ברית מילה בשבת כשע"י הברית יחללו הנוכחים שבת

פרטים

קטגוריה: הבית היהודי

פורסם בשני, 26 אוקטובר 2020 01:32

נכתב על ידי Super User

כניסות: 38459

הרב שמואל ברוך גנוט

אלעד

ברית מילה בשבת כשע"י הברית יחללו הנוכחים שבת

מוהל הוזמן לברית בזמנה בשבת קודש. הורי הרך הנולד ומשפחתם המורחבת אינם שומרים שבת ובגלל קיום הברית יגיעו האורחים ברכביהם ויחללו את השבת בכל מהלך האירוע, בשמיעת מוזיקה, צילומים ועוד ועוד רח"ל. האם על המוהל לערוך את הברית בזמנה או לדחותה ליום ראשון, כדי למנוע חילולי שבת רבים שיגיעו במישרין ובעקיפין בגלל קיום הברית בשבת קודש.

תשובה: א) מצוות מילת הבן מוטלת על האב ואם האב אינו מל אותו בזמנו, מצוותו על הבית דין, והמצוה מוטלת על כל אחד מישראל, וכתב הרמ"א (יו"ד סי' רסא) שאם המוהל אינו רוצה למול אלא בשכר, כופין אותו למול, וכתב הגר"א בביאורו דבי"ד כופין אותו למול כי המצוה מוטלת על המוהל, כיון שכל ישראל מצווים למולו. אם כך, כאשר האב ביקש ממוהל זה למול את בנו, מקיים המוהל מצוה בכך שמל את התינוק, וכיון שהמילה עצמה אינה נעשית בחילול שבת, ואף אם ההורים החליטו לחלל שבת בשאט נפש בגלל ברית המילה, הרי אין באמת צורך בחילולה, וא"כ הסברא נותנת שעל המוהל לקיים את מצוותו, ומאי איכפת לן שבגלל המצוה החליטו הוריו ובני משפחתם לחלל שבת. סו"ס המוהל מל כהלכה ומקיים את המצוה בזמנה. ואף שעל ידי כך יתגלגל שהשבת תתחלל, סברא היא שאין להתחשב בסובבים, שהחליטו לחלל שבת בגלל המצוה. ודומה הדבר ליהודי שיודע שבגלל שיגיע להתפלל בבית הכנסת בשבת במנין, יגיעו יהודים אחרים לראותו וכל כיוצ"ב, ויחללו שבת בגלל כך. האם עליו להימנע מלהגיע לבית הכנסת רק משום שאחרים יחללו שבת על דעת עצמם, בגלל שהוא מקיים מצוה?

ידועה תשובת מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל בקובץ תשובות, שמותר ומצוה להפגין בשבת נגד חילולי שבת, אף אם בגלל ההפגנה יגיעו שוטרים ויחללו שבת, משום שאין ההפגנה מדין אפרושי מאיסורא של החוטאים, או מדין מצות תוכחה, אלא מטעם שלא יהא מכשול לדורות, ולא יגררו אחריהם, ולא תהיה השבת נדרסת ברבים, ויש בזה משום העמדת הדת על תילה, וכל מצוה שמסרו ישראל נפשם עליה נתקיימו בידם כמבואר במסכת שבת דף קל ע"א, וא"כ חייבים להפגין כדי לא לאבד את הרשות הרבים, ושלא תחולל השבת בפרהסיא, למרות שיש בזה מכשול של השוטרים וכל הנלוים עליהם, לא חיישינן לזה. וכ"ה בחשוקי חמד (שבת קל, א). ולכאו' ה"ה בנידו"ד, שכאשר אדם מקיים מצוה, אין זה מעניינו שאחרים מחללים את השבת בגלל שקיים מצוה כהלכתה.

מנגד, ישנה סברא הפוכה, לפיה כשם שהמוהל חייב למול את התינוק בזמנו, כן חייב הוא במצוות ערבות לדאוג לכך שאחרים לא יחללו שבת, ובפרט שחילול השבת נגרם על ידי קיום המילה על ידו בשבת. וכדאי לדחות את המילה ליום ראשון ולהפסיד מצוה בזמנה, מאשר לגרום לחילול שבת המוני.

ב) רבים הביאו  שהאגר"מ (יו"ד סי' קנו) כתב להתיר למול בשבת עצמה, ואולם המעיין באגר"מ יראה שלא כך הם פני הדברים, וז"ל: "בדבר שמזדמן למע"כ ברית מילה אצל עוברי דת שמחללים שבת בפניו ומיחה בידם ואין שומעין לו ששואל מע"כ אולי לא ילך כשיזדמן לו עוד פעם ברית אצל אנשים עוברי דת כדי שלא יראה החלול שבת. לענ"ד אף שוודאי יש איסור על האדם לילך למקום שעוברין על איסורי תורה, וראיה ממה שאיתא ביומא דף ע' שיש מצוה לראות בעשיית מצוה משום ברוב עם הדרת מלך והקמ"ל הוא רק שליכא בראיה משום אין מעבירין על המצות מאחר שאין עסוק בה עיין שם ברש"י. א"כ שמעינן ממילא דלראות בעבירה יש איסור דהא ברוב עם הוא ח"ו בזיון למלך. מ"מ מסתבר שאין לבטל בשביל זה מצות מילה בזמנה שחיובה היא על כל ישראל וכ"ש על המוהל כשליכא מוהל אחר שעליו הוא החיוב ביחוד וב"ד כופין אותו כדאיתא ביו"ד סי' רס"א, ומחוייב לילך לשם למול אף שיראה בעשייתם עבירה דחלול שבת. אבל תיכף אחר מעשה המילה אין להישאר שם", עכ"ל. הרי שהאגר"מ התיר למול בשבת בכה"ג רק  למול חשש המוהל שיראה חילולי שבת, וע"ז השיב האגר"מ שלמרות שיש איסור לראות חילול שבת, אך אין לבטל בשל כך מצוות מילה בזמנה. אך האגר"מ כלל לא דן באופן שקיום הברית עצמה גורמת לחילול שבת.

ג) בשו"ת שבט הלוי (ח"ד סי' קלה) כתב: "אם הדבר קרוב לוודאי שיתרבה חלול שבת ע"י קיום הברית בשב"ק, כבר ידוע למע"כ שכתבתי בשו"ת שבט הלוי ח"א סי' ר"ה בהגהותי הקצרות לשו"ע דמעיקר הדין אם יודעים בודאי שעי"ז באים לחלול שבת מוטב לדחות המילה למחר דהרי אפי' באיזמל לצורך מילה אין מחללין ודוחין המילה מכ"ש חילול שבת של הבאת התינוק וצילומים וכיו"ב... ומה שת"ח אחד השיג עלי דשאני איזמל דאיכא חילול שבת בגוף מצות מילה שלא התירו במכשירין, משא"כ חילולי שבת אלה שלא שייכים לעצם המצוה של הבאת תינוק ואיזמל וכו', לא ניתן לדחות המצוה עבור זה, לבבי לא כן ידמה, וכדמות ראיה מש"כ תוס' וראשונים ביצה ו' ע"א ושבת קל"ט ע"ב בשם ר"ת לאסור קבורת מת ביום טוב שני בזה"ז מטעם דילמא יצוו לנו הגוים לכתוב ולעשות מלאכה בשבילם, כיון שרואים שמחללים יום טוב בקבורת מת, הרי אף דבעצם קבורה ביום טוב ליכא חשש חילול אנו מדחים המצוה מחשש חילול אחר שלא בשעת המצוה, אף דגם בקבורה בו ביום איכא עשה דקבר תקברנו ביום ההוא ולאו דלא תלין, עיין יו"ד סי' שנ"ז ושס"ב", עכ"ל ועיש"ע.

לכאו' אין הנידון דומה לראיה, משום ששם החשש הוא שע"י קבורת היו"ט ייאלצו הנכרים אותנו עצמנו לחלל שבת בכפייה, כנגד דעתנו. אך בנדו"ד המוהל מקיים מצוה כדינה, והאחרים החליטו על דעת עצמם לחלל שבת, ללא שום כפייה או אונס. א"כ מנין שיש להתחשב בהם. ומלבד זאת קשה לומר שכל החילונים לא ימולו כדת וכדין בשבת עצמה, במילה בזמנה, בגלל החשש הגדול שע"י המילה יחללו ההורים או האורחים את השבת.

למעשה, דעת השבט הלוי לדחות את המילה, ודעת הציץ אליעזר (ח"ו סי' ג) לקיים את המצוה בשבת עצמה, ובמקרים של מיגדר מילתא ומחאה המועילה, ידחה את הברית ולא ימול בשבת. ודעת הגר"מ שטרנבוך (תשובות והנהגות ח"ה סי' רצ) שימול בשבת עצמה, "כשם שלא נמנע מלהתפלל בציבור בשבת משום שישנם שבאים מעצמם לבית הכנסת במכונית. אמנם אם ידוע למוהל שהאב שהזמינו למול יחלל שבת בשביל זה, שאז אין להתיר המילה, כיון שעל ידו נגרם חילול שבת בתוצאה ישירה. [ואע"פ שמצד התינוק חייב לבא למולו, מ"מ הרי מגיע בגלל האב שבחר בו למול את בנו (שבלא הסכמתו אינו יכול למול את התינוק)], וחייב לסרב. וישתדל המוהל לדחות את המילה לאחר שבת, ואף אם מתעקש שרוצה שיהיה בשבת, ויודע שאם לא ימול בעצמו ימצא האב מוהל אחר שיסכים למול, מ"מ הוא עצמו לא ימול".

ושאלתי את מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א, במכתב שמסר לו בני הבה"ח המו"מ חיים אליעזר נ"י, והשיב שידחו המילה. והמוהל הר"ש זייבלד שיחי' העידני שהגרש"ז אויערבאך זצ"ל הורה לו למול בשבת.

הדרת נשים או האדרת נשים

פרטים

קטגוריה: הבית היהודי

פורסם בחמישי, 27 אוגוסט 2020 08:27

נכתב על ידי Super User

כניסות: 64790

הדרת נשים או האדרת נשים

יום שישי. שש בבוקר. זמן מה אחרי התפרצות הסערה בדבר "הדרת הנשים" כביכול. ואני, אישה, לא מודרת ולא מקופחת, מסתתרת מאחורי האינטרנט החסום שלי, שהוא ברוך השם מוגן מכל הרוחות הרעות, ושותק

כמה נוח לשתוק. כמה נוח לא לומר שום מילה שאינה במקום. כמה נוח לגחך על אי ההבנות, על חוסר הידע, על הבורות, ולהמשיך בשלי.

כמה נוח – אבל אולי שגוי. אולי שגוי כי בתור אישה שמכירה את כלל המגזרים, פחות או יותר, אולי גם לי יש משהו לומר.

אנסה להימנע מלתאר את דעתי על מעמד הנשים בחברה החילונית העסקית. בשביל מה להוסיף שמן למדורה. הרי כל אישה שמעורה בעולם העסקי יודעת בדיוק על מה אני מדברת. על הפרשי השכר. על עמדות הבסיס. על התפקידים שסגורים בפני מי שהיא נשואה ואם לילדים. על הפיטורין שמצפים בעולם ההי טק לכל אישה ש"יולדת" "יותר מדי". טוב. חבל לדבר. כולם יודעים על מה אני מדברת. מספיק להסתכל בטבלאות הסטטיסטיות ולהבין על מה אני מדברת. שקט. זה לא הנושא. 

ואנסה גם להימנע מלתאר את דעתי על מעמד האישה בחברה החילונית הביתית. אורח חיים שנגזר על נערה בחינוך החילוני, שנאלצת, פשוט נאלצת, לאבד את הילדות ואת התמימות ואת הפרטיות שלה, בגיל צעיר מאוד. שמוצאת את עצמה מתמסרת בלי גבול למי שנמצא שסביבה - תמורת כלום. שמוצאת את עצמה שוב ושוב נזנחת, נזרקת, ומנסה לאסוף את עצמה ולהמשיך הלאה, לחפש שוב מישהו שיאהב אותה באמת. וגם ברות המזל שמצליחות להתחתן, צריכות להתמודד עם העולם המתירני שעוטף אותן ואת בעליהן. עם פיתויים בלי סוף שפוגעים בקן המשפחתי. עם חששות וחרדות מסצינות שונות שפוגעות באיזון העדין של שלמות הבית. וגם כאן עדיף שלא אפרט יותר מדי. גם כאן, הטבלאות הסטטיסטיות מדברות בעד עצמן. אחוזי הגירושין שעולים ללא הרף וצורחים, פשוט צורחים, מתוך כל טבלה שעוסקת בנושא.
טוב. ניסיתי לא לתאר אבל בסוף כן תיארתי, אבל השתדלתי לתמצת ולקצר.

ולעומת כל אלו, ישנו מגזר אחד שבו, מעמד האישה נשמר ברוך השם באופן מלא. יש מגזר אחד שבו האיש הוא מלך והאישה היא מלכה. שבו האיש מכיר רק את אישתו והאישה מכירה רק את בעלה. יש מגזר אחד שבו אחוזי הגירושין הם אחוזים בודדים, והילדים גדלים בתוך עולם קסום של אבא ואמא אוהבים ובתוך הרמוניה של שלמות. וזהו העולם היהודי. כאן, בתוך מי שחי על פי מסורת היהדות, אין איומים מבחוץ, אין פגיעות של העולם המתירני המערבי. האיש אינו מביט על נשים אחרות, והאישה אינה מביטה על גברים אחרים. "שמירת העיניים" קוראים לזה. תרצו, תקראו לזה "צניעות". תרצו, תקראו לזה "האדרת נשים".

בליל שבת, בשעה שבה בבתים החילונים הבעל יושב מול הטלויזיה ומפצח גרעינים ואישתו במטבח מכינה לו תה והילדים הולכים למסיבות של בירה, יושב בעל הבית התורני ליד שולחן השבת, ושר לאישתו את השיר הקסום "אשת חיל". אחר כך הוא מקדש על היין ובוצע את החלה, ואישתו יושבת לצידו, כמו מלכה אמיתית, והילדים כשתילי זיתים סביבם, סועדים את סעודת השבת, ואחר כך מברכים כולם ביחד. בבית היהודי האישה מתפללת, מברכת, נוטלת ידיים, מקיימת מצוות, ומנהלת אורח חיים יהודי מושלם. אמנם, היהדות מתחשבת באישה ובתפקידיה המיוחדים, ולכן אין היא מחויבת במצוות שתלויות בזמן. אך מעמדה איתן, כבודה נשמר במלואו, והקשר שלה עם בורא עולם הוא קשר חזק, אמיתי ועוצמתי.

וביום השבת, כאשר המשפחה החילונית מעמיסה את כל אשר לה בדרך לפארק או לים או לאתר הבילוי, והאיש מביט לכל עבר, והאישה נאלצת לראות זאת ולשתוק ולהעמיד פנים שלא איכפת לה, והילדים סובבים ומקטרים, ואחר כך חוזרים כולם "עייפים, מזיעים, מלאים חול" (ציטוט של "נסים התותח") ורוצים רק לנוח, באותו זמן ממש, בריכוזים התורניים, יושבות המשפחות וסועדות סעודת שבת ביתית, משפחתית ומוארת, ואחר כך מתרכזים הגברים בשיעורי תורה לבנים, והנשים מתאספות לאמירת תהילים ולשיעורי תורה לנשים, וגם הילדים והילדות נאספים לקבוצות של תהילים, ומקבלים בסוף ממתק, או קרמבו, או "שלוק" (סוג של ארטיק, למי שלא מכיר). ממתק שטעמו אינו כטעם של ממתק רגיל. ממתק שטעם של קדושה מעורב בו. שתבלין של שבת נותן בו את אותותיו. 

גם במהלך השבוע יש שיעורים מיוחדים לנשים, בהן נלמדים נושאים בהלכה, בפרשת שבוע, באמונה, ובכל מה שאפשר להעלות על הדעת. בעולם התורני, נשים יכולות גם לפתח קריירה – כמחנכות, כמדריכות, בתחומי קודש או חול, בהלכה או במסחר, בפרסום או בהי טק, בעצם בכל תחום שיעלו על הדעת. אמנם בנושא הקרירה, כפי שציינתי למעלה, דוקא בעולם העסקי מעמדן לא כל כך חזק, אבל הקשיים באים מ"שם", כתוצאה ישירה של המצב בחוץ....

רבות מחברותי אינן עובדות מחוץ לבית. ביתן הוא ממלכתן. ביתן משדר רוגע ושלווה. ילדיהן מרוצים ושמחים. אורח החיים החרדי מצטיין בצניעות, בחוסר ראוותנות, בחיים פשוטים אך יפים. בעוגות מלאכת בית שנשלחות לכל אירוע ובשמחות שנערכות בתוך בתים צנועים אך מעוצבים בטוב טעם. כך חיות להן רבבות משפחות, בשקט, בשלווה, בהרמוניה שנשמרת ברוך השם באופן מלא, כאשר הכללים על פיהם מנוהלים בתיהם הם הכללים אותם נתן לנו בורא העולם בתורתו.

ולכן אין זה פלא שאישה שנחשפת לאורח החיים היהודי האמיתי, מטבעה נמשכת אליו ורוצה גם היא לחיות בצורה כזו שלווה, נקיה, וקרובה לאלוקים. ולכן יש כל כך הרבה מסגרות וסמינרים ומוסדות שמסייעים לבנות שמעוניינות להתחזק ולחזור בתשובה, לבצע זאת. האור על פניהן אחרי ההתחזקות אומר את הכל. "הרבה אנשים חוזרים בתשובה" סיפרה הרבנית קניבסקי ע"ה בכתבה ששודרה אינספור פעמים "אחר כך הם באים מאושרים על הרגע הזה. שהם היו כאן, ושמעו בקול הרבנים".

הם באים מאושרים. וזה אומר הכל.

כאשר הם קונים לעצמם את המצוות. את השבת. את הטהרה. את הכשרות. את הצניעות. כאשר הם קונים לעצמם את התכשיטים הנפלאים הללו שנתן לנו בורא העולם, את השמירה הזו שנתן לנו בורא העולם כדי לשמור על בתינו. כאשר הם מאמצים לעצמם את הרגלי החיים הללו, המוגנים, הטהורים, הרי הם מכניסים את הקדושה אל ביתם, את השכינה אל ביתם, את הקשר עם בורא העולם, וממילא שב האושר לשכון בביתם. שבה השלווה ושב הרוגע. וזה שווה. שווה את המאמץ. שווה את ההשקעה. שווה את הדרך.

והדלת אל תוך הגן עדן הזה פתוחה. פתוחה בפני כל איש ובפני כל אישה ובפני כל ילד וילדה שרוצים להתחזק ולהיטהר. וגם העזרה מאלקים, מובטחת לכל מי שבוחר לצעוד לאור מצוותיו, שכן "הבא להיטהר - מסייעין לידו". 

בהצלחה ושבת שלום!

ההיסטוריה חוזרת… ובגדול!

פרטים

קטגוריה: הבית היהודי

פורסם בחמישי, 03 דצמבר 2020 16:22

נכתב על ידי Super User

כניסות: 38309

ההיסטוריה חוזרת… ובגדול!

חגית אמייב, הידברות

בימים טרופים אלו סוערות הרוחות. כותרות אדומות הזועקות "חמאס!!!" בשלל אמצעי תקשורת, לוכדות עיני תמימים. אחת הדמויות היותר נעימות, מחויכות, מאירות הפנים שהכרתי מימיי, נלכדת בפְרֵיים אפרורי מטיל אימה. פניה של אמ"א לאינספור ילדים שזכו להגיח לאוויר העולם, במקום להיטמן מגורדים, מרוסקים, במקום שקבורתם לא ידוע, מתנוססות תחת מעטה פשע.

אז אין ספק שבימי פרעה, בהם נגזר להשמיד להרוג ולאבד כל תינוק יהודי, ולזרקו ליאור המצרי, היו החומדים לצון שמחים "לתפוס" את אותן "פושעות", שפרא ופועה, המיילדות העבריות שלא שהו לגזרת השמד המתנוססת מעל ראשיהן, מעל ראשי העבריים. הן המשיכו לסייע לאותן יהודיות הרות להוריד עוד ועוד נשמות לעולם, על אפם ועל חמתם של אי אלו מבקשי רעה. כידוע, בזכות אותן "פושעות" – כולנו כאן. אם לא היה מורא שמיים עליהם, אולי החשש הטבעי היה גובר על השכל הישר, וגורם להן לרעוד ולברוח ממשימת חייהן – החייאת הנערים, תקומת עם ישראל. על כך אמרו חז"ל ש"בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ממצרים…" וכעת אני יכולה להבין גם את החלק השני של דבריהם: "ובזכות נשים צדקניות עתידין להיגאל!". ומיד אגש להסביר את דבריי…

 כנכדה לניצולי שואה משני הצדדים, מצמררות אותי עד כלות נשמתי הכותרות להן אני עדה בימים הזויים אלו: "איומים", "הטרדות", "דיבור נגוע" – כך הם מכנים את הניסיונות למנוע את ההפלה הבאה. משום מה הן מבזיקות בי פלאשבקים של כל אותן כותרות ענק, אודותיהן חקרתי בסקרנות בילדותי, בעיקר בעבודות לשיעורי היסטוריה ושורשים – כותרות גדולות ובולטות הרוקדות על דמם ושמחות לאידם של אותם "פושעים" נתפסים, שהעזו למרוד בגזרת הצורר הנאצי ימח שמו וזכרו, ותוך תחבולות שונות ומשונות החביאו והצילו יהודים. את האמת, סבי ע"ה סיפר לי שלא אחת הוא ביקש את נפשו למות מרוב סבל ומכאוב, ובכל אופן שלח לו הקב"ה שליחים נאמנים, כאלה שבעיני השלטון נתפסו כפושעים שיש להורגם, שבסופו של דבר, אני, ורבים כדוגמתי, זכינו בזכותם להגיח לאוויר העולם.

ולכל אלו שההשוואה חורה עד כלות – סליחה על אי הנוחות, זה בטח לא נוגע אליכם, זו כנראה רק אני… אני שחוויתי על בשרי את האנרגיות הכבדות ומעיקות של החיים לצד ניצולי שואה שבחסדי שמיים מרובים, כמו גם בזכות אומץ ליבם של מספר חסידי אומות עולם שלא שהו ולא פנו לתת יד באותם פשעים נתעבים "המעוגנים בחוק", והחביאו את אהוביי בתחבולות, אני כאן. את הזכות לחיי אלה אני רוצה בעת הזאת לזקוף לזכותם, ברשות שמיים.

גבירותיי ורבותיי – ההיסטוריה חוזרת… ובגדול!

אז בימינו, בשם החוק מותר לקטנים וגדולים כאחד לחיות חיי אישות בוגרים, ללא נישואים, להיכנס להריון ולהחליט ש"ההפתעה הלא צפויה", קרי אותו ילד שכבר התעבר באותה אישה, אינו ראוי לראות אור יום. וכדי להוסיף חטא על פשע, כעת נלכדת בעין המצלמה הגב' קלינה שוורץ, זו שאמונה על מערך הצלת הנפשות כנגד אותן הפלות רצחניות, ואישיות מיוחדת ומדהימה לכל דעות מכיריה, כאחרונת הפושעים הנלוזים.

מישהו התבלבל פה ובענק! כנראה שכבר הסתיים בהצלחה המרדף אחרי שלל כנופיות הפשע של כל אותם רוצחים, גנבים, אנסים, מטרידנים ו… בגירים המעברים נערות צעירות ותמימות.

אני חייבת לשתף, שאני כבר שנים לא שומעת ולא קוראת חדשות. את רפש הזוהמה החלטתי זה מכבר להשאיר הרחק מתחומי. ובכל אופן, הסיפור הרועש הנ"ל נודע לי בשיחה תמימה עם אחד ממנהלי הארגון העצום שנקרא "הידברות", ארגון הפצת יהדות שהצליח להעיר ולעצבן את הנחש הקדמון, הקם לבלעו, היו לא יהיה! מיד לאחר השיחה התמימה שהסבה את תשומת ליבי לעניין, נכנסתי לכתבה באתר שהעלה את הנושא ומיד ניגשתי להביט בתגובות… אפס תגובות. ניגשתי לבחון מתי עלתה הכתבה… עברה כמעט יממה ושורה תחתית מזמינה אותי להיות המגיבה הראשונה. מיד חשבתי לעצמי – חשבו להשיג רייטיינג ובמקום זאת זכו לשתיקה רועמת…. מסתבר שגם לאבסורד יש גבולות משל עצמו. ברוך השם.

אז אנצל במה זו כדי להתנצל מעמקי החתחתים, בפני כל אותם ליברליים מעוותים, שסברו שחיים ומוות בידיהם, טרם אומר את דבריי הבאים:

תודה! תודה, ושוב תודה!!! מקרב לב, לכל אותם נוקטי תחבולות אמיצים וגיבורים, שהערימו על גזרות השמד והצילו את סביי וסבתותיי בימים עברו, כדי שאזכה להגיע לרגע הזה ולומר שאני גאה ומתגאה להיות חלק מ"ארגון פושע" כדוגמתם! זה ששם לו לדגל להציל כמה שיותר נפשות  – בגופם ונשמתם. והרי "כל המציל נפש אחת מישראל – כאילו קיים עולם ומלואו!", אני וכל יוצאי חלצי ההוכחה הניצחת לכך.

לך קלינה יקרה ואהובה – אאחל לעצמי שיהא חלקי עם חלקך בגן העדן! 

ולראשי הארגון העצום – הלוואי ואזכה בעולם הזה לקמצוץ ממסירות נפשכם למען עם ישראל, בכל תחום אפשרי: חבילות מפנקות לרווחת חיילים, בתי תמחוי וסיוע לנזקקים, פרוייקטים שאינם מתפרסמים למען לא יהיו עוד ילדים רעבים ושאר עניינים, מחלקות לשלום בית, למענה ברגעי מצוקה, להצלת והברחת נשים מיד בעליהם המכים (ברובם בני מיעוטים), להפצת יהדות בכל כלי מדיה אפשרי, וקצרה עד מאוד היריעה מלהכיל את הרשימה ההולכת ומתארכת.

ובעולם הבא – יהי רצון שאזכה להתענג על זיו שכינת ק-ל שתהא נסוכה על פניכם המאירות, עת תזכו בשכר השמור במיוחד בעבורכם, ככלות שליחותכם הנאמנה בעלמא דשיקרא, לאחר מאה ועשרים שנה, מתוך בריאות איתנה ודבקות במטרה.

ושוב תודה לכל אותם "פושעים" שהצילו, כנגד החוק, את סביי וכדוגמתם רבים, כדי שאזכה לבוא אני ורבים כמותי, שהחלו כעוברים בעלי פוטנציאל חיים, על אפם וחמתם של אלו ואחרים, שבשם הגיון לא הגיוני, סברו שלהרוג אחרים, מבטן או מחוץ זה "הומאני" ו"חיוני".

ולכם ציבור יקר – אם שמעתם מישהו אומר לכם ששחור זה לבן, שהשמש היא ירח, ושיום הוא בכלל לילה – אנא מכם, אל תלכו כסומים באפלה, אלא הפעילו את השכל הישר והאינטואיציה היהודית הבריאה, וזכרו להשיב טובה לכל מי שגומל וגמל עמכם ועם אחיכם אך טוב וחסד, יומם וליל.

ואסיים בבקשת סליחה ומחילה – מכל בעלי הנפש העדינה, שדבריי הכתובים גרמו לתנודות לא נוחות בנפשם הליברלית, הדוגלת ב"חופש בחירה" מקסימלית, המתיר למאן דהוא לקחת חיים של עובר חי וקיים, שבלי לשאול לדעתו, קולו נדם, לעולם, בשם עוד חוק ליברלי מדופלם. 

לפניות אל מחלקת אמ"א – סיוע, ייעוץ והכוונה חינם לנשים למניעת הפסקות הריון והפלה: טל' 073-2221333, נייד 052-9551591. מייל This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it. 

חדש: אשת חיל - מעודכן 

פרטים

קטגוריה: הבית היהודי

פורסם בשישי, 21 אוגוסט 2020 13:46

נכתב על ידי Super User

כניסות: 60289

 

 

 

עצה כללית לשלום בית

פרטים

קטגוריה: הבית היהודי

פורסם ברביעי, 26 אוגוסט 2020 18:52

נכתב על ידי Super User

כניסות: 61833

שאלה

אנו צריכים עצה כללית לשלום בית
תודה

יעקב חי בן חיה

תשובת הרב ש. ב. גנוט שליט"א

ברכה והצלחה ושפע רב בכל הענינים. 

אתן לכם עצה מקסימה לשלום בית, אותה כותב הרמב"ם (הלכות אישות פרק טו הלכה יט): "וכן צוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יתר מגופו ואוהבה כגופו, ואם יש לו ממון מרבה בטובתה כפי הממון, ולא יטיל עליה אימה יתירה ויהיה דיבורו עמה בנחת ולא יהיה עצב ולא רוגז"..  

ובהלכה הבאה כתב הרמב"ם: "וכן צוו חכמים עלהאשה שתהיה מכבדת את בעלה ביותר מדאי ויהיה לו עליה מורא ותעשה כל מעשיה על פיו ויהיה בעיניה כמו שר או מלך מהלכת בתאות לבו ומרחקת כל שישנא, וזה הוא דרך בנות ישראל ובני ישראל הקדושים הטהורים בזיווגן, ובדרכים אלו יהיה ישובן נאה ומשובח". 

אם הבעל מתנהג כך לאשתו ואם האשה מתנהגת כך לבעל, רוב הבעיות נעלמות.

בברכה רבה

הרב שמואל ברוך גנוט.