פרטים

קטגוריה: סיפורים ומאמרים על גדולי ישראל

פורסם ברביעי, 01 יולי 2020 15:52

נכתב על ידי Super User

כניסות: 400

אבינו אבינו, רכב ישראל ופרשיו - סיפורים על הרב מרדכי אליהו זיע"א

היה לנו איש גדול, ועכשיו הוא למעלה. עוד לא עברו שבועיים, וקשה להתנחם. הרב מרדכי אליהו זיע"א עבר לעולם שכולו טוב, והשאיר אחריו מליוני יתומים. כולנו היינו בניו. כולנו היינו אהוביו. הוא היה דואג ומברך את  כל איש ישראל. הוא אהב את כולם, בירך את כולם, ותמיד הביט על כולם. הוא אהב את כל עם ישראל, וכל עם ישראל החזיר לו אהבה. היה הרב זצוק"ל מקושר לכל חכמי ישראל ולכל עם ישראל. בהלוויתו ובאבלות עליו השתתפו בני כל העדות. בני כל הקהילות. בני כל סוגי המלבושים. כולם היו קשורים אליו וכולם ינקו מהשפעתו.

"הרבי מאוד מאוד כיבד את הרב אליהו", מספר הרב ליבל גרונר, מזכירו האישי של האדמו"ר מליובאוויטש.  זיע"א. "היה לו יחס מיוחד וקירוב מיוחד עם הרב אליהו. בכל פעם שהוא בא לאמריקה, הוא בא לבקר את הרב'ה, שהיה נותן לו הרבה זמן לשוחח על כמה וכמה נושאים.

כמים הפנים לפנים - הרב אליהו היה מאוד מאוד מקושר לרבי. הוא סבר שהרב'ה הוא זה שיכול להביא את המשיח - כך הוא אמר לי באופן פרטי. עוד אמר לי הרב אליהו, שהוא מאוד החשיב את הפעולות שהרבי עושה בעניין של הפצת היהדות בחוצות.

הוא היה 'מקובל'. הוא מאוד רצה שהעניין של החסידות יתקבל בכל מקום ומקום. אם זה מה שהרבי שלח את השלוחים לכל העולם בכל קצווי תבל, לשם הם הביאו את האור של התורה ואור החסידות, ואם זה בכל רובד אפשרי. הרב אליהו אמר לי כמה פעמים, שאי אפשר לתאר איזו נחת רוח הרבי עושה להקב"ה בעניין זה מה שהוא עושה בהפצת היהדות".

גם הבבא סאלי היה מחבב מאוד את הרב מרדכי אליהו. סיפר הרב שפעם שאל את הבבא סאלי מדוע הברכות שלך מתקיימות ישר. אמר לו הבבא סאלי זצ"ל יש לי זכות אבות אמר לו הרב גם לי יש זכות אבות הלא הוא מור אבי זצ"ל חכם סלמאן אליהו זצוק"ל שעליו אמר רבי שאול דוויק זצ"ל כי נשמה גדולה כזאת טרם ירדה לעולם. אמר הבבא סאלי לרב הא אנחנו שומרים את העינים והפה לכן הברכות מתקיימות! ומאז, אומר הרב, אני רק מברך.

שעות ספורות לפני פטירתו של הבבא סאלי, הוא קרא לרב אליהו ומסר לו את גלימתו האישית. על מנת שיוכל ללבוש אותה בעצמו לקראת קבלת פניו של המשיח. בכיס הגלימה העליון נמצאו כמה שערות שנשרו מזקנו של הבבא סאלי, שהדגיש באוזניו של הרב אליהו: "שים לב שבשעה שתקבל פני משיח, השערות האלה שהם חלק ממני יהיו יחד איתך".

אך בסופו של דבר משיח עדין לא בא, ומהרב זיע"א נפרדנו. הכיצד?

עניין זה עצמו מוסבר בקטע הוידיאו הקצר הבא, על ידי הרב מרדכי אליהו זיע"א עצמו, על הבבא סאלי, שאמר שיזכה לראות את המשיח. הבא נראה את דברי הרב, מתוך אתר השם 1:

"הבבא סאלי אמר שהוא יראה את המשיח. אחרי זמן אמר, אני את המשיח לא אראה. יש קטרוג גדול על עם ישראל ואני חייב לעלות למעלה כדי לבטל את הקטרוג. וכך היה. גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם. אנחנו לא רוצים לא חמס ולא אחרים. אנחנו רוצים מריבונו של עולם, אתה הוא אבינו, אתה מלכנו, אתה מושיענו, אתה תושיענו. תשועת ה' כהרף עין. ונזכה לגאולה שלמה בעגלה ובזמן קריב ואמרו אמן".

אחרי שירותו של הרב בבית דין בבאר שבע כמספר שנים, בגיל שלושים וחמש ומעלה, ניקרא הרב לשרת בבית הדין בירושלים ומשם היתה הדרך קצרה מאוד להגיע לרום המעלות. אחר מספר שנים התמנה הרב לכהונה הרמה של חבר בית הדין הגדול בירושלים. ובשנת ה'תשמ"ג שלח הבבא סאלי את מזכירו האישי לרב מרדכי אליהו לומר לו כי בשמיים הכריזו עליך כי אתה הרב הראשי לישראל הבא של עם ישראל. וממש שבועיים לפני ההתמודדות על משרת הרב הראשי והראשון לציון ניכפה על הרב להגיש את מועמדתו לבחירת הרב הראשי על ידי הבבא סאלי זצ"ל ויש שעד עכשיו לא יודעים כי הרב שליט"א לא רצה להגיש את מועמדתו לבחירת הרב הראשי .

הרב אליהו הקים ועמד בראש כולל "דרכי הוראה לרבנים". כולל זה מכשיר אברכים לרבנות ודיינות ולהנהגת קהילות בארץ ובעולם. ברחבי העולם ישנם למעלה מ-60 שליחים של הרב במדינות שונות ועוד שליחים נוספים בארץ. משימת קודש כבירה נטל על עצמו מנהיג דורנו, מרן הגר"מ אליהו שליט"א: להנהיג את הדור כולו, על כל רבדיו וחצרותיו, מיגזריו ותנועותיו, במעלה המשעול בואכה בית א-ל. משימת קודש, שדרכה דרכי נועם ונתיבותיה שלום.

בכ' באייר ה'תש"ך, הועלו עצמותיו של החיד"א להר המנוחות בירושלים. וכה סיפר לנו מרן הראשל"צ המקובל הרב מרדכי אליהו שליט"א שבאותה שנה הראשל"צ הגאון רבי יצחק ניסים זצ"ל והאדמו"ר רבי ישראל אבוחצירא זצ"ל הורו לו לטפל ביחד עם הבבא חאקי זצ"ל ועוד רבנים בהעלאת עצמותיו של מו"ר מרן הרב חידא זצ"ל.

הרב סיפר כשהוא הגיע עם הרבנים לשדה התעופה לוד הוא ניפגש עם נציג הסוכנות שבו הביא את עצמותיו של הרב חיד"א זצל עם ארון מעץ נחרד הרב מרדכי אליהו "מה, עם זה הבאתם את הרב חיד"א" שאל. מיד ביקש מנהגו של הבבא חאקי רבי יצחק אבוחצירא זצ"ל לנסוע עם נהגו לטבול במקווה טהרה ולקנות מברגי פילפס כדי לפתוח את הארון כשחזר עשה הרב חור למטה מהארון כדי שלא תהיה חציצה בינו לבין הקרקע כשהכניס הרב את ידו מיד נשמע קול רעש גדול מהארון. כל החכמים שהיו עם הרב נתעלפו ורק הרב מרדכי אליהו עוצם את עיניו ומבקש בתחנונים מהרב חיד"א שידוע שהרב בקיא בספריו ישר והפוך שיסתדר מעצמו כי אין בו כח לסדר את עצמותיו של הרב חיד"א כי הובא בארון ועצמותיו הקדושים היו מפוזרים בתוך הארון.

מיד נשמע קול נפץ יותר חזק ושוב הרבנים נתעלפו והנה לא יאמן תחיית המתים ממש העצמות נסתדרו עצם אל עצמותו ומיד נתחברו כלם ונהיה גוף שלם. זכותו של מרן הרב חיד"א זצ"ל תגין בעד כל ישראל אמן. ומאז יצאה ההלוויה משכונת סנהדריא בירושלים להר המנוחות וליוו אותו אלפים בדרכו להר המנוחות.

גדול היה הרב אליהו זצ"ל, גדול בתורה. גדול במעשים. גדול בענווה. ראש לשכת הראשון לציון, הרב מרדכי אליהו זצוק"ל, הרב שמואל זעפרני, ציטט בלויית הרב מתוך תפילה שכתב הרב על פתק שנמצא בכיסו כשהלך לעולמו.

 "ריבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך שלא על דעתי עמדתי לשרת עם קדושיך, לדון ולהורות. ידעתי מיעוט ערכי - מך שבערכין. לא ביקשת נפלאות ממני, אך כך הורו לי רבותיי וכך גלגלת כל הגלגולים, וסיבבת כל הסיבות. הקימות מעפר דל ותעש לי שם, כשם הגדולים. גזרה חוכמתו, יתברך ויתעלה שמו, לשרת עם קודש, להורות ולדון, ועל הכל יתברך שמו ויתעלה. 

אך רעדה אחזתני, יראה ורעד יבוא בי, על הסכנה הנוראה העומדת עליי, ופי תהום הפעור לנגדי... אנא אפנה לעזרה ואנא אברח, אבל בטחתי ברוב חסדך, מכל תחינותי לפניך כי אתה שומע תפילה. אנא השם, אלוהי הרוחות, חוס ורחם על כל יושבי כיסאות למשפט, ובפרט עלי, אני עבדך בן אמתך, מרדכי בן מזל. רחם עליי ותן לי לב שומע ודעת להבין לשפוט את עמך. 

חוננו חוכמה בינה דעת והשכל. שלא נאמר על טהור - טמא, ועל טמא - טהור, על מותר - אסור, ועל אסור - מותר. על זכאי - חייב, ועל חייב - זכאי. ותצילנו מכל שגיאות וטעויות, ויהא ליבי חזק, ואתן להוכיח כל עושי ועוול ולהציל עשוק מיד עושקו. ואל יישאנו יצרנו להעלים עין, חס וחלילה, ותזכנו לגדור פרצות ולהתקין תקנות ולהרביץ תורה, שיהא שם שמיים מתקדש על ידינו. ותהא איימתנו מוטלת על הבריות ואהבתנו חקוקה בלבם ונתרחק מן הגאווה והכעס והקפדנות. ותאזרנו חיל לשפוט את עמך. גל עיניי והביטה נפלאות מתורתיך".

 ועכשיו התייתמנו. כולנו. תלמידיו הקרובים. תלמידי תלמידיו. שומעי שיעוריו. מקבלי ברכותיו. כולנו היום יתומים. כולנו היום מתגעגעים.

מספר אבי רט:

"רבבות ההולכים אחרי ארונו הלכו עם שתי תחושות מרכזיות - האחת - שמדובר באדם גדול ומיוחד בקנה מידה ובעוצמות שאין אנו מבינים בהם אפילו, והשנייה- תחושת יתמות גדולה. איבדנו אבא גדול וצדיק, שאהבנו להסתופף בצילו , שאהבנו לקבל ממנו עצות וברכות, שאהב אותנו, ושידענו שזכותו ואישיותו וצדיקותו מגינה עלינו ועל הדור. האובדן הזה של האבא של כולנו- הותיר אותנו עם תחושת יתמות גדולה.

בשנים האחרונות, בנסיבות אישיות וציבוריות כאלו ואחרות יצא לי להיכנס אל הרב זצ"ל ביחידות לשיחות ארוכות. שם עמדתי רועד ונפעם מול עוצמות הטוהר והקדושה שנבעו מהרב. שם, במפגשים האישיים חשתי רעד של ממש ביושבי לפניו, וכתוצאה מתוכן השיחות. הייתה לי תחושה שאני ניצב מול מלאך אלוקים, שגופו נמצא כאן, אבל רוחו ונשמתו נמצאות אי שם בגובהי מרומים. איש אלוקים.

לפני קצת למעלה משנתיים, בנסיבות מסוימות הגיע הרב אליהו זצ"ל לביתי בגבעת שמואל, וישב בסלון ביתי קרוב לשעה. דומני שבאותה שעה לא רק כל בני ביתי רעדו מהתרגשות על הזכות הגדולה, אלא שגם קירות הבית רעדו. שוחחנו ביחידות על מספר נושאים אישיים וציבוריים, וכרגיל - בקושי הצלחתי לנשום מגודל האיש, המעמד והדברים שאמר לי.

לקראת סיום הפגישה, נכנסה לביתי אישה אחת ששמעה שהרב אליהו זצ"ל נמצא בביתי. היא ביקשה להיכנס ולבקש מהרב משהו דחוף. היא חיכתה ליד הדלת וכשהרב עמד לצאת, היא ניגשה אליו בבכי ובדמעות, וביקשה ממנו על עניין משפחתי מסוים הקשור לבת שלה, ולענייני הריון לא פשוטים. היא עמדה דומעת לפני הרב, סיפרה לו במה העניין, וביקשה ממנו ברכה לביתה. הרב שמע, עצם את עיניו, שאל אותה לשמות הבת, בעלה וההורים,עצם את עיניו לכמה שניות, ואז אמר- 'בן זכר בקרוב', ויצא מהבית.

לא חלפו ימים רבים, ואותה אישה נכנסה להריון, ולאחר תשעה חודשים נולד בן זכר בריא ושמח. עוד זכיתי לבשר לרב את הבשורה הזו ולהתייעץ עימו לגבי השם שינתן לתינוק. לימים, לאחר שסופר לאם על ברכתו של הרב זצ"ל, היא בדקה לאחור וגילתה שהיא הרתה באותו הלילה בו ביקר הרב בביתנו ובירך אותה.

אלו העובדות שראיתי מול עיני. לא משמועות רחוקות ולא מסיפורי חסידים. קטונתי מלהבין במהלכים שמימיים או בעולמות קבליים, אבל את מה שראיתי לנגד עיני לא יוכל איש להכחיש.

כל עוד היה הרב זצ"ל איתנו, חשנו שכוחו וזכיותיו עומדים כחומה להגן על הכלל ועל הפרט. הרגשנו שאנו זוכים לראות לנגד עינינו מקובל גדול ואיש אלוקים. הרגשנו וראינו מה זה גדול בתורה, במידות, באהבת אדם וישראל, ומגדולי המקובלים שבדור. הרגשנו מה זה התבטלות לתלמידי חכמים גדולים.

לא במקרה ולא בחינם רבבות רבבות פקדו את ביתו ולשכתו 24 שעות ביממה במשך עשרות שנים כדי לקבל את ברכתו ועצתו. לא במקרה ולא בחינם צעדו אחרי ארונו רבבות רבבות של יתומים מדמות של מנהיג, גדול בתורה, רב ואב."

רבבות היו מקושרים אל הרב אליהו זצוק"ל, והיו באים אליו שוב ושוב, לקבל ברכה, לקבל עיצה, לקבל עידוד. לכל יהודי יש מסלול שלו בעולם. מסלול שדומה לטיול בתוך מבוך. וגדולי ישראל שעומדים למעלה רואים אותנו ומכוונים את דרכנו. ומתפללים עבורנו ומעוררים רחמי שמיים.

נסים ונפלאות רבים שזורים בקורות חייו של הרב זיע"א, ורבים שזכו לברכותיו זכו לראות נסים גלויים. מספר שלמה חדד מצפת:

"בשל העובדה כי בנו הרב שמואל אליהו מכהן כרבה של צפת נהג הרב אליהו להגיע לצפת לשבתות ואירועים תורניים לעתים קרובות. בנו שיבדל לחיים טובים הרב שמואל היה מאפשר למבקשים להתקבל אצל הרב לברכה ו לעצה בעת שההא בביתו בעיר העתיקה. באחד הפעמים {לפני יותר מעשור שנים}הבאתי לרב צעירה מקומית שלקתה בבעיות נפש קשות והיתה מטופלת בכדורים כולל אישפוזים. הרב קיבל את הצעירה לברכה הינחה אותה לקרא פר'קי תהילים מסויימם והצעירה כעבור ימים ספורים חזרה לעצמה למשפחה ולעבודה הקימה בית לתפארת והיא היום אם למשפחה ברוכת ילדים .

במקרה נוסף בעת תפילת שחרית במירון הגיע לרב אדם שביקש ברכה לפרנסה לאחר משבר כלכלי קשה הרב ביקש ממנו להמתין לפתיחת ארון הקודש ולהפתעת כולם ברך אותו באופן מיוחד.
האיש זכה לעושר מיוחד ומאז הוא מספר את הסיפור הזה בכול שנה כאשר הוא מגיע למירון

מספר הרב מנחם בורשטין, ראש מכון פוע"ה ותלמיד מובהק של מו"ר הרב מרדכי אליהו זצ"ל:

באחת ממאות הישיבות המשותפות שזכיתי לקיים עם כבוד הרב, הצגתי לפניו מקרה של זוג חשוך ילדים ופירטתי את הבעיה הרפואית הלכתית של הזוג. לאחר שקיבלתי תשובה מנומקת ופסקנית הוספתי שהזוג מבקש שהרב יבטיח להם שיהיו להם ילדים. הרב הישיר אליי מבט ואמר: "תגיד לי אתה, אני יכול להבטיח? אני נביא? אין אפשרות להבטיח!" אזרתי אומץ ואמרתי לרב: "אני יודע על מקרה שבאופן ברור הרב הבטיח וב"ה הדבר התקיים!"

הרב הוריד את עיניו, שהה מעט ואמר לי בהצטדקות: "אני לא יכול להבטיח, אבל פעם אחת באה אישה שעשתה את כל המאמצים והרבתה בתפילה ובתחנונים להקב"ה, פרצה בבכי והתחננה שאבטיח לה שהטיפול יצליח. היה לי מאוד קשה לעמוד בפני תחנוניה ולבה הכואב ואז הבטחתי לה. מיד כשיצאה מהחדר פניתי לריבונו של עולם ואמרתי לו: תציל אותי, הבטחתי לאישה, ותעזור לי שהדבר יתקיים. זיכני הקב"ה ונעשה לה נס".

כאמור אלו לא סתם סיפורים. זו משנה שלמה של ?"אוהב את הבריות ומקרבן לתורה".

בכל מהלך חייו היתה מסירות נפש. מילדותו, מגדלותו. לא נשכח לעולם איך מסר את נפשו למען יהודי גוש קטיף. איך התפלל בעבורם. איך סעד אותם. לפני. ואחרי הגירוש. את כל התפילות, את כל הברכות, את כל הנסיעות והתמיכה האיתנה.

הרב אליהו זצוק"ל עבר בשנתיים האחרונות יסורים קשים מאוד. צינתורים, החיאות, צינטור מוח, והכל יסורים שקיבל על עצמו למען עם ישראל. מספרת הרבנית צביה אליהו תחי', על תפילתו של הרב מרדכי אליהו, בלילה שלפני אחד הניתוחים הקריטיים שעבר בתקופה האחרונה.

Kosher Videos : video.yehudim.net  

"בשעה שתיים בלילה ידעתי שמידת הדין נלחמת במידת הרחמים. צריכים לבוא גזירות מאוד קשות על עם ישראל וליהרג כאן המון יהודים בארץ. ואני התחננתי בפני בורא עולם, ריבונו של עולם, אני יש לי המון. כל החיים שלי רק תורה וחסד. תיקח מה שאתה רוצה, העיקר שתבטל את הגזרות.

אמרתי, "מה? כל מה שעשינו כל החיים ככה נתת, צ'יק צ'ק?" והוא אומר לי, "את היית מסכימה שייהרגו כל כך הרבה יהודים פה בארץ?" אמרתי, לא. אמר הרב: "אז מי יכול לשלם? רק מי שיש לו במה לשלם. אני מוכן לשלם".

מספר העיתונאי יוסי אחיטוב על תקופת מחלתו של הרב זצוק"ל: ארבנו לרגעים של הפוגה. ציפינו שעות ארוכות. ייחלנו וקווינו עד שנוצרה ההזדמנות. שאלתי קצרות: 'נמצאים אנו בערב חג השבועות'. 
אולי עמדה לי זכות אבות. שמא סייעה לי חיבתו העתיקה של הרב אלי, או זכות הקוראים, קרוב לודאי. לחישתו של הרב היתה איתנה. 
 
"צריך להרבות בלימוד תורה, בכבוד שמים ולחזור בתשובה שלימה. יהודי שנקלע לצרה, יתפלל על קברי צדיקים ויאמר 'רבש"ע, בזכות הצדיק קבל את תפילתי'. צריך להיזהר שלא להתפלל לצדיק אלא לקב"ה ולבקש להוושע בזכות הצדיק שנתן מעות לצדקה לעילוי נשמתו. יש גם להרבות בצדקה ולחזור מדרכים רעים ושייתן צדקה, לא יעשה זאת בשרירות לב ובגסות רוח. אלו דברים בטלים. הקב"ה רוצה בחרטה אמיתית שתבוא מפנים הלב".

שאלתי בזהירות על המצב הקשה, גזירות איומות שנופלות ביום בהיר. הרב משיב חלושות:

"במתן תורה נאמר 'ויחן שם ישראל', כאיש אחד בלב אחד. קבלת התורה הביאה לאחדות מלאה בין כל נשמות ישראל בכל הדורות. לפני מתן תורה, עם ישראל יכול היה לחיות במציאות של 'ויחנו' כל אדם חי לעצמו. התורה היא זו שהפכה את כולנו למציאות אחת וכולנו ערבים זה לזה. כוחו של עם ישראל הוא בלימוד תורה ובאהבת ישראל. כשיהודים חיים בארץ ללא תורה וללא אחדות, אזי מגיעות כל הגזירות הנוראות".

המצב קשה, אנו בתקופה בה נגזרים עלינו גזירות קשות. מה עלינו לעשות? הרב עונה בקול חלש. 
ומה ניתן לעשות כדי להינצל מגזירות? אני שואל.

"בפועל אנחנו רואים כי אנשים שסובלים מצרות, הולכים לחפש תשובות בכל מיני מקומות נסתרים. בתורה שלנו כתוב הכל. רואה אדם שייסורים באים עליו יפשפש במעשיו. פשפש ולא מצא, יתלה בביטול תורה. שואל הרב החיד"א, מה זה יתלה בביטול תורה, וכי ביטול תורה זהו דבר פשוט שרק אם לא ימצא סיבה אחרת אז יתלה זאת בביטול תורה? והביאור הוא: 'פשפש ולא מצא', מדובר באחד שלא למד תורה ולכן למרות שפשפש במעשיו, הוא לא מצא את הסיבה. לכן אומרים לו שהסיבה היא ביטול תורה. אם הוא היה עוסק בלימוד התורה, אזי הוא היה מאלו שמפשפשים ומוצאים".

ארוכות היו המילים. ממושכות. נקטעות באתנחתאות של חולשה. נשזרות בקושי. לרוב מדבר הרב באמצעות הפתקים.

אוי, הפתקים. הפתקים. אוצרות עד חבויים בהם. הקדושה. התורה. העין הצופייה. כשהתעורר מההרדמה, אחרי הצנתור, לצדו הרב זעפרני, ביקש ליטול את ידיו ופתק לכתיבה: "הביאו לכאן כיסוי בצבע לבן, כיסוי של טלית", כותב הרב.

זעפרני מסמן שאינו מבין.
הרב מותח בחולשתו קו מתחת למילה 'כאן' ומוסיף "באם ראית אותו?" 
זעפרני מסמן שלא ירד לעומק דעתו.
"יש בו הרבה צלבים", מוסיף הרב ומשרבט במאמץ רב.
המקורב הנאמן נבוך, מסביר שלא הבין עדיין.
"לפני חמש דקות", כותב הרב.
הרב זעפרני יושב על מקומו כעשר דקות, מהרהר בניסיון לפענח. הרב מסמן לו באצבע לעבר הוילון.
הרב זעפרני ניגש אל האחות ומבקש לדעת אם מאושפז במחלקה אדם עם צלבים. האחות אומרת שלא. הרב זעפרני מברר מי מאושפז מעבר לוילון. האחות אומרת שיש שם ערבייה.
"ומי נמצא איתה?" מברר הרב זעפרני. 
"איזו מכשפה שבאה להיפרד ממנה", משיבה האחות. 
"הרב אומר שיש לה צלבים". מסביר הרב זעפרני. 
"זה לא נשמע לי", עונה האחות. 
"הרב יודע מה שהוא אומר", מתעקש.

השניים נגשו אל מעבר הווילון ולאחר מספר שאלות גילו שהמכשפה באה מצוידת בתיק מלא בצלבים. שאלו אותה אם אכפת לה להוציא את הצלבים מהחדר כי נוכחותם מפריעה למי שרואה מבעד לכל מחיצה. 'טלית לבנה', זו ההגדרה בקבלה לאישה, משחזר הרב זעפרני ואץ אל מיטת הרב לבשר שהצלבים הוצאו, יודע שמיותר לבשר על כך למי שיודע טוב יותר ממנו מה קורה.
 
"אם תשאל אותי הגדולה היא שבערב כששאלו אותו בהתפעלות על 'גילוי רוח הקדוש' בסיפור הזה, השים עצמו כאינו מבין על מה מדברים", אומר לנו הרב זעפרני ליד מיטתו של קדוש ישראל.

איפה הצייר המומחה שיזכה ויצייר במכחולו את המחזה המרהיב של הרב היושב כל העת ב'תנועת האדם החושב', משעין את שיפולי פניו על כף ידו ואצבע אחת לכיוון הלחי בהבעתו הרגילה של מחשבה עמוקה. 
"מה אתה עושה עכשיו?" שאלה הרבנית לאחר שהתעורר מניתוח המעקפים. הניתוח הראשון.
הרב מסמן בידיו תנועה של לימוד. 
"מה אתה לומד?" ביקשה אשת חבר לדעת.
"חי נושא את עצמו ביום שבת", כתב הרב על פתק.

"אתה מבין, זה מה שהטריד אותו, כי הוא הובא לביה"ח ביום השבת, אזי כשהתעורר לחיים, רצה ראשית לברר לעצמו את המצב ההלכתי".

בתוך תקופת מחלתו, פרצה מלחמת עופרת יצוקה, וישר מבית החולים נסע הרב אליהו זיע"א באמבולנס לקבר רחל, לבקש רחמי שמים למען עם ישראל. ואמנם, במקומות שונים העידו חיילים שאישה לבושה כערביה התריע אותם לא להכנס למקומות ממולכדים, ואמרה להם "אני אמא רחל".

מספר הרב שמואל אליהו שליט"א, בנו של הרב מרדכי אליהו זיע"א: "אם לא הייתי שומע את הסיפור הזה באוזניי לא הייתי יכול לספר אותו, אבל פגשתי איזה ראש ישיבה גדול שאמר לי: `זה לא סיפור מהאוויר. אני מכיר בנאדם שזה קרה לו`. הוא גם נתן לי את השם שלו, ואז שאל: `תגיד, זה קשור לכך שהרב אליהו יצא מבית החולים והלך לקבר רחל לפני המלחמה? הוא הלך פעם, פעמיים, שלוש, ולשום מקום אחר הוא לא הלך`". 

"האמת? פחדתי לשאול את הרב", משחזר הרב שמואל אליהו, "כשאנחנו באים אליו עם סיפורים כאלה הוא תמיד זורק אותנו, אז ככה ניגשתי אליו בזהירות. אני אומר לו: `אבא, אתה יודע, מספרים שבמלחמה כך וכך היה. להאמין? לא להאמין? אמת? שקר?`. הוא מסתכל עליי ואומר לי: `כן, זה נכון. אני אמרתי לה, לרחל: יש מלחמה, אל תמנעי קולך מבכי. לכי לפני הקב"ה תתפללי על החיילים שמוסרים את נפשם למען עם ישראל שיכו ולא יוכו`. אמרתי לו: `אז דע לך שהיא באמת הגיעה לשם`, והוא שאל: `היא אמרה להם שאני שלחתי אותה?`. הסיפור הזה שאני מספר לכם הוא טרי וחם!".

רוחות של סכנה באופק. רוחות של מלחמות. כבוד הרב זצוק"ל, כשהיית פה לא פסקת מלהתפלל בעדנו. לא הסכמת לשמוע קטרוגים! לא הסכמת לשמוע דברים שליליים! ראית רק טוב אצל כולם. רק טוב אצל כל עם ישראל. אנא, המשך להתפלל עלינו גם שם, בעולם האמת. המשך לרחם עלינו. המשך להתחנן עלינו אצל ריבונו של עולם, שיתנהג עימנו במידת הרחמים. שיביא את גאולתנו במהרה, וברחמים רבים.

"בְּרֶגַע קָטֹן, עֲזַבְתִּיךְ; 
וּבְרַחֲמִים גְּדֹלִים, אֲקַבְּצֵךְ. 
בְּשֶׁצֶף קֶצֶף, הִסְתַּרְתִּי פָנַי רֶגַע מִמֵּךְ,
וּבְחֶסֶד עוֹלָם, רִחַמְתִּיךְ--אָמַר גֹּאֲלֵךְ"

(ישעיה נ"ד ז ח).

• הרב מרדכי אליהו

• קודם
• הבא