בערב שבת לאחר הדלקת נרות רבי אריה לוין צועד לעבר הבית כנסת
לתפילת שבת. לפתע ניגש אליו יהודי עם סיגריה בפיו ושואל אותו תגיד לי איך אני מגיע לבית מלון פלוני
רבי אריה חשב מה לעשות מצד אחד עכשיו בין השמשות ונכנסה השבת
וללכת ברחובותיה של ירושלים ולצידי יהודי המעשן בפרהסיה זה לא מראה כל כך ראוי ...
אבל מצד שני חשב רבי אריה שיהודי זה זר הוא ובקלות הוא יכול ללכת
לאיבוד ברחובותיה של ירושלים ובסמטאות של הרובע היהודי ומי יודע לאן
יגיע. לאחר מחשבה וחשש של פיקוח נפש החליט רבי אריה ללוות את היהודי הטועה
לבית המלון שאותו הוא מחפש על מנת שלא יטעה בשבילי ירושלים העתיקה.
וכך צעדו רבי אריה עם לבוש שבת מהודר חליפה ומגבעת וזקן לבן ולצידו פוסע אדם הלבוש כולו חולין עם סיגריה בוערת בפה.
בדרך שאל אותו רבי אריה מה שלומו ומהיכן הגיע ולאן הוא הולך?
ואפילו בירך אותו בהצלחה ושיהנה מביקורו כאן בארץ הקודש ובירושלים.
רבי אריה הוא לא העיר לו דבר על הסיגריה וכך פסעו לאיטם לעבר בית המלון.
האורח הזר לא מצא מנוח לנפשו . הרי לידו פוסע יהודי כל הדרך , שניכר עליו שהוא משכמו ומעלה ואילו הוא עם סיגריה בפה. הסיגריה בערה בנשמתו, ומיד כשהגיעו למלון השליך האיש את הסיגריה מפיו, ופנה לרבי אריה ואמר לו: רבי אני לא דתי ומעולם לא נכנעתי לפני אף אחד שרצה להחזיר אותי בתשובה, אבל אתה שברת אותי לא הערת לי הערה! אחת על הסיגריה אני מקבל על עצמי שלא לעשן בשבת קודש.
