לאה מספרת:

 

שעות ספורות לפני ראש השנה אמא שלי התקשרה והודיעה שהיא חזרה מבי"ח, לשם הגיעה מאחר וחשה כאבים עזים שהתבררו כאבן שנוצרה בכליה, ובדרכה החוצה סתמה את המעבר מהכליה, עם כל ההשלכות הכרוכות בכך. אמי שוחררה מביה"ח בגלל החגים לאחר שקיבלה לידה מנות גדושות של משככי כאבים, כאשר המטרה היא לנתח אותה בהקדם האפשרי, להוציא את האבן ולמנוע נזק בלתי הפיך לכליה חס ושלום.

 

אין צורך לתאר כמה תפילות נאמרו לרפואתה של אמי. התפללתי להצלחת הניתוח הלא פשוט, שלאחריו היתה צפויה תקופת החלמה לא קצרה.

 

מכיוון שנכנסנו לתקופת חגי תשרי, הרי אין צורך לתאר עד כמה קשה היה להשיג תור לבדיקות, התייעצות עם רופא וכמובן זמן ההמתנה לניתוח התארך.

 

אחי הפך עולמות כדי לקבוע תורים, הסיע את אמנו לבדיקות, התייעצויות עם רופאים וכו'. אני ניסיתי לעזור עד כמה שאפשר, אך בעיקר נשאתי תפילות להקב"ה עם הרבה דמעות ותחנונים.

 

כל הזמן הזה אמי ממשיכה לסבול מכאבים. אחרי מספר ימים לא מועט, אמי קיבלה הזמנה לניתוח בבי"ח (במרכז) שהיה אמור להתבצע בחול המועד סוכות. מספר ימים לפני כן מצאנו "במקרה" (רק מה') באינטרנט רופא המתמחה בתחום ברמה בינלאומית שעובד בבי"ח הדסה בירושלים, הצלחנו לקבוע אליו תור יום אחרי הניתוח שנקבע, כפי שהסתבר מאוחר יותר. אחרי התלבטות בין ניתוח מיידי לקבלת חוות דעת נוספת של רופא מומחה ודחיית הניתוח לזמן לא ידוע, בחרנו בלב כבד באפשרות השנייה, כאשר אנחנו נמצאים שבוע וקצת לפני התאריך הקריטי.

 

הרופא עבר על הבדיקות וקבע לאמי תור לניתוח לעוד מספר ימים (באופן פרטי, כמובן). בשיחת ההכנה ה' האיר את עינינו ושאלנו אותו, כדרך אגב, על השפעת מצבה הבריאותי של אמא (לחץ דם גבוה ולב חלש) על הניתוח, שכרוך בהרדמה כללית. הרופא ענה שחייבים לקבל אישור מקרדיולוג לביצוע ההרדמה.

 

שוב התחלנו להרים טלפונים ולנסות לקבוע תור לרופא קרדיולוג בחול המועד. וכל הזמן הזה אמי סובלת מכאב פיזי ונפשי.

 

התחננתי להקב"ה שיעשה נס שירפא את אמא שלי ושלא תצטרך רופאים, וקל וחומר ניתוח כירורגי. הבטחתי לפרסם את הנס!

 

בינתיים הגיעה הושענא רבא. קיבלתי על עצמי ללמוד בלילה ולקרוא תהלים והקדשתי את הלימוד לרפואת אמי.

 

לאחר החג, כשהאישור לניתוח כבר היה בידינו, אמא שלי ביצעה בדיקות נוספות לפני התהליך הרפואי, ובאופן לא מוסבר, האבן לא נראתה עוד בצילום. לא האמנו למראה עינינו!

בביקור אצל רופא נוסף הבנו שיש סיכוי סביר לכך שאכן האבן נפלטה החוצה בחסדו של ה' יתברך. כפי שהבטחתי,

 

אני מפרסמת את הנס הרפואי הזה שקרה לאמי ומקדישה את המעשה לרפואתה המלאה של אמי ולחיזוק בענין כוחה של תפילה.

 

המסר מהסיפור שלנו הוא שבכל מצב, גם זה שלא נראה לנו שניתן לפתרון, אסור בשום פנים ואופן להתייאש מלהעתיר בתפילות ותחנונים לאבינו שבשמים, הרי אין תפילה שחוזרת ריקם, ושערי דמעה לא ננעלו.