פרטים

קטגוריה: עניינים שונים

פורסם ב15 פברואר 2021

כניסות: 657

א) טיפוס על עץ - אסור לטפס על עץ ואם טיפס בשוגג מותר
לרדת אבל  אם טיפס  במזיד אסור לו  לרדת עד  מוצאי שבת.

ב) השקיית גינה או עציצים - אסור להשקות עציצים ופרחים
ואפילו לשפוך מים מחלון לדשא וכד' אסור משום משקה
.13אפילו שאין מתכוונים להשקות

ג) ממטרות בשעון שבת - מעיקר הדין אפשר לכוון שעון שבת
שיפעיל את הממטרות בשבת וראוי לכתוב בשלט שפועל
.14על ידי שעון שבת

ד) ממטרות ביום שישי - מותר לפתוח ממטרות לפני כניסת
שבת כדי שישקו בשבת ומותר בשבת לסגור את הממטרות
או הטפטפות ולכתחילה יסגור את הברז הראשי של כל
.15הממטרות ואם אינו יכול יסגור את הברזים באופן הרגיל

ה) כיור שמחובר לו צינור לגינה - מותר ליטול ידיים או לשטוף
כלים בכיור אפילו שהמים זורמים ממנו דרך הצינור ניקוז
.16לגינה ומשקים בשבת

ו) השלכת זרעים - אסור לזרוק גרעין של פרי למקום שיכולים
.17לצמוח אפילו שאינו מתכוין לזרוע

ז) הרמת עציץ - אסור ליטול עציץ מעל גבי הקרקע ולהניחו 
על שולחן או על אדן החלון וכן להיפך אין להוריד עציץ
.18'מאדן החלון לרצפה וכד

ח) גרעינים במים - אסור בשבת להכניס גרעינים למים כגון
גרעין אבוקדו בכוס מים או גרעיני שעועית על צמר גפן אפיל
שאינם משרישים מיד ואם הכניסו אסור להוציאם ביד אלא
.19לשפוך את המים יחד עם הגרעינים

ט) פרחים סגורים במים - אסור להחזיר או להניח שושנים או 
שאר פרחים סגורים למים  אבל אם הם פתוחים  ולא יפתחו
.20יותר אפשר להקל

י) קטיפת פרחים מעציץ- אסור לקטוף פרחים בשבת אפילו 
.21מעציצים וכן לא להסיר מהם עלים

יא) שזירת זר - אסור לשזור עלים זה בזה כדי ליצור זר אפילו
.22שתלושים כבר מלפני שבת

יב) פירות שנפלו מהעץ וכן ירקות שנשרו - אסור לאכול פירות
.או ירקות שנשרו בשבת, ואפילו שיש ספק אם נשרו בשבת
אבל פירות או ירקות שבוודאי נשרו לפני שבת מותר לאכול
.23מהם בשבת אחד אחד ואסור לאספן משום מעמר

יג) הרחת עצים וצמחים - פרחים ושושנים המחוברים לקרקע
אפילו כשנוגע בהם מותר להריחם אבל פירות המחוברים
.24לעץ אסור להריח

יד) ספוג קשיח -  תקיעת פרחים בספוג קשיח מותרת לאותם
חורים שבהם הוכנסו לפני שבת אבל ליצור חורים חדשים או
.25להרחיב את החורים הקיימים אסור

טו) לעדר בגינה -  אסור לעדר בגינה וכן לא לחפור בידיים
.26אפילו שכל כוונתו רק להסיר את האבנים

טז) ערסל  התלוי  בעץ  -  אסור  לשבת  על  ערסל  או  נדנדה
שתלויים בעץ אבל אם הם תלויים על מסמר או ואו מותר
.27להתנדנד עליהם בשבת

יז) להשען על עץ - אסור להשען על עץ בשבת כשגורם לו לזוז
מעט אבל גזע עץ שהוא עבה וחזק שאינו מתנודד כלל
.28שנשענים עליו מותר להשען עליו

יח) ללכת על דשא -  מותר ללכת על הדשא אפילו בלי נעליים
.29ויזהר שלא ירוץ באופן כזה שיתלוש עשבים

יט) לשבת על הדשא - מותר  לשבת על דשא וכן אפשר לפרוס
.30שמיכה בזהירות שלא יתלשו עשבים

כ) לשבת על גזע - אסור לשבת על גזע של עץ שיונק מהקרקע
אפילו שמיועד לישיבה אבל אם הוא אינו יונק ממקרקע
.31מותר

כא) מעשר מפירות וירקות והפרשת חלה - אסור לעשר בשבת
וכן אסור להפריש חלה ואם נזכרו לפני כניסת שבת שעדיין
לא עישרו יכולים לומר את נוסח המעשרות בלשון עתיד "כל
מה שאני עתיד להפריש בשבת כדי לתקן את הפירות יהיו
תרומות ומעשרות ויחול פדיון מעשר שני כפי הדין" ואם רוצה
 להפריש חלה יאמר ומה שאני עתיד להפריש חלה
יהיה חלה כדין.

 

12. כ"כ שו"ע או"ח סימן שלו סעיף א אין עולים באילן, בין לח בין יבש, ואין נתלים בו ואין משתמשין במחובר לקרקע כלל, גזרה שמא יעלה ויתלוש. עלה באילן בשבת, בשוגג מותר לירד, במזיד, אסור לירד. ואם עלה מבעוד יום, בכל גווני מותר לירד משחשכה. ויש אומרים דהני מילי כשהיה דעתו לירד מבעוד יום, אבל אם לא היה דעתו לירד מבעוד יום . לא ירד משחשכה, כיון שהיה דעתו לישב שם באיסור. ובאחרונים שם

13. שו"ע סימן שלו סעיף ג ובמשנה ברורה ס"ק כו המשקה את הזרעים חייב משום זורע .דמועיל להצמיח וגם משום חורש שמרפיא הקרקע ע"י הלחלוח

14. .'כיון שהתחילו לפני שבת אין בכך איסור כמו הדין במכונות כביסה וכד

15. אין איסור לסגור ברז בשבת אפילו שמונע ממנו להשקות ולכתחילה יסגור את הברז בבת אחת כ"כ בשמירת שבת כהלכתה פרק כו הערה כח בשם החזון איש ע"ע במנוחת אהבה .חלק ב עמוד צג

16. . כ"כ במנוחת אהבה חלק ב עמוד צב וכן בילקו"י חלק ד ה עמוד מא עיין שם טעמיהם

17. שולחן ערוך אורח חיים סימן שלו סעיף ד יש ליזהר מלהשליך זרעים במקום ירידת . גשמים, שסופן להצמיח וכ"כ באחרונים

18. שולחן ערוך אורח חיים סימן שלו סעיף ח עציץ אפילו אינו נקוב, יש ליזהר מליטלו מעל גבי קרקע ולהניחו על גבי יתדות, או איפכא, בין שהוא של עץ בין של חרס. וכתב במשנה ברורה סימן שלו ס"ק מג שיש חשש תלישה מדרבנן מפני שמפסיק יניקתו מעט וכ"ש אם העציץ הוא נקוב וכתב באור לציון חלק ב דצריך ליזהר בזה משום מוקצה וכן כשהעציץ . מנוקב משום קוצר. ע"ע בילקו"י שבת ה עמוד כב

19. אסור להכניס גרעינים במים משום איסור זורע ואסור להוציאם משום איסור מוקצה אבל אפשר לשפוך את כל המים לכיור יחד עם הגרעינים וכך לא תהיה זריעה. ע"ע .בשמירת שבת כהלכתה פרק כו הלכה ד ובהערה ט

20. כתב בשו"ת יחווה דעת חלק ב סימן נג עצי בשמים וענפי הדסים מותר ליתנם בשבת אף לכתחילה לתוך האגרטל שיש בו מים, וגם מותר לתת מים לתוך האגרטל, ולתת בתוכו את ההדסים והבשמים. ומכל שכן שמותר להוסיף מים בשבת בתוך האגרטל. אבל פרחים ושושנים שניצניהם סגורים ועלולים להפתח במים, אין ראוי ליתנם לכתחילה בשבת לאגרטל שיש בו מים, וגם אם הסירם כדי להריח בהם, אין להחזירם לתוכו, אבל אם השושנים והפרחים נפתחו, מותר ליתנם בשבת לאגרטל שיש בו מים. והמחמיר בשושנים .גם באופן שנפתחו, תבוא עליו ברכה

21. .שולחן ערוך אורח חיים סימן שלו סעיף ז אסור לתלוש אפילו מעציץ שאינו נקוב

22. . משום מתקן מנא ומכה בפטיש עיין בשו"ת אגרות משה חלק ד סימן עד

23. שולחן ערוך אורח חיים סימן שכב סעיף ג פירות שנשרו מן האילן בשבת, אסורים בו ביום ולערב מותרים מיד. וכתב שם במשנה ברורה שם ס"ק ו וה"ה זרעים וירקות הנמצאים בגינות אסור לאכלן ואף לטלטלן שמא נשרו היום. ודע דאפילו אם יודע שנשרו בע"ש אינו מותר רק ללקט אחד אחד ולאכלו משום שאם יאסוף הרבה אסור משום מעמר בשבת. וע"ע שם במשנה ברורה ס"ק ה ואפילו אם ספק שמא נשרו בשבת ג"כ .אסור

24. שולחן ערוך אורח חיים סימן שלו סעיף י הדס מחובר, מותר להריח בו אבל אתרוג ותפוח וכל דבר הראוי לאכילה, אסור להריח בו במחובר שמא יקוץ אותו לאכלו. כ"כ בשו"ת יביע אומר חלק ה אורח חיים סימן כו שמותר לאחוז ההדס בידו בשעה שמברך .עליו להריח בו. ובמנוח"א ח"ב עמ' קיב

25. .אסור לתקוע בעץ וכן בספוג כמו שכתב בשו"ע

26. . משום חורש

27. אסור להשתמש באילנות בשבת אבל בצדדי אילן מותר כמובא בסימן שלו סעיף יג אסור להשתמש בצדדי האילן, אבל בצדי צדדין מותר. לפיכך אסור לסמוך הסולם לצדי האילן דכי סליק ביה משתמש בצדדין, אבל אם יש יתד תקועה בצדי האילן מותר לסמוך סולם עליו, דהוה לה יתד צדדין, וסולם צדי צדדין. ואם נעץ בו יתד ותולה בו כלכלה, היתד .נקרא צדדין והכלכלה כצדי צדדין

28. .כיון שאסור להשתמש בעץ וכן לא לטפס עליו עיין בכף החיים שם סעיף ג

29. שולחן ערוך אורח חיים סימן שלו סעיף ג וכתב במשנה ברורה ומשמע בגמרא שאפילו אם העשבים הם ארוכים והוא הולך יחף שהעשבים רגילים להיות נדבקין בקשרי אצבעותיו אפ"ה מותר דלאו פסיק רישיה הוא שיתלש ולכן אפילו אם יתלש ג"כ אין איסור עליו שהוא אינו מכוין לזה. ומ"מ אם לאחר הליכתו מצא שנדבקו עשבים ברגליו בין אצבעותיו או על מנעליו יזהר שלא יסלקם בידיו דאסורים בטלטול משום מוקצה .דביה"ש היו מחוברים

30. .מהטעמים דלעיל

31. . אור לציון חלק ב פרק מט סעיף כט

32. כתב בשולחן ערוך אורח חיים סימן שלט סעיף ד שלא מפרישין תרומות ומעשרות. בשבת והמגן אברהם ס"ק ז שם כתב דדמי למתקן ואם הפריש דינו כמבשל בשבת רע"א בחידושים על המשניות דמאי פרק ז מ"ב עיין בברית עולם סי"ז, ובמנוחת אהבה חלק ג .עמוד רעו. ע"ע בשו"ת תפילה למשה חלק א סימן יט אות ד

פרטים

קטגוריה: עניינים שונים

פורסם ב15 פברואר 2021

כניסות: 310

א) הוצאה מרשות היחיד לרשות הרבים אסורה מדאורייתא,
והמוציא מרשות לרשות בשבת חייב כדין אדם המבעיר אש
בשבת, לכן יש להזהר ולא להוציא מרשות היחיד לרשות
הרבים בשבת כלל.

ב) יש מחלוקת בין הפוסקים, אם אפשר לסמוך על העירוב של
צורת הפתח (חוטים סביב העיר). ולכן הנוהגים בשיטת הפוסקים
שאין כיום דין רשות הרבים ורק כרמלית יכולים לסמוך
 על העירוב הקיים  בערים. אך הנוהגים בשיטת הפוסקים שיש
רשות הרבים מדאורייתא אין להם לסמוך על העירוב הרגיל
שבערים אלא צריכים גם שיהא מוקף חומה
.33ובדלתות הננעלות או הראויות להנעל

ג) טלטול על ידי קטן במקום שיש עירוב - בערים המוקפות
עירוב של צורת הפתח אע"פ שגדול מחמיר מלטלטל אפשר
.34'להקל ולהוציא ע"י קטן פחות מגיל י"ג ויום א

ד) טלטול ברשות הרבים - כשאין עירוב כלל אין לומר לקטן
.35לטלטל בשביל גדול

ה) הרמת תינוק - אין להרים ילד ברשות הרבים ולהוליכו וכן
אין להוציאו מרשות היחיד לרשות הרבים. וקטן הנמצא ברשות הרבים
ויש עירוב (צורת הפתח) ובוכה מאוד אפשר להקל  ולהרימו  לביתו. 
אבל  כשאין  עירוב  והילד  נמצא
.36ברשות הרבים או בכרמלית אין להרימו משום טלטול

ו) עגלת תינוק -  במקומות שאין עירוב אין לטלטל ברשות
הרבים עגלה של תינוק ויש מחמירים ולא מטלטלים אפילו
.37במקומות שיש עירוב של צורת הפתח

לשבת צריך להתכונן
 לחלק את הזמן לשינה ולאכילה
ללימוד עם הילדים
וזמן לתת להם להבין
שזה היום הכי מיוחד בשבוע

 

33. שו"ע שמה ס"ז רמב"ם פי"ד הלכות שבת הלכה א'. תנאי זה של ששים רבוא הבוקעים כתבו רש"י והרא"ש שמ"ו ס"ג, שכל הרשויות שלנו יש להם דין כרמלית והרמ"א שמה ס"ק ו' שצריך שיעברו שישים רבוא כל יום. והרמב"ן הר"ן המאירי רטב"א רשב"א רי"ף רמב"ם לא הזכירו תנאי זה של ששים רבוא וכן נראה שדעת השו"ע, וע"ע בסי' שס"ד .' ס"ב ועיין בבאה"ל ד"ה והוא שנעולות בלילה, ומשנ"ב ס"ק ח

34. כיון שיש מחלוקת בין הפוסקים אם יש רה"ר בזמננו לכן הוי ספק והוא מחויב מדרבנן וכן אביו מחוייב לחנכו מדרבנן לכן ספק דרבנן לקולא כ"כ במנוחת אהבה ח"א פ"כ הערה 15, והביא ראיה לדבריו שו"ת יביע אומר ח"ד או"ח ס"ס מ"ז, וכן פסק בהליכות עולם .ח"ד עמ‘ כצ"ז ס"כ

35. שמירת שבת כהלכתה פי"ח סנ"ד, שהרי הוא עושה מלאכה לגדול ואסור להינות ממנה . שמ"ג ס"א שי"ח ס"א

36. ש"ח סמ"א, האשה מדדה את בנה אפילו ברה"ר ובלבד שלא תגררהו כיון שזהו איסור דרבנן שהחי נושא את עצמו התירו לה לדדות אבל אין להרימו, משנ"ב ס"ק קנ"ג שמירת שבת כהלכתה ח"א פי"ז ס' כ'. שו"ת אגרות משה ח"ד או"ח צ"א, ובילקוט יוסף ש"א . הערה ס"ב

37. שולחן ערוך אורח חיים סימן שח סעיף מא ובמשנ"ב שם וכן בשו"ת אגרות משה חלק .יו"ד ב סימן לג ד"ה ובדבר להוליך