חומש בראשית
הנהגת האבות הקדושים עם נשותיהם // מדוע עשו לא נחשב לשליח מצוה?
- פרטים
- קטגוריה: פרשת תולדות
- פורסם בשני, 26 אוקטובר 2020 01:29
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 261
הרב שמואל ברוך גנוט
מראשי ישיבת משאת המלך
אלעד
הנהגת האבות הקדושים עם נשותיהם // מדוע עשו לא נחשב לשליח מצוה?
וַיִּשְׁאֲלוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם לְאִשְׁתּוֹ וַיֹּאמֶר אֲחֹתִי הִוא כִּי יָרֵא לֵאמֹר אִשְׁתִּי פֶּן יַהַרְגֻנִי אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם עַל רִבְקָה כִּי טוֹבַת מַרְאֶה הִיא (כו, ז).
הערני חכ"א לכך שיצחק דיבר עם אנשי המקום, מבלי לדבר על כך עם רבקה, בעוד שאברהם דן בענין קודם לכן עם שרה, כפי הנאמר בפרשת לך לך (יב, יא): "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה וַיֹּאמֶר אֶל שָׂרַי אִשְׁתּוֹ הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ. וְהָיָה כִּי יִרְאוּ אֹתָךְ הַמִּצְרִים וְאָמְרוּ אִשְׁתּוֹ זֹאת וְהָרְגוּ אֹתִי וְאֹתָךְ יְחַיּוּ. אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ וכן נאמר בפרשת וירא גבי אבימלך, (כ, ב) "וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל שָׂרָה אִשְׁתּוֹ אֲחֹתִי הִוא".
ועניתי ואמרתי לו שיתכן שזהו משום חילוקי ההנהגה שהיו בבית בין אברהם ויצחק, שאאע"ה התייעץ עם שרה ודרז"ל (בשמו"ר א, א) שאברהם היה טפל לשרה בנבואה, שנאמר (כא, יב) "כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָה", ושרה אמרה לו 'חמסי עליך' וכו', ומשא"כ רבקה שהיתה קטנה מיצחק ל"ז שנים, וכשרצתה שיברך את יעקב ולא את עשו הוצרכה לכל המעשה שבפרשת תולדות, וא"כ יתכן שבעוד שאברהם התייעץ עם שרה, הרי שיצחק החליט בעבורה מה טוב. (ויתכן שההנהגה קשורה למידת החסד דאברהם למול מידת הגבורה דיצחק).
וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי וְהָבִיאָה לִּי וְאֹכֵלָה בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי בְּטֶרֶם אָמוּת (כז, ד).
יש שהעירו (ראה בס' מרפסן איגרי, ובקובץ תבונות תולדות התשע"ד במאמרו של הרב גמליאל הכהן רבינוביץ') שהרי שלוחי מצוה אינם ניזוקים וא"כ כיצד הפסיד עשו את הברכות, מאחר שהלך לקיים מצות כיבוד אב להביא לו מטעמים. ויש להטעים השאלה, שהגם דל"ש בזה 'נזק', כי הרי עשו לא ניזוק, אלא רק לא השתכר בהברכות, אכתי סו"ס שומר מצוה לא ידע רע ולא מובן מדוע התאמצותו לקיום רצון אביו בהבאת המטעמים, גרמה שיעקב בא תחתיו.
והנה בפשטות הדבר יבואר עפמש"כ התרגום יונתן, שבסו"ד הביא עשו כלב לאביו, וא"כ התגלה שכלל לא רצה לכבדו. ואולם נראה בזה יותר, דהנה הרמב"ן, וכן מהר"י ערמאה בס' העקידה ביאר בארוכה, שכדי לברך אדם צריכים להיות מקושרים אליו בקשר נפשי, ויצחק לא היה קשור בקשר נפשי לעשו ולכן ביקשו שיביא לו מטעמים, כדי שעי"כ יתחייב בהכרת טובה ויתקשר אליו וכך יוכל לברכו והברכות יתקיימו. נמצא שכשיצחק ביקש מעשו שיביא לו מטעמים, לא היה בכך תועלת אישית ליצחק, שהיה עשיר מופלג ובעדרו היו גדיים רבים ולא הוצרך לצייד של עשו. אלא סבר שאינו יכול לברך את עשו ללא שעשו יטרח בעבורו. וא"כ לא היה בכך מצות כיבוד אב, אלא רק הכשר הכרחי לקבלת הברכה. (ודומה הדבר לבן שמבקש שאביו יחתום לו על מסמך, והאב מבקש שיביא לו עט כדי לחתום, שאין בהבאת העט משום כיבוד אב, אלא רק מילוי רצון הבן עצמו).