שמונים המכוניות במגרש הישיבה האמריקאית
- פרטים
- קטגוריה: אמונה
- פורסם בשישי, 01 דצמבר 2023 11:07
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 179
שמונים המכוניות במגרש הישיבה האמריקאית
הגאון רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א
הנה סיפור שפורסם השבוע.
מנהל ישיבה בארה"ב כרע תחת עומס החובות. מנהל הבנק שלו הודיע לו שעליו להעביר עשר מליון דולר תוך 14 יום לחשבון הבנק של הישיבה, ואם לא- החשבון נסגר והבנק יתחיל לעקל נכסים. המנהל ניסה את כוחו בארגון ערבי התרמה, שיחר על פתחי גבירים ועשה את כל אשר לאל ידו להפחית את חובות הישיבה, אך לשווא.
חבר טוב סיפר לו על מקובל צפתי נסתר, שפועל גדולות ונצורות. "אין לך מה להפסיד. סע לצפת ותראה ישועות". המנהל נסע
לישראל, חיפש את המקובל הנסתר ומצא אותו. סיפר לו על קורותיו ועל השטייגען המופלא שבני הישיבה עושים וביקש עצה לישועה. אמר לו המקובל: "לך תקנה בחנות צעצועים קרובה 80 מכוניות צעצוע קטנות. כל מכונית בשקל. קח אותם, גש למקווה האר"י ותטביל במים כל מכונית לחוד, כשאתה אומר בכוונה "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון" על כל טבילת מכונית. משם תסע לישיבתכם בארה"ב, ותחנה את המכוניות ליד הישיבה, מכונית אחרי מכונית". המקובל שירבט כמה מילים על פתק ואמר לו: "אחרי שתחנה את מכוניות הצעצוע ליד הישיבה, תקרא מה כתבתי לך בפתק".
"נפלתי על משוגע צפתי אמיתי", חשב המנהל בליבו, "אבל אין לי מה להפסיד. מקסימום יהיו לי 80 מכוניות צעצוע לנכדים. אבל חבל על היומיים שבוזבזו ועל סכום כרטיסי הטיסה".
המנהל עשה מה שציווה עליו המקובל. רכש 80 מכוניות צעצוע ב'הכל בשקל', התגנב בחשאי למקווה האר"י, חיכה עד שכולם ייצאו מהמקווה, כדי שלא יחשבו שהגיע לכאן עוד משוגע אמריקאי, ירד וטבל את המכוניות אחת אחת, בפיו מלמל ללא הרף את הפסוקים "פותח את ידך", "פותח את ידך". שעתיים שלמות לקחה לו פעולת הטבילה המוזרה. מהמקווה יצא המנהל לדרכו היישר לשדה התעופה בחזרה לאמריקה.
הטיסה הסתיימה ומיודענו הזדרז לסיים את התהליך, הוא חיכה לשעת לילה מאוחרת, שעה בה כל בני הישיבה נמצאים עמוק במיטתם, ופיזר את המכוניות אחת אחת כפי ההוראות שקיבל מהמקובל הצפתי, מתוך תקוה שאף לא אחד יראה אותו מפזר מכוניות צעצוע על האדמה....
מותש ועייף הסתובב לאחור, צעד כמה צעדים, ושוב פעם הביט במכוניות. תדהמה אחזה בו. מכוניות הצעצוע שנרכשו בשקל אחד לכל אחת, החלו להתנפח, ללבוש צורה של מכונית אמיתית, מנוע, הגה, מושבים, גלגלים, אפילו מזגן...
אחרי שעתיים המכוניות היו מושלמות, כולל סמלים של מרצדס, קאדילק, טסלה, ו...מפתחות בסוויץ'. שמונים מכוניות יוקרה בשווי מיליון דולר כל אחת, חיכו לו במגרש החניה, לא פחות!
הוא פותח את הפתק שנתן לו המקובל הצפתי וקורא: "לך תמכור את המכוניות, חזק וברוך"!!!
&&&&
סיפור מצוץ מהאצבע, ללא ספק. הסיפור, המועבד ע"פ הספר 'לפניו נעבוד' ולקחו בצידו, אותו שמעתי השבוע מידידי הרה"ג רבי ישראל מאיר אלטמן שליט"א, עורך העלון הנפלא 'מי באר', כנראה לא היה ולא נברא. שמענו על ניסים ונפלאות. אבל שמכונית צעצוע תיהפך למכונית שרד? באבע מעיישס.
האמנם?
גרעין של עגבניה נזרע באדמה, נרקב, וממנו מתפתחת עגבניה עגלגלה, אדומה, טעימה ובשלה. מכונית צעצוע מ'הכל בשקל' לא יכולה לצמוח לרכב טסלה, ואילו גרעין קטנטן יכול להצמיח עץ תפוזים בן מאות פירות ורב שנים? ותינוק קטן היוצא מבטן אמו, ומתפתח עוד ועוד, עד שגדל לאדם בריא וחזק, גבוה וחסון, יכול להיות, ורק מכונית צעצוע לא יכולה להפוך ל'קאדילק'?
סיפרתי השבוע את הסיפור לבחורים צעירים בישיבה, ומיד סיפרתי להם על העגבניה, החיטה והאבטיח, ומה היתה תגובתם?
כמו התגובה של כולנו. "אוי נו, זה רגיל, זה דרך הטבע".
טבע? מהו טבע? לא נס אמיתי וגדול?
רק שלזה התרגלנו, ולמכונית מתנפחת, עוד לא....
"ידע שור קנהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע עמי לא התבונן" (ישעיהו פרק א).
"מן הניסים הגדולים המפורסמים אדם מודה בנסים הנסתרים שהם יסוד התורה כולה, שאין לאדם חלק בתורת משה רבינו עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכולם ניסים, אין בהם טבע ומנהגו של עולם", (רמב"ן שמות יג, טז).
כידוע, חלק מהראשונים והאחרונים סבורים שמלבד נס פך השמן, אנו מודים ומשבחים גם על ניסי המלחמה. ב'על הניסים' אין איזכור לנס פך השמן, ולפי חלק מהדעות, הדלקת נר ראשון של חנוכה מוקדשת לנס המלחמה ולא לנס פך השמן (ראו במאירי שבת כ"א ובמעשה רוקח ריש הל' חנוכה, ועוד).
לכאורה, נס ההצלה שבמלחמת היוונים, ביטול הגזירות נגד התורה וחזרת המלכות לישראל הם אירועים בקנה מידה היסטורי, המצדיקים קביעה של חג לדורות. אך נס פך השמן הוא אירוע נקודתי, מקומי, שלכאורה אין לו שום משמעות לטווח רחוק. האחרונים האריכו להסביר שמצד ההלכה, הרי "טומאה הותרה בציבור". כך שמעיקר הדין היה אפשר להדליק את המנורה במקדש גם בשמן טמא, וכל נס פך השמן נועד להידור המצוה ולמעלת חנוכת המקדש בשמן טהור. אם כן, מדוע אנו מדליקים את נרות חנוכה על נס פך השמן ואנו סובבים סביבו, בעוד שלכאורה נס המלחמה השפיע הרבה יותר לדורות?
המהר"ל מסביר שאם היינו זוכים רק לניסי המלחמה, היו כאלו שהיו מסבירים את ההכרעה הצבאית ב'כוחי ועוצם ידי', בתחבולות המלחמה של בני חשמונאי, ב'מלחמת גרילה של יחידים מול צבא גדול ומסודר', ועוד כהנה וכהנה הבלים בענייני צבא ובטחון. אז אירע נס פך השמן. נס גלוי, שאינו רק 'ק-ל מסתתר שפריר חביון', אלא נס מופלא שאין לו שום הסבר טבעי. נס פך השמן גילה שגם נס המלחמה שהיו שניסו להסבירו בדרך טבעית- כל כולם ניסי השי"ת וגילוי השגחתו עלינו. גם הטבע הוא נס. אין טבע ומקרה ומנהגו של עולם, כדברי הרמב"ן הנודעים בפרשת בא.
נוסיף: הרמב"ם בתחילת הלכות חנוכה מונה את הצרות והצער שציערו אותנו היוונים, יחד עם ניסי הקב"ה בנצחון החשמונאים. והנה הרמב"ם כותב דבר נפלא, שאחד הניסים שעשה לנו הית"ש הוא שדוקא "גברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום, והושיעו ישראל מידם". מלבד עצם נס ההצלה, זכו ישראל בנס נוסף, והוא שההצלה לא הגיעה על ידי אנשים פשוטים, חיילים מן השורה. אלא דוקא על ידי גדולי עולם, "בני חשמונאי הכהנים הגדולים". וכשניסי המלחמה הגיעו על ידי כהנים גדולים ומרוממים ברוחניות, הרי שאין מקום להרהורי "כוחי ועוצם ידי", לחשבונות של פילי מלחמה ופאלנגות מול 'צבא קטן וחכם', לחישובים של כוח וחרב, אסטרטגיה מלחמתית או גבורת הזרוע. כשהיוונים נמסרו דוקא בידי הכהנים הגדולים, וזדים ניתנו למשיסה "ביד עוסקי תורתך", אזי פשוט היה, ברור ונהיר, שהנצחון היה נס להתנוסס. הכל מתרחש מהשגחת הקב"ה המיוחדת עלינו, כשישנה השגחה כפולה ומכופלת לעמלי התורה, הדומים לשבט לוי, כדברי הרמב"ם הנודעים (בסוף הלכות שמיטה ויובל).
&&&&
והנה קטע ממכתב נרגש, ששלח אלי הרב א"ש, תלמיד חכם ממודיעין עילית: "זכינו לחתן כמה ילדים, ובכל פעם שמגיע עת התשלומים, אנחנו נלחצים ונלחצים ומרגישים שהפעם לא נצליח לעמוד בהתחייבויות ובתשלומים שנטלנו על עצמנו. בחודש אחד הגיע סכום כזה ובחודש הבא הצלחנו לארגן סכום אחר, לפתע מישהו שלח, לפני נישואי הבת מאן דהוא שילם חוב ישן, וכשהבת הבאה התארסה, לפתע פתאום 'השתחררה' תוכנית 'קרן השתלמות', וכן הלאה, בכל פעם הנס שלו.
"אנחנו לומדים הרבה בספרים על אמונה ובטחון. בשכל אנחנו יודעים שצריך לבטוח בהשי"ת ושהקב"ה מושך בחוטים, אבל הידיעה לא נכנסה לנו מספיק ללב, והלחץ איים לפגוע בנפשותינו.
"ואז חישבתי את כל ההכנסות האמורות להגיע בחודש אחד, ולמול זה רשמתי את ההוצאות. בדרך הטבע, ידעתי שאין לנו שום סיכוי לשלם את כל התשלומים של חודש זה. בחודש שעבר- נו טוב, אז הגיע כך וכך. אבל החודש? החודש אין שום סיכוי שנעמוד בתשלומים.
"אמרתי לרעייתי: הנה תרשים ההוצאות מול ההכנסות. אין לנו שום סיכוי להצליח לשלם את תשלומי ה'עשירי לחודש'. אך אם גם הפעם נצליח, אני מקבל על עצמי להפסיק לדאוג ולהילחץ גם מכאן ולהבא. הרי בדרך הטבע, אין לנו שום סיכוי. ואם בכל זאת נצליח- הנה הוכחה ברורה וחותכת שאנחנו עטופים בניסים....
&&&&
בשבוע הקרוב נדליק את נרות החנוכה הקדושים. נצית בקרבנו את אור האמונה. גם בתוככי חשכת המלחמה, החושך הנורא, השבויים והנרצחים, הצער והכאב, החשש והפחד, נזכור שיש מנהיג לבירה. מי שאמר לשמן שידלק, הוא זה שאמר גם כן ש"וּפְדוּיֵי ה' יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה".
