חומש בראשית
פרשת וישב- השגחה מישיבה של מעלה- כיצד?
- פרטים
- קטגוריה: פרשת וישב
- פורסם בשני, 19 אוקטובר 2020 14:12
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 730
פרשת וישב- השגחה מישיבה של מעלה- כיצד?
מאמר מאת: אהובה קליין.
[לעילוי נשמת אמי: חיה ז"ל בת בן- ציון]
הפרשה פותחת בישיבתו של יעקב בארץ כנען והתנהלות יוסף מול אחיו,כאשר יעקב אוהב את יוסף יותר מכל בניו וזה גורם להם לשנוא אותו .
"וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען: אלה תולדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה היה רועה את אחיו בצאן והוא נער את –בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את דיבתם רעה אל אביהם:
וישראל אהב את- יוסף מכל- בניו כי בן זקונים הוא לו ועשה לו כותונת פסים: ויראו אחיו כי אותו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אותו ולא יכלו דברו לשלום"[בראשית ל"ז, א-ה]
בהמשך מתוארים חלומות יוסף המגבירים את המתח והשנאה מצד האחים כלפיו.
ובתום תיאור היחסים העכורים בין יוסף לאחיו, הוא נשלח בציווי אביו אל אחיו: "..לך- נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשיבני דבר "
כאשר יוסף מגיע לאחיו לאחר שקיבל הדרכה מה "איש" שפגש בדרך על מקום הימצאותם, שנאתם מרקיעה שחקים עד כדי רצון להורגו: "ויראו אותו מרחוק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אותו להמיתו: ויאמרו איש אל-אחיו הנה בעל החלומות הלזה בא: ועתה לכו ונהרגהו.."[שם ל"ז, י"ח-כ"א]
השאלות הן:
א] מדוע תלה הכתוב את תולדות יעקב ביוסף דווקא?
ב] מה הטעם בשליחת יוסף אל אחיו, למרות שנאתם כלפיו?
ג] שנאת האחים אל יוסף ממה נבעה וכיצד התגברה?
תולדות יעקב יוסף.
רשי" מפרש: כי כתוב [עובדיה א, י"ח]"והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשיו לקש". היות ועם ישראל נמשל לאש ויוסף ללהבה, מתוך יוסף יוצא ניצוץ השורף את עשיו וכל זרעו- שנמשלו לקש הנשרף בקלות ובמהירות.
רש"י מוסיף בהמשך ואומר: כי הסיבה הראשונה שגרמה ליעקב לשינוי מקום מושבו היא: מכירת יוסף על ידי אחיו לישמעאלים ובהמשך גלגולו למצרים ועקב כך ירידת כל המשפחה לשם . – זה כפשוטו.
מדרש אגדה: ישנן כמה סיבות לקשר ההדוק בין יעקב ליוסף:
א] כל מטרת עבודתו של יעקב אצל לבן הארמי הייתה -על מנת להשיג את רחל לאישה- כדי להביא ממנה בן וכך כל התולדות בהמשך- היו בזכות יוסף.
ב] יוסף זיו איקונין ליעקב- כלומר אור פניו היה דומה במראה ליעקב אביו .
בבראשית רבה נאמר: כל מה שאירע ליעקב-אירע גם ליוסף, שניהם היו שנואים על אחיהם- יעקב היה שנוא על עשיו ,כפי שהכתוב מציין: "וישטום עשיו את יעקב[שם כ"ז, מ"א] ויוסף על אחיו, כפי שנאמר: "וישנאו אותו...[ל"ז, ד]
גם יעקב וגם עשיו היו נתונים לאיומים על חייהם: עשיו אמר: "ואהרגה את יעקב אחי.." [ ש ם ,כ"ז, מ"א]
ואחיו של יוסף איימו: "ועתה לכו ונהרגהו"
שניהם נולדו מהולים.
את שניהם ליוו מלאכים.
וישנם עוד דברים רבים זהים ביניהם.[כפי שמצוין בבראשית רבה]
ועוד נדרש: שיעקב רצה לשבת בשלווה וקפצה עליו רוגזו של יוסף- כל הצרות הקורות את יוסף, כי בשעה שצדיקים מנסים לנוח בשלווה, באה מידת הדין לפני הקב"ה ואומרת: "לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם בעולם הבא, אלא שמבקשים לישב בשלווה בעולם הזה" כלומר הצדיקים בנוסף לשכר בעולם הבא מבקשים גם שלווה בעולם הזה ?
ה"כלי יקר" מפרש-על פי מדרש: יוסף היה עיקר תולדותיו של יעקב, כי יעקב רצה לשבת במקום מגורי אביו-בארץ כנען מהסיבה :לכבד את אביו -בכך רצה לתקן את העבר- את כל אותה תקופה שהיה מחוץ לבית ולא הייתה באפשרותו להיות במחיצת אביו ולכבדו, ומשכך רצונו היה לשבת בשלוה , למרות זאת קפצה עליו רוגזו של יוסף- על מנת שייענש בעבור אותה תקופה שלא היה ביכולתו לכבד את יצחק בעודו עיקר זרעו.
ועונשו היה : מידה כנגד מידה, כמספר הימים שהוא לא היה בקשר עם הוריו גם יוסף לא היה בקשר אתו- אותו יוסף שהוא עיקר תולדות שלו.
יעקב שולח את יוסף אל אחיו.
האדמו"ר רבי שמחה בונים מפשיסחה אומר: הדבר נעשה מתוך מטרה חינוכית ,היות ויוסף היה רגיל לדבר בגנות אחיו, ככתוב: "ויבא יוסף את דיבתם רעה אל אביהם"[שם ל"ז, ב]
אביו רצה להרגילו להתרחק מהרגל פסול זה ולתקן את דרכיו ובכך לראות דווקא את שלמות אחיו ולא חסרונם, לכן אמר לו: "לך- נא ראה את שלום אחיך"
אור החיים סבור: כי יעקב לא חשש לשלוח את יוסף אל אחיו היות וידע כי שלוחי מצווה אינם ניזוקים.
לכן לא חשש לשלומו והיה בטוח שישוב אליו בשלום.
על פי חז"ל במדרש תנחומא: רצה הקב"ה לקיים את מה שהבטיח לאברהם בברית בין הבתרים.
ולפי זה עם ישראל עתיד לרדת למצרים, וכל הירידה מתחילה מהרגע שיעקב מצווה על יוסף: "..הלא אחיך רועים בשכם לכה ואשלחך אליהם"- לכן כל מה שאמר יעקב ליוסף – היה זה דיבורו של ה'.
רעיון עמוק זה מתבטא בדברי חז"ל: "וישלחהו מעמק חברון, מעצה עמוקה של אותו צדיק הקבור בחברון, לקיים מה שנאמר לאברהם בין הבתרים: "כי גר יהיה זרעך"- לכן יעקב עושה את הדברים מתוך רצון ה'.
אברבנאל אומר: כי אין זה מוכיח על שלילת הבחירה החופשית, שהרי הירידה למצרים כבר הייתה גזירה מלמעלה, אלא רצה הכתוב ללמדנו: מה כוחה של שנאת חינם ומה היא מסוגלת לגרום-לאילו תוצאות רעות ומסוכנות.
מכאן יש ללמוד לקח לדורות להתרחק משנאת אחים.
שנאת האחים אל יוסף.
שנאת האחים אל יוסף נבעה מתוך אהבתו המיוחדת של יעקב אל יוסף ותפירת כותנת הפסים.
ומעניין כי על פי מדרש אגדה: כותנת הפסים רמזה על צרות שעתידים לקרות ליוסף בעתיד:
שנמכר לפוטיפר, לסוחרים ולישמעאלים.
לפי דעת רש"י: יעקב אהב מאד את יוסף היות והיה בן זקונים ונולד לו לעת זקנתו.
ואונקלוס מפרש: כי היה בן חכם וכל מה שיעקב למד בבית מדרש של שם ועבר –לימד גם את יוסף.
לפי פירוש נוסף: היה "זיו איקונין שלו- אור פניו של יוסף היה דומה לפני אביו.
כל היחס המועדף של יעקב ליוסף - גרם לקנאה מצד האחים-עד כי לא יכלו לדברו לשלום, וחלומותיו
הגבירו את השנאה כלפיו.
כאשר האחים ראו את יוסף מגיע אליהם לשדה, מיד-
התנכלו להמיתו- על פי רש"י: היו להם מחשבות ותחבולות להרע ליוסף.
רבינו בחיי אומר: כי האחים היו עסוקים במחשבות כיצד יביאו את המצב לכך שיוסף ימות ובלבד שהם עצמם לא ימיתוהו בידיהם.
וחכמים דרשו: כי האחים תחילה רצו לשסות בו את הכלבים, ויתכן שכך עשו לפני שהתקרב אליהם, אבל כאשר לא עלה בידיהם להוציא לפועל את תכניתם, החליטו להורגו.
בעוד שרעיון האחים היה להרוג את יוסף כפי שנאמר: "ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלומות הלזה בא: ועתה לכו ונהרגהו ונשליכהו באחד הבורות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה- יהיו חלומותיו"?
עצת ראובן הייתה: לא להרוג את יוסף, אלא להצילו: "וישמע ראובן ויצילהו מידם ויאמר לא נכנו נפש: ויאמר אליהם ראובן אל תשפכו-דם השליכו אותו אל הבור הזה אשר במדבר ויד אל-תשלחו-בו למען הציל אותו מידם להשיבו אל- אביו"[שם ל"ז, כ"א-כ"ג]
רש"י אומר: כי רוח הקודש מעידה על ראובן: כי הוא אמר את דבריו - אך ורק במטרה להציל את יוסף ממיתה - שהרי הוא יעלה אותו מן הבור ואם יקרה משהו רע ליוסף ,עלולים בסופו של דבר להאשים בחטא- את ראובן לפי שהוא הבכור שבאחים.
רבינו בחיי טוען: כי ראובן הקפיד על אחיו שלא יחטאו בשפיכת דם ולכן מנע מהם להרוג את יוסף.
לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק כי כל ההתרחשויות בפרשה מוכיחות-כי בעוד שיעקב שאף לשבת בשלווה ולהירגע מכל ניסיונותיו בחיים, בישיבה של מעלה הקב"ה רצה אחרת, היות והמטרה
הייתה להגשים את הירידה למצרים- כפי שאלוקים הבטיח לאברהם בברית בן הבתרים.
ועל זה נאמר במדרש תנחומא: "לכו חזו מפעלות אלוקים"
ובקרוב בע"ה תתגשם הנבואה: "והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשיו לקש"