שלמה המלך ועבדי חירם

פרטים

קטגוריה: פרשת תרומה

פורסם בחמישי, 15 פברואר 2024 20:26

נכתב על ידי Super User

כניסות: 89

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ וְעַבְדֵי חִירָם. 

מֵאֵת אֲהוּבָה קְלַיְן ©

 שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ הַנֶּאֱמָן

 הִתְבָּרֵךְ מֵאֵת בּוֹרֵא עוֹלָם

 אוֹצַר דַּעַת - כֹּה מֻשְׁלָם

 כְּחוֹל אֲשֶׁר - עַל שְׂפַת הַיָּם.

 כִּשְׁרוֹנוֹ הִרְקִיעַ שְׁחָקִים

 חָכְמָתוֹ הֵאִירָה רְחוֹקִים

 כְּמִגְדַּלּוֹר נִיצָּב בְּלֵב יָמִים

 אֵלָיו נָהֲרוּ מִכָּל הָעַמִּים.

וַיְהִי הַיּוֹם שְׁלֹמֹה נִזְכָּר

בְּאוֹתוֹ מִשְׁכָּן - לֵב מִדְבָּר

בִּזְכוּת נְדִיבֵי לב הוּקַם

תְּרוּמָה - תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן.

בְּעוֹדוֹ  מְהַרְהֵר הִרְהוּרִים

לְפֶתַע יוֹפִיעוּ הָאוֹרְחִים:

עַבְדֵי חִירָם מֶלֶךְ צֹור

בְּצִוּוּי  מַלְכָּם - מִקְדָּשׁ לִיצֹור.

 בְּעוֹדָם נִצָּבִים לְפָנָיו

כֹּה שָׂמַח הֵאִירוּ עֵינָיו

בַּשָּׁמַיִם מַחֲזֶה מַרְהִיב

בֵּית מִקְדָּשׁ אוֹתוֹ יַלְהִיב!

• הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת: תְּרוּמָה[חֹמֶשׁ בַּמִּדְבָּר] וְהַהַפְטָרָה מְלָכִים-א, ה]

פרשת תרומה – מקדש שכינה ושלמה המלך

פרטים

קטגוריה: פרשת תרומה

פורסם בחמישי, 15 פברואר 2024 20:25

נכתב על ידי Super User

כניסות: 70

פרשת תרומה – מקדש שכינה ושלמה המלך.

מאת: אהובה קליין.

הפרשה פותחת בציווי ה' להביא תרומה למען הקמת המשכן וכליו:

"וַיְדַבֵּר ה', אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחו ּ-לִי תְּרוּמָה:  מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי.  וְזֹאת, הַתְּרוּמָה, אֲשֶׁר תִּקְחוּ, מֵאִתָּם:  זָהָב וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת.  וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי, וְשֵׁשׁ וְעִזִּים.  וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים, וַעֲצֵי שִׁטִּים.  שֶׁמֶן, לַמָּאֹר; בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים.  אַבְנֵי-שֹׁהַם, וְאַבְנֵי מִלֻּאִים, לָאֵפֹד, וְלַחֹשֶׁן.  וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם.  כְּכֹל, אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ, אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן, וְאֵת תַּבְנִית כָּל-כֵּלָיו; וְכֵן, תַּעֲשׂוּ". [שמות  כ"ה, א'-י']

השאלות הן:

א] מהי מטרת התרומה ואופן הבאתה?

ב] מה תפקידו של המשכן?

ג] הקשר להפטרה [מלכים-א, פרק: ה']?

תשובות.

מטרת הבאת התרומה.

שאלה זו שואלים גם חז"ל : "מי שנאמר בו לה' הארץ ומלואה, אשר לו הים והוא עשהו, ואמר: "הֵן לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמָיִם הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ."  [דברים י', י"ד] הוא צריך לבשר ודם?

התשובה היא: אלוקים חומד לשרות שכינתו בקרב ישראל - כמו אב האוהב  את בניו, המטרה להקים בתרומה - משכן כבוד וכפרה לישראל.

המלבי"ם מפרש: אילו היה כתוב: "ויתנו לי תרומה" היו חושבים כולם כי מוטלת על כל יחיד לנדב למלאכת המשכן , אך רצון הבורא היה : שהמשכן יוקם אך ורק מתרומות שנידבו מתוך רצון טוב ואמיתי ולא מתוך כפייה – בני ישראל נצטוו למנות גבאים כדי שייקחו "תרומה מאת כל איש אשר ידבנו ליבו" [שמות כ"ה, ב]

על פי שמות רבה: הסבר מעניין על הנאמר:

"וַיְדַבֵּר ה', אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחו -לִי תְּרוּמָה:  מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי" אמר להם הקב"ה, כביכול מכרתי לכם תורתי, כביכול נמכרתי גם אני עמה שנאמר: "וְיִקְחוּ- לִי תְּרוּמָה": 

משל למלך שהייתה לו בת יחידה, בא אחד מבני המלכים ונשאה [ נשא אותה לאישה]  ביקש לילך לו אל ארצו וליטול את אשתו עמו, אמר לו המלך: בתי שנתתי לך יחידית היא לי [בת יחידה לי], לפרוש ממנה - איני יכול, לומר לך: אל תטלנה"- איני יכול, לפי שהיא אשתך ,אלא זו טובה עשה לי: שכל מקום שאתה הולך, קיטון [חדר] אחד עשה לי, שאדור אצלכם משום שאיני יכול להניח את בתי".

[הנמשל] כך אמר הקב"ה לישראל: נתתי לכם את התורה, לפרוש הימנה - איני יכול, ולומר לכם: אל תטלוה - איני יכול. אלא בכל מקום שאתם הולכים, בית אחד עשו לי - שאדור בתוכו עמכם וזה שנאמר: "וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם". [שמות רבה, ל"ג, א']

רש"י מתייחס למילים  :נאמר  "וְיִקְחו ּ- לי תְּרוּמָה":  בניין המשכן  והמקדש מטרתו  להיות לשם שמים  בלבד  מהסיבה: שהמקדש הוא מקום להשראת השכינה ולא ניתן להשרות שכינה על כלל ישראל ולהשפיע עליהם קדושה כאשר מעורבות בו  -  מחשבות זרות.

ילקוט שמעוני על פי מדרש אבכיר: אומר על: "וְזֹאת הַתְּרוּמָה, אֲשֶׁר תִּקְחוּ, מֵאִתָּם:  זָהָב וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת".

"מלמד שהראה הקב"ה שלוש תרומות: אחד של משכן, אחד של מקדש ראשון, ואחד של מקדש שני שנאמר: "זָהָב וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת".

"זהב"- כנגד המשכן שעשה משה רבינו - שהיה חביב על הקב"ה כזהב.

"וכסף"- זה מקדש ראשון שבנה  שלמה שכתוב בו: אין כסף נחשב בימי שלמה למאומה"

"ונחושת"- זה  מקדש שני שכבר היו חסרים בו חמישה דברים הללו: ארון, כפורת, כרובים, אש ורוח הקודש.

"אור החיים" מסביר את המילים: "וְזֹאת, הַתְּרוּמָה" אולי הכוונה שלא יביאו בני ישראל נדבה  ממין אחד או משלושה, אלא הם צריכים- מכל המינים , אין הכוונה שכל אחד יביא את כל הסוגים - אלא תרומה באופן כללי. או  ירצה לומר שיקבלו מהמביאים כל י"ג המינים ואין לזלזל באחד שמביא פשתן ועורות וכו".

תפקידו של המשכן:

רבי  יעקב יוסף מפולונאה מסביר: תרי"ג מצוות שבתורה שניתנו לנו  - נחשבות למצוות נצחיות שניתן לקיימן בכל עת ובכל שעה, יש אפוא, מקום לשאול-איך אפשר  בימינו לקיים את מצוות בית הבחירה על יסוד הכתוב: "וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם"?

התשובה לכך: הקדמונים שלנו, שהיו חכמי אמת, הורו שהאדם אינו אלא "עולם קטן" ולפי זה הכתוב: "וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ.... ": כל אחד יעשה מקדש בלבו יכין שם מקום להשראת השכינה וכאשר ישכון ה' בלבו ובנפשו של כל אדם יקוים המשך הכתוב: "וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם"

ה"נתיבות שלום" מסביר: חמש פרשיות הוקדשו במיוחד  על נושא המשכן, נשאלת השאלה מדוע התורה האריכה בנושא זה דווקא - בעניין כל כלי המשכן ויש  שהפרטים  חזרו ונשנו?

על כלי המשכן התמנו אומנים מובחרים, דוגמת בצלאל בן אורי- שה' חנן אותו בחכמה, בינה ודעת, מתברר כי על ידי תורת הנסתר - כל חלקי  המשכן מרמזים על העולמות העליונים וכל חלק וחלק מן המשכן מרמז- על חלק  מסוים ממעל . המשכן הוא כעין –ציור של מפה .

הקשר להפטרה [מלכים-א, ה']

נאמר בהפטרה:

"וַיִּתֵּן אֱלֹקִים חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה וּתְבוּנָה הַרְבֵּה מְאֹד וְרֹחַב לֵב כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם. וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה מֵחָכְמַת כָּל בְּנֵי קֶדֶם וּמִכֹּל חָכְמַת מִצְרָיִם. וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם......וַיְדַבֵּר עַל הָעֵצִים מִן הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן וְעַד הָאֵזוֹב אֲשֶׁר יֹצֵא בַּקִּיר וַיְדַבֵּר עַל הַבְּהֵמָה וְעַל הָעוֹף וְעַל הָרֶמֶשׂ וְעַל הַדָּגִים. וַיָּבֹאוּ מִכָּל הָעַמִּים לִשְׁמֹעַ אֵת חָכְמַת שְׁלֹמֹה מֵאֵת כָּל מַלְכֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת חָכְמָתוֹ.     וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ צוֹר אֶת עֲבָדָיו אֶל שְׁלֹמֹה כִּי שָׁמַע כִּי אֹתוֹ מָשְׁחוּ לְמֶלֶךְ תַּחַת אָבִיהוּ כִּי אֹהֵב הָיָה חִירָם לְדָוִד כָּל הַיָּמִים".

על פי המתואר בהפטרה זו - מתגלה הקשר העמוק - בין  פרשת תרומה -  הסבר מפורט על המשכן ,אומניו וכליו – ובהפטרה - שלמה המלך ,החכם מכל אדם ,זוכה לבנות את בית המקדש בסיוע  חִירָם מֶלֶךְ צוֹר וקשריו הטובים .

לסיכום, לאור האמור לעיל :הקשר בין המשכן ומקדש שלמה- נתפלל לבורא עולם ונייחל:  שהשלום ישוב אלינו - כבימי שלמה המלך ובמהרה בע"ה  ננצח את האויבים ונזכה להתגשמות הנבואה:

"כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת".[מיכה, ז'. ט"ו]    

סוֹד חָכְמַת שְׁלֹמֹה

פרטים

קטגוריה: פרשת תרומה

פורסם בחמישי, 23 פברואר 2023 10:43

נכתב על ידי Super User

כניסות: 317

סוֹד חָכְמַת שְׁלֹמֹה

מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַייְן ©

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ שָׁטַח מִשְׁאָלָה

בִּפְנֵי אֱלֹוקִים רָם וְנִשָּׂא

אֵלָיו בְּגִבְעוֹן בַּחֲלוֹם הִתְגַּלָּה

חִישׁ הֶאֱזִין לְבַקָּשָׁתוֹ בִּמְלוֹאָהּ.

בִּקֵּשׁ מִבּוֹרְאוֹ לֵב שׁוֹמֵעַ

לָרֶדֶת לָעָם , אֵלָיו לְהַגִּיעַ

לְהַבְחִין בֵּין טוֹב לְרֹועַ

עֵת לְזַכּוֹת עֵת לְהַרְשִׁיעַ.

בּוֹרֵא עוֹלָם  הֶאֱזִין לִדְבָרָיו

כְּהֶרֶף עַיִן מִלֵּא בַּקָּשׁוֹתָיו

הִרְעִיף עָלָיו בִּרְכַּת שָׁמַיִם

חָכְמָה כְּיָם רְחַב יָדַיִים.

לֵב חָכָם וְנָבוֹן כִּפְלַיִם

הֵקִים מִקְדָּשׁ בִּירוּשָׁלַיִם

הַתּוֹרָה קִיֵּם כַּהֲלָכָה

בְּנֹועַם הֲלִיכוֹת וְהַצְלָחָה.

שְׁמוֹ הָלַךְ לְפָנָיו

אֶל הָעָם נָשָׂא עֵינָיו

חָכְמָתוֹ הִרְקִיעַה שְׁחָקִים

בְּרִית כָּרַת עִם מְלָכִים.

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת: הַהַפְטָרָה [מְלָכִים-א פֶּרֶק ה, ו']

פרשת תרומה - הדרך לאחדות העם – בימינו !

פרטים

קטגוריה: פרשת תרומה

פורסם בחמישי, 23 פברואר 2023 10:41

נכתב על ידי Super User

כניסות: 296

פרשת תרומה - הדרך לאחדות העם – בימינו !

מאת: אהובה קליין .

הפרשה פותחת במילים: "וַיְדַבֵּר ה', אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ- לִי תְּרוּמָה:  מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי...  וְזֹאת, הַתְּרוּמָה, אֲשֶׁר תִּקְחוּ, מֵאִתָּם:  זָהָב וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת. וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי, וְשֵׁשׁ וְעִזִּים. וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים, וַעֲצֵי שִׁטִּים.  שֶׁמֶן, לַמָּאֹר; בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים. אַבְנֵי-שֹׁהַם, וְאַבְנֵי מִלֻּאִים, לָאֵפֹד, וְלַחֹשֶׁן.  וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם". [שמות  כ"ה, א'- ט]

בהפטרה אנו קוראים: [ספר מלכים א', פרק  ה- מפסוק כ"ו-עד פרק ו', פסוק י"ד]

ַ"וה', נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה, כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר-לוֹ; וַיְהִי שָׁלֹם, בֵּין חִירָם וּבֵין שְׁלֹמֹה, וַיִּכְרְתוּ בְרִית, שְׁנֵיהֶם.  וַיַּעַל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מַס, מִכָּל-יִשְׂרָאֵל; וַיְהִי הַמַּס, שְׁלֹשִׁים אֶלֶף אִישׁ. וַיִּשְׁלָחֵם לְבָנוֹנָה, עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים בַּחֹדֶשׁ חֲלִיפוֹת--חֹדֶשׁ יִהְיוּ בַלְּבָנוֹן, שְׁנַיִם חֳדָשִׁים בְּבֵיתוֹ; וַאֲדֹנִירָם, עַל-הַמַּס.  וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה שִׁבְעִים אֶלֶף, נֹשֵׂא סַבָּל; וּשְׁמֹנִים אֶלֶף, חֹצֵב בָּהָר. לְבַד מִשָּׂרֵי הַנִּצָּבִים לִשְׁלֹמֹה, אֲשֶׁר עַל-הַמְּלָאכָה, שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים, וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת--הָרֹדִים בָּעָם, הָעֹשִׂים בַּמְּלָאכָה לא וַיְצַו הַמֶּלֶךְ וַיַּסִּעוּ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת אֲבָנִים יְקָרוֹת, לְיַסֵּד הַבָּיִת--אַבְנֵי גָזִית. וַיִּפְסְלוּ בֹּנֵי שְׁלֹמֹה, וּבֹנֵי חִירוֹם--וְהַגִּבְלִים; וַיָּכִינוּ הָעֵצִים וְהָאֲבָנִים, לִבְנוֹת הַבָּיִת": [מלכים-א: ה, כ"ו- ל"ב]

בהמשך דבר ה' אל שלמה המלך:  "וַיְהִי, דְּבַר-יְהוָה, אֶל-שְׁלֹמֹה, לֵאמֹר.  הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר-אַתָּה בֹנֶה, אִם-תֵּלֵךְ בְּחֻקֹּתַי וְאֶת-מִשְׁפָּטַי תַּעֲשֶׂה, וְשָׁמַרְתָּ אֶת -כָּל-מִצְוֺתַי, לָלֶכֶת בָּהֶם--וַהֲקִמֹתִי אֶת-דְּבָרִי אִתָּךְ, אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל-דָּוִד אָבִיךָ. וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וְלֹא אֶעֱזֹב, אֶת-עַמִּי יִשְׂרָאֵל". [ו', "א-י"ד].

השאלות הן:

א] מדוע  הקמת המשכן מתואר בחמישה פרשיות  תורה?

ב] הקשר בין הקמת המשכן להקמת מקדש שלמה - והמטרה?

תשובות.

תיאור הקמת המשכן  בחמשה פרשיות.

ה"נתיבות שלום" שואל שאלה זו ? ומתעמק  בשאלתו מדוע נכנסת – התורה לכל  הפרטים  ויש אף פרטים שנשנים בפרשיות אלו ולכאורה זה ניראה מיותר? ויש אף שואלים מדוע נכתבה מצווה זו בכלל הרי זה מיועד לאותו הדור? ועוד נראה שלהקמת המשכן היה צורך  בבצלאל  שעליו נאמר:  "ואמלא אותו בחכמה ותבונה ובדעת "- שהן נחשבות למדרגות הגבוהות ביותר?

חז"ל מציינים [מסכת ברכות נ"ה] בצלאל היה יודע לצרף אותיות שנבראו באמצעותן שמים וארץ ועל כן מדוע היה צריך בכל הדברים האלה לצורך הקמת המשכן?

על פי הזוהר הקדוש: קדושת התורה היא גבוהה  עד בלי די..

הבעש"ט אומר ב"תורת תמימה" שלא נגע איש מעולם - אפילו באות אחת מהתורה ואיש לא הגיע להבין את תכלית התורה והרמוז בה  באות אחת?  מהטעם שכל התורה היא השתלשלות  מעולמות עליונים - עד למטה - לעולם העשייה.

בגמרא מסופר [מסכת שבת פ"ח]"שבשעה שעלה משה למרום, מלאכי השרת התלוננו לפני הקב"ה: "חמדה גנוזה אתה מבקש לתת לבשר ודם – כלומר - אין שום שייכות להעניק את התורה בקדושתה העילאית לאדם בשר ודם הדר בעולם למטה ?

תשובת משה הייתה: שהפירוש האחרון המשתלשל בתורה לעולם העשייה באופן פעיל - כגון: "לא תרצח" ומצאנו בתורה בתקיעות השופר של ראש השנה שזה מהנושאים המרוממים ביותר ואילו בתורה כתוב: רק "יום תרועה יהיה לכם"

מכך דרשו חז"ל: את כל דיני התקיעות ויש בכך על פי הקבלה - רזים מעל רזים  במדרגות גבוהות מאד, בשל חשיבות הערך של כל אות בתורה – אם חסרה אות אחת בתורה - ספר התורה  פסול מפני שכולו קודש קודשים.

גם בריאת האדם בצלם אלוקים - משמש כמפה - למה שמתרחש בעולמות  עליונים. יש הרבה אורות עליונים במבנה ראשו של האדם לכל פרטיו.

כך גם המשכן.

על פי תורת הנסתר: כל המשכן מרמז על אורות עליונים. וכל חלק וחלק מן המשכן – יש כנגדו  חלק הנמצא באורות העליונים.

לכן המשכן  הוא כעין מפה לכל העולמות האלה - ומטרת הקמתו כדברי תנחומא: נתאווה ה' לשכון בדירה בתחתונים . מהטעם הזה הוריד ה' אורות  מהעליונים לעולם הזה.

לכן חשוב להדגיש כי היה יודע בצלאל בן אורי – לצרף אותיות שנבראו באמצעותן – שמים וארץ  כדי להמשיך בבניית המשכן  את סודות הבריאה של שמים וארץ.

לגבי עבודת האדם את ה' הם כלולים  בכל חלקי המשכן.

הסיבה שהתורה האריכה בהקמת המשכן להורות : שיש כוונות עליונות בכל פרט ופרט של המשכן ופרשיות אלה –נחשבות לעיקר התורה - כי הם מבטאים את רצון ה' שנתאווה שתהיה דירה גם בתחתונים  ומטרה זו יכולה להתקיים רק באמצעות המשכן.

הקשר בין המשכן למקדש שלמה.

בפרשתנו מדובר: בהבאת תרומה למען הקמת המשכן במדבר   אשר היה  מבנה זמני– לפי שהיו  בני ישראל שוהים  בקרבת המשכן בכל מקום במדבר וכשהיו עוברים לחניה הבאה  היו נוהגים לקפל את המשכן וחלקיו השונים ונעים הלאה אל עבר החניה הבאה.

מה שאין כן לגבי המקדש - שבנה אותו שלמה בעזרת עבדיו הרבים – הוא שימש כמבנה קבוע בירושלים. אך מנגד -  המשכן וגם המקדש שמשו  כמטרה למקום השכנת השכינה – בקרב עם ישראל. לגבי המשכן נאמר:  "וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם".

בהפטרה נאמר: "...וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וְלֹא אֶעֱזֹב, אֶת-עַמִּי יִשְׂרָאֵל".

השראת השכינה מותנית בתנאי:

"הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר-אַתָּה בֹנֶה, אִם-תֵּלֵךְ בְּחֻקֹּתַי וְאֶת-מִשְׁפָּטַי תַּעֲשֶׂה, וְשָׁמַרְתָּ אֶת-כָּל - מִצְוֺתַי, לָלֶכֶת בָּהֶם"

המלבי"ם מבאר: אין עיקר בית המקדש מתבטא באבנים ובעצים  הנעשים על ידי האומנים- אלא המטרה: שיתאחדו כל בני ישראל לעבוד את ה' יחדיו.

ה' נתן את כיסא המלכות לבית דוד - בתנאי אחד: רק אם ישמרו את התורה ומצוותיה.

בעל הטורים וגם רבינו בחיי אומרים: כי יש במילה: "שכנתי"- רמז למספר השנים בהם עמד בית ראשון ושני, בית ראשון עמד ת"י שנים כמניין לשוכני בתוכם, ובית שני עמד ת"כ שנים.

בפרשתנו נאמר: " דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ - לִי תְּרוּמָה" והרי היה צריך הכתוב  לומר:  "דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, ויתנו לִי תְּרוּמָה"?  אלא הקב"ה נותן לעם ישראל להבין: כי כל תרומה שיביאו עבור הקמת המשכן - כולל, כסף, זהב, ונחושת... הם אוצרות שה' מעניק לנו. ויש להימנע מהחשיבה המוטעית כאשר אדם חושב שהכול עשה בעצמו – היינו - "וְאָמַרְתָּ֖ בִּלְבָבֶ֑ךָ כֹּחִי֙ וְעֹ֣צֶם יָדִ֔י עָ֥שָׂה לִ֖י אֶת־ הַחַ֥יִל הַזֶּֽה"׃ [דברים ח', י"ז]

בהפטרה נאמר: "וַיַּעַל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מַס, מִכָּל-יִשְׂרָאֵל....."

המדרש מסביר: בני ישראל מונים שישים ריבוא -אמר ה' לדוד המלך: כי מחצית בני ישראל יהיו  עוסקים תמיד בתורה -שהרי ידוע כי תלמידי חכמים  פטורים  מתשלום מס. לפיכך היה צריך שלמה המלך לגבות מס רק ממחצית, היינו - משלוש מאות אלף והוא לקח אחד מעשרה, כי: "העשירי יהיה קודש" וכך הגיע למספר של שלושים אלף.[הרב יהונתן אייבשיץ]

בפרשתנו היו ידועים אומני המשכן - כיוצרים  בעלי חכמה  בינה ודעת- ואילו בהפטרה - נאמר: "ויהוָה, נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה, כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר-לוֹ"

חכמה זו נחוצה הייתה למלך- כי גם באמצעותה היה מדריך את עבדיו לבנות את המקדש כפי שכתוב: "וַיִּבֶן הַבַּיִת, לַיהוָה".[מלכים ו', א]

הוא נעזר בבעלי מקצוע שונים- כפי שהכתוב מתאר: "וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת--הָרֹדִים בָּעָם, הָעֹשִׂים בַּמְּלָאכָה לא וַיְצַו הַמֶּלֶךְ וַיַּסִּעוּ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת אֲבָנִים יְקָרוֹת, לְיַסֵּד הַבָּיִת--אַבְנֵי גָזִית. וַיִּפְסְלוּ בֹּנֵי שְׁלֹמֹה, וּבֹנֵי חִירוֹם--וְהַגִּבְלִים; וַיָּכִינוּ הָעֵצִים וְהָאֲבָנִים, לִבְנוֹת הַבָּיִת"

באמצעות חכמתו היה כורת ברית עם חירם מלך צור- זהו שלום פרי חכמה מדינית.

רבי בונם מפשיסחה עונה על השאלה: כיצד כרת שלמה המלך שלום עם נוכרי?

תשובתו: "שניהם היו שני עולמות נפרדים, הברית הייתה בעלת אופי מדיני לגמרי ולא פנימי ורוחני".

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי גם בימים אלה ממש כאשר המחלוקת נפוצה בתוך העם - האמצעי היחיד להתאחד כאיש אחד בלב אחד - הוא: קיום המצוות הלכה למעשה -על פי התורה  הקדושה ורצוי  לעיין במגילת אסתר - כדי לבדוק - כיצד מגיב עמלק - אז והיום כאשר צופה במחלוקת שלנו:

"וַיֹּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל עָם וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים וְלַמֶּלֶךְ אֵין שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם" [מגילת אסתר פרק ג', ח']

יפים וחשובים דברי שלמה המלך כפתרון לאחדות העם והשראת השכינה עלינו: "דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי-נֹעַם;   וְכָל-נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם. עֵץ-חַיִּים הִיא, לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ;    וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר" [משלי  ג', י"ז]

דבר החסידות – פרשת תרומה – משנכנס אדר

פרטים

קטגוריה: פרשת תרומה

פורסם בחמישי, 23 פברואר 2023 10:33

נכתב על ידי Super User

כניסות: 235

ב"ה

דבר החסידות – פרשת תרומה – משנכנס אדר

התשובה לכל השאלות

בחודש אדר ראשון ה'תשמ"ט כתב הרה"ח ר' יוסף יצחק שי' הכהן גוטניק מכתב לרבי על הקשיים שהיו לו באותה העת בעסקיו. וסיים את מכתבו:

"ואני מבקש בבקשה נפשית מכ"ק אדמו"ר שליט"א בכל מיני בקשות, תשובה לכל הנ"ל"

הרבי הקיף את המילים "תשובה לכל הנ"ל" והוסיף בכתי"ק:

מבוארת ובפרטיות בציווי תוה"ק להרבות בשמחה (והדוגמאות בתושב"ע מדברים גשמיים ממש. ויבש"ט

כלומר, הרבי מסביר שהתשובה לכל הבעיות בחודש זה – היא על ידי קיום ציווי התורה (תענית כט, א) "משנכנס אדר מרבין בשמחה". והרבי מפרט שבתורה שבעל פה יש דוגמאות איך להרבות בשמחה – באמצעות דברים גשמיים (בשר ויין וכדו').

(ליקוט מענות קודש תשמ"ט מענה נא. ההסבר ע"פ ביאור החוזר הרי"י שי' יעקבסון)

—Ÿ–

בין המשכן במדבר, שילה, וירושלים

"אין בין שילה לירושלים אלא . . קדושת שילה יש אחריה היתר, וקדושת ירושלים אין אחריה היתר".

(מגילה ט, סע"ב במשנה)

"יש אחריה היתר – כשחרבה שילה הותרו הבמות, כדאמרינן במס' זבחים (דף קיט.) כי לא באתם עד עתה אל המנוחה – זו שילה, שנחו מלכבוש, ואל הנחלה – זו ירושלים. למה חילקן הכתוב? כדי ליתן היתר בין זו לזו"

(רש"י)

בתורה אנו מוצאים את אותו ביטוי על משכן שילה ועל ביהמ"ק שבירושלים, ששניהם נקראו (ראה יד, כה) "המקום אשר יבחר ה'" כדרשת הספרי על הפסוק: "זו שילה ובית עולמים", מה שלא מצינו לשון כזה על המשכן במדבר (וגם לא על נוב וגבעון[1]).

וההבדל בין שילה למשכן מובן בפשטות:

למרות שגם במדבר "נאסרו הבמות", כלומר, נאסר עליהם להקריב קרבנות מחוץ למשכן – אבל זה עדיין לא היה "המקום אשר יבחר ה'", מכיון שהוא לא עמד במקום אחד אלא נסע ממקום למקום. משא"כ שילה, היה מקום קבוע להשראת השכינה למשך שס"ט שנה, שלכן גם בנו שם בית של אבנים.

[זה מיישב גם את הקושיא: מדוע כשנכנסו לארץ הותרו הבמות מיד[2], וכשחרבה שילה צריך לימוד מיוחד ("כי לא באתם גו'") ליתן היתר בין זו לזו – מדוע לא הותרו גם עכשיו הבמות בדרך ממילא כמו שהיה קודם המשכן?

אלא מכך מוכח, שבשילה נפעל ענין של קביעות מקום (שלא היה לפני זה) – "המקום אשר יבחר ה'", וזה ביטל את ענין הבמות, רק שאח"כ בא לימוד מיוחד "ליתן היתר בין זה לזה".]

אבל אם כן צריך להבין: מדוע נקרא דווקא ביהמ"ק שבירושלים "בית הבחירה", הרי גם משכן שילה הוא "מקום אשר יבחר ה'"?

אלא ההבדל יובן מחילוקי הלשונות בתורה, בין משכן שילה לירושלים:

בפרשת ראה (יב, ד) נאמר "לא תעשון כן לה' אלקיכם (להקטיר לשמים בכל מקום. רש"י) כי אם אל המקום אשר יבחר ה' . . והבאתם שמה עולותיכם גו'" – ובספרי נאמר (הובא ברש"י) שזה מדבר על שילה.

אח"כ נאמר "ועברתם את הירדן גו' והיה המקום אשר יבחר ה' אלוקיכם בו לשכן שמו שם – שמה תביאו את כל אשר אנכי מצוה גו'" – שזה מדבר על ירושלים.

רואים כאן הבדל מהותי בין הבחירה בשילה לירושלים:

הפסוק הראשון מדבר על השלילה – "לא תעשון כן" ולאחר מכן אומר "כי אם אל המקום אשר יבחר ה'", כלומר, הבחירה בשילה נובעת מהאיסור להקריב בכל מקום, שלכן בחר ה' במקום מסויים להקריב שם, לעומת זאת בירושלים מתחיל הכתוב "והיה המקום אשר יבחר ה' . . שמה תביאו", כלומר ירושלים בה בחר ה' להשרות שכינתו, וממילא היא גם מקום ההקרבה.

ובסגנון אחר:

בשילה מדבר הכתוב על הגברא: "והבאתם שמה עולותיכם גו'", ואילו בירושלים מדבר על המקום – "והיה המקום אשר יבחר . . שמה תביאו גו'". כלומר, שילה נבחרה בשביל ישראל, שיהיה להם מקום מיוחד להקרבה, ואילו ירושלים נבחרה מצד הקב"ה כביכול, שבחר בה להשראת שכינתו.

ונמצא: שחיוב ההקרבה בשילה הוא "חיוב גברא": כיון שנצטוו ישראל להקריב במקום מסויים – לכן צריכים להקריב דווקא שם, ואילו בירושלים, שנבחרה מצד עצמה, מצוות ההקרבה היא מצד ה"חפצא" דירושלים, ויש לומר שזה מוריד חיוב גם על החפצא של הקרבן עצמו.

לפי זה מדוייק לשון הרמב"ם (הל' ביהב"ח רפ"א) "כל הקרבנות כולם  . . מצות עשה להקריבן בבית הבחירה" (ולא "מצות עשה להקריב כל הקרבנות בבית הבחירה"): אין כאן תנאי באופן ההקרבה של המקריב בלבד, אלא גם חיוב מצד החפצא של הקרבנות עצמם.

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק כד, ראה שיחה א (עמ' 79 ואילך, ובמתורגם ללה"ק עמ' 94 ואילך). ערכים בש"ס וברמב"ם ערך שילה וירושלים. מתוך פרוייקט "אליבא דרבי" על הש"ס – מסכת מגילה.

[1]  ראה רמב"ן תבוא כו, ב. ביאור הרי"פ פערלא שם. ועוד.

[2]  ובלשון הרמב"ם (פיה"מ זבחים קיח, ב) "לפי שמיום שפסקו המחנות ונכנסו לארץ . . נסתלקה מצות ל"ת זו ונשאר מותר; שכל מי שרוצה להקריב בבמה מקריב כמו שהיה קודם המשכן".

--

צעירי חב"ד – סניף מרום כנען

בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר

שיעורים לנשים  |  מדרשיית נוער  |  מועדון לילדים  |  שיעור לעולים  |  ביקורי בית  |  מסיבות בחגים  |  דוכן תפילין ונרות שבת  |  התוועדויות  |  סדנאות מגוונות  |  תהילים לבנות  |  בדיקת תפילין ומזוזות  |  מכתבי יום הולדת  |  קייטנת גן ישראל  |  שיעור רמב"ם  |  הפצת חומר לשבת וחגים  |  מסיבות ראש חודש  |  ועוד

כתובת: רח' ביאליק 199/3, הר כנען, צפת

כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.

טלפון: 0506-737410

מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.

--

צעירי חב"ד – סניף מרום כנען

בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר

שיעורים לנשים  |  מדרשיית נוער  |  מועדון לילדים  |  שיעור לעולים  |  ביקורי בית  |  מסיבות בחגים  |  דוכן תפילין ונרות שבת  |  התוועדויות  |  סדנאות מגוונות  |  תהילים לבנות  |  בדיקת תפילין ומזוזות  |  מכתבי יום הולדת  |  קייטנת גן ישראל  |  שיעור רמב"ם  |  הפצת חומר לשבת וחגים  |  מסיבות ראש חודש  |  ועוד

כתובת: רח' ביאליק 199/3, הר כנען, צפת

כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.

טלפון: 0506-737410

מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.