א) עשיית  אוהל  היא מלאכה אסורה בשבת,  ויש  שני סוגי
אוהלים האסורים אוהל עראי ואוהל קבע וכן יש איסור
.12להקים מחיצה שמתירה איסור כפי שיבואר להלן

ב) מחיצת עראי - מותר להקים מחיצות שאינן  קבועות כלומר
שמתנודדות ברוח ומסירים אותן ביום יום, עד שבוע ימים כגון
לפרוס וילון בין נשים לגברים או כנגד השמש או וילון
.13של אמבטיה

ג) מחיצה לסוכה או לעירוב -  אסור בשבת לפרוס מחיצה
שמשלימה את הכשר הסוכה או  לפרוס מחיצה לשם עירוב
.14אפילו שהיא עראי

ד) הוספת אוהל -  כשיש גג ברוחב של טפח (כשמונה  ס"מ)
העשוי כדי להצל מהחמה ובגובה של טפח אפשר להאריכו
בשבת שהדין כל שפרוס טפח מלפני שבת מותר להמשיכו
.15בשבת כדין הוספה על אוהל עראי שמותרת בשבת

ה) אוהל ילדים - אין לבנות בבית או בחצר אוהל למשחק כגון
שמכסים כיסאות או שולחן בשמיכה או שטיח ואם ילדים
.16בנו אוהל למשחק אסור לפרק את האוהל

ו) אוהל מתנפח - אסור להקים אוהל בשבת אפילו שנפתח על
ידי משיכת חוט  וכן אסור לנפח אוהל או בית המתנפח
.17ואפילו שמתנפח מאליו

ז) הקמת סככה - אסור להקים סככה בשבת אפילו שנעשית
.18מגג בלבד כיון שנועדה לשם צל

ח) כיסוי עגלה - אסור לכסות את העגלה בסדין או שמיכה על
.19מנת להצל על התינוק משום שעושה בכך אוהל עראי

ט) גגון של עגלה או סלקל - אין להרכיב בשבת גגון על גבי 
עגלה ורק אם היה מחובר לעגלה ופתוח טפח מלפני שבת
.20מותר להמשיכו או לסגרו

י) כילה על המיטה - אין לפרוס כילה על מיטה  בין של תינוק
בין של מבוגר אבל כשנפרסה מלפני שבת ונשאר כטפח
.21שאינו סגור אפשר לפורסה ולסגורה

יא) כביסה  -  מותר  לכסות בניילון  בגדים  ניילון  על  חבל  
.22התלויים בחבל כביסה ואין כאן חשש של אוהל

יב) פריסת מפה על השולחן - מותר לפרוס מפה על השולחן
אפילו שדפנותיה יורדות עד הרצפה ויוצרות אוהל מתחת
.23לשולחן

יג) מטריה  -  אסור להשתמש במטריה בשבת להצל 
מפני  הגרשמים או  השמש ואפילו שהיא פתוחה מלפני שבת.
.24שבת

טו) סככה מתקפלת או סוכך חלון - סככה המורכבת מעל החלון
או מעל המרפסת אסור לפתוח אותה בשבת אלא אם
כבר פתוחה יותר מטפח וכן אסור לסוגרה בשבת משום איסור 
סותר וכן הדין בסוכך הנגלל לתוך קופסא המורכבת טפח  מעל 
החלון אסור לפתוח אותו בשבת אם לא הושאר
.26פרוס מבעוד יום

טז) פריסת ניילון על סוכה - כשיורד גשם מותר להניח בצמוד
.27לסכך ניילון אפילו שהסוכה נפסלת בכך

יז) צילונית - אסור בשבת לפרוס צילונית אבל צילונית מוכנה
שאחת מפינותיה  נפלה, אפשר להחזירה למקומה ללא קשר
.28של קיימא

יח) שמיכה מפני השמש - אסור לפרוס שמיכה על גבי עגלה או
.29לול על מנת להצל שזהו אוהל עראי

יט) תליית וילון - מותר לתלות וילון על הווים המיועדים לו ואין
.30בכך משום בניין

אשה חכמה
מנתבת את השיחות והנושאים בסעודת שבת
שלא יגררו למחלוקת
וצריך לזה פיקחות גדולה



12. שו"ע או"ח סימן שטו סעיף א אסור לעשו"ת אהל בשבת ויו"ט אפילו הוא עראי, ודוקא . גג, אבל מחיצות מותר, ואין מחיצה אסורה אא"כ נעשית להתיר סוכה או להתיר טלטול וכתב שם במשנה ברורה ס"ק א העושה אהל קבע כגון שפורס מחצלת או סדינין וכיו"ב לאהל ועושה אותן שיתקיים אף דאין זה בנין ממש חייב משום בונה דעשיית אהל הוא תולדת בונה והסותרו חייב משום סותר וגזרו על אהל עראי משום אהל קבע וכן על . סתירת אהל עראי משום סתירת אהל קבע 

13. כ"כ בשו"ע שם שמחיצות מותר שעיקר אהל הוא הגג שמאהיל עליו ולכן גזרו בו משום אהל קבע משא"כ מחיצות עראי לחוד לא נחשב כאהל כלל.ויש לומר שכל זה שהוא נבנה בנין עראי אבל כשעושים מחיצת קבע הוי בנין ממש שאסור מהתורה והגדרת הזמן עד .15 שבעה ימים הוי אוהל עראי כסוכה שנחשבת לעראי עיין במנוחת אהבה פרק כג הערה 

14. שו"ע או"ח סימן שטו ס"א אין מחיצה אסורה אא"כ נעשית להתיר סוכה או להתיר טלטול. כיון שהיא מתירה איסור הרי היא כמו בנין וכ"כ במשנה ברורה שם כשהיה לסוכה רק שני דפנות ועשה מחיצת עראי לדופן ג' כמבואר לקמן בסימן תר"ל דאז חשיב הך מחיצה כבנין דעל ידה נתכשרה הסוכה וה"ה כשמתרת אותה המחיצה לטלטל על ידה .במקום שאסור לטלטל דכיון דחשבינן לה מחיצה לענין היתר הטלטול חשיב בנין 

15. שולחן ערוך אורח חיים סימן שטו ס"ב מחצלת פרוסה כדי טפח, מותר לפרוס שאר המחצלת בשבת. ובמשנ"ב שם ס"ק טו כשהיה טפח פרוסה מבע"י מותר אח"כ לפרוס עוד . דאינו אלא מוסיף על אהל עראי אבל בלא"ה אסור 

16. אפילו שנועד לשם משחק מכל מקום נחשב לאוהל עראי שיש איסור לבנותו ולסותרו . בשבת מדרבנן כיון שנעשה לשם אוהל 

17. אין הבדל בהלכה כיצד מקימים את האוהל אלא כל הקמת אוהל אסורה ויש פעמים .שאסורה מדרבנן כשנעשה אוהל עראי 

18. ואפילו שאין לה מחיצות ונועדה רק לשבת דינה כאוהל עראי שאסורה מדרבנן וכן במשנה ברורה סימן שטו ס"ק ב ואף כשאין מחיצות תחתיו כגון לפרוס מחצלת על ד' קונדיסין .דרך עראי להגין מפני החמה והגשמים אסור משום אוהל 

19. .ואע"פ שאין עושים מחיצות מכל מקום זהו אוהל עראי האסור מדרבנן 

20. עיין באחרונים בחזו"א או"ח נ"ב אות ו' ובשו"ת באר משה ח"ו סימן פ"ז ובשמירת שבת כהלכתה פכ"ד סי"ג, ובשו"ת יחוה דעת ח"ב סי' מ"ג וי"א שאפשר לפתוח לכתחילה גגון מחובר לעגלה אע"פ שסגור וכן לפתחו. עיין במנוחת אהבה ח"ג פכ"ג סט"ו. ועוד כתב .בשו"ת תפילה למשה ח"א 

21. ' כתב החיי אדם כלל מב סעיף ב וילון שתולין סביב למטה ויש מהם שמקיף המטה מג צדדים וגם למעלה יש אהל, אסור לפרוס בשבת מדאורייתא ואפילו על ידי נכרי. ואם אינו מקיף רק שני צדדי המטה, על ידי ישראל אסור מדרבנן, דהא צריך לאויר שתחתיו לצניעות. אבל אם היה כבר פרוס מערב שבת ברוחב טפח, מותר למשוך כולו, דהוי תוספת . אהל עראי ומותר 

22. כיון שהחוטים קרובים אחד לשני פחות משלושה טפחים הרי שיש כאן דין של לבוד כמובא בשו"ע או"ח סימן שטו סעיף ב עצים שתוקעין ראשן האחד בדופן הספינה וכופפין ראשן השני בדופן השני של הספינה, ופורסין מחצלת עליהם לצל, אם יש ברחבן טפח, או אפילו אין ברחבן טפח אם אין בין זה לזה ג"ט, חשיבי כאוהל ומותר לפרוס עליהם בשבת מחצלת, דהוי ליה תוספת אהל עראי ושרי ואין אוהל על גבי אוהל ולכן מותר לפרוס כדין . פריסת ניילון על גבי סכך ודווקא לעשו"ת אוהל 

23. כיון שאינו מתכוין לשם אוהל אלא לשם מפה ואין משתמשים מתחת לשולחן לכן אין .בכך איסור של בניית אוהל בשבת 

24. האחרונים כתבו לאסור לפתוח מטריה ולנושאה עליו בשבת להגן מפני הגשמים. ואפילו היתה פתוחה מערב שבת בין בשבת בין ביום טוב. עיין בספר בן איש חי שנה ב' (פרשת , שמות אות ח), וכן כתב המשנה ברורה בביאור הלכה (סימן שטו סעיף ח), ד"ה טפח והביא שכן דעת החיי אדם לאסור. ע"ש. וכן העלה הפתח הדביר (סימן שטו). וראה עוד בזה בשו"ת אהל אברהם (חלק או"ח סימן ו), ובחזון איש (סימן נב אות ו), ובשו"ת קרית חנה דוד חלק ב' (חלק או"ח סימן סג), ובשו"ת שבט הלוי חלק א' (סימן קיט). הובאו כולם בשו"ת יחווה דעת חלק ב סימן מג 

25. שאין בפריסת מפה על השולחן משום אוהל כיון שאין גובה טפח בין השולחן למפה ולכן זוהי הוספה על אוהל עראי המותרת כמובא במשנה ברורה סימן שטו ס"ק כו משום . דמותר להוסיף על אהל עראי בשבת 

26. כדין אוהל עראי שאסור בשבת אבל מותר להוסיף כאשר הוא עשוי יותר מטפח מבעוד .יום 

27. כיון שאין בזה עשיית אוהל כאשר יש אוהל המוכן מבעוד יום ועושים עליו אוהל נוסף .וזהו רק בניית אוהל על אוהל שאין בו איסור 

28. ,חיי אדם כלל מב סעיף ו אף על גב דאין אהל בלא מחיצות, מכל מקום אם נעשה לצל . אסור. כיון שזוהי הוספה על אוהל עראי המותרת 

29. שו"ע או"ח סימן שטו סעיף א אסור לעשו"ת אהל בשבת ויו"ט אפילו הוא עראי, ודוקא 'גג, וכתב שם במשנה ברורה ואף כשאין מחיצות תחתיו כגון לפרוס מחצלת על ד . קונדיסין דרך עראי להגין מפני החמה והגשמים 

30. כיון שאין זו מחיצה המתירה איסור אלא נועדה לשם צניעות ומתנודדת ברוח מצויה לכן .אינה נחשבת למחיצת קבע וכן מותר לתלותה בשבת על הווים המיועדים לכך


א) בכל בנין או תיקון בקרקע יש איסור של בנין ואפילו בבית
מצויים הרבה מצבים שיכולים להכשל בבנין או סתירה שאסורה בשבת
כגון הרכבה או הידוק כלי המתחבר ע"י
..31'ברגים או תקיעת נעצים מסמרים וכד

ב) אבזם חגורה - אין להחזיר בשבת אבזם של חגורה אבל אם
אינו ננעץ בחגורה אלא רק נתפס על ידי לחץ וכן בימי
.32השבוע דרכו בכך להתפרק אפשר להקל

ג) בקבוק/מוצץ חדש - המקפידים להרתיח בקבוק או מוצץ 
חדש צריכים להיזהר ולא להכניסו לתוך מים רותחים כדי
.33לתקנו שיהיה ראוי לתינוק

ד) אריזות הסגורות בנייר כסף או ניילון -  כגון כיסוי על
.34קופסאות חומוס או על בקבוקי קטשופ מותר לפותחן

ה) גלגל שהתפרק - עגלה שהתפרק אחד מגלגליה או שהשתחרר בורג ממקומו,
אסור להחזיר את הגלגל או הבורג למקומו והכלי שהתפרק אסור בטלטול.

ו) הפרדת גביעים מחוברים - גביעים של לבן או מעדנים מותר
.36להפרידן ולכתחילה ראוי להפריד מלפני השבת

ז) חלון שהתפרק - חלון או תריס שהתפרק מהמסילה אסור
להחזירו למקומו בשבת וכן כשנתקע אסור לפרק או להזיז
את החלון מהמסילה על מנת לישרו, שזהו בנין.

ח) כיסוי בור ניקוז במקלחת - אין להרים את המכסה של בור
ניקוז המיועד לפתיחת סתימות אבל אם המכסה עשוי באופן
כזה שיש לו בית אחיזה או שאינו מהודק בקרקע אלא אפשר להוציאו
להוציאו בקלות על ידי משיכתו ביד, אפשר להוציאו
.38ולהחזירו בשבת

ט) כוס פלאסטיק שהתעקם - אם עדיין ראויה לשימוש, אפשר
ליישרה כגון כוס שהתעקמה ואפשר לשפוך לתוכה משקה
אבל אם התעקמה באופן כזה שאי אפשר להשתמש בה
.39אסור ליישרה ודינה כמוקצה מחמת גופו

י) כלי מתכת שהתעקם - כפית או מזלג, וכן סיכה שהתעקמה
אסור ליישרה בשבת אבל מותר להשתמש בה כשהיא עדיין
.40ראויה לשימוש

יא) כלי מתקפל - מותר לפתוח או לקפל עגלה או טיולון וכן לול
תינוקות, אם הכל כבר מחובר ומוברג. והדרך לפתחו ולסגרו
.41בימי השבוע

יב) כסא של תינוק -  שיש עליו מדף להניח עליו כלי סעודה מותר
לפרקו ולהניחו בשבת כשיש פינים הנכנסים ויוצאים
.42או שנכנס ע"י דחיקה והדרך לפרקו ולהרכיבו תדיר

יג) כסא או שולחן מתקפל -  מותר לפתוח כסא או שולחן
.43מתקפל כשכולו עשוי מחלק אחד

יד) לגו", "קליקס" וכד' - מותר לילדים לשחק במשחקי הרכבה"
כגון לגו כשהרגילות לפרק ולהחזיר אבל אם הרגילות לבנות
.44ולהשאיר לאורך זמן כגון לקישוט יש לאסור

טו) לול מתקפל - מותר להרכיב לול מתקפל על ידי כך שהוא
.45נפתח ומניחים עליו את המיטה והמזרן של התינוק

טז) מגירה שהתפרקה - ואין בה מוקצה מותר להחזירה לתוך
שידה או ארון קטן שאינו מחובר לקרקע אבל לארון בגובה
.46של יותר ממטר וחצי אסור להחזירה

יז) מגירה שבמקרר - אין להחזיר מגירה שהתפרקה מהמקרר
אבל כשהתפרקה מהמקפיא ודרכה להתפרק כדי להוציא
.47ולהכניס מים כגון מגירת קוביות קרח אפשר להקל

יח) מגבעת שהתקמטה - מותר להחזיר את השקע של מגבעת  שהתקמטה.

יט) מטאטא שהתפרק - כל כלי שמחובר על ידי הברגה אסור
להחזירו בשבת אפילו אם דרכו להתפרק וכן אסור לטלטל
.49את המקל או המטאטא ודינו כמוקצה

כ) ניפוח בלון או מזרן - בלון שנופח מלפני שבת מותר לנפחו
.50ויש להזהר שלא יקשרו אותו

כא) נעצים או מסמרים- אסור לנעוץ נעצים או סיכות על שולחן
כדי להחזיק מפה וכד' וכן הדין שאסור לתקוע על הקיר או
.51על לוח מודעות כל סוגי הנעצים והמסמרים

כב) סתימה בכיור -  אסור לפתוח סתימה בכיור ורק כשיש
זרימה איטית של מים ואין הסתימה מוחלטת מותר לשחרר
.52הסתימה על ידי משאבת גומי

כג) פטמה של בקבוק - אין לנקב או להרחיב פטמה של בקבוק
.53של תינוק בשבת משום תיקון כלי ומכה בפטיש

כד) צנצנות של גרבר, ריבה וכד' - מותר לפתחן בשבת לכתחילה,
ואין כאן חשש של בונה כלי או מכה בפטיש.

כה) פתיחת  בקבוקים  -  מעיקר  הדין  אפשר  להקל  ולפתוח
בקבוקי שתיה של יין או של שתיה קלה בשבת, וטוב
.55להחמיר לפתוח ביום שישי.

כו) קופסאות סרדינים ושימורים - לכתחילה ראוי לפתוח את
הקופסאות לפני שבת אבל כשיש צורך לכך בשבת מותר
.56אפילו על ידי פותחן

כז) שער המתקפל ונסגר - מותר לפתחו בשבת ולסגרו ואין כאן
.57משום חשש בונה וסותר

כח) תקיעת שמשיה בעגלה או בחצר -  אסור לתקוע בשבת
שמשיה  הנועדה  להצל  מפני  החמה  או  הגשמים אפילו
.58שהשמשיה פתוחה כבר לפני השבת

כט) הברגה או חיזוק בורג - יש איסור לחזק ברגים רופפים או
לשחרר ברגים תקועים וכן לחבר חלקים שהתפרקו ואפילו
.59בורג של משקפיים אסור לחזק או להחזירו

ל) מודעות - אסור  לתלות  מודעה  בלוח  מודעות  וכן  לא
60להחזיר מודעה שנפלה

לא) שימון צירי דלת וכד'- אסור לשמן צירים בדלת או של כלים
61משום מתקן כלי

לב) תליית נדנדה או ערסל - נדנדה שמתחברת על ידי טבעות
לווים הקבועים במשקוף מותר להשחיל הטבעות למשקוף 
שהדרך לפרק ולהחזיר בימי השבוע וכן שאין מעשה של
תקיעה אלא השחלה בלבד.



31. כיון שנחשבים כגוף אחד ע"י הברגים המרכיבם או המפרקם נחשב לבונה או סותר עיין בשו"ע או"ח סימן שיג סעיף ו' וז"ל מטה של פרקים אסור להחזירה ולהדקה, ואם תקע . חייב חטאת ובמשנ"ב שם ס"ק מג כתב ורפוי ואינו רפוי אסור שה"צ ס"ק ל"ב 

32. עין אורחות שבת פרק שמיני סעיף ע ובפרט שאין כאן נעיצה של אבזם אלא רק לחיצה .והוא מחליף בין חגורה לחגורה בשעת הצורך 

33. משום מכה בפטיש כנלע"ד כיון שע"י שפיכת מים רותחים מתקן המוצץ ומכשירו לתינוק ואינו דומה לטבילת כלי בשבת (שו"ע שכ"ג ס"ז) כיון שבכלי שאינו טבול האוכל מותר בדיעבד כש"כ שם הבאה"ל ועוד שהכלי ראוי לתשמיש אחר ויש עליו שם של כלי ואילו כאן במוצץ אין שימוש אחר מלבד לתינוק ולכן שפיכת מים רותחים הופכת את המוצץ לכלי שראוי לשמוש ורק כשאינה מקפידה יכולה להקל משום שנחשב לה כלי כבר .מתחילתו ומכיון שראוי לשימוש אין בשפיכת מים רותחים עליו דין של מכה בפטיש 

34. .כיון שאינו עושה כלי אלא רק מסיר הנייר הדבוק לשמירה על הטריות 

35. כתב בשו"ע או"ח סימן שיג סעיף ח ספסל שנשמט אחד מרגליו, אסור להחזירו למקומו ובמשנ"ב שם ס"ק נא כתב ואפילו לעשותו רפוי אסור גזירה שמא יתקע ביתד כדי לחזקו וכן בשו"ת אגרות משה חלק או"ח ה סימן כב אסור להחזיר גלגל זה שמא יתקע ובסימן שי"ג סעיף ו', כתב אע"פ שאין מהודק ע"י ברגים, כיון שיש לחשוש שמא יהיה רפוי ויבוא להדקו ולפי זה כיון שאסור משום שמא יתקע, יהיה הגלגל אסור בטילטול, וכן בשמירת .שבת כהלכתה פכ"ח סמ"ה 

36. .כ"כ בהליכות עולם שם ס"ז 

37. . כיון שהחלון מחובר לקרקע הוי בנין לכן אם התפרק אסור להחזירו למקומו 

38. כתב בשו"ע או"ח סימן שח סעיף י כסוי בור ודות אין נוטלים אא"כ יש להם בית אחיזה דאז מוכח שהוא כלי, ושל כלים, אפילו הם מחוברים בטיט, יכולים ליטלם אפילו אין ,להם בית אחיזה, והוא שתקנם ועשה בהם מעשה והכינם לכך, או שנשתמש בהם מבע"י .וכסוי חביות הקבורות בקרקע לגמרי, צריכות בית אחיזה 

39. כיון שהוא ראוי להשתמש בו בשבת על ידי שפיכת נוזלים לכן אפשר להקל ולהחזירו וכן . ראיתי שכתב במנחת שלמה סימן לה אות ט"ז 

40. כש"כ במגן אברהם אורח חיים סימן שמ ס"ק יא לענין מחט שנתעקמה אפי' מעט אסור .לפושטה ליישרה וכן בבא"ח ויקהל אות י"ב 

41. כתב בשו"ע או"ח סימן שטו סעיף ה' כסא העשוי פרקים, וכשרוצים לישב עליו פותחין . אותו והעור נפתח, וכשמסירים אותו סוגרים אותו והעור נכפל, מותר לפתחו לכתחלה ועגלה וטיולון שמחוברים מבעוד יום דינם ככסא טרסקל שמותר לפתחו ולהקימו וכן . בשמירת שבת כהלכתה פכ"ח סמ"ד כתב להתיר, וכן במנוח"א ח"ג עמ' קצ"ד 

42. כנזכר בשולחן ערוך אורח חיים סימן שיג ס"ו בדין כוס של פרקים, מותר לפרקו ולהחזירו בשבת, משנה ברורה שם ס"ק מה והטעם דאין דרך להדק כ"כ בחוזק שיהיה חשוב כמו תקיעה וע"כ אין לחוש שמא יתקע ע"ע בש"ע הגר"ז שי"ג סכ"א. שש"כ פכ"ד סכ"ג מנוחת אהבה ח"ב פכ"ג סל"ד, וע"ע בשו"ת עטרת פז חלק ראשון כרך א או"ח סימן ח שהביא דברי החזו"א בסי' נ, סק"י בד"ה ובב"י, והעלה שם החזו"א במסקנת דבריו .דלעולם אפילו דבר שדרכו לתקוע מותר להחזירו ברפוי ע"ש 

43. שו"ע או"ח סימן שטו סעיף ה כסא העשוי פרקים, וכשרוצים לישב עליו פותחין אותו . והעור נפתח, וכשמסירים אותו סוגרים אותו והעור נכפל, מותר לפתחו לכתחלה 

44. כיון שמדמים דין זה לכוס של פרקים המובאת בשו"ע שיג סעיף ו שמותר לפרקו ולהחזירו בשבת מפני שאין בנין וסתירה בכלים והוא הדין לאבני פלא שהבנין נעשה בהן אינו בר קיימא כלל ואינו מחברן על ידי ברגים או יתדות או מסמרים ועומדות להתפרק .בכל שעה אין בה משום סתירה כלל כ"כ בהליכות עולם פרשת ויקהל אות א 

45. . מנוחת אהבה ח"ג פרק כג סעיף כא 

46. כשהארון גדול יותר מארבעים סאה שהוא מטר וחצי גובה על חצי מטר רוחב נחשב למחובר לקרקע ולכן אין להחזירו בשבת משום איסור בונה אבל בשידה קטנה דינו ככלים ולכן מותר להחזיר מגירה שהתפרקה כשאין בה מוקצה כיון שאין בה חשש של . בונה. אורחות שבת עמוד רסח סעיף ט 

47. כיון שעשוי להכניס ולהוציא אין כאן בנין וסתירה ע"ע מה שכתב בשו"ת ציץ אליעזר .חלק יח סימן לה ושם התיר אפילו כשיש למגירות עומק חלל טפח 

48. . שמירת שבת כהלכתה עמוד קעב, אורחות שבת פרק יג סעיף פד שהתיר אם הכובע רך 

49. ואינו דומה לכוס של פרקים שדרכו לפרק ולהחזיר אלא כאן הדרך לתקוע ולהבריג בחוזק את המטאטא למקל על מנת שלא יצא ולכן אין להחזירו ובפרט שיש כאן תיקון מנא שהמטאטא לא ראוי לשימוש ללא המקל עיין בשו"ע או"ח סימן שיג סעיף ו ובאחרונים .שם 

50. . אורחות שבת עמוד רסא עמוד קב 

51. שולחן ערוך אורח חיים סימן שיג סעיף ט' התוקע עץ בעץ, בין שתקע במסמר בין שתקע בעץ עצמו עד שנתאחד, הרי זה תולדת בונה. במ"א ס"ק טז וכן התוקע וכן המפרק עץ . תקוע חייב וכן במשנה ברורה שם ס"ק נד בין בבנין ובין בכלי 

52. כתב בשו"ת מנח"י ח"ו סימן כט היכן דנסתם הצינור דמעכב הילוך המים, אם נסתם בחוזק, הוי ביטול כלי, והפותח בשבת כעושה כלי בשבת מדאו' או עכ"פ מדרבנן, משא"כ .אם לא נסתם בחוזק כל כך, אין בפתיחה כעשיית כלי בשבת. הליכות עולם ח"ד עמ' רנ"ד 

53. .שמירת שבת כהלכתה פרק ס"ט סעיף י"ט 

54. . כ"כ באחרונים ע"ע במנוחת אהבה ח"ג עמ‘ רמ"ז 

55. בשו"ת מנחת שלמה חלק א סימן צא כתב פשוט הדבר שאיסור גמור הוא לפתוח בו לראשונה בשבת, אך חלקו עליו בשו"ת ציץ אליעזר חלק יד סימן מה, ובשו"ת יחוה דעת חלק ב סימן מב טוב להזהר ממדת חסידות לפתוח הבקבוק מערב שבת, כי מהיות טוב אל תקרי רע. אולם במקרה שלא הספיקו לפותחו מערב שבת, מותר לפותחו בשבת. מותר . לפתוח בשבת לכתחילה בקבוק יין 

56. כיון שאין הדרך להשתמש בכלים קנים של הסרדינים ותיכף כשלוקח את המאכל זורק את הקופסה ולכן אין כאן כלי כ"כ בהליכות עולם פרשת ויקהל אות ו ובספר שמירת שבת כהלכתה פ"ט הערה י, שו"ת באר משה חלק ג סימן פט אות יח התיר לפתוח . קופסאות אים לא משתמשים בהם לאחר פתיחתן 

57. כיון שהרי הוא מחיצה שמותר להקימה בשבת ואינה דומה למחיצה המתרת שאסור להקימה ולכן מותר לפותחו ולסוגרו, כש"כ בשולחן ערוך אורח חיים סימן שטו סעיף א מחיצה אסורה אא"כ נעשית להתיר סוכה או להתיר טלטול וכאן אינה מתרת מאומה לכן .מותרת.עי"ש באחרונים 

58. כפי שיש איסור לקיחת מטריה בשבת כך יש איסור להניחה על גבי עגלת תינוק ע"ע שו"ת . תפילה למשה חלק א סימן כו אות ו ושמירת שבת כהלכת סימן כד סעיף יג 

59. שו"ע סימן שיג סעיף ט התוקע עץ בעץ, בין שתקע במסמר בין שתקע בעץ עצמו עד .שנתאחד, הרי זה תולדת בונה. ועיין שם באחרונים שאיסור זה הוא בין בבנין ובין בכלי .עיין במנוח"א ח"ג עמ' ריג 

60. . מהטעם שאסור לתקוע בעץ כמובא לעיל 

61. .אורחות שבת עמוד רעד 

62. .כיון שאין כאן מעשה תקיעה אין כאן משום בונה ע"ע באורחות שבת עמוד רע

 
 
 
 
תשובההעברה