יהדות
תפקידנו בעולם
- פרטים
- קטגוריה: אמונה
- פורסם בחמישי, 27 אוגוסט 2020 19:44
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 424
תפקידנו בעולם
בתוך שישה סדרי משנה, מספרי היסוד של העם היהודי, קיימת מסכת שנמצאת כמעט בכל בית, כמעט בכל סידור, וזוהי "מסכת אבות". בתוך מסכת אבות הטמינו חכמינו זכרונם לברכה סודות עצומים. אפשר לקרוא את הספר הזה שוב ושוב, לשנן אותו שוב ושוב, ופתאום בכל מיני סיטואציות לקבל אורות מתוך הסודות העצומים שנמצאים בתוכו. סודות על קיום העולם. על משמעות החיים. על העמודים עליהם עומד העולם. ועל העומק של מהות האדם בעולם הזה.
ויש סוד אותו אמר אנטיגנוס איש סוכו, סוד שאפילו אחד מתלמידיו, צדוק, לא הצליח לרדת לסוף עומקו.
והסוד הוא כזה: (אבות א ג): "אנטיגנוס איש סוכו קבל משמעון הצדיק. הוא היה אומר, אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס, אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס, ויהי מורא שמים עליכם."
מה כתוב פה? מה המשמעות של הדברים? האם חלילה אין שכר ועונש? האם אין עולם הבא? גן עדן? גיהנום? תחית המתים?
בודאי שיש! ויש גם הוכחות שיש! אלפי אנשים שעברו מוות קליני כבר סיפרו על חוויותיהם. וגם בתקופת התנאים היה אחד כזה שעבר מוות קליני, וחזר, וסיפר על חוויותיו. (רבי יוסף בן רבי יהושע, בבא בתרא י' ע"ב).
אבל:
כשאנחנו חיים פה בעולם, אומר אנטיגנוס איש סוכו, אל לנו לחשוב כל הזמן במושגים של שכר, עונש. או במילים אחרות: משחק החיים שלנו לא צריך להיות "מונופול". משחק החיים שלנו צריך להיות "סולמות וחבלים".
ומה הכוונה?
במשל שהביא אנטיגנוס איש סוכו, "הרב" הוא הקדוש ברוך הוא, ואנחנו עבדיו.
ויש לנו ספר כללים, חוקים, שהגיע אלינו, שעבר מדור לדור, ומתאר את רצון הקדוש ברוך הוא מאיתנו.
ואמנם, אפשר לעבוד את ה' מה שנקרא "עבודה מיראה", כלומר "לשם פרס", כלומר, לחשוב, פה יש מצוה, נעשה, בשביל השכר שלה, בשביל לשפר את הפוזיציה שלנו בגן עדן, בשביל האור שנקבל. ופה יש עבירה, נברח ממנה, כדי לא ליפול לגיהנום, כדי לא לאבד אורות. וזה בוודאי סבבה!
אבל יש דרגה גבוהה מזו.
והיא: הדרגה של מי שעובד את ה' מאהבה. שלא על מנת לקבל פרס.
הוא לא אומר: מה תהיה הדרגה שלי בגן עדן, מה חסר לי, מה יש לי, איזה אורות חסרים לי ואיזה אורות עוד עלי להשלים.
אלא הוא אומר: מה ה' רוצה ממני. מה ישמח אותו. לא רק ביחס לעצמי, אלא ביחס לעולם כולו, לתיקון עולם במלכות שמים.
כמובן שהוא יברח מן החטא, כי כל חטא מצער את בורא עולם. אבל הוא גם יברח מדברים שגורמים נזק בעולם, והוא ינסה לעזור גם לאנשים אחרים לברוח מדברים שגורמים נזק בעולם, פשוט כדי לעשות את רצון ה'. פשוט כדי לשמח את בורא עולם. ובלי לעשות חשבונות הרבה.
כי מה כבר יש לנו בעולם הזה, חוץ מאשר לשמח את אבא שלנו שברא אותנו ואוהב אותנו כל כך ונותן לנו הכל.
וזה מה שמלמד אותנו אנטיגנוס איש סוכו.
לא כל אחד יכול להגיע לדרגה הזו. יותר קל לעבוד את ה' כן על מנת לקבל פרס. אבל זו הדרגה הגבוהה יותר.
וכמובן, שעבד כזה, שחושב מה המלך רוצה, מה המלך מעוניין, מה ישמח את המלך, כמובן שהמלך לא ייקפח את שכרו! אבל העבד פשוט לא עסוק במחשבות האלו בכלל.
אז מה כל זה קשור לענייננו?
ניקח לדוגמה את גדולי ישראל, שמבינים כל דבר לעומק, ומכירים את כל התורה כולה. הם היו יכולים לבחור להתבדל מעם. לחיות לו בתוך בית קטן, מנותק מכל העולם, ורק ללמוד כל הזמן. הרי הם לא צריכים כלום לעצמם חוץ מלחם לאכול ובגד ללבוש! וללמוד וללמוד וללמוד וללמוד ולהפיק עונג אין קץ ולזכות לבנות לעצמו עולמות עליונים של קדושה אינסופית ואורות רוחניים עם עוצמה של מיליארד וואט.
וכמובן שאמנם, רוב הזמן גדולי ישראל יושבים ולומדים, אך יחד עם זאת, הם חושבים ומשקיעים ומוסרים את נפשם על כלל ישראל. הוא חשב על מלכות שמים. הוא חשב על הגאולה. ניקח לדוגמה את מפעלי החיים של הרבי מליובאוויטש זי"ע, ואת תלמידיו שעד היום מוסרים את נפשם למען עם ישראל, בכל קצוות הגלובוס.
וזה תפקידו של אדם שרוצה לעבוד את ה'. הוא חושב: מה ה' רוצה ממני, מה התפקיד שלי בעולם.
לא: מה יביא לי הכי הרבה תועלת, רוחנית או גשמית, הנאה, רוחנית או גשמית, תפוקה עתידית, רוחנית או גשמית.
אלא: מה ישמח הכי הרבה את הקדוש ברוך הוא. מה יקרב אותי הכי הרבה אליו. מה ה' רוצה מאיתנו, מה באמת ה' רוצה מאיתנו. ואם אנחנו לא יודעים, להתפלל על כך: אנא ה', טהר ליבנו לעבדך באמת.
ותמיד עם התפילה צריכה לבוא גם "השתדלות", כלומר, תהליך שמתחיל אצלנו. ו"ההשתדלות" פה, כדי להיות מדויקים, כדי לדעת מה באמת ה' רוצה מאיתנו, זה ללכת לשאול את מי שנמצא ב"מגדל הפיקוח" של "גן המבוכה": "עשה לך רב". למצוא דמות תורנית קרובה שניתן יהיה להתייעץ איתה, ולשאול:
מה אני יכולה לעשות שישמח את ה' יתברך.
ומה ה' יתברך רוצה ממני.
וזו גם מצוה שה' ציווה אותנו, ואת רצון ה' אנו יודעים מתוך התורה שהוא ציווה אותנו, שכך כתב לנו ה' בתורתו (דברים י"ז ט'-י"א: פרשת השבוע שהיה):
"וְעָשִׂיתָ, עַל-פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ.... וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת, כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ.... לא תָסוּר, מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל."
ז"א כאשר הולכים על פי ההדרכה של גדולי ישראל, וכאשר מתייעצים איתם בצמתים המכריעים, במצבים אלו אנו עושים את רצון ה', פועלים על פי הדרכתו בתורה שהוא נתן לנו, וזה הדבר החשוב ביותר בעולם הנעלם שבו אנו חיים.