דוד המלך - וציוויו לשלמה

פרטים

קטגוריה: פרשת ויחי

פורסם בשני, 05 ינואר 2026 15:04

נכתב על ידי Super User

כניסות: 233

דָּוִד הַמֶּלֶךְ – וְצִוּוּיוֹ  לִשְׁלֹמֹה

מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַייְן. ©

וַיְהִי הַיּוֹם וְדָוִד בְּאַרְמוֹנוֹ

חָשׁ כִּי קָרַב יוֹם מוֹתוֹ

לְפִיכָךְ פּוֹנֶה אֶל שְׁלֹמֹה בְּנוֹ

ְאוֹחֵז  סֵפֶר תּוֹרָה בְּיָדוֹ.

מַבִּיט בִּשְׁלֹמֹה – עֶלֶם חֲמוּדוֹת

מַעֲבִיר מֶסֶר לִקְרַאת הַבָּאוֹת

הַדְרָכָה לַחַיִּים – מִילִּים נֶחְרָצוֹת

לִקְרַאת מְלוּכָה מְסָרִים וְעֵצוֹת:

עָלֶיךָ לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי אֱלוֹקִים

מְפַתֵּחַ הַצְלָחָה מִן הַבְּטוּחִים

צָמוּד תִּהְיֶה לְתוֹרַת הַחַיִּים

לֵךְ תְּפַלֵּס – רַק דַּרְכֵי יְשָׁרִים.

שְׁלֹמֹה מַבִּיט בְּאַהֲבָה בְּאָבִיו

לוֹטֵשׁ  עֵינָיו  רְגָעִים סָבִיב

עַנְנֵי שְׁכִינָה בַּמְּרוֹמִים חַגִּים

קַרְנֵי אוֹרָם לִשְׁנַיִם מְאִירִים.

שְׁלֹמֹה מִתְבּוֹנֵן  בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה

חָשׁ הִתְרוֹמְמוּת וְגַם שִׂמְחָה

מַחְלִיט ליְיַשֵּׂם צַוּוַי שָׁמַיִם

לְמַעַן  יִרְבֶּה חָכְמָה כַּמַּיִם.

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת הַהַפְטָרָה לְפָרָשַׁת וַיְחִי [מְלָכִים א, ב' ]חכמה כמים.

פרשת ויחי - אפרים ומנשה ייחודם-ומסר דוד המלך

פרטים

קטגוריה: פרשת ויחי

פורסם בחמישי, 01 ינואר 2026 17:54

נכתב על ידי Super User

כניסות: 266

פרשת ויחי - אפרים ומנשה ייחודם-ומסר דוד המלך?

מאת: אהובה קליין

פרשה זו נקראת בשם "ויחי" למרות שיעקב אבינו  מגיע לסוף ימיו וזאת מהטעם –כי  צדיקים במותם נקראים חיים.

יעקב נחלש בסוף ימיו והדבר נודע ליוסף והוא בא לבקרו עם שני בניו- אפרים ומנשה כפי שכתוב:

"וַיְהִ֗י אַֽחֲרֵי֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וַיֹּ֣אמֶר לְיוֹסֵ֔ף הִנֵּ֥ה אָבִ֖יךָ חֹלֶ֑ה וַיִּקַּ֞ח אֶת־שְׁנֵ֤י בָנָיו֙ עִמּ֔וֹ אֶת־ מְנַשֶּׁ֖ה וְאֶת־ אֶפְרָֽיִם׃ וַיַּגֵּ֣ד לְיַֽעֲקֹ֔ב וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּ֛ה בִּנְךָ֥ יוֹסֵ֖ף בָּ֣א אֵלֶ֑יךָ וַיִּתְחַזֵּק֙ יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֵּ֖שֶׁב עַל־הַמִּטָּֽה׃ וַיֹּ֤אמֶר יַֽעֲקֹב֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף אֵ֥ל שַׁדַּ֛י נִרְאָֽה־אֵלַ֥י בְּל֖וּז בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיְבָ֖רֶךְ אֹתִֽי׃ וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י הִנְנִ֤י מַפְרְךָ֙ וְהִרְבִּיתִ֔ךָ וּנְתַתִּ֖יךָ לִקְהַ֣ל עַמִּ֑ים וְנָ֨תַתִּ֜י אֶת־ הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את לְזַרְעֲךָ֥ אַֽחֲרֶ֖יךָ אֲחֻזַּ֥ת עוֹלָֽם׃ וְעַתָּ֡ה שְׁנֵֽי־ בָנֶיךָ֩ הַנּֽוֹלָדִ֨ים לְךָ֜ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם עַד־ בֹּאִ֥י אֵלֶ֛יךָ מִצְרַ֖יְמָה לִי־ הֵ֑ם אֶפְרַ֨יִם֙ וּמְנַשֶּׁ֔ה כִּרְאוּבֵ֥ן וְשִׁמְע֖וֹן יִֽהְיוּ־ לִֽי׃ וּמֽוֹלַדְתְּךָ֛ אֲשֶׁר־ הוֹלַ֥דְתָּ אַֽחֲרֵיהֶ֖ם לְךָ֣ יִֽהְי֑וּ עַ֣ל שֵׁ֧ם אֲחֵיהֶ֛ם יִקָּֽרְא֖וּ בְּנַֽחֲלָתָֽם" [בראשית    מ"ח, א'-ז'] כאן מבטיח יעקב את ארץ ישראל  לעם ישראל ואת אפרים ומנשה- בני יוסף כחלק בלתי נפרד  מתוך שנים עשר השבטים.

ההפטרה הנקראת בשבת הקרובה מתארת את דברי דוד המלך  טרם מותו: לבנו שלמה:

"וַיִּקְרְבוּ יְמֵי-דָוִד, לָמוּת; וַיְצַו אֶת-שְׁלֹמֹה בְנוֹ, לֵאמֹר. ......" [מלכים-א, פרק, ב', א'-ה']

השאלות .

א]מדוע שיכל יעקב את ידיו כאשר בירך את אפרים ומנשה?

ב] כיצד-אפרים ומנשה נכללו בתוך שנים עשר שבטי ישראל?

ג] מה המסר בדברי דוד המלך  לשלמה-ומה הקשר לפרשה?

תשובות.

יעקב שיכל ידיו כאשר בירך את אפרים ומנשה.

נאמר: "וַיִּקַּ֣ח יוֹסֵף֮ אֶת־שְׁנֵיהֶם֒ אֶת־אֶפְרַ֤יִם בִּֽימִינוֹ֙ מִשְּׂמֹ֣אל יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת־מְנַשֶּׁ֥ה בִשְׂמֹאל֖וֹ מִימִ֣ין יִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּגֵּ֖שׁ אֵלָֽיו׃ וַיִּשְׁלַח֩ יִשְׂרָאֵ֨ל אֶת־יְמִינ֜וֹ וַיָּ֨שֶׁת עַל־רֹ֤אשׁ אֶפְרַ֨יִם֙ וְה֣וּא הַצָּעִ֔יר וְאֶת־שְׂמֹאל֖וֹ עַל־רֹ֣אשׁ מְנַשֶּׁ֑ה שִׂכֵּל֙ אֶת־יָדָ֔יו כִּ֥י מְנַשֶּׁ֖ה הַבְּכֽוֹר׃ וַיְבָ֥רֶךְ אֶת־יוֹסֵ֖ף וַיֹּאמַ֑ר הָֽאֱלק֡ים אֲשֶׁר֩ הִתְהַלְּכ֨וּ אֲבֹתַ֤י לְפָנָיו֙ אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֔ק הָֽאֱלֹקִים֙ הָֽרֹעֶ֣ה אֹתִ֔י מֵֽעוֹדִ֖י עַד־הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה"[להלן :  מ"ח, י"ג- ט"ז]

רש"י מבאר: העמיד יוסף את אפרים לימינו שהוא  שמאלו של יעקב היושב מולו ואת מנשה בשמאלו –שהוא ימינו של יעקב היושב מולו זה כנגד  זה- נמצא ימינו כנגד – שמאל חברו וכך העמיד יוסף את מנשה בצד ימינו של יעקב- מפני שמנשה הוא היה הבכור וראוי להתברך כשהוא מצד ימין ,אך  יעקב שיכל ידיו בחכמה – שהניח את יד ימינו על ראש אפרים שלא בסדר הראוי ועשה זאת בכוונה שהרי ידע יעקב שמנשה הוא הבכור ולמרות זאת לא הניח את יד ימינו עליו, אלא על אפרים הצעיר,

יוסף לא העביר את יד אביו מעל ראש אפרים אל ראש מנשה ,אלא רק הרים את יד אביו מעל ראש בנו ותמך בידו עד שיעביר יעקב בעצמו  חזרה לראש מנשה.

בהמשך  הכתוב מתאר את ברכת הבנים:

"וַיְבָ֥רֶךְ אֶת־יוֹסֵ֖ף וַיֹּאמַ֑ר הָֽאֱלקִ֡ים אֲשֶׁר֩ הִתְהַלְּכ֨וּ אֲבֹתַ֤י לְפָנָיו֙ אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֔ק הָֽאֱלֹקִים֙ הָֽרֹעֶ֣ה אֹתִ֔י מֵֽעוֹדִ֖י עַד־ הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ הַמַּלְאָךְ֩ הַגֹּאֵ֨ל אֹתִ֜י מִכָּל־ רָ֗ע יְבָרֵךְ֮ אֶת־ הַנְּעָרִים֒ וְיִקָּרֵ֤א בָהֶם֙ שְׁמִ֔י וְשֵׁ֥ם אֲבֹתַ֖י אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֑ק וְיִדְגּ֥וּ לָרֹ֖ב בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ׃ וַיַּ֣רְא יוֹסֵ֗ף כִּֽי־ יָשִׁ֨ית אָבִ֧יו יַד־יְמִינ֛וֹ עַל־רֹ֥אשׁ אֶפְרַ֖יִם"

לגבי  המלאך המוזכר בברכה: זה מלאך רגיל שנשלח על ידי ה' להציל את יעקב ולגאול אותו דוגמת המצב כשהיה יעקב  אצל לבן  ושם ציווה את יעקב לצאת מהמקום ולשוב לארץ מולדתו.

ה"נערים"- הם אפרים ומנשה שעתידים להתברך  בריבוי רב –כדגים בים ואין עין הרע שולטת עליהם- להמעיט את תולדותיהם.

תגובת יוסף הייתה:

"וַיֵּ֣רַע בְּעֵינָ֑יו וַיִּתְמֹ֣ךְ יַד־ אָבִ֗יו לְהָסִ֥יר אֹתָ֛הּ מֵעַ֥ל רֹאשׁ־ אֶפְרַ֖יִם עַל־ רֹ֥אשׁ מְנַשֶּֽׁה׃ וַיֹּ֧אמֶר יוֹסֵ֛ף אֶל־אָבִ֖יו לֹא־כֵ֣ן אָבִ֑י כִּי־זֶ֣ה הַבְּכֹ֔ר שִׂ֥ים יְמִֽינְךָ֖ עַל־רֹאשֽׁוֹ"׃

רש"י מסביר: יעקב לא העביר את יד אביו מעל ראש אפרים אל ראש מנשה, אלא רק הרים את יד אביו מעל ראש בנו ותמך בידו עד שיעביר יעקב בעצמו  חזרה לראש מנשה.

*וראיתי כי בתורה יש  ארבע דוגמאות של הלשון :" לֹא־כֵ֣ן"

כגון הדוגמא: "לֹא־כֵן, עַבְדִּי מֹשֶׁה:  בְּכָל־בֵּיתִי, נֶאֱמָן הוּא" [במדבר י"ב, ז']

[מתוך ספר: "רש"י  שונה ומפרש" מאת: הרב משה ב"ר שלמה זלמן פיליפ]

תגובת יעקב אל יוסף הייתה: יודע אני שמנשה הוא הבכור וגם הוא יזכה לגדולה ומה תהיה גדולתו של מנשה?- שעתיד גדעון לצאת ממנו שהקב"ה יעשה  נס על ידו: להושיע את ישראל  מיד מדיין ועמלק.[כמתואר בספר שופטים, פרקים: ו, ז']

אבל האח הקטן ממנשה יהיה גדול ממנו והכוונה לאפרים- שעתיד יהושע לצאת ממנו וינחיל את  ארץ ישראל לעם ישראל וגם ילמד תורה את עם ישראל ועתיד להתפרסם בכל העולם- הכוונה ליהושע - שהוא מזרע אפרים שבכל העולם  הוא עתיד  להתפרסם לפי  שעתיד להנחיל לעם ישראל את ארץ ישראל-  וזאת בעת שנלחם  נגד חמשת מלכי האמורי כנאמר:

"אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַיהוָה בְּיוֹם תֵּת ה' אֶת הָאֱמֹרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן."[יהושע י', י"ב]

הנס  היה – כי היום התארך וכך יהושע הספיק לנקום בהם.

זה היה נס אדיר- יד ה' !  הנה הוכחה כי התורה- היא תורת אמת וברכת הנערים- - לאפרים ומנשה מתקיימת עד ימים אלה ממש- כאשר כל אב מברך את בניו בברכה זו - בערב שבת.

יש עוד משמעות לחשיבותו של אפרים—על ידי שיעקב הקדים אותו בברכתו –הציב יעקב את מעמדו של אפרים הצעיר לפני מנשה הבכור- להקדימו בדגלים שבהם חנו סביב המשכן כפי שנאמר:

"דֶּגֶל מַחֲנֵה אֶפְרַיִם לְצִבְאֹתָם, יָמָּה; וְנָשִׂיא לִבְנֵי אֶפְרַיִם,.." [במדבר, ב', י"ח]

בחנוכת הנשיאים- כלומר בקורבנות הנשיאים לחנוכת המזבח, הקדים את נשיא אפרים להקריב את קרבנו לפני נשיא מנשה- כנאמר:

"בַּיּוֹם, הַשְּׁבִיעִי, נָשִׂיא, לִבְנֵי אֶפְרָיִם--אֱלִישָׁמָע, בֶּן־ עַמִּיהוּ" [ במדבר ז', מ"ח]

אחר כך נאמר: "בַּיּוֹם, הַשְּׁמִינִי, נָשִׂיא, לִבְנֵי מְנַשֶּׁה--גַּמְלִיאֵל, בֶּן ־פְּדָהצוּר" [במדבר ז', נ"ד]

אפרים ומנשה נכללים  בשנים עשר השבטים.

"נתיבות שלום"  מבאר את חשיבות מנשה ואפרים : יוסף מתחלק לשני שבטים—מנשה ואפרים ולא נמצא כן בשאר השבטים וזאת לפי שבמידה של יוסף יש שני חלקים:

א] סור מרע.   ב] ועשה טוב.

מנשה- עניינו – סור מרע- על פי דברי יוסף:

"וַיִּקְרָא יוֹסֵף אֶת־ שֵׁם הַבְּכוֹר, מְנַשֶּׁ֑ה  כִּֽי־נַשַּׁ֤נִי אֱלֹהִים֙ אֶת־ כׇּל־ עֲמָלִ֔י וְאֵ֖ת כׇּל־בֵּ֥ית אָבִֽי"׃[בראשית  מ"א, נ"א]

ב]ואפרים עניינו: עשה טוב- כנאמר:

"וְאֵת שֵׁם הַשֵּׁנִי קָרָא אֶפְרָיִם כִּי הִפְרַנִי אֱלֹקים בְּאֶרֶץ עָנְיִי". [בראשית, מ"א, נ"ב] אפרים- גם בארץ מצרים ארץ התאוות- עשה טוב.  אפרים ומנשה עבדו ה' במצרים – במידת היראה- כי כנגד התאוות ניתן לעמוד באמצעות יראת ה'-כי יודע האדם שיש דין ויש דיין - ויש דעה שאומרת: כי בהשוואה ליתר השבטים שזכו ללמוד –תורה- מהסבא יצחק וגם מיעקב- הרי אפרים ומנשה למדו תורה במצרים – בתוך הארץ הטמאה והחזיקו מעמד!

המסר של דוד המלך לשלמה בנו.

דוד המלך פונה אל שלמה בנו הצעיר ומסביר לו מה התנאי לרשת את המלוכה לשלמה :  "וַיִּקְרְבוּ יְמֵי-דָוִד, לָמוּת; וַיְצַו אֶת-שְׁלֹמֹה בְנוֹ, לֵאמֹר.  אָנֹכִי הֹלֵךְ, בְּדֶרֶךְ כָּל-הָאָרֶץ; וְחָזַקְתָּ, וְהָיִיתָ לְאִישׁ. וְשָׁמַרְתָּ אֶת-מִשְׁמֶרֶת ה' אֱלֹקיךָ, לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו לִשְׁמֹר חֻקֹּתָיו מִצְוֺתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְעֵדְוֺתָיו, כַּכָּתוּב, בְּתוֹרַת מֹשֶׁה--לְמַעַן תַּשְׂכִּיל, אֵת כָּל-אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה, וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר תִּפְנֶה, שָׁם.  לְמַעַן יָקִים ה' אֶת-דְּבָרוֹ, אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלַי לֵאמֹר, אִם-יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ אֶת-דַּרְכָּם לָלֶכֶת לְפָנַי בֶּאֱמֶת, בְּכָל-לְבָבָם וּבְכָל-נַפְשָׁם:  לֵאמֹר--לֹא-יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ, מֵעַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל".[מלכים-א, פרק, ב', א'-ה']

דוד המלך  מסביר לשלמה: כי רק אם שלמה ילמד תורה ויתחבר אליה –ראוי יהיה למלוך על ישראל!

לסיכום, לאור האמור לעיל-  ניתן להבין: כי מנשה ואפרים זכו להיכלל בתוך שבטי ישראל- בזכות כוח היראה והתורה שהיה בתוכם- אפילו בארץ טמאה כמצרים! ואת חשיבות התורה שהיא מקור החכמה – מדגיש גם דוד המלך לשלמה- כתנאי לרשת את המלוכה על ישראל.

כמה חשוב המסר מפי דוד המלך לעם ישראל בפרט בימים אלה:"וַיִּתֵּן לָהֶם, אַרְצוֹת גּוֹיִם;    וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ. בַּעֲבוּר, יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו--    וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ;

הַלְלוּ־יָהּ".[תהלים ק"ד, מ"ד- מ"ה]

אפרים ומנשה מתברכים

פרטים

קטגוריה: פרשת ויחי

פורסם בחמישי, 01 ינואר 2026 17:51

נכתב על ידי Super User

כניסות: 281

אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה מִתְבָּרְכִים

מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַייְן ©

יַעֲקֹב בְּיָמָיו הָאַחֲרוֹנִים

חָשׁ חֻלְשַׁת  אֵיבָרִים

חָכְמָתוֹ  מַרְקִיעָה שְׁחָקִים

מַתְּנַת מְקוֹר- מַיִם חַיִּים

יוֹשֵׁב בְּמִיטָּתוֹ מַבִּיט בַּבָּאִים

נִרְגָּשׁ , בְּנִשְׁמָתוֹ מוֹדֶה לֶאֱלֹוקִים

עַל כָּל הַטּוֹב וְשַׂק  הַחֲסָדִים

מַתְּנַת הַבָּנִים  גַּם הַצֶּאֱצָאִים.

עַתָּה מַבְחִין  בְּיוֹסֵף וְהַנְּכָדִים

אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה-אוֹצַר יַהֲלוֹמִים

רְאוּיִים הֵם לְהִיכָּלֵל בַּשְּׁבָטִים

מִכּוֹחַ הַתּוֹרָה – בָּהּ הֵם דְּבֵקִים.

יַעֲקֹב נוֹעֵץ בָּהֶם  עֵינַיִים

רִאשׁוֹן  יִזְדָּרֵז יְבָרֵךְ אֶפְרַיִם

לְעֵינֵי יוֹסֵף יְשַׂכֵּל יָדַיִים

יְבֹרַךְ מְנַשֶּׁה מִנִּפְלְאוֹת שָׁמַיִם.

רוֹאֶה בְּרוּחוֹ כֶּתֶר מְלוּכָה

בָּהּ שְׁלֹמֹה בֶּן - דָּוִד זָכָה

מָלַךְ  בְּחֶבְרוֹן וְגַם בִּירוּשָׁלַיִם

בִּזְכוּת דְּבֵקוּתוֹ  בַּתּוֹרָה כִּפְלַיִם.

הֶעָרָה הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת  פָּרָשַׁת וַיְחִי [חֻמַּשׁ- בְּרֵאשִׁית-וְהַהַפְטָרָה- סֵפֶר מְלָכִים –א'-ב']  

פרשת ויחי - ברכת יעקב לבניו ודאגתו לעתידנו

פרטים

קטגוריה: פרשת ויחי

פורסם בשישי, 10 ינואר 2025 05:30

נכתב על ידי Super User

כניסות: 866

פרשת ויחי - ברכת יעקב לבניו ודאגתו לעתידנו!

מאת: אהובה קליין.

בפרשה זו - יעקב  קורא לבניו  כדי לומר להם - את אשר יקרה להם  באחרית הימים כפי שנאמר:

"וַיִּקְרָא יַעֲקֹב, אֶל-בָּנָיו; וַיֹּאמֶר, הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם, אֵת אֲשֶׁר - יִקְרָא   אֲתכֶם"....[בראשית מ"ט, א'-ג']

בהמשך מילות הקדמה אלה, יעקב מתייחס  לכל השבטים ומעניק ברכות  לכל שבט בנפרד, דוגמת שבט: אשר:

"מֵאָשֵׁר, שְׁמֵנָה לַחְמוֹ; וְהוּא יִתֵּן, מַעֲדַנֵּי-מֶלֶךְ".[להלן: מ"ט, כ']

יעקב מצווה  את בניו שיקברוהו במערת המכפלה בחברון:  אך יש לציין שכבר קודם שאסף אליו את בניו - השביע את יוסף שאחרי מותו יקברהו במערת המכפלה:

"וַיִּקְרְבוּ יְמֵי-יִשְׂרָאֵל, לָמוּת, וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף וַיֹּאמֶר לוֹ אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, שִׂים-נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי; וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת, אַל-נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם.  וְשָׁכַבְתִּי, עִם -אֲבֹתַי, וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם, וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבֻרָתָם; וַיֹּאמַר, אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה כִדְבָרֶךָ.  לא וַיֹּאמֶר, הִשָּׁבְעָה לִי--וַיִּשָּׁבַע, לוֹ; וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל, עַל-רֹאשׁ הַמִּטָּה" [להלן מ"ז. כ"ט-ל"א]

השאלות הן:

א] מה הייתה כוונת יעקב במילים: "הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם, אֵת אֲשֶׁר -יִקְרָא אֶתְכֶם, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים"?

ב] לאיזו ברכה – מיוחדת זכה שבט אשר? 

ג] מדוע חשוב היה ליעקב להיקבר במערת המכפלה?

תשובות.

כוונת יעקב  במילים: "הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם...,"

ה"נתיבות שלום" מסביר: אמרו חז"ל [מסכת פסחים נ"ו]: ביקש יעקב לגלות את הקץ והסתלקה ממנו השכינה.

ועל פי הזוהר הקדוש: התורה לא הייתה אומרת:"האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים.." דבר שלא נתקיים, ובוודאי שיעקב  כן גילה, אלא שמתברר שיש בדבריו – חלק גלוי ויש גם חלק סתום. יתכן לומר: שכל מה שהצטרך יעקב לגלות - גילה. ומה גילה להם ?  תתאספו ותתאגדו יחד - האחדות  תהיה חשובה מאד באחרית הימים.

כוונת חז"ל היא על עניין הגאולה [מסכת סנהדרין צ"ח] "זכו אחישנה". "לא זכו  בעיתה"

לכן יעקב אבינו  נתן את עצתו לבניו : שבעת שהם יהיו במצב "לא זכו"- שיקיימו : "האספו  ואגידה  לכם"- במילים אחרות: תתאחדו ! על ידי  זה - הם יהיו בכלל "זכו"- למרות שהם במצב  שלא זכו - כמאמר  הצדיקים: "ועמך כולם צדיקים - כאשר הם מתאחדים כגוף אחד - הרי הם בבחינת צדיקים .

בנועם אלימלך נאמר: [פ' דברים]: יש עולם הנקרא: "כל  ישראל " הוא  העולם של כללות ישראל, אשר שם אין  חטא ואין פשע ואין שום שטן ופגע רע מגיע  לשם. כי כל החטאים הם רק בפרטים, לפי שהפרט חוטא לפעמים, אך כללות ישראל הם בקדושתם קיימים, זה הסוד שגילה יעקב.

רש"י מבאר: ביקש יעקב להגיד את אשר יקרא  אתכם באחרית הימים - אך לא מצאנו שיעקב  גילה את אחרית הימים. אכן בתחילה כשהתחיל להגיד להם: "הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם...,"ביקש לגלות את הקץ של הגלויות - אך הסתלקה ממנו  השכינה ונעלמה ממנו ידיעת הקץ, לכן התחיל להגיד  דברים  אחרים שהם אינם מעניין קץ הגלות.

"בעל הטורים" מסביר: כשרצה יעקב לגלות את הקץ ונסתם ממנו אמר לבניו: "שמא יש בכם חטא ? - ענו לו: תדקדק בשמותינו ולא תמצא בהם את האותיות: ח.ט  , ענה להם: אין בכם את האותיות: "קץ"

רבינו בחיי מדגיש את מילות יעקב: הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ, בְּנֵי יַעֲקֹב; וְשִׁמְעוּ, אֶל-יִשְׂרָאֵל אֲבִיכֶם". הזכיר יעקב לבניו את שני שמותיו: יעקב וישראל התכוון להגיד לבניו - תשמעו לדבריי - בני יעקב  ומה הם כלל דבריי ? תשמעו לקב"ה—זהו שתשמעו אל ישראל אביכם שבשמים-היינו: ישראל סבא, ולכן הזכיר את שני שמותיו.

שבט אשר וברכתו.

יעקב בירך  את שבט אשר בברכה: "מֵאָשֵׁר, שְׁמֵנָה לַחְמוֹ; וְהוּא יִתֵּן, מַעֲדַנֵּי-מֶלֶךְ".

רש"י מסביר: כל דברי מאכל הקרוי בשם כללי "לחם"- הבא מחלקו של אשר - יהיה שָׁמֵן - לפי שבחלקו של אשר  הרבה עצי זית. וזה יגרום לשמן בכמויות רבות - כמעיין ומתוך כך הוא יטבול את מאכלו בשמן. כן מצאנו שמשה בירך את שבט  אָשֵׁר בעניין זה שנאמר :

"וּלְאָשֵׁר אָמַר בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר , יְהִי רְצוּי אֶחָיו וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ" [דברים ל"ג, כ"ד] לפי שארצו שופעת שמן כמים והם טובלים וסכים את רגליהם,ברכה זו התקיימה כמו שנאמר [ מנחות. דף פ"ה]

"פעם הוצרכו אנשי לודקיא [שבארץ סוריה] לשמן ושלחו שליח שיביא להם-והלך ממקום למקום אך לא מצא  כדי צורכו - עד שהגיע לגוש     חלב - שבנחלת אשר ושם הוליכוהו לבעל שדה זיתים והייתה שפחתו מוציאה לו ספל של זהב מלא שמן, וטבל את ידיו ורגליו  – כלשון הכתוב: " טובל בשמן רגלו ונתן לו  זיתים בשוויי מאות אלפי זוזים,

רש"ר מסביר: בניגוד לשבטים: דן וגד  הַמֵגִנִים - על האומה מפני אויבים מחוץ לגבולות  הארץ, תפקידם של אשר וגם נפתלי למלא את  חובותיהם בעניינים הפנימיים של עם ישראל בארצו. אשר - מספק לעצמו מזון עשיר בריא ומובחר -  המתאים  ליצור מעדנים משובחים.

רבינו בחיי מבאר: כתוב: "מֵאָשֵׁר, שְׁמֵנָה לַחְמוֹ" , היה צריך להיות כתוב: "אָשֵׁר, שְׁמֵנָה לַחְמוֹ" –מה תפקיד האות מ"ם בתחילת השם-"אָשֵׁר". התשובה: כי לאשר יהיה כל כך הרבה שמן - שממנו יובל –שפע השמן  לשאר הארצות.

האלשיך הקדוש  מסביר: סגולתו המיוחדת של אשר - שהיה ממעט לעצמו ודואג לאחרים , דברי יעקב עליו: "מֵאָשֵׁר, שְׁמֵנָה לַחְמוֹ" הכוונה:  אשר – היה שמח בחלקו , לחמו הדל תמיד היה טעים לחיכו והוא כשמן בעצמותיו - אבל כשהיה מעניק  משלו לאחרים - היה משתדל לתת לזולת: מעדני מלך - מכל טוב שיש בעולם.

מעניינים במיוחד דברי תנחומא: [ויחי סימן י"ג] על המילים: "מֵאָשֵׁר, שְׁמֵנָה לַחְמוֹ"

בנותיו של אשר היו נאות לפי  דברי לאה: "וַתֹּאמֶר לֵאָה בְּאָשְׁרִי כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ אָשֵׁר"[בראשית ל', י"ג]

משה בירך: "וּלְאָשֵׁר אָמַר, בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר; יְהִי רְצוּי אֶחָיו, וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ".[דברים ל"ג, כ"ד]

אָשֵׁר -  ייתן מעדני מלך ובנותיו ראויות למלכויות .

ר' לוי לומד מדברי לאה:"... בְּאָשְׁרִי כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ אָשֵׁר" -  שהיו  בנותיו  של אשר נאות כמותו והיו נשואות לכוהנים ולמלכים שנמשחו בשמן המשחה - בשמן זית - כי השמן מייפה את האדם כפי שמסופר: "וּבְהַגִּיעַ תֹּר נַעֲרָה וְנַעֲרָה לָבוֹא אֶל-הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, מִקֵּץ הֱיוֹת לָהּ כְּדָת הַנָּשִׁים שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ--כִּי כֵּן יִמְלְאוּ, יְמֵי תמְרוּקֵיהֶן:  שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים, בְּשֶׁמֶן הַמֹּר.." [מגילת אסתר, ב', י"ב]

ונאמר: "וַתַּעְדִּי זָהָב וָכֶסֶף, וּמַלְבּוּשֵׁךְ ששי שֵׁשׁ וָמֶשִׁי וְרִקְמָה, סֹלֶת וּדְבַשׁ וָשֶׁמֶן, אכלתי אָכָלְתְּ; וַתִּיפִי בִּמְאֹד מְאֹד, וַתִּצְלְחִי לִמְלוּכָה".[יחזקאל  ט"ז, י"ב]

השמן הוא גם סמל המלכות - בנות אָשֵׁר - היו  נשואות למלכות שנמשחת בשמן ובזכות יופיין שבא ממשיחת השמן.

יעקב מצווה את בניו לקברו במערת המכפלה בארץ..

על פי רש"י שלוש סיבות :

א] סופה של מצרים ללקות במכת הכינים - כמו שנאמר :"כָּל עֲפַר הָאָרֶץ הָיָה כִנִּים בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם" [שמות  ח', י"ג] היות והכינים האלה זוחלים תחת גופו ומצערים אותו - סירב להיקבר שם..

ב] אין מְתֵי חוּץ לָאָרֶץ חיים - קמים לתחיה , אלא בצער גלגול מחילות  שעתידים להתגלגל במחילות  מתחת לפני האדמה עד ארץ ישראל כדי לקום לתחייה.

ג] כדי שהמצרים לא יעשו את מקום קבורתו למקום - עבודה זרה.

יעקב מצווה  את בניו לקברו במערת המכפלה:

"וַיְצַו אוֹתָם, וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֲנִי נֶאֱסָף אֶל-עַמִּי--קִבְרוּ אֹתִי, אֶל-אֲבֹתָי:  אֶל-הַמְּעָרָה--אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה, עֶפְרוֹן הַחִתִּי.  בַּמְּעָרָה אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי-מַמְרֵא--בְּאֶרֶץ כְּנָעַן:  אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם אֶת-הַשָּׂדֶה, מֵאֵת עֶפְרֹן הַחִתִּי—לַאֲחֻזַּת -קָבֶר". [להלן מ"ט, כ"ט-ל"א]

הרמב"ן סובר : כי יעקב ביקש  מיוסף שישבע לו על קבורתו במערת המכפלה- לא מפני שחשד ביוסף שלא יקיים את ההבטחה, אלא הוא דרש ממנו שבועה - כדי לחזק את בקשתו זו אחר כך מפרעה - מלך מצרים בטענה שהוא כבול בשבועה למלא את צוואת אביו - יעקב ואכן פרעה אישר לו לקבור את אביו במערת המכפלה על סמך שבועה זו באומרו:

"וַיֹּאמֶר, פַּרְעֹה:  עֲלֵה וּקְבֹר אֶת-אָבִיךָ, כַּאֲשֶׁר הִשְׁבִּיעֶךָ"[להלן נ', ו']

לסיכום , לאור האמור לעיל: ציווי  יעקב לבניו - אז  היום- ולדורות: אחדות העם, אהבת חינם - אהבת התורה והארץ ומימוש השליחות לכל יהודי - על פי כישוריו - למען העם והארץ.

ויפים דברי  דוד המלך: "..הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד"[תהלים: קל"ג, א']

שבט אשר וברכתו

פרטים

קטגוריה: פרשת ויחי

פורסם בשישי, 10 ינואר 2025 05:28

נכתב על ידי Super User

כניסות: 811

שֵׁבֶט אֲשֶׁר וּבִרְכָתוֹ

מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַייְן ©

 וַיְהִי הַיּוֹם נִקְרְאוּ הַבָּנִים

 אֶל אֲבִיהֶם הַבָּא בַּיָּמִים

 יַעֲקֹב – יִשְׂרָאֵל אִישׁ תָּמִים

 חִישׁ לַחֲזוֹת אַחֲרִית הַיָּמִים.

לְפֶתַע הִסְתַּלְּקָה הַשְּׁכִינָה

אוֹתָם הִפְתִּיעַ הֶעֱנִיק בְּרָכָה

שֵׁבֶט, שֵׁבֶט וּשְׁלִיחוּתוֹ

עֲטוּר יִחוּדוֹ  בְּנַחֲלָתוֹ.

שֵׁבֶט אֲשֶׁר - שְׁמֵנָה לַחְמוֹ

עֲצֵי זֵיתִים - מְרֻבִּים חֶלְקוֹ

הַכֹּול מְגַלִּים בּוֹ עִנְיָן

הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁמֶן כְּמַעְיָן.

מֵי הַנַּחַל מְשַׁקְשְׁקִים

שָׁרְשֵׁי הָעֵצִים  מַשְׁקִים

צַמָּרוֹת נוֹשְׁקוֹת שָׁמַיִם

מְנִיבוֹת זֵיתִים כִּפְלַיִם.

הַבָּאִים מֵהַשֶּׁפַע מֻופְתָּעִים

מְצִיפִים  שָׂדוֹת כְּאַיָּלִים

כַּדֵּי שֶׁמֶן וְסַלִּים נוֹשְׂאִים

מוֹדִים לָה' כִּמְנוֹרָה מְאֻחָדִים.

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת: פָּרָשַׁת "וַיְחִי", [חֻמַּשׁ בְּרֵאשִׁית].