חגים ומועדים וימים מיוחדים

תשעה באב נקרא מועד- /שמואל ברוך גנוט

תשעה באב נקרא מועד- /הרב שמואל ברוך גנוט שליט"א

 

כתב השו"ע (או"ח תקנ"ט, ד') שאין אומרים תחנון וסליחות ונפילת אפים בתשעה באב,
מפני שנקרא מועד, שנאמר "קרא עלי מועד". ויש להבין מדוע יום חורבן בית מקדשינו
נחשב למועד. ומדוע לעתיד, כשיבנה ביהמ"ק במהרה, ייחשב למועד, דמאי שמחה איכא
בהאי יומא בו נחרב בית חיינו ומשוש נשמתנו.

 

ובספרי זמננינו כ' דהנה ביומא (נ"ד, ב') אמר ר"ל בשעה שנכנסו נכרים להיכל ראו
כרובים המעורין זה בזה, והיינו שבשעת החורבן גופא היו ישראל בשיא קרבתן לאביהם
שבשמים. וביאור הדבר הוא שבשעת הפרידה חשים ברגשות אהבה וחיבה יתירה לרבש"ע
ית"ש אשר כעת נפרדים מקרבתו הגדולה ומהשראת שכינתו. ונמצא שדוקא בשעת הפירוד
בין ישראל להקב"ה, היה זה זמן של קירבה יתירה, וע"ז איקרי מועד.

 

והנה מהגרב"ש דויטש שליט"א שמעתי שישנם תאריכים המסוגלים, והיינו שהקב"ה קבע
בעולמו ימים מיוחדים שאינם ימים רגילים, אך לא הוברר האם ימים אלו יהיו ימי
שמחה או ימי צער, ובידינו לקבעם לשמחה או לחילופין, לצער. ולכן מצינו שהיו
תאריכים ושנים בהם אמרו רבותינו גדולי הדורות שמסוגלים הם במיוחד לבוא משיח
צדקנו, ולבסוף דוקא ימים ושנים אלו היו זמני פורענות קשים לישראל. (וכך אמרו
גדולי ישראל שהמשיח אמור לבוא בשנת ת"ח, ובשנת תרפ"ט ובזמן השואה. ולבסוף דוקא
שנים אלו היו קשות מאד לישראל) ומשמעות הדבר הוא שתאריכים אלו היו אכן מסוגלים
ומיוחדים, רק לא הוכרע האם לטוב או למוטב, ובעוה"ר נהפכו הם לימי תוגה ורוע.
ולפי"ז י"ל ממילא יום תשעה באב יום מסוגל הוא. ואם בעוה"ר כעת הוא מסוגל
לפורענות וחורבן, הרי לכשיבנה ביהמ"ק ותסתלק פורענותו, מילא יהיה הוא יום מועד
ושמחה. שהרי או יום צער הוא ואם לא - מיד נהפך הוא למועד ושמחה.

 

ולענ"ד אולי אפ"ל בזה ביאור נוסף, והוא עפ"מ באיכה רבה (ד', י"ד) כשישראל ראו
שהוצת אש במקדש, שמחו, שמחה גדולה ואמרו מזמור שיר להקב"ה ששפך חמתו על עצים
ואבנים. ולפי"ז י"ל דבעצם היה צריך לעשות מועד בכל שנה בט' באב על כך שהקב"ה לא
השחית את ישראל ורק שפך חמתו על עצים ואבנים. אך מכיון וסו"ס בטל משוש חיינו
בחורבן הבית וסילוק השכינה, ע"כ לא נקבע למועד אלא רק לענין נפילת אפים ותחנון
וצידוק הדין. אך כשיבנה ביהמ"ק בב"א שוב תחזור סיבת השמחה בשלמותה ונחגוג ט'
באב כיום מועד, על שגם בעת דין שפך הקב"ה חמתו על עצים ואבנים.