יהדות

התפילה בעין המחקר

 

כבר שנים ארוכות נערכים מחקרים אודות ההשפעה החיובית שיש לתפילה על מי שעוסק בה. אך לאחרונה נעשו מחקרים מסוג שונה לחלוטין

עת לחשוב

 

http://www.hidabroot.org/Site/ARDetile.asp?id=7092&Catogory=5&SubID=6774

כבר שנים ארוכות נערכים מחקרים אודות ההשפעה החיובית שיש לתפילה על מי שעוסק בה. אך לאחרונה נעשו מחקרים מסוג שונה לחלוטין, הפעם לא נבדק מצב חולים שהיו מתפללים על עצמם אלא מה השפעתה של תפילת אנשים על זולתם ללא שהם מכירים אותם כלל, וללא ידיעת אותם אנשים שמתפללים עבורם.

כתב העת האמריקאי המכובד: 'JOURNAL OF REPRODUCTIVE MEDITICINE ' 


פרסם בגליון אוקטובר 2001 מחקר בנושא זה שנערך ע'י החוקרים דניאל ווירת', קוויט צ'ה, וורגריו לובו, מטרת המחקר היתה לבחון את האפקט הפוטנציאלי של התפילה על שיעורי ההריון בקרב משפחות שלא זכו לילדים ועברו טיפולים עקב כך.

המחקר נערך על כ- 219 נשים שהיו בבי'ח צ'ה שבסיאול – דרום קוריאה, וללא ידיעתן. הוא נערך במשך כ- 4 חודשים בין השנים 99-98. קבוצות התפילה היו אנשים ונשים בקנדה ארה'ב ובאוסטרליה הנתונים נאספו באוניברסיטת טת' קולומביה שבניו-יורק ארה'ב, ורק על מחצית מן הנשים התפללו.

כל אחד מן המתפללים קיבל חמש תמונות שונות והתבקש להתפלל לבורא העולם ולבקש את עזרתו למען אותן נשים. יש להוסיף ולציין שאף אחד מן החוקרים לא מועסק ע'י גוף דתי ולא התבקש לערוך את המחקר מטעם אף קבוצה דתית והוא נערך ביוזמתם של החוקרים בלבד.

התוצאות היו מרשימות, לאחר שנודעו שיעורי ההריון הקלינים נמצא שבקבוצה שהתפללו עבורה, היו שיעורי הצלחה גבוהים פי שניים מן הקבוצה שלא התפללו עבורה. בעוד שאצל האחרונים שיעור ההצלחה היה 26% (שזהו ממוצע ההצלחות הרגיל). בקרב הקבוצה שהתפללו עבורה התוצאות היו 50% הצלחה!

כפי שכבר ציינו המטופלות לא ידעו כלל כי מתפללים עבורן, וגם הרופאים שלהן לא ידעו עבור מי מהן מתפללים כך שאין אפשרות לומר שעצם הידיעה גרמה אצל הנשים לתחושה טובה יותר שיתכן והיתה גורמת להצלחה עקב מצב פסיכוסומטי טוב יותר שלהן.

מחקר נוסף שנערך בבי'ח הכללי של סן פרנסיסקו ופורסם ב – TIMES NEW ROMAN (יוני 99) התבצע על כ- 393 חולי לב שחולקו ללא ידיעתם לשתי קבוצות, קבוצה אחת שהתפללו עבורה וקבוצה שניה שנשארה נתונה לחסדי הרופאים בלבד, גם כאן התוצאות היו מפתיעות בקרב הקבוצה שהתפללו עבורם היו פחות מקרי דלקת ריאות, הם התלוננו פחות, הם נזקקו לשליש ממנת האנטיביוטיקה שצרכה הקבוצה שניה, לשישית מכמות האינפוזיה, ומקרב קבוצה זו נפטר רק אדם אחד, תוצאות המחקר היו חד משמעיות, התפילה הועילה לבריאותם של החולים (ועיין 'עת לחשוב' גיליון מס' 34 'תפילת האדם' מאת א. פז אודות מחקרים נוטספים בתחום זה).

'קרוב ה' לכל קוראיו – לכל אשר יקראוהו באמת!' (תהילים פרק קמ'ה) אין תפילה ההולכת ריקם, וגם תפילות שנראה לנו שלא ממשו את עצמן השפיעו במקום אחר.

הרב עזריאל טאובר מי שידוע כאחד שעוסק רבות בתחום משמעות הסבל והסתר הפנים בעולמינו ומבארם בטוב טעם, נוגע בנקודה זו של תפילות שלכאורה לא נענות, בספרו המצויין על השואה 'מאפילה לאורה' (בהוצאת שלהבת 1992) וכך הוא מבאר זאת:

'כל דבר טוב שהקב'ה מעניק לנו, צריך שתקדם לו תפילה. לו יצוייר אדם שיש לו חמישה עשר ילדים ושלוש מאות נכדים. כאשר מגיעה שעתו להתייצב בפני בוראו, נאמר לו שראוי הוא לשכר רק על שלושה ילדים ושלושים נכדים. הוא תמה ושואל מה עם יתר שנים עשר ילדיו? ועונים לו: 'מעולם לא התפללת עליהם. למעשה, התפללת וביקשת את ההיפך. אפילו חיפשת קולות והיתרים. ברור שלא יכולת לעשות דבר נגד רצון ה' ונשמות אלו ירדו לעולם למרות אי רצונך. אפשר לזקוף לזכותך את הטיפול בהם ואת מחיר גידולם, אבל על עצם הבאתם לעולם אינך מקבל שכר כי מעולם לא חפצת בהם'.

לעומתו, מגיע לעולם האמת זוג חשוך ילדים. בכל שנותיהם עלי אדמות התפללו והתחננו לה' יום ולילה וביקשו כי ינתן להם זרע של קיימא. בכל זאת, הם לא זכו לפרי בטן. והנה, מודיעים להם כי הם מקבלים שכר עבור שלושת אלפים ילדים ועשרת אלפים נכדים.

'כיצד יתכן הדבר?' הם תמהים ונדהמים, 'הרי לא היה לנו אפילו ילד אחד!'

'אמת, אבל היו שנים עשר ילדים בלתי רצויים של הזוג הקודם. שהגיעו בזכות תפילותיכם. תפילותיכם הרבות מזכות אתכם בתגמול עבור חמישה ילדים של זוג פלוני שלושה של זוג אלמוני, וכן הלאה וכן הלאה'.

תפילות נענות תמיד, אך במקום אחר. בעולם הבא, עולם האמת נדע איך ומתי נענתה כל תפילה מתפילותינו. וכך, אל לו לאדם להתיאש, אף לא במצבים הנראים נואשים ביותר, ולאל לו להפסיק מתפילתו, כל תפילה נושאת עימה את מלוא הגמול כך או אחרת, במוקדם או במאוחר.

הבה נתאר לעצמינו את ההתרגשות העצומה שהייתה פורצת בעולם כולו ביום שהיה נקלט אות או שדר אחד מובנה מן החלל, הקהילה המדעית כולה היתה רועשת וגועשת והעיתונות כולה היתה שחה רק בזאת, זוהי צורת ההתייחסות הראויה מצדינו בעת פענוח מסר אלוקי או רמז שמישי הנוחתים לידינו פעמים רבות מידי יום, והפנמת המסר העיקרי מכולם: אנחנו לא לבד!