סיפורים לכבוד שבת
נסיונו של הספר
- פרטים
- קטגוריה: סיפורים לשבת
- פורסם בשני, 13 יולי 2020 20:45
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 573
מספר הרב נויגרשל שליט"א:
באחד מביקוריו בקנדה, הוזמן הרב נויגרשל לסמינר באנגלית ובצרפתית, שהתקיים אי שם באמצע הדרך בין טורונטו למונטריאול. אחד המשתתפים בסמינר היה ישראלי, ספר במקצועו, שניגש אל הרב אחרי ההרצאה וסיפר לו כך:
בעברי, סיפר הספר, כאשר גרתי בישראל, הייתי מקפיד מאוד לסגור את המספרה שלי לפני שבת. עבדתי שישה ימים, ובשבת הייתי נח. היו נרות שבת. היה קידוש...
ואילו כאן, בקנדה, אני עובד שישה ימים: שני עד שבת, וביום ראשון אני נח. והשבת היא היום הכי עמוס שלי, כי כל הקליאנטים שלי באים להסתפר לכבוד הביקור השבועי שלהם בכנסיה.
הרב שמע את הדברים, והרגיש כאב עמוק על כך. הנה עומד מולו יהודי שעושה את שבתו חול לצורך פולחנם של לקוחותיו הנוצריים! אך הרב ידע שתוכחה לא תשפיע על לבו הכאוב של אותו ספר, ולכן חיכה הרב לשעת כושר לדבר את דברו.
ושעת הכושר הגיע כאשר נתן הרב הרצאה, ותוך ההרצאה סיפר את המשל הבא, בשם החפץ חיים:
חקלאי אחד באחד הכפרים היה נוטה למות, והעביר את ירושתו לבנו. הירושה כללה שדות תבואה עצומים, וגם כתובת של טוחן שאיתו החקלאי נוהג לעשות עסקים. אחרי הקציר, הדריך החקלאי את בנו, תעמיס את שקי התבואה על העגלה ותיסע איתם אל הטוחן פלוני. הוא אדם הגון ויתן לך מחיר הוגן.
החקלאי הלך לעולמו ובנו, ממשיך דרכו, פעל על פי הדרכתו. את התבואה ארז, העמיס על העגלה, ונסע אל תחנת הקמח. הוא סיכם על מחיר של שמונים רובלים לכל שק עם הטוחן, אך נשארה בעיה קטנה: איך יחושב המחיר הכולל שעליו לקבל?
נכתוב, נסכם, נכפיל... הציע הטוחן, אך בן החקלאי סירב. הוא לא יודע חשבון, ולא ידע לעקוב האם החשבון נכון או שגוי!
יש לי רעיון, הציע הטוחן, נעבור שק שק, ועל כל שק נכניס לצלחת מטבע נחושת אחת, ובגמר הספירה, על כל מטבע נחושת תקבל שמונים רובלים!
הסכים בן החקלאי, והספירה החלה.
אט אט החלה הצלחת להתמלא במטבעות נחושת. עוד שק, עוד מטבע, עוד שק, עוד מטבע....
ראה בן החקלאי את הצלחת מלאה, ולא יכול היה לעמוד בפיתוי. הרי יכול הוא להרוויח מטבעות נחושת למכביר! ולכן כאשר הטוחן לא שם לב, הגניב בן החקלאי כמה מטבעות נחושת לכיסו. שוב הלך הטוחן לכמה רגעים, ושוב הוציא בן החקלאי עוד כמה מטבעות נחושת, והכניס לכיס השני....
הסתיימה הספירה. ישב הטוחן ועל כל מטבע נחושת שנותרה בצלחת, הביא לבן החקלאי שטרות של שמונים רובלים.
ושני הצדדים היו שמחים ומרוצים. בן החקלאי שמח על כך שמלבד שטרות של רובלים הוא הצליח להרוויח גם מטבעות נחושת, בלי שהטוחן שם לב,
והטוחן שמח על כך שחסך לעצמו סכום כסף גדול, בכך ששילם עבור שקי תבואה איכותיים סך של מטבע נחושת אחת לשק במקום שמונים רובלים לשק...
הנמשך של הסיפור, כך המשיך החפץ חיים, הוא כל אותם אנשים שחושבים שהם מרוויחים מחילול שבת, שהרי השבת היא מקור הברכה, וכל מה שחושבים שמרוויחים מחילול שבת, יכולים היו להרוויח אלפי מונים יותר לו היו שומרים עליה ומכבדים את קדושתה!
כך סיפר הרב נויגרשל בהרצאתו, שהיתה מיועדת לכלל הנוכחים באותו סמינר, וביניהם הספר הישראלי.
עברו ימים, ושוב הוזמן הרב נויגרשל להרצאה בקנדה, בחניית ביניים בין טיסות בתוך יבשת אמריקה הגדולה. ובגמר ההרצאה, ניגש אליו אותו ספר וסיפר לו כך:
אחרי ששמעתי את הסיפור על החקלאי ומטבעות הנחושת, העניין לא נתן לי מנוח, והחלטתי לשמור את השבת, ויהי מה, וראה זה פלא, באמת הכנסותי נותרו ללא שום פגיעה!
הכיצד, התעניין הרב נויגרשל.
סיפרתי ללקוחותי שאני מתחיל להיות דתי, סיפר הספר, והם החליטו פה אחד שימשיכו כולם להסתפר רק אצלי.
בשבת המספרה שלי סגורה, ובבית יש נרות שבת, יש קידוש, יש סעודת שבת,
ואילו כל לקוחותי מגיעים לסדר את תספורותיהם במשך שאר ימי השבוע.
וכך נותרתי עם אותה רמה של הכנסות - ועם הזכות לשמור על קדושת השבת!