תשובה: בבואנו למדוד את רמת החומרה אשר החוק מייחס לכל עבירה, אחד הקריטריונים הברורים יהיה כמובן מדת חומרת העונש אשר הוטל על ידי המחוקק על עובר עבירה זו. אף אנו, בבואנו למדוד את רמת החומרה אשר האלוקים מייחס לכל עבירה, אחד הקריטריונים הברורים למדידה זו הוא: מדת חומרת העונש אשר נקבע על ידו לכל עבירה. 

והנה, בהתייחסו לגונב ממון חברו אומר האלוקים (שמות כא, לז. כב, ג): "כי יגנוב איש וכו' שנים ישלם". (כלומר, הוא לא חס על טרחת ויגיעת חברו להשיג ממון, ישלם נא לו כפול מהסכום שגנב. וכך:
א. יפוצה חברו על הצער שהצטער בהיוודע לו דבר גניבת סכום זה. 
ב. יתחנך הגנב לאחר שיקבל את התחושה הקשה שבהפסד ממון בסכום שנטל). 

ואילו על מחלל השבת הוא אומר (שמות לא, יד): "ושמרתם את השבת... מחלליה מות יומת". 

והדבר כמובן דורש הסבר. האם מחלל השבת גרוע בעיני האלוקים יותר מגנב?? 

אולם כדי להבין את הדברים עלינו להעמיק מעט ולהבין את מהות השבת. מדוע הצטווינו עליה, ומהו המסר הטמון בשמירתה. 

הבה נאזין לדברים הבאים: 

"ויכולו השמים והארץ וכל צבאם. ויכל אלוהים מלאכתו אשר עשה, וישבות מכל מלאכתו אשר עשה. ויברך אלוהים את היום השביעי, ויקדש אותו ("קדוש" פירושו פרוש ונבדל. ואף כאן רומם את מהות ומעלת היום השביעי וממילא הבדיל והפריש אותו משאר ששת 3 ימי המעשה) כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא וכו'. (בראשית ב, א-ג) ועוד נאמר (בהמשך הפסוקים הנ"ל העוסקים במחלל השבת): 

"ושמרו בני ישראל את השבת וכו' ברית עולם(!) ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם, כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ, וביום השביעי שבת וינפש". (שמות לא, טז-יח) 

כלומר, מיד לאחר שסיים את מלאכת הבריאה, קבע בורא היקום את היום השביעי בשבוע כיום שונה ונבדל במהותו משאר ששת ימי המעשה. והוסיף עוד כי לאור זאת הרי הוא רואה במי ששובת ממלאכה ביום זה אשר בו הוא שבת ממלאכת הבריאה, כמי שמכריז כי מכיר הוא בעובדה שהעולם נברא על ידי האלוקים ולא נעשה מאליו. ואילו במחלל השבת הוא רואה כמי שמכריז באמצעות מעשיו כי כופר הוא באלוקים!! שהרי האלוקים הכריז על השביתה ממלאכה ביום זה כאות להכרה במעשה הבריאה והנה זה עושה מלאכה…!! 

ומכיון שתכלית בריאת האדם והעולם החומרי היא העמידה באתגרי העולם לפי הוראות הבורא (לשם קבלת השכר והעונג הנצחיים בזכות ולא בחסד כצדקה. ראה על כך בהרחבה בסוף החוברת "לקט נבואות" מסדרת "תורה מן השמים".) הרי נמצא שהמכריז במעשיו על כפירתו באלוקים איבד את תכלית חייו!4… אלא שעדיין יש להגדיר מהי מלאכה? האם מלאכה מעייפת דוקא, או כל מלאכת יצירה? על כך, בפרק הבא. 
___________________
3) ראוי לציין כאן כי לפי פנימיות התורה המספר שש מסמל כל דבר חומרי. ואכן, לכל דבר חומרי ששה צדדים. מזרח, מערב, צפון, דרום, מעלה ומטה. ונמצא שהמספר המרומם מהחומר הוא שבע. משום כך השמיטה - בשנה השביעית, היובל - לאחר שבע שמיטות (7x7 ), ימי חג הסוכות וחג הפסח - שבעה, ספירת העומר - שבעה שבועות (7x7 ), ששת אלפי שנים הוקצבו לעולם החומרי, לאחר ששת ימי בריאת החומר חל יום השבת ביום השביעי, וכו'. כמובן שיש להאריך ולהרחיב בכל נושא מנושאים אלה, אך העקרון ברור. [על ששת אלפי שנות העולם ניתן לקרוא בהרחבת-מה בסוף החוברת "לקט נבואות" מסדרת "תורה מן השמים"]. 


הידברות - אשנב ההיכרות לעולם היהדות