנפיים על מנת לעוף כעוף השמים- כי אין דבר זה ניתן למימוש,ולכן אם ישלוט על שיכלו: שהדבר אסור מטעם התורה, ממילא ירד מכל התאווה האסורה. ר' יעקב מקללנבורג, בהכתב והקבלה, טוען: כי אדם שהוא מלא באהבת ה' בליבו- אין מקום לחמדה האסורה והדבר דומה לכוס המלאה במשקה ואין אפשרות להוסיף עליה אפילו טיפה נוספת.
לסיכום, לאור האמור לעיל, עדים אנו לאירוע מיוחד בהיסטוריה היהודית: מעמד הר סיני, הקב"ה ממתין על ההר לעם ישראל כחתן ביום חופתו לכלה – דברי רש"י המאירים את עינינו.
התורה היא מלשון הוראה ותפקיד עשרת הדיברות להנחות לעם את הדרך הנכונה בחיים בהתאם לרצון ה'- רצון הבא לידי ביטוי בקיום כל המצוות- מצוות בין אדם למקום ומצוות בין אדם לחברו.
יהי רצון שעם ישראל ילך בדרך זו לאורך ימים וישמש אור לגויים וכך בע"ה בקרוב מאד-יזכה לבוא הגאולה בכלל ובפרט. אמן ואמן.
יתרו / שיר מאת: אהובה קליין (c)
יתרו בלווי צפורה ובניה
בהיסח הדעת משה יפתיע
משנס מותניו אוזר כוח
מביא עימו רוממות רוח.
עיניו יוקדות להבה
נשמתו זורעת אהבה
ליבו ים של רחמים
על משה גדול הנביאים.
חפץ להוריד מעליו המעמסה
להחליש במעט מכתפו המשא
לעוץ לו עצות ומעשים
למנות גם שרי אלפים.
מכיר הוא בניסים הגלויים
אשר חולל ה' לבנים
פרשה תיקרא על שמו
כתודה על עצתו ואמונתו.
הערה: השיר בהשראת פרשת יתרו [חומש שמות]
פרשת יתרו- מי היה יתרו- מה ניתן ללמוד ממעשיו? /אהובה קליין.
פרשת יתרו, פותחת בתיאור על הופעת יתרו במדבר
לפני משה:
"וישמע יתרו כהן מדיין את כל אשר עשה אלוקים למשה ולישראל עמו כי הוציא ה' את ישראל ממצרים וייקח יתרו חותן משה את ציפורה אשת משה אחר שילוחיה ואת שני בניה אשר שם האחד גרשום כי אמר גר הייתי בארץ נוכריה ושם האחד אליעזר כי אלוקי אבי בעזרי ויצילני מחרב פרעה ויבוא יתרו חותן משה ובניו ואשתו אל משה אל המדבר אשר הוא חונה שם הר האלוקים...." ובהמשך: "ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם מייד מצרים ומיד פרעה אשר הציל את -העם מתחת יד מצרים עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלוקים כי בדבר אשר זדו עליהם..."
[שמות י"ח,א- י"א]
השאלות הנשאלות הן:
שאלה א] מי היה יתרו ואיזה מעשה טוב עשה?
שאלה ב] מדוע השיב את ציפורה ובניה- אל משה?
שאלה ג] מדוע לא נשאר יתרו בארץ וחזר אל מולדתו?
שאלה ד] מתי בדיוק הגיע יתרו אל משה?
התשובה לשאלה א]
יתרו היה חותן משה, כוהן מדיין, במשך שנים רבות עבד עבודה זרה, אולם משראה את כל הניסים שהתרחשו לעם ישראל- התגייר והכיר באלוקי ישראל.
חז"ל משבחים את יתרו על מידת הכנסת האורחים שגילה כלפי משה בזמן בריחתו ממצרים- כמו ששנינו במסכת סנהדרין [ק"ד, ע"א]בשכר "קראן לו ואכל לחם"- ועל כך זכו בניו וישבו בלשכת הגזית- בתוך אולם שבהר הבית- שבו היו מתכנסים חכמי הסנהדרין בימים שבית המקדש היה קיים.
לפי דברי רש"י:ליתרו היו שבעה שמות: רעואל, יתר, יתרו, חובב, חבר, קיני,פוטיאל.
השם: יתר ניתן לו על שם שייתר פרשה אחת בתורה.
וגדולתו של יתרו היא בכך :שלא רק העביר ביקורת על דרך הנהגתו של משה, אלא הציע לו עצות מעשיות:
"ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל"
תשובה לשאלה ב]
ובלבד שיוכל להתמסר בכל כוחו למען שחרור עם ישראל מכבלי השעבוד, עכשיו משהושגה המטרה, הבין יתרו כי זו שעת כושר לאיחוד המשפחה.
התשובה לשאלה ג]
יתרו לא נשאר בארץ ובחז"ל יש הדורשים לגנאי על כך את יתרו, הם טוענים כי:"בשרו נעשה חידודין, חידודין."[סנהדרין צ"ד,א'] כשמשה מציע לו להצטרף לארצו, יתרו עונה:
"לא אלך, כי אם אל ארצי ומולדתי אלך" אדם כזה אשר אינו מוכן להצטרף אל עם נבחר למרות כל הניסים- אדם כזה אין שימחתו שלמה.
בפרשת בהעלותך: ישנם מפרשים הטוענים:
כי בוויכוח שהיה שם בין משה ליתרו, יתרו סירב לעלות לארץ- בטענה שהוא בתור גר - אין לו חלק ונחלה בארץ הקדושה.
לעומת זאת הרמב"ן הוא כמעט היחיד האומר:כי לאחר שיתרו קיבל הבטחה ממשה כי יש לו חלק בארץ הוא נכנע והצטרף.
ספורנו טוען: כי משה הצליח לשכנעו שיעזוב את בניו בידי ישראל, אך יתרו בעצמו שב אל מולדתו.
לפי ר' אליעזר המודעי, יתרו העלה טיעון רוחני השקפתי-הוא
שב לארצו כדי לגייר את הגויים.
לפי אחד המפרשים הקדמונים: רבנו יוסף בכור שור [הריב"ש]
יתרו חשש מהמלחמות הכרוכות בכיבוש הארץ, למרות שמשה ניסה לשכנעו להישאר באמונה וביטחון- הוא ענה:"אל ארצי ואל מולדתי אלך.."
התשובה לשאלה ד]
בנוגע לזמן בו הופיע יתרו במדבר, נחלקו המפרשים במסכת זבחים דף קט"ז וגם במכילתא:
האם הגיע לפני מתן תורה, או אחרי?
אבן עזרא סובר: כי יתרו הגיע לאחר מתן תורה, הוא מסתמך על ההוכחות הבאות: א] מסופר שיתרו הקריב עולה וזבחים לה' ולא צוין כי בנה מזבח- מכאן שהקריב במזבחם של ישראל אחרי שנצטוו.
ב] כתוב כי משה אמר לחותנו:"והודעתי את חוקי אלוקים ותורותיו"- מכאן שהיו לישראל כבר תורה ומצוות.
ג] בפרשת דברים מסופר :"רב לכם שבת בהר הזה פנו וסעו לכם" דברים אלו נאמרו סמוך למסע ישראל מהמדבר ובהמשך מסופר כי משה מינה שופטים לעם ישראל- וזו הייתה עצת יתרו.
הרמב"ן טוען כי יתרו בא לפני מתן תורה כשישראל עוד חנו ברפידים אחרי מלחמת עמלק.
גם אברבנאל סובר שיתרו הגיע לפני מתן תורה.
לסיכום, ניתן ללמוד על יתרו כי הוא הכיר באלוקים ובניסים שחולל לבניו, הוא עצמו התגייר וזכה שפרשה שלמה תיקרא על שמו- פרשה- מיוחדת המתארת את מעמד הר סיני .
ויש בכך הכרת הטוב על כל התנהגותו.
