סיפורים לכבוד שבת

סיפורו של אודישן

סיפורו של אודישן

 

בדרך כלל אני מצטנעת ומוותרת על פירגון 

אבל הפעם..... אני מרשה לכם לטפוח לי על השכם ולפרגן כי באמת מגיע לי!!!
(טופחת על שכמי  ) 

למה מגיע לי? - כי יישמתי את כל מה שלמדתי בנוגע לחינוך באהבה וסובלנות

  ו. ה. צ.ל.ח.ת.י.!!! ברוך השם ה.צ.ל.ח.ת.י !!!

אשמח לשתף אתכם בנושא אישי בכדי שנלמד ונשכיל יחד. 

כפי שסיפרתי לכם, יש לי שתי בנות ששרות. הקב"ה חנן אותן בקול שמיימי שאי אפשר להישאר אדיש כששומעים אותן. אבל באמת באמת  הן שרות יפה ואני אומרת זאת לא בגלל שהן הבנות שלי 

אחת (הגדולה) חילונית שעוסקת בשירה. הייתה בלהקה צבאית, בלהקות עירוניות, בצוותי 
בידור בבתי מלון, בלהקות אירועים ועושה חייל סביב העולם.
ואני מתפללת שתחזור בתשובה ושתשיר רק בפני קהל נשים בעזרת השם אמן ואמן.... 

השנייה, גדלה כדתיה, למדה בבתי ספר תורניים חרדים, גילתה את קולה השמיימי והתחילה בשירה בבית הספר מול בנות בית הספר בלבד.
אבל, בהמשך הצטרפה ללהקה עירונית ושרה גם מול ציבור מעורב  (לצערי הרב)

היה לי קשה לקבל זאת מאחר שהיא באמת דתייה בנפשה ואוהבת את הקב"ה והמצוות. אבל, בגיל הנעורים ובמיוחד בימים טרופים אלה, שהיצר לא עוזב אותך ואורב לך בכל פינה ובכל שעל, היא לא עמדה בפיתוי ורצתה לממש את כישרונה בעולם החילוני. 

אבל, כפי שלמדתי על בשרי, ידעתי שהתורה אינה נקנית בכפייה.!!!
למדתי שכדאי להיות סובלניים עם אותם ילדים בגיל הבגרות שסוטים מדרכם.
למדתי שצריך לתת להם המון אהבה בכדי שלא ניצור אצלהם התנגדות מוחלטת.
למדתי שיש להשמיע את התורה והמצוות לאוזן קשבת, במילים הנכונות, ובזמן הנכון בכדי שכל מצווה תישמע, תילמד, תיזכר ותיכרת בנפשם!!!

וכך נהגתי עם ביתי השנייה. לא רציתי לאבד אותה לכן השתדלתי לנהוג איתה בין הטיפות ובסובלנות מרובה.

ברוך השם קצרתי את הפירות    

קיראו והשכילו :-

כפי שלחלק מכם אשר עדיין ישנה טלויזיה בביתם, מכיר ויודע כמה תוכניות טלויזיה יש ותחרויות לאיתור כישרונות בתחום השירה, הריקוד והמשחק.
התוכניות מלמדות שרק ע"י חשיפה טלוזיונית אתה מתפרסם, אתה מתעשר ואתה שווה 
התכניות משדרות לנוער ערך שאם אתה לא מפורסם, אתה לא יפה ולא שווה.

כך, נוהרים המונים של נוער בעלי כישרונות לאודישנים (מבחני בד) בכדי להתקבל לפחות לצילום טלויזיוני אחד שיתן להם פרסום ו"הצלחה". 

כמו ביתי הראשונה, כך ביתי השנייה נישבתה אל תוך מעגל הרדיפה אחר הפרסום והחלה לגשת ולהרשם מאודישן לאודישן.

לפני כחודש, הייתה דרישה של בני נוער בעלי כשרון שירה ,ריקוד, ומשחק וביתי השנייה ניגשה לאודישן ועברה שלב ראשון (מצולם בטלויזיה), עברה שלב שני (מצולם בטלויזיה) ונשארו לה עוד שני שלבים בכדי להגיע אל התכנית "המיוחלת".
ואני, לאחר כל מבחן והצלחה מתפללת לקב"ה שיעצור את ה"הצלחה" הזאת  בוכה ומתפללת וממשיכה להתפלל.

מקשיבה לביתי בהתלהבותה, מחייכת ו"שמחה" (שמחה במרחאות  )על כל שלב שהיא עוברת, מנסה כל פעם להשחיל לה משפט כמו "שתהיה לך בהצלחה אמן ואמן, אבל בשירה מול נשים בלבד" וזאת אני עושה עם חיבוק ונשיקה כך שהיא לא יכולה להתרעם ולהתנגד לי.
כך היא מבינה שאני אוהבת אותה, לא כופה עליה את דעתי ונותנת לה לחשוב להחליט לבד.
באודישן הבא השלישי (שמצולם לטלויזיה) ההפקה מבקשת מאותןבחורות/בחורים מעטים שהגיעו לשלב מתקדם זה, ושנבחרו מבין אלפי בני נוער שניגשו למבחנים, שיגיעו לשלב האחרון לפני תחילת התכנית, עם ליווי של חברים/חברות, בני משפחה או הורים.

ילדתי שמאוד קשורה אליי ואני אליה  מבקשת ממני להצטרף אליה!!!  
אתם מתארים לעצמכם, באזו סיטואציה היא העמידה אותי? - אותי!!! אני!!!! שמתנגדת לכל תכניות הטלויזיה השטותיות וחסרי ערכים יהודיים, אני שאוהבת את הקב"ה, מתרחקת ועובדת על עצמי, ומשתדלת לשקוד במצוות ולזכות את הרבים - הולכת להצטלם בטלויזיה, ואמורה לתמוך בבתי שאני כל כך מצפה ממנה לגדולות בעולם היהודי?    

התייעצתי עם הרבנית והרב שלי, הם שמכירם את ביתי ואת נשמתה היהודית. את אהבתה לקב"ה ואת העובדה שלמרות מעורבותה בחברה החילונית, היא עדיין משתדלת לשמור על צניעות בגדיה ועל השבת!!! - ושיודעים כמה אני מתפללת למענה ומכירים בכחה של תפילה.
הציעו לי לא להתנגד ולהצטרף אליה.
הם עוד הוסיפו, שעליי להשתדל לעשות קידוש השם מול מצלמות הטלויזיה ולהמשיך להתפלל.
הגעתי איתה לאודישן  לפני האחרון.
כל בני הנוער הגיעו עם חברים/חברות, בני משפחה והורים. המוני אדם היו שם והצלמים תיעדו את ההתרגשויות, ההכנות, והמבחנים.
כשראו אותי צלמי הטלויזיה והבימאים שהנני נראית (חיצונית) שומרת מצוות, ניגשו אליי ואל ביתי עם מצלמות הטלויזיה וראיינו את ביתי ושאלו מי המלווה?. ביתי סיפרה להם שאני אמא שלה, שאני בעלת תשובה ושבעברי גם אני שרתי ושיחקתי במחזות זמר   
הם קפצו על המציאה והחלו לראיין אותי!!- בשבילם זה אייטם- גימיק (פרסום שווה וענייני לציבור)   
אני שראיתי בזאת הזדמנות לקידוש השם!!! - גם קפצתי על המציאה  ביקשתי מאת השם את המילים הנכונות ואמרתי (כמובן בחיוך בכדי לא ליצור ריחוק)  
"כלהתכניות האלה, מועתקות אחד על אחד מתוכניות המשודרות אצל הגויים, זה נוגד את תורת ישראל ואת מצוות הקב"ה, אבל, ביתי נישבת אחריכם ואני מתפללת שהיא לא תהיה פה" 
והם, כמובן שלא נשארו חייבים ושאלו אותי "אז איך זה שאת פה איתה ואפילו שמענו שגם את שרת בעברך?"
ואני עניתי "תורת ישראל לא נקנית בכפייה, אלא באהבה ובדרכי נועם, אני עם ביתי כי אני אוהבת אותה, אנני תומכת בדרכה, אבל אני איתה כי כיבדתי את בקשתה" 

עיני ביתי זלגו דמעות  והמצלמות פנו אליה- ידעתי שדמעות אלה הן דמעות של אהבה כלפיי, הבנה , אוליי חרטה על שאנו נמצאות שם, אבל למרות הדמעות הבנתי  שהיא עדיין לא פורשת 

היא נכנסה לאודישן מול שופטים מאוד מאוד מפורסמים וביקשה ממני להתפלל להצלחתה.

אני נשארתי בחוץ עם ספר התהילים ומתכוונת להתפלל שהיא לא תהיה שם.
אבל, הצלמים והבמאי ניגשים אליי עם המצלמות מצלמים אותי בתפילתי, מצלמים את התהילים ושואלים תוך כדי צילום "נראה לך שהתהילים יעזרו לה לעבור את המבחן?"

שוב אני עומדת מול המלעיזים ומחפשת את התשובה לענות להם   
מצד אחד עוברת בי  מחשבה, 'הרי אני מתפללת שהיא לא תהיה שם' מצד שני עוברת בי מחשבה ' הקב"ה אתה צריך להוכיח להם את כוחה של תפילה וכוחו של התהילים, הקב"ה... התחלתי לדבר בליבי עם הקב"ה ואמרתי, בורא עולם יקר, הפעם לא אתפלל שהיא לא תצליח. הפעם אתפלל שהיא תעבור את המבחן הזה בכדי להוכיח את כוחך ואת גדולתך, את כוחה של תפילה ואת כוחו של התהילים, ובמבחן הבא והאחרון, אתפלל שהיא לא תעבור'- תסלח לי הקב"ה....

וכך עניתי לצלמים ואמרתי, "אני מאמינה בכוחה של תפילה ועוד תראו ותיווכחו שהתהילים הינו כח להצלחה"
המשכתי בתפילתי וביתי יצאה מהמבחן צוהלת ושמחה והודיע שהיא עברה לשלב הבא והאחרון!!! - קפצתי איתה בשמחה מול המצלמות ולא בגלל שהיא עברה  בגלל שהוכחנו לעם כולו (בצילום טלויזיוני) את כוחו של הקב"ה, את כוחה של תפילה ואת כוחו של התהילים   צעקתי מול המצלמות "אתם רואים מה כוחה של תפילה? יש אלוקים
!!! בזכות התהילים היא עברה"!!!
הצלמים והבימאי היו בהלם!!!   בנות רבות, יפות ומוכשרות יצאו מהמבחן בדמעות והודיעו שלא עברו את המבחן וביתה עברה בזכות התהילים? - כך הם חשבו 

בשבוע לאחר מכן, לקראת האודישן האחרון והמכריע, הודיעו לביתי טלפונית, שעליה להגיע לסדנא ביום חמישי ושישי, ושהצילומים יגלשו אל תוך השבת ועד לפחות השעה 11 בלילה של ערב שישי.!!! 
חרב עולמי  ביתי התבלבלה ולא ידעה מה לענות.
מצד אחד היא רצתה להיות שם אבל לא עד כדי כך שיגיע לחילול שבת  
ולא רק זה!!! - הם הוסיפו ואמרו, כפי שהבנו מאימך, את באה מבית דתי, ורצינו לידע אותך שהתכנית תשודר כל ערב שישי בשידור חיי וכל עם ישראל יצטרכו לבחור בך ע"י משלוח SMS בטלפון.
שוב חרב עולמי!!! גם שתחלל שבת וגם תחטיא את הרבים? - עם ישראל צריך לבחור בה ע"י שימוש בטלפון בשבת?" 

שאלתי את ביתי בפחד נורא "ומה את עומדת לעשות?" פחדתי מתשובתה- התפללתי לקב"ה שלא יעמיד אותה בניסיון  
הניסיון קשה מאוד לילדה שרוצה בשמירת השבת ועם זאת שואפת להצלחה ולפרסום.

והיא ענתה לי "אני הולכת לסדנא ושם אבקש שיכבדו אותי ושיצלמו אותי לפני כניסת השבת" - ידעתי שזה לא יהיה בר ביצוע. ידעתי שהם ישללו את הרעיון ושהיא תצטרך לעמוד בפני ניסיון קשה ואוליי לא תעמוד בו  .
התפללתי כל השבוע, היא בכתה כל השבוע לקראת יום חמישי, שאלה אותי "אמא מה אני אעשה?" ראיתי שפה אני חייבת להתעשת ולא לצרוח ולומר ברור שאת צריכה לוותר!!!  
ידעתי שאם אצרח אשיג רק התנגדות ואפילו חלילה את נפילתה.
  ועניתי "אותי תשאירי בצד, פה את נמצאת אָת מול הקב"ה!!! את צריכה לחשוב לבד ולהחליט לבד!!!"

עברתי שבוע קשה מאוד.....  והיא גם כן החמודה עברה שבוע של תפילות, הדלקת נרות, הפעלת ילדים קטנים בקריאת תהילים  בכיות, בקשות, תפילות ומה לא? 

ביום חמישי היא הלכה לסדנא והצליחה לעבור את המבחן האחרון.  היא נשארה מבין מאות ואלפים של נבחנים ונבחרה לתכנית .
ההפקה והבימאים הבינו שהיא הולכת איתם והחליטה לוותר על היהדות ועל שמירת השבת.  והילכו שם מחוייכים עם הרגשת ניצחון זדוני על פניהם 

יום שישי הגיע, והיא נסעה להמשך הצילומים. 
ואני בבית מבשלת לקראת השבת, בוכה ומתפללת לקב"ה, ומבקשת שהיא תעמוד בנסיון, תוותר ותגיע להדלקת הנרות.

אדל חברתנו הצדיקה ובעלת כוח של תפילה, התפללה בכח רב את התיקון הכללי
והדליקה נר שהביאה מקברו של רבי נחמן מברסל"ב
  

שעתיים לפני כניסת השבת, היא ניגשה אל המפיק ואמרה "אני לא מסוגלת לחלל שבת, אנני יכולה להצטלם בשבת, תוכלו לצלם אותי לפני כניסת השבת?, גם היום וגם בהמשך התכנית בימי שישי?" 

המפיק יצא מגידרו!!! - התחיל לצרוח ואמר לה "תגידי את נורמאלית? את יודעת כמה כסף יעלה לנו לצלם את כבודך הבודדה לפני כניסת שבתות? התכנית היא שידור חיי ואת חייבת להיות בתכנית בצילום חיי!!- את איתנו או לא?" הוא שאל אותה. 

היא עמדה מולו מבולבלת עם דמעות בעיניים ואמרה "חשבתי שאנו חברה אחת, שצריכה לכבד את כל המגזרים וגם את שומרי השבת ושתלכו לקראתי" והוא ענה לה 
"אני מצטער מאוד אבל לא!!!" והמשיך ושאל "את רוצה לומר לי שתוותרי על תכנית שכזאת? שכל כך הרבה בנות חולמות להגיע אליה, לחשיפה הטלויזיונית לפרסום ולעושר רק בגלל השבת?" 
היא שוב עמדה בנסיון קשה מאוד.... מול מילותיו  יצר הרע ממש בהתגלמותו עומד בפניה 

והיא ענתה לו

"למען השבת אני מוכנה לוותר על כל הון שבעולם"

יששששששששששש    
היא עמדה בניסיוןןןןןןןןןןן
היא ראתה מול עניה את אהבתי ואת אהבתה אל הקב"ה!!! 

המפיק צרח כמטורף!! כל ההפקה עמדה על הרגליים!!, הם הזמינו את השופטים לצילום מחודש וביקשו מהשופטים לחזור על המבחן עם ביתי  ולביים שיקרית שהיא לא עברה את המבחן. 
הם פשוט סילפו את הצלחתה וצילמו שקר שהיא לא עברה. (וזאת בכדי שהיא לתתבע אותם על אפלייה על רקע דתי)

לנו זה לא משנה  זה אמנם פוגע, אבל לא נתבע.
בשבילנו העיקר שתפילותיי נענו, תפילותיה של אדל והנר של רבי נחמן עזרו
והכי הכי חשוב זה, שהיא עמדה בנסיון!!! 

אמנם, היא רצתה לעשות קידוש השם ושיצלמו את התנגדותה למען השבת, אבל אפשר להילחם עם התקשורת?  אי אפשר!!

בשבילנו העיקר שהקב"ה יודע שביתו עמדה בניסיון.
היא הגיעה לביתנו בדיוק לפני הדלקת הנרות       אמנם עם דמעות של כאב ותחושת פיספוס אבל עודדנו אותה, נישקנו, קינאנו בעוצמתהוהודענו לה מפורשות שהקב"ה לא ישכח לה זאת ושיפתח לה אלף דלתות של הצלחה בעבור וויתור למען השבת!!!

טפיחות השכם מגיעות גם לביתי היקרה הצדיקה והמקסימה!!!     
והיא מקבלת מכל סביבתה!!! - הרב שלנו כמעט נישק את ידה כמו שמנשקים צדיקים.
היא בכתה מרוב בושה ואושר כשהרב אמר לה שהוא משווה אותה לצדיק יסוד עולם!
הוא כל כך עודד ושיבח אותה, שזה היה שווה לה את כל תחושת הפספוס מעולם הזוהר.

גם חברותיי, שכנותיי והבעלים שלהם, קיבלו אותה במדרגות הבית ממש במחיאות כפיים  והודיעו לה שהיא הכוכבת של הקב"ה ושזה שווה בעד כל הון שבעולם.

אחד הבעלים שאל אותה אם היא מוכנה למכור מצווה זאת  

אני חושבת שאותה תחושה שהיא קיבלה בכל העידוד הזה, היה שווה לה מכל פרסום טלויזיוני אחר.
היא מספרת שאותה תחושה של ניצחון, היא תישא כל ימי חייה ושלעולם לא תחלוף.
לעומת העונג הרגעי שהייתה צריכה לחוות במופע טלויזיוני חולף וזמני.

ברוך השם זכיתי בילדה מקסימה!!!  


כך היא התעודדה וכך הדלקנו יחד נרות שבת בשמחה ובשירה מרנינה 

זיכרו!!- חינוך לתורה ומצוות, בסובלנות, באהבה, בתפילה ובדרכי נועם  

בהצלחה לכולנו אמן ואמן.....