סיפורים לכבוד שבת

הרב חנניה צ'ולק מספר על הרבנית קניבסקי ע"ה

חלק מהספדו של הרב חנניה צ'ולק, ארגון עזר מציון, בעצרת השלושים לעילוי נשמת הרבנית קניבסקי ע"ה:

אני לא חושב שמישהו מאיתנו התאושש מהאסון הגדול של פטירת הרבנית. רק מתחילים לחשוב מה קרה, מה חסר לנו. תחושת יתמות. היא היתה אמא של כולם, מלאה אהבה ואצילות. קיבלה כל אחת, הרגיעה, בירכה.

 היינו מביאים לעיתים קרובות לבית של הרבנית נשים שהיו חולות במחלות קשות מאוד. היינו מעלים אותם למעלה בכסאות גלגלים. כמה הביקור היה טוב להם. כמה הקל עליהם. איך היא היתה מחזקת אותם. אי אפשר היה לתאר איך הן נכנסו ואיך יצאו משם.כשהיו באות אליה חולות באמבולנס, היתה הרבנית יורדת אליהן לאמבולנס. 

התקשרה אלי אישה מחו"ל בשם שושי, וסיפרה שלא עלינו מצאו לה גידול בראש, ושאלה מה אני יכול לעזור לה. אמרתי, אני יכול להתפלל, אבל מי אני. אקח אותך לרבנית קניבסקי. 
הגענו לבית הרבנית. הרבנית לא הכירה אותה, אבל ישבה איתה כמו אמא, כמו סבתא, ואמרה לה, אל תדאגי שושי, זה הכל יעבור. אבל יש לי דבר אחד להגיד לך, את תכסי את הראש. תכסי את הראש והגידול יעלם. אל תסתכלי עלי. הקדוש ברוך הוא אוהב אותך. הוא רוצה שתתחזקי. והרבנית בירכה אותה. 
אחרי כמה שעות, התקשרה אלי שושי, וסיפרה שהיא קונה עכשיו פיאה. 
אחרי כמה חודשים, הגידול כבר החל לקטון.
אחרי כעשרה חודשים, עשתה שושי בדיקת MRI - וברוך ה', אין גידול
עליתי איתה לרבנית, ואי אפשר לתאר את השמחה שהיתה שם.

מהבוקר כשהלכה להתפלל בנץ, ליוו אותה נשים. רגע אחד של פרטיות לא היה לה. במטבח, בחדר השינה - הפקר לכל. ממה כל זה נובע? כשלמישהו היה לא טוב, גם לרבנית היה לא טוב. כי כל כך רצתה שלשני יהיה טוב.

הייתי אצל הגאון ר' חיים קניבסקי שליט"א ביום חמישי, ושאלתי, הרב, מה יהיה פה, כאלו אסונות, מה יהיה. והרב אמר שזוהי התקופה האחרונה של עקבתא דמשיחא: השם גומר את כל החשבונות. כשעם ישראל היו באחדות, אף אחד לא מת. כשאנחנו מאוחדים, אוהבים אחד את השני, ועוזרים אחד לשני, זה מה שה' רוצה מאיתנו.