צריכים להאהיב את השבת על הילדים. ללמוד כיצד להעביר להם את הידיעה הברורה שהשבת זהו היום הכי מיוחד במשך השבוע, וכל ההצלחות נובעות ממנו, ולכן כדאי לשמור שבת.
בראש ובראשונה צריך תפילה על הילדים שישמרו שבת ולא יתקלקלו על ידי גורמים רעים או חברים מקולקלים. ובנוסף לתפילה היומיומית נראה להם שבת בשבתו כיצד אנחנו מתעלים על עצמנו בשבת, על ידי התנהגות מיוחדת, נוכיח להם שבשבילנו שבת זה היום הכי מאושר גם בשבילם.
לא מענישים בשבת, אלא דוחים את העונש למוצאי שבת ומבהירים לילד שכדאי לו לשפר את התנהגותו עד למוצאי השבת. ממתקים ומשקאות מתוקים רק בשבת. כך הם מצפים לשבת על מנת לאכול ממתקים ולשתות משקאות מתוקים.
ובמשך השבוע רק מצטיינים ביותר מקבלים ממתק, ובארוחות שותים מים בלבד. וזוהי הנהגה נכונה גם מבחינה רפואית וגם כלכלית.
לוותר... אחד לשני בפרט בין בעל לאישה, ולומר בגלל שהיום שבת אני מוותר, לזכור שהילדים מפנימים, וכשהם לומדים שבשבת יש מריבות זה נחרט בליבם לנצח, ואז כשהם גדלים הם מבינים ששבת זה "סתם" עוד יום ח"ו.
אבל כשהם יודעים שבשבת יש התנהגות שונה, ואווירה מיוחדת בבית, אז הם מפנימים ומתגעגעים לשבת.
לדוגמא, בערב שבת מצוי שנשפך היין על השולחן או על אחד הילדים. לפני שצועקים ומחמיאים לילד המחונן שהחליט לקשט את הבית בטיפות של יין, נתבונן רגע הרי היין כבר נשפך ואי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור, אבל עדיין אפשר להקנות לילד ערכים ובמקום לצעוק מה עשית? נאמר לו היום שבת ולא כועסים בשבת בוא נלמד כיצד מותר לנגב את היין על פי ההלכה... וכך . האוירה של שבת רגועה ברגעי הכעס ההורה נבחן, ברגעים אלה שהוא מראה לילדים אני לא כועס כי היום שבת אני לא מעניש כי היום שבת, כך הילדים מבחינים בקטנותם ששבת זהו יום מיוחד ששבת יום שבו "כיף לחיות".
הכל אפשר לנקות אבל את הנשמה אי אפשר. לכן צריך להשקיע בילדים שאכן ישמחו בשבת וירגישו שבשבת אין צעקות ,עונשים, מריבות אין הרגשה עצובה ולא בוכים בשבת. נקנה להם ערכים שאותם לא יאבדו כל חייהם וגם כשיהיו הורים לילדים יחנכו על שמירת שבת.
