שאלות ותשובות בהלכה - הרב ש. ב. גנוט
קינה על אירועי שמחת תורה
- פרטים
- קטגוריה: שאלות ותשובות בהלכה - הרב ש. ב. גנוט שליט"א
- פורסם בשני, 12 אוגוסט 2024 09:31
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 126
קינה על אירועי שמחת תורה
לכב' כת"ר שליט"א!
רציתי לשאול: קינה שחיברו על שמחת תורה, האם ראוי לומר?
יישכ"ג מראש ובשורות טובות -
מרדכי ציון
תשובת הרב ש. ב. גנוט שליט"א
הערוך השולחן (סי' סח, ב) מבהיר לנו, אנשים קטנים שכמותינו, על מעלת אמירת הפיוטים כצורתם ומתכונתם: "ומחבריהם היו גאוני עולם וקדושי עליון כרבי אלעזר הקליר ורבינו שמעון הגדול, ורוח הקודש שורה עליהם. וכתבו הקדמונים שכשפייט הקלירי וחיות וכו' - ליהטה אש סביבותיו. ומי לא יראה שעל כל דבריהם שורה קדושה ויראה והשתפכות הנפש. ותיפח רוחם של הכסילים האומרים שלשונם מגומגם, הלא אנו רואים התפילות של הקלירי בר"ה ויום הכיפורים וטל וגשם נוחים וקל להבין, וקדושה וטהרה חופפת עליהם. וזה שעשו כמה פיוטים בלשונות חדים ומוסתרים, עשו בכוונה לדעתי, מפני שגילו בהם סודות נוראים, ולכן הסתירו דבריהם דרכם בקודש".
התוספות במסכת חגיגה (יג, א ד"ה רגלי החיות) דנים בקטע מאחד מפיוטי רבי אליעזר הקליר, וכותבים התוספות "וכן היה דרכו שבכמה מקומות היה מניח שיטת הש"ס שלנו כדי לאחוז שיטת הש"ס ירושלמי, שהוא היה תנא, והוא היה רבי אלעזר ברבי שמעון דקרי עליה מכל אבקת רוכל תנא קרא קרובץ ופייטן". גם בפסקי הרא"ש (ברכות ג, כא) כתב שהקליר הוא התנא הקדוש ר' אלעזר בן רבי שמעון, הוא התנא המוכר לנו, שהתחבא במערה יחד עם אביו רבי שמעון בר יוחאי זיע"א.
הרא"ש הביא כמה ראיות שר"א הקליר הוא תנא, ואחת מראיותיו היא, שהרי ר"א הקליר לא כתב שום פיוט ליום שני של יום טוב. הסיבה היא, לדעתו, משום שהפייטן הדגול חי בזמן התנאים, ועדיין היו מקדשים את החודש על פי הראיה, ולא נהגו שני ימים של יום טוב.
הגמרא במסכת בבא מציעא מספרת שהתנא רבי אליעזר, בנו של רשב"י, היה גדול ממדים וכבד גוף ושימש כסבל. לאור דברים אלו כותב השיבולי הלקט, ש"נראה לי דר' אלעזר ב"ר שמעון הוא ר' אלעזר קלירי, שהרי מצינו בפסיקתא (פרשת בשלח) שבתחילה היה רבי אליעזר מוליך משואות ואוכל מלא תנור פת, ופעם אחת הוליך החמורים עם משאם על הגג, ושמעתי שעל שם אכילתו קרוי קלירי".
ואולם לדעת הרשב"א, הרי שרבי אליעזר הקליר היה תנא אחר, ידוע לא פחות. הרשב"א נשאל על כך ש"אמרת שיש בארצכם מנהג לומר פיוטין לכבוד חתן או לכבוד ברית מילה קודם ברוך שאמר ולאחריו ובין יוצר ואהבה ובין אהבת וקריאת שמע. ויש אומרים שמנהג זה אינו הגון מאחר שאנו עוסקין בתפלה, אין לנו להפסיק בין הברכות כלל".
הרשב"א משיב על שאלה זו וכותב: "כך המנהג בארצנו לחתונה וכן במועדים. והרמב"ם ז"ל כתב שאין ראוי לעשות כן וכן ודאי יראה לי. אלא שמנהג הזה פשט ברוב המקומות וסומכין על מה שייסד הקליר פיוטין ליוצר ולאהבה ולזולת. והקליר אומרים עליו שהוא רבי אלעזר בן ערך שאמרו עליו שהוא תנא והוא קרוי והוא פיוטי".
כידוע, רבינו הגרא"מ שך זצ"ל סבר שאין לחדש קינות על השואה הנוראה, כי אין אתנו יודע עד מה ואין מקום לאנשים בדורינו לחדש דבר כה נשגב. בפרט שאם הותרה הרצועה, יבוא כל דרדק לחבר קינה משלו. וכדי בזיון וקצף.
לעומתו סבר מרן הגר"מ פיינשטיין זצ"ל שהדבר אפשרי וחיבר קינה כמדומני. וכן הגר"ש וואזנר זצ"ל והרבי מבאבוב זצ"ל ועוד כתבו קינות נשגבות על השואה.
אם כותבים קינות על הטבח הנורא בשמחת תורה התשפ"ד, ראוי לציין בה את החילול שבת הגדול והנורא שאירע באותה מסיבה נודעת, את האיסורי עריות הנוראים שהיו שם. את ביזוי כבוד שמים שאירע בתל אביב ביוהכ"פ הקדוש שקדם לו, כאשר יהודים מחו באחיהם שבאו להתפלל על קדושת היום, כי הוא נורא ואיום, ואת מסע השיסוי המתקיים בתוככי המלחמה נגד עמלי התורה הקדושה, רבבות בני הישיבות ועמליה, תופסי מערכותיה ואוחזיה משוטיה, ועל כך שהציבור הדתי לאומי תומך בחלקו בגיוסם של בני הישיבות הקדושות לצבא במקום שישקדו על התוה"ק ויגנו על עם ישראל בתורתם.
לבכות על כך שעדיין רבים מאתנו סומכים על נתניהו, אוכל השקץ והעכבר, מזוללי שקצים ורמשים. לבכות על כך שבראש פרלמנט הכנסת עומד יהודי שמצהיר על מעשי עבירות חמורות ביותר. לבכות ולהתאונן על בג"צ הרסני וכפרני, שנלחם בלומדי התורה, רוח אפינו ומשוש נפשינו.
לבכות ששאלות כאלו, של דם ישראל הנשפך כמים מול דם ישראל העלול להישפך כמים, עומדות ונשאלות בשנת תשפ"ד, כשהעולם לכאורה נראה כה "נאור" ו"מתקדם". כשהיו כאלו שהבטיחו ש"לעולם לא עוד". שמונים שנה לאחר שששה מיליון יהודים נטבחו ונשחטו, נרצחו ונשרפו, וכל העולם עמד ושתק, שבעים וחמש שנה אחרי שראשי המדינה לגלגו על "הולכי הצאן לטבח" ועל כך שישראל בטוחה ושלעולם לא תתרחש בה שואה, הנה אנו שבים לאותם מאורעות מחרידים, כולל הדמיון המובהק ל"ימינה" ו"שמאלה" המחריד של ד"ר מנגלה ימש"ו בכניסה לאושוויץ. שואה, כאן בארץ ישראל!
לבכות על כך שראשי המדינה האלו, הם הבבואות העלובות שלהם עצמם באופוזיציה, הם אלו שאמורים לקבוע בדילמות הרות גורל אלו, כמו עסקאות חטופים מול שחרור מחבלים מרצחים, המסכנות את היישוב היהודי בארץ ישראל.
לבכות על כך ש"כל המיצר לישראל נעשה ראש", על כך שאויבי היהודים שוחטים וטובחים בנו והעולם מקיים בחוש ובפועל, בקול רם וצלול, את דברי רש"י בשם חז"ל ש"אמר רשב"י הלכה היא עשיו שונא ליעקב".
לבכות על כך שמשנאי התורה נשאו ראש, ושאלת האפיקורסים על "מה אהני ליה רבנן", לומדי התורה ויושבי אהלים, נהפכה לשאלת הכלל, בו בשעה שאנו יודעים את האמת, שאך ורק בזכות התורה ולומדיה, בכח התפילה ובכח מעשינו הטובים, בין אדם למקום ובין אדם לחבירו, נינצל.
לבכות על חילול מקום שריד בית מקדשנו, על ידי הכת הרפורמית וחבריהם, וכמעט אין פוצה פה ומצפצף.
לבכות על כך שאנו לא בוכים מספיק. לבכות על גלות ישמעאל ולזעוק אל המלך!
והקב"ה "ישמע-אל", כפי שכתוב בחז"ל. שוועת בני ישראל תעלה למרומים והשי"ת יצילנו מן השעות הרעות ויחיש גאולתנו ופדות נפשנו.
שמואל ברוך גנוט