חומש בראשית

דבר החסידות – פרשת ויחי

ב"ה

דבר החסידות – פרשת ויחי

 

יעקב אבינו לא מת – הכיצד?

בסיפור פטירתו של יעקב אבינו נאמר (פרשתנו נ, לג) "ויגוע ויאסף אל עמיו", אומר רש"י "ומיתה לא נאמרה בו ואמרו רז"ל יעקב אבינו לא מת".

והנה מקורו של רש"י הוא במס' תענית (ה, ב) ושם ממשיכה הגמרא ושואלת "וכי בכדי ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא וקברו קברייא?" [=וכי לחינם ספדו, חנטו וקברו אותו?] ותשובת הגמרא היא "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים".

ולא מובן, איפה התשובה על השאלה מדוע ספדו, חנטו וקברו את יעקב?

המהרש"א מסביר, שכוונת הגמרא להבהיר שב"יעקב אבינו לא מת" אין הכוונה לחיי הגוף – שבהם אכן היתה מיתה – אלא לחיי הנפש, שבזה "אף הוא בחיים".

אבל עדיין לא מובן: לפי זה מהו החידוש אצל יעקב שדווקא אצלו נאמר "לא מת", הריבכל צדיק חיי הנפש שלו הם נצחיים*, אלא צריך לומר (כפי שגם רש"י ותוס' מפרשים) שיעקב לא מת הוא גם בחייו הגשמיים.

מבאר הרבי, ע"פ דברי אדמו"ר הזקן בתניא (אגה"ק ס"ז) שנשמת יעקב כלולה מכל נשמות ישראל מעולם ועד עולם, זאת אומרת, שכל יהודי יש בו ניצוץ מנשמת יעקב, וזוהי כוונת הגמרא: "מה זרעו בחיים" – כיון שבני ישראל חיים לעד – הרי "אף הוא בחיים" כיון שנשמתו מלובשת וממשיכה לחיות בכל יהודי!

ונמצא שאין כאן סתירה בין הדברים; כי גופו של יעקב אכן טעון קבורה וכו' אך חיים הגשמיים של יעקב לא פסקו, כיון שזרעו חיים נשמה בגוף הרי גם נשמתו ממשיכה לחיות.

שבת שלום!

 

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק כו, שמות שיחה א ס"ח (עמ' 7-8. ובמתורגם ללה"ק: עמ' 8-9) וע"ש ביאור נפלא מדוע גם אצל מרע"ה מצינו ש"לא מת משה" (סוטה יג, ב) ואכ"מ. התימצות בסיוע "פנינים עה"ת והמועדים" (היכל מנחם תשס"ה) עמ' מג.

______________

*) כיון שחיי הצדיק הם אמונה, יראה ואהבה ובהעלות ה' רוחו ונשמתו אליו יאסוף הרי הוא "שביק חיים לכל חי" דהיינו ששובק ומשאיר חיות לכל הקשורים אליו ומקבלים השפעתו בחייו, לפי מדרגת נשמתם – ראה בארוכה בזה בתניא אגה"ק סי ז"ך..

ואם משום העניין ד'זרעו בחיים'  שנאמר ביעקב – הרי גם בצדיקים אחרים מצינו דוגמת ענין זה: "הניח בן כמותו" (ב"ב קטז,א) וכיו"ב. וראה מפרשי העין יעקב כאן.

____________________________