א. בעל ואשה - כשהאיש מחמיר על עצמו ביציאת  השבת
כדעת רבינו תם מותר לו לומר לאשתו לעשות מלאכות בעבורו,
ואשה הרוצה להחמיר על עצמה ביציאת השבת
חייבת לקבל הסכמת בעלה לכך 1.

ב. ברוך המבדיל - כשיצאה שבת ועדיין לא הבדילו אומר
ברוך המבדיל בין קודש לחול ואפילו שמותרים לעשות
מלאכה אסור לאכול עד לאחר ההבדלה על היין 2.

ג. אכילה ושתיה - אין לאכול לפני הבדלה ואפילו
שממתינים  זמן רב, אבל שתיית מים בלבד (ללא טעם)
מותרת אפילו ללא הבדלה 3.

ד. יהי רצון -  יש חשיבות גדולה לאמירת יהי רצון שתפתח
'לנו בזה השבוע ובכל שבוע שערי אורה שערי ברכה וכו
שכך מתחילים את השבוע בפתיחת שערי שמיים 4.

ה. אשה  חייבת  בהבדלה  -  כשם  שחייבת  בקידוש,  כך
חייבת בהבדלה ולכן אם אין מי שיבדיל בשבילה תעשה הבדלה
לעצמה ויכולה להבדיל ולהוציא ידי חובה את
בעלה וילדיה והמבדילה לעצמה חייבת לשתות מהיין 5.

ו. המאריכים  בסעודה שלישית -
אם יצאה השבת מותר לעשות  הבדלה  בתוך  סעודה  שלישית 
אפילו כשלא התפלל ערבית 6.

ז. נר הבדלה  - לכתחילה הנר צריך להיות מורכב משתי פתילות
אבל בדיעבד אפילו פתילה אחת מספיקה 7.


 ח.
ברכת מאורי האש -  כששומעים
הברכה, יש להיות קרוב לנר בשיעור שאפשר ליהנות מהאור.
ובדיעבד כשהמברך על הנר נהנה מאור הנר, הרחוקים גם יצאו ידי חובה 8.

ט. בשמים  -  אדם מצונן ואינו מריח, אינו מברך ברכת הבשמים
אבל יכול לשמוע הברכה מאשתו והיא תריח וכן יכול לברך בשביל ילדיו הקטנים כדי לחנכם בברכת
הבשמים והם יריחו על סמך ברכתו 9.

י. אין בשמים - כשלא מצאו בשמים אפשר לברך על בושם
בורא מיני בשמים ובדיעבד אפילו לא מצאו בשמים יצאו
ידי חובת הבדלה אפילו שלא ברכו על הבשמים 10.

יא. הבדלה על היין או על בירה - לכתחילה יש להבדיל על
היין אבל כשאין אפשרות לשתות מחמת חולי או מסיבה
אחרת אפשר להבדיל על בירה לבנה 11.

יב. שיעור שתיה מהיין  - לכתחילה יש לשתות  רביעית יין
או לפחות לטעום מהיין ואדם אחר ישתה רביעית
(או קטן שהגיע לגיל חינוך) כדי שהברכה לא תהיה לבטלה 12.

יג. שתייה מהיין -  נהגו נשים שלא לשתות מיין ההבדלה משום טעמים שונים
וכן יש לנהוג אבל כשאין מי שיבדיל לה  והיא  האשה  המבדילה
וחייבת  לשתות  כדין  קידוש לא תחשוש  שזכות המצוה שומרת ומגנה ולעולם מצוה
לא גורמת לנזק 13.

יד.
דיבור בין הברכות - השומע  הבדלה והפסיק בדיבור
בין  הברכות של ההבדלה אינו  צריך להבדיל שוב, אבל
בברכות ההבדלה חייב להאזין היטב ולא להסיח הדעת
כדי שלא להיכנס לספק אם יצא ידי חובה 14.

טו. נשפך יין -
אין לכעוס או לריב אם נשפך יין במוצאי
שבת שכבר אמרו חז"ל שכל בית שנשפך בו יין זה סימן
לברכה 15.

טז. שיורי מצוה -  יש סגולה להשתמש בשאריות של היין
ויש לרפואה כסגולה כואבים מקומות על למריחה
אומרים גם פסוקי פרנסה 16.

יז. פסוקים בהבדלה - יש אומרים פסוקים "אור זרוע לצדיק
ולישרי לב שמחה" וכן "שובי נפשי למנוחייכי" וכולי  בין
להאזין אלא פסוקים לומר אין ולכתחילה הברכות
לברכות בשקט ולכוין לצאת ידי חובה 17.

יח. שכח להבדיל -
כשלא הבדיל במוצאי שבת, רק אם לא אכל או שתה
רשאי להבדיל ביום ראשון אבל אם אכל אכל או שתה
אינו יכול להבדיל 18.

 

 

 


 



1. כתב הרמ"א בס"ס רס"ג מי שמאחר להתפלל במוצ"ש או שממשיך סעודתו בלילה מותר לומר לחבירו ישראל שכבר התפלל והבדיל לעשו"ת לו מלאכתו להדליק לו נרות ולבשל לו, ומותר ליהנות ולאכול ממלאכתו, ובמשנה ברורה שם ס"ק סה וכ"ש במוצ"ש דכל שעה ושעה אם רוצה מתפלל ומבדיל מכ"ש דמותר לומר, שמירת שבת כהלכתה פרק נ"ט ס"ה ילקוט יוסף רצ"ד סעיף ט. ומש"כ לגבי האשה שאינה יכולה להחמיר על עצמה כדין שאר מצוות שפטורה כגון כיבוד הורים או הסבה בליל פסח וכו' כיון שמשועבדת לבעלה, וע"ע בשו"ת אגרות משה חלק או"ח א סימן קנח אשה צריכה לנהוג במנהגי בעלה שו"ת יביע אומר חלק ה או"ח סימן לז אות ד' כתב שיש . לאשה להתנהג כמנהג בעלה לכל דבר. ואין לחלק בזה בין מנהגי אשכנזים וספרדים

2. בשו"ע או"ח בסוף סימן רצ"ט וכן נשים שאינן מבדילות בתפלה יש ללמדן שיאמרו המבדיל בין קודש לחול קודם שיעשו מלאכה וכן במשנ"ב שם ס"ק לו לענין טעימה .'אסור אפילו הבדילה בתפלה שש"כ פרק נ"ט ס"ג ילקוט יוסף סי' רצ"ט סעיף י

3. שולחן ערוך אורח חיים סימן רצט סעיף א' אסור לאכול שום דבר, או אפילו לשתות .יין או שאר משקין חוץ ממים, משתחשך עד שיבדיל. וכ"כ באחרונים

4. טור סימן רצט וכן הובא במשנה ברורה סוף סימן רצה וראוי ליזהר לומר רבש"ע וכו החל את וכו' כי הוא בירושלמי וטור סימן רצ"ט עכ"ל

5. שם סימן רצו סעיף ח,ובשו"ת יביע אומר חלק ד או"ח סימן כג כתב למסקנא דדינא שהעיקר להלכה שנשים חייבות בהבדלה לכן יכולה להוציאו כשאינו יכול להבדיל שלכתחילה מצוה שהוא יבדיל בעצמו ע"ע בהליכות ביתה סימן ט"ו סעיף ל"ג. וכיון שמברכת בורא פרי הגפן חייבת לשתות ואם לא תשתה ברכתה לבטלה, ומנהג שנהגו שאשה לא תישתה אין בכוחו לעבור על איסור של לא תישא את שם ה' לשוא וחלילה לעשו"ת כך, אלא תשתה ותצא ידי חובתה, וכן במשנה ברורה סימן רצו ס"ק לה .כשאין לה ממי לצאת תבדיל לעצמה ותשתה כדי שלא לבטל מצות הבדלה

6. . כשיצאה השבת מותר להבדיל ואחר כך להתפלל תפילת ערבית ולומר אתה חוננתנו

7. כתב בשו"ע או"ח סימן רצח סעיף ב מצוה מן המובחר לברך על אבוקה. וכתב שם .במשנ"ב שכל זה הוא רק למצוה בעלמא ולא לעיכובא

8. כתב בשו"ע סימן רצ"ח סעיף ד' אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו, דהיינו שיהיה סמוך לו בכדי שיוכל להכיר בין מטבע מדינה זו למטבע מדינה אחרת. במשנ"ב שם . ס"ק י"ג צריך ליהנות מאור הנר כדי לצאת בברכת בורא מאורי האש

9. שו"ע או"ח סימן רצז סעיף ה מי שאינו מריח אינו מברך על הבשמים אא"כ נתכוין להוציא בני ביתו הקטנים שהגיעו לחינוך או להוציא מי שאינו יודע. אולם הט"ז ומג"א חולקים בזה דאין בשמים נקרא מברכת המצות שנאמר על זה אע"פ שיצא מוציא שאין הבשמים עיקר בהבדלה שאינן אלא להשיב את הנפש ואע"פ שעכ"פ תקנו בשמים בהבדלה מ"מ הא הרבה מברכין בלא בשמים כלל ופשיטא שהמבדיל לאחרים והוא אינו רוצה להריח עתה שכבר הריח לא יברך ברכת בשמים אלא השומעים יברכו ומיהו אם רוצה להריח יכול לברך דהא יכול להריח כמה פעמים שירצה ודע כי ברכת בשמים לא נהגו השומעים לצאת בברכת המברך אלא מברכין . לעצמם וכן בברכת הנר כן בערוך השולחן שם ס"ז

10. כיון שאין הבשמים מעיקרי דיני הבדלה שו"ע או"ח סימן רצז סעיף א מברך על הבשמים אם יש לו, ואם אין לו א"צ לחזור אחריהם. ערוך השולחן שם. ומש"כ לעניין הברכה על בושם כן כתב באורל"צ ח"ב פרק יד אות לח וכן בברכת ה' חלק ג .עמ' תקכה וכן פסק הרה"ג עובדיה יוסף שליט"א בספרו על ברכות וטו בשבט

11. עיין בערוך השולחן אורח חיים סימן רעב סעיף יד ובשו"ת ציץ אליעזר חלק ח סימן . טז בשו"ת יביע אומר חלק ג או"ח סימן יט אור לציון ח"ב עמ' קפז

12. כתב בשו"ע או"ח סי' רע"א סעיף יד אם לא טעם המקדש, וטעם אחד מהמסובין 'כמלא לוגמיו יצא ידי חובה וה"ה בהבדלה ואפשר להטעימו לקטן כמובא בשו"ע סי . רס"ט סעיף א

13. מ"א סימן רצ"ו ס"ק ד, והשל"ה הקדוש מסכת שבת פרק תורה אור (מ) אין הנשים טועמות יין של הבדלה ע"כ וילדה קטנה הרוצה מאוד לשתות מיין ההבדלה אפשר . להקל לה כיון שאין איסור בשתיה ובפרט לפי הטעמים שהובאו שם

14. כיון שהברכות אינן מעכבות זו את זו ואין אחת תלויה בשניה לכן אפילו הפסיקו בדיבור יצאו ידי חובה אבל אם הפסיקו בדיבור בתוך ברכת המבדיל והחסירו את חתימת הברכה לא יצאו ידי חובת הברכה ויש לשמוע או לברך את הברכה בשלמות

15. עירובין סה, א אמר רבי חנין בר פפא כל שאין יין נשפך בתוך ביתו כמים אינו בכלל ברכה, כתב הרמ"א בשו"ע או"ח סימן רצו סעיף א טעם השפיכה, דאמרינן כל בית שלא נשפך בו יין כמים אין בו סימן ברכה, ועושין כן לסימן טוב בתחלת השבוע. גם . שופכין מן הכוס לאחר הבדלה ומכבין בו הנר ורוחצים בו עיניו, לחיבוב המצוה

16. סגולה זו מובאת בספר סגולות ישראל מכיון שכל דבר שהוא שאריות של מצוה יש .' בו סגולה מסויימת כגון שאריות מאפיקומן שאריות מסעודות מצוה וכד

17. אבל בדיעבד כשדברו אינם צריכים להבדיל שוב.כמו שכתב בעולת יצחק חלק א .סימן קכד וכן בשו"ע המקוצר עמוד קמ הערה ס

18. שו"ע או"ח סימן רצט סעיף ו שכח ולא הבדיל במו"ש, מבדיל עד סוף יום ג'. וי"א , שאינו מבדיל אלא כל יום ראשון ולא יותר, ודוקא בפה"ג והמבדיל בין קודש לחול אבל על הנר ובשמים אינו מברך אלא במו"ש. ויש מי שאומר דהא דקי"ל טעם מבדיל ה"מ היכא דהבדיל בליל מו"ש, אבל אם לא הבדיל בלילה כיון שטעם שוב אינו .מבדיל

יט.
סעודה רביעית - כולם חייבים בסעודה רביעית
ולכתחילה  טוב  שיבצעו  על  פת
או לפחות לברך על מזונות או פירות ואפשר גם
לשתות רביעית יין או מיץ
ענבים כדי שיעור ברכה אחרונה כדין סעודה שלישית 19.

כ. התרת נדרים  - מי שנהג לאכול סעודה רביעית בפת
ועתה רוצה להפסיק מנהגו ולאכול סעודה רביעית
במזונות או בפירות רק אם חשב שחובה לאכול פת ולכן
החמיר אינו צריך התרה 20.

כא. אחת  פעם - כשרוצה  להפסיק  לאכול פת 
בסעודה רביעית רק בשבת אחת  אין צריך התרת נדרים 21.

כב. זמן סעודה רביעית - לכתחילה טוב להקדים את סעודה
רביעית כדי שתהיה סמוכה ליציאת השבת ובבגדי שבת
ואם  אין  אפשרות  ישתדלו  עד  חצות  לילה  ובדיעבד
יוצאים ידי חובה של סעודה רביעית עד עלות השחר 22.

כג. נרות - יש נוהגים להדליק נרות לכבוד דוד המלך
בסעודה רביעית וטוב שיאמרו על מנהגם בלי נדר 23.

בטעות כשמישהו חילל שבת
לא לצעוק אתה גוי ולא לסקול באבנים
להבין שהוא טועה. לא לגרום לו לפחד מהשבת
אלא להאהיב את השבת
בפרט כשהוא מצטער שהוא טעה.

 

 



19. שו"ע סי' ש' לעולם יסדר אדם שלחנו במוצ"ש כדי ללוות את השבת, אפילו אינו צריך אלא לכזית, ובחיי אדם ח"ב כלל ח אות ל"ו כתב אשרי למי שמקיים סעודה רביעית בפת והיא נקראת סעודת "מלוה מלכה" ולמי שאי אפשר לו לאכול פת, עכ"פ יאכל מיני מזונות, וזהו חוב גמור, והוסיף במשנ"ב שם ס"ק ב כתב ודע דמ"מ סעודה זו אינה חובה עליו כמו הג' סעודות של שבת דשם אסמכוהו אקרא וזה רק מצוה . בעלמא וכתבו האחרונים שיכולה לקיימה במזונות או בפירות כדין סעודה שלישית

20. אבל אם ידע שיכול לאכול מזונות ובכל זאת החמיר על עצמו לאכול פת צריך התרת נדרים בשו"ת משפטי צדק (סי' ע), במי שנהג לעמוד בברוך שאמר בויברך דוד ורוצה לחזור בו אם צריך התרה, והביא דברי רבינו ירוחם שכ', שהנשבע שלא יעשה כך מטעם שהיה סבור שהוא איסור גדול, ואח"כ נודע לו שאין בו איסור כ"כ לא חלה , השבועה כלל, כי היתה בטעות. ודייק מזה, דכ"ש לגבי מנהג בדבר שיש בו איסור אלא שאינו כ"כ איסור כמו שחשב. ואצ"ל אם היה מותר גמור. דהו"ל מנהג בטעות .וא"צ התרה כן הובא בשו"ת יביע אומר חלק ג יורה דעה סימן יא

21. עיין בשו"ת יחווה דעת חלק ב סימן ע שכתב רק כשחושב להפסיק את ההנהגה .לגמרי אז צריך התרת נדרים

22. עיין במשנ"ב שם ס"ק ב שעה"צ אות ה ובספר בן איש חי פרשת ויצא אות כ"ז כתב שמה שאמרו עד ארבע שעות הוא למצוה מן המובחר, אבל בדיעבד עד חצות לילה יכול לקיימה.שו"ת יחווה דעת חלק ד סימן כה הביא ראיות שיכול לעשותה כל . הלילה וכן כתב להלכה

23. חיי אדם ח"ב כלל ח אות ל"ה כתב שמצוה להרבות קצת בנרות ולומר זמירות ולהזכיר אליהו הנביא, כדי שיבוא ויבשר לנו ולא לפשוט בגדי שבת עד אחר הבדלה וכן במשנ"ב סי' ש כתב שיש נוהגים להרבות נרות במוצאי שבת כדי ללוות את השבת ביציאתה ונוהגים ג"כ לומר פיוטים וזמירות אחר הבדלה ומש"כ שתאמר בלי נדר כדין שאר מצוות והנהגות שקיבלה על עצמה שלוש פעמים שצריכה להיזהר שלא .יהפך עליה לתורת נדר

א. מפני כבוד השבת אין להכין בשבת לצורך מוצ"ש או לימי
השבוע  ואפילו טרחה  מועטת אסורה  אבל  טרחה שהיא
לצורך השבת כגון  מפני ניקיון ריח רע וכן לסדר
הבית לכבוד שבת, מותר. 67

ב. הכנה לצורך שבת -  כשמכינים  דבר לצורך שבת מותר
להרבות  אפילו  שישאר  למוצאי  שבת  ולכן  שיש  צורך
בצלחת מותר לשטוף את כל הצלחות אפילו שיצטרכו רק 
צלחת אחת. 68

ג.
פינוי השולחן -  אחר סעודה שלישית אין לפנות השולחן
משיורי מאכל וכלי אכילה אלא יש להניח הכל עד לאחר
מותר ההבדלה ואם צריכים לשולחן בשבת ולכבוד השבת
לפנות הכלים. 69

ד. מאכלים הכנסת ושתיה למקרר - מאכלים שהרגילות
להכניסם למקרר בשבת מותר להחזירם למקרר אפילו שאין
בהם צורך ויש אומרים שרק כשיש חשש שהם יתקלקלו
מותר להכניסם למקרר.

ה.
איסוף צעצועים  -  מותר לאסוף צעצועים  המפוזרים בבית
ללא מיון וזאת כדי שהבית יהיה מסודר לכבוד שבת.

ו.
אריזת מזוודות  -  המתארחים אצל קרוביהם או בבית מלון אין להם לארוז חפצים לפני צאת השבת ואפילו תיק קטן אין
להכין לצורך מוצאי השבת. 70

ז.
החזרת ספרים למקום - אחר הלימוד או הקריאה בספרים 
מותר להחזירם למקום אפילו שאין בהם צורך שבת. 71

ח.
הכנות שונות - כשיש צורך  להתכונן לנסיעה או כל יציאה
במוצאי  שבת  אין להתחיל  בהכנות  לפני  יציאת  השבת
ואפילו ללבוש בגדים לאירוע אסור. 72

ט.
הכנת הבית למוצאי  שבת     - אין לסדר את הבית  למוצאי
שבת אפילו שיש ארוע משפחתי סמוך לצאת השבת. 73

י. הפשרת  אוכל  קפוא לצורך  מוצ"ש  -  אין  להוציא מתא
ואם צריכים  ההקפאה בשבת מאכלים כדי להכינם למוצ"ש
מהמאכל בשבת מותר להוציא בכמות גדולה אפילו שישאר
למוצאי שבת. 74

יא.  טיטולים - כלי פלסטיק המיועד להכיל בתוכו מלאי של
טיטולים ומותקן בדרך כלל ליד מיטת התינוק שהתרוקן
מותר למלאתו בשבת אם צריכים טיטולים במשך השבת
ואפילו שיש צורך לטיטול אחד מותר למלא כל תכולתו. 75

יב. חלוקת הזמנות - אין לחלק הזמנות בשבת גם מטעם של
מכין שבת לחול וגם מטעמים נוספים. 76

יג. ילקוט בית הספר -  הכנת מערכת שעות (ספרים ומחברות
הנחוצים למשך השבוע) אסורה משום מכין משבת לחול. 77

יד. כשיוצאים בשבת -  היוצאים מהבית בשבת כגון לסעודה
אצל קרובי משפחה וחוזרים רק במוצאי שבת כיון שאינם
צריכים  לנקיון  הבית אסור  להם  להרים  הכלים ולנקות השולחן ורק
אם חוזרים הביתה לפני צאת השבת מותר לסדר שולחן לכבוד השבת. 78

טו. לבישת בגדים לאירוע - כשעדיין לא יצאה שבת אין ללבוש
בגדים לאירוע במוצאי שבת ורק אם ניכר שלובשים הבגדים
לכבוד שבת כגון לפני סעודה שלישית מותר להשאר עם
הלבוש עד מוצאי שבת. 79

טז. חג במוצ"ש - כשיש יו"ט מיד במוצאי  שבת כגון ליל הסדר
לסדר את השולחן או לחמם מאכלים לצורך אסור בשבת
מוצאי שבת. 80

יז. לימוד למבחן עם הילדים - מקצועות קודש מותר ללמוד עם
הילד  אפילו  שנבחן ביום  ראשון  אבל  מקצועות חול  יש
להחמיר ולא ללמוד בשבת. 81

יח.
לקחת מאכלים לימי השבוע - כשמתארחים אצל קרובים
לסעודת שבת וחוזרים הביתה בשבת אין לקחת בגדים או
מזון לצורך מוצאי שבת או לימי השבוע. 82

יט. סידור מצעים  ומיטות -  כשיש מצעים וסדינים  מפוזרים
בחדר ויש חשש לבזיון השבת מותר לקפל בשינוי וכן לסדר
המצעים. 83

כ. לרוקן פח אשפה -  במקום שיש עירוב מותר לרוקן פח
אשפה שיש בו ריח רע הפוגם בכבוד השבת ואפילו לאחר
סעודה שלישית כל שעושה זאת לצורך כבוד השבת. 84

כא. הלבשת ילדים - מותר להלביש את הקטנים בבגדי שינה
כשישנים אחר ההבדלה כשזוהי דרכם להתלבש בשעה זו
בימי השבוע ואין כוונה להקל טורח הלבשתם במוצ"ש. 85

כב. רחיצת הילדים -
אין לקלח  את  הילדים  בשבת בשביל להכינם לשינה במוצ"ש
אבל  בימי  הקיץ  הארוכים  והילדים
ישנים  כבר  לפני  צאת  השבת  מותר  לקלחם  אפילו  לפני
יציאת השבת. 86

כג.
שינה בשבת - כשיש צורך מותר לישון  בשבת
כדי להיות ערניים במוצ"ש ובלבד שלא אומרים זאת בפירוש שעושים
כן לשם מוצ"ש. 87


עונג שבת
חשוב מאוד לקבוע זמן קבוע בשבת
שבזמן זה יושבים   ההורים עם הילדים 
עם הרבה ממתקים
ושירי שבת וסיפורים
והכל בשמחה



67. שבת קי"ח. וכן פסק שולחן ערוך או"ח סימן שכג סעיף ו מדיחים כלים לצורך היום, כגון , שנשאר לו עדיין סעודה לאכול, אבל לאחר סעודה שלישית אין מדיחין, וכלי שתייה מדיחין כל היום שכל היום ראוי לשתייה. כ"כ במשנה ברורה סימן תרסז ס"ק ה אין מציעין המטות משבת לחול, ועיין בשו"ת מנחת שלמה תנינא סימן לו בגדרי הכנה משבת .לחול, שש"כ פרק כח, הערה קנ"ו

68. כתב המגן אברהם סימן שכג ס"ק ח בשם הרוקח שאפילו עשר כוסות מותר להדיח שאם . יצטרך באחד שותה והוא הדין שמציעין י' מטות עכ"ל

69. משום איסור הכנה למוצאי שבת כיון שאין צריכים למקום השולחן אבל אם יש צורך .בשולחן בשבת מותר לפנות לצורך שבת ואינו הכנה לימי החול שאסורה בשבת

70. כשאין טרחה לשם תיקון אלא רק שמירה על מצב קיים אין בכך משום מכין משבת לחול כיון שגם עתה זה מוכן והפעולה גורמת רק שלא ינזק לכן כל מאכל שיש לו חשש שינזק אפשר להכניסו למקרר עיין שש"כ פרק כח סעיף פא ובמנוחת אהבה פרק יא סעיף יא . שלא יאמר שמכניס את זה לצורך מוצאי שבת

71. כדין מצעים במ"א סימן ש"ב סק"ו, במשנ"ב שם ס"ק י"ט, ובמנו"א ח"א עמ‘ ר"מ. וכן .כתב באוצר דינים לאשה עמוד שפד. ובתנאי שיהיו צעצועים המותרים בטלטול

72. במגן אברהם סימן תקי"ד ס"ק ט"ו כתב שאפילו הכנה מועטת אסורה כגון להעמיד ביו"ט נרות של שעוה לצורך הלילה אסור, וכן במשנה ברורה סימן תק"ג ס"ק א' אפילו 'דבר שאינו מלאכה רק טרחא בעלמא אסור משום מכין וכן בשש"כ פרק כח, סעיף ע . והערה קנו

73. כיון שכך הדרך להניחם בספריה לאחר הקריאה בהם וכל זה נעשה לכבוד הספרים, זהו .צורך השבת שהכל יראה מסודר ואין כאן הכנה למוצאי שבת

74. .אפילו הכנה מועטת אסרו חז"ל משום כבוד השבת

75. כל טרחא אפילו המועטת ביותר אסורה משום מכין משבת לחול

76. . יש כאן איסור הכנה משבת לחול ואפילו טרחה מועטת גזרו לאסור כשאינו לצורך שבת

77. ואין כאן הכנה משבת לחול כיון שמותר לצורך שבת התירו אפילו להרבות כ"כ במשנ"ב סי' שכג ס"ק כ"ו וכ"ט, אפילו עשר כוסות ואין צריך אלא לאחת רשאי להדיח כולן הואיל וראוי לו אחד מהם הותרו כולן וכן שמציעין עשר מטות עכ"ל. וכן מוכח מדבריו בסי' של"ו ס"ק ל"ג אבל אם לא יצטרך לכלים אלו בשבת אסור לשטוף אפילו כוסות . וכ"כ באחרונים וע"ע בשו"ת עטרת פז ח"א כרך א' סי"ב ד"ה ובסיום

78. לרוב בהזמנות יש איסור קריאה של שטרי הדיוטות לכן אין לחלק הזמנות כשיבואו .לקוראם בשבת. אורל"צ פרק כה סעיף ו, מנוח"א פרק י סעיף לג

79. .שהרי אינו לצורך השבת אלא ליום ראשון והכנה משבת לחול

80. שהרי אין כוונתם לחזור לביתם בשבת, וזוהי ההכנה משבת לחול האסורה בשבת ורק אם . מיתכוונים לחזור בשבת ולהנות מהסדר בשבת מותר, ופשוט

81. כיון שהלבוש נועד למוצאי שבת יש כאן הכנה משבת לחול אבל כשלובשים את הלבוש .בשבת אין כאן הכנה האסורה ולכן מותר להשאר עם הבגדים עד למוצאי שבת

82. שגם הכנה זו אסורה משום מכין משבת לחול ויש להקפיד בכך כיון שנכשלים בזה . בקלות

83. כיון שהלימודי קודש הן מצוה בפני עצמה ואין כאן הכנה דהוי צורך היום ולכן אפשר .ללמוד. ע"ע שש"כ פרק כח סעיף פד

84. וכן לא לצורך יום טוב שחל במוצאי שבת, כיון שאין צריכים את החפצים ליום השבת הוי מכין משבת לחול שזהו מוצאי שבת. אבל כשיש צורך בזה בשבת אפשר להקל כשלא אומרים בפירוש שלוקחים לימי השבוע אלא רק ליום שבת כדין כל דבר שמותר להרבות כגון לשטוף עשר צלחות וצריך רק צלחת אחת.וה"ה כשצריך לקחת לצורך השבת יכול . להרבות כשלא עובר על איסור הוצאה או טלטול

85. כתב במגן אברהם סימן ש"ב ס"ק ו' מטה העומדת בחדר שדר שם ויש בזיון ודבר מגונה שיעמוד כך מותר להציעו שנחשב לצורך שבת וכן במשנה ברורה שם ס"ק יט מציעין את המטות מלילי שבת לשבת ולכתחלה טוב יותר שיציע מע"ש אבל אין מציעין משבת למוצאי שבת ומ"מ אם המטה עומדת בביתו והוא דבר מגונה ובזיון לשבת שיעמוד כך מותר להציע דמקרי צורך שבת, וע"ע בשמירת שבת כהלכתה פכ"ח סעיף ע"ח כמובן שכל זה בתנאי שנכנסים לחדר במשך השבת ולכבוד השבת ואפילו שאין ישנים שם במשך .השבת

86. . כל שעושה כן לכבוד ולצורך שבת אין כאן משום מכין משבת לחול

87. עיין בשו"ת מנחת שלמה תנינא (ב - ג) סימן לו ובשש"כ פרק כ"ח הערה קצ, שו"ת אגרות משה חלק או"ח ד סימן ק"ה ותלוי זה רק בידיעת האם המלבישה, ואם הוא רק כדי שלא .תצטרך להלבישן אחר הבדלה יש לאסור

88. כיון שרחיצתם היא לצורך השינה עוד לפני יציאת השבת הרי יש כאן צורך השבת ולכן ' אפשר להקל בכך ולענין רחיצת ילדים במים חמים בשבת עיין בשו"ת ציץ אליעזר חלק ח סימן ט"ו קונט' משיבת נפש פרק יב וכתב שעד גיל שש נחשבים צרכי קטן כחולה שאין בו סכנה והסכים לדבריו בהליכות עולם לרה"ג מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א ח"ד פרשת תצוה אות כ"ה והוכיח שלא רק לענין להאכילו בשבת דינו של קטן מיוחד, אלא גם לענין שאר צרכיו, שזקוק לבריאותו וכן לענין אם מצטער קצת וכדומה וה"ה לענין רחיצה בשבת במים חמים וכן ראינו שפסק להתיר בספר ילקו"י הגאון יצחק יוסף בסימן שכ"ו ס"ה (שבת כרך ד' עמ' ס"ד) ובשש"כ פי"ד ס"ח, ובשו"ת אור לציון ח"ב עמ' רנ"ה היקל עד גיל י"ג שנים להחשיב קטן כחולה שאין בו סכנה ועיין מש"כ עליו בהליכות עולם שם . והכל תלוי בבריאותו וחוסנו של הקטן

89. שהרי מותר לישון בשבת והוי עונג שבת וכל שלצורך עונג שבת מותר, וע"ע במנוחת אהבה ח"א פרק י"א סט"ו שמותר לאדם לישון בשבת כדי שישאר ער במוצ"ש ומ"מ לא יגלה .כוונתו לאחרים בשבת. ובשמירת שבת כהלכתה פרק כ"ח סעיף ע"ב






א.
המתארחים  בבית מלון  -
לכתחילה יש להדליק נרות  במקום  שאוכלים  כדי  שתהיה  הנאה  מהנרות  במקום
הסעודה ותשתדל להיות הראשונה שמדליקה נרות שבת כדי שתוכל לברך
ואם כבר הדליקו נרות שבת בחדר אוכל אפשר להדליק ללא ברכה או לשמוע
מאשה אחרת הנוהגת לברך ולצאת ידי חובת הברכה. 1

ב.
כשמדליקים נרות בחדר -  יש להקפיד לחזור לחדר
בעוד הנרות דולקים  כדי שתהיה הנאה אפילו מועטת מאור הנרות, שאם לא כן ולא נהנו מאור נרות יש חשש
של ברכה לבטלה. 2

ג.
כשאין אפשרות להדליק נרות - כשאין אפשרות להדליק
נרות בחדר ולא בחדר אוכל אפשר להדליק את אור החשמל ולכוון עליו במקום נרות שבת וכיון שיש אומרים
שאפשר להדליק אור חשמל בברכה וכך יוצאים ידי
חובה של הדלקת נרות שבת ומ"מ אם חוששת לברך
משום שאינו נרות ממש יכולה להדליק ללא ברכה 3

ד. כשלא הדליקה נרות - בדיעבד כשלא הדליקה
נרות בבית מלון אבל שאר נשים הדליקו נרות בחדר אוכל
אינה צריכה לקנוס את עצמה. 4

ה.  יין או כזית מזונות -  כשמתארחים בבית מלון
וקשה לחכות לשעת הסעודה אפשר לצאת ידי חובת קידוש
בשמיעה או לקדש באופן עצמאי ולאכול כזית מזונות, או לשתות רביעית יין, ולהתחייב  
בברכה  אחרונה כדי לצאת חובת קידוש במקום הסעודה 5.

ו. סעודה שניה -  כל שקידשו בשבת בבוקר כהלכה אין
צורך לקדש שוב במשך היום בשעת הסעודה אלא מיד
שמגיעים לחדר האוכל אפשר ליטול ידיים ולבצוע על
לחם משנה 6.

ז. אמירה לגוי - כשיש אור בחדר ורוצים לכבותו או כשחם
מאוד מותר לרמוז לגוי שיכבה את החשמל כגון לומר לו
 איני יכול להרדם באור או חם לי מאוד
והגוי מכבה או מדליק את המזגן 7.

ח. כניס ה לחדר אוכל - מצוי  שבכניסה  לחדר  האוכל
עומד אדם לוודא שאכן רשומים במלון וצריך
להקפיד שיהיה גוי וכן שלא יאמרו לו תרשום אלא ירשום
מעצמו 8.

ט. הזמנת שירות חדרים - אין היתר  להזמין שירות חדרים
בשבת ע"י יהודי כיון שהכל נירשם בשבת אבל אם נרשם על ידי גוי אפשר להקל בתנאי שלא ישאל על מחיר
ההזמנה 9.

י. רחצה בבריכה או בים -  אין לרחוץ בברכה או בים
בשבת אפילו שיש הפרדה מכמה סיבות עיין בהערה 10.

יא. מים  חמים -  אין לפתוח ברז  של  מים  חמים בשבת
שבדרך כלל בבית מלון משאירים את המערכת חימום החשמלית  פועלת  וכשפותחים  את  הברז  עוברים  על
איסור בישול 11.

יב. סעודת מלוה מלכה - אין היתר לקחת מבית
המלון סעודת מאכלים אפילו שיש כאן צורך מצווה של מלווה
מלכה אלא אם קיבלו אישור מאדם הממונה לכך 12.

יג. דלת אלקטרונית- אין להכנס לחדר שנדלקת שם המנורה
באופן אוטומטי וכן דלת שנפתחת באופן אוטומטי 13.

יד.
מעלית שבת - יש מקילים לחולים וזקנים לעלות במעלית
שבת ויש המחמירים בזה 14.

טו. גוי של שבת - לא כל דבר מותר לומר לגוי בשבת יש
הלכות רבות בענין אמירה לגוי בשבת וחייבים לדעת
אותם  לפני שפונים אל הגוי 15.

טז. הכנה משבת לחול -  כשנוסעים במוצאי שבת אין להכין
את התיקים בשבת כדי שיהיו מוכנים לחזרה הביתה
שזהו הכנה מקודש לחול 16.

 

 

 

 



1. כתב בשו"ע אורח חיים סימן רסג סעיף ב אחד האנשים ואחד הנשים, חייבים להיות בבתיהם נר דלוק בשבת ועיין במשנה ברורה סימן רעג ס"ק לב שכלתחילה צריך לאכול דוקא במקום נרות ועוד כתב שם בס"ח ב' או ג' בעלי בתים אוכלים במקום א', י"א שכל אחד מברך על מנורה שלו, ויש מגמגם בדבר. משום שכבר יש שם אור מרובה מנרות שכבר הדליקו ונכון ליזהר בספק ברכות ולא יברך אלא אחד אבל הרמ"א בהגהה כתב שאין מנהגם כן אלא נוהגים לברך אפילו שכבר הדליקו נרות דכל מה דמיתוסף אורה יש בה שלום בית ושמחה יתירה להנאת אורה בכל זוית וזוית. וע"ע במשנ"ב שם וכן בשו"ת יבי"א ח"ט סימן ק"ח, שו"ת אז נידברו ח"ג ס"א, ילקוט יוסף רס"ג סי"ט וסימן רס"ד סס"ב, ואם לא הספיקה להדליק ראשונה את הנרות תשמע ברכה מאשה הנוהגת לברך כגון מבנות אשכנז ותפטור אותה בברכת הדלקת נרות של שבת או שתדליק ללא ברכה

2. שו"ע או"ח סימן רסג סעיף ז', ובסעיף ט' כתב ואם אין הנרות ארוכות שדולקות עד .הלילה הוי ברכה לבטלה. ובמשנה ברורה שם ס"ק ל"ב, עי"ש ובאחרונים

3. לענין הדלקת אור החשמל כתב בשו"ת יחוה דעת חלק ה סימן כד במקום שאין ,אפשרות בשום פנים להשיג נרות שמן או שעוה, אפשר לברך ולהדליק מנורות חשמל .ויוצאים בהם ידי חובת ההדלקה. ע"ע בשו"ת יביע אומר ח"ד או"ח סימן מ אות ה , ובשו"ת יחווה דעת חלק ה סימן כד כתב במקום שאפשר להשיג נרות שמן או שעוה בודאי שעדיף לצאת בהם ידי חובת הדלקת הנרות של שבת ויום טוב, כיון שיש בהם ,היכר מיוחד שנעשו לכבוד שבת ויום טוב, ונכון לכוין בברכה שקודם ההדלקה לפטור בברכתו גם את הדלקת החשמל שידליק לאחר מכן. ומכל מקום במקום שאין ,אפשרות בשום פנים להשיג נרות שמן או שעוה, אפשר לברך ולהדליק מנורות חשמל . ויוצאים בהם ידי חובת ההדלקה עכ"ל

4. כיון שהדלקת נרות היא לצורך אור לכבוד השבת ולשלום בית וכאן יש נרות שהודלקו על ידי נשים אחרות ובפרט לפי שיטת השו"ע שישובים כמה משפחות אין כל משפחה צריכה לברך אלא אחת מוציאה ידי חובה את כולן ולכתחילה עדיף שישמעו את הברכה ויכוונו לצאת ידי חובה אבל בדיעבד אינה צריכה להדליק נרות .שבת כיון שכבר הודלקו לכבדו שבת

5. שו"ע או"ח סימן רע"ג סעיף ה' כתב שאפי' אכל דבר מועט, או שתה כוס יין שחייב עליו ברכה, יצא ידי חובת קידוש במקום סעודה וגומר סעודתו במקום אחר. מגן 'אברהם שם ס"ק י דכזית מיהא בעי'. בן איש חי שנה שניה פרשת בראשית אות ז כתב שאם אכל כזית פת או כזית מיני מזונות, או שתה רביעית יין מלבד כוס הקידוש, יצא ידי חובת קידוש כאן, ויכול לאכול אחר כך במקום אחר בלא קידוש .וכן בילק"י סי' רע"ג ס"ט. וע"ע בשו"ת דברי דוד חלק ב' סימן י"ז

6. שכל שיצאו ידי חובת קידוש כגון שאכלו כזית מזונות או שתו רביעית יין אינם צריכים לקדש שוב שחובת הקידוש היא פעם אחת ביום השבת כמבואר לעיל .בהלכות קידוש וסעודת שבת

7. כיון שכאן אין דין של אמירה לגוי שאסורה אלא סיפור דברים ומותר לומר לגוי .סיפור דברים ובפרט שכאן אין הנאה מושלמת מהחושך

8. . יש איסור אמירה לגוי בשבת אבל כשעושה לעצמו ולצורכו לית לן בה

9. יש כאן גם איסור כתיבה בשבת של המוצרים שמזמין וגם איסור מקח וממכר .האסור בשבת כמובא בשו"ע או"ח סימן שכג סעיף ד

10. אדם שרוחץ בברכה או לים יכול בקלות לעבור על הלכות שונות בשבת הן איסור כיבוס הבגד שהוא נכנס איתו למים וכן שחיה שאסורה בשבת וכן איסור סחיטה של שערות או מגבת וכן הוצאה מרשו"ת לרשו"ת ועוד ואע"פ שישנן אפשרויות . המוותרות על פי ההלכה מכל מקום יש להמנע מכך

11. כיון שהמים בבית מלון מתחממים על ידי בויילר חשמלי בזמן הפתיחה של הברז נכנסים מים קרים למיכל המים ומתבשלים שם ויש כאן איסור של בישול בשבת והאמת היא שאפשר לומר שכל זה נעשה על ידי גרמא וגם פסיק רישא דלא ניחא ליה .באיסור בישול מדרבנן, מכל מקום אין להתיר זאת הלכה למעשה

12. בית מלון נותן את המאכלים רק לצורך המתארחים במלון ושוהים שם אבל לא כדי לקחת הביתה אלא אם נתנו אישור מההנהלה וכמובן שאין לקחת מאכלים בשבת . לצורך מוצאי שבת שזהו מכין משבת לחול

13. כיון שבכניסתו לחדר הרי הוא מפעיל חשמל בין בכניסה בדלת חשמלית ובין .בהפעלת אור החשמל עיין להלן בהלכות כלי חשמל פירוט בדינים אלו

14. .עיין מה שכתבנו בהלכות כלי חשמל בשבת לעניין מעלית שבת

15. . לכן יש ללמוד דיני אמירה לגוי כפי שפירטנו בהלכות אמירה לגוי

16. שאפילו הכנה מועטת אסור להכין לצורך מוצאי שבת וע"ע בהלכות הכנה משבת לחול