פרשת יתרו

פרשת יתרו - שליחות מכופלת בפרשה לעתיד ישראל- כיצד?

פרשת יתרו - שליחות מכופלת בפרשה לעתיד ישראל- כיצד?

מאת: אהובה קליין.

בפרשה זו אנו קוראים על יתרו - חותן משה שמגיע אל המדבר עם  ציפורה - אשת משה והבנים גרשום ואליעזר.

זכות גדולה  נפלה בחלקו של יתרו שבעבר היה  "כוהן מדיין"  ופרשה בתורה  נקראה על שמו : זאת בעקבות כך שנפקחו עיניו בראותו את הנסים והנפלאות שעשה ה' לישראל במצרים ובמדבר - וקיבל עליו את האמונה באלוקי ישראל.

ראוי  לשים לב - כי פרשה זו - היא  פרשה חשובה וייחודית הכוללת את מתן תורה ועשרת הדיברות.

ראויים לציון דברי יתרו למשה:" וַיֹּאמֶר, יִתְרוֹ, בָּרוּךְ ה', אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה:  אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת-הָעָם, מִתַּחַת יַד-מִצְרָיִם.  עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי-גָדוֹל ה' מִכָּל- הָאֱלֹהִים:  כִּי בַדָּבָר, אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם". [שמות י"ח, י'- י"ב]

בפרשה זו מודיע ה' למשה מהי שליחותו של עם ישראל בעולם: "וְעַתָּה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי, וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-בְּרִיתִ.......וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, וְגוֹי קָדוֹשׁ:  אֵלֶּה, הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר תְּדַבֵּר, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". [להלן,  י"ט, ג'-ו]

אחד מעשרת הדיברות, מצוות: שמירת השבת :

"זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ.  ......בֵּרַךְ ה' אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת—וַיְקַדְּשֵׁהוּ".[שמות כ': ח'-י"ב]

השאלות הן:

א] מה ניתן ללמוד מהגעתו ותגובתו של יתרו - למשה?

ב] מה טמון בשמירת השבת ומהי שליחות עם ישראל ?

תשובות.

סיבת הגעתו ותגובתו של יתרו – אל משה.

יתרו היה חותן משה, כוהן מדיין, במשך שנים רבות עבד עבודה זרה, אולם משראה את כל הניסים שהתרחשו לעם ישראל - התגייר והכיר באלוקי ישראל.

חז"ל משבחים את יתרו על מידת הכנסת האורחים שגילה כלפי משה בזמן בריחתו ממצרים - כמו ששנינו  במסכת סנהדרין : [ק"ד, ע"א] בשכר "קראן לו ואכל לחם"- על כך זכו בניו וישבו בלשכת הגזית - בתוך אולם שבהר הבית שבו היו מתכנסים חכמי הסנהדרין בימים שבית המקדש היה קיים.

לפי דברי רש"י: ליתרו היו שבעה שמות: רעואל, יתר, יתרו, חובב, חבר, קיני, פוטיאל.

נאמר: "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן, חֹתֵן מֹשֶׁה, אֵת כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה, וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ:  כִּי-הוֹצִיא ה' אֶת-יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם".

והשאלה הנשאלת: מה שמע יתרו?

על כך מנסים הפרשנים לענות:

תשובתו של רבי יהושע מתבססת על הסמיכות של הפרשיות, בסוף פרשת בשלח - מסופר על מלחמת עמלק  שמועה זו הניעה את יתרו לבוא.

רבי אליעזר טוען: שהיות ולא צוין במפורש שיתרו שמע על מלחמת עמלק מכאן ששמע על נס קריעת ים סוף - כפי שנאמר: "ויט משה את ידו על הים.. ויבקעו המים " [שמות י"ד, כ"א] על כך שמעו כולם. רש"י סובר כדעת שניהם.

על פי  דברי יתרו למשה-לומדים אנו את גדלותו, הרי כתוב בשירת הים: "אָז נִבְהֲלוּ, אַלּוּפֵי  אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב, יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד נָמֹגוּ

כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן.  תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה  וָפַחַד" [שמות  ט"ו, ט"ז]

רש"י מסביר:  האימה נפלה - על  הרחוקים  והפחד נפל על כל הקרובים  . כמו שנאמר:

"כִּי שָׁמַעְנוּ, אֵת אֲשֶׁר-הוֹבִישׁ ה' אֶת-מֵי יַם-סוּף מִפְּנֵיכֶם, בְּצֵאתְכֶם, מִמִּצְרָיִם" [יהושע ב' ,י']

הרב שמשון רפאל הירש  מסביר את ההבדל בין אימה ופחד:

"אימה"- מציינת את הרושם המפחיד של כוח הנמצא כאן המטיל מורא בעליונותו כמו שנאמר: וְאֵמָתוֹ, אַל-תְּבַעֲתַנִּי".[איוב, ט', ל"ד]

ועוד דוגמא: "לִבִּי, יָחִיל בְּקִרְבִּי";    וְאֵימוֹת מָוֶת, נָפְלוּ עָלָי". [תהלים נ"ה, ה']

המילה: "פחד" מבטאת: יראה של סכנה  מתקרבת.

הקורא פסוקים אלה מגיע לידי הבנה- כי רבים שמעו  על הנסים שה'  עשה לעם ישראל- אך מכולם היה אדם אחד –יתרו - שבעקבות שמועה זו עשה גם מעשה: הוא התגייר השיב את אשת משה - ציפורה ובניה  למשה והכיר בגדולת אלוקים ואמר למשה:

"וַיֹּאמֶר, יִתְרוֹ, בָּרוּךְ ה', אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה:  אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת-הָעָם, מִתַּחַת יַד-מִצְרָיִם. עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי-גָדוֹל ה' מִכָּל- הָאֱלֹהִים:  כִּי בַדָּבָר, אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם".[שמות י"ח, י'- י"ב]

מסביר רש"י: יתרו אומר למשה: כי הוא הכיר את כל סוגי העבודה הזרה, אך מעתה הוא מעריך את מעשה האלוקים- לפי שהציל את עם ישראל מאומה קשה! ומיד המלך פרעה - שהיה מלך קשה לפי שהיה - רודה ושולט בעם ישראל והיה מכביד את חייהם  עליהם בעבודה קשה.

מעכשיו  יתרו  מצהיר: עתה ידעתי  כי גדול ה' מכל  האלוהים הייתי מכירו בעברו ,עכשיו אני  מכיר ביותר לפי שהתגדל שמו של ה' בעולם-יתרו התפעל מכך- שה' נקט במידה כנגד מידה- בדבר שהמצרים  רצו לאבד את עם ישראל-ה'  העניש  אותם, היינו הם- רצו  לאבד את עם ישראל במים -אך בסופו של דבר- הם  בעצמם הלכו לאבדון  במים!

מכאן המסקנה: כי יתרו עשה שליחות גדולה בכך שהכיר בגדולת ה' וכתוצאה מכך התגייר וקיבל עול מלכות שמים - לכן ראוי הוא שפרשה  הכוללת את עשרת הדיברות. תיקרא על שמו.

סוד שמירת השבת ושליחות עם  ישראל.

לצערנו, היום ישנם אנשים - שאינם בקיאים ביהלום הטמון בשמירת השבת, הם נוטים לזלזל בציווי האלוקי ומנסים להתבונן בתורה האלוקית - כמשהו עתיק שאינו מותאם לזמן שלנו.

לכן, חייבים לדאוג לחנך את העם שלנו להתחבר לתורה ולמצוות  החל מהגיל הרך  והלאה..

נאמר: "זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ.  שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ. וְיוֹם, הַשְּׁבִיעִי--שַׁבָּת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ:  לֹא-תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. כִּי שֵׁשֶׁת-יָמִים עָשָׂה ה' אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ, אֶת-הַיָּם וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-בָּם, וַיָּנַח, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי; עַל-כֵּן, בֵּרַךְ ה' אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת—וַיְקַדְּשֵׁהוּ".[שמות כ': ח'-י"ב]

רש"י מסביר: "זכור ושמור" נאמרו  בדיבור אחד והמחללים את השבת עליהם נאמר:

"וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-הַשַּׁבָּת, כִּי קֹדֶשׁ הִוא, לָכֶם; מְחַלְלֶיהָ, מוֹת יוּמָת--כִּי כָּל-הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה, וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ.  שֵׁשֶׁת יָמִים, יֵעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן קֹדֶשׁ, לַיהוָה; כָּל- הָעֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, מוֹת יוּמָת." [שמות ל"א,  י"ד]

הכוונה במילים: "זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת": יש לזכור במהלך ימי החול   את השבת ואם מזדמן לנו חפץ יפה נרכוש אותו למען השבת.

נזכור כי הקב"ה בכבודו  ובעצמו ברא את העולם במשך שישה  ימים, אך ביום השביעי הוא הקדיש למנוחה וזאת: ללמד את היהודי קל וחומר. שאדם העובד קשה במשך ששת ימי השבוע בעמל ויגיעה-מצווה לנוח בשבת. ה' בירך את השבת – לפי שביום השישי   היו מלקטים במדבר  מנה כפולה  של מן- לכבוד שבת  - על מנת לקדשו כי בשבת המן פסק לרדת. לכן - השבת היא מקור הברכה-כי נשאר להם מיום שישי מן - כי ביום זה היו  מלקטים  שתי מנות ולא מנה אחת כבשאר ימי החול.

להלן השליחות של עם ישראל - כדברי ה' למשה:

"וְעַתָּה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי, וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-בְּרִיתִי--וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל-הָעַמִּים, כִּי-לִי כָּל-הָאָרֶץ.  וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי מַמְלֶכֶת כֹּוהֲנִים, וְגוֹי קָדוֹשׁ:  אֵלֶּה, הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר תְּדַבֵּר, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". [להלן,  י"ט, ג'-ו]

דוד המלך אומר:: "לוּ עַמִּי שֹׁמֵעַ לִי יִשְׂרָאֵל בִּדְרָכַי יְהַלֵּכוּ. כִּמְעַט אוֹיְבֵיהֶם אַכְנִיעַ וְעַל צָרֵיהֶם אָשִׁיב יָדִי"[תהלים: פ"א, ט"ו- ט"ו]

אלוקים מבטיח ניצחון  לעם ישראל- אם נשמע בקולו!

לסיכום, לאור  האמור לעיל: יתרו משמש לנו דוגמא טובה לשליחות  לקיום התורה  בפועל - מתוך אמונה וממנו נלמד קל וחומר - אם הוא שהיה כומר לעבודה זרה והתגייר - אנחנו היהודים חייבים לקיים את עשרת הדברות בפועל – כולל שמירת שבת ולממש את שליחותנו - להיות ממלכת כוהנים וגוי קדוש - ועל ידי כך להאיר את כל העולם. זו המשימה שלנו היום - ורק כך נזכה לגאולה  שלמה במהרה ובע"ה נצא מאפלה לאורה, אמן  ואמן.

 

 

 

קריאת ה' אל משה

קְרִיאַת ה' אֶל מֹשֶׁה.

מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַייְן ©

עֵת עָלָה מֹשֶׁה  לָהָר

בְּרָמָ"ח אֲבָרָיו נִסְעָר

וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלוֹקִים

צִיוּוּיִים אַדִּירִים נִשְׂגָּבִים.

 

פְּנִיָּה לִנְשׁוֹת  הַיְּהוּדִים

הַדְרָכַת חִנּוּךְ  הַיְּלָדִים

צִוּוּי לַגְּבָרִים הַנִּכְבָּדִים

דְּבָרִים קָשִׁים כְּגִידִים.

 

מֵעַל רֹאשׁוֹ עַנְנֵי שְׁכִינָה

מִבַּעֲדָם  זוֹעֶקֶת אֱמוּנָה

נֶשֶׁר פּוֹרֵשׂ כְּנָפַיִם

עָלָיו עַם יוֹצֵא מִצְרַיִם.

 

עָטוּף אַהֲבָה וְרַחֲמִים

מִתּוֹךְ חֶשְׁכַת מַעֲמַקִּים

מֵעַתָּה מוּרָם מִכָּל הָעַמִּים

עֵת יִשְׁמַע בְּקוֹל אֱלוֹקִים.

 

עַם סְגֻלָּה  אֵינוֹ בּוֹשׁ

מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ

אֻמָּה יִיחוּדִית בֵּין הָאֻמּוֹת

מְאִירָה קְדֻשָּׁתָהּ לְכָל הָאֲרָצוֹת.

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת: יִתְרוֹ [חֻמַּשׁ שְׁמוֹת]          

פרשת יתרו - מה גילה הקב"ה למשה על הר סיני?

פרשת  יתרו - מה גילה  הקב"ה למשה על הר סיני?

מאת: אהובה קליין

בפרשה זו- הנקראת על שם יתרו  התורה מתארת לנו את מעמד הר סיני-את חניית עם ישראל לרגלי הר סיני ואת דברי ה' אל משה:

"בַּחֹדֶשׁ, הַשְּׁלִישִׁי, לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם--בַּיּוֹם הַזֶּה, בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי.  וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים, וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי, וַיַּחֲנוּ, בַּמִּדְבָּר; וַיִּחַן -שָׁם יִשְׂרָאֵל, נֶגֶד הָהָר. וּמֹשֶׁה עָלָה, אֶל הָאֱלֹהִים; וַיִּקְרָא אֵלָיו יְהוָה, מִן-הָהָר לֵאמֹר, כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב, וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.  אַתֶּם רְאִיתֶם, אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם; וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל-כַּנְפֵי נְשָׁרִים, וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי. וְעַתָּה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי, וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-בְּרִיתִי--וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל-הָעַמִּים, כִּי-לִי כָּל-הָאָרֶץ.  וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, וְגוֹי קָדוֹשׁ:  אֵלֶּה, הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר תְּדַבֵּר, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.  וַיָּבֹא מֹשֶׁה, וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי הָעָם; וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם, אֵת כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר צִוָּהוּ, יְהוָה.  וַיַּעֲנוּ כָל-הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ, כֹּל אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה; וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת-דִּבְרֵי הָעָם, אֶל-יְהוָה.  וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן, בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ, וְגַם-בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם; וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת-דִּבְרֵי הָעָם, אֶל-יְהוָה". [שמות פרק  י"ט, א'- י']

השאלות הן:

א] מה גילה ה' למשה  כאשר עלה על הר סיני?

ב] מה המשמעות: "וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל-כַּנְפֵי נְשָׁרִים"?

ג] מהו היעוד של עם ישראל?

 

תשובות.

גילוי ה'  למשה  על הר סיני.

על פי דברי רש"י: משה עלה להר סיני כדי לקבל את התורה כבר בשעת הבוקר , בתאריך ב' בסיון

נאמר: "וַיִּקְרָא אֵלָיו יְהוָה, מִן-הָהָר לֵאמֹור, כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב, וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל". 

רש"י מסביר את הפסוק הנ"ל באופן הבא: המילה: "כה"- היא בלשון הקודש  שיש להקפיד לא להפחית על ציווי ה' ומנגד לא להוסיף דברים שלא  נאמרו על ידי ה'. תחילה  הצטווה  משה לדבר אל בית יעקב  - אלו הן הנשים  שהיה צורך ללמדן מוסר למשוך אותן להגיד דברי תורה - לפי שהן עמוד התווך של המשפחה , אחר כך מצווה משה  לפנות אל   בני ישראל -הכוונה לגברים ,להם יגיד דברים יותר  קשים ומדויקים.

על פי רש"ר [הרב  שמשון  רפאל הירש]: משה הצטווה להציג לגברים את הרעיון הבסיסי בשלמותו ,כך שמעולם לא יתנתקו ממנו . הבסיס הוא לא אמונה כי אמונה עשויה להביא לפעמים לספק מסוים, אלא : העדות הברורה של החושים שלכם מה שראיתם במו עינכם וגם התנסיתם בעצמכם . הרי אתם ראיתם כי  משמים ה' דיבר אליכם בזמן מתן תורה: "אַתֶּם רְאִיתֶם--כִּי מִן - הַשָּׁמַיִם, דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם" [להלן   כ', י"ט].

ישנם שתי הוכחות שעליהן  מתבססת  כל היהדות:

א] מתן תורה. ב] יציאת  מצרים .

שני אירועים אלה - הם נקלטו בחושים שלכם , היות ואלפי אנשים נוכחו – בעצמם - שמעו וגם ראו  אותם באותו זמן לא נשללת כל  אפשרות של רמייה!

מכאן, ששתי הוכחות אלה - כוללות את הוודאות הגבוהה ביותר, אי אפשר לפקפק בהן - הוודאות שלהם - דוגמת המציאות שלנו ומציאות  העולם החומרי המתגלה לעיננו באופן תמידי והן צריכות לשמש: אבן פינה  לכל הידיעות הנוספות הידועות לנו.

על פי שמות רבה [כ"ח, ב']- הסבר דומה: ל"בית יעקב"  אלה הנשים, אמר ה' למשה שיגיד לנשים דברים שהן יכולות לשמוע ואילו ל"בני ישראל" אלה האנשים- אמר לו שיגיד להם דקדוקי דברים שהם מסוגלים לשמוע ומדוע ה' מזכיר תחילה את הפנייה אל הנשים?

התשובה לכך: שהן זריזות במצוות,

הסבר נוסף: כדי שתחנכנה את הבנים לתורה.

אמר ר' תחליפא דקיסרין, "אמר הקב"ה. כשבראתי את העולם לא ציוויתי , אלא לאדם הראשון - אחר  כך נצטוותה חוה , עברה וקלקלה את העולם ,עכשיו אם  איני קורא לנשים תחילה. הן מבטלות את התורה, לכן  נאמר תחילה: "כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב...."

המשמעות של המילים : "וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל-כַּנְפֵי נְשָׁרִים"

רש"י [לפי המכילתא]  מסביר את הייחודיות של הנשר- בעוד שכל שאר העופות נותנים את גוזליהם בין רגליהם - מהטעם- שמתייראים מעוף אחר אשר  עף מעל גביהם - לעומת זאת, הנשר אינו מתיירא - אלא רק מהאדם שיכול לפגוע בו באמצעות חץ - לפי שאין עוף אחר עף מעליו ,לכן מניח את גוזליו על כנפיו באומרו: מוטב שיכנס החץ בי  ולא בבניי.

אמר הקב"ה : אף אני נהגתי כך: "ויסע מלאך ה'- ויבוא בין מחנה מצרים ובין  מחנה ישראל" והיו המצרים זורקים חיצים ואבני בליסטראות והענן מקבל אותם.

רש"ר מסביר: ה' אומר למשה שיגיד לעם ישראל: אתם ראיתם מה עשיתי לכם ולמצרים-בעת ובעונה אחת: אותם השלכתי ארצה מפני שהתנגדו אלי בכוח ואילו אתם שהייתם חסרי ישע - אך בטחתם בי והתמסרתם אלי באמונה ,לכן אתכם הגבהתי מעל הישג ידם של כל אויבכם והבאתי אתכם אלי  על כנפי נשרים -  אתם ראיתם שאני היחיד שממנו יש לירא והיחיד שבו  יש לבטוח.

"אור החיים" מסביר: תראו איך אני אוהב אתכם – כרחם אב על בנים חביבים - אפילו מדרך כף רגלכם - חסתי עליכם ונשאתי אתכם על כנפי נשרים - הכוונה שענני כבוד היו מוצעים תחתם - וכן נאמר: "וְרַגְלְךָ, לֹא בָצֵקָה--זֶה, אַרְבָּעִים שָׁנָה" [דברים ח', ד']

הי מבקש מעם ישראל שיעריכו מה עשה למענם - העניש קשות את מצרים  ומכאן עם ישראל צריך להבין לקחת מוסר ולדעת שאם לא יקיים את המצוות - עלול, חלילה גם להיענש- לכן נדרש ממנו יראת העונש מה' וכל מה שעשה ה' בשבילנו זה מתוך אהבה אלינו - לכן ה'  דורש גם מעם ישראל - שני דברים: אהבה ויראה.

הייעוד של עם ישראל:

נאמר: "וְעַתָּה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי, וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-בְּרִיתִי--וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל-הָעַמִּים, כִּי-לִי כָּל-הָאָרֶץ.  וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, וְגוֹי קָדוֹשׁ:  אֵלֶּה, הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר תְּדַבֵּר, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". 

על פי רש"י:

א] בני ישראל חייבים לשמור את הברית שה' יכרות איתם – על שמירת התורה.

ב] על עם ישראל הוטל להיות עם סגולה: פירוש – הם צריכים להיות אוצר חביב דוגמת" וּסְגֻלַּת מְלָכִים" [קהלת ב' ח'] המשמעות: כלי יקר ואבנים טובות שהמלכים גונזים – באופן זה תהיו עם סגולה משאר אומות העולם.

הגר"א מביא הסבר: אוצר - זה יראת אלוקים - אבל זה נתון לבחירה בקרב עם ישראל.

על עם ישראל להיות: ,"ממלכת כוהנים וגוי קדוש"

רש"ר מסביר: כל אחד מעם ישראל חייב להיות "כהן" על ידי  שיכוון את מעשיו בהתאם לרצון ה' ויקבל עליו עול מלכות שמים ויחיה על פיו ,עליו להפיץ את ידיעת ה' וההכנעה אליו באמצעות דוגמא אישית - ולקבל עליו עול מלכות שמים.

על עם ישראל להתנהג בקדושה – להיות אומה ייחודית בין כל האומות.

לסיכום, ה'  גילה למשה: כי עם ישראל חייב לזכור את כל - הישועות והנסים שה' גמל  עימו: יציאת מצרים וקבלת התורה  לכן ייעודו: להיות עם סגולה - אור לכל  אומות העולם לשמש ממלכת כוהנים וגוי קדוש , כדברי דברי הנביא ישעיהו:

"וְאַתֶּם, כֹּהֲנֵי יְהוָה תִּקָּרֵאוּ--מְשָׁרְתֵי אֱלֹהֵינוּ, יֵאָמֵר לָכֶם" [ישעיהו  ס"א, ו']

 

 

 

עוגת השבת / עדנה ויג

ב"ה פרשת "יתרו" תשפ"ד

עוגת השבת / עדנה ויג

בפרשת השבוע כתובים עשרת הדברות שנאמרו לבני ישראל בהר סיני. הדיבֵּר הרביעי הוא: "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ" (שמות כ', ז'). בחזרה על עשרת הדברות בחומש דברים (ה', י"א) כתוב: "שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ", כי לא די לזכור שהגיע יום שבת אלא יש חובה לשמור אותו כיום קדוש ומיוחד מימות השבוע האחרים.

 השבת היא מתנה נהדרת שיוצרת בכל שבוע "אִתחוּל מחדש". אם ה' לא היה מצוֶה לשמור שבת היינו ממשיכים לפעול גם ביום זה כבכל ימות השבוע, בלי לקחת בכל שבוע פֶּסק זמן ממֵרוץ החיים.

הסופר "אחד העם" ששמו אשר צבי גינצברג ייחס לשבת מעמד ייחודי וכתב עליה במאמרו "שבת וציונות": "אפשר לאמר בלי שום הפרזה, כי יותר מִשֶּעם ישראל שמרו על השבת שמרה השבת אותם" (ירחון "השילוח", כרך ג' חוברת ו', סיון תרנ"ח -מאי 1898).

במכתב של חיים נחמן ביאליק למזכיר קיבוץ גבע, בעקבות חילול שבת המוני שהיה בקיבוצו, ציין כי "ארץ ישראל בלי שבת לא תיבנה אלא תיחרב וכל עמלכם יהיה לתוהו...כל עמי התרבות קיבלו מיד ישראל, בצורה זו או אחרת, את יום המנוחה...השבת היא ששמרה על קיום עמנו בכל ימי נדודיו. ועתה, בשובנו לארץ אבות, הנשליכנה אחרי גוונו ככלי אין חפץ בו?"

הוגה הדעות, הפוליטיקאי והסוציאליסט הצרפתי פייר ז'וזף פרודון כתב: "אין דבר שיוכל להשתוות אל שבת שניתנה לישראל בהר סיני שעיקרה שוויון, חירות...ממנה תוצאות להתפתחות החברה, למוסר, לבריאות הגוף והנפש ולאושר תמידי". בזכות היהדות בא לעולם רעיון הנחיצות ביום מנוחה לכ-ו-ל-ם: "לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ" (שמות כ', ט'). העם המוסרי בעולם לימד את כולם שיש להתחשב בבני המשפחה, בגֵרים, בעבדים ואף בבהמות ולתת גם להם יום מנוחה בשבת

לאחר הטבח בשמחת תורה היו שקיבלו על עצמם שמירת שבת. אחד מהניצולים אמר: "החלטנו לקחת, אני ואשתי, לשמור שבת...תמיד פחדתי מהדת, והיום אני לא מפחד. אחרי מה שעברנו אני ואשתי, מה שנותר לנו זה רק להתחזק ולהאמין שיש בורא לעולם, ואנחנו לא ניצלנו סתם. יש לנו עוד מה לעשות ולתקן פה".

https://www.tv2000.co.il/article/36717

יש המתקשים בשמירת השבת כולה. כדי להקל - אפשר לחלק את השבת לחלקים: ערב שבתשבת בבוקר, צהריים, אחר הצהריים ולתכנן כל חלק בפני עצמו.  

עוגת השבת / עדנה ויג

 

תֹּאפִי לָךְ מֵרֹאשׁ
אֶת עוּגַת הַשַּׁבָּת,
תִּרְצִי לְקַבְּלָהּ
וּמִמֶּנָּה לֹא לִפְרֹשׁ
תַּעֲשִׂי בָּהּ הַכֹּל בְּחִבַּת.

תְּתַכְנְנִי אֵיךְ תְּחַלְּקִי
אֶת הָעוּגָה
לִפְרוּסוֹת.

 מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת סַלְּקִי,
אַל תִּהְיִי נוּגָה –
טוֹב בְּצֵל הַשַּׁבָּת לַחֲסוֹת.

 בְּעֶרֶב שַׁבָּת
תִּקְּחִי פְּרוּסָה אַחַת
יִשְׂמַח לִבֵּךְ וְאַל יְהֵא נִצְבַּט
תִּתְנַהֲלִי בְּשַׁלְוָה וּבְנַחַת

בְּבֹקֶר שַׁבָּת
תִּקְּחִי עוֹד פְּרוּסָה
סָבִיב שְׂאִי מַבָּט
וּכְבָר הִיא לְעוּסָה.

 בִּצְהָרַי יוֹם הַשְּׁבִיעִי
אֲרוּחָה, זְמִירוֹת,
מִשְׂחָקִים וְשִׂיחוֹת
בָּהֶן אֶת דֵּעוֹתַיִךְ תַּבִּיעִי
וְאֶת נַפְשֵׁךְ תַּרְגִּיעִי

פְּרוּסַת אַחַר הַצָּהֳרַיִם
מֵעוּגַת הַשַּׁבָּת
לָךְ מְחַכָּה,
אַתְּ חָשָׁה בַּפְּעָרִים
בֵּין שַׁבָּת
לְבֵין הַיָּמִים הָאֲחֵרִים
רֹגַע מִפְּנֵי כָּל נִבָּט
סָרָה הַמּוּעָקָה
וְרִגְשׁוֹת הַלַּחַץ הַמֻּכָּרִים

חָשַׁבְתְּ
שֶׁיִּהְיֶה לָךְ קָשֶׁה
לִשְׁמֹר אֶת הַשַּׁבָּת,
אַךְ דִּמְיַנְתְּ עוּגָה
וְלַחֲלָקִים אֶת הַיּוֹם חִלַּקְתְּ
בָּהֶם כָּל "כְּאִלּוּ פְּרוּסָה"
הִוְּתָה הִתְקַדְּמוּת וּפְסִיעָה
מֵחֵלֶק לְחֵלֶק
שֶׁל הַיּוֹם הַמְּיֻחָד
הַנּוֹתֵן דֶּלֶק
כּוֹחַ וְנָחַת

וּכְבָר אַתְּ מְצַפָּה
לְיוֹם שַׁבָּת הַבָּא
בּוֹ שׁוּב תְּחַלְּקִי
עוּגַת זְמַן עֲרֵבָה

שבת שלום ! שבת מברכין לחודש אדר א'

עדנה ויג  (c) "הרגשה בפרשה"

יהא השיעור להצלחה לעם ישראל / להשבת החטופים, השבויים והנעדרים / לרפואת חולי ופצועי עם ישראל /

לזיווגים הגונים וטובים בקרוב לכל הפנויים והפנויות / להצלחה, לברכה ולמזל טוב: מירי טל בת שרה לאה/

לעילוי נשמות: חללי צה"ל, חללי כוחות הביטחון וחללי פעולות האיבה והטרור הי"ד

לעילוי נשמות: מירי (הייבלום) בת יחזקאל (מילר) ז"ל /

לעילוי נשמות:  אליעזר (אלי) ז"ל בן ישראל ושושנה (אברהמי) יבדל"א / שבתי בן חיים מנחם (ניסל) ז"ל / דוד (דנדי) ז"ל בן יצחק (רוט)) יבדל"א / שלמה ז"ל בן ניסים (אמסלם) ) יבדל"א /

ולהרבות בעם ישראל אחדות, אמונה וביטחון, רוגע, אהבה (אהבת ה', אהבת התורה, אהבת האדם, אהבת הארץ),  מוסריות, קדושה, שמחה, שלום ועוד.

פרשת יתרו - מה עורר את יתרו לבוא אל משה

פרשת יתרו - מה עורר את יתרו לבוא אל משה ?

מאת: אהובה קליין.

הפרשה מתארת כבר בתחילתה כי יתרו שומע  על נס קריעת ים סוף ושב  אל משה "וִישְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן, חֹתֵן מֹשֶׁה, אֵת כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹקים לְמֹשֶׁה, וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ:  כִּי-הוֹצִיא ה' אֶת-יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם. וַיִּקַּח, יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה, אֶת-צִפֹּרָה, אֵשֶׁת מֹשֶׁה--אַחַר, שִׁלּוּחֶיהָ.  וְאֵת, שְׁנֵי בָנֶיהָ:  אֲשֶׁר שֵׁם הָאֶחָד, גֵּרְשֹׁם--כִּי אָמַר, גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה.  וְשֵׁם הָאֶחָד, אֱלִיעֶזֶר--כִּי-אֱלֹקי אָבִי בְּעֶזְרִי, וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה.  ,,,,,,וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה, לְחֹתְנוֹ, אֵת כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְפַרְעֹה וּלְמִצְרַיִם, עַל אוֹדֹת יִשְׂרָאֵל:  אֵת כָּל-הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתַם בַּדֶּרֶךְ, וַיַּצִּלֵם ה'.  וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ--עַל כָּל-הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר-עָשָׂה ה' לְיִשְׂרָאֵל:  אֲשֶׁר הִצִּילוֹ, מִיַּד מִצְרָיִם.  וַיֹּאמֶר, יִתְרוֹ, בָּרוּךְ ה', אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה:  אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת-הָעָם, מִתַּחַת יַד-מִצְרָיִם. עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי-גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹקים:  כִּי בַדָּבָר, אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם"  [שמות י"ח ,א'- י"ב]

השאלות הן:

א] מדוע יתרו בא - רק לאחר שמועת הניסים של קריעת ים סוף ומלחמת עמלק?

ב] מדוע סיפר משה ליתרו על כל הקשיים שעברו בני ישראל?

ג] נאמר: :וַיֹּאמֶר, יִתְרוֹ, בָּרוּךְ ה'"- במה מתבטאת גדולת יתרו במילותיו"?

תשובות.

יתרו מגיע אל משה לאחר ששומע על הנסים מאת ה'.

חז"ל [שמות רבה, כ"א, ו'] סוברים: בשעה שבא משה לקרוע את הים, סירב הים בתחילה להיקרע למען ישראל -בטענה שהוא נברא ביום השלישי ואילו האדם נוצר רק ביום השישי, מטעם זה, אין הים חייב להיקרע עבורו. מיד ה' הושיט ימינו על יד ימינו של משה ואז נקרע הים!

הדבר דורש הסבר: מדוע דווקא כאשר ה' הושיט את יד ימינו למשה - אז נקרע הים?

ה"אור החיים" עונה  על שאלה זו:[שמות י"ד, כ"ז] אלוקים הציב תנאי בבריאת העולם - שכל הבריאה והטבע יהיו כפופים ומשועבדים לתורה ועמליה וכל מי שיעמול במסירות נפש למען התורה הקדושה ויהגה בה – יומם ולילה יהיה בכוחו לגזור ולעשות עם הטבע כרצונו, מטעם זה, סירב הים להיקרע  כי עדיין  בני ישראל לא קיבלו את התורה. לכן  למשה לא היה את הכוח  לקרוע את  הים. אך, הקב"ה טען שלמרות שבני ישראל עדיין לא קיבלו את  התורה באופן מעשי, הם עתידים לקבל אותה ומכאן שיש בכוחם למשול על הטבע, מטעם זה הניח ה' את ימינו בימינו של משה, היות וימין רומז על התורה כפי שנאמר: "וַיֹּאמַר, ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ--הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן, וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ; מִימִינוֹ, אש דת (אֵשׁ דָּת) לָמוֹ" [דברים ל"ג, כ']

נאמר במכילתא על הפסוק: "וַיָּבֹא, עֲמָלֵק; וַיִּלָּחֶם עִם-יִשְׂרָאֵל, בִּרְפִידִם". [שמות  י"ז, ח']:"מלמד שרפו ידיהם מן התורה" כלומר : הם נחלשו בלימוד התורה לכן עמלק בא להילחם נגדם.

על פי ההסברים ניתן להבין את סיבת בואו של יתרו ופמלייתו - אל המדבר כדי לפגוש את משה, יתרו הבין את העוצמה שיש בתורה.

בקריעת ים סוף הוא  למד לדעת – כי על ידי לימוד תורה ניתן לשלוט על הטבע ולהינצל ממקרים רעים. עד כדי כך שאם יבוא על אדם משהו שבדרך הטבע לא תהיה אפשרות להינצל מזה - הרי בזכות העיסוק בלימוד התורה וקיום המצוות  תהיה לו האפשרות להינצל !

הוא גם זכה ללמוד סיבת מלחמתו  של עמלק - נגד ישראל כאשר  הם מרפים ידיהם מן התורה.

על מנת להיות מחוברים לתורה הקדושה חייבים לקיים את דברי חז"ל: "רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר:הֱוֵי גּוֹלֶה לִמְקוֹם תּוֹרָה ,וְאַל תֹּאמַר שֶׁהִיא תָּבוֹא אַחֲרֶיךָ" לכן הלך יתרו ללמוד תורה אצל  משה רבינו [על פי הספר "אור השלום"  ר' שלום ברגר]

ה"נתיבות שלום" מסביר: כי אחרי שנעשה לעם ישראל נס קריעת ים סוף וכל העולם ראה את הנס הגדול הזה ,קם עמלק בזמן של כפירה ,לכן החליט יתרו, שאם ימשיך לשבת לבדו עלול  גם הוא להיפגע מהכפירה ועל כן חייב לקבל  על עצמו להיות יהודי ולבוא אל  משה.

"וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה, לְחֹתְנוֹ, אֵת כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְפַרְעֹה וּלְמִצְרַיִם, עַל אוֹדֹת יִשְׂרָאֵל ,," וַיֹּאמֶר, יִתְרוֹ בָּרוּךְ ה', אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם...",

על פי רש"י  בשם מכילתא: יתרו מודה שהכיר את ה' בעבר, אבל עכשיו ביותר כי הרי ידוע שליתרו שבע בנות והוא היה כומר לעבודה זרה . ראה , שאין בזה תועלת ,לכן הרהר לעשות תשובה עד שלא בא משה. וכעת יתרו קרא לבני עירו ואמר להם: עד עכשיו הייתי  לשירותכם ,אך כעת אני זקן, בחרו לכם כומר אחר- אז הם התחילו לנדות אותו – כדי שלא יזדקק לו אדם, לפיכך הוציא את בנותיו, והרי כבר יתרו הגיע להכיר באלוקים עוד שהיה לבדו, אבל עכשיו אמונתו התחזקה. כי יש אמונה של אדם שהוא בוחן  וחוקר ומשתכנע שיש בורא , אך אמונה זו אינה ראויה- כי היא מבוססת על חקירה והכרה,  אולם יתכן שחקירתו זו תביא אותו ,דווקא ,למסקנות הפוכות ועלול ,חלילה, לשוב להיות כופר, זוהי אמונה דוגמת שרי העולם, אך אמונה של יהודי - היא אמונה תמימה בה' ללא חקירות. אמונה שלמה בלבד.

משה מספר ליתרו את כל  הקשיים שעברו עם ישראל.

בספר "דולה ומשקה" הביא שם בשם "מי זהב" שאמרו חז"ל: [מסכת יבמות, מ"ז, ע"א]

"גֵּר שֶׁבָּא לְהִתְגַּיֵּיר בִּזְמַן הַזֶּה, אוֹמְרִים לוֹ: מָה רָאִיתָ שֶׁבָּאתָ לְהִתְגַּייֵּר? אִי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁיִּשְׂרָאֵל בַּזְּמַן הַזֶּה דְּווּיִים, דְּחוּפִים, סְחוּפִים וּמְטֹרָפִין,  וְיִסּוּרִין בָּאִין  עֲלֵיהֶם?

אִם אוֹמֵר: יוֹדֵעַ אֲנִי וְאֵינִי  כְּדַאי [אֵינִי רָאוּי לְהִשְׁתַּתֵּף בְּצָרְתָן וּמִי ייִתֵּן וְאֶזְכֶּה לְכָךְ] מְקַבְּלִין אוֹתוֹ מִיָּד".

לכן משה סיפר את כל התלאות והייסורים שעברו עם ישראל בדרך. מסתבר שרצה לבחון אותו.

"וַיֹּאמֶר, יִתְרוֹ, בָּרוּךְ ה'" - גדולת יתרו.

על קריאה זו של יתרו נאמר במסכת סנהדרין [צ"ד, ע"א]  "גנאי הוא למשה ולשישים ריבוא [כל יוצאי מצרים] שלא אמרו "ברוך" [כלומר שלא הודו אל ה' בקריאה: "ברוך ה'" עד שבא יתרו ואמר  ברוך ה'!

קריעת ים סוף כללה  תשבחות ושירות  לה' ! וכי שירה זו מעוטת ערך להשוואת דברי יתרו בתוך שני פסוקים בלבד?

אך אחרי התבוננות מעמיקה בפרשיות התורה מגיעים לידי הבנה - שאכן דברי חז"ל צודקים לגבי מילות יתרו  – באומרו : " ברוך ה' " שהרי משה ובני ישראל שיבחו והודו  לה' על הנסים והנפלאות שעשה להם  ואילו יתרו בירך ברכה לה' "על כל הטובה אשר עשה ה' לישראל"   כאן חז"ל רוצים ללמדנו: שלא די לו לאדם להכיר בחסדים שה' עושה עמו ועם קרוביו, אלא על האדם להודות לה' על כל הגילויים שלו בעולם ולשבח את אלוקים גם על  טובות , נסים וחסדים שעושה לאחרים.

יתרו זוכה לפרשה שתיקרא על שמו - הוא היה הראשון שקרא: "ברוך ה' " זוהי אמרת הודיה  שעם ישראל אימץ בכול הדורות - יתרו הפך ליתרון: "כיתרון האור מן החושך" [קהלת, ב, י"ג]

יש לציין – כי יתרו פרש מעבודה זרה - התגייר יחד עם כל משפחתו ,למרות שהיה גדול הכמרים הוא גילה את האמת האמתית של הקב"ה ואת ייחודם של עם ישראל והכיר בגדולת הבורא באומרו: "עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי-גָדוֹל ה' מִכָּל -הָאֱלֹוהִים". בין יתר מעלותיו  יש לציין כי היה הראשון לגלות את מה שנקרא היום: "מינהל תקין" . חוש הארגון שלו מאשר "שיש יתרון לחכמה מן הסכלות" [קהלת ב', י"ג] [מתוך ספר התמצית למאיר ינאי]

הזוהר הקדוש  אומר: כל העולם ראו את גבורתו של הקב"ה , זעו ונעו .כולם היו מתבוננים ביתרו שנחשב לחכם והיה ממונה על כל אלילי העולם , אך כאשר הבחינו שהוא נטש את העבודה זרה והכיר בגדולת אלוקים , גם הם התרחקו מעבודת האלילים והבינו שהיא חסרת תועלת , כתוצאה מכך  נעשה כבוד ה' מרומם. לכן על עניין זה נכתבה פרשה זו בתורה -כשכר ליתרו וכגמול על קידוש ה' הגדול שעשה בתבל.

לעמלק וליתרו יש יסוד משותף, אולם , תהום עמוקה קיימת ביניהם - בעוד שעמלק ששמע על נס קריעת ים סוף בא לצנן את "האמבטיה" ולקרר את האמונה בה'  בקרב עם ישראל ,לעומת זאת יתרו בא לחמם מחדש ה"אמבטיה" היינו - לחזק את אמונת ישראל בה'.

לעניות דעתי, אדם שמודה לה' על כל דבר אפילו על הפעוט ביותר בעיניו – מוכיח - כי הוא בעל יראת אלוקים ודבוק בבורא ברמ"ח אבריו אפילו בדבר שנראה טבעי רואה בו נסים. דוגמת רעידת האדמה שהייתה השבוע בישראל וגרמה לפחד ובהלה - אך  בהשוואה למידת האסון  בקרב אומות העולם ,היינו -תורכיה וסוריה רואה בעל האמונה - אלו אבדות קשות ספגו בנפש וברכוש ,על כך יודה לה' על  הנס הגדול  שה'  הגן עלינו  במידת הרחמים ואילו עם הגויים  נהג  ה' במידת הדין!

גם במקרה של יתרו - הנס לא היה שלו באופן אישי, אלא של עם בני ישראל למרות זאת הכיר בגדולת ה'!

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן ללמוד -כי ליתרו הייתה יראת שמים וגם חכמה. הוא גילה את כוח התורה והאמונה בבורא עולם לאחר שהתבונן בנסים שאירעו לעם ישראל בקריעת ים סוף ומלחמת עמלק  - הדבר עורר אותו להתגייר ולהתחבר לעולם היהדות ועל כן ראוי הוא לזכות שפרשה זו תיקרא על שמו.

ויפים דברי דויד המלך: "רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה' שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם תְּהִילָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד" [תהלים  קי"א ,י]

יתרו ומשה

יִתְרוֹ וּמֹשֶׁה

מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַייְן. ©

עֵת שָׁב יִתְרוֹ לַמִּדְבָּר

לִבּוֹ חָצוּי ,  גִּיל וְצַעַר

מֵצֵר עַל אֲבֵדוֹת מִצְרַיִם

שָׂמֵחַ עַל הַנִּסִּים כִּפְלַיִם.

 

מְגַלֶּה עָצְמַת הַתּוֹרָה

בִּפְנֵי מֹשֶׁה שׁוֹטֵחַ גְּבוּרָה

נוֹטֵשׁ עֲבוֹדָה  זָרָה

יוֹצֵא מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָהּ.

 

מוֹדֶה לְמֶלֶךְ עֶלְיוֹן

בּוֹ רוֹאֶה יִתְרוֹן

אֱמוּנָתוֹ מֵרְקִיעָה שְׁחָקִים

הַגּוֹיִים אוֹתוֹ מְנַדִּים.

 

מְקַדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם

לְעֵינֵי כָּל כַּמַּיִם

עַל שְׁמוֹ תִּקָּרֵא פָּרָשָׁה

זוּ תּוֹרָה וְזוּ שְׂכָרָהּ.

 

עַתָּה חָשׁ צִימָּאוֹן

לִשְׁאֹוב חָכְמָה בְּגָאוֹן

מִתּוֹךְ בְּאֵר מַיִם חַיִּים

מְתִיקוּת וְנֹפֶת צוּפִים.

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת  יִתְרוֹ [חֻמַּשׁ שְׁמוֹת]   

פרשת יתרו - מהו הסוד שגילה יתרו על התורה?

פרשת יתרו - מהו הסוד שגילה יתרו  על התורה?

מאת: אהובה קליין.

הפרשה פותחת בשמועה ששמע יתרו והסיבה להגעתו למדבר יחד עם ציפורה אשת משה ובניה:

”וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן, חֹתֵן מֹשֶׁה, אֵת כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה, וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ:  כִּי-הוֹצִיא ה' אֶת-יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם.  וַיִּקַּח, יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה, אֶת-צִפֹּרָה, אֵשֶׁת מֹשֶׁה--אַחַר, שִׁלּוּחֶיהָ.  וְאֵת, שְׁנֵי בָנֶיהָ:  אֲשֶׁר שֵׁם הָאֶחָד, גֵּרְשֹׁם--כִּי אָמַר, גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה.  וְשֵׁם הָאֶחָד, אֱלִיעֶזֶר--כִּי-אֱלֹהֵי אָבִי בְּעֶזְרִי, וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה.  וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה, וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ--אֶל-מֹשֶׁה:  אֶל-הַמִּדְבָּר, אֲשֶׁר-הוּא חֹנֶה שָׁם--הַר הָאֱלֹהִים.  וַיֹּאמֶר, אֶל-מֹשֶׁה, אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ, בָּא אֵלֶיךָ; וְאִשְׁתְּךָ--וּשְׁנֵי בָנֶיהָ, עִמָּהּ.  וַיֵּצֵא מֹשֶׁה לִקְרַאת חֹתְנוֹ, וַיִּשְׁתַּחוּ וַיִּשַּׁק- לוֹ, וַיִּשְׁאֲלוּ אִישׁ-לְרֵעֵהוּ, לְשָׁלוֹם; וַיָּבֹאוּ, הָאֹהֱלָה.  וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה, לְחֹתְנוֹ, אֵת כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְפַרְעֹה וּלְמִצְרַיִם, עַל אוֹדֹת יִשְׂרָאֵל:  אֵת כָּל-הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתַם בַּדֶּרֶךְ, וַיַּצִּלֵם ה'. וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ--עַל כָּל-הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר-עָשָׂה ה' לְיִשְׂרָאֵל:  אֲשֶׁר הִצִּילוֹ, מִיַּד מִצְרָיִם. וַיֹּאמֶר, יִתְרוֹ, בָּרוּךְ ה', אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה:  אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת-הָעָם, מִתַּחַת יַד-מִצְרָיִם.  עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי-גָדוֹל ה' מִכָּל-הָאֱלֹהִים:  כִּי בַדָּבָר, אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם".  [שמות י"ח, א- י"ב]

השאלות הן:

א] מה שמועה שמע  יתרו?

ב] כיצד קיבל משה את פני יתרו?

ג] במה התעלה יתרו?

תשובות.

השמועה ששמע יתרו.

על פי רש"י: יתרו שמע על קריעת ים סוף ומלחמת עמלק.

אך הקושי בהסבר זה, מדוע בא יתרו ,דווקא בגלל  הסיבות  הנ"ל – היינו - קריעת ים סוף ומלחמת עמלק? הרי התרחשו עוד נסים לעם ישראל?

על פי שמות רבה [שמות רבה כ"א, ו] כאשר הגיע משה לקרוע את הים, תחילה סירב הים להיקרע למען עם ישראל מהטעם: שהוא נברא ביום השלישי ואילו האדם  נברא אחריו – ביום השישי, לכן  הים לא הרגיש מחויבות להיקרע  - עבורו.

אך מיד  נתן ה' ימינו על יד ימינו של משה - ואז נקרע הים למען ישראל.

נשאלת השאלה באיזה נושא היה ויכוח בין משה לים? ומדוע כאשר ה' נתן את ימינו על יד ימינו של משה - תכף נקרע הים?

ה"אור החיים" [שמות,  י"ד, כ"ז]מבאר: כי הקב"ה עשה תנאי בבריאת העולם, שכל הבריאה והטבע יהיו קשורים ומשועבדים לתורה ועמליה וכל מי  שיתחבר אל התורה הקדושה - ויהגה בה יומם ולילה - התוצאה תהיה: שיקבל את הכוח לעשות עם הטבע כרצונו.

מהטעם הזה - סירב הים להיקרע - כי עדיין בני ישראל לא קיבלו את התורה.  מהעילה הזו - לא היה עדיין למשה  את הכוח הדרוש - על מנת לקרוע את הים. אך הקב"ה אמר: שאומנם עדיין בני ישראל  לא קיבלו את התורה, אך לעתיד לבוא  הם יקבלו  את התורה - ולכן כבר כעת הם זוכים לכוח למשול על הטבע, מטעם זה - הניח ה' את ימינו על יד ימינו של משה, היות וימינו  רומז על תורה-  ככתוב [דברים ל"ג,כ] "מִימִינוֹ, אשדת (אֵשׁ דָּת) לָמוֹ".

מכאן  שבאמצעות כוח התורה שעתידים בני ישראל לקבל בהר סיני - הים חייב היה להיקרע עבורם.

במכילתא נאמר על  הפסוק: "וַיָּבֹא, עֲמָלֵק; וַיִּלָּחֶם עִם-יִשְׂרָאֵל, בִּרְפִידִם". [שמות י"ז, ח]"מלמד שרפו ידיהם מן התורה" הסיבה לכך שעמלק הגיע להילחם נגד עם ישראל, הייתה - כי  התרופפו בלימוד התורה.

כעת - ניתן להבין: מדוע כששמע יתרו - על קריעת ים סוף - ועל מלחמת עמלק- הוא הגיע. כי בשני  דברים אלה הוא נוכח לדעת ולהכיר את עוצמת התורה.

בקריעת ים סוף - הוא הבין - כי באמצעות כוח התורה ניתן לשלוט על הטבע ולהינצל מכל דבר שלילי.

גם אם נקלע למצב קשה ומסוכן שבדרך הטבע לא ניתן להינצל ממנו, הרי בזכות לימוד תורה - ניתן להינצל מהמצב הרע, מנגד - במלחמת עמלק - הוא הבין שאם מתרחקים מכוח התורה - הדבר יכול לגרום לכך שיהיו חלילה מלחמות. כפי  שהיה עם עמלק - שהוא תקף את בני ישראל דווקא במצב שרפו ידיהם מן התורה ולכן , יתרו הגיע בזכות ששמע על קריעת ים סוף ומלחמת עמלק.

המסקנה היא: כדי לזכות בעוצמת התורה יש לקיים את דברי חז"ל שנאמרו במסכת אבות די, י"ד  :

רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר: "הֱוֵי גּוֹלֶה לִמְקוֹם תּוֹרָה,

וְאַל תֹּאמַר שֶׁהִיא תָּבוֹא אַחֲרֶיךָ,.."

 חז"ל מביאים רעיון יפה: [ראש השנה כ"ט] על סמך הפסוק:

"וְהָיָה, כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ--וְגָבַר יִשְׂרָאֵל; וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ, וְגָבַר עֲמָלֵק".

[להלן י"ז י"א]

חז"ל מסבירים: כי הרמת הידיים של משה - מסמלת את כוח האמונה בה'

כי עצם העניין שהתבוננו  כלפי מעלה לשמים - היו מתגברים ומנצחים ואם לא היו נוהגים כך- היו חלילה נופלים,  היינו - מתוך  כוח האמונה בה'  נצחו את עמלק.

בכוח האמונה  נקרע הים לעם- ישראל.

האור החיים מבאר את הפסוק על פי חז"ל:

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה, מַה-תִּצְעַק אֵלָי; דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וְיִסָּעוּ" [להלן י"ד, ט"ו]

מתברר, שבזמן קריעת ים סוף היה קטרוג על עם ישראל על ידי מידת הדין, אלא שעל ידי שהתחזקו באמונה , צעקו אל ה' ונכנסו לתוך הים מתוך כוח האמונה- מידת הרחמים התגברה על מידת הדין ונקרע להם הים.

מכאן ששני הדברים: קריעת ים סוף וניצחון כנגד עמלק - הגיע אליהם מתוך כוח האמונה  ואל עוצמת האמונה  ניתן להגיע מתוך דברי אמונה – כדברי  רבי משה מקוברין המסתמך על הפסוק: "הֶאֱמַנְתִּי, כִּי אֲדַבֵּר" [תהלים קט"ז, י']

היות שיתרו ראה מה כוחה של האמונה- הוא הלך למדבר כדי ללמוד עם משה. על נושא האמונה. [מתוך " אור שלום" הרב שלום ברגר]

עוד רעיון יפה ראיתי [בחוברת של  הרב אלימלך בידרמן]

שם מובאים ה"דברי  שמואל": כשם שאדם פועל בידיו בכל הדברים שרצונו לעסוק בהם ,כך באמצעות עוצמת האמונה - לשדד ולשנות את מצבו ומעמדו "מי שיש לו אמונה אמיתית- נעשית אמונתו אצלו כיד ממש. כדרך שהאדם מסוגל לפעול בידיו כרצונו כך מסוגל הוא באמונתו"

משה מקבל את פני יתרו.

נאמר: "יֵּצֵא מֹשֶׁה לִקְרַאת חֹתְנוֹ, וַיִּשְׁתַּחוּ וַיִּשַּׁק- לוֹ, וַיִּשְׁאֲלוּ אִישׁ-לְרֵעֵהוּ, לְשָׁלוֹם; וַיָּבֹאוּ, הָאֹהֱלָה.  וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה, לְחֹתְנוֹ, אֵת כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְפַרְעֹה וּלְמִצְרַיִם, עַל אוֹדֹת יִשְׂרָאֵל:  אֵת כָּל-הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתַם בַּדֶּרֶךְ, וַיַּצִּלֵם ה'".

על פי רש"י: יתרו זכה לכבוד גדול - כיון שיצא  משה לקראתו - יצאו גם-אהרון, נדב ואביהוא ושואל רש"י: ומי הוא שראה את האנשים האלה יוצאים לקראת יתרו ולא יצא?

על פי מכילתא " אמרו :יצא אהרון, נדב ואביהו ושבעים מזקני ישראל"  

[יתרו פ"א]

על פי תנחומא: "אמר רבי יודן בשם ר' איבו :שני בני אדם ראו כבוד גדול מה שלא ראה בריה בעולם ואלו הן: יתרו ויעקב. יתרו, כשבא אצל משה, כתיב ' ויצא משה לקראת חותנו'. מי היה רואה משה יוצא ואינו יוצא? שרי אלפים, ושרי מאות יוצאין, ולא היה יוצא? שבעים זקנים יוצאין, ולא היה יוצא? אהרון  כהן גדול יוצא  ולא היה יוצא? התחילו כל ישראל יוצאין  לקראת יתרו" [ויגש ז']

דעת מקרא מבאר: משה יצא  מאהלו לקראת חותנו - לקבל את פניו ,זוהי מידת  דרך ארץ הנהוג  כלפי כל אורח. ובמיוחד שמדובר בחותנו - אבי אשתו ומעניין לשים לב- כי הכתוב קורא את יתרו בתואר "חותנו", ללא הזכרת שמו וזאת כדי להדגיש את חיבתו של משה כלפיו. בנוסף משה משתחווה לכבודו - וזהו אות של מתן כבוד וקבלת מרותו של מי שמשתחווים לכבודו. המארח היה משתחווה לפני אורחים נכבדים - וזאת בדומה לאברהם אבינו שרץ ומשתחווה לפני המלאכים, כמו שנאמר:

"וַיִּשָּׂא עֵינָיו, וַיַּרְא, וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים, נִצָּבִים עָלָיו; וַיַּרְא, וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל, וַיִּשְׁתַּחוּ, אָרְצָה". [בראשית  י"ח, ב]

משה נשק ליתרו - כדי להביע את השמחה  לראותו. מנגד, מעניין  כי יתרו נוהג כמחשיב גדולה לעצמו ,אינו משתחווה למשה ואף לא מנשקו, אלא מחליף אתו ברכות שלום- כפי שהכתוב מציין: "וַיִּשְׁאֲלוּ אִישׁ-לְרֵעֵהוּ, לְשָׁלוֹם"

בתום הפגישה בחוץ – הם נכנסים לאוהל של משה. אך אין הכתוב מתאר את פגישת משה ואשתו ציפורה ובניו - מהטעם שהתורה מקצרת בכל התיאור של חיי המשפחה של משה.

רש"י מסביר: כי משה משך את לב יתרו לתורה, על קריעת ים סוף ומלחמת עמלק.

יתרו זוכה להתעלות.

ישנו מדרש מעניין: האומר על המילים: "וישמע  יתרו" - "טוב שכן קרוב" - זה יתרו" - מאח  רחוק" – זה עשיו.

בעל "בניין אריאל" מפרש: כי כוונת המדרש הזה: על פי דברי חז"ל: שבע שמות היו ליתרו. "יתר"- על שם שיתר פרשה אחת בתורה. [פרשת "ואתה תחזה"] ומסופר "במס' סופרים" [פרק ט"ז, הלכה י'] כי: קע"ה -  פרשיות בתורה הם- כמניין שנותיו של אברהם אבינו, והיות והתקצרו שנותיו של אברהם - כדי שלא יראה את עשיו יוצא לתרבות רעה. מתברר, שבתחילה היה צריך לחיות ק"פ שנה -  כיצחק, נמצא שבשביל עשיו  נחסרו חמש פרשיות בתורה, ובזכות יתרו נתווספה פרשה אחת. וזו המשמעות: "טוב  שכן קרוב מאח רחוק" כי צדקת יתרו גרמה שנוספה  פרשה אחת בתורה ואילו רשעת עשיו גרמה שנחסרו חמש פרשיות.

 

 

יתרו שבמשך שנים היה עובד עבודה זרה ואפילו נשא בתפקיד כהונה אלילית שמע את כל הטוב שה' עשה למען עם ישראל - במצרים ובמדבר  והוא קיבל בעקבות זאת את האמונה בה'  על כך נקראה על שמו  הפרשה הזו בתורה- המתארת את מעמד הר סיני וקבלת עשרת הדברות.

 

חכמים מציינים לשבח את התנהגות  יתרו כאשר קיים את מצוות הכנסת אורחים כלפי משה בעת מנוסתו ממצרים. במסכת סנהדרין [ק"ד, ע"א] נאמר: בשכר שיתרו אמר לבנותיו  "קראן לו ויאכל לחם" [שמות ב, י"ט] זכו בני-בניו וישבו בלשכת הגזית [הכוונה לאולם שהיה בהר הבית ששם היו נוהגים חכמי הסנהדרין להתכנס בזמן שבית המקדש היה  קיים], מכאן שהתנהגותו  של יתרו אל משה - גרמה לכך שצאצאיו  יגיעו למדרגה גבוהה של מקום כה קדוש לכל  ישראל.

 

ממעשה זה, יש להסיק מסקנה חשובה: שאין לדון אדם על פי מוצאו וייחוסו המשפחתי, אלא על פי התנהלות חיי היום, יום שלו ומעשיו בפועל.

 

ליתרו ישנה זכות נוספת בכך שהוא מגיע  להכרה בגדולת ה' ומעשיו , הוא הראשון שאומר: "ברוך ה' " על כך נאמר: במסכת סנהדרין [צ"ד, ע"א] "גנאי הוא למשה ולשישים ריבוא [ולכל היוצאים  ממצרים] שלא אמרו: "ברוך.." עד שבא יתרו ואמר: "ברוך ה' "  אך לכאורה,  תמוהים דברי חז"ל שהרי משה ובני ישראל הודו לה' על הכול באמצעות שירת הים.

 

אלא צודקים חז"ל בדעתם, לפי שכאשר משה ובני ישראל שרו את שירת הים - זה נס שנעשה להם עצמם,  לעומת זאת יתרו הודה לה' על כל הניסים שעשה ה' לישראל.

 

כאן חז"ל מלמדים אותנו יסוד גדול: אין זה מספיק להודות לה' על הניסים והחסדים שה' עושה עמו וקרוביו, אלא עליו להכיר ולהעריך את כל החסדים והדברים הטובים שה' עושה גם למען אחרים.

לסיכום, לאור האמור לעיל, יש להסיק, כי יתרו גילה ממרחקים-את עוצמת התורה וכוח האמונה - שחוללו לעם ישראל  נסים. בזה גדולתו של יתרו שלמרות שלא היה נוכח בכל הנסים בעצמו, העריך וגילה את הרז שבתורה ובאמונה .

יהי רצון שנתחזק כולנו בכוח התורה והאמונה במיוחד בימים אלה ממש.

יפים וחשובים דברי דוד המלך:

"מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּ-הּ עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָ-הּ." [תהלים  קי"ח, ה]

 

 

יִתְרוֹ וְהַשְּׁמוּעָה

יִתְרוֹ וְהַשְּׁמוּעָה

מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

שָׁמוֹעַ שָׁמַע יִתְרוֹ

שְׁמוּעָה הִצִּיתָה לִבּוֹ

כְּפַעֲמוֹן עוֹרְרָה נִשְׁמָתוֹ

הֵדֶיהָ הִרְעִידוּ גּוּפוֹ.

 

לְפֶתַע נֶעֶצְרוּ מְחוֹגֵי הַזְּמַן

 לָזֶה הַכֹּומֶר -  מֵאֶרֶץ מִדְיָן,

 כאַרְיֵה הָעוֹלֶה מִסֻּבְּכוֹ

נָחוּשׁ לָצֵאת אֶל חֲתָנוֹ.

 

פָּנָיו אֶל הָרֵי הַיְּשִׁימוֹן

מִדְבָּר צִיָּיהּ וְשִׁמָּמוֹן

נִסְעָר מֵהַנִּסִּים וְהַמּוֹפְתִים

שֶׁעָשָׂה אֱלֹוקִים לַיְּהוּדִים.

 

ניִצְחוֹן מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק

קְרִיעַת הַיָּם הַמִּתְחַלֵּק

עַתָּה נִטְּעָה בּוֹ אֱמוּנָה

בָּאֵל הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא.

 

 הֵשִׁיב צִפּוֹרָה וּבָנֶיהָ

לְמֹשֶׁה  הַנִּרְגָּשׁ מִפָּנֶיהָ

הִתְבּוֹנֵן בְּבָנָיו הָאֲהוּבִים

לָהֶם רָכַשׁ גַּעְגּוּעִים.

 

 עַתָּה הִזְמִינָם לְאָוהֳלוֹ

 אוֹתָם שִׁתֵּף בְּפָעֳלוֹ

 כֵּיצַד תָּמַךְ ה'  בִּימִינוֹ

הֵנִיס אוֹיְבִים בִּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ.

 הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת יִתְרוֹ  [חומש שמות]

דבר החסידות – פרשת יתרו

דבר החסידות – פרשת יתרו

מי צריך לנסוע?

 

מספר הגה"ח הרב מנחם מענדל גלוכובסקי, סגן מזכיר בי"ד רבני חב"ד באה"ק ורב קהילת חב"ד ברחובות:

אבי הרב אברהם יעקב ע"ה שימש כמלמד בתלמוד תורה בטורונטו, קנדה.

יום אחד, באמצע הלימוד בכיתה הוא חש בלבו. לקח כדור מתחת ללשון ואחרי שסיים את הלימודים, בדרכו הביתה, הוא עצר בבית רפואה להיבדק. בדקו ומצאו שיש לו אי סדירות בלב. הם אמרו שתוך יום יהיה בסדר והוא ישתחרר, אבל היום הזה נמשך 3 שבועות... ובינתיים לא רואים את הסוף.

אני בארץ וכל הזמן מקבל עדכונים מהמשפחה. ואז, יום אחד אחי מתקשר אליי ומספר שהוא עם דלקת ריאות, ולא יכול לנסוע, 2 האחיות צריכות ללדת בזמן הקרוב ולא יכולות לעזור יותר, ובגלל שחשוב שמישהו יהיה ליד ההורים בזמן קריטי זה, עליי להגיע בהקדם.

מיד עניתי לו: תודיע בבקשה לרבי על הנסיעה שלי, אני מבטל את הכל ומגיעהתחלתי להתעניין אצל סוכן הנסיעות על כרטיס טיסה ולסדר את הדברים טרום הנסיעה.

אחרי 3 שעות אחי מצלצל: אני מקווה שלא רכשת כבר כרטיס טיסה! הודעתי כמו שביקשת לרבי שאתה מגיע, והרבי ענה:

-         תמוה ביותר, שמכל החמישה ילדים מציעים את זה שנמצא בארץ ישראל, שיעזוב ויצא מארץ ישראל, ויפסיק את כל ענייני עיסוקיו והפצת המעיינות וכו' וכו', ורוצים שזה יהיה לרפואת אביו שליט"א?

מיד הבנתי שאני לא נוסע, אבל חשבתי למה הרבי מתכוון ב-וכו' וכו'? נזכרתי שבדיוק באותה תקופה היו 2 פרויקטים חדשים שהתלבטתי אם לקחת על עצמי או לא, ובגלל שחשבתי שזה יהיה בבחינת 'תפסת מרובה' החלטתי לוותר עליהם. ואז הבנתי שלזה הרבי מתכוון ואמרתי לאחי להודיע שאני מוכן לקחת על עצמי גם את אותם 2 הדברים ושהם יהיו לרפואת אבי.

אבי אמנם התאכזב שאני לא מגיע, אבל עצם זה שהרבי כתב עליו "שליט"א" עודד אותו מאוד. יום לאחר מכן, ניגש הרופא מנהל המחלקה ואומר למשפחה ולאבי כי הם לא מצליחים למצוא את מקור הבעיה, אבל הוא מכיר מומחה, מנהל מחלקה בבית רפואה יוקרתי, ויכול להפנות אותנו אליו. אבל מכיוון שזה יום חמישי והוא לא בטוח מתי יתפנה המומחה, ואולי יהיה זה דווקא בשבת, לכן בא לשאול את אבי מראש לדעת האם יהיה מוכן לנסוע אליו בשבת.

אבי שאל את הרב שוחט, שאמר לו שמותר לו לנסוע ולעשות מה שהוא צריך לשם רפואה, וענה למנהל המחלקה שהוא מוכן. הוא הפנה אותו למומחה הנוסף, וב"ה בסופו של דבר הוא גם הספיק להגיע אליו לפני השבת. הטיפול שם היה באין-ערוך לעומת בית הרפואה הנחשל שהיה מאושפז בו קודם, ולאחר יומיים ביום שני, השתחרר לביתו ב"ה.

 (שמעתי ממנו בהתוועדות שבוע שעבר, י"א שבט תשפ"ב, בביכנ"ס "היכל מנחם מענדל", מרום כנען פעיה"ק צפת)

~~~

למה "לשון מצרי"?

 

על הפסוק (בתחילת עשרת הדיברות) "אנכי ה' אלקיך". נאמר במדרש (ילקוט שמעוני רמז רפו) "אנוכי – לשון מצרי".

 

ויש לתמוה:

על עשרת הדברות בכלל נאמר שהם "כללות כל התורה"*. ועל שני הדברות הראשונות בפרט נאמר "אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענו" (מכות כד, א), ובזה גופא על הדברה הראשונה מבואר ש"אנכי" מבטא את הדרגה הגבוהה ביותר (אף יותר מהמילים "הוי' אלקיך") – עצמותו ומהותו של הקב"ה, דרגה שבה אין לכנותו בשם**.

איך יתכן איפוא, שדווקא תיבה זו – הנעלית ביותר מכל התורה כולה – נאמרה בלשון מצרי, ולא בלשון הקודש?

 

התשובה לכך – שהיא הנותנת:

כאשר ביקשו מלאכי השרת שתינתן להם התורה – השיב להם משה רבינו "למצרים ירדתם?" (שבת פח, סע"ב), כלומר, מכיוון שהם לא ירדו למצרים לא שייכת להם התורה.

ולכן "אנכי לשון מצרי" – כי התכלית של מתן תורה היא להביא את הקדושה לתוך ענייני החולין, שמרומזים בלשונות העמים, ועד לדרגה התחתונה ביותר בעולם – "למצרים ירדתם".

וזה מרומז גם בראשי התיבות של "אנכי" שנאמרו בגמרא (שבת קה, א) – אנא נפשי כתבית יהבית [=אני את עצמי כתבתי ונתתי], כי הקב"ה הכניס את עצמותו ית' בתורה ומסר אותה "בלשון מצרי" כדי שתשפיע בכל מקום בעולם לפי לשונו ודרגתו.

 

שבת שלום!

 

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק ג, יתרו סעיף ה ואילך (עמ' 892 ואילך. ובמתורגם ללה"ק עמ' 145 ואילך). העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" שמות (היכל מנחם הוצ' תשע"ג) עמ' שמט-נ.

 

______________

*)  כמבואר באזהרות לר' סעדי' גאון – הובא ברש"י משפטים כד, יב. וראה זהר ח"ב צ, ב. של"ה בתחילת פרשתנו בשם הקדמונים.

 

**)  כמאמר "אנכי מי שאנכי, דלא אתרמיז לא בשום אות וקוץ" (לקוטי תורה פנחס פ, ב. וראה זהר ח"ג רנז, ב).

 

--

 

 

צעירי חב"ד – סניף מרום כנען

בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר

 

שיעורים לנשים  |  מדרשיית נוער   מועדון לילדים  |  שיעור לעולים  |  ביקורי בית  |  מסיבות בחגים  |  דוכן תפילין ונרות שבת  |  התוועדויות  |  סדנאות מגוונות  |  תהילים לבנות   בדיקת תפילין ומזוזות  |  מכתבי יום הולדת   קייטנת גן ישראל   שיעור רמב"ם  |  הפצת חומר לשבת וחגים  |  מסיבות ראש חודש  |  ועוד

 

כתובת: רחביאליק 199/3, הר כנען, צפת

כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.

טלפון: 0506-737410

מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.