| בְּעִנְיַן סְעוּדָה הַמַּפְסֶקֶת יֵשׁ כַּמָּה דִּינִים, וְהַמִּנְהָג הַיָּשָׁר הוּא לֶאֱכֹל קֹדֶם מִנְחָה סְעוּדַּת קֶבַע, וְאַחַר כָּךְ מִתְפַּלְּלִין מִנְחָה, וְאֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן, מִשּׁוּם דְּתִשְׁעָה בְּאָב אִקְרֵי מוֹעֵד, דִּכְתִיב, קָרָא עָלַי מוֹעֵד. וְסָמוּךְ לָעֶרֶב, יוֹשְׁבִין עַל הָאָרֶץ וְאֵין צְרִיכִים לַחֲלֹֹץ הַמִּנְעָלִים. וְלֹא יֵשְׁבוּ שְׁלֹשָׁהבְּ יַחַד, שֶׁלֹּא יִתְחַיְבוּ בְּזִמּוּן. וְאוֹכְלִין רַק פַּת עִם בֵּיצָה מְבֻשֶּׁלֶת קָשָׁה וְקָרָה. וְטוֹבְלִין קְצָת פַּת בְּאֵפֶר וְאוֹכְלִין. וְצָרִיךְ לִזָהֵר לְהַפְסִיק מִבְּעוֹד יוֹם - אִם מֻתָּר לֱֶכֹל אַחַר כָּךְ, עַיֵן לְקַמָּן סִימָן קלא סָעִיף יב - תקנב תקנג
|
