חומש בראשית

נח לך?!

בס"ד ערב ר"ח מרחשון תשע"ה          פרשת נֹח

יהא השיעור להצלחת והצלת עם ישראל /לרפואת הרב זאב בן רות (קרוב)/יחזקאל בן לאה / מנחם בן פנינה פערל (שינברגר)/ יהודה יצחק בן איריס (הישראלי)/פסה בן פגא (שטיין)/ אסתר בת פסיה לאה (לוי)/רבקה בת שושנה וכל החולים והפצועים בעם ישראל / לע"נ האדמו"ר מפיאסצנה רבי קלונימוס קלמיש בן רבי אלימלך שפירא זצ"ל (ד' חשון תש"ד)/לע"נ אורי בן גרשון פרצ'יק ז"ל / לע"נ שרונה (ברוך) בת יעקב אריה ז"ל / לע"נ שלושת החטופים:אייל בן אורי,גיל-עד מיכאל בן אופיר,יעקב נפתלי בן אבי הי"ד /לע"נ החיילים הגיבורים שלחמו באומץ,במסירות ובאמונה ולהרבות בעם ישראל אמונה ובטחון/ אהבה ואחוה ושלום ורעות

                                                   נוח לך?!

      נוחות ונוחיות הם דברים נעימים וחשובים.האדם צריך נעליים נוחות להליכה,כסא נוח,ועוד דברים שיהיה לו נוח להשתמש בהם. על האדם להרגיש נוח עם עצמו,להרגיש נוח בסביבה שבה הוא נמצא,להרגיש נוח עם האנשים הסובבים אותו, וגם ובעיקר האדם בעצמו צריך להיות נוח לבריות.

      מותר ואף רצוי שיהיה לאדם נוח,אך ברור שלא תמיד ולא בכל מצב ניתן להימצא בנוחות וצריך להתמודד גם כשלא נוח.(כיום,במבט לאחור תמוה לי כיצד יצאתי למחנה קיץ שבו אין תנאי נוחות,אלא יש הרבה אי-נוחות ואף נהניתי מכך...)

      שם הפרשה:נֹח ומעיסוק בשם הפרשה ניתן ללמוד דברים רבים.רש"י מפרש שנוח יצר מחרשה שבודאי בעזרתה נוח וקל יותר לחרוש את האדמה,אך בתיבה התמודד נח עם מצב יום יומי מאוד לא נוח,כפי שמתואר במדרש תנחומא: "כל י"ב חודש שהיה נֹח בתיבה, לא ראה שינה, לא הוא ולא  בניו, לא ביום ולא בלילה, שהיה עוסק וזן את הבריות שעמו. והיה מגיש לכל בהמה, חיה ועוף את אכלם כלימודם, ובשעות שהם למודים לאכול. יש בהמה, שהיא אוכלת בשעה אחת ביום, ויש בשתים ויש בשליש הלילה ויש בחצות ויש בקרות הגבר (=תרנגול), והיה נותן לַכל מזונו בשעתו".

שאלה למחשבה:מה נחשב עבורך כחיים נוחים? (כל אדם עשוי להשיב תשובה שונה)

     האדם מתאמץ כדי להגיע למה שנחשב לחיי נוחות:רוצה שתהיה לו דירה משלו,מכונית פרטית ועוד אביזרים רבים,אך יוצא שהמרדף אחרי "חיים נוחים" הוא אין סופי (נהוג כיום לומר שכבר בעת  רכישת מחשב חדש או פלאפון,אייפון,טאבלט ועוד,כבר נוצר מכשיר חדשני ומשוכלל ממנו) וגם מה שנתפס כנוח,בעצם לא תמיד הוא נוח.האם תמיד נוח לך לנהוג ברכבך הפרטי? לעתים זו נוחות מדומה,כי צריך להשקיע אנרגיה רבה בנהיגה,להתעצבן מנהגים שונים שצופרים,נוהגים לא כראוי,"להיתקע" בפקקים ועוד.

     לעומת הדברים שאנו רוצים כדי להקל על עצמנו ולתרום לנוחותנו,יש דברים רבים שאינם קלים ונוחים  ולמרות זאת אנו רוצים אותם ומשקיעים מאמצים כדי להשיגם.

      לא קל ולא נוח להיות רווק/ה (בעיקר בחברה,שבה כמו בתיבת נוח,נראה לך שכולם מסביב הם זוגות) ואנו מאוד רוצים לחיות בזוגיות,אך גם לא קל ולא תמיד נוח להיות נשוי/אה,לא קל ולא תמיד נוח לגדל ילדים,לא קל ולא נוח להשקיע ימים ולילות וללמוד למבחנים/לבגרות/לתואר,ואפשר לתת דוגמאות רבות נוספות.

שאלה למחשבה:האם נוח לך לקיים מצוות?ובכלל-האם אתה עושה תמיד רק דברים שנוח לך?

      לא תמיד נוח וקל לקיים מצוה,לדוגמא:חורף.קר.צריך לקום לתפילה,אך מתחשק להישאר מתחת לשמיכה או:את/ה עסוק/ה בדבר מה ואבא או אמא (או חבר/ה) מבקשים את עזרתך (ואפשר לתת דוגמאות רבות נוספות) אך כאשר את/ה מתגבר/ת כארי ומקיים/ת את המצוה –את/ה חש/ה סיפוק והרגשה טובה שהתגברת על רצונך הראשוני,לעשות את הדבר שנראה לך כנוחעבורך,אך אינו בהכרח הדבר הטוב והנכון עבורך.

      כך הדבר בכל התנהגות של האדם.לעתים על האדם לבחור בין עשיית הדבר הטוב והנכון לבין עשיית הדבר הנוח לו.דוד המלך אמר:"נשבע (=האדם התחייב התחיבות כלשהי) להרע (=קיום השבועה עלול לגרום לאדם עצמו לרעה) ולא ימיר (=לא יפר את שבועתו)"(תהלים ט"ו,4) אם האדם הבטיח שיעשה דבר מה ואח"כ הוא מבין שהדבר מרע לו עצמו,ולא נוח לו לקיים את שהבטיח-עדיין הוא יקיים את דבריו,ובודאי שיקיים כל דבר שהבטיח כאשר אינו גורם רעה לעצמו.רש"י (על אתר) פירש:"נשבע להרע":"לעצמו (=ברור שהאדם הצדיק לא נשבע להרע למישהו,אלא הכוונה שהוא נשבע לעשות דבר כלשהו ובקיום דבר השבועה עלול להיגרם לו רע)."ולא ימיר" שבועתו.קל וחומר שאינה ממירה בדבר שאינה לרעתו" ואבן עזרא הביא דוגמא לדבר שהאדם התחייב לעשותו,ולמרות שלא נוח לו-הוא לא ממיר את שבועתו:"נשבע להרע":נפשו (=האדם הצדיק התחייב על דבר בקשר לעצמו),כמו לצום (=האדם התחייב לצום ביום כלשהו),כי יכחיש (=ירזה,ייעשה כחוש) הבשר" אם האדם התחייב לצום,אז הוא יקיים זאת ואם האדם הבטיח שיעזור לאדם אחר,או כל הבטחה אחרת, הוא יקיים זאת אף אם הדבר לא נוח לו ומקשה עליו.

      הדבר שצריך להדריך את האדם הוא מה הדבר הנכון לעשותו.היצר- שיש המכנים אותו "יצר הנוח",מנסה לגרום לאדם לעשות את מה שנוח לו ואף משכנע את האדם שכדאי לו לעשות זאת.על האדם לחשוב:האם הנוחות היא המדד החשוב והעיקרי בחיים?

     כדי להצליח בכל דבר בחיים,על האדם להיות מוכן להשקיע ולהתאמץ,לעשות את מה שצריך ולא רק את שנוח לו לעשות וכך הדבר גם בקיום המצוות. לא מקיימים מצוה רק כשנוח ונעים לאדם לעשותה.ניתנו בתורה תרי"ג (=613) מצוות,ולא נאמר לכל אדם: בחר/י את המצוות שמוצאות חן בעיניך ואת מה שנוח לך,אלא על האדם לקיים את המצוות ולעשות את רצון ה',שברא את העולם ואת כל אשר בו ונתן לנו בתורה את הוראות היצרן,כדי שנחיה נכון בעולם.

    האדמו"ר קלונימוס קלמיש מפיאסצנה זצוק"ל שנהרג בשואה ב-ד' מרחשון תש"ד,כתב כשמלאו לו ארבעים שנה:"ומה אקבל עלי ללמוד?! כמדומני שמה שאפשר לי שלא ללכת בטל-אינני הולך בטל (=הרב למד ולימד,התאמץ מעל ומעבר לעודד את היהודים בתקופת השואה,חרף צרותיו האישיות),להתרחק מן התאוות-אם אין יצרי מרמה אותי,ב"ה אינני משועבד לתאוה חס וחלילה. מה חסר לי?! פשוט להיות יהודי חסר לי. דומה אני בעיני כדמות אדם מצויר שהכל יש: הגוונים,הצורה וכו',ורק אחת חסרה,הנשמה חסרה. ריבונו של עולם צופה ומביט כל נעלם,לפניך אתוודה ומלפניך אתחנן. מושלך ומרוחק אני ממך ומכל היכליך הרחק מאוד,פשוט רוצה אני מעתה להתגייר ולהיות מעתה יהודי. ריבונו של עולם הושיעני שלא אבלה את שארית שנותי בין חמורי,אתוני וכלבי.(ניתן לחשוב ולהסביר למה התכוון האדמו"ר בדבריו אלו,אך במבט ראשוני התחבר לי המשפט לכך שנוח ובני משפחתו היו במשך כל עת השהות בתיבה עם בעלי החיים וטפלו בהם)קרב אותי אליך והכניסני היכל לפנים מהיכל,קשור אותי אליך לעולם מתוך הרחבה". 

שבת שלום ומנוחה.חודש טוב!  

 עדנה ויג    This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.