- פרטים
-
קטגוריה: פרשת תרומה
-
פורסם בחמישי, 22 אוקטובר 2020 16:07
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 412
פרשת תרומה - הקמת המשכן - לשם מה?
מאת: אהובה קליין.
פרשה זו פותחת בנושא המשכן וכליו והתורה מייחדת על כך חמש פרשיות: פרשתנו מתארת את ציווי התרומה והמטרה:
"וַיְדַבֵּר ה', אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה: מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי. וְזֹאת, הַתְּרוּמָה, אֲשֶׁר תִּקְחוּ, מֵאִתָּם: זָהָב וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת. וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי, וְשֵׁשׁ וְעִזִּים. וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים, וַעֲצֵי שִׁטִּים. שֶׁמֶן, לַמָּאֹר; בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים. אַבְנֵי-שֹׁהַם, וְאַבְנֵי מִלֻּאִים, לָאֵפֹד, וְלַחֹשֶׁן. וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם. כְּכֹל, אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ, אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן, וְאֵת תַּבְנִית כָּל-כֵּלָיו; וְכֵן, תַּעֲשׂוּ". [שמות כ"ה, א-י]
השאלות הן:
א] מדוע התורה האריכה רבות בנושא הקמת המשכן?
ב] "וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם"- מהי מטרת המקדש?
תשובות.
נושא המשכן מפורט בתורה באריכות.
רבי חיים ליב שמואלביץ בספרו - "שיחות מוסר- שערי חיים" מסביר: כי התורה מפרטת את כל חלקי המשכן לפרטי פרטים - פרשיות שלמות מתארות את הציווי של ה' לבנותו ופרשיות שלמות מתארות את אופן העשייה בפועל. הוא מסתמך על דברי חז"ל [רש"י, בראשית כ"ד, מ"ב]:
"יפה שיחתן של עבדי אבות יותר מתורתן של בנים, שהרי פרשה של אליעזר כפולה בתורה, והרבה גופי תורה לא ניתנו אלא ברמיזה" , מכאן שכוונת חז"ל היא: שב" שיחתן של עבדי אבות" - יש יותר תורה מ "תורתן של בנים", ואם באות אחת התורה מלמדת אותנו כמה גופי הלכות - הרי בכל אות ואות בשיחתן של עבדי אבות - התורה מלמדת גופי הלכות רבים - בהלכות דעות, מידות ודרך ארץ, וא"כ בבניין המשכן שהתורה כל כך מאריכה בפרטים- ודאי שקיים קל וחומר- ישנם תילי תילים של הלכות ודינים- כאלה שגלויים לעיננו וגם כאלה שהם מוסתרים מעיננו.
ועל עניין זה מסבירים חז"ל [שמו"ר פ' ל"ג, ד]:"אתה מוצא שכל מה שברא אלוקים למעלה- ברא למטה, למעלה זבול וערפל ושרפים וכרובים ואופנים, והיכל קדשו וכו', וכנגדן ברא למטה במשכן" ואמרו [שם א]:"אמר הקב"ה לישראל, מכרתי לכם תורתי, כביכול נמכרתי עמה וכו'- הכוונה : ה' נתן את התורה לעם ישראל ולכן אינו יכול להתנתק ממנה ,אבל גם לומר להם שלא יטלוה - אינו יכול, אלא מבקש מהם: בכל מקום שאתם הולכים , בית אחד עשו לי כדי שאדור בתוכו, שנאמר:" וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם" והיות והמשכן הוא כביכול מקום מושבו ,לכן ניתן להבין שהוא נבנה כמקדש בעליונים ולכן ניתן ללמוד מכל הפרטים ודקדוקי המשכן – על מה שנמצא למעלה ואין להתפלא על הפירוט הארוך של כל תיאור המשכן, אם כי ישנם בענייני המשכן גם סודות ורזים שאינם גלויים לנו.
וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם.
רבי יעקב יוסף מפולנאה מבהיר: תרי"ג המצוות שנתנו לנו מהתורה הן נצחיות שניתן לקיימן בכל עת ובכל שעה.
אם כן ,"וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם". השאלה המתעוררת, היא: כיצד ניתן בימנו לבנות מקדש על יסוד הציווי: "וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם"?
אלא, שהקדמונים- חכמי הלב כוונתם הייתה: שהאדם הוא :"עולם קטן" ולכן כל אדם יעשה לו מקדש בליבו- מקום להשראת השכינה ובאופן זה- כאשר השכינה תשרה בליבו של האדם יקוים המשך הפסוק:" וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם".
" וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם": כוונת ה'- שהוא ישכון בקרב עם ישראל-ויקבל את תפילתם ועבודתם- באותו אופן שה' מראה שכינתו מעל הכפורת למשה בין שני הכרובים שעל הארון במשכן וכל כליו - והכרובים האלה- הם השרפים העומדים מעל הכפורת של ארון הברית והם נראים –בדרך כלל במראה הנבואה-לנביאים ומצויים בקודש הקודשים בשני מחברות מחוברים בקרסים כדי להיות מיועדים –לעבודת הבורא.
כך ראוי שיהיו בישראל כל הקדושים מחוברים אל ההמון כדי להבין ולהורות-את התורה והרי התורה נמצאת בקודש הקודשים , בתוך הארון המצופה מבפנים ומבחוץ בזהב - והנמשל הוא: כמו שאומרים חז"ל: "כל תלמיד חכם שאין תוכו כברו אינו תלמיד חכם" , על הארון הכפורת כולה זהב –"מורה על צלם אלוקים שאינו מחובר עמו כלל - והכרובים- "פניהם איש אל אחיו" הם גורמים להתחבר אל האלוקים על ידי שמסמלים את פעולת המצאת המושכל וקבלתו, וזה כאשר המבט הוא אל התורה כמו שכתוב: "אל הכפורת יהיו פני הכרובים" ופורשים "כנפיים למעלה" כמו שאומר שלמה המלך: " אֹרַח חַיִּים, לְמַעְלָה לְמַשְׂכִּיל " [משלי ט"ו, כ"ד]-כלומר - החכם שואף תמיד לעלות ולהתעלות כלפי מעלה בדומה לכנפי השרפים שהם מכוונות כלפי מעלה.
לכן, על מנת שאלוקים ישכון בתוך בני ישראל- הם צריכים להתחבר לאלוקים דרך התורה הקדושה לעלות ולהתעלות. כך אלוקים יביט עליהם ויקבל את תפילתם.
הרמב"ן מסביר: כי מטרת המקדש לקרב את לב ישראל אל הקב"ה המחזיר אותם למעלת אבותיהם שזו הייתה גם תכליתה של יציאת מצרים. במילים אחרות, המטרה היא: להשיב את המחוג אחורנית למדרגה שעמדו בה לפני מצרים - כי אז היה קשר ישיר בין האדם לאלוקים, הרי ה' דיבר באופן ישיר עם אברהם, יצחק ויעקב. והמדרגה הזו מושגת עם בניית המשכן ויותר מאוחר עם המקדש.
רש"ר אומר: שה' אינו משרה את שכינתו עלינו בגלל הקמת המקדש, אלא רק על ידי שעם ישראל יקדש את כל חייו הלאומים והפרטיים באמצעות -קיום המצוות ובזה תלויה השכנת השכינה על עם ישראל.
ה"מקדש" מסמל את הקדשת חיינו בכל המישורים בהיותנו מקיימים את תורת ה' ו"משכן" מציין את השראת השכינה המובטחת המתגלית בפריחת חיינו בכלל ובפרט תחת שמירת ה' וברכתו.
"שפת אמת" משיב לשאלת בני ישראל :כיצד יכולים ישראל לעשות משכן לה' ? זאת באמצעות שכל אחד מביא מנדבת ליבו למשכן וכך ע"י התחברות הנדבות של היחידים למשכן - כלל ישראל זוכים להשכנת השכינה!
חז"ל על פי תנחומא, סוברים: הצו של הקמת המשכן ניתן אחרי מעשה העגל - במטרה להראות לאומות העולם כי התכפר לישראל חטא העגל ומטרת הבטחת ה': ו"שָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם"- היא : כדי להוכיח לעמים את חיבת ה' לעמו באופן בולט לעיני כולם - על פי דעה זו – אין המקדש מהווה מטרה חינוכית לבני ישראל, אלא סמל כלפי העולם - להוכיח את הקשר האלוקי אל עמו ושכינתו בקרבם.
לסיכום, לאור האמור לעיל, מטרת בניית המשכן היא - כדי שעם ישראל יהיו מחוברים לאלוקים באמצעות קיום המצוות והתפילה -בדומה לכרובים הנושאים כנפיהם כלפי מעלה אל ה' וכן להוכיח לאומות העולם- כי ה' שוכן תמיד בקרבם- כדברי דוד המלך: "כִּי לֹא יִטֹּשׁ ה' עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹוב"!
< הק
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת תרומה
-
פורסם ברביעי, 21 אוקטובר 2020 16:10
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 512
פרשת תרומה - החוט המקשר בין המשכן למקדש.
מאת: אהובה קליין.
פרשה תרומה פותחת בפנינו את נושא המשכן וכליו - המתוארים בחמשת הפרשיות הבאות לפרטי פרטים ואין זה מקרה שהיא נסמכה לפרשת משפטים.
על כך אומרים חז"ל: כי התרומה הנדרשת מעם ישראל לבניין המקדש - חייבת להינתן מממון שנרכש ביושר וצדק ואילו תרומה שהושגה בדרך של מרמה או, על ידי ניצול הזולת ונישולו - אינה רצויה לפני הקב"ה.
הפרשה פותחת בעניין ציווי התרומה לבניית המשכן: "וַיְדַבֵּר ה', אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה: מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי. וְזֹאת, הַתְּרוּמָה, אֲשֶׁר תִּקְחוּ, מֵאִתָּם: זָהָב וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת. וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי, וְשֵׁשׁ וְעִזִּים. וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים, וַעֲצֵי שִׁטִּים. שֶׁמֶן, לַמָּאֹר; בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים. אַבְנֵי-שֹׁהַם, וְאַבְנֵי מִלֻּאִים, לָאֵפֹד, וְלַחֹשֶׁן. וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם. כְּכֹל, אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ, אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן, וְאֵת תַּבְנִית כָּל-כֵּלָיו; וְכֵן, תַּעֲשׂוּ". [שמות כ"ה,א-י]
השאלות הן:
א] מי הם התורמים הרצויים בעיני ה' ?
ב] מטרת המשכן והמקדש –והאם נועד לדורות?
ג] החוט המקשר בין המשכן למקדש - מהו?
תשובות.
התורמים הרצויים בעיני ה'.
התורה מדגישה: "דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה: מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי"
חז"ל מוצאים רמז במילה: "לי"- שהיא בגימטרייה –ארבעים- והדבר מרמז על דברי חז"ל בהפרשת התרומה: "עין יפה - אחד מארבעים" [תרומות ד, ג] והפירוש: נדיב לב- אדם התורם בעין יפה המפריש מיבול השדה אחד מארבעים [שניים וחצי אחוזים] כתרומה לכהן.
החיד"א מסביר: למילה: "לי " - ישנה משמעות , כביכול ה' אומר: שייקחו תרומה גם ממנו בנוסף על כך שייקחו מכל איש.." ובמה דברים אמורים? בענני הכבוד, על פי דברי חז"ל: העננים הביאו את אבני השוהם ואבני המילואים זו הייתה תרומת אלוקים לבניית המשכן.
המשכן והמקדש -המטרה.
מעניין כי התורה קוראת לבניין הנועד למשכן האלוקות בשם: "מקדש" וזאת על פי ייעודו בעתיד - במטרה לקדש את עם ישראל.
רש"י מסביר: בית המקדש נועד לבית שממנו תצא קדושה לאומה.
רבינו בחיי ואבן עזרא מבהירים:
זהו בית בו תשכון הקדושה האלוקית.
רשב"ם והחיזקוני מסבירים: המקדש הוא: "בית מועד" המתבסס על המילים: "התקדשו למחר" זהו מקום מועד ומזומן לפגישה בין אלוקים ואדם. כפי שנאמר: "ונועדתי לבני ישראל"
אור החיים מסיק מכאן: שהקדושה על המקדש חלה מיד לאחר בנייתו. עוד טרם עשו במקום עבודה - הרי מקום של קודש.
ספרי החסידות שמים את הדגש על המילים: "ושכנתי בתוכם"- לפי זה - המקדש יגרום לאדם לחוש את קרבת אלוקים - על ידי שכל יהודי ירגיש את האלוקות בתוך עצמו.
מעניינים דבריו של שלמה המלך על המקדש באמצעותם מביע את -השתוממותו: "הנה השמים לא יכלכלוך , אף כי הבית אשר בניתי" [מלכים א', ח']
גם הנביא ישעיהו מתפלא: "כה אמר ה' השמים והארץ הדום רגליי, אי זה בית אשר תבנו לי, ואי זה מקום מנוחתי"
לכאורה תמוה כי לאחר מעמד הר סיני - כאשר כל העם כאיש אחד בלב אחד ראו את הקולות- הדבר היה כה מוחשי וקדוש, מופיע הציווי לבנות כביכול מקום מוגבל לקב"ה?
מדרש רבה [שמות ל"ד] מסביר: אתה מוצא כשנתן הקב"ה את התורה לישראל, אילו בא אליהם בחוזק כוחו לא היו יכולים לעמוד, שנאמר: "אם יוספים אנו לשמוע את קול ה' אלוקינו ומתנו" לכן ה' בא אל עם ישראל לפי כוחם, שנאמר: "קול ה' בכוח" - הכוונה לפי כוחו של כל אחד ואחד מתוך עם ישראל.
קשה לבני אדם לתפוס דברים מופשטים, לכן הקב"ה דיבר בלשונם ומושגיהם והתאים את הערכים להבנתם ותפיסתם .
ספר החינוך מסביר את הצורך בבניין המשכן ואחר כך המקדש במילים : "הלבבות יוכשרו על ידי הפעולות וברבות הפעולות הטובות ורוב התמדתן, מחשבות הלב מיטהרות ומתלבנות, וה' חפץ בטובתן של בריות" כל ההמחשה של עשיית המקדש גורמת היא עניין של השרשת דעת אלוקית בדרכי פעולה והתמדה.
הרמב"ן מסביר: כי מטרת המקדש לקרב את לב ישראל אל הקב"ה ה' המחזיר אותם למעלת אבותיהם שזו הייתה גם תכליתה של יציאת מצרים. במילים אחרות, המטרה היא: להשיב את המחוג אחורנית למדרגה שעמדו בה לפני מצרים - כי אז היה קשר ישיר בין האדם לאלוקים, הרי ה' דיבר באופן ישיר עם אברהם, יצחק ויעקב. והמדרגה הזו מושגת עם בניית המשכן ויותר מאוחר עם המקדש.
אברבנאל: רואה בציווי הקמת המקדש: אך ורק פעולה סמלית להחדיר לעם ישראל בתודעה: כי אלוקים שוכן גם בארץ ולא רק בשמים. ורואה ומביט בכל אחד ואחד.
על פי הרמב"ם: [יד חזקה הלכות בית הבחירה ה"א ] הקמת המקדש - הוא צו לדורות. דבריו של הרמב"ם מתבססים על הציווי: "ועשו לי מקדש" הכוונה לדורות ולא לזמן מוגבל.
גם חז"ל בדעה זו וכן- תעשו לדורות"- נכון שישנם הבדלים בין המקדש והמשכן והדבר גורם לחילוקי דעות בין הפרשנים ,על כך עונה בעל החתם סופר: כי במשכן נאמר: פסוק מפורש המתיר לנביאים לשנות לפי מה שיראה להם ה' בתקופתם. כפי שנאמר: "ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו"- מכאן שהכוונה שגם לדורות יעשו. כפי שה' יראה לנביאיו.
המנחת חינוך [מצווה צ"ה] טוען: שגם כשעם ישראל נמצאים בארצם תחת כיבוש זר המאשר להם לבנות את המקדש - חל החיוב כמו שהתחיל ר' יהושע בן חנניה לבנות את המקדש ברישיון המלכות. אם כי , דין זה דורש בירור ותשובת דעת הפוסקים החשובים באותו דור.
המשכן והמקדש-הקשר.
א] בראש וראשונה המשכן ויותר מאוחר המקדש נועד להשכנת השכינה ,דבר זה אומר שלמה המלך לחירם מלך צור והוא מדגיש זאת בדבריו שלוש פעמים: "אתה ידעת את דוד אבי כי לא יכול לבנות בית לשם ה' אלוקיו" ."והנני אומר לבנות בית לשם ה' אלוקי" "כאשר דבר ה' אל דוד ... : "בנך אשר אתן תחתך על כיסאך הוא יבנה הבית לשמי"
ב] בהפטרה מלכים-א, ה', נאמר:"וה' נתן חכמה לשלמה כאשר דיבר- לו ויהי שלום בין חירם ובין שלמה ויכרתו ברית שניהם" כאן, המכנה המשותף בין המשכן למקדש הוא החכמה.
ניתן לראות את חכמתו של שלמה בשני נתיבים: האחד: כריתת הברית עם חירם מלך צור- למען קבלת העצים לבניית המקדש ויש בכך חכמה מבחינה מדינית .
הנתיב השני : עצם בניית המקדש מהווה חכמה בפני עצמה. וגם המשכן נבנה בחכמה אלוקית שהרי הוא נעשה על פי צוויי ה' ובידוע שכלי המשכן נעשו על ידי חכמי הלב- אומנים שהיו בעלי כישרון אלוקי והיו מסוגלים לבצע את כל האומנות המיוחדת שבמשכן ואת כל מלאכתם עשו בצל השכינה.
לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי המשכן נועד למקום השכינה- והוא מקום טהור ,לפי שכל החומרים הובאו על ידי התורמים נדיבי הלב והאבנים היקרות על ידי הקב"ה בכבודו ובעצמו.
המקום נועד לקשר בין ה' לעם ישראל ועל פי רוב המפרשים- המשכן והמקדש שנבנה מאוחר יותר על ידי שלמה המלך - נובע מתוך מצווה לדורות והקו המקשר בין המשכן למקדש הוא: מקום השכינה, הקשר בין עם ישראל לבורא, החכמה , הדעת והקדושה.
גם כיום כל עוד לא נבנה עדיין בית המקדש השלישי - חובת עם ישראל לקיים את הציווי: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" והכוונה שכל אדם ואדם יקים מקדש בתוכו - בו תשכון האמונה והקשר התמידי עם ה' באמצעות-תפילה, וקיום המצוות הלכה למעשה כפי שנאמר:
"בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹרְחֹתֶיךָ". [משלי ג, ו]
